גילוי נורא בענין "מורא מקדש": במה זכו עדות המזרח, בעוד מליונים מבני אשכנז נהרגים ונשחטים על קידוש השם בשואת אירופה,

גילוי נורא בענין "מורא מקדש": במה זכו עדות המזרח, שבעוד מליונים מבני אשכנז נהרגים ונשחטים על קידוש השם בשואת אירופה, לא נפלה משערת ראשם ארצה?

אור הזוהר 389 מרוקו 2 (8)

 

1 מרוקו      2 מרוקו       4 מרוקו       5 מרוקו        6 מרוקו  7

מרוקו            מעשה דמרוקו מתוקן (3)

מעשה נורא במרוקו אמן     סיפור מארוקו אמן והמלך

 

מעשה נורא ששמעתי משלש אנשים,

וקיבלתי בכתב מהרב אליהו פרס ס"ט.

הסיפור שמעתי אותו מפי אבא מארי החה"ש החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה הרינו כפרת משכבו נלב"ע ערב יו"כ ה'תשס"א.

נס גדול שנעשה ע"י הרה"ק המקובל רבינו פנחס הכהן בן רבי ברוך אזו"ג זצ"ל

המלומד בניסים המקובל האלקי רבינו פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג זיע"א, היה גר בעיר התורה מראכש, והיה מבאי ביתו של המלך של הדרום הנקרא בלשון ערבי "אְלְ גְלָווּי", והמלך היה אוהב אותו מאוד ומקרבו, ועל כל צרה שלא תבוא על הקהל היהודי הוא היה מרואי פני המלך לביטול הגזירות.

במרוקו באותה תקופה נחלקה המדינה לשתי רשויות, המלך ששלט בצפון ובמרכז ובירתו העיר פאס, והמלך של הדרום והסהרה ובירתו מראכש הוא הנקרא "אְלְ גְלָווּי" הנ"ל.

איזה סוכנים של מלך הצפון מוּלָאִי אֵלְחָסָן רצו לשלוח יד במלך הדרום והכינו את כל התכניות שביום פלוני ובשעה פלונית ברגע בו תעבור שיירת המלך בפרברי העיר מראכש הסוכנים הנ"ל בקרקע פלוס כח אוירי ממטוס תקיפה יתקפוהו בו זמנית ויחסלו אותו.

רוח הקודש גלוי'

זו התלבתה ברוח הקודש לרבינו פנחס הכהן בן ברוך הנ"ל, והוא חיש מהרה בא בעוד לילה והתדבק על דלתי הארמון בצעקה, ומאחר והוא מרואי פני המלך הרשוהו להיכנס לפני ולפנים עד חצר הפנימית מקום מושב המלך.

פתח ואמר למלך שכך וכך נגלו אליו האלוקי"ם וירא המלך וישמור את נפשו לבל יפול לפח יוקשים. והמלך בידעו כי איש אלוקים קדוש הוא רבי פנחס הכהן בן ברוך זיע"א, אמר לו שכן יעשה וישמור דרכו. אך המלך עשה בחכמה ובתחבולה להשאיר התוכנית על כנה, אך הוא המלך לא יהיה עם השיירה. ורק צוה על אנשי הצבה להיות עתידים להיום הזה ולהשעה הזו. וכך היה שברגעים האמתיים שסוכני החרש רצו לתקוף, תיכף ומיד תפסום ומזימתם נתבטלה, ויהי הדבר לפלא עצום, והתפרסם בכל רחבי הממלכה שהרב של היהודים הציל את המלך מהתקשות, והכל מפי רוח הקודש.

על ידי שבעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה, זכה לכוח הראייה בחינת "נביא"

המלך לאחר מעשה את רבי פנחס הכהן בן ברוך במה זכה הוא בכוח הראייה בחינת "הנביא" "הרואה" אמר לו שמעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה ואפילו בין הפרקים ואפילו בדברי תורה, ותפילותו כאשר יעידו יגידו כל רואיו היתה כאחד השרפים קדושי עליונים, זכותו תהא מגן וצינה עלינו ועל כל ישראל שנזכה לשמור פינו מחטוא בלשונינו בשעת התפילה אף בדברים המותרים וכל שכן בדברים בטלים.

