שאלה  לכב' האדמו"ר מהאלמין:

 אודה אם כבוד האדמו"ר יוכל להסביר לי, איך יתכן שאיני יכול לסמוך על הרב שלי שנותן הכשר, שהרי הוא רב תלמיד חכם גדול וצדיק?  במי אוכל לבטוח?

תשובה:

הרב שאתה חושב שהוא צדיק הוא אסור (כבול- תחת שליטה) בידי עמלק, ועושה בדיוק מה שעמלק אומר לו לעשות, ולא יכול להזיז ידו בין ימינו לשמאלו, ואם לוקח כסף – שכר על ההכשר על פי הלכה אין לו שום נאמנות, כמו שביררתי בקונטרס מיוחד על זה.

 

ואפילו שהוא צדיק גדול – דע לך מה שמשנה אומרת (קידושין פ"ב) כשר טבחים שותפו של עמלק,

ואכתוב לך מה שכתבתי בספרי קול השחיטה 57 סיפורים ממה שראו עיני, ואם תקרא כל זה לא יהיה לך עוד קושיות, ויתברר לך הכל.

להורדת  מכתבים וקונטרסים על עיניני שחיטה לחץ כאן:

מכתב לרבי מאיר בראנסדארפער 99999

קונטרס קול השחיטה

מכתב תשובה לשואל על התוכחה

 אבן מקיר תזעק על השחיטה

קונטרס

קול השחיטה

עובדות ומספרים ממצב השחיטה במשחטות החרדיות בניו יורק וברחבי ארצות הברית וקנדה

משנת תשכ"ז עד שנת תשל"ז

מאתי הצעיר באלפי ישראל

שלום יהודא גראס

רב דקהל מגן שאול ור"מ בכולל בית ישעי’

"מכון להוראות בשחיטות ובדיקות"

פה ברוקלין יע"א

שנת תשמ"ב לפ"ק

נדפס מחדש ע"י חברי הכולל פה ברוקלין נוא יארק

שנת תשמ"ז לפ"ק

תורגם מאידיש ללשון הקודש ע"י פרץ רחלזון

 

מבוא

בקונטרס זה אני מביא חלק מזכרונותי מסביב לנעשה בתחום מצב השחיטה בניו יורק ומקומות אחרים, שבמו עיני ראיתי וחשתי את הנעשה שם, כשהייתי במשך למעלה מ-10 שנים שוחט ובודק בהרבה מהמשחטות החרדיות לעופות ובהמות שהתנהלו תחת מערכות הכשרות "הטובים ביותר". קונטרס זה כתבתי בעינים דומעות כשנסעתי להשתטח על קברות הצדיקים ברומניה והונגריה. את אשר תקרא בספר כתבתי על פי הזכרון, ולצערי לא היה לי זמן להרחיב עוד יותר.

קונטרס זה כתבתי בעיקר לעצמי בכדי לזכור את כל אשר קרה באותם השנים שעסקתי בתחום זה. אבל, כשהראיתי את הקונטרס לרבנים ידועים ומכובד (וכן למספר תלמידי חכמים ידועים) העירו לי שאני חייב להדפיס את הקונטרס ולהפיצו לדראון עולם, על מנת שגם אחרים יידעו לאיזו מצב הגענו בתחום זה, ואיך שמכשילים מדי יום ביומו עשרות אלפי יהודים חרדים מסלתה ומשנה של היהדות החרדית רבנים ואדמורי"ם תלמידי חכמים וכו' באכילת נבילות וטריפות רח"ל, ולהתבונן לאיזה מצב התדרדרנו. לכן אני מדפיס את הקונטרס הזה בשביל כל אלו המחפשים ורוצים לדעת את האמת.

והנני תפילה שהשי"ת יתן לי בריאות וכח להמשיך את החיבור שלפניכם ולהדפיסו שוב בהרחבה ובשלימות אמן.

בקונטרס זה השמטנו את שמות השוחטים ובתי המטבחיים (בערך 30 שובי"ם נזכרים בקונטרס זה בהעלם שמם, כשחלקם מוזכרים כמה וכמה פעמים), כי כוונתי אינו חלילה להבאיש את ריחם או לרודפם ולבזותם, הכוונה היא רק לגלות ולחשוף את השערוריה וההפקרות השוררת בכל השחיטות, (אותה הפקרות שנתגלתה בשנים האחרונות דרך רבנים מובהקים בפרשת הניקור חלב ודם) שזהו הגורם הישיר לאסונות הרבים בכלל ישראל, ולטמטום המוח והקרירות בכל הקשור ליהדות, כשבכל פעם נופלות נפשות ללא כל אשמה.

 

הקדמה

א. במשך עשר שנים (תשכ"ז – תשל"ז) הסתובבתי בכל השחיטות המהודרות, ולצערי ראיתי את כל מה שתקראו לקמן בספרי.

ב. במשך אותו זמן סיפרתי הרבה פעמים את אשר ראיתי ב"עולם השחיטה" ולכן הדברים חרותים בזכרוני כאילו אני רואה אותם היום לפני.

ג. על אף שמשנת תשל"ז עזבתי כליל את השחיטה, המשכתי בפיקוח על מערכת השחיטה, ולכן שמרתי קשר מתמיד עם השוחטים, בודקים, משגיחים, ובעלי האיטליזים מארה"ב וקנדה, אירופה, ארץ ישראל, היתה לי הזדמנות להיווכח שה"בעל דבר" שתמיד נשתתף לשחיטה לא שכח גם את הדור שלנו ועוד ידו נטוי’ ד’ ירחם.

נוכחתי לדעת שלמרות מספר התיקונים שנעשו, המצב הוא איום ונורא, כפי שתווכחו במה שכתבתי בסוף הקונטרס.

ד. את הקונטרס הזה כתבתי במיוחד ליהודים יראים ושלמים הרוצים לדעת את האמת למען כבוד שמים ומוכנים לוותר על חתיכת הבשר כשיווכחו מה האמת המרה, ולא כמו אלו האומרים "מה איכפת לי מה נעשה שם, האם הבשר טריפה, אנו אוכלים על חשבונם של הרבנים המכשירים", הללו הינם בכלל "כל באיה לא ישובון"…

ה. קרא נא את הסיכום של הספר שהוא נחוץ וחשוב לכל אחד לדעת.

סיכום

א. הבעל עקידה כותב: "אין חכם כבעל הנסיון" אין חכם כמו זה שחי את הנושא, אימרה זו היא אמת ויציב ומקיפה את כל מכלול החיים. כל אדם שחי נושא מסויים, ואין נפ"מ במה שהוא עוסק, אם הוא סופר, או מלמד, תפרן, טבח, או אופה, אם מישהו יתן לו עצה ויאמר לו שכך טוב יותר לעשות, הוא ישיב לו אתה אולי צודק בתאוריה, אך המציאות שונה, אני חי את הנושא ומכירו.

ב. הנמשל הוא, שחיטה, בדיקה, ניקור, ומליחה, מי שהיה לו את ההזדמנות והתנסה בהם, ויודע מה הולך שם, כשהוא קורא את התאוריות של כל אלו הכותבים ומנסים להסביר איך צריך לפעול ולעשות שם יבין, כי אלו דברים בעלמא, אלו רצונות של ה"בעל דבר" הרוצה להכשיל את האנשים, כי רק מי שהיה שם והתנסה בעובדות, רק הוא יכול לדעת ולציין כי "גופא דעובדא הכי הוי", ואכן קורה שם כפי שציינתי בקונטרס.

ג. מזמן לזמן ברוב רחמי שמים, נודעים ומתפרסמים עובדות על שוחטים, שאינם יראים את ה’ ונתפסים במקומות מקולקלים ועוברים על איסורים שהם בבחינת "יהרג ואל יעבור", וגם נודע על מכשולות רבים המזעזעים את הצבור כמו איסור חלב וכיוצא, בכדי להוכיח לאלו הרוצים לראות שמצב הבשר ירוד כ"כ, וכי היצר הרע כל כך חזק שם, שכל מה שמספרים חייבים להאמין.

ד. למרות שכל בן תורה הפותח ספר יודע על מה שקרה בתחום זה בעבר, ואלו מכשולות היו בעת השחיטה ולאחריה, נביא כאן כמה ציטטות של גאונים וצדיקים שחיו בארה"ב והעידו על המצב, והורו איך לנהוג בתקופתנו.

ה. האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל כותב ב"מדריך לכשרות" דברי יואל דף י’ או’ ה’:

(השמטה 1)

בכדי להבין איך קורה ששוחטים עומדים מאחורי לחץ וטרור ממש של הקצבים, ראה להלן מה כותב ה"דברי יואל" (סי’ ל"ד או’ ד’ "מדריך לכשרות" דף ח’ או’ ב’:

(השמטה 2)

ו. המסקנה מכל מה שהבאתי הוא שה"בעל דבר" תוחב את ראשו בכל פעולה של השחיטה לחוד:

1. השוחט בגלל המשכורת הגבוהה שהוא מקבל, נמצא תמיד בלחץ ופחד מתמיד מהבעל הבית שלו הקצב, ולכן הוא שוחט במהירות רבה, הוא נאלץ לעבוד בעייפות נוראה מיד כשמגיעים לאחר נסיעה ארוכה בת שעות רבות, ומפחדים פחד מות שלא להטריף עופות.

2. המשגיח אינו עושה דבר, ה"בעל דבר" מצליח להסוות את עיניו, ובכדי להסוות את עין הצבור לוקח הבעל הבית עובד פשוט ונותנים לו את התואר "משגיח" (בשחיטת הבהמות המשגיח הוא זה ששם את התויות (בלומבעס) על הבהמות, ובעופות זה מישהו שיש לו תפקיד פעיל), ובזמן האחרון השגחה ידועה מינתה משגיח שכל תפקידו הוא רק לבדוק סכינים.

3. הקצב בשל רצונו לעשות מליונים רבים הוא משתדל ככל האפשר לצמצם בהוצאות, ולכן נאלצים השוחטים והבודקים לעבוד מעל לכוחותם, והם נאלצים לעשןת עבודה כפולה.

הבעל הבית ממנה מנהל שכל תפקידו לשמור ולפקח על מי שעובד לאט מדי, ומי שעושה יותר מדי טריפות, ובמיוחד על אלו שמנסים לעורר את השוחטים לשחוט במתינות וישוב הדעת ולבדוק יותר את הסכינים.

יהודים יקרים יראים ושלמים, המבקשים להקים בית כשר בישראל, תדעו שנסיונות השחיטה הן גדולות מאוד, ואלו יעמדו עד לביאתו של משיח צדקנו (כפי שאותו צדיק גילה להגאון הצדיק ר’ הלל קאלאמייער זצוק"ל), המפתח להשתמש בבשר כשר מונח בידכם.

דעו כי רק בזכותכם וכחכם שאתם תמיד נשמעים למעוררים נגד בשר הבהמה ונזהרים מלאכול אותן, וכן נזהרים משחיטת העופות, שאת זאת חשים בעלי האיטליזים והקצבים בכיסם, כך הם נזכירים שהעולם אינו הפקר ואי אפשר לעשות ככל העולה על רוחם, ויחייב אותם להכניס תיקונים לפחות במקומות ששוחטים שם למען השחיטה המהודרת.

מעולם התיקון עדיין אנחנו רחוקים, חבל מאוד, שהצבור אינו תובע יותר, כי רק כך יש סיכוי שאי פעם נצליח לעשות סדר בתחום זה. חבל שהבעל דבר מצליח לגייס את היושבים שעות במקוה, והמשוחחים בעת התפילה, והוא מכשיל כל סיכוי לפעולה של ממש.

 

קונטרס

קול השחיטה

– א –

השחיטה בבוסטון – 400 תרנגולי הודו (טוירקיס) נשחטות בשיטת הסרט נע

בשנת תשכ"ט, נסעתי לשחוט לבוסטון, משם נסענו במכונית עד ללבנון, ומשם המשכנו במטוס עם השוחט ר' … נ"י שם היתה משחטה גדולה של תרנגולי הודו (טוירקי), כשהתרנגולים נעו על שולחן נע ונאלצו להספיק לשחוט לפחות 004 לשעה רח"ל, אני לא ידעתי איך זה אפשרי להספיק בשעה כ"כ הרבה, אבל ראש השוחטים ר' … הרגיע אותי ואמר לי אתה תתרגל ואז תבין איך שזה אפשרי.

השחיטה החלה, השולחן הנע הלך במהירות רבה, וחלקן של העופות לא הספקתי לשחוט מאחר והמהירות היתה גבוהה מדי, ולכן הוכרחו להוריד את התנגולות שעדיין לא נשחטו מהשולחן הנע, ואז החלו צעקות היתכן שכל השוחטים יכולים להספיק ואילו הקבוצה הזו שהגעתי עמה אינה יכולה להספיק את הכמות הזו, בעלי המקום נאלצו להאט את קצב מהירות השחיטה.

הדבר גרם לבעיה, מאחר וכמות התרנגולות שהגיעו עם המשאיות חייבות היו להישחט, לכן נאלצנו לעבוד 12 שעות ולהספיק כמות שאחרים היו רגילים לגמור בתוך 4 שעות. אנחנו התחלקנו בעבודה, אחד שחט והשני נח בינתיים, כל אחד מאתנו בדק לשני את החלפים, וזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שנסעתי לאותו מקום לשחוט. בשבוע שלאחר מכן הזמינו אותי לשחוט, ואז הודעתי להם שבשום כסף שבעולם איני מוכן לשחוט שם.

בקיצור, השבוע עבר ואני לא נסעתי לשם, ומספר ימים לאחר מכן אני פוגש את השוחט האברך ר' … והוא מספר לי שהיתה לו שחיטה מאוד קשה השבוע, הוא מראה לי את ידיו הנפוחות מתפיסת תרנגולי הודו (אינדיקעס) שבהם חתך את ידיו, לשאלתי כמה הספקת לשעה השיב, 400 טוירקיס לשעה. לשאלתי למה לא בקשת שיורידו קצת את קצב מהירות השולחן הנע השיב, אני אמנם ביקשתי, אך הם התנגדו בטענה שאם השוחטים האחרים יכולים הרי שגם אתה צריך לעשות זאת והוא נאלץ לעבוד כך. יצויין ששחיטה זו היתה מיועדת עבור בתי מטבחיים המשווקים לצבור חרדי ביותר.

– ב –

הגוים הורגים תרנגולוי הודו (טוירקיס) ושמים עליהם תוית (בלומבע) כשר – בעה"ב ישראלי רוצח – שוחטים משיגים גבול שוחטים אחרים

עם השוחטים ר' … ור' … (2 שוחטים ותיקים) הייתי נוהג הרבה פעמים לשחוט ליד וויינלאנד, גם שם השחיטה היתה מהירה מאוד, אבל שם הייתי משמש רק כעוזר לשוחט, בכדי שהותיקים יוכלו בינתיים לנוח, אינני זוכר את כמות השחיטה המדוייקת, אך היא היתה מהירה. החלפים של אותם השוחטים הותיקים היו רח"ל עם פגימות גדולות, כי הם היו חייבים לשחוט עד למפרקת, והם היו צועקים אלי "יודעלע שחוט עמוק יותר", עניתי להם שאיני יכול לשחוט עמוק יותר כי אני מפחד מהמפרקת העלולה לפגום את הסכין, ולאחר נגיעה במפרקת חייבים לבדוק את הסכין 6 בדיקות, ענה לי שוחט ותיק אל תדאג לסכין, המפרקת אינה פוגמת תסתכל על הסכין שלי, אני אף פעם לא הבנתי איך שהם אינם מתביישים להראות חלפים עם פגימות כאלו רח"ל…

חתנו של הרב … נ"י היה שם המשגיח, הוא סיפר לי שיום אחד אמר לו הבעל הבית … היות ויש שלג גדול ותרנגולי ההודו (טוירקיס) לא הגיעו, לא שוחטים היום ואין צורך שיבוא. המשגיח ר' … היה אז בבית מלון שהיה במרחק מספר קילומטרים (מיילים) ממקום השחיטה, ואז הבין הבעל הבית שהמשגיח לא יגיע ביום כזה, מאחר ואין לו מכונית, אותו משגיח ר' … שהיה שמן מאוד, והוא היה רגיל בשלג הקשה ביותר ללבוש חולצה בלבד, אף פעם לא היה לו קר, ומאחר ואף פעם לא למד, אז הוא השתגע מלהסתובב משועמם, ולכן הוא החליט לטייל קצת לכיון בית המשחטה ("פלענט"), כשהגיע הוא נדהם למראה עיניו, כשראה איך שהורגים תרנגולים (טורקיס) ושמים עליהם תוית (בלומבע) של כשר, וכל זאת ללא שוחט רח"ל!!!

הבעל הבית איים עליו, שאם הוא יספר זאת למישהו הוא יירה בו, בעל הבית היה נוהג להסתובב עם אקדח, היה פושע ישראל, הוא היה חייל בצבא בארץ ישראל, והיה חשוד כאיש עולם התחתון. השוחט שתק ולא סיפר, אבל לי הוא החליט לספר… וזאת הרבה זמן לאחר שהדבר קרה ולאחר שאני כבר לא שחטתי שם. באותו מקום עבדתי כ-8-6 שבועות בתור עוזר לשוחט ר'…

פעם אחת לא הרגשתי טוב, ושלחתי את השוחט ר' … לשחוט במקומי, השוחט המפקח ר’ … ראה שהשוחט ר’ … שוחט בדיוק כמוהו בתוך המפרקת הוא ביקש ממנו שישאר במקום לעבוד במקומי, שם היו מקבלים 06 דולר ליום, כשעבדו למעשה רק יומיים בשבוע. בקיצור, השוחט ר’ … אמר לי בשבוע שלאחר מכן שהוא נשאר לשחוט שם בפקודת המפקח, השוחט ר’ … שאלתי אותו היתכן? "השגת גבול", הראיתי לו בספרים את ההלכה, אז הוא הציג את הדברים בפני המפקח והלה השיב לו, אצלי אין דבר כזה שקורים לו "השגת גבול". אני אכניס ואוציא את מי שאני רוצה, בעיני מוצא חן מי שמספיק הרבה, ומאחר ואתה מספיק יותר ממנו לכן אני מעדיף אותך על פניו, וכך התפטרתי מאותה שחיטה ב"ה.

– ג –

שוחט מפורסם מסתובב במקומות המטונפים

אצל אותו בעל הבית הקצב … עבדתי ונסעתי לאוהיא עם השוחט ר’ …, ומשם נאלצנו לטוס במטוס נוסף. פעם אחת אחרנו את המטוס באוהיא, ואז אמר הקצב … לממונים על חברת התעופה במקום, שעמו יחד עומדים להגיע 2 הרבנים הראשיים של ישראל לישיבה חשובה ומיוחדת עם נשיא המדינה, שלהם גם דרכונים (פספורטים) של דיפלומטים, ואם לא יגיעו למקום עד 12 בלילה, יכתבו בכל העיתונים שחברת התעופה אינטערנשיונאל גרם להם עוול שכזה. בקיצור, הסיפור הבדוי שסיפרו לממונים על חברת התעופה הצליח, והם ניסו לסדר לנו מטוס מיוחד שיקח אותנו לשם אך הדבר לא יצא אל הפועל, ואז הממונים על חברת התעופה העמידו לרשותם של השוחטים לימוזין שהעביר אותם למלון יקר מאוד שמתאכסנים בו נשיאים ואישים מכובדים – אם אינני טועה שם המלון היה אמבסדור – הגענו למלון, והשוחט ר’ … ביקש לעצמו חדר לבד, הוא הסביר זאת, שעליו להכין ניגונים (מיוחדים לרבי), ולכן הוא צריך לישון בנפרד, השעה היתה אז 12 בלילה.

בערך בשעה 12:03 בלילה נגשתי לחדרו של אותו שוחט, ר’ … רציתי לשאול אותו משהו, ואיננו!!!. אז פניתי לדסק (למשרד) לשאול היכן הראביי, אז הם ענו לי שעלי לחפש אותו שם … כשהם מצביעים על המקומות המטונפים ר"ל. אז הבנתי מדוע היינו זקוקים למלון כל כך יקר, ומדוע הוא לקח חדר בנפרד, כשהמחיר לכל חדר יקר במיוחד שרק עשירים גדולים יכולים להרשות לעצמם, אבל השוחט ר’ … ואצל הבעל הבית הקצב … היה ברור מדוע עליהם לבזבז מחיר כל כך יקר לבית מלון שכזה ללינת לילה אחת.

ישנם שם גם בעיות של שחיטה רבות, אך אינני זוכר אותם כרגע.

– ד –

השחיטה בקונטוקי – מורטים את הנוצות במים חמים

אצל אותו קצב … שהיה בעל הבית בכמה בתי מטבחיים, והיה אדם שפל, שחטתי גם במקומות אחרים. המשגיח שם היה חסיד קראסנע, המקום היה קונטוקי אוהיא. בקיצור, אני שוחט תרנגולי הודו (טוירקיס) השחיטה שם ב"ה היתה איטית היה תענוג לעבוד שם עד שאמרו לי להפסיק. מה קרה? התרנגולות שכבו על הריצפה בכמויות גדולות כשהן מלאות בנוצות, הן לא נתנו למרוט מהן את הנוצות. אני נכנס לחדר היכן שהתרנגולות מגיעות לאחר השחיטה, ואני רואה שמחבית המים שבו עוברות התרנגלות לאחר השחיטה, עולה הבל, אני מכניס את ידי לתוך החבית ומרגיש שהמים חמים. ע"פ ההלכה לפני המליחה, אם טובלים את התרנגולות בתוך מים חמים אי אפשר לקבוע אותה תרנגולת כ"כשר למהדרין מן המהדרין", ובמיוחד לא בשביל אותן בתי מטבחיים שעבורם שחטנו שתבעו הידור רב. נגשתי אז למשגיח ר’ … הלה יודע את ה"נועם אלימלך" בע"פ הוא מוכר אתרוגים (ב … עוועניו ורחוב …) ואני שואל אותו היתכן? אני שוחט כשר, ואילו כאן זה הופך לטריפה? המשגיח השיב מה אני יכול לעשות עם אותו קצב … הוא אינו מסכים לעשות אחרת, אני מפחד ממנו, ואז הודעתי לו שאני לא אשחט יותר אם יכניסו את העופות לתוך מים חמים אחרי השחיטה, שיחפש לו שוחט אחר, ואז אמר לי המשגיח שהתרנגולות (טוירקיס) ימותו וזו סכנה להתחיל עם הבעל הבית, כי הוא יכול לקחת לידו אקדח ואסור לעשות עמו חכמות!.

