הכנה לחג הפסח – חג כשר ושמח מבית מפעל הזוהר העולמי
דרשה לרדיו פרשת אחרי זוהר לילדים אלעד 2
שלום רב לכל המאזינים היקרים – מפעל הזוהר העולמי מגיש לכם לכבוד פסח דברי חיזוק עידוד ואמונה על הזוהר הקדוש לעורר את את כל אחינו בני ישראל לקראת הגאולה הקרובה בב"א
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי אומר: כי עִם לימוד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ – נינצלּ מִפְּצָצָת אָטוֹם!!! בִּזְכוּתֵיהּ דְּבַר יוֹחַאי עֲנֵנוּ!
תלמידי הבעל שם טוב זי"ע כותבים שרק בזכות אנשים הפשוטים החיילים נזכה לביאת המשיח, איך אנחנו יכולים לזכות לזה?
לאור זאת שלחנו לערך שני מיליון ספרים לחיילים, וכעת הדפסנו זוהר מיוחד לחיילים להגן עליהם, עוד עשינו פתח אליהו הנביא זכור לטוב מיוחד לחיילים, מי שרוצה לקבלם בחינם לחלק לחיילים להתקשר 0527-651911
הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב
אֵין כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּפִיהֶם
בְּיָדֵנוּ כֹּחַ אַדִּיר, לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, לָתֵת אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!
לוֹמְדֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!
צַהַ"ל מִתְכּוֹנְנִים לְהַחְזִיר "מַכָּה שְׁנִיָּה" לְאִירַן עַל יְדֵי צוֹלְלוֹת, זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הָעֻבְדָּה, שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אִירָן שֶׁתִּתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה" – פְּצָצָה גַּרְעִינִית לְיִשְׂרָאֵל [ח"ו], (וְהַצָּבָא מְשַׁעֵר שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְבוֹת כְּמִלְיוֹן נֶפֶשׁ רָח"ל).
הַמְּדִינָה כְּבַר הִשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב! אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה!
וְנַהֲפוֹךְ הוּא! אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם!
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים עַל הֶעָתִיד לִהְיוֹת בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵי נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ עַל כָּךְ, יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה, וּבֵאֲרוּ חֲזַ"ל כִּי גּוֹג וּמָגוֹג יָבוֹאוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פַּעֲמִיִּים אוֹ שָׁלֹשׁ, וְרַק בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא יַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וִיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּבוֹא.
וְאִלּוּ הַנָּבִיא זְכַרְיָה (סֵפֶר זְכַרְיָה פֶּרֶק יד) מְתָאֵר אֶת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה, וְשָׁם מְתֹאָרִים הַדְּבָרִים בְּכִוּוּן הַמַּזְכִּיר פְּצָצָה אֲטוֹמִית. וְהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ מַּבְטִיחַ לָנוּ שֶׁאִם נִלְמַד זוֹהַר נִנָּצֵל בַּמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. ונזכה לניסים גלויים ברחמים גמורים.
אֲנַחְנוּ נִתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה"!
"נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ" … לְלִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים" (אֶסְתֵּר פֶּרֶק ט ב).
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף אִתָּנוּ בְּמִבְצָע עוֹלָמִי זֶה ללמוד דף זוהר בכל יום מְקַבֵּל שְׂכַר כְּאִלּוּ סִיֵּם כָּל חֹדֶשׁ 250.000 אֶלֶף פְּעָמִים אֶת כָּל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ [רְאוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּעַלוֹן אוֹר הַזּוֹהַר 35-36. כָּל אֶחָד יָכוֹל לְקַבֵּל בְּחִנָּם מְעַלוֹנִים וּלְחַלֵּק לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם], וְכָךְ נִמְנַע אֶת הָאָסוֹן וּנְקַרֵב אֶת הַגְּאוּלָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זי"ע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכ"ד): "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". [בֵּאוּר הַדְּבָרִים: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!]
כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁרִי? – הַאִם יְכוֹלִים לְּיַישֵׂם זֹאת?
אָכֵן, אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר! – בְּתָכְנִית קַלָּה וּמַתְאִימָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! – שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
בְּיָדֵינוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי!
הַקָּבָּ"ה הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה וְשָׁלַח לָּנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם!
עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא! וְזֹאת אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי תֵּיבַת נֹחַ – שֶׁהוּא "הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ"
אַל תַּגִּידוּ לֹא יָדַעְנוּ! אַל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ"
דִּבְרֵי הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: "הִנֵּה מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁחִבּוּר הַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ' עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים. וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ, וְזֶה שֶׁאָמַר וּבְגִינֵהּ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וְכוּ', כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, כֵּן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ" (עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מַאֲמָר רִאשׁוֹן, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית).