רצון וסיפור עובדא זו יהיה לעלוי נשמתו של מר אבא מארי החהש"ו כמוהר"ר יעקב בר חמוי פרץ שלה"ה הכ"מ שסיפר לי ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש ומבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. ושגם מורי זקיני הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה הגבאי שלו והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש זיע"א.

[הערת המעתיק]

משלשה אנשים סיפור הנ"ל, והוסיפו: שאחר שהציל את המלך רצה המלך ליתן מתנה גדולה להרב הקדוש הנ"ל, והרב הקדוש סירב לקחת באומרו שאנחנו מחויבים לעשות הכל לטובת המלך ועל פי תורתינו הקדושה אנו צריכים להתפלל בשלומו של מלכות שיצליח בכל דרכיו. ואמר לו המלך אף על פי כן. ענה הצדיק הקדוש למלך: אני מוכן לקחת אבל רק דבר קטן אחד: שבאם יבוא איזה בן אדם וירצה לעשות איזה דבר רע נגד היהודים חס ושלום, שהמלך יעשה כל מה שביכולתו להציל את היהודים.

היום והיטלר ימח שמו שלח שליחים להמלך הנ"ל וביקש שיתן לו את כל היהודים ממדינתו. על זה ענה לו המלך, אני מתפלה עליך שאתה בא לחפש יהודים במדינתי הלא ידוע לכל שאני השונא הגדול של היהודים והיהודים שהיו במדינתי זרקתי אותם מזמן רב, והשליחים קבלו דבריו, וכך נצלו כל היהודים.

הקדוש הנ"ל אמר אז לאנשי בית מדרשו ש "להיטלר" ימח שמו לא היה ביכולתו ליכנס למדינתינו מרוקו אך ורק בגלל שלא מדברים בשעת התפילה.

סיפורי השגחה פרטית

בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו,

מה' מצעדי גבר כונני ודרכו יחפץ

אספר עניני השגחה פרטית ואיך הגיע לאזני סיפור המעשה הנ"ל.

השגחה פרטית א.

כמה שנים נסעתי לעיר באסטן, בדרך כלל אני נוסע באווירון, הפעם רציתי לנסוע דוקא באוטובוס, [אני לבד לא ידעתי למה] על אף שכל המשפחה אמרו לי שלא כדאי לנסוע באוטובוס.

למנהעטן לפארט טוטארעטי, ועליתי לאוטובוס, והאוטובוס היה ריק, אני הייתי היחיד שנסעתי. ישבתי קדימה במקום הראשון. כשהאוטובוס מתחיל לנסוע דופק יהודי בדלת, ופותח לו ועולה על האוטובוס ויושב על ידי. אני נותן לו שלום עליכם, ושואל אותו מאין הוא? ועונה לי שהוא ממרוקו. אני אומר לו, אני הוצאתי הרבה ספרים ואני מחלק בחינם לכל העולם, גם כן הוצאתי ספר מקדש מעט על קדושת בית המדרש ועוד ספרים בעברית ובאנגלית ואם אתה מעוניין אני יתן לך כמה שאתה רוצה מכל מיני ספרים, אמר לי תודה. ואחר כך אומר לי שבמרוקו לא מדברים בכלל בשעת התפילה, יש לנו מסורת לא לדבר. ואר כך סיפר לי סיפור הנ"ל.

השגחה פרטית ב.

מתפלל במיאמי בבית המדרש של חב"ד בסורפסייד פלארידה, אני הולך לשתות קאפע. אני רואה בן אדם חדש, נותן לו שלום, ועונה לי שלום, אני שואל אותו מאין אתה בא? הוא עונה לי מספעין. אני שואל אותו כמה בתי מדרשים וישיבות יש שם? כמה יהודים? ועונה לי.

