דרשה לרדיו – האדמו"ר מהאלמין- פרשת אחרי מות- זוהר לילדים אלעד
דְּרָשָׁה מִכְּ"קְ מָרָן אַדְמוּ"ר מְהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
סיום זוהר לילדים
דְרָשָׁה לְחִזּוּק לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ
מכ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
ביום ד' פרשת אחרי תשע"ד לפ"ק
ברוכים הבאים בשם השם
ממנו יראו וכן יעשו
ב"ה שזכינו וקול הזוהר נשמע בארצינו, שגם בקרב תינוקות של בית רבן [כל ערב שבת קודש לומדים הילדים שעה וחצי זוהר הקדוש] יחדרו את למוד הזוהר הקדוש, המסוגל לגדל בנים המאירים את העולם בתורה ויראת שמים, כמו שמסופר על האדמו"ר הקדוש צי"ע מבעלזא רבי אהרן זיע"א בהיותו ילד רך בשנים שכר עבורו אביו, מלמד פרטי שלמד איתו זוהר. וכן נהג גם אביו של האדמו"ר מוויזניץ, הצה"ק רבי חיים מאיר זי"ע, שדאג לו לְלִמּוּד הזוהר של כל פרשת השבוע עם מלמד פרטי.
הילדים צאן קדשים חשוב בשמים קודש קדשים, ובפרט הילדים הצדיקים שעומדים כאן מקושרים להרב הצדיק הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל הרב אי"ש ב"ר ציון בוגנים מו"ץ פעיה"ק אלעד ת"ו שליט"א, בבית המדרש זכור לאברהם ישיבת המתמידים, ולומדים כל שבוע ביום שישי אחרי הצהרים זוהר הקדוש, וב"ה שניתוספו עוד 13 ילדים, והבאנו להם סטים זוהר חק לישראל שיהיה להם במה ללמוד, וגם סטים של זוהר הקדוש למי שרוצה לסיים בשנה כל הזוהר הקדוש, ועוד מעט נחלק להם מתנות לכבוד הסיום בזוהר הקדוש שעשו.
מבצע חדש של אמירת פתח אליהו לילדים:
חילקנו כבר קרוב לשישים מוסדות שכל הילדים אומרים כל יום פתח אליהו הנביא ז"ל, ונחלק כאן לכל הילדים, וגם נכבד את הגה"צ הרב בוגנים שיחלק לכל התלמודי תורה באלעד.
כעת אנחנו מוציאים לאור ספר
ז'והר ת'הלים השלם
"בנאות ד'ש'א"[1] (תהלים כג, ב)
{ר"ת: א'מרות ד'וד ש'מעון}
והוא: מזמורי תהלים עם זוהר הקדוש בלשון הקודש על כל פרק ופרק
וחונה עליו הסגולות המיוחדות מספר שימוש תהלים
א. מחולק ללימוד חודשי, {לסיים מידי חודש בחדשו}.
ב. לימות השנה, {לסיים בשנה אחת}.
ג. מחולק ללימוד דף היומי, עם לימוד דף היומי גמרא, ודף היומי זוהר הקדוש.
הַלּוֹמֵד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ עם תהלים שׁוֹמְעִים בשמים אֶת התהלים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל (תיקו"ז תי' מ"ג), דַּאֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין עוֹנָהּ אוֹתָם וְכוּ', וְזֶה הַ-תְּ'עוּדַת זֶ'הוּתּ בַּשָּׁמַיִם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תְּ'הִלִּים ז'וֹהַר" שְׁמִי שֶׁלּוֹמֵד זֹהַר שׁוֹמְעִים אֶת הַתְּהִלִּים, הַתְּפִלּוֹת, וְהַשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (הַגְרָ"א בתיקו"ז תִּקּוּן מ"ג). וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לומר כָּל יוֹם פתח אליהו ז"ל בְּעַל פֶּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁאוֹמֵר תְּפִלּוֹת אֵלּוּ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.
וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ פתח אליהו כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ובזה מקיימים רצון התנא האלוקי, כדאמר רבי שמעון (גיטין ס"ז:): "בני שנו מידותי" – למדו תורתי, וכחו גדול, כמו שאמר: יכולני לפטור את כל העולם מן הדין. (סוכה מה:), אמר רבי שמעון: אנו קיומי העולמות. (ח"ג, קכ"ח.), ומכאן מוסר השכל לכל אלו שהולכים לציונו הקדוש במירון ואומרים תהלים לבד בלי לימוד זוה"ק [הוא עם הארץ, או שוטה, או דרדעי או ערב רב, וקליפת עמלק וטוב היה לו שלא נברא בעולם (זוה"ק, מהרח"ו, כסא מלך, הגר"א) שאינו מאמין בדברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה] ולא שומעים התפילות שלהם. וכל היהודים הכשרים לומדים זוהר עם תהלים וקוראים בקול גדול, אַחַי וְרֵעָי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!
וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יחד עם התהלים נִנָּצֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁלֹּא תּוּכַלְנָה לִשְׁלוֹט עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ ברחמים, אָמֵן.
ובע"ה נחלק לילדים את זוהר התהילים שיוכלו גם לסיים ביחד את כל זוהר התהילים.
נשיר קצת: כולם ביחד!!!
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלוֹקַי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵינוּ, אֲ דוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי.
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן צַדִיקָאי.
כָּתַב המרח"ו זְיָ"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶּׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוֹהַ"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' ו'): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מקלקולים וּכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גְּדֹלוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִיצָלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקָר בִּיאַת הָאָדָם לְעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד אֶת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד לְלֹא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה
וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".
[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].
אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות
וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.
