ט"ו בשבט- סדר ט"ו בשבט כוונות ומשמעותו הרוחנית, סדר ט"ו בשבט -הסולם

כבר נודע שכל חג וחג, יש בו חשיבות ומעלה משל עצמו, וטמון בו סגולה והארה מיוחדת לתיקון העולם והאדם, וזה חסד ה’ ברחמיו המרובים עלינו לתת לנו תוספת כוח מצד הזמן, תוספת שאינה נמצאת בעבודה הרגילה שבכל יום..

הארה זו חוזרת כל שנה, כאשר גלגל הזמן מגיע לזמן של החג ומכאן שמו חג , לשון “חוגה”.

  ע”פ הקבלה, מיקומו של חג ט”ו בשבט הוא בספירת היסוד, ואכן ט”ו בשבט הוא חלק בלתי ניפרד מתיקון היסוד, ולא בכדי, נופל החג בזמן השובבי”ם, שהוא זמן תיקון היסוד, כנודע, וכן הוא צמוד לפרשת בשלח בו יוצאים בני ישראל ממצרים, משעבוד פרעה, לחירות- היא קבלת התורה, וידוע שהירידה למצרים היתה לצורך תיקון פגם הברית, כמ”ש האר”י בהקדמה לדרושי פסח, ובשער הפסוקים ושער הליקוטים- פרשת שמות עיין שם.

להמשך קריאה לחץ כאן:  ט”ו בשבט

 להורדת סדר ט”ו בשבט- לחץ כאן     :סדר הלימוד לט”ו בשבט,   

  להורדה: כוונות ט”ו בשבט- לחץ כאן: טו בשבט כוונות

 תפילות לט"ו בשבט:   תפילות לטו בשבט

ט"ו בשבט אמת וצדק

טו בשבט כוונות מקוצר

ט"ו בשבט סדר לימוד וכוונות ותפילות באכילת פירות

תשובות לשאלות נפוצות:  [של חב"ד:]

ביום החמשה-עשר לחודש העברי שבט, “ט”ו בשבט”, אנו מציינים את “ראש השנה לאילנות”.

מדוע עלי לדעת מתי חל ראש השנה של… עצים?

התשובה לשאלה זו, נעוצה בדינים הלכתיים הקשורים לעולם החקלאות.

על-פי התורה, קיים מחזור קבוע של שבע שנים, כאשר השנה השביעית נקראת ‘שנת השמיטה’. בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית ממחזור זה, יפריש החקלאי עשירית (עשר אחוז) מהיבול שהפיקו שדותיו, יעלה את הפירות לירושלים, ויאכל אותם שם. עשירית זו מכונה ‘מעשר שני’ (להבדיל מן ה’מעשר הראשון’ הניתן ללויים). בשנה השלישית והשישית, יעניק החקלאי עשירית מן הפירות לעניים ולנצרכים. עשירית זו ידועה גם כ’מעשר עני’.

כיצד נדע אילו פירות מחוייבים במעשר שני, ואילו במעשר עני? לשם כך עלינו לדעת מתי חל ראש השנה לאילנות. פירות שגדלו לפני ‘ראש השנה’ – שייכים ליבול השנה הקודמת. פירות שיגדלו לאחר-מכן, הם תוצר השנה החדשה.

מדוע ראש השנה לאילנות חל ביום ט”ו בשבט?

חכמינו קבעו את ט”ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל ובאיזור הים-תיכוני, מתחילה עונת הגשמים בחג הסוכות. בערך שלושה חדשים יעברו (ט”ו תשרי – ט”ו שבט) עד שהגשמים החדשים ירוו את הארץ וישקו את האילנות. לפיכך, כל פרי שגדל לפני זמן זה, עדיין ניזון מגשמי השנה שעברה, ויצטרף אליה לצורך חישובי ה’מעשרות’.

האם עלי לחגוג ראש השנה של אילנות?

למרות שהחג במהותו מיועד עבור אילנות, אנו יודעים כי “האדם עץ השדה”, ויש לייחס לו משמעות רבה. על-ידי טיפוח שורשים איתנים – אמונה ומחוייבות לה’ – נוכל לתת פירות – תורה ומצוות.

מה נהוג לעשות ביום זה?