אומר לו תשמע אני הוצאתי לאור הרבה ספרים ואני יכול לתת לך בחינם אפילו בסכום של עשרות אלפים דולרים, כמה שאתה רק רוצה בשביל לחלק בספעין. הוא אומר לי תיכף, אני רוצה לדבר אתך דחוף, בבקשה אולי אני יכול לקבל אפוינטמענט, כי אני רוצה לדבר איזה ענין דחוף עם כבודו. נתתי לו אפוינטמענט למחר תיכף אחרי התפילה. הוא מספר לי אתמול בבוקר הוא מתעורר עם חלום שהוא צריך לחלק אלפים ספרים, ולא ידע מה פתרון החלום, מכיון שאין לו שום שייכות עם ספרים. וכעת שאתה הבן אדם היחיד שנתתה לי שלום, ואמרת לי תיכף [בלי לשאול ממך על כלום] שאתה רוצה לתת לי הרבה ספרים, זאת אומרת שזה פתרון של החלום, שאני צריך לעבוד אתך לחלק ולהפיץ ספרים. נתתי לו כל מיני ספרים ואמרתי לו תלמוד בספרים האלו, ותבין, ואחר כך נתחיל לעבוד.

למד כל הספרים, ונתלהב מאוד בראשון בהספר "עניית אמן כהלכתה" על קדושת בית המדרש, ואומר שהספר הזה נחוץ מאוד בשביל אנשי הספרדים שהיו נזהרים מאוד משעבר לא לדבר בעת התפילה, ולדאבוננו השטן תפס אותם גם כן. ואני מוכן לתרגם הספר הזה בספרדית.

התחיל לתרגם הספר, ואני מספר לו הסיפור הנ"ל [ששמעתי מהאיש ממרוקו שנסעתי איתו ביחד על האוטובוס לבוסטון], בלי מקורות מי היה הרב הקדוש שהציל את מרוקו מהיטלער ימ"ו. הוא מבקש ממנו שאני יכתוב לו הסיפור בשלימות, אני יושב בבית הכנסת וכותב הסיפור, פתאום בא בן אדם חדש ויושב בדיוק נגדי, אני נותן לו שלום, ועונה לי שלום, ואני שואל אותו מאין כבודו בא ועונה לי מקאראקאס וענעזועלא.

מספר לו הסיפור ושואל אותו אולי כבודו שמע הסיפור הזה [והוא הבן אדם היחידי שאני מספר לו הסיפור ושואל אותו בלי להכיר אותו כלל] עונה לי כן, אני שואל אותו אולי כבודו יודע את שמו של הרב הקדוש שאצלו היה סיפור הנ"ל. הוא עונה לי אני נולדתי במרוקו, ונותן לי השם ועוד ידיעות על הרב הקדוש הנ"ל.

שולח כל הסיפור המלא בכתב לספעין. ועובר שנה שלימה עד שהוא תרגם כל הספר עניית אמן כהלכתו, והסיפור הזה נעלם אצלו, וכמו כן אני גם כן לא מצאתי הכתב יד של הסיפור הנ"ל.

השגחה פרטית ג.

נוסע עוד הפעם למיאמי, אני מקבל מקום במטוס [אוירון] במקומות הראשונים, והיה שמה מלא אנשים, אני הולך למקום ישיבה בספסל האחרון כדי שאוכל לכתוב בישוב הדעת. פתאום אני רואה שיושב על ידי בצד השני בן אדם עם כיפה קטנה, אני נותן לו שלום. מתחילים לדבר, ואני שואל אותו מאיפה הוא הוא עונה לי שהוא ממרוקו. אני שואל אותו אם ידוע לו הסיפור הנ"ל ועונה לי כן, ואמר לי שם הרב הקדוש ומספר לי עוד כמה ענינים ממנו. אני לוקח השם שלו והטלפון בשביל להציע לו שידוך, והצעתי לו, ושכחתי ממנו. [הוא מספר לי שהוא היה לו מקום בשורות הראשונות, ורצה מנוחה על כן בא בסוף המטוס בשורות האחרונות].

למיאמי, אני מטלפן תיכף לספעין לספר להמתרגם של הספר כל השגחה פרטית מה שהיה לי עם הבן אדם הזה ושמו.

רב, הבן אדם מספעין מטלפן אלי שנאבד לו הסיפור הזה ולא יודע איפה ששם את הסיפור, הוא זוכר בעל פה, אבל שמו של הרב וכל שאר הפרטים אינו זוכר.

לו שאין לי את השם של האיש מקאראקאס שנתן לי את השם, ושכחתי לגמרי מהאיש הזה שנסעתי איתו על אוירון למיאמי.

השגחה פרטית ד.

