אור הזהר 719 -ספר קב הישר לפורים
תענית אסתר נקבע על סמך דאיתא בגמרא (מגילה דף ב' עמוד א'): "י"ג באדר זמן קהלה לכל היא", ופירשוה המפרשים שהכל מתכנשין לתענית אסתר ובאים בני הכפרים למנין לומר הסליחות ותחנונים לפי שבו ביום נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים, על כן הוקבע יום זה לומר סליחות ותחנונים ובני הכפרים מחוייבים להקדים ולבא ליום התענית אסתר ולהשתתף עם אחיהם בני ישראל באמירת סליחות כי כן הפירוש של דברי חכמים ז"ל י"ג זמן קהלה לכל הוא, וזהו חביב לפני הקדוש ברוך הוא שמתאספים היחידים לתוך העיירות וברוב עם הדרת מלך שנקהלים לומר סליחות בקהל ועל ידי תפלה זו הן מעוררים רחמים גדולים בפמליא של מעלה.
להורדת אור הזהר 719- ספר קב הישר לפורים, לחץ כאן: אור הזוהר 719 קב הישר-פורים
.
ספר הקדוש קב הישר לפורים
פרק צ"ז
א. תענית אסתר נקבע על סמך דאיתא בגמרא (מגילה דף ב' עמוד א'): "י"ג באדר זמן קהלה לכל היא", ופירשוה המפרשים שהכל מתכנשין לתענית אסתר ובאים בני הכפרים למנין לומר הסליחות ותחנונים לפי שבו ביום נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים, על כן הוקבע יום זה לומר סליחות ותחנונים ובני הכפרים מחוייבים להקדים ולבא ליום התענית אסתר ולהשתתף עם אחיהם בני ישראל באמירת סליחות כי כן הפירוש של דברי חכמים ז"ל י"ג זמן קהלה לכל הוא, וזהו חביב לפני הקדוש ברוך הוא שמתאספים היחידים לתוך העיירות וברוב עם הדרת מלך שנקהלים לומר סליחות בקהל ועל ידי תפלה זו הן מעוררים רחמים גדולים בפמליא של מעלה.
עוד טעם למה שמתענין בתענית אסתר
ב. ויש עוד טעם לתענית אסתר אשר גילה המגיד להרב בית יוסף ז"ל והוא, שהשגחת הקדוש ברוך הוא הוא תמיד על ישראל שהן נחלתו ועדת סגולה והוא חפץ להצדיקם כדי להנחילן שכר טוב לעולם הבא, וביום שמגיע י"ד להיות ישראל שמחים וששים בו על תוקף הנס שעשה הקדוש ברוך הוא בהמן הרשע ובבניו ובשאר שונאי ישראל אז היא נקראת שמחה של מצוה, ועל כן אמרו רבותינו ז"ל (מגילה דף ז' עמוד ב') "חייב אינש לבסומי בפוריא".
והנה יש לחוש פן על ידי ריבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקדוש ברוך הוא התענית לפי שהתענית היא סגולה להנצל על ידי התענית מן החטא ולא יהיה כח להשטן ולילית לקטרג עליהם ולהביאם לידי חטא מחמת ריבוי האכילה ושתייה.
וטוב לכוין כשיאמר פזמון במתי וכו' כשאומרים שומע תפלה והעבר תיפלה וכו' צריך לכווין שלא יבואו לידי חטא ועון ח"ו על ידי ריבוי אכילה ושתיה ושמחת פורים.
ג. ועל ידי סליחות ותחנונים שאנו אומרים בכנופיא בזה אנו מעוררים זכות מרדכי ואסתר, כי במרדכי כתיב "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע את בגדיו", והענין מבואר בזוהר בראשית, כי שארי בני אדם לא ידעין רק מה שעיניהם רואות ששונאי ישראל כמו המן וחביריו מבקשין לעקור ביצתן של ישראל והולכין ומתגברין ומתחדשין בכל יום ויום גזירות רעות חדשות, ומרדכי ידע תוכן הדבר ומקור כח של הקליפות שמשם יוצאים נפשות הרשעים האלו החוטאים בנפשותם.