הנה מספר הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:

*פירות: נהוג להרבות באכילת פירות ביום זה. במיוחד, כדאי לאכול פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח, ח): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.

*ברכות: לפני אכילת הפירות, יש לברך: ברוך אתה ה’, אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ. אם זוהי הפעם הראשונה בה אתם אוכלים פרי מסויים, יש לברך קודם לכן: ברוך אתה ה’, אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

*תחנון: בשל אופיו החגיגי של יום זה, אין אומרים ‘תחנון’ (קטעים מהתפילה בה אנו מבקשים מה’ שימחל לנו על חטאינו) במשך התפילה.

*מנהגיםנוספים: בעדות ישראל נהגו מנהגים נוספים, איש איש לפי המסורת שקיבל מאביו: אכילת חרובים, אכילת האתרוג מארבעת המינים, ועוד

תפלה מהבן איש חי לט"ו בשבט

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

תפילה להצלחת הבנים

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְתַצִּילֵם מֵעַיִן הָרָע וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּמֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל כָּל אֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זִוּוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זִוּוּגָהּ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלִי נֶדֶר, וּלְהַשִּׂיאָם עִם זִוּוּגָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר. וְלֹא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי זַרְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּבְרִיאוּת בְּהַצְלָחָה וְכָל טוֹב. וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּכְבוֹד תּוֹרָתְךָ עַל יָדֵנוּ וְעַל יְדֵי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

תפילת השל"ה

אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.

וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה"ק מזאלשין זצ"ל (עם הוספות)

נכון לאמרו בכל עת רצון, ובפרט בשעת הדלקת הנרות בעש"ק, ובחנוכה, ובהפרשת חלה, וכו' (ועיקר רחמנא ליבא בעי שיאמר בכוונה ובלב נשבר, והבא לטהר מסייעין אותו)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַתְמִידִים עַד מְאֹד בְּלִמּוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּנְבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים וְחַכְמֵי אֱמֶת, וּבְכָל הַחֻקִּים וֶאֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי וַחֲתָנַי וְכַלּוֹתַי בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתָם וִירֵאִים מֵהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכְחוֹת מוּסָר, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְהָיָה לָהֶם לֵב רָחָב וְשֵׂכֶל טוֹב וּזְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ חוּשִׁים וּבְרִיאִים וַחֲזָקִים בְּכָל רְמַ"ח אֲבָרִים וְשְׁסָ"ה גִּידִים וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא הַלְוָאָתָם וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְלֹא עַיִן הָרַע כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא שָׁלַט בּוֹ עַיִן הָרָע. וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים וּנְגָעִים וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתַצִּילֵם מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה עִם רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ הֵם בְּהוֹרָאָתָהּ, וְלֹא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וּמִדְּבַר שֶׁקֶר יַרְחִיקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּהֶם שׁוּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה, וְיִהְיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי יָגוּר בְּאָהֳלְךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. גַּם יִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וכו' (אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם) וְעָזְרֵנוּ עַל דַּעַת כְּבוֹד שְׁמֶךָ לִלְמֹד עִמָּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַדְרִיךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָתְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לֹא בְּעַצְלוּת, וְיִהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לָהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּצַיְּתוּ אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בִּי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ ומפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי וְלֹא שׁוּם אֶחָד מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְתַזְמִין לְכָל בֵּן מִבָּנַי יִחְיוּ אֶת בַּת זוּגוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְזֶרַע כָּשֵׁר וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר בְּרַחֲמִים, וְהֵם לֹא יֻדְּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים, וְתִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יַאֲרִיכוּ יָמִים וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְיִמְצָא חֵן וְחֶסֶד וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וּבְנוֹתַי יִהְיוּ בַּעֲלוֹת חֵן וָחֶסֶד, צְנוּעוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת בָּנִים צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זוֹכִים וּמְזַכִּים הָרַבִּים:

אָנָּא ה' רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לָזוּן אוֹתָם בְּרֶוַח בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּינִי וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיִהְיֶה אַחֲוָה וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְיִזְכֶּה לִגְדֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת וְאַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְכָל טוֹב וּנְעִימִים, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ. ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:

סדר הכוסות  בסעודות ט"ו בשבט