מספעין אומר לי הלא סיפרת לי על בן אדם ממיאמי, אולי אתה זוכר, נזכרתי תיכף ומיד, ואמרתי לו שיש לי את השם והטלפון שלו.

אליו, ואומר לי שאם אני רוצה יותר פרטים לטלפן לאח שלו בלונג איילאנד, הוא רב וחזן שמה. ומספר לי שיצא ספר בארץ ישראל תולדות רבני מרוקו.

כמה פעמים לאח שלו בלאנג איילאנד, אני מדבר עם מכונה כמה פעמים, ופעם הסעקרעטאר שלו עונה לי וגם כן דיבר למכונה שלי.

השגחה פרטית ה.

לחנות במיאמי לחפש הספר, וב"ה מצאתי הספר שאני מחפש, שם הספר הוא: "מלכי רבנן, תולדות רבני מרוקו". שנדפס בשנת תשנ"ח. והיה לו רק עותק אחד.

בתוך הקדמה של הספר הזה, שאחד מהמשפחה של היהודי הזה שמצאתי אותו על המטוס, הדפיס הספר הזה.

השגחה פרטית ו.

שם בהקדמה, שם של המוציא לאור הספר הנ"ל. אני מטלפן לו תיכף לארץ ישראל, אני מספר לו חלק קטן מהסיפור הנ" והוא אומר לי תיכף הוא שמע הסיפור מאבא שלו. והוא אומר לי שהוא הולך להוציא עוד חלק ששם יהיה כתוב הסיפור הזה, שהספר הנ"ל יצא לאור עוד בחיים של הרב הקדוש הנ"ל, ועל כן לא כתוב ממנו בספר הנ"ל.

אליהו פרץ הנ"ל, שמע הסיפור מפי אבא שלו החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה, שסיפר לו ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש והיה מבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. ושגם זקינו הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה גם כן הגבאי שלו והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש.

 

בס"ד, ט"ו בעומר תשס"א.

לכ' הרה"ג כמוהר"ר גראס שליט"א

אי"ה מחר אצלם כשמונה עמודים מהספר לדוד ברוך מזקינו של הרה"ק בעל המעשה שיש בו קצת חומר על המשפחה ורבניה. ואשלח לך בפאקס.

[אם יש לכבודו עוד ידיעות בענין הנ"ל, נא לכתוב לי, ותודה למפרע].

הכתובת שלי בניו יארק: Rabbi S. Y. Gross  Rabbi Of Holmin

4711 12-th Ave.Brooklyn, N.Y.11219  (718) 436 – 8052  FAX: 718-854-7113  — TELFAX: 305-864-1975  –  אני נשאר אי"ה במיאמי עד יום רביעי בלילה.

לספר תהלות ה' ונפלאותיו

מעשה מופלא על כח קדושת הצדיקים ופעולתם לפני בוראם לבטל גזרות רעות וקשות מעל עם ישראל.

והזכות הגדולה של שמירת כבוד התפילה שלא לדבר כלל בתפילה מתחילתה ועד סופה.

כמו כן מתוארת כאן סידרת 'מקרים' אקראיים, המצביעים על השגחה פרטית מופלאה.

ההשגחה העליונה גרמה להפגש עם סיפור זה שלשה פעמים בצירוף נסיבות מדהים

שאין לו כל הסבר מלבד העובדה שיד ה' מכוונת את עולמנו,

בהשגחה מיוחדת ונפלאה ביותר, שהובילה לפרסומו של סיפור נפלא זה.

מתפרסם בזאת על ידי הרה"צ רבי שלום יהודה גראס שליט"א

מזכה הרבים הנודע בחיבוריו בישראל

על הכשרות, הצניעות, ועניית אמן כהלכתה.

כדברים הללו סיפר לי הרב אליהו פרץ  שליט"א:

סיפור זה שמעתי אותו מפי אבי מורי החכם השלם החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה הריני כפרת משכבו נלב"ע ערב יו"כ ה'תשס"א.