וזהו שאמר הכתוב, שמרדכי ידע את כל אשר נעשה והתבונן כי גבורת יד הקליפה מחמת החטאים של ישראל שהיו באותו הדור עד שהוצרך מרדכי סיגוף גדול וזעקה בתפלה להתיש כח הסיטרא אחרא ולעורר רחמים על ישראל וכן כתיב, "ויקרע את בגדיו וישם שק" וגו' ואסתר הצדקת אשר זכתה לרוח הקדש ידעה גם כן תוכן הדבר הנזכר ולכן כתיב בה, "ותעמוד אסתר בחצר המלך" וגו', ופירש הזוהר אין עמידה אלא תפלה כמה דאת אמר "ויעמוד פנחס ויפלל", והרבתה אסתר בתפלה עד שעלתה תפלתה למעלה למקום קדוש ונורא הנקרא בתי החצירות והוא החצר שלפני בית המקדש של מעלה אשר שם מתנוצץ שם הוי"ה.
וזהו ותעמוד אסתר בחצר המלך מלך זה הקדוש ברוך הוא, ולא כתיב בחצר המלך אחשורוש וכתיב בה "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב" ומשך אליה חוט של חסד שהוא ביד הקדוש ברוך הוא. ולא לה בלחודה אושיט הקדוש ברוך הוא שרביט הזהב אלא אפילו דמתחברין בהדה ולכן אנחנו עדת ישראל אשר שרויין בגולה וסובלין צער הגלות למען כבוד הקדוש ברוך הוא מתחברין ומתכנשין בבתי כנסיות שהן נקראים גם כן חצר המלך מלכו של עולם.
על ידי סליחות ותפלות מעוררים זכות מרדכי ואסתר
ובוודאי על ידי אמירת הסליחות והתפלות אנו מעוררים את מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, ובודאי הם מתחברים עמנו ביום התענית אסתר אשר אנו מזכירים זכותן באמירה. בימי מרדכי והדסה הושעת בניך. ולכן היושבי כפרים צריכין גם כן להיות בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר, כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר.
סגולה לומר מזמור למנצח על אילת השחר ביום תענית אסתר
ד. וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר, ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים "למנצח על אילת השחר", ודרשו רבותינו זכרונם לברכה דאסתר היתה נקראת אילת השחר. ואחר כך ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקדוש ברוך הוא ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון.
ה. ובהיות שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה דף ט"ז עמוד ב'): שבשעה שבא המן למרדכי להרכיבו על סוס המלך אחשורוש ולעשות לו יקר כאשר צוה המלך אחשורוש מצא למרדכי דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה ופירש רש"י דדרש מרדכי בעניינו של יום כי אותו היום ששה עשר בניסן היה שהוא יום הנפת העומר, אמר המן אתא מלא קמצא קימחא דידכו ודחו עשרת אלפים ככר כסף דידי על כן נכון לעסוק בענייני קמיצה בט"ז בניסן והכל הוא כדי לעורר זכות של אותם הצדיקים.
ו. על כן אוהבי ה' עדת עם קודש הנועדים לדבר ה' לשמוע קול מגילה ביום המועד הזה שהוא פורים אשר לעתיד כל הימים טובים יהיו בטילים וימי פורים לא נבטלים, צריכין אנו להזכיר זכותן של מרדכי ואסתר כי יום תענית אסתר ויום פורים הם ימים של רצון ואהבה, לכן טוב להתפלל ביום תענית אסתר ושומע תפלה יקבל ברחמים וברצון את תפלתינו אמן.
פרק צ"ח
א. מתחלת בריאת העולם ראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם יכול להתקיים בדין מה עשה הקדוש ברוך הוא שיתף שם הרחמים וברא את העולם שנאמר, "בראשית ברא אלהים" במדת הדין, כי מדת אלהי"ם הוא דין, ואחר כך כתיב "ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים".