זֹאת שַׂמְנוּ לְעַצְמֵנוּ כְּמַטָּרָה בְּ"מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי", לִפְעֹל וּלְהַפְעִיל לְמַעַן לִמּוּד הַזֹּהַר, לֹא לָנוּחַ וְלֹא לִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", עַד אֲשֶׁר כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא יִזְכֶּה לְהַבְעִיר בְּלִבּוֹ וּלְהַצִּית בְּנִשְׁמָתוֹ אֶת אוֹר הַזֹּהַר.
וְלֶהֱוֵי יָדוּעַ, שֶׁאֲפִלּוּ רַק לוֹמַר מִן הַסֵּפֶר לְלֹא הֲבָנָה כְּלָל, מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וּמְקָרֵב אֶת קֵץ הַגָּלוּת, כְּפִי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בְּ"כִסֵּא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ה):
בִּפְרָט בְּדוֹרֵנוּ, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כְּשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְרַקְּדִים מִסְּבִיבֵנוּ, מְרִימִים טְלָפַיִם, לוֹטְשִׁים עֵינַיִם וּפוֹתְחִים פִּיהֶם לְבָלְעֵנוּ חַיִּים – הַיּוֹם יוֹתֵר מִתָּמִיד חָשִׁים אָנוּ כְּכִבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, מוּל אִיּוּם הַגַּרְעִין הָאִירָנִי, מוּל כָּל מְדִינוֹת עֲרָב, מוּל מַעֲצָמַת אַרְצוֹת הַבְּרִית, שֶׁאֵין לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה כְּנֶגְדָּהּ. כֻּלָּנוּ כְּבָר מְצַפִּים וּמְקַוִּים לִישׁוּעַת ד', מָתַי נִזְכֶּה לִחְיוֹת לְלֹא פַּחַד וּלְלֹא חָת? מָתַי נוּכַל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה לְלֹא יִסּוּרִים וּלְלֹא מְצָרִים?
אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְרַשְׁבִּ"י: בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר… וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן (דְּבָרִים לב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". פֵּרוּשׁ מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק שֶׁהַשֵּׁם יוֹצִיאֵנוּ מִן הַגָּלוּת בְּלִי קִטְרוּג (רַעְיָא מְהֵימְנָא בְּזֹהַר פָּרָשַׁת נָשׂא, דַּף קכ"ד:).
הִתְבַּטֵּא פַּעַם צַדִּיק וְאָמַר: בְּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עַם יִשְׂרָאֵל נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָךְ, וּפְלֵיטַת הָעָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. בָּעֵת הַזּוֹ יִתְבּוֹנֵן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת, יִבְחַן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו, וּלְפֶתַע יָרִים יָדוֹ וְיַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. כֻּלָּם יָרִימוּ עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה וְיַבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה, אָז יַשְׁמִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת קוֹלוֹ וְיֹאמַר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶצְבָּעוֹ עַל יְהוּדִי מְסֻיָּם: "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי, לְךָ יֵשׁ חֵלֶק בִּגְאֻלַּת הָעָם". כָּךְ יַרְאֶה עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי שֶׁפָּעַל לְמַעַן בִּיאָתוֹ.
הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי".
עַל כֵּן עוּרוּ וְהִתְעוֹרְרוּ לְהָעִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר הָעֶלְיוֹן, כִּי בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר לִמְשֹׁךְ חֶסֶד עַל הַכְּלָל וְעַל הַפְּרָט, וחג פסח כשר ושמח "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ" אָמֵן.
בִּזְכוּתֵיהּ דְּבַר יוֹחַאי עֲנֵנוּ!
לשיר
עננו עננו בִּזְכוּתֵיהּ דְּבַר יוֹחַאי עֲנֵנוּ!
ב"ה
דְּרָשָׁה מִכְּ"קְ מָרָן אַדְמוּ"ר מְהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
סיום זוהר לילדים
דְרָשָׁה לְחִזּוּק לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ
מכ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
ביום ד' פרשת אחרי תשע"ד לפ"ק
ברוכים הבאים בשם השם
ממנו יראו וכן יעשו
ב"ה שזכינו וקול הזוהר נשמע בארצינו, שגם בקרב תינוקות של בית רבן [כל ערב שבת קודש לומדים הילדים שעה וחצי זוהר הקדוש] יחדרו את למוד הזוהר הקדוש, המסוגל לגדל בנים המאירים את העולם בתורה ויראת שמים, כמו שמסופר על האדמו"ר הקדוש צי"ע מבעלזא רבי אהרן זיע"א בהיותו ילד רך בשנים שכר עבורו אביו, מלמד פרטי שלמד איתו זוהר. וכן נהג גם אביו של האדמו"ר מוויזניץ, הצה"ק רבי חיים מאיר זי"ע, שדאג לו לְלִמּוּד הזוהר של כל פרשת השבוע עם מלמד פרטי.