נס גדול שנעשה ע"י הרה"ק המקובל רבינו פנחס הכהן בן רבי ברוך אזו"ג זצ"ל

הרב הקדוש המלומד בניסים המקובל האלקי רבינו פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג זיע"א, היה גר בעיר התורה מראכש, והיה מבאי ביתו של המלך של דרום המדינה הנקרא בלשון ערבי "אְלְ גְלָווּי", והמלך היה אוהב אותו מאוד ומקרבו, ועל כל צרה שלא תבוא על הקהל היהודי, הוא היה מרואי פני המלך לביטול הגזירות.

אמנם במרוקו באותה תקופה נחלקה המדינה לשתי רשויות, המלך ששלט בצפון ובמרכז ובירתו העיר פאס, והמלך של הדרום והסהרה ובירתו מראכש הוא הנקרא "אְלְ גְלָווּי" הנ"ל.

ופעם מספר סוכנים של מלך הצפון מוּלָאִי אֵלְחָסָן רצו לשלוח יד במלך הדרום.

הם הכינו תכניות שביום פלוני ובשעה פלונית ברגע בו תעבור שיירת המלך בפרברי העיר מראכש, יתקפוהו הסוכנים הנ"ל בקרקע בתוספת סיוע כח אוירי ממטוס שיתקפהו בו זמנית, ויחסלו אותו.

רוח הקודש גלוי' לעינים

מזימתם זו התגלתה ברוח הקודש לרבינו פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג הנ"ל.

חיש מהרה בא בעוד לילה והתדפק על דלתי הארמון בצעקה.

מאחר והוא היה מרואי פני המלך הרשוהו להיכנס לפני ולפנים עד חצר הפנימית מקום מושב המלך.

רבי פנחס פתח ואמר למלך שכך וכך נגלו אליו האלוקי"ם, וכך נמסר לו ברוח הקודש.

ועל כן על המלך לשמור את נפשו לבל יפול לפח יוקשים.

המלך בידעו כי איש אלוקים קדוש הוא רבי פנחס הכהן בן ברוך זיע"א, אמר לו שכן יעשה וישמור דרכו.

המלך עשה בחכמה ובתחבולה להשאיר התוכנית על כנה בלא לבטלה, אלא שהוא המלך עצמו לא יהיה עם השיירה.

הוא ציוה על אנשי הצבא להיות מוכנים להיום הזה ולהשעה הזו.

וכך אכן היה שברגעים האמתיים שסוכני החרש רצו לתקוף, תיכף ומיד תפסו אותם אנשי הצבא ומזימתם
נתבטלה.

ויהי הדבר לפלא עצום, והתפרסם המעשה הזה בכל רחבי הממלכה שהרב של היהודים הציל את המלך מהתנקשות, והכל מפי רוח הקודש.

כששאל המלך לאחר מעשה את רבי פנחס הכהן בן ברוך זצ"ל, במה זכה הוא בכוח הראייה השמימי הזה להיות בחינת "הרואה", אמר לו הרב זצ"ל שעומדת לו הזכות שמעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה ואפילו בין הפרקים ואפילו בדברי תורה.

ואכן תפילותיו היו כשל אחד השרפים קדושי עליונים, כאשר יעידו יגידו כל רואיו.

זכותו תהא מגן וצינה עלינו ועל כל ישראל, שנזכה לשמור פינו מחטוא בלשונינו בשעת התפילה, אף בדברים המותרים וכל שכן בדברים בטלים.

ויהי רצון וסיפור עובדא זו יהיה לעלוי נשמתו של מר אבא מארי הח' השלם והחסיד כמוהר"ר יעקב בר חמוי פרץ זלה"ה הכ"מ שסיפר לי ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש ומבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך זצ"ל.

יש לציין שגם מורי זקיני הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה הגבאי שלו והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכש זיע"א.

הערת הרב מהאלמין הרש"י גראס שליט"א – מפרסם המעשה

שמעתי משלשה אנשים סיפור הנ"ל, והוסיפו: שאחר שהציל את המלך רצה המלך ליתן מתנה גדולה להרב הקדוש הנ"ל, והרב הקדוש סירב לקחת באומרו שאנחנו מחויבים לעשות הכל לטובת המלך ועל פי תורתינו הקדושה אנו צריכים להתפלל בשלומה של מלכות שיצליח בכל דרכיו.

אמר לו המלך 'אף על פי כן', ברצוני להעניק לך כגמולך על מה שהצלתני ממות.