ומצאתי טעם הגון שכתב הרב הגאון בעל המחבר תורת חיים, הענין שהצדיקים נתפסין בעון הדור, לפי שהמדה של דין היא רוצה לכלות את העולם כשאין עושין רצונו של מקום, והקדוש ברוך הוא הוא ברחמיו מרחם על כל מעשיו ולכן שיתף הקדוש ברוך הוא מדת הרחמים שהוא שם ה' עם מדת הדין, אך מדת הדין הוא מקטרג ומבקש שיעשה הקדוש ברוך הוא דין בעולם מה עושה הקדוש ברוך הוא נותן לו צדיק אחד שהוא שקול כנגד כל העולם ובזה הוא משתיק את הדין ומציל את כל העולם, אבל תיכף כשמת צדיק אחד נולד במקומו צדיק אחר בסוד "וזרח השמש ובא השמש", עד כאן דבריו של הגאון מוהר"ר חיים שור ז"ל במסכת שבת, עיין שם.
ביאור נפלא בפסוקים שבמגילת אסתר
ועל פי זה נראה לי לתרץ קושיא גדולה בפסוקים במגילה "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו וימלא המן חימה ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי" וגו' "ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי", ולכאורה קשה, מרדכי לבד לא רצה להשתחות ובקש המן לעקור ולאבד את כל היהודים.
והנראה לתרץ כי הנה ידוע שישראל שבאותו הדור היו חייבים כליה מפני שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר או מפני שנהנו מסעודה של אותו רשע אחשורוש והנה המן והשטן היו מקטריגים על זה ומדת הדין היה נותן שיכלו ישראל כולם חלילה ולכן היה המן מתיירא שהקדוש ברוך הוא יעשה כן שיטול את הצדיק אחד שהוא שקול כנגד כל ישראל וצדיק אחר נולד ויהיו ישראל חיים וקיימין ולכן כתיב "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי" לחוד, כי בזה יהיה לישראל כפרה במיתת הצדיק אחד שלפי שמרדכי היה שקול כנגד כל ישראל, ולכן ביקש המן והשטן להשמיד את כל היהודים בכל מלכות אחשורוש ודו"ק.
ג. והנה לדיעה שאמרו שישראל שבאותו הדור היו חייבים כליה מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, דליכא למימר דמשום דקאכלי מאכלות אסורות איתחייבו, דהא כתיב "והשתייה כדת אין אונס" והפירוש לפי דת כל אחד ואחד היה השתייה, וישראל דאסור להו יין נסך ויין של עכו"ם לא הוי משקי להו אלא מיין של ישראל, ושמשין של ישראל הוו מוזגין להון, וכן מאכלים דהוי יהבי להון לישראל היה בישול ישראל דאחשורוש לא הוי אניס להון למיכלי ולמישתי מאי דאסור להו וכדכתיב "אין אונס" ועשה כרצון איש ואיש, אבל חובא דלהון הוי כי אותו הרשע כיון בסעודתו שהזמין ישראל כדי למינקיט שפע דנחית מלעילא דלא ישפיע בשכינתא אלא בסיטרא אחרא ולכן הזמין ישראל כדי למינקיט להו לסטרא דיליה והוא סוד הטלת זוהמא כיון שהשפע יהיה יורד לישראל על ידי הסטרא אחרא.
וזהו ענין הזוהמא שמטילין בעוונותינו הרבים בקדושה בגלות המר הזה על ידי שהם ראשונה ליניקה ומקבלין השפע על ידיהם כמה דאמר "היו צריה לראש". וזהו הסוד בגמרא, ישראל בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה. ולולא שלא היו ישראל נהנין מסעודתו של אותו הרשע לא הוי אותו הרשע פועל כלום כי הקדושה לא היתה מקבלת שום שפע מסיטרא אחרא, אבל כיון דהוי ישראל נהנין מסעודתו של אחשורוש הוי כאלו כביכול ינקה מסטרא אחרא ובהאי סעודתא גרם לאטלא זוהמא בישראל, אף על גב דהוי אוכלין ושותין מאכל כשר ומשקין דהיתרא אף על פי כן נחשב להם כאלו אכלו מסעודה של סיטרא אחרא.
