זוהר תהלים השלם ערב פורים –  מי יזכה בתרומה להדפסת הספר?

 לתרומות: נא לפנות: 0527651911

כל אחד יכול ללמוד בשבת זכור ובפורים ובשושן פורים לגמור כל ספר זוהר תהלים, וכך נזכה להבטחת משה רבנו ע"ה בספר הזוהר יפקון מן גלותא ברחמים אמן

להורדת ספר  זוהר תהילים השלם: לחץ כאן:  זוהר תהלים השלם ערב פורים מוגה

פרק א' פסוק א'

אשרי האיש

זוהר במדבר פרשת בלק (דף ר"ב.)

כַּמָּה חֲבִיבִים אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הקָּבָּ"ה שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית, התַּלְמִיד חָכָם שמור הוא מכל משמר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (דברים כ) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂה וְגוֹ', כַּמָה טָבִין אִינּוּן אָרְחִין וּשְׁבִילִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה, אִית כַּמָּה עֵיטִין, כַּמָה טָבִין לִבְנֵי נָשָׁא, כַּמָה מַרְגְּלָאן דְּקָא מְנַהֲרָן לְכָל סְטָר, וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בָּהּ כַּמָה בּוּצִינִין מְנַהֲרָן לְכָל סְטָר. הַאי קְרָא אִיהוּ כְּפוּם פְּשָׁטֵיהּ. וְאִית בֵּיהּ כְּפוּם מִדְרָשֵׁיהּ. וְאִית בֵּיהּ חָכְמְתָא עִלָּאָה, לְאִזְדַּהֲרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא תָּדִיר.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (דברים כ) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ וְגוֹ'. כַּמָּה טוֹבִים הֵם דַּרְכֵי וּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ כַּמָּה עֵצוֹת, כַּמָּה טוֹבוֹת לִבְנֵי אָדָם, כַּמָּה מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁמְּאִירוֹת לְכָל צַד, וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה נֵרוֹת מְאִירִים לְכָל צַד. פָּסוּק זֶה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ כְּפִי מִדְרָשׁוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לְהַזְהִיר לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה תָּמִיד.

מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בָּהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, (תהלים א) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה, וְהָיָה כְּעֵץ. אֲמַאי דָּא סָמִיךְ לְדָא. אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמָם וָלָיְלָה, לָא לִיהֱוִי כְּאָעָא יְבֵישָׁא, אֶלָּא כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. מַה אִילָן אִית בֵּיהּ שָׁרָשִׁין, וְאִית בֵּיהּ קְלִיפִּין, וְאִית בֵּיהּ מוֹחָא, וְאִית בֵּיהּ עַנְפִין, וְאִית בֵּיהּ טַרְפִּין, וְאִית בֵּיהּ פַּרְחִין, וְאִית בֵּיהּ אִיבָּא. שִׁבְעַת זִינִין אִלֵּין, סַלְּקִין לְשִׁבְעָה עָשָׂר, לְשִׁבְעִין. אוּף מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא אִית בְּהוּ פְּשָׁטָא דִּקְרָא. דְּרָשָׁא. רֶמֶז, דְּקָא רָמִיז חָכְמְתָא. גִימַטְרִיָיאוֹת. רָזִין טְמִירִין. רָזִין סְתִימִין אִלֵּין עַל אִלֵּין. פָּסוּל וְכָשֵׁר. טָמֵא וְטָהוֹר. אִיסוּר וְהֶיתֵּר. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, מִתְפַּשְּׁטָאָן עַנְפִין לְכָל סְטָר. וְהָיָה כְּעֵץ וַדַּאי, וְאִי לָאו, לָאו אִיהוּ חָכָם בְּחָכְמְתָא.

מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ, מַה כָּתוּב בּוֹ? (תהלים א) כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה, וְהָיָה כְּעֵץ. לָמָּה זֶה סָמוּךְ לָזֶה? אֶלָּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יִהְיֶה כְעֵץ יָבֵשׁ, אֶלָּא כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. מָה אִילָן יֵשׁ בּוֹ שָׁרָשִׁים, וְיֵשׁ בּוֹ קְלִפּוֹת, וְיֵשׁ בּוֹ מֹחַ, וְיֵשׁ בּוֹ עֲנָפִים, וְיֵשׁ בּוֹ עָלִים, וְיֵשׁ בּוֹ פְּרָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ פְּרִי – שִׁבְעָה סוּגִים אֵלּוּ עוֹלִים לְשִׁבְעָה עָשָׂר, לְשִׁבְעִים, גַּם דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶם פְּשַׁט הַמִּקְרָא, דְּרָשׁ, רֶמֶז שֶׁרוֹמֵז חָכְמָה, גִּימַטְרִיָּאוֹת, סוֹדוֹת טְמִירִים, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, פָּסוּל וְכָשֵׁר, טָמֵא וְטָהוֹר, אִסּוּר וְהֶתֵּר. מִכָּאן וָהָלְאָה מִתְפַּשְּׁטִים הָעֲנָפִים לְכָל צַד, וְהָיָה כְּעֵץ וַדַּאי. וְאִם לֹא – אֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמָה.

תָּא חֲזֵי, כַּמָה חֲבִיבִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, וְאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לִמְחַבְּלָא לְחַבְּלָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לֵיהּ עִלָוַויְיהוּ, עַל אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וְהָכִי אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי תָצוּר אֶל עִיר, בְּגִין חוֹבֵיהוֹן סַגִּיאִין דְּחָטָּאן לְקַמָּאי, וְאִתְחַיְּיבוּ בְּדִינָא.

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֵּהוּ עֲלֵיהֶם, עַל אוֹתָם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָךְ אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי תָצוּר אֶל עִיר, בִּגְלַל הַחֲטָאִים הָרַבִּים שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי וְהִתְחַיְּבוּ בְדִין.

יָמִים רַבִּים, מַאי רַבִּים. (תלתא יומא, דא בתר דא, אקרי ימים רבים, אוף הכא כי תצור על עיר, ימים רבים) תְּלָתָא יוֹמִין, דָּא בָּתַר דָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דֶבֶר בְּמָתָא. מְנָלָן דְּיָמִים רַבִּים תְּלָתָא יוֹמִין אִינּוּן, דִּכְתִּיב, (ויקרא טו) וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. וְכִי יָמִים רַבִּים אִינּוּן. אֶלָּא תְּלָתָא יוֹמִין דָּא בָּתַר דָּא, אִקְרֵי יָמִים רַבִּים. אוּף הָכִי כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, תְּלָתָא יוֹמִין דָּא בָּתַר דָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דֶּבֶר בְּמָתָא. תָּא וְאַפְקִיד לָךְ עַל (כל) בְּנֵי בֵּיתִי. לֹא תַּשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, דָּא תַּלְמִיד חָכָם דְּאִיהוּ בְּמָתָא, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי, אִילָנָא דְּיָהִיב אִיבִין.

יָמִים רַבִּים, מַה זֶּה רַבִּים? (שלשה ימים זה אחר זה נקראו ימים רבים. אף כאן כי תצור אל עיר ימים רבים) שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה שֶׁנּוֹדָע דֶּבֶר בָּעִיר. מִנַּיִן לָנוּ שֶׁיָּמִים רַבִּים הֵם שְׁלֹשָׁה? שֶׁכָּתוּב (ויקרא טו) וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. וְכִי יָמִים רַבִּים הֵם? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה נִקְרָאִים יָמִים רַבִּים. גַּם כָּךְ, כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים – שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה שֶׁנּוֹדָע דֶּבֶר בָּעִיר. בֹּא וַאֲצַוְּךְ עַל (כל) בְּנֵי בֵיתִי: לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ – זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא בָּעִיר, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, אִילָן שֶׁנּוֹתֵן פֵּרוֹת.

פרק א פסוק ד'

זוהר חדש מדרש רות (דף צו.)

עַל גּוּף שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?, לִתְרֵין אִילָנִין, חַד קַדִּישָׁא, וְחַד מְסָאֳבָא. מָה הֲוֵי קַדִּישָׁא, וּמָה הֲוֵי מְסָאֲבָא. מַה דַּעֲבֵיד אִיבָּא, הֲוֵי קַדִּישָׁא. וּמַה דְּלָא עֲבֵיד אִיבָּא, הֲוֵי מְסָאֲבָא. וְדֵין הוּא דְּיַעֲבֵיד צֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְעִם כָּל דָּא הֵם נְטוּעִים בָּאָרֶץ, וּלְחַד אִילָנָא אִית מַיִין, וּלְאִילָנָא אַחֲרִינָא אִית מַיִין, וְעִם כָּל דָּא, אִילָנָא חַד יַעֲבֵיד אִיבָּא, וְאִילָנָא חַד לָא יַעֲבֵיד אִיבָּא.

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אִילָנוֹת, אֶחָד קָדוֹשׁ וְאֶחָד טָמֵא. מִי הוּא הַקָּדוֹשׁ, וּמִי הוּא הַטָּמֵא? מִי שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי הוּא הַקָּדוֹשׁ, וּמִי שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פְּרִי הוּא הַטָּמֵא. וְזֶהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה צֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְעִם כָּל זֶה הֵם נְטוּעִים בָּאָרֶץ, וּלְעֵץ אֶחָד יֵשׁ מַיִם, וְלָעֵץ הָאַחֵר אֵין (יש) מַיִם. וְעִם כָּל זֶה, עֵץ אֶחָד יַעֲשֶׂה פְּרִי, וְעֵץ אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי.

בְּדוּגְמָא דָא, אִינוּן יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי אוּמוֹת. תְּרֵי אִילָנִין, דְּאִינוּן נְטִיעִין בְּאַרְעָא. דְּרוּחַ דְּקַדִּישָׁא, וְרוּחַ דִּמְסָאֲבָא, דָּא הוּא הָאִילָנוֹת, וְאִינוּן בְּאַרְעָא חָדָא, דְּאִינוּן מִן גּוּפָא, אֲחוּנָא עִמָּנָא. וּלְחַד אִית מַיִין וַעֲבֵיד אִיבָּא, דָּא אִיהִי אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה) הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה.

בַּדֻּגְמָא הַזּוֹ הֵם יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי הָאֻמּוֹת. שְׁנֵי אִילָנוֹת, שֶׁהֵם נְטוּעִים בָּאָרֶץ. רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְרוּחַ שֶׁל טֻמְאָה. זֶהוּ הָאִילָנוֹת, וְהֵם בְּאֶרֶץ אַחַת, שֶׁהֵן מִן הַגּוּף, אַחֵינוּ עִמָּנוּ. וּלְאֶחָד יֵשׁ מַיִם וְעוֹשֶׂה פְּרִי, זוֹ הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה) הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תוֹרָה.

וְעַל גּוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל אֲמַר, וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וְגו'. וְיָרִית גִּינְתָא דְעֵדֶן. וְיָרִית גּוּפָא קַדִּישָׁא דִלְעֵילָא. וְנֶהֱנֵית נִשְׁמָתוֹ מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה.

וְעַל הַגּוּף שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְיוֹרֵשׁ גַּן הָעֵדֶן, וְיוֹרֵשׁ גּוּף קָדוֹשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְנֶהֱנֵית נִשְׁמָתוֹ מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה.

וְאַתְּ אֲמַרְתְּ, דְּלֵית אִיבָּא בְּאִילָנָא דִּמְסָאֲבָא, לָמָּה הַפָּסוּק אָמַר עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ. אֵין בְּאִיבָּא דְאִילָנָא, דְּיַעֲבֵיד צֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו דְּיַעֲבֵיד אִיבָּא, דְּלָא אָכְלִין מִינֵיהּ, וְיִדְפֶנּוּ הָרוּחַ. וְעַל זֶה אָמַר, לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמּוֹץ וְגו'.

וְאִם תֹּאמַר, אָמַרְתָּ, שֶׁאֵין פְּרִי בְּאִילַן הַטֻּמְאָה, לָמָּה הַפָּסוּק אָמַר עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ? אֵין בִּפְרִי הָעֵץ שֶׁיַּעֲשֶׂה צֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי, שֶׁלֹּא אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ, וְיִדְּפֶנּוּ הָרוּחַ. וְעַל זֶה אָמַר, לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ וְגוֹ'.

וְאִית לְאִילָנָא דָא דִמְסָאֲבָא מַיִין, וְלָא יַעֲבֵד אִיבָּא, אֶלָּא כְּמָא דַּאֲמַרְנָא, כַּמּוֹ"ץ אֲשֶׁר תִּדְפֶנּוּ רוּחַ. דָּא אוֹרַיְיתָא דִלְהוֹן, דִּכְתִיב (תהלים א) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמּוֹץ כו'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם.

וְיִשִׁ לָאִילָן הַזֶּה שֶׁל הַטֻּמְאָה מַיִם, וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כַּמֹּ"ץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּתוּב (תהלים א) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ כוּ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב? וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם.

פרק א פסוק ו'

זוהר ויקרא פרשת קדושים (דף פ"ח.)

הַקָּבָּ"ה יוֹדֵעַ וּמַשְׁגִּיחַ עַל דַּרְכֵי הַצַּדִּיקִים לְהֵיטִיב לָהֶם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם

פָּתַח וְאָמַר, (תהלים א) כִּי יוֹדֵעַ יְיָ' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. מַאי כִּי יוֹדֵעַ יְיָ'. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹדֵעַ וְאַשְׁגַּח בְּאָרְחָא דְּצַדִּיקַיָּיא, לְאוֹטָבָא לְהוּ, וּלְאַגָּנָא לְהוּ, וְהוּא אָזִיל קַמַּיְיהוּ לְנַטְרָא לְהוּ. וּבְגִין כָּךְ, מַאן דְּנָפִיק לְאָרְחָא בָּעֵי דְּלִהֱוִי הַהִיא אָרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִשְׁתַּתַּף לֵיהּ בַּהֲדַיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, כִּי יוֹדֵעַ יְיָ' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. הִיא מִגַּרְמָהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא (דף פ"ח ע"א) אִשְׁתְּמוֹדַע לֵיהּ לְהַהוּא אָרְחָא דִּלְהוֹן, וְלָא אָזִיל בַּהֲדַיְיהוּ.

פָּתַח וְאָמַר, (תהלים א) כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. מַה זֶּה כִּי יוֹדֵעַ ה'? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ וּמַשְׁגִּיחַ עַל דַּרְכֵי הַצַּדִּיקִים לְהֵיטִיב לָהֶם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם, וְהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם לִשְׁמֹר אוֹתָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, צָרִיךְ שֶׁאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה דַרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִישַׁתֵּף אוֹתוֹ עִמּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. הִיא מֵעַצְמָהּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם, וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּם.