בקיצור, החלטתי שלא להמשיך לשחוט, ובמקום הפכה מהומה גדולה, היתכן שהשוחט אינו מוכן לשחוט? קראו במהירות לקצב … והוא מתחיל לצעוק עלי, העבודה כולה עומדת, התרנגולות ימותו אם לא ישחטו אותן מיד, הפועלים הנכריים אינם עובדים בינתיים, והעסק עולה לו הון רב ואיך זה שאני עומד? ואז השבתי לו שאם אני שוחט עם מים חמים אז כל השחיטה הופכת להיות פסולה ולעולם לא אוכל עוד לשוב ולשחוט, ולכן לא אעשה זאת בשום אופן רק אם יאפשרו לשחוט עם מים קרים. ואז הוא התחיל להתמקח עמי שאסכים לפחות שהשחיטה תיערך במים פושרים בסביבובת 80 עד 90 מעלות החום, הסכמתי, אך ציינתי בפניו שלאחר מכן תהיה לו בעיה עם מריטת הנוצות, כי למריטת הנוצות זקוקים או למים קרים מאוד, או למים חמים מאוד, עד שהוא ראה בעצמו (לאחר שניסה) שאני צודק והוא החליט להחליף את המים לקרים מאוד, ואז אמרתי לו: אתה רואה, כשעושים כשר אז הנוצות נמרטות בקלות!. וכן בכל הענינים האחרים, בעל הבית עשה ככל שעלה על רוחו, והשוחטים עשו ככל שצוה עליהם, וכך הכשירו השוחטים טריפות מתוך פחד מבעל הבית.

– ה –

שוחטים תרנגולי הודו (טוירקיס) עם חלפים פגומים – נזירה שוחטת בשביל השחיטה הכשרה!!!

במקום אחר בקונטוקי שחטתי תרנגולי הודו (טוירקי) לבד, שם השחיטה היתה איטית, אך איך שהתחלתי לשחוט בתרנגולת השניה או שלישית חתכתי בתוך רשת ברזל שהיה בוושט וסכין השחיטה נפגם, קבעתי מיד את התרנגולת האחרונה כטריפה, ולקחתי מיד סכין אחר, ולאחר מספר תרנגולות שחטתי שוב תרנגולת שבוושט היה מסמר והסכין שוב נפגם. בקיצור, עד ששחטתי 10-15 תרנגולות קלקלתי 6-5 סכיני שחיטה ונשארתי תקוע באמצע השחיטה, בעל הבית הגיע למקום ופתח בצעקות, שהשוחט הזה עושה יותר טריפה מאשר כשרה. אני הראיתי לו את הציפורן והרשת שהגיע למקום שהוצאתי מן הוושט, ואז הוא השיב שהוא כבר שוחט שנים רבות וזו הפעם הראשונה ששוחט נשאר תקוע בלי סכין שחיטה, אף אחד מעולם לא סיפר לו סיפורים על סכינים פגומים, ולדעתו מותר לי להמשיך ולשחוט באותן הסכינים הפגומים.

להם לא היתה סבלנות להמתין עד שאכין את הסכינים שוב, ומיד לאחר שהסתובבתי לראות את הנעשה במקום, אני רואה איך שנזירה עומדת במקומי ושוחטת עם סכין אלקטרוני העורף את הגרונות אוטומטית, רח"ל. נתתי מיד צעקה שתפסיק מיד ומה קורה כאן, ואז היא עונה לי שאין חילוק ביני לבינה וכי גם היא יודעת טוב איך לשחוט. רצתי במהירות למשגיח אותו חסיד … ואמרתי לו שהכל טריפה, הוא הלך להגיד לבעל הבית מה שקורה. הבעל הבית כעס מאוד ושאל את אשתו האם הנזירה שחטה, ואשתו השיבה שזה "שקר" וכי הנזירה כלל לא שחטה. לה (לאשתו של הבעל הבית) הלך בחיים להשתמש דווקא באותן התרנגולות שהנזירה שחטה.

המשגיח המשיך לפחד, הוא נראה מופחד מאוד וכמי שאינו מסוגל לעשות דבר, הוא עלול לאבד את פרנסתו אם יפתח את פיו ולא יתן להשתמש באותן התרנגולות שראיתי איך שהנזירה שחטה, אני עשיתי במקום "ויצעקו", והמשגיח הבטיח לי שהוא יחתום את התרנגולות כטריפה כשהעופות כבר יהיו בקרטונים, זהו – לטענתו – פטנט שהגוי לא יכעס שהטרפנו את התרנגולות. מי יודע אם אכן כך היו פני הדברים, ואם באמת העופות נחתמו כטריפה, המקום היה מלא בעיות רח"ל, כשהבעיה המרכזית שלו היה המשגיח המקומי שבנושאי הכשרות הוא היה וותרן גדול בשל החשש שיאבד את פרנסתו.

יותר לא נסעתי לאותו מקום – על פי זכרוני.

– ו –

שחיטת אווזים עם בעיות רבות – הבעל הבית מערבב טריפות להכעיס – החלפים עם פגימות – מכשירים את הטריפה

הלכתי לשחוט אווזים עם השוחט הזקן ר’ … בלאנג איילנד, הייתי המשגיח ושמרתי על תהליך השחיטה, המקום היה נחמד מאוד, (המקום קסם לי מאוד), שחטו רק 21 אווזים בפעם אחת. היו 2 טורים עם פחים ששם מכניסים את האווזים. על פי הסדר היו צריכים לשחוט את כל 21 האווזים ולאחר מכן לבדוק את הסכינים, כי זה לוקח זמן עד שנשפך כל הדם מהאווזים ומכניסים 21 אווזים נוספים. לאחר שחיטת 21 אווזים נהיה הסכין מאוד מדומם ומלא עם נוצות קטנים. – זו בעיה אחת.

הבעיה השניה והגדולה שבהם, שקשה מאוד לשחוט את הקנה שלהם שהוא קשה מאוד, הסכין מתקלקל מיד, קל יותר לשחוט 1000 עופות מלשחוט 50 או 100 אווזים, לאחר כל 12 או 24 אווזים חייבים לשפשף מחדש את הסכין על אבן חלקה. בפעם הראשונה כשהשוחט ר’ … שחט לא ראיתי סכין, יכול להיות שהוא רצה להראות לי ואני לא רציתי לראות כי מה לי ולצרה הזאת בחנם, שם במקום לא היה בידי לתקן דבר.

היתה שם בעיה נוספת שכל האווזים שנטרפו נאלצו לחתוך להם חצי רגל להשליכו לצד, ולהזהר שהגוי לא יגנוב אותה ויערבב אותה ביחד עם הכשרות, הוא היה עושה זאת תמיד להכעיס. היתה לו רפת עם עשרות אלפי אווזים, ובכל זאת היתה זאת עבורו מציאה לתפוס אווז טריפה ולערבבה יחד עם הכשרות, כשהתירוץ הוא שזה מיועד למען גוי וכו’.

ויהי היום הגיע הזמן והוזמנתי לשחוט עבור השחיטה של קהילת …, התחלתי לשחוט וסכין השחיטה היה במצב נורא, היה ממש פחד להסתכל על הסכין, אמנם לא היו פגימות של ממש אך הוא איבד את החלקלקות שלו וצריכים היו הרבה לשפשף על היד בכדי לדעת אם הסכין פגום, ורק לאחר מכן לשפשף על האבן, הדבר לוקח הרבה זמן, ולא יכולתי בשום אופן להספיק את מהירות השחיטה הנוכחית שלא היתה מהירה במיוחד. מצאתי גם בוושט חתיכות עץ, ומתכת, כמה וכמה פעמים.

כשנאלצתי להטריף כמות של עופות, נהגתי לסדר ולאסוף את הטריפה, וזרקתי אותן ביער בין העשבים הגדולים במקום שהבעל הבית לא ימצא אותן לעולם, אך היו לי בעיות אחרות. כשהסכינים נפגמו לאחר שחיטת 21 אווזים ולאחר שחיטת 10 אווזים והבעל הבית ראה במו עיניו, כשביחד היו לי קרוב ל-50 חתיכות טריפה. הוא רתח וזעם, כשטען שבשר אווז יקר מאוד. ראיתי את הבעל הבית כשהוא מתהלך סהרורי. אף פעם עוד לא קרה אצלו שיהיו כל כך הרבה אווזים טריפה. חששתי מאוד שבעל הבית יערבב את הטריפה ביחד עם הכשר , אז הודעתי לבעל הבית שאני קונה ממנו את כל העופות הטריפה ומשלם לו כמה שזה שוה. התקשרתי גם עם הרב המכשיר ר’ … מקהילת … שהשחיטה היתה מיועדת להם וביקשתי ממנו שיגיע מיד למקום מאחר וישנן בעיות. תוך שעתיים הוא היה במקום, הוא הרגיע את הבעל הבית, ואני נאלצתי לשלם את בשר הטריפה מאחר ולרב … לא היה מתאים שיקרה כ"כ הרבה טריפה, כי אם כך הם פני הדברים, הרי כל השחיטה עומדת בסימן שאלה?. משחטה זו ממילא לא היתה טובה. שחטו שם תחת לחץ וטרור, והשוחטים חששו להטריף.

הרב המכשיר ר’ … אמר לי שהוא אינו מבין איך זה שאצל שוחטים אחרים השחיטה הזו קלה ואין בעיות, אף פעם לא קרה שכ"כ הרבה אווזים יהיו טריפה, למה אני כזה "שלימזל"? השבתי לו חייבים שיהיו במקום 2 שוחטים וכי אחרת אסור לשחוט. ואז הוא הציע לי שאסתכל איך שהשוחטים הזקנים והותיקים ר’ … ור’ … שוחטים, ואז אבין כי זה ממש משחק ילדים. בקיצור, חיכיתי פעם לראות איך שאותם השוחטים ר’ … ור’ … שוחטים לראות איך שזה משחק ממש…., ואז למדתי את המשחק… הסכינים היו מלאים בפגימות רח"ל, הם שחטו בתוך 4 שעות 1200 אווזים ומתוכם היו בס"ה אחד או שתיים טריפה, אצלם לא היו בעיות כלל, זו הרי שחיטה קלה במיוחד. בפעם השניה הלכתי ביחד עם להבל"ח השוחט ר’ … ע"ה אחד שחט ואחד הכין סכיני שחיטה (חלפים) כל הזמן, הוא הודה ששוחט אחד אסור לו לשחוט, ומאז היו שוחטים 2 שוחטים באותה קהילה … במשך תקופה ארוכה.

– ז –

שחיטת הארטפורד מלאה בטריפות רח"ל – השוחטים אינם תופסים את העופות – אינם בודקים את הסימנים

בהארטפורד שחטו תרנגולי הודו (טוירקיס) בערך 150 לשעה. השוחט הותיק ר’ … שהיה המנהל של בית השחיטה מינה את השוחט ר’ … לשחוט שם, אותו שוחט אפילו לא ידע איך לתפוס את העופות, בכמה מאות הראשונות שראיתי היו ממש הכל טריפה, הוא לא תפס את העופות על פי ההלכה, וממילא הסימנים לא היו מתוחים כנדרש, ולא בדק את סימני השחיטה, אך הוא הפך להיות ביום אחד שוחט מיוחד שמספיק הרבה מאוד. אותו דבר קרה אצל העופות כשהשוחט ר’ … ניסה לעורר שהעופות אינן כשרות, אז השוחט … הממונה על בית המטבחיים השיב שככה לומדים את המקצוע.

– ח –

הארטפורד – משגיח למדן בעת המליחה אינו רואה כלום – נכריות מולחות, ומתירים את השחיטה בסמך של בדיעבד ובשעת הדחק כו’

פגשתי שם משגיח ת"ח גדול הרב ר’ … חסיד … שהיה בקי בש"ס, שעמד בעת שהמליחו את הטוירקיס, ראיתי איך שנכריות מולחות והוא עומד שם כמו גולם. שאלתי אותו האם הם מולחות טוב, ואז הוא השיב ועוד איך. הן נאלצות להתמודד קשה עם טוירקיס שכל אחד מהן בן 50 פאונט, (25 ק"ג) אך הן מולחות מעולות. ניגשתי והסתכלתי טוב על עבודתן, וראיתי שבקושי מלחו מצד אחד, ואז הראיתי למשגיח שבתוך הטוירקיס כלל לא היה מלח, אז הוא השיב לי מה כל הרעש הרי נמלח מצד אחד כשר! השבתי לו שזה רק בדיעבד, אך בשום אופן לא בכמות של עשרות אלפים בקביעות, ובמיוחד כשטוירקיס מיועד ליהודים המבקשים שזה יהיה בהידור רב, ואז הוא השיב לי, כשמישהו מקבל על עצמו להיות משגיח באמריקה, עליו לדעת כי הוא חייב לפעול בדיעבד ושעת הדחק, בכדי להיות בטוח בפרנסה טובה, ואם הוא לא מוכן לכך, הרי שאין לו מה לחפש שם, ועוד הוא הוסיף ואמר: אתה עדיין אברך צעיר, ועליך לדעת שבשמים ייעדו גהינום מיוחד למשגיחים, שוחטים, ורבנים, לאף אחד לא יתנו להיכנס לאותו גהינום, עכ"ל.

– ט –

בבית המטבחיים… שחט שוחט 400 טוירקיס בשעה רח"ל – אין זמן לבדוק את הסכין (חלף)

ft.3כששחטתי בבית מסחר ענק וידוע … לעופות היה שם גם שחיטה מיוחדת לטוירקיס, שם שחטו 004 לשעה, היה זה ממש פחד לראות איך שבלתי אפשרי כלל לבדוק את הסכינים (חלפים). הטוירקיס נסעו על הגלגל הנע, הן נזרקו מצד לצד, השוחט ביקש לצאת לשירותים ושאעזור לו כמה דקות. ביקשתי שיאיטו את קצב מהירות הגלגל הנע, ושחטתי בערך 10-5 דקות, והשחיטה היתה קשה, השוחט חזר ונתן לי עבודה לכמה דקות נוספות, הוא היה עייף מאוד והוא ביקש לנוח, ולכן הסכמתי להחליפו. פתאום חטפתי מכה מכנף של טוירקי ומשקפיי נפלו על הרצפה ונשברו, ולא יכולתי להמשיך לשחוט אפילו את השעה שנותרה למען אותה שחיטה של הרב … שליט"א.

– י –

עופות זקנות עם בעיות – שוחטים בתוך המפרקת – סכיני שחיטה (חלפים) עם פגימות – לא שוחטים רוב הסימנים

ft.3שחטו עופות ביצים למילוי בקופסאות שימורים, במשחטה קטנה ידועה שהיתה שייכת להרב ר’ … אותן העופות נשחטות קשה מאוד, הקנה שלהן רך מאוד וכו’ מהירות הגלגל הנע היה איטי בהרבה מהמהירות הנורמלית, כל שוחט שחט בין 200 ל-300 לשעה. עשיתי הרבה מאוד טריפות ולאחרים היו קצת מאוד טריפות, אני פשוט התביישתי, יצא שאצלי הטריפות יהיו יותר מאשר הכשרות, לכן שלחתי לקרוא לשו"ב המקומי הממונה על הפיקוח ר’ … ואני הודעתי לו שאינני מסוגל לשחוט את העופות, אז הוא שואל אותי למה אחרים יכולים, השבתי לו נו! הם הלא מבוגרים ממני להם יש נסיון גדול יותר, עוד הוספתי ואמרתי שאני מוכן להחזיר את 75$ של יום השחיטה המגיע לי בשביל אלו שיעבדו במקומי. ואם כך הרי טוב, הרי זה סימן שאינני עצל כי אני מוותר על כספי, אז האחרים עבדו במקומי. הסוד של העופות הקשישות, שאין מרגישים את השחיטה עד שמגיעים למפרקת, מובן שאני לא יכולתי להראות זאת, כי לאחר כל עוף יהיה עלי לעבור בשש בדיקות, ועל כולם המפרקת של אותן העופות עם שפיץ הגורם פגימות לסכין. בקיצור, הפסקתי לשחוט. נכנסתי לחדר מריטת הנוצות ואני מסתכל ורואה איך נראים השחיטות של האחרים, ואז אני רואה שלפחות מחצית השחיטות לא נשחטו רוב הסימנים, וחוץ מזה כל המפרקות היו חתוכים רח"ל, אני נבהלתי ממה שקורה, מיד קראתי לרב המכשיר הרב ר’ … שליט"א, והראיתי לו את העופות, הוא ציוה לקחת מיד את העופות שאינן שחוטות, פניו הפכו לבן כמו סיד, ושאל אותי איך זה יכול להיות ששוחט יעביר מתחת ידו עוף שאינו שחוט? הוא סיפר לשוחטים מה שהוא מצא וציוה עליהם שישגיחו יותר בלשון נקי’, כך לימדתי את הרב המכשיר … ו… איך בודקים אם הסכינים פגומים מבלי שרואים את הסכינים, שכשהוא נכנס לחדר מריטת הנוצות ומסתכל במקום השחיטה, אם המפרקות חתוכות הרי שזה סימן שהסכין (חלף) פגום. אפשר לראות במהירות רבה את ההבדל בין שוחט אחד למשנהו, כן אפשר לראות אם השוחט מרט את הנוצות לפני השחיטה, והאם זו שחיטה גדולה או קטנה, הגרמה וכדומה.

בבדיקות החוץ של הבני מעיים של העופות הקשישות ישנן שאלות רבות, אני סבור שלפחות %10 היו עם שאלה. באותו יום היו כמה מאות עופות טריפה במעיים, כי העופות הן עופות ביצים קשישות, צריכין לבשל אותם הרבה זמן למרק, המחיר היה אז 6 סנט לכל פאונט. הרב המכשיר נאלץ בכל היום לפסוק שאלות, אז אמרתי לרב המכשיר שיידע שהם יודעים יותר טוב ושאני איני מסוגל לשחוט טריפה, הדבר לא מצא חן בעיניו, אך עשיתי כפי שהתורה מורה לנו.

– יא –

שוחטים ב… "400 עגלים" לשעה (שלא יתכן בשום אופן בתור כשר) – החלף (הסכין) הופך מהר לפגום

בעיר … (היכן שגרים יהודים חרדים רבים) ששם שוחטים עגלים, נעים העגלים במהירות של 400 לשעה ללא כל הגזמה. ויהי היום הצלחתי לשכנע את השוחט המקומי שיקח אותי עמו לשחיטה שם. אני טענתי שאני צריך לדעת הכל, ואני מוכשר מאוד, אין דבר שאי אפשר ללמוד, את הכל ניתן להתלמד, מכל מלמדי וכו’.

ראיתי בשחיטה שהעגלים נעים על הגלגל הנע ושוחטים, בודקים את הסכין לאחר כל 5 או 10 עגלים, ואם הסכין פגום, כורתים את אוזנו של העגל וזה הסימן שזה טרף. הוא נתן לי את הסכין שלו בכדי לשחוט 8 עגלים. 2 עשיתי הגרמות, הסכין לא היה חד ולא ניתן היה לשחוט. לא בדקתי את הסכין, אבל יודעי דבר אומרים שזה לא טוב, וכי אם אותו שוחט רוצה הוא יכול להכין סכין כפי שצריך. כפי ששמעתי לפני חמישים שנה הרב מ… זי"ע אכל עוד מהשחיטה של אותו שוחט הש"י. ניתן אולי להמליץ טוב ולומר שאולי אז הוא היה שוחט טוב. עוד הוא סיפר לי ששחיטת העגלים זו שחיטה קלה, אך שחיטת כבשים 004 לשעה זה קונץ רח"ל, כשאני הייתי שם לא שחטו כבשים, וחבל.

– יב –

שחיטת בהמות ב… שוחטים 60 לשעה – שוחטים ללא הרגשה – שוחטים עם סכין פגום ר"ל – בבדיקות חוץ חותכים את הסירכות – השוחטים מקילים ומתירים את הכל

הייתי ב… אצל קרוב שלי … בשחיטת הבהמות, אני כבר ידעתי איך לשחוט אך לכולם אמרתי שאני עדיין לומד לשחוט, ושאני עדיין לא יודע כלום, וממילא יכולתי לשמוע ולראות את הכל, לא פחדו ממני. סכיני שחיטה (חלפים) היו לי יפים במיוחד, ידידי ר’ … וגם ר’ … התפעלו מהחלפים שלי שזו למעשה האומנות המרכזית אצל השוחט, הללו אמרו לי … שאם הם יראו לי חלפים ואני אמצא עליהם פגימות שלא אדבר על כך. שם היו שני שוחטים אחד חסיד של הרבי מ… ושוחט אחר … שהיה ליטאי. השוחט החסיד ר’ … מראה לי את הסכין שלו שהיה חלק מאוד אך באמצע היתה פגימה איומה, אך אני שמרתי על התנאי הכפול שלא לומר דבר.

בקיצור, הקרוב שלי השוחט שחט לבד 60 לשעה ובדק את הסכין לאחר כל שחיטת בהמה ולאחר מכן נתן לי לבדוק את הסכין, אמרתי לו שאני צריך ללמוד מה נקרא שומן. באמצע שחיטת הבהמות בין שחיטה לשחיטה מרגישים שומן, אם לא מדובר בפגימה. הוא בדק את הסכין ואח"כ גם הראה לי אותו. פעם אחת מצאתי שם פגימה, ואני אומר לו שאני מרגיש משהו, יתכן ומדובר רק בשומן. הוא בדק את הסכין שוב במהירות ואומר שהסכין טוב. הוא המשיך לשחוט 6-5 בהמות ומוסר לי שוב את הסכין לבדיקה, אני חזרתי ושוב אמרתי לו שאני מרגיש משהו, ואז הוא שוב בדק והודה שאכן קיימת בסכין פגימה, הוא הטריף את הבהמה. ואמרתי לו שבאותו מקום הרגשתי גם קודם את הפגימה, הוא שאל אותי א"כ מדוע לא אמרת לי, ע"כ השבתי לו שהרי אמרתי לך שחשתי במשהו, אך אינני מבין בהבדלים שבין שומן לפגימה ואני רק לומד כעת.

למען האמת, אני הרגשתי את הפגימה טוב כי הייתי כבר הרבה במשחטות, אך רציתי לראות איך אני ארגיש כשאשחוט לבד 60 לשעה, האם בכלל קיימת הרגשה, ואיך היא. למעשה השוחט המשיך לשחוט מבלי ששוחט אחר יעמוד לצדו ויבדוק תמיד את הסכין (ועי’ בזה בספרי שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ח"א במעבר לשער אות א’ משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכ’ הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל עיי"ש, וע"ע שם בדף ס"א אות כ"ו, וע"ע בדרכ"ת סי’ ל"ט סק"ז, ובשו"ת בית הלל סי’ מ"ז, ובס’ שמרו משפט להגה"צ בעמח"ס לב העברי מובא בס’ משכיל אל דל).