חיוב זהירות שלא ליהנות מסעודת עכו"ם
על כן צריכין אנו להזהר כשעכו"ם עושין סעודה שלא להנות מאותן סעודות וכנזכר חוץ אם העכו"ם משדר לישראל חיות עופות ודגים וכיוצא בהם לבית ישראל הוא מותר, אבל בביתו של עכו"ם הוא אסור לאכול עמו אף דאוכל מאכל כשר ושותה יין כשר, וכל מי שלא נזהר בדבר זה אזי חטאו ועונשו גדול מאוד והשכינה בכה תבכה על אותן אנשים. וראייה לדבר שבשביל עבירה זו היו כלל ישראל חייבים כלייה בימי המן ואחשורוש.
ד. ועל כן רצה מרדכי לבדו שלא ליהנות מסעודתו של אותו רשע כדי שבזכותו יהיו ניצולין כלל ישראל. ואף בימי מרדכי רצתה מידת הדין לפגוע בכלל ישראל שהיו באותו הדור כמו שאמר הקדוש ברוך הוא בימי משה "ואכלה אותם כרגע, ואעשה אותך לגוי גדול", ורצתה מִדת הדין להרבות זרעו של מרדכי כחול הים, רק מרדכי ביטל הגזירה בתפלתו כמו שביטל משה רבינו הגזירה בתפלתו.
עוד טעם להתענות בתענית אסתר
וזהו שכתוב "ומרדכי ידע" רצה לומר שידע תוכן הדבר שהגזירה באה על ידי הפגם הגדול שפגמו בשכינה עבור שהיו ישראל נהנין מסעודתו של אותו רשע, ולכן "וילבש מרדכי שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה", וילבש שק לכפר על חטא זה ולהתיש כח של ארבע מאות איש שהיו ארבע מאות איש עם עשו הרשע בבואו ליעקב אחיו ולכן ויירא יעקב מאוד מהני ת' קליפות ומשחיתים שהיו עם עשו, ולכן לבש ש"ק כי ש"ק הוא גימטריא ת' כדי להתיש כח של עשיו הרשע, ומרדכי הודיע לאסתר גודל הפגם הנעשה בסעודה של אחשורוש, ומיד כתיב "ותלבש אסתר מלכות" שלבשה רוח הקודש ונתנה עצה לצום ג' ימים וג' לילות כדי לבטל הזוהמא שהטיל המן ואחשורוש בסעודתן ובזה יותש כח הזוהמא הנעשים על ידי אכילה ושתייה ההוא. ועל ידי הצום התיש כח הזוהמא וכנסת ישראל האירה כבראשונה. ומעתה מובן לפנינו גם כן טעם לתענית זה שהוא תענית אסתר, שאנו נוהגין להתענות לדורי דורות.
ה. על כן, כל אחד ואחד צריך לכוין בתענית אסתר ולהתפלל שבאם נדבק בנו בגלות המר שאנו מקבלין שפע עד שלפעמים אנו אוכלים אצל אומות העולם וכל ישראל ערבים זה לזה שתעמוד לנו זכות מרדכי ואסתר שתקנו התענית וקבעו להתענות בו ביום י"ג באדר כדי להתיש כח האכילה שישראל אוכלין בין האומות, אזי זכות תענית אסתר יעמוד לנו לשבר ולהתיש ולהסיר כח דסיטרא אחרא שרוצה להדבק דווקא בקדושה ועל ידי התענית יזדככו ויטהרו הפגם הגדול הזה.
אשרי מי שאינו נהנה מאחרים, וכל שכן מהאומות
וכל מי שנזהר ואינו רוצה ליהנות מן אחרים ומכל שכן מן האומות עליו נאמר "יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא".
w נצבים w
פרק צ"ט
א. אמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת מגילה (דף ז' עמוד א'): "מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה", על כן מבואר במגילה זו כמה עניינים פלאים, ונזכיר דרך כלל דבר אחד והוא דאיתא בזוהר פרשת פקודי, שיש חדר אחד למעלה ויש להחדר ארבעה פתחים לד' רוחות העולם, ועשרה ממונים לכל פתח ופתח וחד ממונה על כולם ואהדיא"ל שמיה, והוא מלאך אחד מן האופנים, והוא אופן לפעול פעולות ונקמות על מצירי ישראל.