כְּתִיב דֶּרֶךְ, וּכְתִיב אֹרַח, מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, דֶּרֶךְ: דִשְׁאָר קַרְסוּלֵי בְּנֵי נָשָׁא אָזְלוּ בָּהּ. אֹרַח: דְּאִיהוּ אִתְפְּתַח מִן זִמְנָא זְעֵירָא (דא ארח כמה דאת אמר (איוב ל"ד) וארח לחברה עם פעלי און) וְעַל אָרְחָא דָּא כְּתִיב, (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

כָּתוּב דֶּרֶךְ, וְכָתוּב אֹרַח. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא, דֶּרֶךְ – שֶׁשְּׁאָר קַרְסֻלֵּי בְּנֵי אָדָם הָלְכוּ בָהּ. אֹרַח – שֶׁהוּא נִפְתָּח מִזְּמַן מוּעָט (זה אורח, כמו שנאמר (איוב לד) וארח לחברה עם פעלי און), וְעַל הָאֹרַח הַזֶּה כָּתוּב, (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

למה רגשו

פרק ב' פסוק ב-ד'

זוהר שמות פרשת בשלח (דף נ"ח:)

עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מֵהֶם בְּגָלוּי סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם

ר' יִצְחָק אָמַר, הַאי קְרָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְלָבַשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּאוּתָא, עַל עֲמַמְיָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן עָלֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהלים ב) וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד עַל יְיָ' וְעַל מְשִׁיחוֹ. וְתָאנָא זְמִינִין אִינּוּן שִׁבְעִין קַסְטוֹרִין מִכָּל עִיבָר, (נ"א עמין) לְאִתְכַּנְּשָׁא בְּהַהוּא זִמְנָא בְּאוֹכְלוֹסִין דְּכָל עָלְמָא, וּלְמֶעְבַּד קְרָבָא עַל יְרוּשָׁלַ ם קַרְתָּא קַדִּישָׁא, וּלְאַחֲדָא עֵיטִין עָלֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאי אַמְרֵי, נוֹקִים עַל פַּטְרוֹנָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עַל עַמֵּיהּ, וְעַל הֵיכָלֵיהּ.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, פָּסוּק זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגַאֲוָה עַל הָעַמִּים שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב) וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. וְלָמַדְנוּ, עֲתִידִים הֵם שִׁבְעִים שָׂרֵי צְבָאוֹת מִכָּל עֵבֶר (עמים) לְהִתְכַּנֵּס בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּהֲמוֹנִים מִכָּל הָעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת קְרָב עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְלֶאֱחֹז עֵצוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמָה אוֹמְרִים? נַעֲמֹד עַל הַפַּטְרוֹן בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ עַל עַמּוֹ וְעַל הֵיכָלוֹ.

כְּדֵין זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַיְּיכָא עָלַיְיהוּ. דִּכְתִּיב, (תהלים ב) יוֹשֵׁב בַּשָׁמַיִם יִשְׂחַק יְיָ' יִלְעַג לָמוֹ. בְּהַהוּא זִמְנָא יִלְבַּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּאוּותָא עָלַיְיהוּ, וִישֵׁיצִינוּן מִן עָלְמָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (זכריה יד) וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְיָ' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלַ ם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו.

אָז עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִצְחֹק עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִלְבַּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּאֲוָה עֲלֵיהֶם, וְיַשְׁמִיד אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, כַּכָּתוּב (זכריה יד) וְזאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו.

רַבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יֵיסָא סָבָא, וְהָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא לְכָל אִינּוּן מַלְכִין, דְּעָקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִיְרוּשָׁלַם, לְאַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאַר מַלְכֵי עַמִּין, דְּחָרִיבוּ בֵּיתֵיהּ, וּלְשַׁלְּטָאָה לוֹן כְּקַדְמִיתָא, וְיִתְכָּנְּשׁוּן עִמְּהוֹן שְׁאַר עַמִּין, וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא, סַחֲרָנֵי יְרוּשָׁלַם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְיָ' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלַ ם. אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֲשֶׁר צָבְאוּ. כְּדֵין כְּתִיב, וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרוֹס קָמֶיךָ, וְדָא לְזִמְנָא דְּאָתָא מְשִׁיחָא, כְּתִיב, וְשִׁירָתָא דָּא שִׁירָתָא דְּעָלְמִין הִיא.

רַבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב יֵיסָא סָבָא, וְכָךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, אֶת אַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאָר מַלְכֵי הָעַמִּים שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵיתוֹ, וּלְהַשְׁלִיט אוֹתָם כְּבַתְּחִלָּה, וְיִתְכַּנְּסוּ עִמָּהֶם שְׁאָר הָעַמִּים. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מֵהֶם בְּגָלוּי סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלם. אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֲשֶׁר צָבְאוּ. אָז כָּתוּב וּבְרֹב גְּאוֹנְךְ תַּהֲרֹס קָמֶיךְ. וְזֶה לִזְמַן שֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ כָּתוּב, וְשִׁירָה זוֹ הִיא שִׁירַת הָעוֹלָמִים.

פרק ב' פסוקים ד-ה

זוהר ויקרא פרשת מצורע (דף נ"ד.)

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק – זה יצחק

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ב) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק יְיָ' יִלְעַג לָמוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, דָּא יִצְחָק דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחַמְרָא, נָהִיר בְּקַדְמִיתָא, וְחַיִיךְ, וּלְבָתַר זָעִים וְתָרִיךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם וְלָא כְּתִיב, יוֹשֵׁב שָׁמַיִם. יִשְׂחָק, נָהִיר וְחַיִיךְ. וְעַל דָּא דִּינָא נָהִיר וְחַיִיךְ, לְהוּ לְרַשִׁיעַיָּיא.

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ב) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק – זֶה יִצְחָק שֶׁבָּא מִצַּד הַיַּיִן, מֵאִיר בָּרִאשׁוֹנָה, וְצוֹחֵק, וְאַחַר כָּךְ זוֹעֵם וּמְגָרֵשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, וְלֹא כָתוּב יוֹשֵׁב שָׁמַיִם. יִשְׂחָק, מֵאִיר וְצוֹחֵק. וְעַל כֵּן הַדִּין מֵאִיר וְצוֹחֵק לָהֶם לָרְשָׁעִים.

וּלְבָתַר מַה כְּתִיב, אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהַלֵמוֹ. וְכַךְ אָרְחֵי דְּחַיָּיבַיָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָהִיר לְהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְנָהִיר לוֹן אַנְפִּין כְּחַמְרָא, דְּנָהִיר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר זָעִים וְקָטִיל. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ לוֹן לְחַיָּיבַיָּא, אִי יְהַדְרוּן לָקֳבְלֵיהּ, יָאוּת, וְאִי לָא שָׁצֵי לוֹן מֵהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, וְלֵית לוֹן בֵּיהּ חוּלָקָא, וְיִשְׁתֵּצוּן מִכֹּלָּא. אַתּוּן לְאִתְדַכְּאָה, מְסַיְּיעִין לוֹן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַכֵּי לוֹן וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְקָארִי עָלַיְיהוּ שָׁלוֹם. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב (ישעיה נז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב וְגוֹ'.

וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וְכָךְ דַּרְכֵי הָרְשָׁעִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵאִיר לָהֶם כְּמוֹ יַיִן שֶׁמֵּאִיר בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ זוֹעֵם וְהוֹרֵג. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ אֶת הָרְשָׁעִים, אִם יַחְזְרוּ כְנֶגְדּוֹ – יָפֶה. אִם לֹא – הוּא מְכַלֶּה אוֹתָם מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם בּוֹ חֵלֶק וְיֻשְׁמְדוּ מֵהַכֹּל. בָּא לְהִטָּהֵר – מְסַיְּעִים לָהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אוֹתָם וּמְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו וְקוֹרֵא עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב וְגוֹ'.

פרק ב' פסוק ז'

זוהר שמות פרשת משפטים (דף צ"ח.)

בשנת י"ג למצות – מקבל נפש אצילות דכלל ישראל

תָּא חֲזֵי כָּל (דף צ"ח ע"א) הַהוּא דְּזָכֵי לִתְלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה, אִקְרֵי בֵּן לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל מַאן דְּאִיהוּ מִבֶּן עֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא וְזָכֵי בְּהוּ, אִקְרֵי בֵּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַדַּאי (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלהֵיכֶם.

בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, נִקְרָא בֵּן לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁהוּא מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וְזוֹכֶה בָהֶם, נִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וַדַּאי. (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.

כַּד מָטָה דָּוִד לִתְלֵיסַר שְׁנִין, וְזָכָה בְּהַהוּא יוֹמָא דְּעָאל לְאַרְבֵּיסָר, כְּדֵין כְּתִיב, (תהלים ב) 'יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ'. מַאי טַעְמָא. דְּהָא מִקַּדְמָת דְּנָא לָא הֲוָה לֵיהּ בְּרָא, וְלָא שָׁרָאת עָלֵיהּ נִשְׁמְתָא עִלָּאָה, דְּהָא בִּשְׁנֵי עָרְלָה הֲוָה, וּבְגִין כָּךְ, (קכ"ח ע"ב) אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, הַיּוֹם וַדַּאי יְלִדְתִּיךָ. אֲנִי, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּהֲוָה עַד הַשְׁתָּא, אֲנִי בִּלְחוֹדָאי. בַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין, מַה כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה, (משלי ד) כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, לְאָבִי מַמָּשׁ וַדַּאי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ דָּוִד לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְזָכָה בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּכְנַס לָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, אָז כָּתוּב (תהלים ב) 'ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ'. מָה הַטַּעַם? שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם לָזֶה לֹא הָיָה לוֹ בֵּן, וְלֹא שָׁרְתָה עָלָיו נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנוֹת עָרְלָה הוּא הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ, הַיּוֹם וַדַּאי יְלִדְתִּיךְ. אֲנִי, וְלֹא הַצַּד הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו, אֲנִי לְבַדִּי. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנִים, מַה כָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה? (משלי ד) כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, לְאָבִי מַמָּשׁ וַדַּאי.

זוהר שמות- פרשת תרומה (דף קנ"ח:)

אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ. – עבור מי נחשב בן

דְּמִיּוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מֵהַהִיא שַׁעֲתָא (צ"א ע"א) אִתְקְרֵי בֵּן. אָמַר חַד תָּנָא, וְכִי מֵהַהוּא יוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, יִתְקְרֵי בְּרֵיהּ מְנָא לָן. מֵהַאי קְרָא דְּאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, (תהלים ב) 'אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְיָ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ'.

שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה שֶׁכְּלוּלָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא בֵּן. אָמַר תַּנָּא אֶחָד, וְכִי מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה כְּלוּלָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ יִקָּרֵא בֵּן מִנַּיִן לָנוּ? מֵהַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר דָּוד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, (תהלים ב) 'אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ'.

אֲמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַאי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. אֶלָּא בְּגִינָךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, בְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דברים לה) וְלָא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. אַנְתְּ קַיְּימָת בִּשְׁכִינְתָּא וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, דְּהַיְינוּ גּוּפָא. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, דְּהַיְינוּ נִשְׁמְתָא. דַּחֲמֵשׁ שְׁמָהָן אִית לָהּ: נְשָׁמָה. רוּחַ. נֶפֶשׁ. חַיָּה. יְחִידָה. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנָא דִּילָךְ.

אָמַר לוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מַה זֶּה הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ? אֶלָּא בִּשְׁבִילְךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ. הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לד) וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. אַתָּה קִיַּמְתָּ בַּשְּׁכִינָה וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ בְּכָל לְבָבְךְ – שֶׁהַיְנוּ הַגּוּף, וּבְכָל נַפְשְׁךְ – שֶׁהַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, שֶׁחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לָהּ: נְשָׁמָה, רוּחַ, נֶפֶשׁ, חַיָּה, יְחִידָה. וּבְכָל מְאֹדֶךְ – בְּכָל מָמוֹנְךְ.

זוהר במדבר-פרשת בלק (דף ר"ג:)

משיח יבשר את – סוד החק

וְדָא הוּא וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, גְּבָעֹת חָסֵר ו'. (רמאה דכלא ההיא עלאה דכלא) בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, וּמִגְּבָעוֹת בְּאָת ו'. וְאַשְׁלִים לִתְרֵין סִטְרִין. חַד, דְּהָא הַאי גִּבְעַת לָא אִתְפָּרְשָׁא מִן בְּרָהּ לְעָלְמִין, וְלָא שַׁבְקָת לֵיהּ. וְעַל דָּא אִתְכְּלִיל ו' בַּהֲדָהּ לְעָלַם. וְחַד, דְּהָא גִּבְעָה דִּלְתַּתָּא בְּרָהּ דְּאִתְכְּלִיל בָּהּ, אִצְטְרִיךְ לְזִמְנָא דְּאָתֵי כַּד יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְנַטְלָא לֵיהּ גִּבְעַת עִלָּאָה, וּלְאַעֲלָא לֵיהּ גּוֹ גַּדְפָהָא, בְּגִין לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וּלְאוֹקָמָא לֵיהּ בַּחַיִּין עִלָּאִין, וּמִנָהּ יִפּוּק בְּהַהוּא יוֹמָא מְשִׁיחָא דְּדָוִד.

וְזְהִוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ. בַּיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה גְּבָעֹת חָסֵר ו' (גבוהת הכל אותה עליונת הכל). בִּישִׁיבַת הָרָקִיעַ וּמִגְּבָעוֹת, בְּאוֹת ו'. וּמַשְׁלִים לִשְׁנֵי צְדָדִים. אֶחָד, שֶׁהֲרֵי הַגִּבְעַת הַזּוֹ לֹא נִפְרֶדֶת מִבְּנָהּ לְעוֹלָמִים וְאֵינָהּ עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ, וְעַל כֵּן נִכְלָל ו' אִתָּהּ לְעוֹלָם. וְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי גִּבְעָה שֶׁלְּמַטָּה, בְּנָהּ שֶׁנִּכְלָל עִמָּהּ צָרִיךְ לֶעָתִיד לָבא כְּשֶׁיָּבא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָקַחַת לוֹ גִּבְעַת עֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיסוֹ תּוֹךְ כְּנָפֶיהָ כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ בְחַיִּים עֶלְיוֹנִים, וּמִמֶּנָּה יֵצֵא בְּאוֹתוֹ יוֹם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

וְרָזָא דָּא, (תהלים ב) 'אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ'. זַמִּין אֲנָא לוֹמַר לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי חֹק, וּלְבַשְּׂרָא לֵיהּ, (ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך). בְּהַהוּא יוֹמָא מַמָּשׁ, יָפִּיק לֵיהּ הַהוּא חֹק מִתְּחוֹת גַּדְפָהָא, בְּכַמָּה חַיִּין, בְּכַמָּה עִטְרִין, בְּכַמָּה בִּרְכָאן, כַּדְּקָא יָאוּת.

