מדור חדש ומעניין ללומדי הזהר- בו יבואר חלק הפשט שבזוהר הקדוש.
לקריאה לחץ כאן: מדור חדש ללומדי הזוהר
|
מדור חדש ומעניין! הקוראים הרבים שלנו מתבקשים לשתף אותנו כאן במערכת עם הערות, חידושים וביאורים קצרים על דבריו הקדושים של הזוהר [בחלק הנגלה של הזוה"ק] אשר התעוררו בשיעורים, או מתוך לימוד אישי, ונפרסמם אי"ה בגליונות הבאים. אם רצונכם בעילום שם, נא לציין זאת. |
חידושים וביאורים בחלק הפשט שבזוהר הקדוש מאת הקוראים:
ביאור קצר מאת א.ג.
זה לשון זוה"ק פרשת כי תשא דף קפ"ח עמוד ב'
פתח רבי יוסי ואמר, (ישעיה מא יא) הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו', זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל, כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט, וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון, ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא, לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא. אבל אזלין לבי מדרשות, פתחין ספרין, וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכאן, וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו, ומתנחמין בגלותהון. ושאר עמין מחרפין ומגדפין לון, ואמרי אן הוא אלהכון, אן אינון טבאן דאתון אמרין דזמינין לכון, וכי כל עמין דעלמא יכספו מנייכו, הדא הוא דכתיב (שם סו ה) שמעו דבר הוי"ה, החרדים אל דברו, אמרו אחיכם שונאיכם וגו', מאי החרדים אל דברו, אינון דסבלו כמה בישין, כמה שמועות שמעי, אלין על אלין ואלין בתר אלין, וחרידו עליהון, כמה דאת אמר (ירמיה ל ה) כי וגו' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום וגו', אינון חרדים תדיר אל דברו, כד אתעביד דינא. אמרו אחיכם שונאיכם, אלין אינון אחוכון בני עשו, מנדיכם, כמה דאת אמר (איכה ד טו) סורו טמא קראו למו, דלית עמא דקא מבזין לון באנפי, ומרקקין באנפייהו לישראל, כבני אדום, ואמרי כלהו מסאבין כנדה, ודא איהו מנדיכם, למען שמי יכבד הוי"ה, אנן (דאמרין) בנוי דאל חי, די בן יתייקר שמיה, אנן שלטנין על עלמא בגין ההוא דאקרי גדול, (בראשית כז א) עשו בנו הגדול, ובשמא דא אקרי קודשא בריך הוא גדול, (תהלים קמה ג) גדול הוי"ה ומהולל מאד, אנן בני הגדול, ואיהו גדול, ודאי למען שמי יכבד הוי"ה. אבל אתון זעירין מכלא, (בראשית כז ו) יעקב בנה הקטן כתיב, אן הוא אלהכון, אן הוא אינון טבאן דיכספון כל עממיא מחדוה דלכון, מאן יתן ונראה בשמחתכם כמה דאתון אמרין, והם יבושו, רוח הקדש אומר והם יבושו, (ס"א תו כמאן) כמאן דתלי קללתא באחרא, בגין דאתון אמרין דכדין יבושו ויכלמו, ובגין דא רוח קדשא הוה אמר מלה הכי, ועל דא הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך, מאי כל הנחרים בך, דאתקפו נחיריהון ברוגזא עלך, בגלותא דא, בההוא זמנא יבושו ויכלמו, מכל טבין דיחמון להון לישראל. וכו'
ועל דא כו', ראה פירוש ה"מתוק מדבש" כאן שלא ביאר כל צרכו, ונראה לענ"ד, שצריך לפרש שכעסם של האומות היא על כך שכלל ישראל מתנהגים כ"דל גאה" בעיניהם, ח"ו [אף שגם הם מודים שהוא דבר מועט, וכמבואר גם בפירוש "מתוק מדבש"].
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
הופנה אלינו שאלה מאחד הקוראים, והננו בוחרים להפנות אותו לכלל הקוראים:
מהו פירוש לשון "ודאי" המופיע הרבה פעמים בספר הזוה"ק (כגון בהמשך הזוהר הנ"ל, ועוד הרבה), וכמובן שיש עומק גדול בכל תג של דברי הזוה"ק, אבל על כל פנים יודעים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, בדרך הפשט?
|
בגליון הבא נביא אי"ה את התייחסות הקוראים לשאלה |