הילדים צאן קדשים חשוב בשמים קודש קדשים, ובפרט הילדים הצדיקים שעומדים כאן מקושרים להרב הצדיק הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל הרב אי"ש ב"ר ציון בוגנים מו"ץ פעיה"ק אלעד ת"ו שליט"א, בבית המדרש זכור לאברהם ישיבת המתמידים, ולומדים כל שבוע ביום שישי אחרי הצהרים זוהר הקדוש, וב"ה שניתוספו עוד 13 ילדים, והבאנו להם סטים זוהר חק לישראל שיהיה להם במה ללמוד, וגם סטים של זוהר הקדוש למי שרוצה לסיים בשנה כל הזוהר הקדוש, ועוד מעט נחלק להם מתנות לכבוד הסיום בזוהר הקדוש שעשו.
מבצע חדש של אמירת פתח אליהו לילדים:
חילקנו כבר קרוב לשישים מוסדות שכל הילדים אומרים כל יום פתח אליהו הנביא ז"ל, ונחלק כאן לכל הילדים, וגם נכבד את הגה"צ הרב בוגנים שיחלק לכל התלמודי תורה באלעד.
כעת אנחנו מוציאים לאור ספר
ז'והר ת'הלים השלם
"בנאות ד'ש'א"[1] (תהלים כג, ב)
{ר"ת: א'מרות ד'וד ש'מעון}
והוא: מזמורי תהלים עם זוהר הקדוש בלשון הקודש על כל פרק ופרק
וחונה עליו הסגולות המיוחדות מספר שימוש תהלים
א. מחולק ללימוד חודשי, {לסיים מידי חודש בחדשו}.
ב. לימות השנה, {לסיים בשנה אחת}.
ג. מחולק ללימוד דף היומי, עם לימוד דף היומי גמרא, ודף היומי זוהר הקדוש.
הַלּוֹמֵד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ עם תהלים שׁוֹמְעִים בשמים אֶת התהלים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל (תיקו"ז תי' מ"ג), דַּאֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין עוֹנָהּ אוֹתָם וְכוּ', וְזֶה הַ-תְּ'עוּדַת זֶ'הוּתּ בַּשָּׁמַיִם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תְּ'הִלִּים ז'וֹהַר" שְׁמִי שֶׁלּוֹמֵד זֹהַר שׁוֹמְעִים אֶת הַתְּהִלִּים, הַתְּפִלּוֹת, וְהַשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (הַגְרָ"א בתיקו"ז תִּקּוּן מ"ג). וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לומר כָּל יוֹם פתח אליהו ז"ל בְּעַל פֶּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁאוֹמֵר תְּפִלּוֹת אֵלּוּ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.
וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ פתח אליהו כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ובזה מקיימים רצון התנא האלוקי, כדאמר רבי שמעון (גיטין ס"ז:): "בני שנו מידותי" – למדו תורתי, וכחו גדול, כמו שאמר: יכולני לפטור את כל העולם מן הדין. (סוכה מה:), אמר רבי שמעון: אנו קיומי העולמות. (ח"ג, קכ"ח.), ומכאן מוסר השכל לכל אלו שהולכים לציונו הקדוש במירון ואומרים תהלים לבד בלי לימוד זוה"ק [הוא עם הארץ, או שוטה, או דרדעי או ערב רב, וקליפת עמלק וטוב היה לו שלא נברא בעולם (זוה"ק, מהרח"ו, כסא מלך, הגר"א) שאינו מאמין בדברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה] ולא שומעים התפילות שלהם. וכל היהודים הכשרים לומדים זוהר עם תהלים וקוראים בקול גדול, אַחַי וְרֵעָי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!
וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יחד עם התהלים נִנָּצֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁלֹּא תּוּכַלְנָה לִשְׁלוֹט עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ ברחמים, אָמֵן.
ובע"ה נחלק לילדים את זוהר התהילים שיוכלו גם לסיים ביחד את כל זוהר התהילים.
נשיר קצת: כולם ביחד!!!
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלוֹקַי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵינוּ, אֲ דוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי.
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן צַדִיקָאי.
כָּתַב המרח"ו זְיָ"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶּׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוֹהַ"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' ו'): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מקלקולים וּכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גְּדֹלוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִיצָלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקָר בִּיאַת הָאָדָם לְעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד אֶת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד לְלֹא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה
וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".
[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].
אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות
וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.
ונתחיל בדברי קדוש מה שֶּׁכָּתַב מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זי"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוה"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וָרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מִקִּלְקוּלִים וּכְפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִצָּלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד ללא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
ולכן אשרי חלקכם הילדים הצדיקים שלומדים זוהר הקדוש בכל ערב שבת אחרי הצהרים, וזה גם זמן שאנשים טרודים ואין להם זמן ללמוד, אז יכול להיות שכל העולם עומד על ילדים אלו, האם יש זכות יותר גדול מזה?
ממנו יראו וכן יעשו כל הרבנים ומלמדים ואנשים פשוטים לקבל הילדים, וללמוד איתם זוהר הקדוש ונחלק להם גם אי"ה מתנות.
כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, היום שאין לנו קרבנות, תורת לימוד הזוהר הקדוש מקדש אותנו כמו הקרבנות בבית המקדש, שכל הגאולה תלויה אך ורק בלימוד הזוהר הקדוש, כמו שאומר השְׁלָ"ה הקדוש זי"ע, בעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן): וזה לשונו: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ. וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשׂא, "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". בֵּאוּר הַדְּבָרִים: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!
גֹּדֶל הַחִיּוּב עַל כָּל אֶחָד אֲשֶׁר נִקְרָא בְּשֵׁם "יִשְׂרָאֵל" לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר זְקֵנִים עִם נְעָרִים, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן, גְּאוֹנִים עִם הַגְּדוֹלִים, חֲכָמִים עִם הֲמוֹנִים וְצֹאן קָדָשִׁים, מִקָּטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים
א) קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ נְעָרִים יֵדְעוּ נִסְתָּרוֹת
בזֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא (דַּף קיח.): [התַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעוֹלָם כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲפִלּוּ נְעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל הַחָכְמָה וְלָדַעַת עַל יָדוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל.
ב) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן
רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ), וזה שלונו: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד.
ג) צְרִיכִים לְעוֹדֵד אֶת כֻּלָּם לַעֲסֹק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁרַק עַל יָדוֹ תָּבוֹא הָאֱנוֹשׁוּת לַגְּאֻלָּה הָרוּחָנִית וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, לָכֵן אָסוּר לְהִתְחַמֵּק מִלִּמּוּד הַקַּבָּלָה
ד) לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי
וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, בְּסוֹדוֹת וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, רָזִין דְּעַתִּיק יוֹמִין, זָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, שֶׁאֵינוֹ נֶחְקָק כָּל כָּךְ בְּמֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ וְיָכוֹל לִטְעוֹת בָּהֶם הַרְבֵּה, כִּי נִמְחָק חוֹזֵר כּוֹתֵב וְנִמְחָק. וְכֵן יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאֲרִ"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְהָיוּ מַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְאוֹר עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ')
ה) בַּדּוֹר הַזֶה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר צְרִיכִין לִלְמֹד עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים
וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר הָיוּ לוֹמְדִין עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים לַהֲגוֹת בָּהֶם וְהָיָה יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם. וְכָךְ הָיָה רוֹכֵשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בִּמְקוֹם חָכְמָה חִיצוֹנִית. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ')
ו) נְעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּעַצְמוֹ אָמַר, שֶׁנְּעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם. (אוֹר הַחַמָּה)
ז) כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא
הָבָה נְקַוֶּה כִּי בְּאֹפֶן כָּזֶה כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא. (הַקְדָּמַת הָרַבָּנִים לְזֹהַר דְּפוּס גֶּ'רְבָּה)
ח) כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ
אֲשֶׁר עַל כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים וּמֻכְשָׁרִים אֲשֶׁר הֵמָּה מְסֻדָּרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּם עֵת עֲקֵדַת יִצְחָק לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים. (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, כְּגַן הַיָּרָק הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר)
ט) מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים חַיָּבִים לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ
הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים דַּעַת הַשֵּׁם, וְגַם מָצִינוּ בְּהַרְבֵּה סִפְרֵי מְקֻבָּלִים שֶׁמַּזְהִירִים עַל לִמּוּד חָכְמָה זוֹ שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לִלְמֹד אוֹתָהּ. (רַבִּי יִצְחָק בֶּן צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, קמ"ז)
י) מִי יִתֵּן שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּנֵי 9- 10 שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיִהְיֶה בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ
מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּקַטְנוּתָם בֶּן ט' וְי' שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ… וְהָיוּ בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. (סֵפֶר סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שַׁבְּתַי לִיפְשִׁיץ – מַעֲרֶכֶת ז' אוֹת ה')
ועל כן אי אפשר לתאר גודל הזכות שיש לכם צאן קדשים בלימוד שמקרב הגאולה, ובפרט בערב שבת קודש אחר הצהריים בעת רצון, ובמיוחד שבזמן זה רוב היהודים עסוקים בהכנות לשבת קודש, ואינם יכולים לשבת ללמוד זוהר הקדוש כרגיל, בשעה זו אתם צאן קדשים, נוטלים את הזכות בידכם בלימוד הקדוש הזה, ובזכות זה נזכה במהרה לראות במו עינינו בשוב ה' ציון, ותחזנה עינינו בבנין המקדש וכליו במקדש השלישי במהרה בימינו אמן.
נכבד את הגאון הצדיק הרב בוגנים שליט"א להגיד כמה מילים לכבוד הסיום של צאן קדשים בעיר אלעד.