ענה הצדיק הקדוש למלך ואמר: אני מוכן לקחת רק דבר קטן אחד: שבאם יבוא אדם וירצה לעשות איזה דבר רע נגד היהודים, חס ושלום, אזי מבקש אני שהמלך יעשה כל מה שביכולתו כדי להציל את היהודים.

לאחר שנים, והיטלר ימח שמו שלח שליחים להמלך הנ"ל וביקש שיתן לו את כל היהודים ממדינתו.

על זה ענה לו המלך כדברים הבאים:

"מתפלא אני עליך שאתה בא לחפש יהודים במדינתי! הלא ידוע לכל שאני השונא הגדול ביותר של היהודים.  זרקתי את היהודים שהיו במדינתי מזה זמן רב."

השליחים קבלו דבריו, וכך נצלו כל היהודים.

והרב הקדוש הנ"ל אמר אז לאנשי בית מדרשו שלצורר היטלר ימח שמו לא היה ביכולתו ליכנס למדינתינו מרוקו –  אך ורק בגלל הזכות שמקפידים ביותר שלא מדברים בשעת התפילה.

סיפורי השגחה פרטית

בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו,

מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. [תהילים ל"ז]

 

אספר ענייני השגחה פרטית ואיך הגיע לאזני סיפור המעשה הנ"ל.

 

השגחה פרטית א.

לפני כמה שנים נסעתי לעיר בוסטון.

בדרך כלל אני נוסע במטוס.  הפעם משום מה רציתי לנסוע דוקא באוטובוס., על אף שכל בני משפחתי אמרו לי שלא כדאי לנסוע באוטובוס [אני בעצמי לא ידעתי את הסיבה שהניאה אותי לכך].

נסעתי למנהטן ל'פארט טוטארעטי'

עליתי לאוטובוס, והאוטובוס היה ריק מנוסעים, אני הייתי האיש היחיד שנסעתי בו. ישבתי במושב הקדמי.

כשהאוטובוס התחיל לנסוע דפק יהודי בדלת האוטובוס.

הנהג פותח לו את הדלת, והוא עולה על האוטובוס ויושב על ידי. אני מברכו בברכת שלום עליכם, ושואל אותו מאין הוא? ועונה לי שהוא ממרוקו. אמרתי לו, אני הוצאתי לאור הרבה ספרים ואני מחלק בחינם לכל מיני מקומות בעולם.

וכן גם כן זכיתי להוציא לאור את הספר 'מקדש מעט' המדבר על קדושת בית המדרש ועוד ספרים בעברית ובאנגלית, ואם הינך מעוניין אתן לך כמה עותקים שאתה רוצה מכל מיני ספרים. האיש הודה לו בחום, ואחר כך אמר לי שבמרוקו לא מדברים בכלל בשעת התפילה, יש לנו מסורת שמקפידים מאד לא לדבר. ואחר כך סיפר לי את הסיפור הנ"ל. [פעם ראשונה].

השגחה פרטית ב.

אני מתפלל במיאמי בבית המדרש של חב"ד בסורפסייד פלארידא, אני הולך לשתות קפה. אני רואה בן אדם שאיני מכירו. אני נותן לו שלום, והוא מחזיר לי שלום.

אני שואל אותו מאין אתה בא? הוא עונה לי מספרד [SPAIN].

אני שואל אותו ומברר אצלו כמה בתי מדרשים וישיבות יש שם? כמה יהודים? וכו' והוא עונה לי.

אמרתי לו: ' תשמע, ידידי !

אני הוצאתי לאור הרבה ספרים ב"ה, ואני יכול לתת לך בחינם אפילו בסכום של עשרות אלפים דולרים, כמה עותקים שאתה מעונין לצורך הפצת ספרים אלו בספרד.

הוא עונה לי מיד: 'אני רוצה לדבר אתך דחוף, בבקשה. אולי אני יכול לקבוע פגישה עמך, כי אני רוצה לדבר ענין דחוף אתכם.

קבעתי את הפגישה עמו למחר מיד אחרי התפילה. והוא מספר לי אתמול בבוקר הוא מתעורר מתוך חלום שהוא צריך לחלק אלפי ספרים, ולא הבין כלל את משמעות פתרון החלום, מכיון שאין לו שום שייכות עם ספרים.