בדיקות הפנים נערכות כשהבהמות תלויות, כל בודק כותב לעצמו בפתק מה הוא מצא ומוסר את הפתק ל"בודק חוץ". אותם הבודקים אינם קשורים כלל לשחיטה. העסק מנוהל בצורה מתוכננת. הבודק ר’ … התיר כל דבר שהיה לו מקור בפוסקים, גם כשהיה לו רק מקור אחד לקולא הוא היה מתיר, הוא היה מוריד את הסירכות הכי חמורות וכו’. פעם אחת ראיתי איך שהוא מנסה להוריד סירכה תלוי’ ובסופה עם כפתור מלאה דם שכל הפוסקים אוסרים אותה, ואז שאלתי אותו למה אתה מתאמץ להוריד אותה הרי הבהמה הזו ממילא טריפה, והוא השיב שבהחלט לא, קיימת שיטה בבית דוד שגם במקרה כזה זה כשר, הוא הראה לי את הספר שמתיר והוא קבע שהבהמה הזו כשרה, זו היתה עבודתו למצוא היתרים אפילו כמשדובר היה בשיטה של יחיד נגד רוב שסברו אחרת ולזה הוא קרא "גלאט כשר למהדרין". העבודה על הריאה לקחה בערך 51 דקות, אצל אותו בודק למדתי איך מורידים סירכה, הוא היה מכניס את כל השוחטים החרדים בכיס הקטן, כי חלק מהשוחטים שלנו בכלל אינם יודעים איך להוריד סירכה, הם רק קורעים את הסירכה, אין להם אפילו ציפורניים לעשות זאת. אותו בית מטבחיים כבר נשרף, וב"ה פחת מקום אחד הגורם שיהודים יאכלו נבלות וטריפות רח"ל.

– יג –

הרב המכשיר אוסר את השחיטה – שוחט חרדי שוחט במקום בתירוץ כי הבשר מיועד ליהודים מודרנים ר"ל

אותו השוחט (המדובר באות יב) היה שוחט במקום ליד אטעווע, שם נהוג שהבהמה עומדת ישר ומרימים את ראשה דרך אפה, מכניסים מזלג לתוך האף והבהמה נאלצת לעמוד ישר. אותו שוחט סיפר לי שהרבי … שהיה בעל המכשיר במקום אמר לו שאסור לשחוט כך, אך הוא טען שהשחיטה הזו מיועדת ליהודים מודרנים (שהללו ג"כ שומרי תורה ומצוות) ר"ל. הייתי שם פעם אחת וראיתי איך שהבהמה מכבידה על הסכין, אך השוחט אומר שכשהוא מרגיש זאת הוא מטריף את הבהמה. (לשיטתו יכול גם גוי לשחוט מאחר והבשר מיועד ליהודים מודרנים, ואז אין זה משנה אם זו נבילה רח"ל).

– יד –

שחיטת כבשים בפעטערזאן – 60 לשעה – צוואר קשה מקלקל את הסכינים – שוחטים עם סכינים פגומים ר"ל – רק שוחט אחד שוחט ואין שני שיבדוק את הסכינים

נסעתי לשחוט כבשים ביחד עם הקרוב שלי השוחט ר’ … בפעטערזון, שוחטים שם בשביל …, המהירות נעה בסביבות 60 לשעה, היו לו 5-4 סכינים, הייתי אז בבחינת מתלמד, ומפעם אחת שראיתי ידעתי טוב, ולא הייתי זקוק לחזור לשם עוד. ר’ … היה שוחט כבש או שנים, והסכין היה נפגם, הצוארים היו מלאים בבוץ שנקרח והיה פוגם מיד את הסכינים. השתמשנו שם בסכינים שלו ושלי וכולם נפגמו. אני נאלצתי לעמוד ולהכין סכינים בכדי שהוא יוכל להמשיך ולשחוט, אך כידוע שמפגימה לא ניתן במהירות רבה לתקן את הסכין, ואז שאלתי אותו, א"כ איך זה שאתה שוחט תמיד לבד? הרי אפילו 2 שוחטים אינם מספיקים לשחיטה כזו, ואז הוא השיב לי מה אעשה ש… הנהיג כאן שמספיק רק שוחט אחד רח"ל, לא יאומן כי יסופר, אינני יודע אם היה שם כבשה אחד כשרה, הסכינים לא היו טובים, זה לא היה כפי שצריך להיות, אני לא רציתי יותר להסתכל על הסכינים, ידעתי כבר איך שהם נראים.

– טו –

הרב המכשיר אינו בודק אף פעם את הסכינים בעת השחיטה – הוא יושב רק במשרד מרוב פחד – הוא מצא שוחטים עם חלפים פגומים

נסענו לניו ג’רסי ביחד עם שני שוחטים מפורסמים ר’ … ור’ … לשחוט עגלים, שם שחטו באותו יום גם כבשים והבעל המכשיר הרב … עלה למשרד לבדוק את סכיני השחיטה, כי בעת השחיטה הוא אף פעם לא ירד לבדוק את הסכינים, הוא בדק את הסכינים של השוחט הראשון ר’ … והסכינים לא היו טובים, השוחט השיב לו שהוא אינו מבין מדוע אין לו מזל לרבנים, כולם פוסלים את הסכינים שלו בעוד שכל השוחטים אומרים שיש לו את הסכינים הכי יפים, וכשרב מסתכל על הסכין תמיד הוא קובע שזה לא טוב!, ועל אף שהרבנים ידעו שהוא אינו יודע להכין סכינים כפי שצריך, בכל זאת לא העבירו אותו אף פעם מעבודתו.

– טז –

שוחט חרדי אינו רוצה לשחוט כבשים בשל הבעיות הרבות שבשחיטה כזו – 2 שוחטים אחרים נסעו ושחטו

הייתי באותו מקום עם שוחט אחר, היו לו סכינים יפים מאוד והוא היה שוחט ירא שמים, בדקתי את הסכינים שלו בעת השחיטה, פעם אחת אמרתי לו שהסכין שלו אינו טוב, ואז הוא הטריף את העגלים, אותו שוחט לא רצה לשחוט כבשים בשל החששות הרבים ובשל מהירות השחיטה, ואז הקצבים בדלית ברירה נאלצו לשלוח שוחטים אחרים, בכל פעם כאלו שהיו מוכנים לעשות את מה שהקצבים מבקשים רח"ל.

– יז –

שחיטה חרדית בניו ג’רסי – הרב המכשיר מגיע למקום רק פעם בשנה – שוחט עושה הגרמות – המשגיח אינו בודק מקום השחיטה – מפחדים משוחט שהוא יותר מדי "חרד" שמא הוא יגלה סודות מן החדר

הייתי בניו ג’רזי ב … קא. ששם שחטו בשביל אותו קצב. הייתי שם בערך חצי שנה או שנה. בכל תקופת עבודתי שם ראיתי את הרב בעל המכשיר רק פעם אחת בכדי לבדוק את הנעשה שם. השוחט ר’ … היה בודק פנים והיה שם תויות (בלומבעס) על הריאות. הוא קרא לבעל המכשיר … וראה לו שאת שלשת הלשונות שהוא הולך כעת לסמן בתוית, הם שלושתם הגרמות, רואים על הקנה שלא נשאר טבעת, ואז הרב … נותן צעקה "אוי וויי", ואז אותו שוחט הזהירו שיזהר בעתיד, מאחר ויש לנו במקום "פרומאק" (שוחט שהוא חרד מאוד) הוא עוד מסוגל ללכת ולספר לאנשים מה קורה כאן, לכן השתיקו את כל הענין והשאירו את הסדר הקיים כפי שהיה. השוחט שהשאיר את ההגרמות היה מקובל כחסיד שהיה לומד תמיד, הוא היה דוקא יהודי חרד וירא שמים, אך השחיטה המהירה גרמה לו שהוא לא היה מוסגל לבדוק את מקום השחיטה האם שחטו כפי שצריך, והוא נאלץ בשוגג להאכיל יהודים נבילות וטריפות, אך השוחטים האחרים ובעל המכשיר ידעו את האמת ובכל זאת לא עשו דבר.

– חי –

שוחט רואה פגימה והוא מראה זאת לשוחט האחר שהיה מקובל, השני מכחיש וממשיך לשחוט באותו סכין

היה לי סיפור גם עם השוחט ר’ … בפעטערזון. הוא הראה לי את הסכין באמצע השחיטה, אני האמנתי שהוא שוחט ירא שמים, ואז אמרתי לו שאני חש במשהו, ואז הוא פתח זוג עינים ואמר שזה טוב, אני פחדתי שהוא לא ירדוף אותי, השבתי לו שאני רק תלמיד, יתכן וזה רק שומן וצריך רק לנקות את השומן, אני אינני מומחה, ומאז נזהרתי גם ממנו.

– יט –

הריאות מתערבבות בעת הבדיקת חוץ – לא יודעים מה בודקים – לשוחטים אין צפרניים לקחת סירכות

בשחיטה בניו ג’רסי … הראתי לשוחט ר’ … שבבדיקות חוץ מתחלפות הריאות ולא ניתן לראות בסימן שיבדיל בין הריאות – ואז הוא צעק על הבודק, האם הוא יודע להוריד סירכה? הרי אין לו בכלל צפרניים, והמשיך בצעקות שחמורים שוחטים בהמות, ואותו שוחט היה מרוצה מדבריו של הבודק שאני יודע יותר טוב מהם להוריד סירכה. הם נהנו, הם קיוו שאני אוכל להיות שוחט טוב ואעשה כמוהם רח"ל.

– כ –

השוחט מעורר על קלקולים וצוחקים ממנו – השחיטה שלו כולה נבילות

בשחיטה המהודרת נעה מהירות הגלגל הנע של הבהמות בסביבות 13 לשעה, שם שחטו 2 שוחטים ידועים, אחד היה שונא את השני, הם היו מקבלים בחינם כבדים ולשונות (צונגען) וכו’. כשהיה מספיק כשרים היו נותנים להם הרבה בעין טובה וביד רחב., אני קבלתי מאחד השוחטים סכין לבדוק וחשתי בפגימה, אז אמרתי לו שנדמה לי שיש פגימה בסכין, ואז הוא צעק אלי ואמר, אתה אינך יודע מה שאתה מדבר, הסכין טוב. מתוך פחד השבתי באין ברירה כי אני בס"ה תלמיד ומן הסתם מדובר רק בשומן, אני עדיין לא מבין טוב בסכינים, וכך נשארתי ידידו, אך האמת היה שהמצב שם היה איום ונורא.

– כא –

אלפי עופות ללא כל שאלה מדי יום ביומו – רב המבקש לשחוט כמות קטנה יש לו יותר שאלות מאשר לכל האלפי העופות הנשחטות בבית המטבחיים

הייתי שוחט ב… פעם אחת בשבוע, הגה"צ הרב … שליט"א [זצ"ל] היה במקום בכל קיץ שבועיים, והיה שוחט 200 עופות וטוריקיס. הייתי נותן לו שיבדוק את הסכין לאחר כל 5 עופות בכדי שהוא יאכל את העופות בשקט, בתוך כדי כך רציתי שהוא ילמד איך בודקים סכין, בלילה הייתי עוזר לו לפתוח את העופות ולבדוק את השאלות. היו לו יותר שאלות מאשר לכל משחטת העופות ששוחטים מאות אלפי עופות, שוחחתי עמו פעמיים במשך 6 שעות, עבדתי אז על הספר נפש ישעי’, ושפכתי בפניו את מר לבי, ספרתי לו שאני מוצא אצל השוחטים פגימות רבות ואינני יודע מה לעשות? כבר כמה פעמים אמרתי להם, אך הריאקציה שלהם היתה קשה, ואז הוא אמר שלא כדאי לעשות עסק מכך, כי אם אני אגלה את הנעשה, אז יקרה לי מה שקרה לו, זרקו אותו מהתאחדות הרבנים, ואינני נושא בשום אחריות כי לא אוכל לתקן דבר, רק יצעקו שאני בטלן ואינני יודע איך לעשות זאת ואסבול רק בזיונות, וכך הוה.

– כב –

זורקים את העופות (שאלת ריסוק אברים) – שתי רבנים חשובים מבקשים לתקן ואינם עושים דבר

הייתי אצל הגה"צ המפו’ הרב … ז"ל וסיפרתי לו שבבית המטבחיים שיש לו הכשר מארגון כשרות ידוע … זורקים שם את הארגזים עם העופות מגבוה וקיימת שאלה של ריסוק אברים, ואני זועק נגד מעשה זה, והבעלי בתים אומרים שאני משוגע כי אף שוחט אחר מעולם לא צעק על כך. הרב … ז"ל הבטיח לי שהוא יעשה משהו בנידון, אך לא יצא דבר מכך ומפטירין כדאתמול, הכל נשאר כפי שהיה.

– כג –

שוחטים במכונה (בהארטפורד) – כל העיר רועשת מעוררים את גדולי הרבנים על בעיות גדולות – הרבנים מבטיחים לעשות אך אינם עושים דבר – הכל מתנהל כפי שהיה – השוחט חושש לגלות את הקלקולים מחשש לפרנסתו

מעשה שהי’ כך הי’, בהארטפורד התחילו לשחוט על המכונות העגולות ואז חיממתי את הדתיים מק"ק … יצ"ו וכו’, עד שבכל העיר דיברו שמכונה שוחטת, עולם גולם אינם יודעים חכמות, הרעש וההמולה זעקה עד לב השמים, עד שהרב … זי"ע שהיתה לו גם אחריות שם נודע לו על כך והוא שלח לקרוא לשוחט של המקום. ההוא לא ידע מה הרב רוצה ממנו, מה שהוא כן ידע שהרב רוצה לשאול על בעיות השחיטה. בקיצור, אותו שוחט ר’ … קורא לי לאטליז כשאף אחד לא היה שם, כדי לשוחח מה עושים בכדי לפתור את הבעיה, הוא היה צריך לעמוד במבחן והוא אינו רוצה לומר שקר כי יתפסו אותו. והיתה לו בעיה נוספת כי אם הוא יגיד משהו לרב … זי"ע, והרב אח"כ יעביר את דבריו למישהו אחר הוא הרי ימסור זאת בשמו, ולכן הוא מבקש להתיעץ האם להגיד את האמת או להעדיף ולשתוק, אמרתי לו בשפה זו, בא נדבר ביזנס, זה שאתם שוחטים כאן הרי אתם עושים זאת כי אין לכם ברירה, אתם זקוקים לפרנסה, ולכן למען עצמך הדבר כדאי שתסבול, כי מה לא עושים למען הפרנסה. אבל עליך לקחת בחשבון שאם תשקר לרב אז אתה לוקח על עצמך את כל האחריות של השחיטה במקום, ואז כל מה שעושים יתר השוחטים יהיה על הגב שלך, והרי על עבודתם אינך מקבל דבר, אז למה שתקח על עצמך את מה שאין לך מכך דבר. זאת ועוד, עכשיו כשקיימת הזדמנות, אם תאמר את האמת, ייאלצו לעשות תיקונים במקום, ואם לא תאמר אמת, הרי שבשל כך תשא באחריות עד סוף כל הדורות, תיארתי לו את דברי החפץ חיים, שכל אבר ינתחו לחוד וכו’ ציינתי לו את הזוה"ק אוחה"ק, יושה"ע וכו’. אך על אף כל מה שאמרתי לו, הוא עדיין חשש מדבר אחד שהרב יספר את הכל בשמו והוא יפסיד את פרנסתו, ואז נתתי לו עצה שאני אלך אתו ושהוא יגיד את הכל, ואם השוחט הזקן ר’ … שהיה בעל הבית ומנהל השחיטה המקומית ישאל אותו היתכן שסיפרת? תאמר לו אכן נכון שאמרו זאת, אך לא הוא אמר זאת אלא אני, ואם הוא ישאל אותי אח"כ האם נכון שאני אמרת זאת, אשיב לו נכון אני אמרתי ואינני מפחד ממך, כי בשבילי נותן רק הקב"ה פרנסה ואינני מקבל לא מהשוחט ולא מהקצב את פרנסתי.

בקיצור, הגענו לרב ז"ל והוא שאל אותנו מה קורה בשחיטה? ביקש אותו שוחט שאני אדבר קודם, ואז העליתי את בעיית ריסוק האברים באותה משחטה, שזורקים את הארגזים, לרב היה פתק קטן ושם הוא רשם את כל מה שאמרתי, ואז שואל הרב את אותו שוחט, נו, ומה יש לך לומר, השיב השוחט שהוא יאמר בקיצור, אני שוחט 200 עופות ובודק את הסכין ואם אני מוצא פגימה, אני לא יכול להטריף רק את האחרון. שאל הרב היתכן? הרי צריכים על פי ההלכה להטריף את כל מה ששחטו מאז הבדיקה האחרונה? השיב … אם אעשה זאת פעם או פעמיים יזרקו אותי ויצעקו עלי שאני בטלן, האם הרבי יתן לי פרנסה?, אף אחד לא יעמוד לצידי. בעבר היה הרב עומד לצדו של השוחט, אבל היום מי יעמוד לצדי? הרב רשם את דבריו בפתק וזה נשאר בפתק, למעשה לא יצא מאותם הדברים דבר, לא עשו תיקונים ולא היה כל ערך לכל הזעקה שהקמנו.

– כד –

בעל השור על שורו – בעל הבית קצב פושע ישראל הכה שוחט על שקבע טריפה – בגלל הפחד מכשירים הרבה מן השוחטים אפילו נבילות

הקרוב שלי השוחט ר’ … הלך הרבה פעמים להחליף שוחט אחר והרבה פעמים שחטו בשביל … או בשביל … פעם אחת הוא עשה כמה נבילות בעת השחיטה או בעת הבדיקה, ניגש אליו הבעל הבית שהיה פושע ישראל והחטיף לו סטירה בפרצוף, הוא נפל על הריצפה ולא יכל לזוז, ואז אמרתי לו שיזמין אותו לבית המשפט שישלם לו מליון דולר, וע"ז השיב לי כי הוא מפחד ממנו כי יש לו אקדח והוא יכול להרוג אותו רח"ל. מכאן ניתן להווכח שהשוחטים פשוט מפחדים מהבעלי בתים הקצבים ומכשירים גם נבילה.

– כה –

בשחיטת … למדן חסיד מאכיל טריפות – שוחט עושה הרבה הגרמות ומשאיר הכל בתור כשר

במשחטת … שחטו למען קהילת … שם שחטתי ביחד עם שוחט חשוב ר’ … נ"י בשביל השחיטה של הרב … שליט"א, אותו שוחט היה שוחט חרדי, אני הייתי מכין לו סכיני שחיטה, הוא היה שוחט עם הסכינים שלי כי הוא היה עצל להכין את הסכינים שלו, כך שהיה לי בכל יום כמה שעות עבודה להכין סכינים. אני עשיתי זאת מרצוני הפרטי ללא כל תשלום. השחיטה היתה במהירות של 13 בהמות לשעה, היה שוחט נוסף שהיה בודק בדיקת פנים ובדיקת חוץ, ואני עזרתי לו לעשות בדיקת חוץ, כי הוא לא היה יכול לבדו לבדוק גם בדיקת פנים וגם בדיקת חוץ אצל 13 בהמות בשעה אחת. העבודה שלי היתה לבדוק ולשים את התוית (בלומבע) כשר, הרבה פעמים הורדתי את הרירים הקטנים ששמם סירכות קטנות, ולפעמים הוא עשה זאת.(ועיין מה שכתבתי בזה באריכות בספרי שו"ת זבחו זבחי צדק בענין זה ותבין) שם היה חסיד … הוא היה שוחט עבור הרבנים מניו ג’רסי, הוא הי’ מאכיל טריפות, הוא לא היה יכול להטריף יותר מ-%2 או לכל היותר %3, הוא היה זקן … יושב ולמדן מופלג, וגם בעל תוקע בקהילת … (נדמה לי שהוא כבר יותר לא הבעל תוקע, כי אני סיפרתי לר’ … (עסקן ובעל דיעה באותה קהילה) מה טיבו של אותו ברנש, אותו אדם היה גם מלמד שיעור שם …) אז הוא ניגש אלי ומספר לי שהשוחט ר’ … עשה 5-4 הגרמות והניח אותם בתור כשר רח"ל, באותו רגע תפסה אותי חרדה, לאחר כל כך הרבה מאמץ שעולה לי יש לנו כל כך הרבה נבלות, אמרתי לו לך תאמר זאת לשוחט הראשי (שהיה ירא שמים) וכך הוה ר’ … אותו שוחט תפס את עצמו בראשו. בקיצור, סיפרו את מה שקורה למנהל הממונה ר’ … ולשנינו הי’כבר תפקיד חדש לבדוק כל לשון אם אין שם הגרמה, אמרתי לאותו שוחט ר’ … שהוא מחוייב לספר זאת לרב, כי זו שאלה האם אותו שוחט מותר לו להמשיך לשחוט כי הוא העביר הגרמות בתור כשר, אמרתי לו שאם קשה לו לראות, אז אני מציע לו שילבש משקפיים, ואז הוא השיב כי הוא רואה טוב, הכח של הבעל דבר אין לשער.

– כו –

הבעל הבית מכריח שישאר 50 אחוז בתור גלאט כשר בטענה שבשחיטה מהודרת אחרת האחוז הוא כזה

שחטנו גם ב… עגלים 50-60 לשעה, שוחט אחד (שהיה המנהל הממונה) ר’ … היה שוחט והשוחט האחר ר’ … היה הבודק פנים וחוץ, שם הוא מצא גלאט %7 בערך, הבעל הבית צעק על אותו שוחט היתכן? הרי ב… יש להם %05 גלאט כשר ללא כל כאבי ראש, ואילו אתם מוציאים רק %7 גלאט, אז הוא השיב אולי יש להם יותר נסיון מאתנו, הוא חשש לומר שאכן השוחטים האחרים מאכילים נבילות וטריפות, כי אז הוא היה מאבד את פרנסתו, וכן בשל הטרור שהיו מפעילים נגדו – במקרה זה היתה הבעיה שהעגלים היו גדולים והיו מלאים בסירכות, ולא ניתן במקרה זה להתיר את הסירכות.

– כז –

השוחט אינו הולך למקוה במשך שלשה חדשים ושוחט במשך אותה תקופה כשאינפקציה בידו

השו"ב ר’ … היתה לו אינפקציה קשה בידו, היה אסור לו ללכת למקוה במשך שלשה חדשים, אך לשחוט היה מותר לו עפ"י הוראת איזה רב מ… הרע-בנים.