וְסוֹד זֶה – (תהלים ב) 'אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ'. עָתִיד אֲנִי לוֹמַר לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חֹק וּלְבַשְּׂרוֹ, (ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך). בְּאוֹתוֹ יוֹם מַמָּשׁ יוֹצִיא אוֹתוֹ הַחֹק הַהוּא מִתַּחַת כְּנָפֶיהָ בְּכַמָּה חַיִּים, בְּכַמָּה עֲטָרוֹת, בְּכַמָּה בְרָכוֹת כָּרָאוּי.

וְהַהוּא חֹק לָא יִשְׁתְּאַר בִּלְחוֹדוֹי, יִתְכְּלִיל בֵּיהּ מְשִׁיחָא אַחֲרָא בְּרֵיהּ דְּיוֹסֵף, וְתַמָּן יִתְתָּקַף, וְלָא בַּאֲתָר אַחֲרָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ גִּבְעָה תַּתָּאָה, דְּלֵית בָּהּ חַיִּין, יָמוּת מָשִׁיחַ דָּא, וְיִתְקְטִל, וִיהֵא מִית עַד דְתִלְקוֹט חַיִּין גִּבְעָה דָּא, מֵהַהִיא גִּבְעָה עִלָּאָה, וְיִקוּם.

וְאוֹתוֹ חֹק לֹא יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ. יִכָּלֵל בּוֹ מָשִׁיחַ אַחֵר, בֶּן יוֹסֵף, וְשָׁם יִתְחַזֵּק, וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא גִּבְעָה תַחְתּוֹנָה שֶׁאֵין בָּהּ חַיִּים, יָמוּת מָשִׁיחַ זֶה וְיֵהָרֵג, וְיָמוּת עַד שֶׁתִּלְקֹט גִּבְעָה זוֹ חַיִּים מֵאוֹתָהּ גִּבְעָה עֶלְיוֹנָה, וְיָקוּם.

פרק ב' פסוק יא

זוהר ויקרא- פרשת אחרי מות (דף נו.)

לעבוד את ה' ביראה ובשמחה

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהלים ב) 'עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה'. וּכְתִיב, (תהלים ק) עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּשִׂמְחָה בָּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. הָנֵי קְרָאֵי קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי, אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּיִרְאָה. דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח קָמֵי מָארֵיהּ, בְּקַדְמִיתָא בָּעֵי יִרְאָה, לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, וּבְגִין דַּחֲלָא דְּמָארֵיהּ, יִשְׁתְּכַּח לְבָתַר דְּיַעֲבֵיד בְּחֶדְוָותָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים י) מָה יְיָ' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה.

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהלים ב) 'עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה'. וְכָתוּב (שם ק) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ קָשִׁים זֶה עַל זֶה. אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה – שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁרוֹצֶה בֶּן אָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ יִרְאָה, לִפְחֹד מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם הַפַּחַד שֶׁל אֲדוֹנוֹ יִמָּצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְשִׂמְחָה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב, (דברים י) מָה ה' אֱלֹהֶיךְ שּאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה.

וְגִילוּ בִּרְעָדָה. דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי יַתִּיר בְּעָלְמָא דֵּין. הַאי בְּמִלֵי דְּעָלְמָא, אֲבָל בְּמִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקוּדֵי דְּאוֹרַיְיתָא, בָּעֵי לְמֶחְדֵּי. לְבָתַר, יִשְׁתְּכַּח בַּר נָשׁ דְּיעָבִיד בְּחֶדְוָותָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. דִּכְתִּיב, עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּשִׂמְחָה.

וְגִילוּ בִּרְעָדָה – שֶׁאָסוּר לָאָדָם לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. אֲבָל בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְמִצְווֹת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ. אַחַר כָּךְ יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה בְשִׂמְחָה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה.

דף נ"ו ע"ב

רַבִּי אַבָּא אָמַר, עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּיִרְאָה. (דף נ"ו ע"ב) רָזָא דְּמִלָּה הוּא, עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּיִרְאָה, מַה יִרְאָה הָכָא. אֶלָּא כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (משלי א) יִרְאַת יְיָ' רֵאשִׁית דָּעַת, וּכְתִיב, (תהלים קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ'. יִרְאַת יְיָ', קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּיִרְאָה, מַאן דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, מֵאָן אֲתַר שָׁארֵי, וּבְאָן אֲתַר יְכַוִּון פּוּלְחָנָא לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. הָדָר וְאָמַר בְּיִרְאָה, בְּיִרְאָה הוּא שֵׁירוּתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. (תא חזי בני אהרן האי אוקימנא והא אתמר מלה)

רַבִּי אַבָּא אָמַר, עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה – סוֹד הַדָּבָר הוּא. עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, אֵיזוֹ יִרְאָה כָּאן? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (משלי א) יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת, וְכָתוּב (תהלים קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. יִרְאַת ה' – כָּךְ נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה – מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, מֵאֵיזֶה מָקוֹם מַתְחִיל, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם יְכַוֵּן אֶת הָעֲבוֹדָה לְיַחֵד אֶת שֵׁם רִבּוֹנוֹ? חָזַר וְאָמַר, בְּיִרְאָה. בְּיִרְאָה הִיא הָרֵאשִׁית, מִמַּטָּה לְמַעְלָה. (בא ראה, בני אהרן הרי בארנו, והרי נתבאר הדבר).

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב הָכָא אַחֲרֵי מוֹת, וּלְבָתַר דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ' בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶלָּא מִכָּאן, שֵׁירוּתָא לְאַזְהָרָא לְכַהֲנֵי, כָּל מַאן, דְּבַעְיָין לְאִזְדַּהֲרָא בְּהַאי זֹאת, וְדָא הִיא יִרְאַת יְיָ'.

בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב כָּאן אַחֲרֵי מוֹת, וְאַחַר כָּךְ – דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ' בְּזֹּאת יָבא אַהֲרֹן? אֶלָּא מִכָּאן הָרֵאשִׁית לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים, כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּזֹּאת הַזּוֹ, וְזוֹהִי יִרְאַת ה'.

זוהר במדבר- פרשת שלח לך (דף קס"ה.)

תָּא חֲזֵי הַהוּא רָקִיעַ כַּד סָחֲרָא בְּגִלְגּוּלָא מְנַגְּנָא בְּנִגּוּנָא, וּמִקַל נְהִימוּ דְּמַיִין דְּנַבְעִין, לָא יְדִיעַ הַהוּא נִגּוּנָא. כָּל אִינּוּן אַגָּנִין דִּי בְּאַרְבַּע סִטְרִין, מַלְיָין מִנְּבִיעוּ דְּמַיִין דְּנַבְעִין. מַאן דְּאִיהוּ לְגוֹ, בִּתְרֵין סִטְרִין קַיְּימָא תַּמָּן. חַד בְּחֶדְוָה, דְּלֵית חֶדְוָה כְּהַהִיא חֶדְוָה בְּעָלְמָא, לְקַיְּימָא (תהלים ק) עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה. וְחַד בְּיִרְאָה, דְּלֵית דְּחִילוּ כְּהַהוּא דְּחִילוּ בְּעָלְמָא, לְקַיְּימָא (תהלים ב) 'עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה'.

בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ רָקִיעַ כְּשֶׁסּוֹבֵב בְּגִלְגּוּל, מְנַגֵּן בְּנִגּוּן, וּמִקּוֹל נַהֲמַת הַמַּיִם הַנּוֹבְעִים לֹא יָדוּעַ אוֹתוֹ נִגּוּן. כָּל אוֹתָם הָאַגָּנִים שֶׁבְּאַרְבָּעָה צְדָדִים מִתְמַלְּאִים מִנְּבִיעַת הַמַּיִם שֶׁנּוֹבְעִים. מִי שֶּׁהוּא בִּפְנִים, בִּשְׁנֵי צְדָדִים עוֹמֵד שָׁם. אֶחָד בְּשִׂמְחָה, שֶׁאֵין שִׂמְחָה כְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, לְקַיֵּם (שם ק) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאֶחָד בְּיִרְאָה, שֶׁאֵין יִרְאָה כְּאוֹתָהּ יִרְאָה בָּעוֹלָם, לְקַיֵּם (שם ב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה.

פרק ב' פסוק יב זוהר חדש (דף קכ.)

משה רבנו ע"ה לא היה בחטא – באדם הראשון

בְּהַהוּא זִמְנָא דְּנַפְקוּ מִלֵּין אִלֵּין מִפּוּמוֹי דְּבוּצִינָא קַדִּישָׁא, נְחִיתַת שְׁכִינְתָּא וּנְשִׁיקַת לֵהּ וְכָל אִנּוּן מָארֵי מְתִיבָתָן בָּרִיכוּ לֵהּ, וְרָעֲיָא מְהֵימָנָא. בְּרִיךְ לֵהּ וְנָשִׁיק לֵהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא סָבָא חֲדָא אִזְדְּמַן לְגַבֵּהּ. פָּתַח וְאָמַר נָשְׁקוּ בַּר דְּאִיהוּ סֹלֶת נְקִיָּה, טִפָּה קַדִּישָׁא דָּא דְּאוֹרַיְתָא דְּמֹשֶׁה דְּאִתְיְהִיב לָן עַל יְדֵהּ, דְּלָא הֲוָה בֵּהּ פְּסֹלֶת דְּמֹץ וְתֶבֶן. דְּמָאן דְּלֵית פְּסֹלֶת בְּנִשְׁמָתֵהּ, אִיהוּ בָּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. דְּאִית בַּר מֵהַהוּא חִטָה דְּאִתְּמַר בָּהּ אִילָן דְּאָכַל אָדָם קַדְמָאָה חִטָה הֲוָה.

בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיָּצְאוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִפִּי הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, יָרְדָה שְׁכִינָה וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְכָל אוֹתָם רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת בֵּרְכוּ אוֹתוֹ, וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְנָשַׁק אוֹתוֹ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן זָקֵן אֶחָד הִזְדַּמֵּן אֵלָיו. פָּתַח וְאָמַר, נַשְּׁקוּ בַר, שֶׁהוּא סֹלֶת נְקִיָּה, טִפָּה קְדוֹשָׁה זוֹ שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ עַל יָדוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ פְּסֹלֶת שֶׁל מֹץ וְתֶבֶן. שֶׁמִּי שֶׁאֵין פְּסֹלֶת בְּנִשְׁמָתוֹ, הוּא בֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ. שֶׁיֵּשׁ בֵּן מֵאוֹתָהּ חִטָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הָאִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה חִטָּה.

ח"ט מֹץ וְתֶבֶן. דִּבְגִינֵהּ אָמַר דָּוִד (תהלים נא) הֵן בְּעָוֹן חוֹלַלְתִּי וְגוֹ'. וּבְזִמְנָא דְּאָת ה' דְּאִיהִי חֲמִשָּׁה מִינֵי נַהֲמָא, אִיהִי בְּכִסּוּיָא דָּרַת בֵּין רַשִּׁיעַיָּא בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (תהלים א) 'לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ' (א'). י' דְּאִיהִי מַעֲשֶׂה דִּילֵהּ לֹא אִתְחַבְּרַת עִמֵּהּ.

וּבְגִין דָּא מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּבְגִין דָּא נָשְׁקוּ בַּר. נָשְׁקוּ בַּר. דְּשִׂפְוָן עִלָּאִין דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּאִנּוּן שַׁקְיוּ דִּילְהוֹן בִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִנּוּן לִמּוּדֵי ה'. וְצַדִּיק אִיהוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים, אִיהוּ לָשׁוֹן לְעֵלָּא, וְאוֹת בְּרִית לְתַתָּא.

וְעוֹד נָשְׁקוּ בַּר בְּשִׂפְוָן עִלָּאָה  שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּהָכֵי סְלִיקַת שְׁכִינָה כְּחֻשְׁבַּן שָׂפָ"ה. חוּט דְּאַסְחַר עָלֵהּ, אִיהוּ הַהוּא כְּרִיכוּ, חוּט דְּזַרְקָא דְּאַסְחַר שָׂפָה אִיהוּ חוּט שֶׁל חֶסֶד. וְאִיהוּ חוּט דְּדַהֲבָא. וְאִיהוּ קַו יָרֹק מִסִּטְרָא דִּתְיוּבְתָּא דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא. תְּלָת חוּטִין אִנּוּן לְעֵלָּא דְּסָחֲרִין לְבַת עֵינָא, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר ז) עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. מַאי בַּת רַבִּים, בַּת עַיִן אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן תְּלָת גְּוָנִין אִנּוּן דְּעֵינָא. עֵינָא דְּמַיָּא דְּלֵית לָהּ הֶפְסֵק עֵין הַמַּיִם. וּמִתַּמָּן נָשְׁקוּ בַּר לְאַנְהָרָא עָלְמִין בְּרָזִין סְתִימִין דְּאוֹרַיְתָא.

בְּהַהוּא זִמְנָא קָם הַהוּא סָבָא וְנָטַל קִירְטָא בִּידוֹי. פָּתַח וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַד כְּעַן הֲוָה קִירְטָא בִּידָךְ. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָא אִסְתַּלְּקַת בְּעִלָּאִין. נָטוּר גַּרְמָךְ מֵאַבְנִין דִּילָהּ. דְּהָא בְּפוּמָא דְּצַדִּיקִים אִיהִי מִסְתַּלְּקָא בִּצְלוֹתִין דִּילְהוֹן לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וּבְעוֹבָדִין דִּילְהוֹן דְּהַאי אַבְנָא כַּד נַחְתַּת לְתַתָּאה אִיהִי אֶבֶן בֹּחַן, דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (תהלים יא) ה' צַדִּיק יִבְחַן וּבָהּ נִתְנַסּוּ אֲבָהָן. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים דְּאִנּוּן אֲבָהָן.

ח"ט מֹץ וְתֶבֶן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אָמַר דָּוִד (תהלים נא) הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וְגוֹ'. וּבִזְמַן שֶׁהָאוֹת ה', שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, הִיא בְּכִסּוּי דָּרָה בֵּין (הרודפים אחריה) הָרְשָׁעִים בַּגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (תהלים א) 'לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ' – י' שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, לֹא מִתְחַבֶּרֶת עִמּוֹ.