([1] הלומד זוהר תהלים הנקרא "בנאות דשא" מחבר קוב"ה ושכינתיה, וזוכה לנאות דשא הוא גן עדן העליון כמבואר בזוהר (תרומה דף קע"א.)
ספר
ז'והר ת'הלים השלם
"בנאות ד'ש'א"[1] (תהלים כג, ב)
{ר"ת: א'מרות ד'וד ש'מעון}
והוא: מזמורי תהלים עם זוהר הקדוש בלשון הקודש על כל פרק ופרק
וחונה עליו הסגולות המיוחדות מספר שימוש תהלים
א. מחולק ללימוד חודשי, {לסיים מידי חודש בחדשו}.
ב. לימות השנה, {לסיים בשנה אחת}.
ג. מחולק ללימוד דף היומי, עם לימוד דף היומי גמרא, ודף היומי זוהר הקדוש.
הַלּוֹמֵד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ עם תהלים שׁוֹמְעִים בשמים אֶת התהלים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל (תיקו"ז תי' מ"ג), דַּאֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין עוֹנָהּ אוֹתָם וְכוּ', וְזֶה הַ-תְּ'עוּדַת זֶ'הוּתּ בַּשָּׁמַיִם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תְּ'הִלִּים ז'וֹהַר" שְׁמִי שֶׁלּוֹמֵד זֹהַר שׁוֹמְעִים אֶת הַתְּהִלִּים, הַתְּפִלּוֹת, וְהַשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (הַגְרָ"א בתיקו"ז תִּקּוּן מ"ג). וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לומר כָּל יוֹם פתח אליהו ז"ל בְּעַל פֶּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁאוֹמֵר תְּפִלּוֹת אֵלּוּ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.
וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ פתח אליהו כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ובזה מקיימים רצון התנא האלוקי, כדאמר רבי שמעון (גיטין ס"ז:): "בני שנו מידותי" – למדו תורתי, וכחו גדול, כמו שאמר: יכולני לפטור את כל העולם מן הדין. (סוכה מה:), אמר רבי שמעון: אנו קיומי העולמות. (ח"ג, קכ"ח.), ומכאן מוסר השכל לכל אלו שהולכים לציונו הקדוש במירון ואומרים תהלים לבד בלי לימוד זוה"ק [הוא עם הארץ, או שוטה, או דרדעי או ערב רב, וקליפת עמלק וטוב היה לו שלא נברא בעולם (זוה"ק, מהרח"ו, כסא מלך, הגר"א) שאינו מאמין בדברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה] ולא שומעים התפילות שלהם. וכל היהודים הכשרים לומדים זוהר עם תהלים וקוראים בקול גדול, אַחַי וְרֵעָי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!
וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יחד עם התהלים נִנָּצֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁלֹּא תּוּכַלְנָה לִשְׁלוֹט עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ ברחמים, אָמֵן.
יצא לאור בס"ד ז' ניסן ה'תשע"ד
מפעל הזוהר העולמי
סניף בת ים 0527-651911
פתח השער
כָּתַב המרח"ו זְיָ"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶּׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוֹהַ"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' ו'): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מקלקולים וּכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גְּדֹלוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִיצָלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקָר בִּיאַת הָאָדָם לְעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד אֶת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד לְלֹא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה
וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".
[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].
אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות
וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.
ענין זה של גזירות התורה שהיו בעוונותינו הרבים מאין יצאו, כי אין דבר בלא שרש . וסוד זה "זאת חקת התורה" ותרגומו 'דא גזירת אוריתא'
ונציג גם כן עוד מדברי הרמח"ל: (אגרת פ"ו) (למהר"י בסאן)
וזה לשונו:… ענין זה של גזירות התורה שהיו בעוונותינו הרבים מאין יצאו, כי אין דבר בלא שרש . וסוד זה "זאת חקת התורה" ותרגומו 'דא גזירת אוריתא', ונודע שכאן נרמז ענין זה. וסוד הדבר הוא ממש ענין הפרה האדומה, שהשכינה מוסרת עצמה לשריפת הדין החזק להציל את ישראל, והיא הניתנת לטהרת טמאים שאין להם טהרה אלא היא. הם הנטמאים בטומאה היותר תקיפה – דהיינו טומאת מת, שלכן אין להם תיקון אלא זה… והאמת, כי הגדר לזה הוא שיהיו ישראל ממיתים עצמם על דברי תורה, ולכן נאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל" כמו שדרשו ז"ל. ועל כן הושם זה הפסוק לידרש כן בפרשה זאת ולא בפרשה אחרת… ועתה אמת הוא ודאי, שקטרוג גדול נתעורר על ישראל והיתה צריכה התורה לימסר על ישראל ח"ו אפילו לשריפה, לא תעלה ולא תבוא… והאמת, כי במקומות האלה היו ידוע מה שנכתב בזוהר הקדוש, שבאמצעות ספר הזוהר אפשר לזכות לצאת מהגלות ברחמים, דהיינו ללא ייסורי חבלי משיח.