– כח –

משחטת עופות בניו ג’רסי – בעל המכשיר נראה כמו גוי – אף פעם לא בא לבדוק את השחיטה – נותן הכשר להרבה משחטות – אינו יודע כלל מה נעשה במשחטה

שחטתי תקופה ארוכה בניו ג’רסי במשחטת עופות, במקום נערכה שחיטה איטית וטובה, גם ר’ … שו"ב שחט שם במשך 51 שנה. ויהי היום אני באמצע הכשרת העופות, אני רואה איזה יהודי נמוך עם כובע שחור הוא היה נראה כמו איזה גוי איטליאני, הוא התקרב אלי, אמרתי לו "גוט מארנינג" (בוקר טוב) והוא אומר לי שהוא הראביי הרב המכשיר של המשחטה. נהיה לי רע על הנשמה, אבל רציתי לראות איזה סוג אדם הוא, הוצאתי סכין והראתי לו, והוא אומר יפה מאוד, שאלתי אותו מדוע בעבר לא ראיתי אותך כאן? והוא עונה לי שהוא בא למשחטה בכדי להסיר את השגחתו, שאלתי אותו למה? והסביר לי כי הוא נותן השגחה לכמה משחטות גדולות, במקום אחד בלבד שוחטים קרוב ל-0002 עגלים ליום, וכן יש לו השגחה למשחטת כבשים, ויש לו יותר מדי על הראש ולכן הוא החליט להסיר את השגחתו. לשאלתי מהיכן הוא ידע בעבר שאני שחטתי עם סכין, אולי חלילה עם משור חשמלי? השיב כי הוא שמע עלי שאני אברך טוב. הסיבה מדוע הוא מסיר את ההשגחה הבנתי כי במקום אחר החליטו לתת לו יותר כסף, אך המשכתי לשאול אותו על פי התשובה המתחמקת שלו אם אתה יכול לשאת על כתפיך משחטה של 2000 עגלים ליום ועוד משחטות ענקיות של כבשים, האם על 002 עופות ליום שאין לך שם כמעט שאלות, שחיטה שהיא איטית מאוד, מזו אתה מפחד?

– כט –

שוחטים על הנוצות – השוחט מודה שהוא ממשיך לשחוט גם אחרי שהוא ראה פגימה גדולה

לדאבוני לימדתי שחיטה לתלמיד עפ"י פקודת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע, התלמיד היה בטלן גדול, עד שהצלחתי ללמדו ההלכות הדבר היה קשה מאוד יותר מאשר הסכין, עד שלמזלי הוא קיבל קבלה והתחיל לשחוט. ב… היה חסר והממונה במקום השוחט הזקן ר’ … לקח אותו שישחט שם. הוא היה בטלן ולא יכל לשחוט כפי שהאחרים שוחטים. פעם אחת הסתכלתי וראיתי איך שהוא שוחט על הנוצות בדיוק כמו השו"ב … אותו מאכיל הנבילות וטריפות הידוע. הדבר נתן לי דקירה בלב בתוך 3-2 ימים הוא התדרדר כל כך, הדבר כאב לי נורא כי הוא היה תלמיד שלי ועוד בפקודת מרן זי"ע. ויהי היום בפעם הרביעית או החמישית שהוא שחט שם הוא הראה את הסכין (חלף) בפני אותו שו"ב זקן מאכיל נבילות וטריפות … והוא מצא בסכין פגימה גדולה, הוא שואל אותו מתי קרה לסכין אותה פגימה, השיב אותו שוחט שזה קרה לפני כשעה וחצי, ואז הזקן החל לצעוק עליו למה שתקת ולא אמרת אז, אם היה לך ספק מדוע שתקת היה עליך להראות זאת לשוחטים מבוגרים יותר. אך הכל – כל אותה שחיטה – נשארה כשרה רח"ל.

– ל –

מחלוקת השוחטים בענין הרגשה – הרב המכשיר סומך על השוחטים – הם שוחטים ללא (או ספק) הרגשה – שוחטים מתיימרים ומתגאים שהם מספיקים לשחוט 1200 לשעה

פעם אחת כשהרב … בעל המכשיר הגיע אז במכונית בדרכו חזרה ביחד עם השוחטים ערך אסיפה, והוא שאל את השוחטים שאלה כזו. הענין הוא כזה, היינו שוחטים תמיד משעה 6:30 בבוקר עד 11:00 לפני הצהריים, כשבאמצע היתה לנו הפסקה של 15 דקות, אחרי עבודה של בערך 5.4 שעות, היו השוחטים מתחלקים, חלק היו עובדים וחלק היו נחים. לאחר שעת ארוחת הצהריים בשעה 12 היו שוחטים שם השוחטים של הא יו, היו משלמים שם 60$ ליום לכל שוחט. השחיטה של אחר הצהריים היתה נערכת עד לשעה 2:30 בערך. בקיצור, בסיום העבודה חסרו לבעל הבית עופות. לפני הצהריים הוא הספיק 12-13 אלף עופות והוא היה זקוק לעוד כשנאלצו לשחוט שעה אחת נוספת לפחות, שאל אז הרב המכשיר את השוחטים האם אחר הצהריים יש לשוחטים את אותה הרגשה כפי שיש להם בבוקר, והוא שואל אותי מה אני אומר? יתכן שהוא העדיף לשאול אותי קודם כי הוא חשש ממני הוא ידע שאני דתי וכו’, השבתי לו אני בס"ה אברך צעיר, תשאל קודם את השוחטים הותיקים שיש להם נסיון רב ממני. השו"ב ר’ … כבר הציע לי בעבר את התכנית שנשחוט שעה נוספת, ואני אמרתי לו שלדעתי זו מעמסה קשה. הרב שאל שוחט אחר מה דעתך, ואז ענה השוחט שבשעה השניה כבר אין לו את אותה הרגשה כפי שהיה לו בשעות הבוקר ובוודאי שאין לדמות כלל את השחיטה של אחר הצהריים לשחיטת הבוקר כשקמים רגועים. אך כמובן, השוחטים הקלים נצחו, וסוכם שאמנם אחר הצהריים אין את אותה הרגשה כפי שיש בבוקר אך בכל זאת קיימת הרגשה, ולכן הוחלט להמשיך ולעבוד שעה נוספת, כמובן שאלו שהסכימו לעבוד שעות נוספות קיבלו גם תוספת שמנה.

– ל* –

השוחטים שוחטים כשהם עייפים לאחר יום עבודה קשה – שוחטים 1200 לשעה – הסכין (חלף) נוגע בכל העופות במפרקת (הגורם לפגימת הסכין) וטוענים שזה כלום

על פי הסיכום שקיבלו הוסיפו שעת עבודה נוספת, ואז נוצרה בעיה שנאלצו להמתין שעה וחצי נוספת עד ששוחטי הא יו יגמרו לשחוט, והשוחטים חשבו שאם כן חבל על אותו זמן, כדאי לנצל אותו ולשחוט בשביל הא יו ולהשתכר 60$ נוספים, במיוחד כשנאלצו להמתין 3-2 שעות עד שלקחו את השוחטים הביתה באותה מכונית. השוחט ר’ … הציע את ההצעה ויענו כל העם אמן כסף! כסף!, הרי מי אינו רוצה לעבוד 1.5 שעות תמורת 60$, במיוחד כשמדובר בזמן שהולך לאיבוד, ואז שחטנו 1.5 שעות נוספות. אני לא הסכמתי לשחוט וויתרתי על הכסף, והשוחטים האחרים התחלקו ביניהם בעבודה, אמרתי להם שאני מאוד אוהב כסף אך אני עיף עד מות ואיני מסוגל לעשות זאת. אחר הצהריים כשהשוחטים עלו מהשחיטה, אותם שני השוחטים עוד לא הספיקו להגיע לחדרם נפלו ונרדמו, אך אין לשכוח בעת העבודה עבדו במלוא הכח והקצב, השו"ב ר’ … היה תמיד מתגאה ומספר שבשעות אחר הצהריים הוא הספיק לשחוט לא פחות מאשר 1200 לשעה, בכל עוף הוא נגע במפרקת. הוא טען שהמפרקת אינה פוגמת את הסכין רח"ל (לדאבוני יש הרבה מה לספר על אותה שחיטה…)

– לא –

השוחטים מכינים חלפים יפים כשהרב המכשיר מגיע לבדוק – הרבנים מגיעים כשהם מוזמנים ומודיעים מראש – רבנים ידועים ומוכרים כותבים פסק הלכה המתיר שחיטת 1200 לשעה או יותר לכל שוחט – אוי יו נאלץ להאכיל נבילות וטריפות – בעיר אוכלים נבילות וטריפות עם הכשר

פעם אחת ביום רביעי בשעה 3:15 לפנות בוקר היינו במקוה, ואז השו"ב ר’ … אומר לשוחטים שהרב … הבעל המכשיר עשה שלום עם הרב … (שהיה גם הוא בעל מכשיר שני) כשבעבר היה ידוע שהם מסוכסכים ופגעו אחד בשני קשות, ואז קראתי ואמרתי "אוי געוואלד", ואז אותו שו"ב שסיפר את הסיפור שואל אותי מדוע אתה כל כך מודאג? אמרתי ככל הנראה שניהם יתנו כעת יחד את ההכשר, ואותו שו"ב מאשר לי שאכן הם מגיעים היום בכדי לתת יחד את ההכשר על השחיטה שנשחוט.

בינתיים שאלו אותי השוחטים האם לא ידעת, הרי המנהל הממונה השוחט ר’ … טלפן אליהם אתמול וביקש מהם שיכינו סכינים (חלפים) טובים, אך לי הוא בכלל לא צלצל. בקיצור, אותו רב … בדק את הכל והמקום מצא חן בעיניו, הגלגלים כבר נעו, כמעט בכל מקום התעכבו והסתכלו הרבה, אך באולם שחיטה עצמה התעכב מספר דקות בלבד, את הסכינים הוא לא רצה לבדוק בעת השחיטה כמנהגו של הרב … (הבעל המכשיר הראשון).

הבעל הבית המקומי קיים במקום ישיבה עם שני הרבנים, מאחר ואז תכננו מכונה חדישה לשחיטה, שהעופות יסעו בעצמם והשוחט ישחוט כשגם הוא נע על הגלגל יחד עם העופות, הם היו זקוקים לאישור שמותר לשחוט 1200 לשעה, כי כשאנחנו היינו 5 שוחטים, על אותה כמות של שחיטה היה לאוי יו שוחטים שפירושו של דבר שאצלנו הגלגל נע בסביבות 3500 לשעה והאוי יו שחטו רק 600 לשעה, ניתן להבין מה עשו השוחטים שלנו בכדי להספיק 3500 לשעה, היו חייבים לשחוט בקצב אדיר, הבעל הבית קיבל תיאבון גדול כשראה את ההספק כשרק 6-5 שוחטים יכולים להספיק את כל הכמות ולמה עליו לשלם ל-12 שוחטים 400$ נוספים ליוניאן על אותה כמות שפירושו של דבר שהוא יכול לחסוך 2400$ בכל שבוע, כשהסך הכל שלו הוא 120,000$ לשנה, לכן הוא ביקש מאותם שני בעלי המכשירים שיתנו לו מכתב כמה מותר לשחוט בשעה ושיהיה על אחריותם, ובשביל אותו מכתב הציע הבעל הבית לשלם מחיר גדול והרבנים הסכימו. במשרדו של הבעל הבית ארגנו מיד נוסח למכתב, הכתבנית הדפיסה אותו, והרבנים חתמו את שמותיהם על אותו המכתב הקובע שמותר לשחוט 0021 לשעה לכל שוחט "ויאכלו ענוים וישבעו".

"הרצים יצאו דחופים" הקצב בעל הבית פנה מיד ליוניאן והודיע שיש לו 6 שוחטים מיותרים כי יש לו הכשר מ-2 רבנים גדולים שקבעו שמותר לשחוט 1200 לשעה והוא אינו חייב לשלם חינם לשוחטים בטלנים, תוך שבועיים מאז אותו מכתב כבר לא היו במקום 5-4 שוחטים, כי לאוי יו לקח זמן עד שהפכו להיות חסידים של אותם הרבנים המכשירים ושיסכימו לשחיטת 1200 לשעה. השוחטים של האוי יו קיללו את אותם שני הרבנים יומם ולילה הם כינו אותם בתואר "רע-בנים" שהתירו שחיטה מהירה שכזו, ועוד כשהסכימו לתת מכתב המאשר שחיטת כמות כזו. בדלית ברירה הפכו שוחטי האוי יו למספיקי כמויות גדולות, מאחר והשחיטה שלנו שחטה רק יום אחד בשבוע, ואילו הם עבדו חמשה ימים בשבוע, ניתן לתאר כמה נבילות וטריפות יצאו משחיטה זו ר"ל, והכל על סמך 2 רבנים חסידיים ידועים.

– לב –

שוחט אחד רודף את חברו על שהינו מחמיר יותר – צוחקים על שהשאירו הגרמות – אינו מאפשר לעשות בדיקות חוץ ראויות – מלמד אותו להיות קל

אצל שחיטת … קא. היכן שהשו"ב … שוחט עמדתי ליד השו"ב האברך ר’ … כדי לראות איך שהוא שוחט הוא עוד היה אז שוחט חדש, הוא היה מסתכל הרבה על הסכין בין שחיטה לשחיטה הוא תמיד חשב שיש על הסכין פגימה, הקרוב שלו … גם הוא שוחט שם היה מקלל אותו ואמר חבל שהוא לימד אותו שחיטה, כי הוא משתגע מכל כך הרבה פעמים להסתכל על הסכין, הוא היה צועק אליו תחליט בדעתך כן או לא. פעם אחת בעת השחיטה כשהוא היה באמצע השחיטה הגיע במהירות הבעל הבית … כשבידו לשון, ואומר לו שאם עוד פעם אתה תיגש לשחיטה אני אהרוג אותך, הוא היה שוחט לצד הגוף יותר כדי שלא יביא להגרמה. את הלשון מוכרים בסך של 7$ לכל פאונט ואם הוא שוחט לצד הגוף מגיע ללשון עוד פאונט בשר לפחות, ואם הוא אינו עושה זאת, יש לבעל הבית הפסד של 500 פאונט על כל 500 בהמות וזהו סכום גדול. כשהבעל הבית התנפל עליו חשבנו שהוא עומד להרוג אותו, ואז אחרי שהבעל הבית הקצב יצא מחדר השחיטה הקרוב שלו ר’ … צעק עליו בקולי קולות ומוכיח אותו קשות עד שגם השו"ב ר’ … לא יכל לסבול זאת והיה מבקש ממנו שיתן לו כבר מנוחה, אבל מאחר וקרובו ר’ … הינו אדם סימפאטי, בודאי הוא התכוון להוציא מראשו של השוחט הצעיר את הדתיות (פרומקייט).

הזמנים השתנו מאז, אותו שוחט שהיה פעם ירא שמים הוא הפך לקל בשחיטה בדיוק כמו הקרוב שלו, אני זוכר איך שהוא היה כותב על הלוח לפני הבדיקות לפחות 10 דברים, והקרוב שלו היה צועק עליו משוגע האם ראית עוד שוחט אחד שכותב לעצמו את כל מה שאתה כותב, האם אתה באמת חושב שכל ריר צריך לכתוב, אתה כל הזמן חושב אולי יש גם כאן איזה ריר ושם איזה ריר תכתוב אחת ולתמיד שכל הבהמה מלאה ברירים, וכך המשיך תהליך זה עד שאותו שוחט למד את המלאכה והתחיל להתיר טריפות ממש.

– לג –

שוחטים משאירים הרבה פעמים סירכות בתור גלאט – שוחט מכחיש מה שמעוררים לו – שוחט אחד מודה

היה לי שימוש על בדיקות בשחיטת הגלאט של … קא. בדרך כלל כשהכל הלך חלק לא נכנסתי לתוך הבהמה (בדיקת פנים), אך כשהיו בעיות, והבהמה לא היתה מיועדת לאנשינו אלא לצבור מודרני הייתי כן נכנס לתוך הבהמה, לפעמים הייתי עושה זאת גם בבהמות שהיו מיועדות לצבור שלנו, היו פעמים שבדקתי לאחר השחיטה של ר’ … ומצאתי שם סירכה, ולכן השארתי אותו עם השומן בכדי שימצאו את הסירכה בחוץ, אני אומר לו אתם בודאי השארתם לי את הסירכה על המתפצלת, והוא השיב לי אל תדבר שטויות אני לא השארתי דבר, המשכתי ואמרתי לו הרי השארתי את הבהמה עם השומן, והוא השיב, אתה אינך יודע מה אתה שח, אמרתי לו שמן הסתם עשיתי טעות, אני תפסתי אותו בשעת מעשה, אבל היה אסור לי לעמוד ולהתווכח עמו, עשיתי את עצמי כאילו שאני לא רואה ולא יודע, ואז עמדתי מרחוק ואני רואה איך שהוא מוריד את הסירכה שאני השארתי, אני יותר לא שאלתי אותו. גם אצל השוחט ר’ … תפסתי הרבה פעמים סירכות גם שם חשבתי שאולי הוא השאיר זאת בכוונה בכדי לבחון אותי, בינתיים הוא הודה לי שהוא פשוט לא ראה את הסירכה.

– לד –

עשרות אלפי תויות (בלאמבעס) מתגלגלות הפקר – כל גוי כו’ יכול לקחת ולשים על הנו"ט

כשנסעתי לשחוט בבית המטבחיים של שחיטת … זה היה בערך 5 שנים מאז שהבעל הבית של אותה שחיטה ידועה עזב את המקום, מצאתי שם חבילה כשבתוכה 50.000 תויות (בלומבעס) של השחיטה הקודמת, יכולתי לקנות את התויות ואפילו לקחת אותם חינם זה פשוט עמד לי בדרך, הם יכלו לשים את התויות אפילו על נבילות, כי התויות היו הפקר, וכל גוי יכל לקחת כמה שרק רצה.

– לה –

רב ידוע אינו רוצה לקנות בשר לאטליז שלו משחיטה ששחטו שוחטים ללא זקנים – קלים וריקים גידלו זקנים בכדי שיוכלו לשחוט עבור אותו רב

נסעתי פעם לשחוט אצל השחיטה של … (השחיטה עבור קהילה מודרנית), אני הגעתי למקום כי פשוט היה חסר להם שוחט, ואז הגיע למקום רב מדטרויט, והוא שאל אותי מה דעתי על השחיטה האם היא טובה, השבתי לו שהשחיטה מאוד רחוקה מלהיות טובה בגלל השוחטים הקלים שבה וכו’. להם היתה בעיה, מאחר ובית המסחר לעופות שבדטרויט קונה כאן את העופות שלו עם ההכשר שלו, ולכן הוא נועץ בי איזה נימוק יתן על שאינו רוצה לקחת את אותן העופות, אמרתי לו שיאמר להם שמאחר ולשוחטים אין זקנים לכן אתה לא מוכן לקנות יותר עופות משחיטה זו. הוא פנה לבעל הבית וטען בפניו שלשוחטים אין זקנים והדבר מפריע לו, השיב לו הבעל הבית אם זו הבעיה שלך, אני אדאג שיהיה להם זקנים. בקיצור, הוא שלח לקרוא לשוחטים והודיע להם שהם חייבים להתחיל לגדל זקנים. השוחטים התחילו לצעוק מה פתאום עליהם לגדל זקנים, הם בשום אופן לא מסכימים, אחד השוחטים אמר שהוא מבוגר מאשתו ב-10 שנים, ואשתו לא תסכים לגור איתי אם יהיה לו זקן וכו’ אחר טען שאשתו תעזוב אותו אם יגדל זקן, הבעל הבית השיב להם, יש לי כאן ביזנס של שחיטה, הרבנים והסוחרים תובעים ממני שוחטים עם זקנים, אז אין לי ברירה ואני חייב לספק להם זאת, ולכן אם אתם מחליטים לגדל זקנים, אתם יכולים ביום ראשון לשוב למקום ולהמשיך לשחוט, ומי שאינו מסכים שישאר בביתו, ואני אביא לכאן היפיס עם זקנים ואלמד אותם שחיטה. השוחטים ראו שהבעל הבית מתכוון ברצינות, והבינו שלא תהיה להם כל ברירה והחלו לגדל זקנים, הם בעצמם היו קוראים לזקנים מטאטא, הם היו אומרים עכשיו אנחנו שוחטים כשרים, יש לנו מטאטא ארוך, אבל מה לא עושים בשביל פרנסה?

– לו –

השוחטים קורעים את הסירכות

הייתי נוסע לבית המטבחיים … לשחיטת בהמות של עגלים, וכן של כבשים, ביחד עם הקרוב שלי השו"ב ר’ … שם שייך שוחטים בצורה איטית הדבר איפשר לי ללמוד קליפת הסירכות, בעבר הוא היה ראש השוחטים. בקיצור, הוא היה מקלף את הסירכות בצורה יפה מאוד, אך השו"ב האחר ר’ … היה ממש פחד להסתכל איך שהוא סוחב את הסירכה מהבשר ובכך היה מסתפק. שאלתי את הקרוב שלי … האם הוא מסתכל פעם איך שאותו שוחט עושה את עבודתו, ואז הוא השיב לי הרי הם כלל לא יודעים איך להוריד סירכות, הם רק קורעים אותם. ראיתי שם גם את השו"ב ר’ … איך שהוא מקלף סירכה בצורה נאותה. שם היו עוד שני שוחטים מאוד דתיים ויראים שהיו להם חלפים יפים מאוד, אנחנו התביישנו מולם. בדרכנו בחזרה הביתה היינו 5-4 שוחטים, המכונית שלקחה אותנו הגיעה משחיטה אחרת שם אספו שוחטים נוספים, בדרך הקרוב שלי היה גאה בי והציג אותי בפני השוחטים כשטען שהוא הצליח להעמיד תלמיד טוב שהוא בבחינת מחכים את רבו, אני יודע להכין חלפים הרבה יותר טוב מהשוחטים הטובים, וכן אני מומחה לבדיקות, וכי אני עושה את המלאכה כזקן ורגיל, ואז קרא השוחט … ואמר, מה? אל תגיד לי שהוא תלמיד שלך, הוא הרי תלמיד שלי, הוא למד אצלי, ואילו האחר שטען שאני תלמיד שלו כי למדתי אצלו. בקיצור, עשיתי שם פשרה ואמרתי "מכל מלמדי השכלתי" וכו’. ועשו שלום זו היתה אחת הפטנטים שלי לתפוס אותם בעוולתם, לכל אחד מהם אמרתי שאני כלל לא יודע וכי אני בא ללמוד, אפילו שלמעשה כבר ידעתי טוב את מלאכת השחיטה, רק כך הצלחתי להוציא מהם את כל הסודות ולדעת את הנעשה באמת שם.