וּמִשּׁוּם זֶה מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּמִשּׁוּם זֶה נַשְּׁקוּ בַר. נַשְּׁקוּ בַר, שֶׁהַשְּׂפָתַיִם הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, שֶׁהֵם הַהַשְׁקָאָה שֶׁלָּהֶם בִּשְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה'. וְהַצַּדִּיק הוּא לְשׁוֹן לִמּוּדִים, הוּא לָשׁוֹן לְמַעְלָה, וְאוֹת בְּרִית לְמַטָּה.

וְעוֹד נַשְּׁקוּ בַר, בַּשְּׂפָתַיִם הָעֶלְיוֹנוֹת הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּךְ עוֹלָה שְׁכִינָה לְחֶשְׁבּוֹן שָׂפָ"ה. הַחוּט שֶׁסּוֹבֵב אוֹתָהּ הוּא אוֹתָהּ כְּרִיכָה, הַחוּט שֶׁל זַרְקָא שֶׁמַּקִּיף אֶת הַשָּׂפָה הוּא חוּט שֶׁל חֶסֶד, וְהוּא חוּט שֶׁל זָהָב. וְהוּא קַו יָרֹק מֵהַצַּד שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁסּוֹבֵב כָּל הָעוֹלָם. שְׁלֹשָׁה חוּטִים הֵם לְמַעְלָה שֶׁסּוֹבְבִים אֶת בַּת הָעַיִן, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר ז) עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. מַה זֶּה בַּת רַבִּים? בַּת עַיִן אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. שְׁלֹשָׁה גְוָנִים הֵם שֶׁל הָעַיִן. עֵין הַמַּיִם שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק, עֵין הַמַּיִם. וּמִשָּׁם נַשְּׁקוּ בַר לְהָאִיר עוֹלָמוֹת בְּסוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה.

בְּאוֹתוֹ זְמַן קָם אוֹתוֹ זָקֵן וְנָטַל מַקְלֵעַ בְּיָדוֹ. פָּתַח וְאָמַר, הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד עַכְשָׁו הָיָה מַקְלֵעַ בְּיָדְךְ, מִכָּאן וְאֵילָךְ הֲרֵי הִתְעַלֵּיתָ בָּעֶלְיוֹנִים, שְׁמֹר עַצְמְךְ מֵהָאֲבָנִים שֶׁלָּהּ. שֶׁהֲרֵי בְּפִי הַצַּדִּיקִים הִיא מִתְעַלָּה בַּתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם אֶל בַּעְלָהּ. וּבַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּהֶם שֶׁל הָאֶבֶן הַזּוֹ, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה הִיא אֶבֶן בּחַן, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (תהלים יא) ה' צַדִּיק יִבְחָן. וּבָהּ נִתְנַסּוּ הָאָבוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, שֶׁהֵם הָאָבוֹת.

פרק ג' פסוק א'

זוהר בראשית-פרשת ויצא (דף קנא:)

הטעם למשמעות "מזמור" לדוד בעת צרה

(בראשית כט) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגו'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ג) 'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ'. הַאי קְרָא אִתְעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָא. אֲבָל מִזְמוֹר לְדָוִד, אַמַּאי קָאֲמַר שִׁירָה, אִי בְּגִין דִּבְרֵיהּ אִיהוּ דְקָם עֲלֵיהּ, קִינָה יַתִּיר מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא אַבְאִישׁ עֲלוֹי דְּבַר נַשׁ זְעֵיר מִקְּרִיבוֹי, מִדְּאָחֳרָא סַגִּי. אֶלָּא, מִזְמוֹר לְדָוִד, אָמַר שִׁירָה, וְהָכִי בָעֵי דָוִד, דְּחֲשִׁיב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לֵיהּ חוֹבוֹי לְהַהוּא עַלְמָא. כֵּיוָן דְּחָמָא, דְּהָכָא בְּהַאי עַלְמָא בָּעֵי לְמִגְבֵיהּ מִנֵּיהּ, חָדֵי.

וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ג) 'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ'. בַּפָּסוּק הַזֶּה הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל מִזְמוֹר לְדָוִד, לָמָּה אָמַר שִׁירָה? אִם מִשּׁוּם שֶׁבְּנוֹ הוּא שֶׁקָּם עָלָיו, יוֹתֵר קִינָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵרַע עָלָיו עַל הָאָדָם קְצָת מִקְּרוֹבָיו מִשֶּׁאַחֵר הַרְבֵּה. אֶלָּא מִזְמוֹר לְדָוִד, אָמַר שִׁירָה, וְכָךְ בִּקֵּשׁ דָּוִד, שֶׁחָשַׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִלֵּק אֶת חֶטְאוֹ לָעוֹלָם הַהוּא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה רוֹצֶה לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ, שָׂמַח.

תוּ, דְּחָמָא דְּעִלָּאֵי מִנֵּיהּ הֲווּ בְּעַלְמָא, דְּקָא בָּרְחוּ, וְכֻלְּהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ. יַעֲקֹב עָרַק, דִּכְתִיב, (הושע יב) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם, וְעָרַק בִּלְחוֹדוֹי. משֶׁה עָרַק, דִּכְתִיב, (שמות ב) וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וְעָרַק בִּלְחוֹדוֹי. וְדָוִד בָּרַח, כָּל אִינוּן שׁוּלְטָנֵי אַרְעָא, וְכָל אִינוּן גִּיבָּרֵי אַרְעָא, וְרֵישֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ עָרְקִין עִמֵּיהּ וְסָחֲרִין לֵיהּ, מִימִינֵיהּ וּמִשְׂמָאלֵיהּ, לְנַטְרָא לֵיהּ מִכָּל סִטְרִין, כֵּיוָן דְּחָמָא שְׁבָחָא דָא, אָמַר שִׁירָתָא.

עוֹד, שֶׁרָאָה שֶׁעֶלְיוֹנִים מִמֶּנּוּ הָיוּ בָּעוֹלָם שֶׁבָּרְחוּ, וְכֻלָּם לְבַדָּם. יַעֲקֹב בָּרַח, שֶׁכָּתוּב (הושע יב) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם, וּבָרַח לְבַדּוֹ. מֹשֶׁה בָּרַח, שֶׁכָּתוּב (שמות כ) וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וּבָרַח לְבַדּוֹ. וְדָוִד בָּרַח, כָּל אוֹתָם שַׁלִּיטֵי הָאָרֶץ וְכָל אוֹתָם גִּבּוֹרֵי הָאָרֶץ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם בָּרְחוּ עִמּוֹ, וְסוֹבְבִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשֶּׁבַח הַזֶּה, אָמַר שִׁירָה.

זוהר חדש-פרשת נח (דף כט:)

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וְנִגְרָשׁ מִמַּלְכוּתוֹ לֹא מָנַע עַצְמוֹ לּוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

רַבִּי פָּתַח בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, כְּתִיב, (שמואל ב טו) וַיֹּאמֶר דָּוִד כו', קוּמוּ וְנִבְרְחָה כִּי לֹא תִהְיֶה לָנוּ פְּלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרַח, מַאי כְּתִיב בֵּיהּ, (תהלים ג) 'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וְנִגְרַשׁ מִמַּלְכוּתוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָשׁוּב וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, זֶהוּ דָוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא עִמָּהֶן תָּמִיד כְּעוֹרֵב.

רַבִּי פָּתַח, בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב. שֶׁאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, כָּתוּב וַיֹּאמֶר דָּוִד כוּ' קוּמוּ וְנִבְרְחָה כִּי לֹא תִהְיֶה לָנוּ פְּלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרַח, מַה כָּתוּב בּוֹ? (תהלים ג) 'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וְנִגְרָשׁ מִמַּלְכוּתוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָשׁוּב וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, זֶהוּ דָוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא עִמָּהֶם תָּמִיד כְּעוֹרֵב.

פרק ג' – פסוק ד'

זוהר בראשית-פרשת לך לך (דף פב.)

חותמים בברכה אצל דוד המלך כמו אצל אברהם אבינו

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר (תהלים ג) 'וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי'. אָמַר דָּוִד אַף עַל גַּב דְּכָל בְּנֵי עָלְמָא יֵיתוּן לַאֲגָחָא בִּי קְרָבָא, וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב מָגֵן בַּעֲדִי. אָמַר דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי מָה לָא עַבְדֵי בִּי חֲתִימָה דִבְרָכָה כְּמָה דְּחָתְמֵי בְּרָכָה בְּאַבְרָהָם דִּכְתִיב אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. וְאָמְרֵי מָגֵן אַבְרָהָם.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ג) 'וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי'. אָמַר דָּוִד, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לַעֲרֹךְ עִמִּי קְרָב – וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי. בּא רְאֵה, כָּתוּב מָגֵן בַּעֲדִי. אָמַר דָּוִד לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה לֹא עוֹשִׂים בִּי חֲתִימָה שֶׁל בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁחוֹתְמִים בְּרָכָה בְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, וְאוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם?

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָוִד, אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו וְקָאִים קַמָּאי בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. אָמַר לֵיהּ דָּוִד אִי הָכִי (תהלים כו) בְּחָנֵנִי יְיָ וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי. כֵּיוָן דְּעֲבַד הַהִיא מִלָּה דְּבַת שֶׁבַע אִדְכַּר דָּוִד קַמֵּיהּ עַל מַה דְּאָמַר. אָמַר (תהלים יז) בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה צְרַפְתַּנִּי בַּל תִּמְצָא זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו, וְעוֹמֵד לְפָנַי בְּקִיּוּם שָׁלֵם. אָמַר לוֹ דָּוִד: אִם כָּךְ, (שם כו) בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁל בַּת שֶׁבַע, נִזְכַּר דָּוִד לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁאָמַר. אָמַר (שם יז) בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי.

אָמַר אֲנָא אֲמִינָא בְּחָנִנִי יְיָ וְנַסֵּנִי וְאַנְתְּ בָּחַנְתָּ לִבִּי. אֲנָא אֲמִינָא צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְאַתְּ צְרַפְתַּנִּי בַּל תִּמְצָא לָא אַשְׁכַּחְתְּ לִי כְּדְקָא יְאוּת. זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי. מַאן יִתֵּן וְהַאי מִלָּה דַּחֲשָׁבִית דְּלָא יַעֲבָר לִי פּוּמָאי, וְעִם כָּל דָּא חָתְמִין בֵּיהּ בְּרָכָה דְּקָאֲמָרָן מָגֵן דָּוִד, וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹד וּמֵרִים רֹאשִׁי. (ד"א ל"ג והאי) וַדַּאי דַּרְגָּא דָּא יְקָרָא דִילִי דְּאֲנָא מִתְעַטַּרְנָא בֵּיהּ:

אָמַר, אֲנִי אָמַרְתִּי בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי, וְאַתָּה בָּחַנְתָּ לִבִּי. אֲנִי אָמַרְתִּי צָרְפָה כִלְיוֹתַי, וְאַתָּה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא, לֹא מָצָאתָ אוֹתִי כָּרָאוּי. זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי – מִי יִתֵּן וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁחָשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אֶת פִּי. וְעִם כָּל זֶה חוֹתְמִים בּוֹ הַבְּרָכָה, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים מָגֵן דָּוִד. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד, וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. [וזה] וַדַּאי דַּרְגָּה זוֹ הַכָּבוֹד שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי מִתְעַטֵּר בּוֹ.

זוהר בראשית- פרשת וישלח – (דף קעא:)

יעקב ועשו בכו

וַיִּשָּׁ"קֵהוּ, נָקוּד לְעֵיל, דְּלָא נָשְׁקֵיהּ בִּרְעוּתֵיהּ. וּתְנַן מַאי דִכְתִיב, (משלי כז) וְנְעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, דָּא בִּלְעָם כַּד בָּרִיךְ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. דְהָא לָא בָּרִיךְ לוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. אוּף הָכָא נֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, דָּא עֵשָׂו.

וַיִּשָּׁ"קֵהוּ נָקוּד לְמַעְלָה, כִּי לֹא נְשָׁקוֹ בִּרְצוֹנוֹ. וְשָׁנִינוּ, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (משלי כז) וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא? זֶה בִּלְעָם כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא בֵרְכָם בִּרְצוֹן הַלֵּב. אַף כָּאן נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא – זֶה עֵשָׂו.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (תהלים ג) 'קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אוֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ'. וּתְנַן אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ. דְּהָא אַסְגִּיאוּ שִׁינוֹי וְחָשִׁיב לְנָשְׁכָא לֵיהּ וְכוּ'. וְעַל דָּא וַיִּבְכּוּ, דָּא בָּכֵי וְדָא בָּכֵי, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב (תהלים ג) 'קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ'. וְשָׁנִינוּ, אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ, שֶׁהֲרֵי גָּדְלוּ שִׁנָּיו וְחָשַׁב לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ וְכוּ'. וְעַל זֶה וַיִּבְכּוּ, זֶה בָּכָה וְזֶה בָּכָה, וּבֵאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים.

זוהר ויקרא- פרשת אמור (דף צ':)

יחשוב בעת הגלות צער השכינה ויגאל – לה' הישועה

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ג) 'לַיְיָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה'. לַיְיָ הַיְשׁוּעָה. הָכִי תָּנֵינָן, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דִּבְכָל אֲתַר דְּאִתְגָּלוּ, שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְיָיא בַּהֲדַיְיהוּ. כַּד יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, פּוּרְקָנָא לְמַאן, לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ בְּכַמָּה קְרָאֵי, וְהָכָא, לַיְיָ הַיְשׁוּעָה וַדַּאי, אֵימָתַי. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה. בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַשְׁגַּח בְּבִרְכָאן עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לְאַפָּקָא לוֹן מִן גָּלוּתָא, וּלְאוֹטָבָא לְהוּ, כְּדֵין לַיְיָ הַיְשׁוּעָה וַדַּאי. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵיתוּב עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל) וְשָׁב יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (תהלים ג) 'לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמֶּךְ בִרְכָתֶךְ סֶּלָה'. לַה' הַיְשׁוּעָה – כָּךְ שָׁנִינוּ, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ, שְׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם. כְּשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, לְמִי הַגְּאֻלָּה – לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בְּכַמָּה כְתוּבִים, וְכָאן – לַה' הַיְשׁוּעָה וַדַּאי. מָתַי? עַל עַמְּךְ בִרְכָתֶךְ סֶּלָה. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁגִּיחַ בִּבְרָכוֹת עַל יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַגָּלוּת וּלְהֵיטִיב לָהֶם, אֲזַי – לַה' הַיְשׁוּעָה וַדַּאי. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשׁוּב עִם יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (דברים ד) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ.