המלאכים שנקראים "חשמלים",
עורכים מלחמה כנגד הסטרא אחרא.
ב. וההוא אופן עם הארבעים מלאכים הממונים הנזכרים עולין למעלה למקום אחר שנקרא תא הרצים, ואז עולין עמו מלאכים הנקראים חשמלין ומקדימין את עצמן במרוצה ובזריזות לערוך מלחמה עם שרי האומות לנצח אותן ולעשות בהן נקמה, וכשהחטא גורם ח"ו אזי יש רצים אחרים בסטרא אחרא שמקדימין בקטרוגיהן לשלוט על ישראל ולהרע מזלן של ישראל.
תפלותיהן של מרדכי ואסתר הועילה שישראל ישובו מדרכם
ג. וזהו דכתיב "הרצים יצאו דחופים" מסיטרא אחרא לעורר גזירות על ישראל ואז "והעיר שושן נבוכה". ואחר כך כשגרמה תפלת מרדכי ואסתר שעשו ישראל תשובה שלימה כדי להעביר דעת המן ועלתה צעקתם למרום וה' ברחמיו קיבל את תפלת עמו ונתגלה העת רצון, אז "הרצים רוכבי הרכש יצאו מבוהלים", רצה לומר אותן המלאכים קדישין היו רצים לעשות נקמה בהמן הרשע, ואז "והעיר שושן צהלה ושמחה".
כדאי מרדכי ואסתר להזכירם כי מסרו נפשם עבור ישראל
ד. ולכן צריך לקרות המגילה מלה במלה ולא במהירות, כי כל תיבה ואות יש בהם קדושה וסודות נפלאים, וכדאי מרדכי ואסתר להזכיר שבחן בכוונה כיון שמסרו נפשם עבור ישראל בזעקתן ותפלתן, ואסתר היתה מוסרת נפשה כשהלכה לגבי אחשורוש אמרה "וכאשר אבדתי אבדתי". ואיתא במדרש ילקוט שאסתר אמרה מזמור כ"ב שבספר תהלים "אלי אלי למה עזבתני", והענין מבואר בדברי פה קדוש האר"י ז"ל, והוא, כי "הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו משגיח ומביט להאיר ולהשפיע שפע קדושה ממרום רוח חכמה ובינה על ידי שמות הקדושים שכל שם הוא א"ל שיוצאים מן הפסוק "מי א"ל כמוך" ושם שני יוצא מן הפסוק "ה' ה' א"ל רחום וחנון", ושני פעמים א"ל במילואם כזה אל"ף למ"ד גימטריא ש"ע כי יש למעלה ש"ע נהורין דמאירין בש"ע עולמות והן מאירין לנשמת הצדיק אשר עוסק תמיד בתורה ומתמיד בלימודו והוא תמיד דבוק בתורה הנקראת אור ובמצוה הנקראת נר, ואלו שני שמות הן מסוגלין לעורר חסד של אלו ש"ע נהורין על ידי עניית אמן בכוונה, כי כל העונה אמן בכוונה וממהר לרוץ לבית הכנסת בשביל עניית אמן זוכה לאלו ש"ע נהורין על ידי עניית אמן, וכל המבזה אמן וקל בעיניו עניית אמן מקדימין לנשמתו ש"ע קליפות רחמנא ליצלן ומוליכין אותו לחדרי חושך וצלמות ועליהם אמר הנביא, "עש יאכלם" והנה על אסתר הצדקת היה מאיר אותן ש"ע נהורין כי נשמתה היתה משורש הארה זו ששם מאירים שני שמות של א"ל שם א' מהם "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים" וגו', ושם השני מפסוק "מי אל כמוך". וכשהלכה אסתר לאחשורוש הוכרחה לילך בין שתי בתי עבודה זרה והיה שם מקום קליפות והוסר ממנה הרוח הקודש והארה של שם אחד שהוא שם של א"ל "מי כמוך" ולא נשאר בה כי אם הארה של "ה' ה' א"ל רחום" ועל כן צעקה "אל"י אל"י למה עזבתני" שעד עכשיו היו מאירים שני שמות של א"ל ועכשיו רק שם אחד.