– לז –

שוחטים בחורף בקור החזק ביותר (בלי חימום) – שוחטים רבים נאלצים לשחוט במשך שנים רבות ללא הרגשה – קצב מכריח את השוחטים לשחוט עם חום ודלקת ריאות בקור חזק.

הייתי שוחט בשחיטת העופות של ר’ … יום אחד בשבוע, גם היה שוחט שם השוחט ר’ … יום אחד בשבוע, גם השוחט ר’ … היה שוחט שם יום אחד בשבוע, ואילו השו"ב הזקן ר’ … היה שוחט שם 3 ימים בשבוע. אני גם הייתי שוחט שם במקומו של השוחט ר’ … כשהוא לא יכל ללכת לשחיטה, שם המקום היה פתוח כשהיו שוחטים בחורף היה שם קור עז עמד שם גם המשאית ליד הדלת והיו מכניסים את העופות דרך הדלת, כך שהיה חודר למקום קור עז.

ויהי היום, הייתי באמצע השחיטה, היו מתחילים את השחיטה בשעה 7:30 בבוקר, ובשעה 9:15 היו עושים הפסקה ל-25 דקות, בערך בשעה 11 הייתי קורא לקצב ר’ … ואני מראה לו שהרגלים שלי ממש קפואות וכי אני מאבד את ההרגשה, הרגלים דקרו לי מרוב קור. הקצב ר’ … התרגז עלי וצעק שיש לו כבר 10 שנים שוחטים ובפעם הראשונה הוא שומע ששוחט מאבד את ההרגשה, השבתי לו מה אעשה אבל אני מאבד את ההרגשה, ובמקרה כזה אסור לי לשחוט. בקיצור, אני נכנסתי לחדר לנוח. אחרי הצהריים חזרתי שוב לשחיטה אני שחטתי עד לשעה 2:30 ושוב אבדתי את ההרגשה, במקום קמה מהומה גדולה בקרב השוחטים מהנוסח החדש של איבוד ההרגשה, הקצב במקום החליט להטיל את חיתתו על יתר השוחטים בכדי שלא יעשו כמוני, ואז הוא הזהיר שאף אחד לא יחקה את השוחט העצל המחפש תירוצים שלא לשחוט בטענה שהוא מאבד את ההרגשה.

אבל השו"ב ר’ … אמר לי שאני לא אעבוד אלא אך ורק עד לשעה 2:30 בצהריים בגלל שהקצב ר’ … אוהב לנצל ככל האפשר והוא מסוגל לתבוע שיעבדו 12 שעות ביום, אצלו אין גבולות, ואם פעם אחת ניתן לו הוא ינצל אותנו תמיד ויקפוץ לנו על הראש, בדיוק כמו שהוא עושה לשוחטים האחרים הנאלצים לסבול ולשתוק ועושים הכל כמו ילדים טובים כפי שהוא תובע מהם.

בשבוע שלאחר מכן מזמין אותי הקצב ר’ … שאני אבא לשחוט, בדרך כלל שילמו שם 50-60$ ליום, ואז אמרתי לו שאינני רוצה ללכת, העבודה שם בשבילי קשה מדי, אני לא זקוק לזה ועדיף שיחפש מישהו אחר, ואם אתה לא מוצא מישהו אחר אני רוצה לא פחות מאשר 90$ ליום, ואשחט פחות שעות, והודעתי לו, שכמה פעמים שאחוש שאני זקוק למנוחה, אלך ואנוח. הבעל הבית ההוא היה אדם שבקושי רצה לשלם 60$ ליום, ואמרתי לו שאני תובע ממנו 90$ בכדי שהוא יקח מישהו אחר. בקיצור, הוא הבטיח לי 90$ ואני נסעתי לשחוט. כשהגעתי לשם מצאתי את השו"ב הזקן הנ"ל ר’ … השוחט החולה רח"ל כשיש לו דלקת ריאות קשה ועם חום גבוה, והוא אומר לי שהקצב הרשע ר’ … חייב אותו לשחוט גם כשהוא כל כך חולה 10 שעות ביום, אמרתי לו אסור לך לנסוע הביתה, אתה חייב לנסוע ישר לבית החולים, וכי סכנה לחכות. בקיצור, הוא שמע בקולי ונכנס לבית החולים שכב שם יותר משבועיים, ולאחר מכן נאלץ לשכב יותר משבועיים בביתו. הקצב כך היה נוהג להכריח את השוחטים לבוא ולעבוד ולא התחשב במצבם הפיזי, עד שממש נפלו למשכב ונאלצו לפנות לבית החולים.

– לח –

ב… שוחטים השוחטים ללא מקוה במשך תקופה ארוכה – היה שם מקוה אך היו עצלים ללכת עד שם

ביקשתי מאותו קצב ר’ … שאני רוצה ללכת למקוה לפני השחיטה אז הוא שאל אותי איזו מקוה זקוק שוחט, השוחטים שלו אינם הולכים אף פעם למקוה, אז הראיתי לו בספר שמלה חדשה שחייבים ללכת למקוה לפני השחיטה, אז הוא עונה לי שהשוחט ר’ … (הזקן החולה הנ"ל) שוחט כבר 12 שנה ללא מקוה, אף אחד לא ביקש עד כה ללכת למקוה, והוא מתחיל לעשות עימי ליצנות, אולי גם למקוה יש איזה קשר עם ההרגשה, אולי בשל ההליכה למקוה אתה מאבד את ההרגשה. מאוחר יותר נודע לי שיש שם כן מקוה רק הוא היה עצל לנסוע ביחד עם השוחטים לשם, ואילו השוחטים האלו לאחר מכן הפסיקו גם הם ללכת ולא ביקשו כלל ללכת למקוה.

– לט –

בשחיטה ידועה שני שוחטים ידועים שוחטים 0003 לשעה רח"ל (נו"ט)

בשביל הקצב הידוע … היו שוחטים עופות והשו"ב … עם השוחט ר’ … ו … היו שוחטים על גלגל נע 3000 לשעה, 1500 כל שוחט רח"ל.

– מ –

שוחט ששחט כל הלילה במשך עשר שעות, נסע מיד לאחר מכן למשחטה אחרת לשחוט שם – שוחט גנב

אני הייתי הולך לשימוש בסויט 4 שבלוויליאמסבורג, מוצש"ק היו שוחטים השוחט הידוע במקום ר’ … משעה 9 בלילה עד לשעה 7-6 בבוקר, אני הייתי שם בערך עד לשעה 2 בלילה, אז שאלתי אותו איך יש לך כח לעבוד כל הלילה בלי הפסק, אז הוא ענה לי "ממונו של אדם מעמידו על רגליו", כשמרויחים כסף מקבלים כח ולא מרגישים חולשה, אני הייתי עומד אתו ביחד כדי להעמיד באמצע השבוע משעה 2 לפנות בוקר עד לשעה 6 בבוקר, משם הוא היה נוסע לקאנארסי עם 2 אוטובוסים הנסיעה לקחה לו בערך שעה או יותר, ושם כשהוא היה הרוג הוא היה ממשיך לשחוט טוירקיס עם עופות בערך 200 לשעה, מכל מקום הוא היה נוהג בשתיקה לגנוב סחורה טוירקיס וכו’, שאלתי אותו תגיד לי הבעל הבית מרשה לך לקחת, אז הוא אמר לי שהוא אמר לבעל הבית שטוירקיס ניתן לשחוט ישר או עקום, אם שוחטים עקום יש נוצות, ואז יהיו לו הרבה טריפות, ואם אשחוט אחרת לא יהיו לו הרבה טריפות, הבעל הבית הבין מיד את הרמז שלו (שהשוחט מתכוון שהוא צריך עופות) והכל על מקומו יבא בשלום, והוא היה גונב כמה שהוא היה רוצה, הוא היה סוחב ככל שיכל מבלי שהבעל הבית היה יודע על כך.

– מא –

שוחטים ללא הפסק בכמה בתי מטבחיים כשעייפים מאוד – שוחט שמעביר את זמנו בפוליטיקה ודברים בטלים

היינו נוסעים לשחוט ב… ביום רביעי לפנות בוקר בשעה 3:30 היינו מתאספים ליד המקוה של סאטמאר, אני הייתי מגיע הראשון לפני כל השוחטים. כולם היו נכנסים למקוה ומסיימים מיד, ואילו השוחט ר’ … היה תמיד נכנס למקוה ועומד מתחת למים במשך 15 דקות לפחות, כשהוא היה מסתבן ורוחץ את עצמו שוב ושוב, אני אף פעם לא הבנתי מדוע הוא נזקק לכ"כ הרבה זמן בכדי לעמוד מתחת לטfש, עד שהתברר לי שהוא עובד במשך כל הלילה, והוא אינו רוצה להיראות עיף, אז הוא רוחץ את עצמו שוב ושוב. מתוך בירור יתר נודע כי הוא עובד כל לילה בסויט 4 שבוילימסבורג עד לשעה 3 לפנות בוקר, משם הוא היה הולך למקוה, ומשם יוצאים לדרך ארוכה בת שעתיים וחצי נסיעה בכדי להגיע למשחטה ב… ושם לשחוט שחיטה גדולה של למעלה מ-1000 עופות לשעה ואולי עוד יותר. בכל הדרך היו מדברים פוליטיקה, הוא ידע ישר והפוך ממש בעל פה את ה"פארווערטס" והוא היה מוכיח לכולם שהוא מבין ויודע בפוליטיקה. בכל נושא ענין הוא היה מביע את דעתו בצורה הפוכה. בקיצור, כך הוא היה מצליח להחזיק את השוחטים בדרך שלא ירדמו ושלא ימאס לנו לשבת כל כך הרבה זמן בדרך. כשהיינו מגיעים הוא היה עובד כאילו שעכשיו קם משנתו. חזרנו באותו יום מהארטפורד בסביבות השעה 6-7 בערב, ואותו שוחט פנה מיד לבית המסחר לעופות אונגאר להכשיר עופות, כך היו פני הדברים הוא נהג בצורה שלא כדרך הטבע, ממש כמו מלאך…

– מב –

הקצב מבית המטבחיים מוכר טריפות כאילו מדובר בכשר – מערבב טריפות בתוך הכשר – זרקו שוחט מן המקום כי הפריע לקצב להאכיל טריפות

החסיד המפורסם השו"ב ר’ … הי"ו סיפר לי שלפני 20 שנה הוא היה משגיח בסויט 4 בוויליאמסבורג, הוא היה שם תויות (בלומבעס) על השקים עם העופות, ולפני שהיה שם את התויות הוא היה בודק קודם מה יש בפנים, כי הוא היה חושד בבעל הבית בדברים הגרועים ביותר. פעם אחת שאל אותו הבעל הבית מפני מה אתה מפחד? מדוע אתה מסתכל קודם בפנים, והוא השיב לו, כי אני חושש שתכניס בפנים חתולה מתה. אותו בעל הבית היה חשוד שהוא יקח תרנגולות טריפות ויכניס אותן בתוך שקי הכשרה. פעם אחת כשהשוחט ר’ … שחט והיו לו שם טריפות, אותן התרנגולות פתאום נעלמו, הוא היה נוהג לעשות סימן, הוא היה חותך אצבע מרגל התרנגולת. בקיצור, העופות הללו נעלמו, השוחט הבין שהבעל הבית לקח את הטריפות הללו בטענה שהוא צריך אותן בשביל גוי, קרה הרבה פעמים שהיה עובר במקום מכונית והיו זורקים פנימה עופות שכלל לא היה עליהם תוית של הכשר. השוחטים היו שולחים את אותן העופות, והמשגיח ר’ … לא היה מתיר לשים עליהם תוית כשר מאחר ומדובר בבשר שנתעלם מן העין. בקיצור, הבעל הבית לא שבע נחת מאותו משגיח, וממילא היו שם חיכוכים, ואז החליט המשגיח שהוא רוצה להיות שוחט ביוניאן, אבל היוניאן רצה שישלמו להם 5000$ בכדי להיות שוחט ביוניאן. כעת כשהבעל הבית ראה לאן מתגלגלים פני הדברים, הוא שאל אותו אם הוא רוצה להיות שוחט, השיב לו המשגיח מדוע לא?, הבעל הבית התקשר ליוניאן וביקש שישלחו לו עוד משגיח מאחר והוא זקוק לו מיד, ואז השיב לו הרב מעלצער שאין לו שוחט, אמר לו הבעל הבית שיש לו שוחט ר’ … ישאל האם אני יכול להשתמש בו?, ואז בדלית ברירה הסכים הרב מעלצער שהיה הממונה על איגוד השוחטים. זה שהיה משגיח עד כה ר’ … הפך לשוחט, אך השמחה לא היתה ארוכה כי בתור שוחט הוא עשה לבעל הבית הרבה יותר צרות. ויהי היום והמשגיח השוחט החדש ר’ … עשה טריפות וחתך את האצבע בתור סימן, אותן העופות נעלמו, ואז הוא פנה לבעל הבית ושאל להיכן נעלמו העופות, הבעל הבית השיב שהוא זרק אותן לפח האשפה. הלך השו"ב והפך את פח האשפה, ועם כף ענק הוא הפך את כל הזבל, ואיננו הוא לא מצא שם את הטריפה. בקיצור, הוא לא אמר דבר, אך לאחר שסיים לשחוט כששוחט אחר החליף אותו, הוא לקח את רשימת כל האטליזים שלהם היו מיועדים העופות והוא הודיע להם, שאם ימצאו עוף בלי אצבעות שיידעו שזו טריפה. בקיצור, אטליז אחד ליד בית המדרש של חסידי פאפא מצא את אותן העופות. השו"ב ביקש מבעלי האיטליזים שלא יספרו שהוא גילה להם זאת, אך הבעל הבית של אותו אטליז כן סיפר, והבעל הבית רגז על אותו שוחט ופיטר אותו מעבודתו.

– מג –

הגוים בבית המטבחים תולים עופות חיים ביחד עם השחוטים – המשגיח אינו יכול לעשות דבר – שוחט מעיד שיהודים חרדים המדקדקים בקלה כבחמורה אוכלים כסדר בשר נבילות רח"ל

ב … עבדנו במהירות של 3600 לשעה. הגויים במקום היו רשעים גדולים, כשהשוחט היה בודק את הסכין, ובכל רגע שהשוחט היה מזיז את עינו משולחן השחיטה הם היו תולים תרנגולות חיים על המתלה שתולים לאחר השחיטה. המשגיח היה תמיד מגיע בריצה לחדר השוחטים וצועק איך זה יתכן שיש פה עופות שכלל לא נשחטו בצוואר, הוא היה מגיע ומראה לשוחטים שהוא מצא עופות שכלל לא נשחטו, ואז העמידו משגיח שבדק אם העופות נשחטו בראשם, ובכל זאת המשגיח לא הצליח להתגבר על המכשלה הזו, ואותם הגוים הצליחו להחדיר עופות חיים. השו"ב שם אמר שהרה"ח ר’ … יכול לשבת בשולחנו ביחד עם 20 אורחים ו-50 נכדים כשרגליו פרושות ולשיר כל מקדש על חתיכת נבילה רח"ל.

– מד –

עדותו של מרן זי"ע על קבלה לשוחט

הרבי זי"ע להבל"ח הורה לי ללמוד שחיטה. תוך מספר חדשים היה לי קבלה על שחיטה מ-10 שוחטים. ואז פניתי לרב משאראמאשער לבקש גם ממנו קבלה, והוא אמר לי שבעבר באירופה הוא היה נותן 60 קבלות, אך כאן הוא מפחד לתת לי קבלה, כי ללמוד הוא רואה שאני יודע, אך אם יש לי גם יר"ש איננו יודע, אז אמרתי לו שהרבי ציוה עלי ללמוד שחיטה והוא יכול לשאול את הרבי, אז הוא פנה ושאל את הרבי, ולאחר שאושר הדבר הוא ציוה לתת לי קבלה.

– מה –

משחטה שאין מולחים ורק טובלים את העופות בתוך מי מלח ולזה הם קורים כשר ר"ל

השו"ב ר’ … נ"י סיפר לי שבניו ג’רסי בכלל לא היו מולחים, רק היה להם סיר גדול שהיה בו הרבה מלח והיו טובלים את הסיר בתוך מי מלח, ולזה קרו כשר, ומי שביקש שיהיה יותר מלוח, היו משאירים את העוף יותר זמן בסיר, ויאכלו ענוים וישבעו.

– מו –

שוחט ידוע ששוחט כל השנים רק עם פגימות רח"ל – שוחט במפרקת – שוחט בעת שהוא מכשיר עם סכין מלוח – רבנים אינם רוצים לקחת עופות מאותו שוחט כי הסכין שלו אינו טוב

הייתי הולך הרבה פעמים לשחוט ברחוב … שמעבר לגשר, שם היו שוחטים שני השוחטים המוכרים ר’ … ור’ … אצל השוחט ר’ … לא ראיתי אף פעם סכין טוב, היו לו תמיד סכינים עם פגימות, כי הוא היה שוחט בתוך המפרקת, הוא היה נוהג גם למלוח בעת השחיטה כשהיו הרבה עופות להכשיר היו נופלים על הסכין שלו חתיכות מלח קשות שיכלו גם הם לפגום את סכינו אינו שוחט אף פעם לא היה לו ישוב הדעת לבדוק את הסכין.

אצל השוחט השני ר’ … ראיתי תמיד סכין טוב, הוא אף פעם לא רצה לעבוד קשה ובמיוחד להכשיר עופות בשביל ביזנעס. ידוע ששנים מהרבנים המוכרים הרב … עם הרב … היו שוחטים אצל השוחט הראשון ר’ … אם לא היו לו חלפים טובים אז הרב הראשון לקח 6 עופות ונתן אותם לגוי במתנה, וכשהסכין היה טוב הוא היה נוהג לקנות 60-70 עופות אבל הרב השני כשהסכין לא היה טוב לא היה לוקח עופות בכלל, ובכל זאת על אף שראו איך שהסכינים שלו לא טובים בכל זאת היו ממשיכים ללכת אליו לשחוט, כי היה לו שם של יהודי חשוב, אבל בעצמם נזהרו לקחת עופות שנשחטו מסכין טוב, ויהודים רבים אחרים סמכו על אותו שוחט בשל אותם הרבנים, ואכלו משחיטתם גם כשהסכינים היו פגומים.

– מז –

שוחטים עם דרסה – יהודי חשוב מעיר לשוחט, אך הלה ממשיך בשלו

ידוע שהשוחט ר’ … שוחט רק עם הובאה ומוריד כמעט את כל הראש, השוחט האחר ר’ … שוחט עם דרסה, ראיתי מכתב אצל הרב בעל המכשיר ר’ … ששם הוא כותב לו בצורה חריפה ע"כ. הוא גם כתב לו על ענין הנוצות שאינו מורט בכלל, הוא השיב לו מכתב תשובה ארוך שהיה מלא בשטויות, והוא המשיך לעשות אותו דבר.

– מח –

שוחט ידוע אומר שהוא אינו מראה אף פעם את הסכין לרב – הוא מדבר ניבול פה על חשבון רבנים

השו"ב ר’ … אמר שהוא אינו מראה אף פעם את הסכין שהוא שוחט בו לרב, הוא נוהג להראות לו סכין אחר עם מה שהוא אינו נוהג לשחוט, בטענה שהרבנים חוששים לראות סכין שהוא כ"כ חד, הוא היה נוהג לדבר ניבול פה כשהיה מתלוצץ שלרבנים צריכים להראות סכין חלק כמו…

– מט –

השחיטה במונטריאל – עדותו של שוחט ששוחט ותיק שוחט שם 001 בהמות בשעה (שפירושו של דבר נבילות) – הוא שוחט עם ידים רועדות – עוד שוחט מודה ששוחטים 001 בהמות לשעה רח"ל

קרוב שלי מ… ביקש ממני בטלפון שאדבר עם הצדיק הרבי מ… שליט"א ואבקש ממנו שלא ישתמש משחיטת … מאחר והשחיטה נערכה בסכינים מלאי פגימות, וכן שחטו כמות של 100 לשעה והוא ראה איך שהידים רעדו כששחט, הוא המשיך ואמר מילא אני שוחט 100 לשעה אני עדיין צעיר, אבל הוא כבר בן 72 והדבר הוא בלתי אפשרי. כך נודע לי שבשחיטת גלאט ב… שחטו 100 לשעה.

– נ –

שוחטים עם סכין-משור שהיה מלא פגימות 1200 לשעה – אינו יודע להכין סכין – שוחט שהוא גנב רוקד עם נכריות ר"ל – 2 משגיחים והדבר לא עוזר – בעל הבית כועס על המשגיח

שחטתי עבור קהילה ידועה במשך יומיים בשבוע בס"ה שחטתי 2000 עופות בערך.

שם היו 2 שוחטים מהיוניאן, אחד מהם שחט על הגלגל הנע 1200 לשעה. הוא היה נוהג לשפשף את סכינו באבן קא|באnרא|נדיfם והיו לסכין פגימות גדולות, אני הראיתי לו איך להכין סכין לשחיטה אבל זה לא עזר דבר, אותו שוחט היה אוהב לרקוד עם הנכריות, ולגנוב טוירקיס וכו’ ר"ל.

הרב … מהאוי יוf ביקש ממני שאשמור על התויות שלו (בלומבעס) ושאתן תויות בהתאם לצורך, כי הוא לא סמך על השוחט, קיבלתי על עצמי לתת תויות בהתאם לצורך וקיבלתי על כך שכר של כמה דולר, אני השתדלתי לתת תויות בהתאם לרישום מדויק שקיבלתי.