פרק ד' פסוק ה'

זוהר ויקרא- פרשת בחקותי (דף קי"ג:)

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע – ודומו סלה

(ויקרא כ"ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהלים ד) 'רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ' וְגוֹ'. רִגְזוּ וְאַל תֶּחטָאוּ, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְגָּזָא יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְשַׁפִּיר. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וּבַר נָשׁ שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין, וּבְנֵי נָשָׁא בָּעָאן לְאִתְרַגְּזָא מִקָּמֵיה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח נַפְשֵׁיהּ בְּגַּוַּיְיהוּ, וְיִשְׁתֵּזִיב מִנַּיְיהוּ. וְיִבְעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה בְּפוּמֵיהּ. בְּגִין דְּלָא יִתְּעַר לְהוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בַּהֲדֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה מִפּוּמֵיהּ.

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהלים ד) 'רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ' וְגוֹ'. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁצָּרִיךְ בֶּן אָדָם לְהַרְגִּיז יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְיָפֶה. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וּבֶן אָדָם שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, כַּמָּה מְמֻנִּים עַל הַחֻקִּים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים, וּבְנֵי אָדָם צְרִיכִים לְהֵחָרֵד מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְחֹד מִמֶּנּוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִמָּצֵא נַפְשׁוֹ בְתוֹכָם וְיִנָּצֵל מֵהֶם, וְיִצְטָרֵךְ לוֹ לְבֶן אָדָם שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִלָּה בְּפִיו מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִמָּצְאוּ עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדמּוּ סֶלָה. שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם דִּבּוּר בְּפִיו.

פרק ה' פסוק ד'

זוהר במדבר- פרשת בלק (דף ר"ד.)

בֹּקֶר הוּא עֵת רָצוֹן לְהִתְפַּלֵּל – וְזֶהוּ זְמַן תְּפִלָּה

רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל לְמֵחמֵי לְרַבִּי יוֹסֵי חָמוּי, רַבִּי אַבָּא וְחַבְרוֹי אַזְלוּ עִמֵּיהּ. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (תהלים ה) 'יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי' וְגוֹ'. יְיָ בֹּקֶר מַאי בֹּקֶר. אֶלָּא דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּעַר בְּעָלְמָא. דִּכְתִּיב, (בראשית כב) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. דְּהָא כַּד אָתֵי צַפְרָא, הַהוּא בֹּקֶר אִתְּעַר בְּעָלְמָא, וְהוּא עִידָּן רַעֲוָא לְכֹלָּא, וּלְמֶעְבַּד טִיבוּ לְכָל עָלְמָא, לְזַכָּאִין וּלְחַיָיבִין. וּכְדֵין עִידָּן צְלוֹתָא הוּא, לִמְצְלֵי קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.

רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי יוֹסֵי חָמִיו, רַבִּי אַבָּא וַחֲבֵרָיו הָלְכוּ עִמּוֹ. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (תהלים ה) 'ה' בּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי' וְגוֹ'. ה' בֹּקֶר, אֵיזֶה בֹּקֶר? אֶלָּא זֶה בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר. שהרי כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבּקֶר, אוֹתוֹ בֹּקֶר מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, וְהוּא עֵת רָצוֹן לַכֹּל, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב לְכָל הָעוֹלָם, לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים. וְאָז זְמַן תְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹצֵא מַלְאַךְ רְפָאֵל וּרְפוּאוֹת בְּיָדוֹ

וְעַל דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי צַפְרָא, כָּל אִינּוּן אֲסִירֵי מַלְכָּא, אַשְׁכָּחוּ נַיְיחָא, עִידָּן צְלוֹתָא אִיהוּ עָלַיְיהוּ. וְכָּל שֶׁכֵּן אִינּוּן דְּתַיְיבִין בְּתִיּוּבְתָּא, וּבָעָאן בָּעוּתְהוֹן לְקַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. בְּגִין, דְּהַאִי שַׁעֲתָא, חַד מְמָנָא נָפִיק לִסְטַר דָּרוֹם, וּרְפָאֵל שְׁמֵיהּ, וְכָל זִינֵי אֲסְוְותָּא בִּידוֹי. וּמִסְטַר דָּרוֹם, נָפַק חַד רוּחָא, וּמַטִי לְגַבֵּי הֲהוּא מְמָנָא, דִּמְמָנָא עַל אַסְוָותָא. וְכַד מָטֵי צְלוֹתָא לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, פָּקִיד לְבֵי דִּינָא דִּילֵיהּ, דְּלָא יִפְתְּחוּן בְּדִינָא, בְּגִין דְּחַיִּים בִּידָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא בִּידֵיהוֹן.

וְעַל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כָּל אוֹתָם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ מוֹצְאִים מְנוּחָה, זְמַן תְּפִלָּה הוּא עֲלֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָם שֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקְשִׁים בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ יוֹצֵא מְמֻנֶּה אֶחָד לְצַד דָּרוֹם, וּרְפָאֵל שְׁמוֹ, וְכָל מִינֵי רְפוּאָה בְּיָדוֹ. וּמִצַּד דָּרוֹם יוֹצֵאת רוּחַ אַחַת וּמַגִּיעָה לְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָרְפוּאָה. וּכְשֶׁמַּגִּיעָה הָרְפוּאָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא פּוֹקֵד לְבֵית דִּינוֹ שֶׁלֹּא יִפְתְּחוּ בְדִין, מִשּׁוּם שֶׁהַחַיִּים בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא בִידֵיהֶם.

נְשָׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בְגַן עֵדֶן מוֹדִים – וְהַשְּׁכִינָה מְלִיצָה טוֹב עַל בָּנֶיהָ

וּמִגּוֹ דְּאִיהוּ עִידָּן רַעֲוָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זְכוּתָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, אִי יִשְׁתְּכַּח בִּצְלוֹתָא, (יאות, ואי לא חשיב ליה בשוגג) אוֹ דְּאִיהוּ מָארֵיהּ דְּתִיוּבְתָּא, חָס עָלֵיהּ. (קצ"ז ע"ב) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קַל צִפָּרִין דִּמְקַנְנָן אִשְׁתְּמָעוּ, דִּכְתִּיב, (תהלים קד) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ. וְאִינּוּן צִפֳּרִין אוֹדָאן וּמְשַׁבְּחָן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַהוּא אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר אִתְּעַר בְּעָלְמָא וְאָמַר, (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'. כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָפִיק, וְעָבִיד כָּל מַה דְּאִתְפְּקַד.

וּמִתּוֹךָ שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְכוּת אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִם יִמָּצֵא בִתְפִלָּה (יפה. ואם לא נחשב לו בשוגג) אוֹ שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה – חָס עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמָע קוֹל צִפֳּרִים הַמְקַנְּנוֹת, שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ. וְאוֹתָן צִפֳּרִים מוֹדוֹת וּמְשַׁבְּחוֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹתָהּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת, (שם לא) מָה רַב טוּבְךְ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ וְגוֹ'. אָז אוֹתוֹ מְמֻנֶּה יוֹצֵא, וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁנִּצְטַוָּה.

הָרְפוּאוֹת בִידֵי הַ'

וְאִי תֵּימָא דְּזִינֵי אַסְוָותָא בִּידוֹי כְּמָה דְּאַמָרָן. לָאו הָכִי. דְּהָא אַסְוָותָא לָא הֲוִי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, אִיהוּ נָפִיק, וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגִין דִּמְמָנָן עַל מַרְעִין בִּישִׁין, דַּחֲלִין מִנֵּיהּ. כְּדֵין הַהוּא רוּחָא דְּקָא נָסַע מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, אוֹשִׁיט לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְהָא אַסְוָותָא אִשְׁתְּכַח, וְכֹלָּא בִּידוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁמִּינֵי רְפוּאָה בְיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ – לֹא כָּךְ! שֶׁהֲרֵי רְפוּאָה לֹא הָיְתָה, רַק בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹקֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְפוּאָה לְאוֹתוֹ הָאָדָם, הוּא יוֹצֵא, וְכָל הַמְקַטְרְגִים הַמְמֻנִּים עַל מַחֲלוֹת רָעוֹת פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. אָז אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁנָּסְעָה מִצַּד דָּרוֹם מוֹשִׁיטָה לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם, וַהֲרֵי הָרְפוּאָה נִמְצֵאת, וְהַכֹּל בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בֹּקֶר שֶׁל חֶסֶד וּבֹקֶר יוֹסֵף

דַּף רֵ"ד ע"ב

וְעַל דָּא כְּתִיב, 'יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי'. וְלָא כְּתִיב יְיָ בַּבֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. אֶלָּא לְגַבֵּי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם קָאָמַר. (תהלים ה) 'בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה'. תְּרֵי בֹּקֶר אֲמַאי. אֶלָּא חַד בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְחַד בֹּקֶר דְּיוֹסֵף. דִּכְתִּיב, (בראשית מד) הַבֹּקֶר אוֹר, וּמְתַּרְגְמִינָן צַפְרָא (דף ר"ד ע"ב) נָהִיר, נָהִיר וַדַּאי. אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה, אֶעֱרָךְ לְךָ מַהוּ. אֶלָּא אֲסַדֵּר לְךָ בּוּצִינָא דִּילָךְ לְאַדְלָקָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קלב) עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. וּלְגַבֵּי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף קָאָמַר, דְּהַהוּא סִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דִּילֵיהּ הוּא.

וְעַל זֶה כָּתוּב (שם ה) 'ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי', וְלֹא כָתוּב ה' בַּבֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. אֶלָּא לְגַבֵּי הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם הוּא אָמַר. 'בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךְ וַאֲצַפֶּה'. שְׁנֵי בֹקֶר לָמָּה? אֶלָּא אֶחָד בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, וְאֶחָד בֹּקֶר שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית מד) הַבֹּקֶר אוֹר, וּמְתַרְגְּמִים: בֹּקֶר מֵאִיר, מֵאִיר וַדַּאי. אֶעֱרָךְ לְךְ וַאֲצַפֶּה, מַה זֶּה אֶעֱרָךְ לְךְ? אֶלָּא אֲסַדֵּר לְךְ נֵר שֶׁלְּךְ לְהַדְלִיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב) עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. וּלְגַבֵּי הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹסֵף הוּא אָמַר, שֶׁאוֹתוֹ סִדּוּר שֶׁל נֵר שֶׁלּוֹ הוּא.

הַשֶּׁבַח שֶׁל דָוִד שֶׁצִּפָּה יוֹתֵר מִכֻּלָּם

וַאֲצַפֶּה, מַהוּ וַאֲצַפֶּה. הָא כָּל בְּנֵי עָלְמָא מְצַפָּאן וּמְחַכָּאן לְטִיבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֲפִילוּ בְּעִירֵי דְּחַקְלָא, וּמָה שְׁבַחָא דְּדָוִד יַתִּיר מִכֹּל בְּנֵי עַלְמָא, אֶלָא, מִלָּה דָּא שָׁאִילְנָא, וְהָכִי אָמְרוּ לִי, וְאִיהִי מִלָּה קְשׁוֹט דְּאָתֵי מֵרָחִיק.

וַאֲצַפֶּה, מַה זֶּה וַאֲצַפֶּה? הֲרֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם מְצַפִּים וּמְחַכִּים לְטוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲפִלּוּ בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, וּמַה שֶּׁבַח שֶׁל דָּוִד יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם? אֶלָּא דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי, וְכָךְ אָמְרוּ לִי, וְהוּא דְּבַר אֱמֶת שֶׁבָּא מֵרָחוֹק.

הֵשִׁי"ת בָּרָא אוֹר לְאוֹרוֹ

נְהוֹרָא קַדְמָאָה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה נָהִיר עַד דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין עָלְמִין לְמִסְבְּלֵיהּ. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָבֵד נְהוֹרָא לִנְהוֹרֵיהּ, לְאִתְלַבְּשָׁא דָּא בְּדָא. וְכֵן כָּל שְׁאַר נְהוֹרִין, עַד דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ אִתְקָיָּימוּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְיַכְלִין לְמִסְבַּל.

אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הָעוֹלָמוֹת לִסְבֹּל אוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? עָשָׂה אוֹר לְאוֹרוֹ לְהִתְלַבֵּשׁ זֶה בָּזֶה. וְכֵן כָּל שְׁאָר הָאוֹרוֹת, עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הִתְקַיְּמוּ בְקִיּוּמָם וְיָכְלוּ לִסְבֹּל.

דָוִד תִּקֵּן הַמַּלְכוּת וַאֲצַפֶּה לָשׁוֹן צִפּוּי

וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּשָּׁטוּ דַּרְגִּין, וְאִתְלַבָּשׁוּ נְהוֹרִין, וְאִינּוּן אִקְרוּן כְּנָפַיִם עִלָּאִין, עַד דְּמָטוּ לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, וְאִיהוּ נָטִיל כָּל נְהוֹרִין עִלָּאִין, וּמִגּוֹ דְּכָל נְהוֹרִין עִלָּאִין בֵּיהּ תַּלְיָין, זִיוִיהּ סָלִיק מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא דִּלְעֵילָּא, עַד דְּעָלְמִין דִּלְתַּתָּא לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. אָתָא דָּוִד וְאַתְקַן הַאי בּוּצִינָא, חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, לְאִתְחַפָּאָה בֵּיהּ, וּלְקַיְּימָא עָלְמִין דִּלְתַּתָּא, בְּסִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דָּא וְעַל דָּא כְּתִיב, בֹּקֶר אֱעֶרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות לז) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר. (נ"א ובגין דההוא בוצינא דוד ביה תלייא וכו') בְּגִין דְּהַהוּא בּוּצִינָא דְּדָוִד אִיהִי, וּבָהּ תַּלְיָיא, אָמַר דְּאִיהוּ לִיהֱוִי חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר. אָתָא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר אִלְמָלֵא לָא נָפַקְנָא בְּאָרְחָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלָּה דָּא דַּיִי.

וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְפַּשְּׁטוּ דְרָגוֹת וְהִתְלַבְּשׁוּ אוֹרוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים כְּנָפַיִם עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְבֹקֶר זֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהוּא לוֹקֵחַ כָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים בּוֹ תְּלוּיִים, זִיווֹ עוֹלֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹף הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁהָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַטָּה לֹא יְכוֹלִים לִסְבֹּל. בָּא דָוִד וְהִתְקִין נֵר זֶה, כִּסּוּי לְבֹקֶר זֶה שֶׁל יוֹסֵף לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ וּלְהַעֲמִיד עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַטָּה בְּסִדּוּר הַנֵּר הַזֶּה, וְעַל זֶה כָּתוּב בּקֶר אֶעֱרָךְ לְךְ וַאֲצַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לז) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר. (ומשום שאותו נר, דוד תלוי בו וכו') וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַנֵּר הוּא שֶׁל דָּוִד וּבוֹ תָלוּי, אָמַר שֶׁהוּא יִהְיֶה כִסּוּי לַבֹּקֶר הַזֶּה. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר, אִלְמָלֵא לֹא יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ רַק לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה – דַּי לִי!

פרק ה' פסוק ה'

זוהר בראשית- פרשת בראשית (דף נב:)

עַד שֶׁאָדָם לֹא חָטָא הָיָה עוֹלֶה וְעוֹמֵד בְּחָכְמַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וְלֹא הָיָה נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים

תָּא חֲזֵי, עַד לָא חָטָא אָדָם, הֲוָה סָלִיק וְקָאִים בְּחָכְמָה דִנְהִירוּ עִלָּאָה. וְלָא הֲוָה מִתְפָּרֵשׁ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי. כֵּיוָן דְּאַסְגֵי תִּיאוּבְתָּא לְמִנְדַע וּלְנַחֲתָא לְתַתָּא, אִתְמְשַׁךְ אֲבַּתְרַיְיהוּ, עַד דְּאִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי. וְיָדַע רָע וְשָׁבַק טוֹב. וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים ה) 'כִּי לא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לא יְגוּרְךָ (דף נב ע"ב) רָע'. מַאן דְּאִתְמְשַׁךְ בָּתַר רָע, לֵית לֵיהּ דִּירָה עִם אִילָנָא דְחַיֵּי.

בֹּא רְאֵה, עַד שֶׁאָדָם לֹא חָטָא, הָיָה עוֹלֶה וְעוֹמֵד בְּחָכְמַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וְלֹא הָיָה נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּיל תַּאֲוָתוֹ לָדַעַת וְלָרֶדֶת לְמַטָּה, נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּפְרַד מֵעֵץ הַחַיִּים, וְיָדַע רָע וְעָזַב הַטּוֹב לֹא יְגוּרְךָ רָע'. וְעַל זֶה כָּתוּב (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע'. מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר רָע, אֵין לוֹ דִּירָה עִם עֵץ הַחַיִּים.

זוהר בראשית-פרשת בראשית (דף נו:)

לֹא יְגוּרְךָ רָע – מִי זֶה שֶׁנִּקְרָא רַע !

וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים ה) 'כִּי לא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה. הַאי קְרָא אִתְּמָר וְאוּקְמוּהָ. אֲבָלתָּא חֲזֵי, מַאן דְּאִתְדָּבַּק בְּיֵצֶר הָרָע וְאִתְמָשִׁיךְ אֲבַתְרֵיהּ וְיִסְתָּאַב הוּא וִיסָאֲבוּן לֵיהּ כְּמָה דְּאִתְּמָר.

וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע'. פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וּבֵאַרְנוּהוּ. אֲבָל בּא רְאֵה, מִי שֶׁנִּדְבָּק בַּיֵּצֶר הָרָע וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו, יִטְמָא הוּא וִיטַמְּאוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, כָּל בִּישִׁין הֲווּ עָבְדֵי, וְלָא אִשְׁתְּלִים חוֹבַיְיהוּ עַד דְּהֲווּ אוֹשְׁדִין דָּמִין לְמַגָּנָא עַל אַרְעָא. וּמָאן אִנּוּן דְּהֲווּ מְחַבְּלִין אָרְחַיְיהוּ עַל אַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. כְּתִיב הָכָא רַק רַע (דף נז ע"א) וּכְתִיב הָתָם (לא יגורך רע, וכתיב) (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינִי יְיָ.

כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם – כָּל הָרָעוֹת הָיוּ עוֹשִׂים, וְלֹא נִשְׁלַם חֶטְאָם עַד שֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים דָּמִים לְחִנָּם עַל הָאָרֶץ. וּמִי הֵם שֶׁהָיוּ מַשְׁחִיתִים דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. כָּתוּב כָּאן רַק רַע, וְכָתוּב שָׁם [לא יגרך רע, וכתוב] (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְכִי רָע לָאו אִיהוּ רָשָׁע. אָמַר לֵיהּ, לָא. רָשָׁע אֲפִלּוּ אָרִים יְדֵיהּ לְגַבֵּי חַבְרֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא עָבִיד לֵיהּ מִידִי אִקְרֵי רָשָׁע. כְּמָה דִכְתִיב, (שמות ב) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. הִכִּיתָ לָא כְּתִיב אֶלָּא תַכֶּה.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי רָע אֵינוֹ רָשָׁע? אָמַר לוֹ, לֹא. רָשָׁע – אֲפִלּוּ הֵרִים יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא עָשָׂה לוֹ דָבָר, נִקְרָא רָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךְ. הִכִּיתָ לֹא כָתוּב, אֶלָּא תַּכֶּה.

אֲבָל רַע לא אִקְרֵי אֶלָּא מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ וְסָאִיב גַּרְמֵיהּ וְסָאִיב אַרְעָא וְיָהִיב חֵילָא וְתוּקְפָּא לְרוּחַ מְסָאֳבָא דְּאִקְרֵי רָע דִּכְתִיב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלָא עָאל (סט א) בְּפַלְטְרִין וְלָא חָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא. בְּגִין דִּבְהַאי אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא.

אֲבָל רַע לֹא נִקְרָא אֶלָּא מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ וּמְטַמֵּא עַצְמוֹ וּמְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וְנוֹתֵן כֹּחַ וְחֹזֶק לְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְרֵאת רַע, שֶׁכָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלֹא נִכְנָס בְּפַלְטֵרִין וְלֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה מִסְתַּלֶּקֶת שְׁכִינָה מִן הָעוֹלָם.

מְנָלָן מִיַּעֲקֹב. דְּכַד אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ חָשִׁיב דְּבִבְנוֹהִי הֲוָה פִּיסוּל דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְתַּקַּף בְּעָלְמָא רוּחָא מְסָאֳבָא וְגָרַע נְהוֹרָא מִן סִיהֲרָא וּפָגִים לָהּ. וְאִי תֵימָא אַמַּאי. בְּגִין דְּדָא סָאִיב מַקְדְּשָׁא וְאִסְתַּלְּקָא שְׁכִינְתָּא מֵעֲלוֹי דְּיַעֲקֹב. כָּל שֶׁכֵּן הַהוּא דִּמְסָאָב אָרְחֵיהּ וְסָאִיב גַּרְמֵיהּ דְּהוּא אַתְקִיף לֵיהּ לְרוּחָא מְסָאֳבָא. וּבְגִין כָּךְ כַּד אִסְתָּאָב אִקְרֵי רָע.

וּמִנַּיִן לָנוּ? מִיַּעֲקֹב. שֶׁכְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, חָשַׁב שֶׁיֵּשׁ פְּסוּל בְּבָנָיו שֶׁבִּגְלָלָם הִתְחַזְּקָה בָּעוֹלָם רוּחַ הַטֻּמְאָה וְנִגְרַע הָאוֹר מֵהַלְּבָנָה וּפָגַם אוֹתָהּ. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה? מִשּׁוּם זֶה מְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְהִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵעַל יַעֲקֹב. כָּל שֶׁכֵּן אוֹתוֹ שֶׁמְּטַמֵּא דַרְכּוֹ וּמְטַמֵּא עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְחַזֵּק אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְלָכֵן כְּשֶׁנִּטְמָא נִקְרָא רַע.

זוהר בראשית-פרשת וישב (דף קפח.)

חֵטְא שֶׁנִּטְמָא בוֹ אָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא – מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ זַרְעוֹ לָרִיק וּמוֹצִיא זֶרַע לְחִנָּם

וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדְךָ וְגו'. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְאִזְדַּהֲרָא בְּעוֹבָדוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּכַמָּה שְׁלִיחָן וְכַמָּה מְמַנָּן אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִינוּן אָזְלִין וְשָׁיְיטָן, וְחָמָאן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וְסָהֲדִין עֲלוֹי (ז"ח עלייהו) וְכֹלָּא בְּסִפְרָא כְתִיבִין.

וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךְ וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה כַּמָּה רָאוּי לָאָדָם לְהִזָּהֵר מֵחֲטָאָיו וּלְהִזָּהֵר בְּמַעֲשָׂיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה שְׁלוּחִים וְכַמָּה מְמֻנִּים הֵם בָּעוֹלָם שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים וְרוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם וּמְעִידִים עָלָיו [ז"ח עליהם], וְהַכֹּל כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר.

בְּגִין דָא לָא עָאל לְפַרְגּוֹדָא, וְלָא חָמֵי סְבָר אַפֵּי עַתִּיק יוֹמִין, כְּמָה דְּתָנִינָן כְּתִיב הָכָא לא יְגוּרְךָ רָע, וּכְתִיב וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְיָ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (ישעיה א) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וִיהֵא נְטִיר מֵאוֹרַח בִּישָׁא, וְיַדְכֵּי גַרְמֵיהּ לְאִשְׁתַּדָּלָא בִּדְחִילוּ דְמָארֵיהּ.

בִּגְלַל זֶה לֹא נִכְנָס לַמְּחִצָּה וְלֹא רוֹאֶה תֹּאַר פָּנָיו שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּתוּב כָּאן 'לֹא יְגֻרְךְ רָע', וְכָתוּב וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (ישעיה א) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁיָּרֵא מֵרִבּוֹנוֹ וְיִהְיֶה שָׁמוּר מִדֶּרֶךְ רָעָה, וִיטַהֵר עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיִרְאַת רִבּוֹנוֹ.

וְתָּא חֲזֵי, בְּכָל אִינוּן חוֹבִין דְּאִסְתָּאַב בְּהוּ בַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, דָּא אִיהוּ חוֹבָא דְּאִסְתָּאַב בֵּיהּ בַר נָשׁ יַתִּיר בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. מַאן דְּאוֹשִׁיד זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא, וְאַפִּיק זַרְעָא לְמַגָּנָא בִּידָא אוֹ בְּרַגְלָא וְאִסְתָּאַב בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לא יְגוּרְךָ רָע'.

וּבֹא וּרְאֵה, בְּכָל אוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁנִּטְמָא בָהֶם הָאָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ חֵטְא שֶׁנִּטְמָא בוֹ אָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא – מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ זַרְעוֹ לָרִיק וּמוֹצִיא זֶרַע לְחִנָּם בַּיָּד אוֹ בָרֶגֶל וְנִטְמָא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע'.

זוהר בראשית-פרשת ויחי (דף רי"ט:)

תָּנָא, הַהוּא זַכָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בֵּיהּ, וְכָרוֹזָא קָרֵי עֲלֵיהּ, ל' יוֹמִין, בֵּינֵי צַדִּיקַיָיא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. כֻּלְּהוּ צַדִּיקַיָא חָדָאן, כֻּלְּהוּ צַדִּיקַיָיא אַתְיָין, וּמְעַטְּרָן דּוּכְתֵּיהּ דְּהַהוּא צַדִּיקָא, עַד דְּיֵיתֵי לְמֵידַר דִּיּוּרֵיהּ בֵּינַיְיהוּ. וְאִי חַיָּיבָא הוּא, כָּרוֹזָא קָרֵי עֲלֵיהּ בַּגֵּיהִנָּם תְּלָתִין יוֹמִין (עליה), וְכֻלְּהוּ חַיָּיבַיָא, כֻּלְּהוּ עֲצִיבִין.

לָמַדְנוּ, אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה בּוֹ, וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו שְׁלֹשִׁים יָמִים בֵּין צַדִּיקֵי גַּן הָעֵדֶן, כָּל הַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים, כָּל הַצַּדִּיקִים בָּאִים וּמְעַטְּרִים מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק עַד שֶׁיָּבֹא לְמַדֵּר אֶת דִּיּוּרוֹ בֵּינֵיהֶם. וְאִם רָשָׁע הוּא, הַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו בַּגֵּיהִנֹּם שְׁלֹשִׁים יוֹם [עליו], וְכָל הָרְשָׁעִים כֻּלָּם עֲצוּבִים.

כֻּלְּהוּ פָּתְחִין וַוי, דְּהָא דִינָא חַדְתָּא אִתְעַר הַשְׁתָּא, בְּגִינֵיהּ דִּפְלַנְיָא. כַּמָּה גַרְדִינִין דְּנִמּוּסִין מִזְדַּמְּנִין לְקֳבְלֵיהּ, וּלְאַקְדָּמָא לֵיהּ וַוי. אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ. וְכֻלְּהוּ פָּתְחִין וְאָמְרִין, (ישעיה ג) אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ. מַאי (טעמא) גְּמוּל יָדָיו. אָמַר רַבִּי יִצְחָק. לְאַכְלָלָא (לאפקא) מַאן דְּזָנֵי בִּידוֹי, לְאֲפָקָא וּלְחַבְּלָא זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא (ס"ט ע"א).

כֻּלָּם פּוֹתְחִים: וַי, שֶׁהֲרֵי דִּין חָדָשׁ מִתְעוֹרֵר כָּעֵת בִּגְלָלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. כַּמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֹק מִזְדַּמְּנִים כְּנֶגְדּוֹ וּמַקְדִּימִים לוֹ: וַי, אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה זֶּה [טעם] גְּמוּל יָדָיו? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִכְלֹל [להוציא] מִי שֶׁזּוֹנֶה בְיָדוֹ לְהוֹצִיא וּלְהַשְׁחִית זַרְעוֹ לָרִיק.

דְּהָא תָּנִינָן, כָּל מַאן דְּאַפִּיק זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא, אִקְרֵי רָע, וְלָא חָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא. דִּכְתִיב, (תהלים ה) 'כִּי לא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לא יְגוּרְךָ רָע'. וּכְתִיב, (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע. אוּף הָכָא, אוֹי לְרָשָׁע רָע. וַוי לְהַהוּא חַיָּיבָא דְּאִיהוּ רַע, דְּעֲבַד גַּרְמֵיהּ רַע. כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ, לְאַכְלָלָא מַאן דְּזָנֵי בִּידוֹי, לְאֲפָקָא וּלְחַבְּלָא זַרְעֵיהּ בְרֵיקַנְיָא, וּלְהַאי טָרְדִין בְּהַהוּא עַלְמָא יַתִּיר מִכֹּלָּא.

שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא זַרְעוֹ לָרִיק נִקְרָא רָע, וְלֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע', וְכָתוּב (בראשית לב) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע. אַף כָּאן, אוֹי לְרָשָׁע רָע – אוֹי לְאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא רָע, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ – לִכְלֹל מִי שֶׁזּוֹנֶה בְיָדוֹ לְהוֹצִיא וּלְהַשְׁחִית זַרְעוֹ לָרִיק, וְלָזֶה טוֹרְדִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

תָּא חֲזֵי, דְּהָא כְּתִיב אוֹי לְרָשָׁע (רע), כֵּיוָן דִּכְתִיב אוֹי לְרָשָׁע, אַמַּאי רָע. אֶלָא כְּמָה דְּאֲמִינָא, דְּעֲבַד גַּרְמֵיהּ רָע. וּכְתִיב לֹא יְגוּרְךָ רָע. וְכֻלְּהוּ סָלְקִין, וְהַאי לָא סָלִיק.

בֹּא תִרְאה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב אוֹי לְרָשָׁע [רע]. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב אוֹי לְרָשָׁע, לָמָּה רָע? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ רָע, וְכָתוּב לֹא יְגֻרְךְ רָע, וְכֻלָּם עוֹלִים וְזֶה לֹא עוֹלֶה.

וְאִי תֵימָא, שְׁאָר חַיָּיבִין דְּקָטְלוּ בְּנֵי נָשָׁא. תָּא חֲזֵי, כֻּלְּהוּ סָלְקִין וְהוּא לָא סָלִיק. מַאי טַעְמָא, אִינוּן קְטִילוּ בְּנֵי נָשָׁא אָחֳרָא, וְהַאי קָטִיל בְּנוֹי מַמָּשׁ, אוֹשִׁיד דָּמִין סַגִּיאִין.

וְאִם תֹּאמַר, שְׁאָר רְשָׁעִים שֶׁהָרְגוּ בְּנֵי אָדָם? בֹּא רְאֵה, כֻּלָּם עוֹלִים וְהוּא לֹא עוֹלֶה. מָה הַטַּעַם? הֵם הָרְגוּ בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, וְזֶה הָרַג בָּנָיו מַמָּשׁ, שָׁפַךְ דָּמִים רַבִּים.

תָּא חֲזֵי, בִּשְׁאָר חַיָּיבֵי עַלְמָא, לָא כְּתִיב וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה', וְכָאן כְּתִיב, וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה. מַאי טַעְמָא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְשִׁחֵת אַרְצָה.

בֹּא רְאֵה, בִּשְׁאָר רִשְׁעֵי הָעוֹלָם לֹא כָתוּב וַיֵּרַע בְעֵינֵי ה', וְכָאן כָּתוּב וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב וְשִׁחֵת אַרְצָה.

תְּנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֵית לָךְ חוֹבָא בְּעַלְמָא דְּלָא אִית לֵיהּ תְּשׁוּבָה, בַּר מֵהַאי. וְלֵית לָךְ חַיָּיבַיָא דְּלָא חָמָאן אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בַּר מֵהַאי. דִּכְתִיב לא יְגוּרְךָ רָע, כְּלַל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָיא, בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. מַאי לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּמָה דִכְתִיב, (תהלים קטו) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים:

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין לְךְ חֵטְא בָּעוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ תְּשׁוּבָה פְּרָט לָזֶה, וְאֵין לְךְ רָשָׁע שֶׁלֹּא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה פְּרָט לָזֶה, שֶׁכָּתוּב לֹא יְגֻרְךְ רָע, כְּלַל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. מַה זֶּה לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קטז) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.

זוהר שמות-פרשת כי תשא -דף (קצ"ג:)

טֶרֶם שֶׁחָטְאוּ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל מִלְמַעְלָה וְיוֹדְעִים אֶת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא פוֹחֲדִים כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ קוֹל שֶׁלְּמַטָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ

תָּא חֲזֵי, עַד לָא חָטָא אָדָם, הֲוָה סָלִיק וְקָאִים (בראשית נ"ב ע"ב) בְּחָכְמָה דִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְלָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי. כֵּיוָן דְּאַסְגֵּי תִּיאוּבְתָּא לְמִנְדַּע, וּלְנַחְתָּא לְתַתָּא, אִתְמְשִׁיךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, עַד דְּאִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, וְיָדַע רַע וְשָׁבַק טוֹב. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לא יְגוּרְךָ רָע', מַאן דְּאִתְמְשָׁךְ בְּרָע, לֵית לֵיהּ דִּיּוּרָא עִם אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְעַד לָא חָטְאוּ, הֲווֹ שַׁמְעִין קַלָּא מִלְעֵילָּא, וְיַדְעִין חָכְמְתָא עִלָּאָה, וְלָא דַּחֲלֵי. כֵּיוָן דְּחָטְאוּ, אֲפִילּוּ קַלָּא דִּלְתַתָּא, לָא הֲווֹ יַכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ.

בֹּא וּרְאֵה, טֶרֶם חָטָא אָדָם, הָיָה עוֹלֶה וְעוֹמֵד בְּחָכְמַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, וְלֹא הָיָה נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּיל תְּשׁוּקָתוֹ לָדַעַת וְלָרֶדֶת לְמַטָּה, נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם, עַד שֶׁנִּפְרַד מֵעֵץ הַחַיִּים, וְיָדַע רַע וְעָזַב הַטּוֹב. וְלָכֵן כָּתוּב (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע'. מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ בָּרָע, אֵין לוֹ דִּיּוּר עִם עֵץ הַחַיִּים. וְטֶרֶם שֶׁחָטְאוּ, הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל מִלְמַעְלָה וְיוֹדְעִים אֶת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא פוֹחֲדִים. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, אֲפִלּוּ קוֹל שֶׁלְּמַטָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ.

כְּגַוְונָא דָּא, עַד לָא חָאבוּ יִשְׂרָאֵל, בְּשַׁעֲתָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, אִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא דְּהַאי חִוְיָא, דְּהָא כְּדֵין בִּטוּל יֵצֶר הָרַע הֲוָה מֵעָלְמָא, וְדָחוּ לֵיהּ מִנַּיְיהוּ. וּכְדֵין אִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, וּסְלִיקוּ לְעֵילָּא, וְלָא נַחְתּוּ לְתַתָּא. כְּדֵין הֲווֹ יַדְעִין, וַהֲווּ חֲמָאן, אַסְפַּקְלַרְיָאן עִלָּאִין, וְאִתְנַהֲרָן עֵינַיְיהוּ, וְחַדָּאן לְמִנְדַּע וּלְמִשְׁמַע. וּכְדֵין חָגַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חַגִּירִין דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ הַאי חִוְיָא, וְלָא יְסָאַב לוֹן כְּדִבְּקַדְמֵיתָא.

כְּמוֹ זֶה, טֶרֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, הָעָבְרָה מֵהֶם זֻהַמְתּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי אָז בִּטּוּל שֶׁל יֵצֶר הָרָע הָיָה בָּעוֹלָם, וְדָחוּ אוֹתוֹ מֵהֶם, וְאָז נֶאֶחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים וְעָלוּ לְמַעְלָה, וְלֹא יָרְדוּ לְמַטָּה. אָז הָיוּ מַכִּירִים וְהָיוּ רוֹאִים אַסְפַּקְלָרְיוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְעֵינֵיהֶם הוּאֲרוּ, וְשָׂמְחוּ לְהַכִּיר וְלִשְׁמֹעַ. וְאָז חָגַר אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲגוֹרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ הַזֶּה, וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

כֵּיוָן דְּחָטוּ בַּעֶגְלָא, אִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ כָּל אִינּוּן דַּרְגִּין, וּנְהוֹרִין עִלָּאִין, וְאִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ חֲגִירוּ מְזַיְּינִין, דְּאִתְעַטָּרוּ מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאַמְשִׁיכוּ עָלַיְיהוּ חִוְיָא בִּישָׁא כְּמִלְּקַדְּמִין, וְגָרִימוּ מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וּלְבָתַר מָה כְּתִיב. וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה (דף קצ"ד ע"א) קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, הָעָבְרוּ מֵהֶם כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת וְהָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהָעָבְרָה מֵהֶם חֲגוֹרַת כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁהִתְעַטְּרוּ מֵהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ הָרָע כְּמִקֹּדֶם, וְגָרְמוּ מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

תָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא, (שמות יד) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה, וְכֻלְּהוּ חֲמָאן זָהֲרִין עִלָּאִין, אִתְנָהֲרִין בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, דִּכְתִּיב, (שמותכ) וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וְעַל יַמָּא, הֲווֹ חֲמָאן וְלָא דַּחֲלִין, דִּכְתִּיב זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, לְבָתַר דְּחָטוּ, פְּנֵי הַסִּרְסוּר לָא הֲווֹ יַכְלֵי לְמֵחמֵי. מָה כְּתִיב, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בָּרִאשׁוֹנָה? (שמות יד) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה. וְכֻלָּם רָאוּ אֶת הַזְּהָרִים הָעֶלְיוֹנִים נְאוֹרִים בָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, שֶׁכָּתוּב (שם כ) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. וְעַל הַיָּם הָיוּ רוֹאִים וְלֹא פוֹחֲדִים, שֶׁכָּתוּב זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אַחַר שֶׁחָטְאוּ, פְּנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת. מַה כָּתוּב? וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

וְתָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב בְּהוּ (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנִי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם (ע"ג ע"ב) מֵהַר חֹרֵב, דְּאִתְעֲבֵרוּ מִנַּיְיהוּ, אִינּוּן מְזַיְּינִין דְּאִתְחַבָּרוּ בְּהוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, כֵּיוָן דְּאִתְעַבָּר מִנַּיְיהוּ, מָה כְּתִיב, וּמֹשֶׁה (רל"ו) יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנְה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי הַאי קְרָא לְגַבֵּי הַאי. אֶלָּא, כֵּיוָן דְּיָדַע מֹשֶׁה, דְּאִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן זַיְינִין עִלָּאִין, אָמַר, הָא וַדַּאי מִכָּאן וּלְהָלְאָה, חִוְיָא בִּישָׁא יֵיתֵי לְדַיָּירָא בֵּינַיְיהוּ, וְאִי יְקוּם מַקְדְּשָׁא הָכָא בֵּינַיְיהוּ יִסְתְּאָב, מִיַּד וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. בְּגִין דְּחָמָא מֹשֶׁה, דְּהָא כְּדֵין יִשְׁלוֹט חִוְיָא בִּישָׁא, מַה דְּלָא הֲוָה מִקַּדְמָת דְּנָא.

וּבֹא רְאֵה, מַה כָּתוּב בָּהֶם? וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב, שֶׁהָעָבְרוּ מֵהֶם אוֹתָם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָהֶם בְּהַר סִינַי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָע. כֵּיוָן שֶׁהָעָבְרוּ מֵהֶם, מַה כָּתוּב? וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה הַפָּסוּק הַזֶּה לָזֶה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁהָעָבְרוּ מִיִּשְׂרָאֵל אוֹתָם כְּלֵי זַיִן עֶלְיוֹנִים, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי מִכָּאן וָהָלְאָה הַנָּחָשׁ הָרָע יָבא לָדוּר בֵּינֵיהֶם. וְאִם יַעֲמֹד הַמִּקְדָּשׁ כָּאן בֵּינֵיהֶם, יִטְמָא. מִיָּד – וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. מִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה שֶׁהֲרֵי אָז יִשְׁלֹט הַנָּחָשׁ הָרָע מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן.

זוהר שמות-פרשת ויקהל (דף רי"ד:)

              מֵאוֹתוֹ פְּגַם וְחֵטְא יוֹרְדִים וְאֵין עוֹלִים

בְּשַׁעְתָּא דְּדַיְינִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, מִסְתַּכְּלָן בְּעוֹבָדוֹי, אִי הֲוָה פָּגִים רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא דְחָתִים בִּבְשָׂרֵיהּ. וְהַשְׁתָּא פָּגִים אֲרוֹנָא (דברית) דִּילֵיהּ בְּהַאי. הַאי לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּצַדִּיקַיָּיא. מִסְתַּכְּלִן בֵּיהּ, וְדַיְינִין לֵיהּ, וּמַפְּקֵי לֵיהּ לְבַר מִכְּלָלָא דְּאָדָם. כֵּיוָן דְּאַפְקֵי לֵיהּ מִכְּלָלָא דְּאָדָם, אַפְקֵי לֵיהּ מִכְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין, דְּאִתְעַתְּדוּ לְחַיֵּי עָלְמָא, וְיַהֲבֵי לֵיהּ לְהַהוּא (ארון) סִטְרָא דְּלָא אִתְכְּלִיל בְּרָזָא דְּגוּפָא דְּאָדָם. כֵּיוָן דְּאִתְּמְסַר לְהַהוּא סִטְרָא, וַוי לֵיהּ, דְּאַעֲלִין לֵיהּ בְּגֵיהִנָם, וְלָא נָפִיק מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. עַל דָּא כְּתִיב (ישעיה סו) וְיָּצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגוֹ'. אִינּוּן דְּאִשְׁתָּאָרוּ מִכְּלָלָא דְּאָדָם.

בְּשָׁעָֹה שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, מִסְתַּכְּלִים בְּמַעֲשָׂיו. אִם הָיָה פּוֹגֵם אֶת סוֹד בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁחָתוּם בִּבְשָׂרוֹ, וְעַכְשָׁו פּוֹגֵם אֶת הָאָרוֹן (הברית) שֶׁלּוֹ בָּזֶה – לָזֶה אֵין חֵלֶק בַּצַּדִּיקִים. מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וְדָנִים אוֹתוֹ, וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם. כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכְּלָל שֶׁל כָּל הָאֲחֵרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְחַיֵּי עוֹלָם, וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ (ארון) צַד שֶׁאֵינוֹ נִכְלָל בַּסּוֹד שֶׁל גּוּף הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁנִּמְסָר לְאוֹתוֹ צַד – אוֹי לוֹ שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְלֹא יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָמִים. עַל זֶה כָּתוּב, (ישעיה סו) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי וְגוֹ'. אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִכְּלָל שֶׁל אָדָם.