ובספרו אדיר במרום (אדרא רבא) "תניא אמר ר’ שמעון לחבריא עד אימת נתיב בקיימא דחד סמכא" מן התיקונים הגדולים שנתקנו בעולם היה ספר הזוהר… (זוהר נשא קכ"ד:): ובגלל שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, ייצאו בזכותו מהגלות ברחמים… ונמצא שבריחת רבי שמעון בר יוחאי עשתה ענין התיבה, שבסודה נעשה הזוהר, אשר בו נכללו כל הששים ריבוא נשמתין, כמוזכר בתיקונים. ואז נחשב זה לבריחה כללית לכל ישראל, עד שבסוף הימים לא יצטרך אלא יציאה. וזהו שנאמר (ישעיה נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה’ ומאסיפכם אלוקי ישראל"… והאמת, כי ספר הזוהר נשאר אחריו (אחרי רשב"י) לברכה, שכל מי שיתדבק בו נקרא שבורח מן הסטרא אחרא, עד שלא יצטרך לו (באחרית הימים) אלא יציאה. ואודיעך מה תועלת נמצא בזה. והאמת כי תועלת גדול הוא, כי הוא הצלה מחבלי משיח… ועל כן גם בריחת משה ורשב"י היו על ידי הגזירה. וכיון שבבריחה זאת נעשה ספר הזוהר, הנה כבר ענין התיבה קיים ועומד לכל מי שיזדמן אליו, דהיינו: הנדבק בספר הזוהר כבר מגיע ל"אימא" ויצא מן הסטרא אחרא, ואין צריך לו חבלי משיח, כמוזכר ברעיא מהימנא פרשת נשוא, בענין שהבאתי למעלה בתחלה. והנה, עם כל זה, לא נתגלה הזוהר אלא בזמן הרבה אחרי העשותו, כי הלא הפעולה הזאת אינה צריכה להימצא אלא בזמנה, פירוש: שיברחו ישראל בסוד הזוהר הזה, כי פעולתו אינו אלא בסוף יומיא בדרא דמלכא משיחא (בסוף הימים, בדורו של מלך המשיח), עכל"ק.
דור שבן דוד בא, חכמת האמת – הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים
הרי אנחנו רואים כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וכמו שאמר מרן הרי"ח הטוב ברוח קדשו לפני למעלה ממאה שנה – כי לעתיד הכל ילמדו בה [בחכמת האמת] כמו שלומדים תהלים.
אמרו חז"ל (סנהדרין צז.): דור שבן דוד בא, האמת תהא נעדרת, וביאר שם בספר בניהו בן יהוידע [למרן הרי"ח הטוב זי"ע] וזל"ק: והאמת נעדרת, כלומר חכמת האמת הוא חלק הסוד, תרבה, והעוסקים יהיו עדרים עדרים בלימוד הקבלה. אי נמי, עתה (בזמנו לפני למעלה ממאה שנה), יש אנשים פרטיים לומדים קבלה, כל אחד בקרן זוית בסתר, אבל לעתיד, הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים, ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש. עכל"ק. וב"ה זכינו שרואים שנתקיימה נבואתו בדורנו ממש.
הַלּוֹמֵד אֶת הָאִדְּרָא הָרַשְׁבִּ"י בָּא מְעֻטָּר וְיוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ בְּרֹאשׁ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַצַהַ"ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי זיע"א זְקֵנוֹ שֶׁל הַחִידָ"א בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּל הָרַב אַבְרָהָם גַלַאנְטִי, בְּסִפְרוֹ "אוֹר הַחַמָּה" עַל הָ"אִדְּרָא דְמַשְׁכְּנָא" (שֶׁבְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַּף קכ"ג ע"ב), וְזֶה לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ: אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ"י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, "אִתְעַטַר" בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון, עַד כָּאן לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ. הַאִם יֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ בְּוַדַּאי שֶׁכְּדַאי לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת מִצְוָה. וְאֵין שׁוּם סָפֵק כַּאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא, בִּזְכוּת הַלִּמּוּד בְּזוֹהַ"ק, יִּזְכֶּה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י מוּבָא (שַׁעַר הַפְּסוּקִים – סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים): "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי": רָאשֵׁי תֵּבוֹת חֲ'בֵרִים מַ'קְשִׁיבִים לְ'קוֹלֵך הַ'שְׁמִיעִנִי, הוּא חֶמְלָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּזוֹהַר בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, עַל פָּסוּק וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וְגוֹ', וְהָבֵן זֶה. (סֵפֶר זְכוּתֵיהּ דְּרַשְׁבִּ"י)