וכעת שאתה האיש היחיד שנתת לי שלום, ואמרת לי מיד בלי ששאלתי ממך כלום, שאתה רוצה לתת לי הרבה ספרים, זה אומר לי בבירור שזהו הפתרון של החלום, שאני צריך לעבוד אתך לחלק ולהפיץ ספרים.

נתתי לו כמה ספרים בעניינים שונים, ואמרתי לו תלמד בספרים האלו, ותבין, ואחר כך נתחיל לעבוד.

הוא למד את כל הספרים, והתלהב מאוד בתחילה בלומדו בספר "עניית אמן כהלכתה" על קדושת בית המדרש.

הוא אומר לי שהספר הזה נחוץ מאוד בשביל אנשים הספרדים בספרד, שהיו נזהרים מאוד בעבר שלא לדבר בעת התפילה, ולדאבוננו השטן לכדם בעוון זה. והוא אף הוסיף שהוא מוכן לתרגם הספר הזה לספרדית.

הוא התחיל לתרגם הספר, ואני סיפרתי לו הסיפור הנ"ל [ששמעתי מהאיש ממרוקו שנסעתי איתו ביחד על האוטובוס לבוסטון, כפי שתיארתי בקטע הקודם], בלי לציין את המקורות והשם המדויק מי היה הרב הקדוש שהציל את יהודי מרוקו מפורענותו של היטלער ימש"ו.

הוא מבקש ממני שאכתוב לו את הסיפור בשלימות.

אני מוצא עצמי יושב בבית הכנסת וכותב את הסיפור הזה.

לפתע בא לפני אדם בלתי מוכר ויושב בדיוק ממולי.

אני נותן לו שלום, והוא עונה לי שלום, ואני שואל אותו מאין כבודו בא ועונה לי מקאראקאס שבונצואלה.

אני מספר לו את הסיפור ושואל אותו אולי כבודו שמע את הסיפור הזה [והוא האדם היחידי שאני מספר לו הסיפור ושואל אותו שאלה שכזו, וזאת מבלי להכיר אותו כלל].

להפתעתי, הוא עונה לי 'כן'.

אני שואל אותו אולי כבודו יודע את שמו של הרב הקדוש שאצלו היה סיפור הנ"ל. הוא עונה ואומר לי "אני נולדתי במרוקו, ויודע את שם הרב הק' הנ"ל ". [פעם שניה].

הוא מספר לי השם  של הרב זצ"ל, ועוד ידיעות על הרב הקדוש הנ"ל.

אני שולח את כל הסיפור המלא עם הפרטים בכתב לספרד לאותו אדם שביקשתיו לתרגם את הספר לספרדית.

עברה שנה שלימה שבמהלכה הוא תרגם את כל הספר 'עניית אמן כהלכתו', והסיפור הזה מה שכתבתי לו נעלם ממנו, ולא ידע היכן הוא נמצא אצלו. וכמו כן אני גם כן לא מצאתי את הכתב יד של הסיפור הנ"ל.

השגחה פרטית ג.

אני נוסע פעם נוספת למיאמי.

אני מקבל מקום במטוס באחד המקומות הראשונים.

היו שם הרבה אנשים, משום כך הלכתי למקום ישיבה בספסל האחרון כדי שאוכל לכתוב בישוב הדעת. לפתע אני מבחין  שיושב על ידי בצד השני של המעבר יהודי עם כיפה.

[הוא מספר לי שהיה לו מקום בשורות הראשונות, רק שהוא רצה מנוחה ולכן הוא בא לסוף המטוס, בשורות האחרונות].

אני נותן לו שלום. מתחילים לדבר, ואני שואל אותו מאיפה הוא.

הוא עונה לי שהוא בא ממרוקו. אני שואל אותו אם ידוע לו הסיפור הנ"ל והוא משיב בחיוב.

הוא הזכיר לי את שם הרב הקדוש הנ"ל ומספר לי עוד כמה ענינים ממנו. [פעם שלישית].

אני לוקח ממנו את השם שלו והטלפון בשביל להציע לו שידוך.

הצעתי לו את ההצעה שבקשתי להעביר לו, ושכחתי ממנו לגמרי.