בכל מועד ומועד יש קדושות וסודות נפלאים
ה. ראה בעיניך קדושת מועדים אלו, בכל מועד ומועד יש בהן קדושות וסודות נפלאים, וצריך אתה לדעת כי יש עולם חדש למעלה שהוא קדוש ונורא מאוד ואין אותו העולם מתגלה לחוץ מחמת רוב קדושתו כי אם פעם אחת בשנה ומתחיל להתגלות בהתחלת קריאת מגילה, ומזה העולם היה שורש נשמתו של מרדכי הצדיק וצריכין אנו לעורר רחמים שיתגלה העולם הנזכר לעיל לחוץ וישפיע ויאיר על רישיה דעמיה המתאספים לשמוע מקרא מגילה בלב טהור בלב של כוונה.
וזהו כוונות הברכות "ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצותיו וצונו על מקרא מגילה" פירוש שצונו השם יתברך ברוך הוא לעורר כוונה להוציא אותה הארה גדולה לחוץ, וזהו על מקרא מגילה (כמו "למקרא העדה ולמסע את המחנות"). ועל זה יענה הקהל אמן בכוונה גדולה, ומאוד מאוד צריכין לעורר בקריאת המגילה בשעה שמברך בציבור "על מקרא מגילה" כשאומר "על מקרא" שילבש חרדה ואימה על המברך, וגם על הצבור בשמעם הברכה כשאומר השליח ציבור "על מקרא מגילה" יפול עליהם חרדה ואימה והכנעה גדולה כי הוא עולם איום גדול ונורא, ומאור העולם ההוא יבא שפע וניצוץ קדושה וטהרה להאיר על ישראל, ויכוין כל אחד מישראל שהוא כלי מוכן לקבל הקדושה והטהרה מזה העולם ובאותו אור של רחמים יזכה לחיים וחסד ושלא יבאו ישראל לשום מכשול, וימהר הקדוש ברוך הוא רחמים עלינו להוציאנו מאפילה לאורה.
טעם שמרבים להדליק נרות בפורים
ו. ולכן מרבין אנו בנרות בפורים שיהיה אור בתי כנסיות מלא בנרות והכל הוא רמז על אותו אור גדול מש"ע נהורין, ועל זה כתיב "ליהודים היתה אורה" וגו'. ובוודאי כל הירא וחרד לדבר ה' ישמח ויגיל בגילה וברעדה כששומע קול הברכה על מקרא מגילה כשיוצא מפי החזן, על כן חיוב גדול עלינו לטהר את עצמנו במקוה קודם שילך לבית הכנסת כדי שיהיה טהור לקבל אור טהור והשפע הטהור, וכל זה העתקתי מכתבי רבי חיים וויטל ז"ל. והאור הוא דמיון קבלת נשמה יתירה למי שיודע לכווין לעשות עצמו כלי מוכן לקבל קדושה העליונה, ובמדינות פולין ראיתי מנהג הגון שהן מלבישין כתונת לבן ונקי ומכנסיים לבנים קודם קריאת המגילה והולכין לבית הכנסת בבגדי שבת ויום טוב, ובין מגילה למגילה ישראל שמחין ונותנין שבח והודיה על ריוח והצלה שעמדה ליהודים. וצריך לחלק לעניים איזה דבר ולחלק מנות לאביונים. וצריך לדבר בדברי תורה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, "ליהודים היתה אורה" זו התורה כמה דאת אמר "כי נר מצוה ותורה אור".
יש ללמוד מעט קודם סעודת פורים ביום
ז. וטוב לאדם שילמוד מעט קודם שמחת סעודת פורים ביום, והמדקדקים נוהגים להתפלל מנחה ביום י"ד קודם הסעודה ואחר כך אוכלין תבשיל אחד ומתפללין תפלת מעריב שלא לאחר יותר עד הלילה פן יבוסם ויהיה בכלל שיכור שאינו ראוי להתפלל, ואחר כך אחר תפלת מעריב יגיד לבני ביתו תוקף הנס שנעשה לאבותינו. והנה אציג לך ענין אחד מפה קדוש האר"י ז"ל כי צריכין אנו לדעת מחשבות המן הרשע צורר היהודים אשר נתן נפשו להיות מיצר לישראל בחודש אדר דווקא ולא בשאר החדשים של שאר ימות השנה.