וְהָנֵי מִלֵי כַּד לָא עָבֵד תִּיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא. תִּיוּבְתָּא דְּאִיהִי אִתְחַזְיָיא לְחַפְיָיא עַל כָּל עוֹבָדוֹי. וְעִם כָּל דָּא טַב לֵיהּ דְּלָא יֵעוּל בַּאֲרוֹנָא, דְּהָא כָּל זִמְנָא דְּגוּפָא קַיָּים, נִשְׁמְתָא אִתְדְּנָת, וְלָא עָאלַת לְאַתְרָהּ. בַּר אִינּוּן חֲסִידֵי עֶלְיוֹנִין קַדִּישִׁין, דְּאִתְחָזוּן לְסַלְּקָא בְּגוּפֵיהוֹן, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תְּשׁוּבָה שֶׁרְאוּיָה לְכַסּוֹת עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְעִם כָּל זֶה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאָרוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהַגּוּף עוֹמֵד, הַנְּשָׁמָה נִדּוֹנֵית וְלֹא נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמָהּ, פְּרָט לְאוֹתָם חֲסִידִים עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים שֶׁרְאוּיִים לַעֲלוֹת עִם גּוּפָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בְּגִין דְּלֵית חוֹבָא דְּקַשְׁיָא קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּהַאי מַאן דִּמְשַׁקֵּר וּפָגִים לְהַאי אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. וְדָא לָא חָמֵי אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא, עַל חוֹבָא דָּא כְּתִיב (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְיָ'. וּכְתִיב (תהלים ה) 'לא יְגוּרְךָ רָע'.

מִשּׁוּם שֶׁאֵין חֵטְא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ זֶה שֶׁמְּשַׁקֵּר וּפוֹגֵם אֶת אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְזֶה אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, וְעַל חֵטְא זֶה כָּתוּב, (בראשית לח) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'. וְכָתוּב, (תהלים ה) 'לֹא יְגֻרְךְ רָע'.

זוהר ויקרא-פרשת אמור (דף צ'.)

לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶרַע כָּשֵׁר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ויקרא כא) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְיָ' מְקַדְּשׁוֹ. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאַפִּיק זֶרַע לְבַטָּלָה, לָא זָכֵי לְמֶחמֶי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, וְאִקְרֵי רָע, דִּכְתִיב (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע'. הַאי מַאן דְּאַפִּיק לֵיהּ בִּידֵיהּ, אוֹ בְּאִנְתּוּ אָחֳרָא דְּלָא כַּשְׁרָא. וְאִי תֵּימָא דְּאַפִּיק לֵיהּ בְּאִנְתּוּ דְּלָא מִתְעַבְּרָא, הָכִי נָמֵי. לָא. אֶלָּא כְּמָה דְּאַמָרָן.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ. בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, לֹא זוֹכֶה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה, וְנִקְרָא רָע, שֶׁכָּתוּב (תהלים ה) 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע'. זֶה מִי שֶׁמּוֹצִיא אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, אוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ כְּשֵׁרָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁמּוֹצִיא אוֹתוֹ בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מִתְעַבֶּרֶת, כָּךְ גַּם? לֹא. אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

וְעַל דָּא יִבְעֵי בַּר נָשׁ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיַזְמִין לֵיהּ מָאנָא דְּכַשְׁרָא, דְּלָא יַפְגִים זַרְעֵיהּ, מַאן דְּאַפִּיק זַרְעָא בְּמָאנָא דְּלָא כַּשְׁרָא, פָּגִים לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ, וַוי לְמַאן דְּפָגִים זַרְעֵיהּ. וּמַה בִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא כַּךְ, בְּכַהֲנָא דְּקָאִים לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

וְעַל כֵּן יְבַקֵּשׁ אָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ כְּלִי כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא יִפְגֹּם זַרְעוֹ. מִי שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע בִּכְלִי שֶׁלֹּא כָשֵׁר, פּוֹגֵם אֶת זַרְעוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת זַרְעוֹ. וּמַה בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם כָּךְ – בְּכֹהֵן שֶׁעוֹמֵד לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

(זוהר הקדמת ספר הזוהר-דף יא.)

עֵצָה לָאָדָם – כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בַלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהַקְדִּים לִמְסֹר לְפָנָיו אֶת פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמִיָּד נִצּוֹל מִכָּל הַמַּחֲלוֹת הָרָעוֹת וּמִכָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְלֹא שׁוֹלְטִים עָלָיו

תָּא חֲזֵי, עֵיטָא לְבַר נָשׁ, כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילְיָא עַל עַרְסֵיהּ בָּעֵי לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָא בְּלִבָּא שְׁלִים וּלְאַקְדְּמָא לְמִמְסַר קַמֵּיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ (בראשית י"ט ע"ב) וּמִיָּד אִשְׁתְּזִיב מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין וּמִכָּל רוּחִין בִּישִׁין וְלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ. וּבְצַפְרָא קָם מֵעַרְסֵיהּ בָּעֵי לְבָרְכָא לְמָארֵיהּ וּלְמֵיעַל לְבֵיתֵיהּ וּלְמִסְגַּד קַמֵּי הֵיכָלֵיהּ בִּדְחִילוּ סַגְּיָא, וּבָתַר כֵּן יִצְלֵי צְלוֹתֵיהּ וְיִסַּב עֵיטָא מֵאִנּוּן אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּכְתִיב, (תהלים ה) 'וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ'.

בֹּא רְאֵה עֵצָה לָאָדָם – כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בַלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהַקְדִּים לִמְסֹר לְפָנָיו אֶת פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמִיָּד נִצּוֹל מִכָּל הַמַּחֲלוֹת הָרָעוֹת וּמִכָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְלֹא שׁוֹלְטִים עָלָיו. וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְרִבּוֹנוֹ, וּלְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הֵיכָלוֹ בְּיִרְאָה רַבָּה, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. וְיִקַּח עֵצָה מֵאוֹתָם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב (תהלים ה) 'וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךְ אָבוֹא בֵיתֶךְ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךְ בְּיִרְאָתֶךְ'.

הָכִי אוּקְמוּהָ לָא לִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְעָאֳלָא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אֶלָּא אִי אַמְלִיךְ בְּקַדְמִיתָא בְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בְּגִין דְּאִנּוּן תְּקִינוּ צְלוֹתָא לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַאֲנִי בְּרוֹב חַסְדֶּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, דָּא אַבְרָהָם. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, דָּא יִצְחָק. בְּיִרְאָתֶךָ, דָּא יַעֲקֹב. וּבָעֵי לְאַכְלָלָא לוֹן בְּרֵישָׁא, וּבָתַר כֵּן יֵיעוּל לְבֵי כְּנִשְׁתָּא וִיצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. כְּדֵין כְּתִיב, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

כָּךָ פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָאָדָם לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא אִם נִמְלַךְ בָּרִאשׁוֹנָה בְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהֵם תִּקְּנוּ הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךְ אָבוֹא בֵיתֶךְ – זֶה אַבְרָהָם. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךְ – זֶה יִצְחָק. בְּיִרְאָתֶךְ – זֶה יַעֲקֹב. וְצָרִיךְ לְהַכְלִילָם בָּרֹאשׁ, וְאַחַר כָּךְ יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אָז כָּתוּב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

(זוהר בראשית-פרשת וישב (דף קצג.)

עֲתִידִים הַצַּדִּיקִים לִשְׂמוֹחַ עִם הַקָּבָּ"ה כִּבְיָכוֹל

כִּי גָדוֹל יוֹם יְיָ וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ. דְּאִיהוּ שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְעִלָּאָה וְתַקִּיפָא עַל כֻּלְּהוּ, וְכֻלְּהוּ תְּחוֹת שָׁלְטָנֵיהּ. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ תָּדִיר, לְזַכָּאָה לוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי וּלְמֶחֱדֵי לְהוּ בְּחֵידוּ דְצַדִּיקַיָיא דִּזְמִינִין לְמֶחדֵי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִיב, (תהלים ה) וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנִּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.

כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ – שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל וְעֶלְיוֹן וְתַקִּיף עַל כֻּלָּם, וְכֻלָּם תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בָהֶם תָּמִיד לְזַכּוֹת אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָם בְּשִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲתִידִים לִשְׂמֹחַ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (תהלים ה) וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךְ אֹהֲבֵי שְׁמֶךְ.

פרק ה – פסוק י"ג

כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְדֹוָד כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ

זוהר פרשת בראשית (דף כד:) השלמה מהשמטות (סימן ז)

הַצַּדִּיק אֲבַד כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יָבֹא הַשֶׁפַע אָבַד וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה י"ט) וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ וּבְעֵת הַבְּרָכָה נְאֶמָר (תהלים ה') 'כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק'.

זוהר תורה פרק ו'

פרק ו' פסוק א'.

"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד"

בברית רואים פני השכינה

החברים דרשו שמזמור הזה נאמר על המילה שניתנה ביום השמיני (א) רבי אבא הלך מטבריא למעון הקיץ של חותנו ורבי יעקב בנו היה עמו, כאשר עברו בכפר טרשא ביקש מהם בעל הבית שילינו אצלו, יען כי למחר יהיה אצלו ברית מילה של בנו הנולד לו, א"ר אבא זאת הבקשה של מצוה היא ולראות פני השכינה נלין פה, ישבו שם כל היום ההוא, וכל אותו הלילה עסקו בתורה.

כיון שנכנסו בזה החלק נקראים צדיקים

פתח רבי אבא ואמר (ישעי' ס) "ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ" וגו', דבר זה הרי ביארו החברים מפני מה כתוב ועמך כלם צדיקים, וכי כל ישראל צדיקים הם, והלא כמה רשעים יש בהם בישראל, כמה חוטאים וכמה פושעים שעוברים על מצות התורה, אלא כך למדנו בסוד של משנה, זכאים הם ישראל, שעושים קרבן של רצון להקב"ה שמקריבים בניהם ביום השמיני לקרבן, וכאשר נימולים נכנסים בזה החלק הטוב של הקב"ה, שכתוב: "וצדיק יסוד עולם" (משלי, י), וכיון שנכנסו בזה החלק של צדיק נקראים צדיקים, ודאי כלם צדיקים, ועל כן "לעולם ירשו ארץ", ככתוב (תהלים קיח) "פתחו לי שערי צדק אבא בם" וגו', וכתוב "זה השער לה' צדיקים יבאו בו", אותן שנימולו ונקראים צדיקים, נצר מטעי, נצר מאותן הנטיעות שנטע הקב"ה בגן עדן (ב) וזאת הארץ אחת מהן, ולכך יש להם לישראל חלק טוב בעולם הבא, שכתוב (שם לז) צדיקים ירשו ארץ, לעולם ירשו ארץ, מהו לעולם, כמו שביארנו בברייתא שלנו (ג) והרי נדרש ענין זה בין החברים, זכאים הם ישראל שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים ונתן להם אות הברית הזה, שכל מי שיש בו זה האות אינו יורד לגיהנם אם הוא נוטר בריתו כראוי, שאין מכניסו ברשות אחר ואינו משקר בשמו של המלך, שכל מי שמשקר בזה כמי שמשקר בשמו של הקב"ה, שכתוב (הושע ה) "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו".

צריך להכין כסא מיוחד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב

עוד אמר רבי אבא בשעה שהאדם מביא את בנו להכניסו בברית הזה קורא הקב"ה לפמליא שלו ואומר, ראו מה בריה עושה בעולם, באותה שעה נזדמן אליהו ומעופף העולם בארבע טיסות ובא שמה, ולכך למדנו שצריך האדם להכין כסא אחר לכבודו, ויאמר זה הכסא של אליהו, ואם לא, אַל ישכן שם, והוא עולה ומעיד לפני הקב"ה, בוא וראה בתחלה כתוב (מלכים א' יט) מה לך פה אליהו וגו', וכתוב "קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל" וגו', אמר לו הקב"ה חייך בכל מקום שזה הרושם הקדוש ירשמו אותו בני בבשרם, אתה תזדמן שם, והפה שהעיד שישראל עזבו, הוא יעיד שישראל מקיימים זה הברית, והרי למדנו על מה נענש אליהו, על שאמר מלשינות על בניו לפני הקב"ה:

אין העולם מתקיים אלא על הברית הזה

עוד פתח רבי אבא ואמר (שופטים ה) "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'", מה זה ראו דבורה וברק שפתחו במקרא זה, אלא כך למדנו אין העולם מתקיים אלא על הברית הזה, שנאמר (ירמי' לג) "אם לא בריתי יומם ולילה" וגו', שהרי שמים וארץ על זה מתקיימים, ולפיכך כל זמן שישראל מקיימים זה הברית, חוקות שמים וארץ מתקיימים בקיומם, וכל זמן שחס ושלום ישראל מבטלים זה הברית, שמים וארץ אין מתקיימים, וברכות אינן נמצאות בעולם, בוא וראה שאר האומות אין שולטים על ישראל אלא כאשר מבטלים מהם ברית הזה, ומה בטלו מהם, שלא עשו הפריעה ולא נתגלה הברית, ועל כן כתוב "ויעזבו בני ישראל את ה' וגו' וימכר אותם ביד סיסרא", ויעזבו את ה' ממש, עד שבאתה דבורה והתנדבה לכל ישראל בדבר הזה, אז נכנעו שונאיהם תחתם וזהו שלמדנו שאמר הקב"ה ליהושע, והלא ישראל ערלים הם ולא נתפרעו ולא נתגלו ואין מקיימים ברית שלי, ואתה רוצה להכניסם לארץ ולהכניע שונאיהם (יהושע ה) שוב מול את בני ישראל שנית, ועד שנתפרעו ונתגלה זה הברית לא נכנסו לארץ ולא נכנעו שונאיהם, אף כאן כיון שנתנדבו ישראל לקיים זה הברית כראוי נכנעו שונאיהם תחתם והברכות חזרו לעולם, זה שכתב "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'". (זוהר חלק א' דף צ"ג).

(ד) רצה לומר תפארת בחי' זכר ומלכות בחי' נקבה. [המבהל"ד: וזהו יחוד ו"ה שבשם הקדוש].

(ה) חסד עליון היינו השפע הבאה מן אבא ואמא חכמה ובינה אתעטר תחלה בדכורא פירוש בתפארת, וממנו נשפע למלכות על יד ספירת היסוד שעל ידי זה נמתקים הדינים שבה. [המבהל"ד: ומתייחד השם הוי"ה ברוך הוא].

(ו) נהירו דחכמתא זו הארת השפע מן החכמה אבא, ו ה דכר ונוקבא היינו תפארת ומלכות, והכל בכלל הוא השם אלו"ה (ז) פירוש שהנשמה נשתלשלת לזה העולם על יד היחוד של תפארת ומלכות, ושם יש לה אחיזה וחיבור שיונקת משם השפעה