כשהגעתי למיאמי, טילפנתי מיד לספרד להמתרגם של הספר לספרדית, לספר לו את כל ההשגחה הפרטית מה שהיה לי עם הבן אדם הזה והבאתי לו את שמו של האיש שנפגשתי אתו במטוס למיאמי.

אחרי זמן רב, האיש מספרד מטלפן אלי ששוב נאבד לו הכת"י של הסיפור הזה והוא לא יודע איפה שהניח את אותה הכתיבה.

אמנם את הסיפור, הוא זוכר בעל פה, אבל את שמו של הרב וכל שאר הפרטים אינו זוכר.

עניתי לו שאין לי את השם של האיש מקרקאס שנתן לי את השם, ושכחתי לגמרי באותו רגע מהאיש הזה שנסעתי איתו במטוס למיאמי.

השגחה פרטית ד.

האיש מספרד אומר לי 'הלא סיפרת לי על הברנש ממיאמי, אולי אתה זוכר במקרה את שמו'.

נזכרתי תיכף ומיד, ואמרתי לו שאכן יש לי את השם ואת הטלפון שלו.

אני מטלפן אליו, והוא אומר לי שאם אני רוצה יותר פרטים כדאי לטלפן לאח שלו בלונג איילאנד [באנגלית]., הוא משמש שם בתפקיד של רב וחזן.

כמו כן הוא מספר לי שיצא ספר בארץ ישראל בשם 'תולדות רבני מרוקו'.

אני מטלפן כמה פעמים לאחיו בלונג איילאנד, אני משאיר לו הודעות כמה פעמים.

באחת הפעמים המזכיר שלו חזר אלי, והוא השאיר לי הודעה בתא-קולי שלי.

השגחה פרטית ה.

אני נוסע לחנות במיאמי לחפש הספר, וב"ה מצאתי את הספר שאני מחפש, שם הספר הוא: "מלכי רבנן, תולדות רבני מרוקו". שנדפס בשנת תשנ"ח. והיה לו רק עותק אחד.

אני מוצא בתוך הקדמה של ספר הזה, שאחד מבני המשפחה של היהודי הזה שנפגשתי עמו במטוס, הוא זה שהדפיס הספר הזה.

השגחה פרטית ו.

אני רואה בהקדמה, את השם של המוציא לאור של הספר הנ"ל. אני מטלפן לו מיד לארץ ישראל.

סיפרתי לו חלק קטן מהסיפור הנ"ל, והוא אומר לי מיד שהוא עצמו שמע את הסיפור מאביו.

הוא מספר לי שהוא הולך להוציא חלק נוסף בסידרה זו, ובחלק זה יהיה כתוב הסיפור הזה. כי החלק הא' של הספר הנ"ל יצא לאור עוד בחיים של הרב הקדוש הנ"ל, ועל כן לא כתוב ממנו בספר הנ"ל.

והרב אליהו פרץ שליט"א שהזכרתי בתחילת הדברים, שמע את הסיפור מפי אביו החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה, שסיפר לו ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש והיה מבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג הנ"ל. ושגם זקינו הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה כמו כן הגבאי שלו והפקיד הנאמן מטעמו באיזור הכפרים של מראכש.

בס"ד, ט"ו בעומר תשס"א.

לכ' הרה"ג כמוהר"ר גראס שליט"א

אי"ה מחר אצלם כשמונה עמודים מהספר לדוד ברוך מזקינו של הרה"ק בעל המעשה שיש בו קצת חומר על המשפחה ורבניה. ואשלח לך בפאקס.

[אם יש לכבודו עוד ידיעות בענין הנ"ל, נא לכתוב לי, ותודה למפרע].

הכתובת שלי בניו יארק: Rabbi S. Y. Gross  Rabbi Of Holmin

4711 12-th Ave. Brooklyn, N.Y. 11219  (718) 436 – 8052  FAX: 718-854-7113  — TELFAX: 305-864-1975  –  אני נשאר אי"ה במיאמי עד יום רביעי בלילה.

 

 

1 מרוקו

2 מרוקו

4 מרוקו

5 מרוקו

6 מרוקו 7

מרוקו

אור הזוהר 389 מרוקו 2 (8)

מעשה דמרוקו מתוקן (3)

מעשה נורא במרוקו אמן

סיפור מארוקו אמן והמלך