ועתה בכל רגע ובכל מקום שתלמדו זוהר תהלים מתקשרים ומתחברים לנשמות הרשב"י ודוד המלך ע"ה, וזוכים לישועות נפלאות ניסים מעל הטבע (הרמ"ז), ובוודאי הרשב"י ודוד המלך ע"ה יכירו לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות, שהזוה"ק מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות. וכל מי שעיניו בראשו ועדין בר דעה, ירוץ ויחטף ויאחז באילן החיים האמתיים.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – הָבִיאוּ בְּרָכָה אֶל בֵּיתְכֶם וּבְכָל רֶגַע תוּכְלוּ לְהִתְקַשֵּׁר לְנִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י – וּבְוַדַּאי הָרַשְׁבִּ"י זְיָ"ע יַכִּיר לָכֶם טוֹבָה וְתוּשְׁפְּעוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, שֶׁכַּיָּדוּעַ שֶׁהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מָגֵן וּמַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת וּמוֹנֵעַ פִּגוּעִים וַאֲסוֹנוֹת – וּבִפְרָט בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה שֶׁמְּצַפִּים כְּבָר בְּכִלָּיוֹן עֵינָיִם לִגְאוּלָה הַשְׁלֵימָה – וּכְבָר הִבְטִיחַ הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא: "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי" אֲשֶׁר עַל כֵּן אַחֵינוּ הַטְּהוֹרִים חוּשׁוּ וְהַצִּילוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהִדָּבֵק בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְוַדַּאי הַמָּשִׁיחַ וְהָרַשְׁבִּ"י, יַמְלִיצוּ טוֹב בַּמְּרוֹמִים, עַל כָּל הַלּוֹמְדִים, וְנִוָּשַׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים כוּלָנוּ לְיָ-ה מְצַפִּים.
זה הדבר שבו תלוי כל גאולתינו ופדות נפשינו
על כן, יהודים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, ונלך כולנו כאחד יחד לקבל את אור פני מלך המשיח במהרה בימינו אמן.
([1] הלומד זוהר תהלים הנקרא "בנאות דשא" מחבר קוב"ה ושכינתיה, וזוכה לנאות דשא הוא גן עדן העליון כמבואר בזוהר (תרומה דף קע"א.)
Or Hazohar – Edition 709 Adar A 5774
A photo from a protest – Chareidim pulling the tail of a police horse!!!
Zohar Bereishit (parshat Vayigash elav, page 211, column 1): See what is written, "and Yaakov blessed Pharaoh." Rabbi Yosi said: We do agree that Pharaoh was evil, even though it was explained in regard to another mystery, which is has a basis in this world.
Yet come and see: (Song of Songs 1): "I compare you, my love, to a horse of the chariots of Pharaoh". Come and see: There are Chariots on the left in the secret of the Other Side, and Chariots on the right on the side of Holiness. The ones on each side correspond to the others opposite them. The holy ones are of mercy, and those [the Chariot of the Other Side] are of judgment.
When Hashem executed judgment on Egypt, He did it exactly the same way as the Chariots and in the same manner as that [Other] side. As it [the Other Side] kills and takes souls, so Hashem did the same, as it is written (Shemot 13), "that Hashem slew all the firstborn"; whatever He did in Egypt was in the very same manner. Therefore it is written, "I compare you, my love," because she is compared the same way they kill, as it is written, "I am G-d, I am He and not another." Later, what is written? (Yishayahu 63) "Who is this that comes from Edom, with crimsoned garments from Botzra?"
Come and see what is written, "And Israel dwelt in the land of Egypt in the country of Goshen and they took possession of it, and grew and multiplied exceedingly". (Gen. 47:27) "And took possession of it" means as a permanent heritage. "And they took possession of it" because they were worthy of taking possession of it, as has already been explained. [Rabbi Yossi said] "…and grew and multiplied exceedingly" because surely they had nothing to trouble them and they lived in royal luxury. They therefore grew and multiplied exceedingly.
Blessed be G-d forever and ever. [end of quote]
Here we see horses on the side of the Other Side, but on the right side there is holiness. And if one has the merit to study the holy Zohar, there will be no need to pull on the horses of the Other Side, but one will instead merit that Hashem will battle for him with the Chariot of Holiness, and you will have silence.
Zohar of Rabbi Shimon Bar Yochai – conscription into Rashbi's army
Insert photograph from the Zohar for soldiers
Question: A question for you, Admor of Helmin: what in your opinion is the reason that we are faced with such a great and upsetting tragedy, that conscription notices are being sent to young men studying in the holy Yeshivot, in Eretz Yisrael, and they are being forced to enlist? And if they refuse they will be thrown in jail – what is the reason for such extreme anger, that Hashem, praised be His name, has brought such a great tragedy upon us?
Answer: Rabbi Shimon Bar Yochai sent the government to take these young men to the army!!!
Question: How can you say that about Rabbi Shimon Bar Yochai?! He is sending these young men to the army?!