כל חודש מחדשי השנה הוא נגד צירוף אחד מצירופי הוי'
ח. דע כי יש י"ב חדשים בשנה והם נגד י"ב צירופי שם הוי"ה ועל כל חדש נתמנה צירוף אחד עד שבחודש אדר הוא הצירוף האחרון בהיפוך אתווין כזה הוה"י שהוא סוד הדין, ולכן כשהזכיר המן הרשע השם הוי"ה היה מזכירו מהופך ולכן היה אומר המן וכל ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י כי סופי תיבות הוא הצירוף בהיפוך כזה הוה"י שיכוין לעורר לדינים כפולים על ישראל, האחד שהזכיר את השם בהיפוך, השנית שהיה מזכיר השם בסופי תיבות ולא בראשי התיבות. והש"י ברחמיו אשר האזין ושמע לתפלתן של ישראל ותפלת מרדכי הצדיק ותפלת אסתר המלכה המוכתרת בכתר מלכות היתה אסתר באמירתה מכוונת להפך מדת הדין לרחמים, כי כן פעולת הצדיקים שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים, ולכן אמרה השם הרמוז בראשי תיבות וביושר ואמר י"בא ה"מלך ו"המן ה"יום אל המשתה כי באותה סעודה היתה מכוונת להפיל את המן מגדולתו לקיים הפסוק "אם רעב שונאך האכילהו לחם". והקדוש ברוך הוא הסכים על ידה.
לולא לא הזכירה אסתר שם הוי' בראשי תיבות,
לא היתה יכולה לנצח את המן.
ט. אמנם כוונת אסתר המלכה היתה להמשיך רחמים גמורים והשם כפשוטו ובהוייתו הוא רחמים גמורים כי לולא לא הזכירה אסתר זה השם בראשי תיבות לא היתה יכולה לנצח את המן, ולכן בחכמתה היתה צריכה גם כן קצת דין כדי שיהיה הדין נוקם בהמן צורר היהודים ולכן כתיב, "כי ראה כ"י כלת"ה אלי"ו הרע"ה מאת המלך" והוא מלך מלכו של עולם שהיה השם ביושר ברחמים שמורה רחמים על ישראל. אמנם נרמז בסופי תיבות לרמז הדין חעליון שיבא על המן ובניו. הרי עד היכן היתה כוונת אותו הרשע להרע לישראל. ועליו נתקיים הכתוב "בור כרה ויחפרהו" "ברשתו אשר טמן נלכד בו". ולכן ציותה התורה למחות שם עמלק וזרעו וזרע זרעו וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שצריכין למחוק שם עמלק אפילו מן העצים והאבנים.
טעם למנהג ישראל להקיש בעת אמירת "המן"
י. ולכן מנהג של ישראל תורה הוא להקיש המן כדי למחוק את שמו ושם עמלק, וכל הראשונים והאחרונים כתבו שלא לבטל המנהג. והנה שמעתי בשם הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל שהיה נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס היה כותב שם עמלק או שם המן וזרש ואחר כך היה מוחק את שמם כדי לקיים המצות עשה "מחה תמחה את זכר עמלק", כי אנחנו מחוייבים להתפלל על מחיית עמלק כדי שיהיה השם שלם והכסא שלם ואז יתקיים המקרא, "והתגדלתי והתקדשתי בתוך העמים", וביום ההוא יהיה ה' ושמו אחד אמן. מורי ורבי מהר"י ז"ל.
אפליקצית ספר הזהר
להצלת עם ישראל ותיקון השכינה
זוהר בעברית עם המשפט
http://www.zohar-1.com/books/zohar_hebrew/mobile/
זוהר ארמית עם המשפט
http://www.zohar-israel.com/zohar/mobile/
זוהר ערב רב
http://www.zohar-1.com/books/erevrav/