כשראיתי שהשוחט אינו נזהר ושוחט עם פגימות, קיימתי ישיבה עם אותו רב, שהיה ממונה מטעם האוי יו, הוא היה רב הונגרי, ת"ח, אני סיפרתי לו את הכל, ואמרתי לו שאם הוא חושב שאני דתי מדי ומגזים, הרי שאני מבקש ממנו שיפנה לאחד השוחטים שלו ששוחט מטעם האוי יו והוא יספר לו את האמת, כי להמשיך כך ולא לעשות דבר אי אפשר, אסור לאפשר להמשיך ולהאכיל טריפות, וע"כ הוא השיב לי שאין לו פשוט שוחט, ואז הודעתי לו שאני מוכן מיד לסדר לו שוחט אחר, ופניתי מיד לשו"ב החשוב ר’ … עה"ש (שלצערי נהרג באותה תאונה מחרידה שנהרגו בה חמישה שוחטים). הוא הגיע למקום לשחוט במשך 6-5 שבועות. הוא ניסה ללמד את המקצוע לשוחט שהיה במקום אבל לא עזר דבר. אני ביקשתי ממנו שהוא יטלפן לאוי יו ויעמיד אותם על העובדה שאותו שוחט אינו יודע לשחוט, אך הוא ריחם על השוחט. אמרתי לו שכל האחריות נופלת עליו ולא על האוי יו, כי אותו שלחו בכדי לשמור שלא יאכלו חלילה נבילות וטריפות. בקיצור, הוא ראה שאכן הוא חייב לעשות משהו, והוא דיבר, ואכן האוי יו סגר את המקום לאחר חמשה שבועות כי המקום לא היה ערוך לשחוט עם שוחטים טובים. הבעל הבית רצה להרוג אותי, הוא קילל אותי בקללות נמרצות בגלל שאני גרמתי שיסגרו לו את המקום

– נא –

בבית מטבחיים אחר כמעט כל שוחט שוחט בין 1200 עד 1800 לשעה רח"ל – הבעל הבית שומר על קצב עבודת השוחטים מתוך טלויזיה פנימית המורכבת שם (בעל השור על שורו) – השוחט שם מאפשר שיווק נבילות

במשחטה גדולה של עופות שחטו מספר שוחטים, ר’ … שחט 1200 לשעה, ור’ … 850 לשעה, ר’ … 1200, ור’ … בערך 600 לשעה. פעם אחת היה חסר שוחט, והשוחט ר’ … נאלץ למלא את מקומו, הוא לא בדק את הסכין ושחט 1800 לשעה במכה אחת. ר’ … היו לו פחות טריפה כי הוא שחט 1200. השוחט השו"ב ר’ … היו לו הרבה טריפה, הוא היה תמיד ברוגז על ר’ … למה אין לו טריפה, והבעל הבית מסתכל עליו ואינו מבין מדוע הוא פוסל כל כך הרבה. פעם אחת השוחט ר’ … צעק שר’ … שחט פגר, וביקש ממנו שירוץ במהירות להוריד את הפגר מהגלגל הנע, השוחט ההוא לא היה איכפת לו והיה מעביר זאת. הוא בכלל לא היה שם לב.

הבעל הבית המקומי מאוד רצה שאשחוט במקום, אפילו שהוא ראה שאני שוחט בצורה איטית בערך 005 לשעה, ובאמצע שחיטה של שעה אחת פניתי לשטוף את משקפיי מהאבק שהצטבר עליו, וכולם השתוממו מדוע אינני מרחם על הזמן כשהגלגל מסתובב ריק ללא עופות. אך בעל הבית היה מבין גדול יותר מהשוחטים עצמם, כי היתה לו שם טלויזיה פנימית שממנה ראה את הכל, כל מה שכל אחד עושה, באיזו מהירות עובדים. היתה לי אצלו פרוטקציה (כי הוא היה צריך שוחט), והצלחתי לשכנע אותו שיאפשר לי להשתמש בטלפון שיחה ישירה. פעם אחת ראה אותי הבעל הבית ליד הטלפון, ואומר לי תראה על הטלויזיה, וראיתי איך שהשוחטים שוחטים, אז ראיתי איך ששוחט ידוע חסיד שוחט 002 עופות ואינו בודק כלל את הסכין, והבעל הבית שהיה פושע ישראל אומר לי אתה רואה הוא לא עושה טוב, הוא אינו בודק כלל את הסכין, כי אם יבא לכאן רב מניו יורק הוא עלול לפסול לי את כל המשחטה, הדברים הללו היו סתם דברי חנופה כדי ללכוד אותי ברשתו, בכדי שאבין כאילו שהוא רוצה שהכל יהיה כשר. באותה הזדמנות ראיתי באותה טלויזיה מה שהוא לא ראה, שהשוחט כלל אינו בודק אפי’ סימן אחד, וממילא הכל נבילה רח"ל, נראה שאותה טלויזיה לא נאסרה ע"י הרבנים כי הם אף פעם לא ראו זאת, כי הם באים פעמים נדירות למקום לבדוק את השחיטה ששם הם נותנים עליו את ההכשר, והם בודאי אינם מכירים את הפטנט שהוא איסור של בעל השור על שורו (עי’ בספרי שו"ת זבחי זבחי צדק).

– נב –

נסיונות בעת השחיטה – גויים עומדים על הראש ומוכרחים לשחוט אפי’ כשהסכין אינו מוכן – שוחט עם מעט סכינים

נסעתי לאוהיא לשחוט עופות ביחד עם השו"ב הרה"ח ר’ … הוא היה ידוע כבעל תפילה טוב, הוא היה שוחט בקהילת … הגענו למלון בערך בשעה 12 בלילה, ובשעה 6 בבוקר כבר היינו צריכים לקום ולהתפלל לפני שנוסעים לשחיטה. הדבר הראשון שעושה שוחט מיד כשהוא מגיע הוא לבדוק את הסכינים (חלפים), אולי חלילה הם התקלקלו בדרך בעת שנסעו. ב"ה 4 מתוך 6 סכינים שלי היו טובים, ואילו השנים הנותרים התקלקלו. אצל השוחט האחר הסכינים לא היו טובים. הוא החל לתקן את הסכינים שלו אך זה לא הלך, הוא ניסה שוב אולי הוא לא רואה טוב כי להכנת סכין אסור להיות עצבני, וחייבים להיות רגועים, ואז הוא היה עצבני ולא היה רגוע. אמרתי לו שאני אתן לו את הסכינים שלי לשחוט, הוא לא היה מוכן לשמוע על כך, כי באמצע השחיטה כל אחד מנסה לסדר את הסכינים שלו, ואם את שלו הוא אינו יכול להכין כראוי הוא בודאי לא יוכל להכין את הסכין שלי שהוא לא רגיל להם. השעה כבר היתה 54:21 והוא אינו יכול להכין את הסכינים, ביקשתי ממנו שיתן לי את הסכינים ואני אכין לו אותם. תחילה הוא לא הסכים. אך כשלחצתי אותו יותר והסברתי לו שאני מקוה שאני אצליח להכין לו את הסכינים, הוא התרצה והסכים, ועד לשעה 1:30 בלילה הייתי מוכן עם הסכינים, הוא שמח שמחה גדולה שאין לשערה, כי כשמגיעים בבוקר למקום השחיטה כשמאות פועלים גוים ממתינים ולוחצים להתחיל בעבודה הנסיון הוא רב מאוד, ושוחטים עם מה שיש ביד מבלי להתחשב במצב הסכין. בגלל הסיבה הזו לקחתי עימי תמיד 6 סכינים, כולם היו עושים צחוק ממני על שאני לוקח עימי כמות כזו של סכינים, אך המציאות היא, שלא פעם אחת קורה שמגיעים לשחיטה ורואים שהסכינים אינם טובים וחייבים להכין שם שוב את הסכינים, ולמי יש עצבים לעשות זאת כשכל רגע יקר, ולא תמיד מצליחים לעשות זאת.

ע"כ העצה היחידה היתה להביא עימי הרבה סכינים, ואפילו כשמתקלקלים הסכינים נשארים סכינים טובים ואפשר להתחיל בשחיטה. לדאבוני, כל אותם השוחטים שלא הביאו מספיק סכינים נאלצו לעמוד בנסיונות קשים ושחטו לעיתים קרובות בסכינים פגומים. לא היה בכלל חשש שמישהו אחר יראה באיזה סכין אתה שוחט, כי אף אחד לא היה בודק את סכיניו של השני, וכשמישהו ביקש לבדוק היה זה בבחינת שמור לי ואשמור לך ר"ל, והרב או המשגיח וכו’ כמעט אף פעם לא הגיעו למקום לבדוק את השחיטה.

– נג –

השחיטה לאחר יום הכיפורים – המנהל מכריח גם שוחטים ותיקים לשחוט כמויות גדולות כשהם עייפים – הרב המכשיר אינו יודע כלל מהנעשה במקום

כפי שידוע במשחטות הגדולות כל יום של שחיטה ממלא תפקיד חשוב בכמויות שהם מסוגלים לספק. בעלי המקום מרגישים בצורה משמעותית כשמספיקים 30.000 ליום או רק 10.000 עופות ליום, במיוחד בימים הנוראים הבשר הוא הביזנס הטוב ביותר, מרויחים מחיר כפול מכל השנה, לכן נאלצים לנצל את מוצאי יוה"כ ונוסעים מיד לאחר צאת החג למקום, בכדי להיות שם לפנות בוקר ולהספיק לשחוט לפני חג הסוכות. אותו דבר גם במוצאי ר"ה נוסעים מיד עם צאת החג, עוד לפני ר"ה פותחים בהכנות ובתכנונים לעבודה מיד לאחר החג מתי יסעו ומתי יתחילו בעבודה.

השו"ב המנהל הציע לנו את תכניתו שניסע במוצאי יום כיפור ונגיע בשעה 6 בבוקר, ובשעה 7 בבוקר נתחיל בעבודה, אז הודעתי לו מיד כי איני מוכן לכך בשום אופן, כי לאחר נסיעה של כל הלילה חייבים לנוח, כי אם אהיה עייף אני בוודאי לא אשחוט.

נתתי לו עצה בדיוק כמו שהרופא יכול להפסיק את המשחטה לכמה שעות אפילו כשהבעל בית משלם לשוחטים עבור שעות העבודה שלהם, אותו דבר גם אנחנו יכולים, להתחיל בעבודה בשעה 21 בצהריים לאחר שכולנו ננוח קודם מהדרך. אז הוא צחק ממני, ואמר שזה לא יכול להיות ואסור חלילה שזה יקרה כי אז המשחטה תפשוט רגל, הסחורה חייבת להגיע לאיטליזים! ובמיוחד בערב החג, אמרתי לו שאתה לא צריך לדאוג למשחטה, אנחנו חייבים להיות במנוחה לאחר צום יוה"כ לנסוע כל הלילה ולהתעייף מהנסיעה ומיד ללכת לשחיטה זה דבר בלתי אפשרי, אז הוא השיב לי שבעמפייר גם כן היה כך, אז עניתי לו בטון גבוה יותר שבאימפייר שחטו טריפות, ואז הוא החל להצדיק את השחיטה של אימפייר, אז עניתי לו בפרצוף ששוחטים שם 1200 לשעה ואותה שחיטה היא של נבילות וטריפות. הוא נהיה לבן כמו סיד, הוא נאלץ לשכב על המיטה כי הדברים שלו היו לו מעין סטירה בפרצוף, השוחט הזה שאחז מעצמו כפריץ ורב עשיתי ממנו צחוק לעיניהם של כל השוחטים וקבעתי שהוא מאכיל טריפות.

הויכוח נמשך עד שהדברים העלו אותו לטון גבוה והוא אמר שהוא יראה לי שיוכלו לשחוט 1200 לשעה, עניתי לו שזה לא יקרה אף פעם, אני אזרוק אותו מכאן, אני הצלחתי במאמצים רבים להנהיג כאן שחיטה כשרה ואני לא אתן שישברו אותה ויאכילו נבילות וטריפות. אני צעקתי לו בחזרה שאתה כאן לא בעמפייר, אם אתה רוצה לשחוט טריפות אז אימפייר פתוח בפניך ויקבלו אותך שם בכבוד, יש לך שם קרדיט טוב. השוחטים שמחו עד אין לשער שאני משפיל את אותו בעל גאוה, אך הם ידעו שזה לא יעבור כל כך בשקט, כי הוא ידוע כנוקם ונוטר. ואז אני המשכתי לצעוק עליו, אני אומר לך בפרצוף לעיניהם של כל השוחטים, שאם לא ישחטו למחרת יום הכיפורים קצת יותר מאוחר תשחוט אתה בעצמך, אני לא אשחט, תישא אתה באחריות לאותה שחיטה. בקיצור, הגענו למחרת יוה"כ בשעה 5:30 ועמדנו להתפלל, אך אני הודעתי שאני הולך לישון, המנהל טען שאני ארד בשעה 7:00 לשחיטה. הודעתי לו שהוא עושה חשבון ללא הבעל הבית, אני הולך כעת לישון. ואז הוא שאל אותי עד מתי? השבתי עד שאני ארגיש שנחתי מספיק שאוכל לעבוד. להתפלל יש לי זמן בעת שאקום. מיד הלכתי לישון. בשעה 8 הגיעה בריצה לחדרי גוי שאחז עופות בידו והוא צועק ראביי ומעיר אותי, הסתובבתי לצידי והמשכתי לישון, לבסוף בשעה 9 התעוררתי. בינתיים השוחטים הותיקים שחטו, המנהל ראה שהוא נפל בפח. השוחט הותיק ר’ … עמד מסכן על רגליו כשהוא עיף מאוד ושוחט, כשירדתי אמרתי להם, הייתם חייבים כולכם למחות כמו שאני עשיתי, לא היה קורה דבר. מדוע כשמגיע לנושא של יהדות כולכם חוששים מבעל הבית של המשחטה, ואינכם חוששים מהבעל הבית האמיתי? אני אולי נהגתי בבטלנות, אני הייתי צריך לספר זאת לרב בעל המכשיר, אני דן את עצמי לכף זכות שגם בלי זה בלבלתי לו הרבה את המוח ולא רציתי למשוך את החבל יותר מדי. למעשה שחטו שם ללא הרגשה כשעייפים מאוד יום אחד לאחר סליחה וכפרה, פרצוף כזה יש לשוחטים הטובים, הפחד שלהם מבשר ודם חזק יותר מפחד מפני בורא עולם אפילו כשמדובר באכילת נבילות וטריפות רח"ל.

– נד –

שוחטים בכל תקופת החורף בקור החזק ביותר – קלות של שוחטים – מתקמצים לקנות תנור חימום – המנהל מכריח לשחוט ללא הרגשה גם את השוחטים הזקנים – הרב בעל המכשיר הינו ירא וחרד אך אינו יודע מה נעשה באמת המקום

ידוע שבמשחטות בחודשי החורף קר מאוד, ביקשתי מהשוחטים שנבקש ביחד מהבעל הבית שיקנה תנור חימום אלקטרוני, אז השוחטים ענו לי שהביזנס כאן אינו בכי טוב ולכן קשה לבקש זאת ממנו. טענתי בפני השוחטים שאנחנו מרויחים 350$ כל שבוע אז אנחנו יכולים לקנות את התנורים על חשבוננו, כל שוחט יתן חלק, כמובן שלא היה עם מי לדבר, כשמדובר היה בכסף כבר שכחו מהקור, אז אמרתי להם, שאם יהיה לי קר ואני מרגיש שאני מאבד את ההרגשה אז אני מפסיק לשחוט. אז השוחט הממונה … אמר לי שאסור לי לעזוב את השחיטה, ואם אעזוב לא אקבל את המשכורת של אותו יום, שפירושו היה שאקבל באותו שבוע פחות ב-75$. השבתי לו שמובן
שאם הוא ייאלץ לעבוד במקומי, הוא יקבל את הכסף במקומי, אני אינני זקוק לכסף שאינו כשר, ואז הוא אמר לי שיש לו עלי רחמנות, היות שאני צריך לפרנס 7 ילדים, לכן אסור לי לקחת הביתה המחאה קטנה. אז השבתי לו שלא המשחטה נותנת לי את הפרנסה רק הקב"ה, ואסור לי לשחוט בקור כשאין הרגשה, כי זה נגד רצונו של הקב"ה, אך כשאני כן אעשה את רצונו אפילו אם אני לא אעבוד כאן הקב"ה ישלח לי את פרנסתי. אז הוא השיב לי שזה קל מאוד לדבר, אך הפרנסה קשה מאוד. אמרתי לו שאני מאמין באמונה שלימה שהשי"ת נותן (בארה"ב לבד) ל-200 מליון גוים לאכול אז הוא – להבדיל – יתן גם לי פרנסה, במיוחד במקום שאני מתכוון ברצינות למלא את רצון התורה.

ויהי היום, וקור עז שרר במקום, השלג היה בגובה של 20 אינצ’ים והיה לי קר מאוד, ואז הודעתי לשוחטים שאינני שוחט יותר, לא מעניין אותי דבר, אסור לעבוד בקור שכזה ואינני מוכן לחזור לשם. לשוחטים היה קר מאוד, אך בשל החשש שיאבדו את כספם המשיכו לשחוט, הם לא האמינו שאני אעשה כפי שאמרתי שאפסיק את השחיטה, מה הפירוש שאני לא אחזור, דבר כזה עוד לא קרה בהיסטוריה של השחיטה שם לעשות נגד רצונו של הקצב בעל הבית. במקום מהומה גדולה. השוחט ר’ … עומד כבר בקור 5.1 שעות הוא מחכה שאבוא להחליף אותו ואני לא בא. גם ר’ … עמד שעה ארוכה וחיכה שהשוחט השני יבוא להחליף אותו אך גם הוא הגיע להחלטה שהוא אינו משוגע והוא הולך ואינו מוכן להמשיך ולשחוט במצב כזה. הגויים פתחו בצעקות, גם הם רצו לגמור את העבודה, גם להם קר. רצו מהר לקרוא לי ואני לא הסכמתי לחזור לעבודה. מנהל העבודה ר’ … רצה לנקום בי והוא לא הלך לשחוט במקומי, הבעל הבית צלצל מנוי יורק וביקש לדעת מה קורה שם, ומננהל העבודה שפך עלי את טענותיו. הבעל הבית קורה לי לטלפון, אבל אני עומד בשלי. הוא רואה שאני עקשן, אז הוא צלצל לרב המכשיר , והרב מצלצל אלי ושואל אותי מה קורה שם. סיפרתי לרב את כל אשר קרה שם, שביקשתי שיעמידו במקום תנור חימום, אין לי הרגשה ואסור לי לשחוט כך, אם הרב רוצה שאני אשחוט אפילו כשאין לי הרגשה אז זה משהו אחר.

הרב חשב לרגע ואמר שח"ו אם אני חש שאין לי הרגשה אסור לי להמשיך לשחוט, ולא הסכמתי לחזור ולשחוט שם. בעל הבית הפסיד באותו יום סכומי עתק, מרוב קור מתו אלפי עופות (גם הם ככל הנראה איבדו את הרגשתם, אך נראה שהשוחטים הזקנים יש להם הרגשה גם בקור העז ביותר, ה’ ירחם). הוא לא יכל לשלוח את המשאית שלו והיו לו שם צרות גדולות. השוחטים שם רעדו שהמשחטה תסגר והם ישארו ללא פרנסה, הבעל הבית טלפן ואמר שיאספו את החפצים כי הוא מבטל שם את השחיטה, הוא לא שוחט יותר, הוא יעבוד כעת בשביל האוי יו, שם לא יהיו לו צרות. השוחטים היו אבלים וחפויי ראש על הצרות שאני גרמתי להם, ואז אמרתי להם, אמרתי לכם הכל מראש, ובשביל כמה דולר יכולנו לקבל הכל, אנחנו גרמנו לעצמנו את הצרה הזאת. בקיצור, כל השוחטים ארזו את החפצים שלהם, החפצים היו כבר עמוסים במכונית ערוכים ומוכנים לנסוע. זה נראה היה בדיוק כפי שעוברים מדירה לדירה. פתאום מגיע טלפון מהבעל הבית שלא יסעו ושישארו שם. כולם מורידים בחזרה את החפצים. לאחר 15 דקות צלצל הרב המכשיר ושאל האם נסעו כבר, ואז אמרו לו שהבעל הבית ציוה להישאר במקום והורידו בחזרה את החפצים, ואז הרב התרגז ואמר מי הוא כאן הבעל הבית, הרב או הגוי, מדוע שמעתם בקולו אני הרי אמרתי לכם לנסוע הביתה והייתם צריכים לנסוע, אבל מאחר שכבר הורדתם את החפצים חזרה אז תשארו שמה.

למחרת כבר היה במקום הסקה והיה ממש תענוג לעבוד שם אך ההסקה הזו עלתה 350$ וההפסד מאתמול היה למעלה מ-10.000$ כי הסוחרים לא קיבלו את הסחורה, ובעל הבית אף פעם לא שכח לי את מה שגרמתי לו. אמרתי לבעל הבית שיידע, שאת כל הבעיות שנגרמו לו אשם בכל רק מנהל העבודה שלו כי הוא הלך והלשין עלי לבעל הבית ואמר שהוא יעזוב אם אני ימשיך לשחוט שם, אבל הרב אמר לו שהוא אינו מעכב את מי שרוצה לעזוב, אבל הוא לא שולח אף שוחט משם, חוץ שאם יתפסו שוחט שהוא אינו ירא וחרד ומאכיל ח"ו נו"ט. לולא כל המהומה הזו, עד היום היו ממשיכים לשחוט שם ללא הרגשה בחודשי החורף.

– נה –

שוחטים חרדים ללא מקוה במשך תקופה ארוכה – שוחט ידוע כלל אינו מעוניין במקוה

בשחיטה חרדית ידועה כשהתחלנו לשחוט שם, לא היה לנו שם מקוה, בדלית ברירה הייתי הולך לטבול בנהר, אבל זה היה ממש פיקוח נפש. היה זה בחורף, כשהקור עז, ונאלצתי לספר זאת לשני שוחטים ר’ … ור’ … בכדי שיידעו שאם חלילה אינני חוזר תוך 4/3 שעה שיבואו לחפש אותי שם, אני כיוונתי אז שזה יהיה פדיון מהיסורים של הה"צ ר’ יחזקאל מערץ זי"ע, שהיה אז מסוכן, אך לצערי זה לא עזר. בקיצור, לאחר שכבר עבדנו שם במשך 4 חדשים אמרתי לשוחטים שב"ה אנחנו מרוויחים 300$ עד 350$ לשבוע שכל אחד יתן סך של 50$ ואני אבנה מקוה כשרה. השוחטים ענו לי שחבל להכניס בזה כסף, כי בכל יום המקום עלול להיסגר, ואז אמרתי להם שאם המקום יסגר אני אשלם לכל אחד מהם את כספו. כן הצעתי להם שאני אבנה מקוה מכספי, וכל אחד ישלם לי תשלום כשיבא למקוה, כי בדיוק כמו שבניו יורק כשהולכים למקוה משלמים, ודוקא כאן כששוחטים שלא תשלמו עבור המקוה? וע"ז ענו לי, שאם המקוה באמת יהיה חם וטוב בדיוק כמו בעיר הם ישלמו, כי הם סבורים שלדעתם הם אינם חייבים לסבול מהקור, זה לא כ"כ חשוב ללכת למקוה (רח"ל). אני בין כה וכה תכננתי לבנות מקוה, ורציתי שלאחר מכן לא יהיה להם מקוה בחנם רק שישלמו עבורו (בכדי שחלילה לא יהיה קטרוג שהשוחטים אינם הולכים למקוה, רק אם המקוה חם).