ונתחיל בדברי קדוש מה שֶּׁכָּתַב מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זי"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוה"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וָרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מִקִּלְקוּלִים וּכְפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִצָּלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד ללא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
ולכן אשרי חלקכם הילדים הצדיקים שלומדים זוהר הקדוש בכל ערב שבת אחרי הצהרים, וזה גם זמן שאנשים טרודים ואין להם זמן ללמוד, אז יכול להיות שכל העולם עומד על ילדים אלו, האם יש זכות יותר גדול מזה?
ממנו יראו וכן יעשו כל הרבנים ומלמדים ואנשים פשוטים לקבל הילדים, וללמוד איתם זוהר הקדוש ונחלק להם גם אי"ה מתנות.
כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, היום שאין לנו קרבנות, תורת לימוד הזוהר הקדוש מקדש אותנו כמו הקרבנות בבית המקדש, שכל הגאולה תלויה אך ורק בלימוד הזוהר הקדוש, כמו שאומר השְׁלָ"ה הקדוש זי"ע, בעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן): וזה לשונו: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ. וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשׂא, "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". בֵּאוּר הַדְּבָרִים: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!
גֹּדֶל הַחִיּוּב עַל כָּל אֶחָד אֲשֶׁר נִקְרָא בְּשֵׁם "יִשְׂרָאֵל" לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר זְקֵנִים עִם נְעָרִים, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן, גְּאוֹנִים עִם הַגְּדוֹלִים, חֲכָמִים עִם הֲמוֹנִים וְצֹאן קָדָשִׁים, מִקָּטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים
א) קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ נְעָרִים יֵדְעוּ נִסְתָּרוֹת
בזֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא (דַּף קיח.): [התַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעוֹלָם כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲפִלּוּ נְעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל הַחָכְמָה וְלָדַעַת עַל יָדוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל.
ב) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן
רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ), וזה שלונו: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד.
ג) צְרִיכִים לְעוֹדֵד אֶת כֻּלָּם לַעֲסֹק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁרַק עַל יָדוֹ תָּבוֹא הָאֱנוֹשׁוּת לַגְּאֻלָּה הָרוּחָנִית וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, לָכֵן אָסוּר לְהִתְחַמֵּק מִלִּמּוּד הַקַּבָּלָה
ד) לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי
וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, בְּסוֹדוֹת וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, רָזִין דְּעַתִּיק יוֹמִין, זָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, שֶׁאֵינוֹ נֶחְקָק כָּל כָּךְ בְּמֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ וְיָכוֹל לִטְעוֹת בָּהֶם הַרְבֵּה, כִּי נִמְחָק חוֹזֵר כּוֹתֵב וְנִמְחָק. וְכֵן יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאֲרִ"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְהָיוּ מַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְאוֹר עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ')
ה) בַּדּוֹר הַזֶה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר צְרִיכִין לִלְמֹד עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים
וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר הָיוּ לוֹמְדִין עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים לַהֲגוֹת בָּהֶם וְהָיָה יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם. וְכָךְ הָיָה רוֹכֵשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בִּמְקוֹם חָכְמָה חִיצוֹנִית. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ')
ו) נְעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּעַצְמוֹ אָמַר, שֶׁנְּעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם. (אוֹר הַחַמָּה)
ז) כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא
הָבָה נְקַוֶּה כִּי בְּאֹפֶן כָּזֶה כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא. (הַקְדָּמַת הָרַבָּנִים לְזֹהַר דְּפוּס גֶּ'רְבָּה)
ח) כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ
אֲשֶׁר עַל כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים וּמֻכְשָׁרִים אֲשֶׁר הֵמָּה מְסֻדָּרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּם עֵת עֲקֵדַת יִצְחָק לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים. (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, כְּגַן הַיָּרָק הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר)
ט) מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים חַיָּבִים לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ
הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים דַּעַת הַשֵּׁם, וְגַם מָצִינוּ בְּהַרְבֵּה סִפְרֵי מְקֻבָּלִים שֶׁמַּזְהִירִים עַל לִמּוּד חָכְמָה זוֹ שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לִלְמֹד אוֹתָהּ. (רַבִּי יִצְחָק בֶּן צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, קמ"ז)
י) מִי יִתֵּן שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּנֵי 9- 10 שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיִהְיֶה בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ
מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּקַטְנוּתָם בֶּן ט' וְי' שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ… וְהָיוּ בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. (סֵפֶר סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שַׁבְּתַי לִיפְשִׁיץ – מַעֲרֶכֶת ז' אוֹת ה')
ועל כן אי אפשר לתאר גודל הזכות שיש לכם צאן קדשים בלימוד שמקרב הגאולה, ובפרט בערב שבת קודש אחר הצהריים בעת רצון, ובמיוחד שבזמן זה רוב היהודים עסוקים בהכנות לשבת קודש, ואינם יכולים לשבת ללמוד זוהר הקדוש כרגיל, בשעה זו אתם צאן קדשים, נוטלים את הזכות בידכם בלימוד הקדוש הזה, ובזכות זה נזכה במהרה לראות במו עינינו בשוב ה' ציון, ותחזנה עינינו בבנין המקדש וכליו במקדש השלישי במהרה בימינו אמן.
נכבד את הגאון הצדיק הרב בוגנים שליט"א להגיד כמה מילים לכבוד הסיום של צאן קדשים בעיר אלעד.
([1] הלומד זוהר תהלים הנקרא "בנאות דשא" מחבר קוב"ה ושכינתיה, וזוכה לנאות דשא הוא גן עדן העליון כמבואר בזוהר (תרומה דף קע"א.)