Answer: Yes, yes, indeed! It is explicitly written in the Zohar. That if one does not study the secret Torah, then all of the revealed Torah he studies will be worthless, and all of his Torah is only lip service. And it would have been better if he had never been born (see Tikunei Hazohar, Tikun 30 and Tikun 43, the introduction to "Etz Hachaim" by Rabbi Chaim Vital, and in Kisei Hamelech on the Tikunei Zohar, and the leaflet 570/613). Therefore, the young men have two choices – either the army of Rabbi Shimon Bar Yochai, or the Israel Defense Forces. And Rabbi Shimon Bar Yochai wrote that if Torat Hazohar is studied, nobody will be able to harm Israel, and there will be no need for soldiers at all, because nobody will be able to lift a hand against Eretz Yisrael. And if Torat Hazohar is not studied, since it is the protection and shield of Am Yisrael, then the time passed is worthless, and decrees will come upon the nation, Heaven forbid. And the young men will be sent to the army, to protect others with their bodies – if they don't want to offer protection with their Torah (from the introduction to the book "Beit Lechem Yehuda" by Rabbi Yehuda P'taya, may his memory protect us).
And take note, that conscription into the army is not the only decree, but all of the decrees and tragedies that befall upon the general population – the daily and endless occurrences of orphans and widows – may Hashem protect us, people who lose their lives at such young ages – it all happens due to one reason, because the Secret Torah is not being studied. As it is written in the holy Zohar, Tikun 30, and the Ramchal, may his memory protect us, ruled that: only continuous study of the holy Zohar can revoke all of the decrees.
And therefore every Rosh Yeshiva who does not cry out to the Heavens – beseeching his followers to heed the words of the Gedolei Yisrael, ruling that every single person, and particularly the yeshiva students, should study at least one page of Zohar per day – is therefore also to blame for all the decrees, including the decree of army conscription. And know that if one does not listen to the call of Moshe Rabbeinu to study Zohar, he is considered an Apikors, and even if he is a Torah scholar, then he is an Apikors Torah scholar (Or Hazohar 613), and in the end if they do not cry out, then as a result of their transgression the girls will also be taken to the army, Heaven forbid.
And these are the words of Rabbi Shimon Bar Yochai in Tikunei Hazohar (Tikun 30, 43, introduction, page 8, the Gra): [about those who do not study Zohar] Woe to those who cause poverty and war and plundering and killing and loss in the world…and in the introduction to Etz Chaim by Rabbi Chaim Vital: They resemble in their actions the people of the generation of Babel (Dor Haflaga), who built a tower reaching to the heavens…they only occupied themselves with Torah in order to receive a reward, and to complete as much as possible, and also to join the ranks of Roshei Yeshivot, and Dayanim in the Sanhedrin – so their names and achievements would be known throughout the land. And they resemble in their actions the people of the generation of Babel (Dor Haflaga), who built a tower reaching to the heavens, and the main reason for their actions is… "Let us make a name for ourselves"! [end quote] – And see in Tikunei Hazohar (Tikun 10, and Tikun 11 page 49, column 1), and those who do not study the secret Torah, causing others to fail to make an effort – the Erev Rav will be annihilated from this world and from the next world [see Tikunei Zohar 43, Zohar Parshat Bereishit page 25: and the entire Redemption is dependent upon this, it will be delayed until all the Erev Rav is wiped out]. One who does not study this wisdom is like one who dwells outside of the Land, and resembles a person who does not have a God (distance yourself from bad, and do good).
And it is a well known that the segula of the Torah is only attained by studying Torah for the sake of Heaven, and one who does not want to study the holy Zohar does not possess Torah for the sake of Heaven [the Gra, Chessed l'Avraham, Ben Ish Chai, Abir Yaakov, and more – see Or Hazohar).
And because people have not listened to Moshe Rabbeinu and Rabbi Shimon Bar Yochai, and to Eliyahu Hanavi may they rest in peace, Heaven forbid all the young men will be conscripted into the IDF [and there they will study the Zohar Chadash which has been printed in a book called "Zohar l'Chayalim", for there is no advice and no wisdom other than Hashem's, and he will be obligated to study the Zohar in every place], and anyone who wants to save himself should join the holy Rashbi's army, and study the holy Zohar in yeshiva, and be exempt from being conscripted into the army, as we see that the Knesset has authorized that all of the Chabad chassidim are exempt from serving in the army, because they study the inner wisdom of the Torah, and not only that – a law was passed stating that one who becomes a Chabad chassid, and works with them, is also exempt. Why? Because he will be studying the inner wisdom of the Torah.
Therefore, accept this reproof – you who curse the people who passed a law in the Knesset, for they are only the emissaries of the Holy One blessed be He, as it is written in Nefesh Hachaim [see leaflets of Or Hazohar], and ask the Roshei Yeshivot to begin heeding the words of Moshe Rabbeinu and Rabbi Shimon Bar Yochai, and the Gedolei Yisrael in our generation, and study one page of Zohar per day. And all the decrees will be revoked, and one day they will see all the yeshuos, and his Torah will protect us, and he will speak well of us in our favor. Answer us, answer us in the merit of Bar Yochai, answer us.