בקיצור, תוך שבועיים בניתי מקוה יפה עם בור של מי גשמים וכו’. הרב … שהיה במקום ראה את המקוה וקבע שהמקוה כשרה במאת האחוזים אפילו בשביל נשים, המקוה היתה חמה בכל יום, והשחיטה היתה אחרת אז, אך כשהשוחטים היו צריכים לשלם כולם שילמו פרט לשוחט ר’ … הוא לא רצה לשלם, הוא טען 2 טענות, 1. שיש ספק ספיקא שבקרוב הוא עוזב את המקום, 2. יתכן ויסגרו את המקום וייאלצו לעבור למקום אחר. המקוה עלתה בערך 350$, במקום שחטו כבר במשך 15 שנה, ומדוע דוקא שיסגר עכשיו, וחוץ מזה עד שיסגרו או יעזבו את המקום צריך לשלם עבור המקוה בדיוק כמו בכל מקוה אחר. בקיצור, כל השוחטים רבו עם אותו שוחט ותבעו ממנו שישלם את חלקו במקוה, אך כולם בסופו של דבר ויתרו לו על הכסף, העיקר שיילך כל יום לטבול לפני שהוא שוחט, (פרט לשוחט אחד שלא היה מוכן לוותר לו על חלקו בשותפות). לא בחנם אמר הבעל שם טוב הק’ "הזעם תצעד ארץ", זביחה עירובין מקוואות על כך מתלבש הבעל דבר.

– נו –

שוחט חרדי רשע אינו מאפשר את תיקונם של קלקולים גדולים – שוחטים ומולחים במכונות – שוחט סותם פיו של המשגיח שלא לגלות סודות

כשברחוב היתה מהומה גדולה כשנודע ששוחטים ומולחים במכונות, אז המשחטות שהיו שוחטים שם בשביל הצבור החרדי היו חייבים להוכיח שעשו משהו בכדי להרגיע את הצבור, אז שלחו משגיח ידוע ומכובד שהיה אז שמש אצל הרב … בביהמ"ד שלו, הוא היה גם משגיח באיטליז ב… אווניו בפינת רחוב …

ויהי היום והמשגיח הגיע בבוקר ביחד עם השוחטים, והשו"ב הזקן מספר לו סיפור שפעם הגיע מתפלל חדש לבית הכנסת והחל להתערב בנעשה בהנהלת בית הכנסת, הוא התערב בחלוקת העליות וכו’, אז הראש הקהל קם ואמר (בניגון מיוחד) "האחד בא לגור וישפוט שפוט" (השוחט שהיה בעל מנגן מפורסם) הוא גם ניגן את אותו ניגון במשך שעה ארוכה, והוא ביקש מכולם שישירו עמו יחד ואני בתוכם, אני הייתי חייב להוכיח לו שאני יודע לשיר את השיר. בתחילה לא הבנתי מה הולך כאן, הוא הרי סיפר סיפור, עד שראיתי שהשיר לוקח יותר מדי זמן ואז הבנתי שכוותו היתה למשגיח שנסע עמנו, שישמור על פיו ולא יתערב במה שלא צריך, ואכן זה עזר, לא שמענו מאותו משגיח אפי’ מילה מיותרת אחת. אותו משגיח בין כה וכה לא האריך שם ימים, כי החזן השוחט הזקן הנ"ל ר’ … טען בפני הרב (שנותן את ההשגחה) שהוא לא עושה שום דבר וחבל על הכסף שמשלמים לו, והרב שמע לו, ויצא העגל הזה, וכך בלי משגיח יצאו מכשולות רבים ע"י השוחט (חזן) שהיה נחשב לאדם מכובד מאוד עם השפעה על הרבנים מכשירים, והוא עמד בראש מאכילי הטריפות, כשהנהיג את כל המכשולות ורדף את השוחטים והמשגיחים היראים וד"ל.

– נז –

שוחט מאכיל טריפות – שחיטה פרטית מבולבלת – הנהיג שחיטה פרטית לציבור החרדי לפני 30-35 שנה – הוא גרם גם לחורבנות גדולים

השוחט הזקן (החזן הנ"ל) היה שוחט יומיים בשבוע, ביתר הימים הוא היה עוסק בליטוש של זהב, הוא היה יושב בברים היכן שחבריו היו יושבים, הוא היה מתחפש שלא יכירו אותו, יהודים דתיים לא אכלו מהשחיטה שלו עוד בעבר באירופה, הוא היה בן בית אצל הרבי מ… זי"ע וכך הוא נמנה על חשובי הקהל כשלמעשה הוא היה אדם ירוד ושפל, אך כאן בארה"ב הוא הפך לקצב, בשנים הראשונות היתה לו משחטת עופות, וככל שעוד היתה לו המשחטה בברוקלין אנשיו יכלו לראות מקרוב ולהבחין בנעשה שם (שמעתי מאנשים אחראים שסיפרו שהיו שם בעיות גדולות, השוחטים נאלצו לשחוט כמויות גדולות, וגם השוחט הזה היה שוחט אצלו, אך ר’ … ראה שהוא זקוק להרבה שוחטים, הוא החליט לצאת מוויליאמסבורג והוא העביר את המשחטה ל… ושחט שם על גלגל נע, שפירושו של דבר שעופות נסעו על הגלגל, בסביבות 3000 לשעה כששני שוחטים צריכים להספיק זאת, 1500 לשעה לכל שוחט, את הכנפים של העופות אף אחד לא תפס, העופות זרקו את עצמם באמצע השחיטה והסכין (החלף) נדפק הרבה פעמים, אך אף פעם לא קרה שבסכינים ימצאו פגימה (פירושו של דבר שאף פעם לא הטריפו מטעם של פגימת הסכין, לכולם הם שיקרו ואמרו שהיה להם סייעתא דשמיא גדולה בגלל ברכתו של הרבי זי"ע) שם שחטו אותם השוחטים … לאף אחד לא היה את הזכי’ להיות שם, רק לשלשת השוחטים הללו הוא איפשר כי הם הלכו עמו בתלם והסכימו לכל ההפקרות השוררת שם ולא סיפרו דבר, עד שכל השלשה התקלקלו אצלו וירדו פלאים רח"ל, בגלל זה לא יודעים עוד על הנעשה שם רק זאת ששמעתי משניים מתוכם שהיו נותנים לי שיעורים איך אפשר וצריכים לשחוט (את זאת שמעתי מהם כשנסעתי לשחוט ב… ליד …) אנחנו שחטנו אז במשחטה כשרה תחת השגחתו של הרב … והרב … אבל עם כל זאת, הצליח אותו אדם להאכיל את הציבור בנבילות וטריפות ולהשאר עד היום כיהודי חרדי, ה’ ישמרנו.

ב"ה

קונטרס

מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית  בירושלים עיה"ק

שלא יכנסו ויתירו את נבילות הטריפות של רובאשקין עבור הדאלארן הירוקים של הרב בנימין פרענקלין (רב הראשי של התאחדות הרבנים החרדים דארצות הברית וקנדה, יוראפ וארץ ישראל, תחת הנהלות הרב בנימין פרענקלין שליט"א) – שליח השטן שנצח כבר – גבר האויב ותבקע העיר, שהרבה רבנים מכשירים בארצות הברית לא יכלו לעמוד בנסיון, של הרב הראשי בנימין פרענקלין עבור ההון תועפות שהבטיחו להם

 

                       

יצא לאור ע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

יו"ל בפרוס חג הפסח תשס"ו

 

מכתב לחברי הבד"ץ שליט"א של העדה החרדית בירושלים עיה"ק תובב"א

ב"ה יום ד' לסדר "מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו" חודש אדר ב' תשס"ה לפ"ק ברוקלין נוא יארק.

אל מקור החכמה והתבונה, אב לחכמה ואם לבינה, עובר בעמק הלכה המצויינה, חלציו כגבור מזויינה, רבא דעמא מדברא דאומתא, ה"ה האשל הגדול אדיר בלבנון, בצל שדי יתלונן, הרב הגאון האמיתי המאיר לארץ ולדרים, בחבוריו היקרים, כבוד קדושת שמו תפארתו מו"ה מאיר בראנסדארפער חבר הבד"ץ  שליט"א.

אחרי השתחואה מול הדרת גאונו וקדושו הרהבתי בנפשי עוז לבוא ולהציע מול הדרת גאונו שליט"א את אשר עם לבבי.

איך שרייב דעם בריף אין אידיש, אזוי ווי איך וואלט גערעט אויפן טלפון, מיט דעם וועל איך קענען מקיים זיין צוויי מאמרים:

א.  כל שיש "בידו" למחות וכו'.

ב.  מאמר הנביא קרא בגרון אל תחשך כשופר הרים קולך וכו'.

דער אמת איז אז ווען איך וויל מקיים זיין דעם מאמר הנביא ארבעט דער בעל דבר מעשים און איך ווער הייזעריג, און איך קען בכלל נישט רעדען, ווי לעצטענס האב איך עטליכע חדשים כמעט נישט געקענט רעדען ל"ע. אין ווען השי"ת האט מיר שוין געהאלפען אז איך קען שוין רעדען קען איר נישט צוקומען צום טלפון, איך רוף שוין זייער אסאך מאל אופן טלפון אין איר קענט נישט צוקומען, ע"כ האב איך געטראכט אז מן הסתם איז דאס מן השמים דער ענין זאל זיין אפגעשריבען ממילא וועט דאס בלייבען לדורות.

  דער ענין וואס איך שרייב יעצט איז נוגע צום גאנצען כלל ישראל.

 איך קום דא נישט אראפלייגען דעם מצב פון שחיטה, ווייל דאס ווייסט מען שוין פון לאנג אז די שחיטה איז באנקראט. נאר איך גיי דא רעדען בלויז פון די גסות שחיטה אין די טרייפענע אמעריקא וואס איז נוגע צום גאנצען כלל ישראל, נאך דעם וואס אמעריקא איז שוין כמעט אינגאנצען אויס גע'שמד'ט, וויל דער בעל דבר יעצט אויך אויסמד'ן גאנץ ארץ ישראל מיט דעם וואס מען וועט אריינברענגען די טרייפענע פלייש פון אמעריקא אויף ארץ ישראל.

עס ווערט געברענגט עטליכע מאל אין ש"ס און אין שו"ע אז יעדער דיעבד איז אסור לכתחילה, (עיין נדה דף ח' או ט', שו"ע או"ח ה' חוה"מ, אולי תקי"ז, או תקי"ח, סימן נ"א, וסי' רנ"ו או רנ"ח בב"י, וביו"ד דרכי משה סימן ע' או ע"א, [אין הזמן מספיק לציין בדיוק המקורות] דהיכא דרגיל לעשות כן הוי דיעבד דינו כלכתחילה, ואסור.

איך האב פינקט די וואך געהערט א גיט ווארט פון הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל, אז ער איז געווען ביי א שחיטה אין סקרענטען און ער האט געהאט מיט זיך עטליכע תלמידים, און עס איז געווען עטליכע שאלות, האט איין תלמיד געזעהן אז מען לייגט דאס אוועק, האט ער געזאגט פאר ר' משה'ן עס איז דאך כשר בדיעבד? האט ר' משה געענפערט ווער וויל דען זיין א דיעבד איד?.

דער שמ"ח אין ערשטען סימן סעיף א' ברענגט אראפ די גמרא: "תניא (חולין כח, א) רבי אומר "וזבחת כאשר צויתך" (דברים י"ב כא) וכו"' [ועיין סוף מס' חולין].

אין מטה אשר שם סעיף ב' בא"ד וז"ל:

יש מקומות מבלי משים, ואין תוכחה, וכו' עוד שם בשם פרי תואר ומה גם כי ירבו עליו הזבחים, קים לי בגויה דלא רמי נפשיה למעבד בדיקה הצריכה לסכין כאשר צונו ה' וכו'.

איך וויל נישט דא אראפ ברענגען אלע פראבלעמען וואס עס קען פארקומען ביי די שנעלע שחיטות. איך וויל נאר אזויפיהל זאגען אלס שוחט מיט געניג עקספיריענס, אז הלוואי זאל די שחיטה כשר זיין בדיעבד און מיט'ן צירוף פון שעת הדחק און אפילו בה"מ וואלט איך אפשר נישט געשריבען בכלל דעם בריף, אבער עס ליידער ערנסטע שאלות פון די חמשה הל' שחיטה וואס מען איז עובר בשאט נפש צוליב די פרנסה, אין מיר האבען דאך א כלל פון עבר ושנה נעשה לו כהיתר וכו', און איך מוז דאס שרייבען כדי איך זאל זאל אראפ נעמען דעם אחריות פון "כל שיש בידו למחות" וואס ליגט אויף מיין פלייצע אין מיט דעם בריף ווארף איך ארויף דעם גאנצען אחריות אויף אייך וואס איז דבריו נשמעים בכל העולם, ואני את נפשי הצלתי.

איך בין ברור כשמש, אז אנשי הבד"ץ וואס זענען מדקדק אויף יעדע מצוה זאל זיין בכל פרטיה ודקדוקיה, בפרט אין הלכה למשה מסיני ווי תפילין וכו' ווער רעט נאך ביי אן אתרוג וואס מען ברענגט אהן אזויפיל צייט אויף יעדען ענין. און ווען עס קומט צו שחיטה איז ליידער זיצט דער בעל דבר אופן זאטעל אין לאזט גארנישט טוהן, דער בעל דבר האט שוין זיינע פאטענטען מיט אלע איינרעדענישען אז איך שטיי דאך אליין ביי די שחיטה, וואס קען איך מעהר טוהן, דאס איז ליידער ווייט ווי גענוג, עס איז בלויז דא איין עצה אזוי ווי דער שמירה טובה זאגט אז מען קען נישט וויסען וואס עס טוט זיך ביי די שחיטה נאר דער שוחט אליינס,  ווען ער שחט יארן לאנג מיט גענוג עקספיריענס, און אויב א רב זיצט נישט ביי די שחיטה גאנצע 3 חדשים ווייסט ער גארנישט וואס עס טוט זיך דארט.

איך בין זיכער אז אויב איינער פון חברי הבד"ץ וואלטען מקיים געווען דעם מאמר חז"ל ת"ח צריך שילמוד כתב שחיטה מילה און וואלטן אליין געשאכטען, ביי די שחיטות וואלט מען נישט אנגערורט קיין בשר בהמה, א חוץ אז מען וואלט געמאכט א שטייטע כשרע שחיטה ווי עס דארף צו זיין.

הנני בזה לעלות על הכתב הפרטיים היסודיים בעניני כשרות הבשר שהולך כאן בארצות הברית.

אזהרות נחוצות לכל רב או מורה הוראה שהולך לבדוק השחיטה, והולך שם כמה פעמים וחושב שקלט הכל אשר לכל, ידע מה שכתוב בספר שמירה טובה משוחט בארצות הברית שהיה בזמן של הצה"ק רבי יעקב יוסף זצ"ל, ושם כותב מאמר שלם על השחיטה, וכותב שאי אפשר בשום אופן לידע מה שהולך בהשחיטה, אם אינו עומד שם ג' חדשים רצופים, ועובד בכל הדברים: דהיינו שהוא שוחט לבד, בודק לבד, ושם את הפלאמבעס לבד.

בראשית דברי אכתוב קצת מה שעברנו כאן בארצות הברית הנקרא טרייפענע אמעריקא, (ולפי השמועה רוצים לתפוס את הרבנים הגה"צ ברשת המאכילי טריפות על ידי נתינת מאות אלפים דולרים לרבנים ולשוחטים ולמשגיחים, ומה יעשה הבן שלא יחטא?

אקוה להעתיק בע"ה כמה מכתבים מרבנים ושוחטים שבשעתם נכתבו בשמות מוסוים: "וועד העומדים על המשמר"; "ועד אחוזת שובי"ם" ועוד, מפחד הטעראר הנורא, שלא שערום אבותינו ואבות אבותינו, שגם אצל יהודים החרדים ביותר יגיע מצב הכשרות בכלל וכשרות השחיטה בפרט לידי נסיונות כאלו.

אמנם כידוע היו אז בארצות הברית, כמה רבנים ושוחטים יראים לדבר ה', שיצאו נגד השחיטות המפוקפקות, כפי שמוסר הגה"צ הרידב"ז מסלוצק וצפת, בעל המחבר פ' על ירושלמי בהקדמת ספריו, שאף הוא לבד לחם נגד זה במסירות נפש, עד שהוכרח לעזוב העיר שיקאגא.

גם הרב הכולל, הגה"צ רבי יעקב יוסף נ"ע לחם מלחמת הכשרות עם הקצבים והרבנים עד שהוכרע על משמרתו.

רב אחד אחד בעל מחבר ומוהל שלחם נגד המאכילי טריפות, קרה שהזמינו אותו לברית-מילה ומיד שירד מהרכבת ירו בו למות.

ראש ישיבה ידוע אחד שמחה נגד הקצבים אימו עליו שמשאית תעבור עליו. מכיון שלא התחשב באיומים הללו, אמנם עלתה משאית עליו, ורבות בשנים מובילים אותו על כסא גלגלים.

כשהמדובר בקצבים אמעריקאים, עוד יכולים להבין מעשי תעתועים כאלו. אך כשהמדובר הוא יהודים, כלומר חרדים, החוסים בצל הצדיק הקדוש מסאטמאר זצ"ל, שהם, במקום להודות על האמת ולתקן הכל כראוי, איימו לרצוח כל נפש העומד למחות נגד הפירצות הנוראות, זה מעורר חשדות שגם לרבם שיקרו בזדון, והוא לא ידע האמת.

כששאלו מרב אחד הגון מדור הקודם, היתכן דבר כזה? ענה: הרי הקצבים המה שותפי עמלק, כלשון הגמרא: "טוב שבטבחים שותפו של עמלק", ראה רש"י על אתר. לכן איפה שעמלק שולט, אין כל פלא שעושה מה שרוצה.

באותו איום, להדרס על ידי משאית, השתמשו בו גם נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א. חלק מנוראות הללו פורסם בספרים ובמכתבי העתים.

אנו מפרסמים כאן עדות נאמנה מפי הגאון ר' שלמה יהודה שווייצער שליט"א שסיפר מה ששמע מהגה"צ מדעברעצין שליט"א במקוות בעלז בשדרת השש-שרה:

"עם הסאטמרים לא יכולים לעשות שום דבר. הם מסוגלים לדרוס בן-אדם עם משאית ולומר אח"כ שזה הי' תאונה".

השוחט ר' בן ציון דוד בריף, כשסיפר לאנשי שלומו, מה שקרא לי כשעוד הייתי שוחט (אחרי שפרסמתי מכתבים שבהם מעורר לתקן השחיטה, בשמות מוסווים, מחמת שידעתי למה האנשים הללו מסוגלים) ואמר לי בשליחות השוחטים-קצבים כעצה טובה, להפסיק עם המאבקים והפרסומים נגד שחיטתם, אחרת יורידו לי ראשו. אני  עניתי לו "היטלער ימ"ש הרג 6 מיליאן יהודים, אז יהיה עוד הרוג אחד, ואין אני מפחד מטרור. שום דבר לא יעזור להם, רק שיתקנו אופן השחיטה".

כשנתפרסמו המכתבים מה שהוצאתי לאור, נחשכו עיני הרבנים. הם חשבו כל הזמן שהמה אוכלים הכל "חלק", ועתה נודע להם שזה ח"ו…

הרבנים שוחחו איש את רעהו ונתעורר מבוכה גדולה וחרון אף רב.

כשהגיע המכתב ממני להגה"צ ר' משה ביק שליט"א, היה אז אצלו רב אחד שקבל שימוש ממנו, הרב ר' משה פארקאש שליט"א, תלמיד ישיבת ר' חיים בערלין, פלעטבוש. הוא אמר שאינו מאמין הכתוב במכתב, ורוצה להווכח במו עיניו.

הרב הנ"ל הוא חכם ואומן יד, למדתי אותו שחיטה, להעמיד חלף וכו'. אחרי שהכין עצמו בידיעות ובאומנות בשטח זה נסע עם עדות כשרים לבית השחיטה, ונוכח שמה שכתוב במכתב הוא אמת ויציב.

כל מה שראה הוא מסר להרב ביק שליט"א. אחרי שהרב ביק השתכנע שהדברים אמנם נכונים, דרש ברבים ואמר שאסור לאכול העופות של וויינשטאק מוויינלאנד, הם ספק נבילות וטריפות.

מיד שנודע פסקו של הרב ביק שליט"א  הפסיקו כל הישיבות לרבות הליטאיות לאכול העופות מוויינלאנד של וויינשטאק.

כשהפסיקו לקנות העופות של וויינשטאק מוויינלאנד המפעל פשט הרגל והוצא למכירה פומבית. והבעלי בתים סידרו, שאנשי שלומו יציעו מחירים נמוכים, וככה הציל המפעל ושוב התחיל לעבוד אך בתפוקה יותר נמוכה.

כשבעלי השחיטה התבוננו מה שהרב ביק פעל באיסורו, שעל ידי זה עבדו אמונתם, וכמעט כל רכושם ירד לטמיון, הגיעו לידי החלטה, שמוכרחים לעשות משהו כי אם הוא ישאר מבחו הוא ישבור אותם לגמרי. לכתחילה הם ניסו בטרור ואלימות, אך נוכחו מיד שזה לא הדרך הנכון נגדו. אלא להמשיך אותו לפנים העסק.

אז שינו את הסדר והתחילו לעשות אסיפות רבנים והכניסו את הרב ביק להתאחדות הרבנים, גדלו ונשאו אותו, הבטיחו לו משרות רמות עבור בניו וחתניו. (אמנם היו אז רבנים חרדים באמת, שהתריעו שהוא תלמיד ישיבה אוניווערסיטא, וזה חרפה להתאחדות הרבנים שהוא יהיה חבר נכבד בה, אך בעלי הכיסין הכריעו בדבר) הם קבלו הכשרת המקוואות ועוד, הכל כדי שיתמוך בהתאחדות הרבנים, [וידוע איך שבנו מכשיל עשרות אלפים נשי בנות ישראל עשרות שנים במקוואות פסולות, נא לשאול את הרב ר' נחום רוזנבערג איך שהרב ביק הכשיל עשרות אלפים נשים במקוואות פסולות זה] ועל ידי כך שוב ירוממו הכשר שחיטת וויינשטאק. ועתה יהיה הכל שריר וקיים, שהרי גם הרב ביק אומר אמן, ממילא כולם יודו ויברכו ויאמרו אין כשר כוויינשטאק.

אחרי כל זה פרסמו רבני התאחדות הרבנים קול-קורא ב"איד", המוסר, שהתקיימה אסיפת רבני התאחדות הרבנים בהשתתפות הרבנים (ראה שמותם בקול קורא), והוכח באופן ברור ביותר שאין אף שוחט השוחט יותר מ600 עופות לשעה. ומה שהלעיז בשעתו הרב מהאלמין זה הכל שוא ושקר ומצו מהאצבע. ממילא יאכלו ענוים וישבעו.

השקר הוא כה שקוף ובולט, שמיותר לנתח הדבר ולהוכיח גודל השקר. כהיום יודעים הכל שכל שוחט, שוחט לכל הפחות אלף עופות לשעה.

בשעתו פירסם אז ועד הכשרות מסמכים ממשלתיים ששוחטים שמה כמויות גדולות ביותר. הרבנים ידעו טוב מאוד שמרמים אותם בנוגע להלוך ילך בוויילאנד, אבל המה הסכימו לזה בדיעבד, רק שלכל הפחות מהיום והלאה ישחוט כל שוחט רק 600 עופות ולא יותר בשעה.

כששאלו אותי: נו, מה אתם אומרים עתה? אתם רואים מה שהרבנים כותבים ב"איד"?

עניתי: בס"ד נצחתי! עד עתה כל השוחטים אמרו והבעלי בתים לא כל שכן, שיש להם פסק דין מהרב מנירבאטער והרב מסיגעט, שכל שוחט מותר לשחוט 1200 עופות בשעה, ואם יכול לשחוט יותר שישחוט כמה שיכול. עתה יש לנו כתב מפורש מהתאחדות הרבנים שאסור ולא יכולים לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה.

ורק בשביל זה לבד היה הכל כדאי. לא תארתי לי בחלום הדמיוני ביותר שאצליח כל כך. הלוואי שיעמדו בדיבורם ולא ישחטו יותר, אז אוכל לומר שהשחיטה כשרה בדיעבד על כל פנים.

v

בשנים כתיקונם היה נהוג שהשוחטים היו ממונים מהקהילה, ולא הי' להם שום שייכות עם הקצבים, השוחטים בשלהם והקצבים בשלהם.

כהיום נשתנה מצב השחיטה לרעה לאין ערוך; מדוע?

א)                      מלפנים לא עלה על דעת אף קהילה לחשוב ש"שחיטה" הוא מסחר כמו שאר מסחרים, שחושבים איך לחסוך או לקמץ לחמו על השוחטים שיאיצו עבודתם ומי שלא רוצה להכנע לתנאים כאלו, יפטרו אותו. אך כהיום שהצורך בתפוקה רבה הוא הכרחי, מאיצים בשוחטים כעבדים נרצעים, הם אינם יכולים להתנגד לזה מכמה טעמים: א) חלק מהשוחטים המה הבעלי-בתים; ב) נסיון הפרנסה הוא נורא, בפרט שוחט שהוא רגיל רק בזה ואינו מתמצה במקצוע אחר. ואכמ"ל, כי כבר כתבתי על ענינים אלו 150 ספרים, ו690 קול קורא'ס על מכשולי השחיטה והניקור כאן בארצות הברית. רצוף בזה אשלח לכתה"ר דיסק מכל הספרים והקול קורא'ס האלו, ותכלו לראות באיזה בוץ גדול רוצה השטן בנימין פרענקלין (שהתמונה שלו מופיע על כל דולר של ארצות הברית) להכניס אתכם.

ב)                      המאבק נגד כשרות שחיטה זו התחיל בערך לפני שלושים שנה, בעת שוויינשטוק ושותפיו התחילו באמצעים שפלים לחסל שחיטת הרב מצעלעם זצ"ל, שהיתה אז שחיטה הוגנת.

ג)                        בתקופה ההיא פרסם האדמו"ר מקאסן, הרה"צ ר' ישראל ראטענבערג שליט"א, מכתב אל הרבנים ואל ראשי קהילות היהדות החרדית בעולם, שידעו מה קורה אצל שחיטה זו.

ד)                       מוצאים אנו לנכון להעתיק במכתב זה חלק ממכתבים שהגיעו אז לידינו, שאר המכתבים נפרסם בחלק שני בעזהי"ת.

ה)                      מכתב האדמו"ר קאסן עשה רושם גדול ביותר. זאת אנו יכולים לראות מתגובת וויינשטוק-גליק. במקום לענות תשובה נכונה כהלכה, הם הפיצו בדויות נגד קאסן, שביזו את האדמו"ר הזקן מסטמאר זצ"ל, ואין כוונתו לתקן השחיטה, אלא לבזות את סאטמאר, לחצו עליו באיומים נוראים שיקבל נזיפה מרבם. עוד העלילו שקאסן הוא עוד שונא לסאטמאר מתמול שלשום מאיראפא, ואין כוונתו לשם שמים.

ו)                         אחי האדמו"ר מקאסן שליט"א, האדמו"ר ר' משולם ראטענבערג סיפר: ששנים רבות היו הנ"ל עוקבים אחריו לתופסו ולחסלו. איפה שלא הלך עקבו אחריו. כשהיה יוצא מביתו זוגתו הרבנית היתה בפחד עד שחזר שלם ובריא.

ז)                        כשלא יכלו לחסלו פיסית רצו לחסלו באופן אחר. בעת שעמד לגמור  שידוך עם האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א, עמלו ראשי סאטמאר שהדבר לא יבוא לידי גמר. אך ברחמי שמים הדבר נגמר למזל טוב.

ח)                      שאלנו ליודעי-דבר מה איכפת לכם עם מי הוא משתדך, האם זה מפריע  לכם? הם ענו שגליק-וויינשטוק הם תומכים כל שנה באלפים מרובים, והשאר מובן מאליו. [בשנה האחרונה נתפרסם בעיתון דער איד כתבות גדולות איך שוויינשטאק החזיק כל ימיו את כל ההוצאות של בית רבינו הק' זי"ע, וכעת נתן מיליוני דולרים לבנות קומה גדולה ב 14 טע עוועניו בבארא פארק, רצוף בזה צלום מהעיתון דער איד,  עם תרגום ללשון הקודש].

ט)                      שמענו מהאדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, שלפני שנים רבות היה בדעתו להעמיד שחיטה מהודרת ביותר תחת השגחת סאטמאר. הוא דבר עם האדמו"ר זצ"ל אודות זה, והוא חזקו ביותר בהבטחה שיעזור לו בזה.

י)                         האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א התאמץ ביותר למנות שוחטים הגונים ביותר, בית מטבחיים ואטליז, הכל על צד הכי טוב. כשהיה מוכן עם כל הנ"ל. נכנס לבית הרב מסאטמאר זצ"ל, לשוחח אתו לפני הגמר על כל מה שיש לו להאיר ולעורר לשפר הדבר, שיהיה הכל מהודר ביותר. בינתיים נודע הדבר לוויינשטוק ומיד טס למיאמי (האדמו"ר שהה אז שם מחמת בריאותו) דבר עם הרבנית ור' עזריאל גליק אודות קיוויאשד שרוצה להקים שחיטה מהודרת שתהרוס את כל מה שהם עמידו בעמלם. הרבנית וגליק נכנסו להאדמו"ר והרעישו עולם ומלואו, היתכן שיתן יד להרוס ידיד כזה שתומך במוסדותינו בממון רב?

יא)                    בקיצור, אחרי התערבותם יעץ האדמו"ר מסאטמאר להאדמו"ר מקיוויאשד שלטובתו ימשוך ידו מזה.

יב)                    למחרת פורסם מכתב פלסתר נוראי נגד האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, אז הוא נכנס להאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושאלו: "זו היא שכרי?". האדמו"ר מסאטמאר צוה מיד לפרסם מודעה מההתאחדות הרבנים להגן על כבודו, ובזה נסתיימה השחיטה המהודרת.

יג)                      שטנא נצח…

יד)                     אותו דבר קרה גם בשנת תשל"ג, כשאני התחלתי לעורר אודות פגמי שחיטה זו. פרסמתי שבע מכתבים אל עשרים רבנים, קהילות, והאטליזים מקהילות שונות, במיוחד האטליז של סאטמאר.

טו)                    במכתבים תחת שמות שונים גליתי, מהנעשה אצל שחיטה זו.

טז)                   איך נודעו "הסודות מהחדר"…

יז)                      אחר שראו במכתבים פרטים מדוייקים, אודות כל מה שנעשה אצל שחיטה זו. מתי כל שוחט נוסע ובא, כמה משאיות באים כל יום, כמה ארגזים יש על כל משאית, מתי השוחטים חוזרים לביתם וכו', הבינו שזה מוכרח להיות "אחד משלהם". כנראה שחשדם נפל על הרב מהאלמין שליט"א, מחמת שהחזיקו אותו לישר ביותר, וכן משום שהיה מתאונן מדי פעם בפעם על המצב שם. היות ולא היה "שותף" והאמין בבורא עולם שיזמין לו פרנסתו מה שלא יהיה, לכן יצא חוצ נגד המאכילי טריפות.

יח)                    מה עשו "שותפי עמלק"?

יט)                    1) התחילו לדבר סרה נגדו.

כ)                       2) בערמומיות הוציאו לעז שהוא שונא להאדמו"ר זצ"ל.

כא)                   3) לא הסתפקו בזה, אלא שפירסמו שהוא שונא לכל קהילת סאטמאר, הגם שהם ידעו ברור שאין כוונתו אלא נגד השחיטה השפלה של וויינשטוק שהגבאים גליק-ווערצבערגער הכניסו עופות וויינשטאק לאטליזם (ראה להלן מכתב התאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ).

כב)                   4) אותה שיטה של לשון הרע עשו לכל רב  ורב שהעיז למחות נגד השחיטה הנ"ל.

כג)                    אני הקטן חוץ ממה שאיני פחדן מטבעי ולא שמתי לב לכל איומיהם ופעולותם הנוראות. אך מכיון שהוכח למעלה מכל ספק שכוונתם לחסל אותי אחת ולתמיד, עברתי לגור בשכונת בענסנהויז, המרוחקת קצת מהם. גם עשיתי תרגיל מחוכם כנגד רודפי נפש, הודעתי להם ששכרתי לי שומרי-ראש מהחבורה האיטלקית הידועה… שיניחו אותי לנפשי, אחרת דמם בראשם. התרגיל הצליח, ונהיה שקט.

כד)                   כדאי להביא כאן מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר בשעתו בעת סעודת משתה לכבוד בית חולים לינאדו שלו, כשנוכחו מאות רבנים מכל ארץ-ישראל. הוא גולל לפני הנוכחים ששוחט אחד גילה מהנעשה אצל שחיטה זו, שמפטמין את היהדות החרדית בארה"ב, בנבילות וטריפות. גם סיפר שהרב מהאלמין שליט"א היה מוכרח לברוח על נפשו מפני שאנשי סאטמאר רצו לשפוך דמו. האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: "אני יש לי כבר זקן לבן ואין לי כבר מה לפחד מהם".

כה)                  ארגנתי בשעתו וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות, שעמד תחת השגחת הרב מדעברעצין זצ"ל. אחר כך הם נטפלו גם להרב מדעברעצין ואימו עליו, שאם לא יפסיק לעורר אודות שחיטת סאטמאר הם יחסלו אותו. בעדינותו לא היה בו הכח לעמוד נגדם והפסיק מלהוכיח ולעורר אודות שחיטה זו.

כו)                     יותר פרטים אודות מעלליהם "הנעלים" של סאטמאר יסתכל ב"מדריך הכשרות" שיצא לאור בתקופה ההיא ויווכח, כל מה שמחריבי הדת פעלו מתחת מעיל-כיסוי "סאטמאר".

כז)                    העובדות דלהלן נדפסו בספר "סיפורים נוראים ונפלאים בעניני כשרות ח"ב":

5 שוחטים נהרגו ברגע אחת כשמשאית גדולה עולה עליהם

כח)                  מאורע מחריד אירע. חמשה שוחטים נסעו לשחוט אצל עמפאיער. בדרך התנגשה במכוניתם משאית גדולה וכמעט כולם נהרגו על המקום. לזכרם סודר הספד בבית יעקב.

כט)                   הרב מדעברעצין שליט"א אמר בהספדו: שאסון השוחטים רמז הוא לנו מן השמים, על שלא נזהרים די ויפה על חמש הלכות שחיטה. בקול בוכים התריע שמי שאכל מהשחיטה המהירה שכל שוחט מוכרח לשחוט – 900 או 1000 עופות לשעה, שיכשיר כליו. גם שיכשירו המעיים שאכלו עופות הללו. הצבור פר בבכי מר בשומעם דבריו.

ל)                       אחרי ההספד נשארו עוד אנשים רבים לשאול אותי, מה לעשות הלאה בעניני השחיטה ושאר מאכלים, כדי שלא יוכשלו להלאה.

לא)                   בין השיחין סיפרתי להם דברים מענינים ביותר בנדון זה:

לב)                   1) בשבועות האחרונים נפגשתי כמה פעמים עם חלק מהשוחטים שנספו. בקשתי מהם, שהם כולם ביחד יקבלו החלטה נחושה שכל שוחט לא ישחט יותר משש מאות עופות לשעה.

לג)                    השוחטים היססו בדבר באמרם שהם מפחדים שיפסידו פרנסתם, ובודאי לא יצליחו לבצע החלטה כזאת, ומה הם יעשו הלאה, ובמה יתפרנסו. [שוחט מוגבל בפרנסתו יותר משאר בני אדם. שאר בני אדם, אם אין לו פרנסה בענף אחד הוא הולך לענף שני, וכן הלאה. אבל שוחט, אחרי שנים רבות במקצוע זה ללכת לחפש פרנסה אחרת הוא כמעט מן הנמנע.

לד)                   השוחטים ז"ל, הם רצו באמת לתקן הדבר, אבל לא  היה להם מי שיעודד אותם לבצע החלטתם. כי גם הרבנים המכשירים חיים בפחד. אם המה יחמירו בדבר יבואו אלף בעלי מכשירים אחרים ויתירו לשחוט כמה שהבעל בית רוצה.

לה)

v

הצה"ק מגארליץ זי"ע בא מעולם העליון להציל את השוחט שלא יאכילו על חשבונו מיליוני כזתים נבילות וטריפות חלב ודם בכל יום

לו)                  מעשה נורא מהרה"ק ר' ברוך מגארליץ, בן הדברי חיים, ששמעתי מפה קדוש, (מחותני) הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל

לז)                    בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדרך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שהרב מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל הוא מומחה גדול בעניני שחיטה,  לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.

לח)                  כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו: באנו לשמוע חוות דעתו אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.

לט)                   הרב הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ו נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא…

מ)                      התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה. הרוב מהם היו מוכרים לי.

מא)                 מסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה. הרב לא פיגר אחרי באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.

מב)                 הרב הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי ר שלוש פעמים ביום, מפני שפחד מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שהוא אינו נמצא עמם.

מג)                   הוא הדגיש, שגם הקדוש החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. הרב מקלוזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.

מד)                  תוך כדי דבור אומר אלינו הרב, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא:

מה)                 בעיירה גארלי חיה יהודי בשם ר' ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארלי זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.

מו)                    ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארלי זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש.

מז)                   בעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.

מח)                 לכן טיכסו חסידי צאנז-גארלי עצה איך להביא את השוחט מגארלי ר' ימיש לבערלין.

מט)                 באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארלי, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.

נ)                        הבעל-בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.

נא)                   בית המטבחיים הי' גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארלי, בעל הבית הסכים לזה מיד.

נב)                   אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.

נג)                     הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.

נד)                    ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.

נה)                   בעל המטבחיים כבר הי' אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.

נו)                      בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?

נז)                     השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהי' מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי. אין לי שום הרגשה בה. אין לי שום מושג מה קרה.

נח)                   בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה. גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק. כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.

נט)                   הרופאים בדקו את יד השוחט ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.

ס)                      השוחט ר' ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתכיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה. הוא מקווה שבעהי"ת זה יתרפא מאליו.

סא)                  ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר. משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.

סב)                  בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים. השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות. גם ילדי העיר בקרו אותו ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.

סג)                   ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם. כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר:

סד)                  באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלי:

סה)                 – "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:

סו)                    – כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".

סז)                   הצדיק מגארלי נ"ע שואלו הלאה:

סח)                 – "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם. אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.

סט)                  ר' ימיש ממשיך ומספר:

ע)                      "הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארלי זי"ע ושואל אותי:

עא)                  – "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי:

עב)                  – "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו. פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר:

עג)                   – "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.

עד)                  הרב מקלויזנבורג זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני. בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל.

עה)                 הרב מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו, שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול  יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".

עו)                    הרב מקלוזנבורג נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צד במהרה בימינו".

עז)                   הוא הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קאסטים בדרשות שלו.

עח)                 אחרי שגמרתי לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו.

עט)                  ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן  ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים.

פ)                      רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.

פא)                  אחר כל הנ"ל יצאו עשרות רבנים גאוני ומאורי ישראל החרדים לדבר ה' (ראה תולדות יעקב יוסף פ' וישב באריכות החילוק) והתריעו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבקר לכל אורך ורוחב ארה"ב. עשרות רבנים הותקפו בטרור איום ונורא. אך הרבנים האמיתיים עמדו בנסיון ולא נסוגו. אשרי חלק בזה ובבא.

פב)                  8) הוצאתי אז ספרים חשובים בעניני שחיטה, שמבאר כל הענינים בזה בכובד ראש.

פג)                   9) אספתי מיותר מאלף ספרי שו"ת, כל הנוגע לשחיטה כשרה והגונה, ומכשולים שיכולים לאירע אם לא זהירים בזה ביותר, ופרסמם בספר. כמו כן הוציא לאור עולם אז שלושים ושש ספרים על עניני כשרות ושחיטה וניקור ועוד. [כעת יצא כבר לאור 86 ספרים על ניקור, 52 קיבוץ גדול על חמשה הל' שחיטה בשם הלכה למשה מסיני. 40 ירחונים מדריך לכשרות. [שחלק אחד נדפס בשם הגה"צ מדעברעצין זצ"ל, ואחר הטעראר הגדול שרצו להרוג אותו פחד, והוצאתי אח"כ לאור בשמי] 120 בולעטינס על שחיטה וניקור, 42 ספרים וקונטריסים על כשרות ושחיטה וניקור].

פד)                  אודות פעולותי, יצאו אחר כך רבנים גאוני ומאורי ישראל האמיתים (ראה באריכות בספר תולדות יעקב יוסף פרשת נשא) והרעישו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבשר בקר בארה"ב.

אעתיק בקיצור נמרץ מה שכתבו הספרים הק' בענין זהירות בכשרות, כדי להבין גודל האחריות מה שיכולים ליפול ח"ו ברגע אחד ברשת הס"מ, ואח"כ יהיה בכי' לדורות

1. רוב      אפיקורסות רח"ל מתנוצץ באדם על ידי אכילת נבילות וטריפות, (תורת משה      פרשת קדושים).
2. מאכלות      אסורות פוגם אפילו בשוגג, אלא שיתשנה הפגם דבמזיד תעשה נפשו שקץ, ובשוגג      תטמטם נפשו ונטמאת (אור החיים הקדוש פרשת שמיני).
3. אם      אתם קדושים ופרושים משקוצי נבילות וטריפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי      (רש"י משפטים ל').
4. אין      עבירה גדולה כל כך כמאכלות אסורות שמזה יצאו מדינות שלימות לתרבות רעה      (שו"ת דברי חיים סימן ז').
5. כל      מה שסובל האדם בעולם הזה הוא מפני שלא נזהר במאכלות אסורות (זוהר הקדוש      ח"ג דף מ"ב).
6. יוצא      מרשות הקדושה ונכנס לרשות הסטרא אחרא (זוהר הקדוש ח"ג דף מ"ב).
7. אוי      להם ואי לנפשם כי לא יתדבקו בצרור החיים כלל ודנין אותו לאחר מיתתו כאדם      מגועל, כי הקב"ה גועלו בעולם הזה ובעולם הבא (זוהר הקדוש ח"ג דף      מ"א).
8. מדבק      נפשו בסטארא אחרא וגועל נפשו ורוחו, ורוח הטומאה שורה עליו (זוהר הקדוש      ח"ג דף מ"ב).
9. נעשה      פני חיה רעה (זוהר הקדוש ח"ב דף קכ"ה).
10. נכנס      בו מחשבת כפירה ומינות (רמב"ם).
11. הבנים      יוצאים לתרבות רעה ח"ו (אגרא דפרקא אות קכ"ו).
12. מכניס      טומאה בלבו ובנפשו של אדם (מסילת ישרים)
13. למה      משיח לא בא בשנת הכת"ר? – תשובה! עבור שוחטים קלים, (דרך הנשר, שמרו      משפט).
14. כל      האוכל מאכלות אסורות מעכב ביאת משיח צדקינו – מי החריב את ביתינו אשר עדיין      לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו? – מדוע לא בא בן ישי גם תמול      גם היום ? עבור שוחטים שמאכילים נבילות וטריפות (ברית מטה משה על הגדה של      פסח).
15. אין      לו טהרה עולמית ומאבד חלק עולם הזה ועולם הבא (יש שכר עמוד מ"ב).
16. נעשה      מין ורשע (האריז"ל).
17. מליון      יהודים נהרגו בשנת ת"ח עבור שוחטים קלים (קב הישר פרק קב).
18. שלשה      וחצי מיליון יהודים יצאו מן הדת בגרמניה עבור שוחטים קלים (שו"ת דברי      חיים).
19. הבעל      שם טוב בא לעולם לתקן השחיטה (ברכת אברהם).
20. מחזה      מחרידה ומזעזע: השוחט אינו שוחט עוף או במה, רק שוחט את עצמו.
21. אכילת      נבילות וטריפות חמור יותר מחילול שבת קודש (חפץ חיים).
22. מובא      בספר שפת אמת (והובא גם בספר שער בת רבים פרשת בא) דפעם אחת בא לפני זקיני      הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע איש אחד שהי' לו בן שנתפקר ורצה      להמיר דתו רח"ל, וביקש מהרב לעזור לו להפוך לבו לטוב, והשיב לו הרב אם      אתה יודע שלא אכל חמץ בפסח מעת שנתפקר אז אפשר להושיעו, ואם לאו לאו. ואמר      שזהו סמיכות ב' כתובים בפרשת כי תשא, אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות      תשמור, עכתו"ד ודפח"ח. ומצאתי סמוכין לדבריו הקדושים בזהר      (ח"ב קפב.) על פסוק הנ"ל "אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג המצות      תשמור", אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור, מאי האי      לגבי האי, אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח (כאילו עביד כוכבים ומזלות למפלח      לגרמיה דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח) כמאן דפלח לכוכבים ומזלות איהו, ע"כ.
23. וכתב      בספר חסד לאברהם להרה"ק מראדאמסק זי"ע (לפסח, ד"ה ואלה) על      פסוק אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות, כי אכילת      המצה בשבעת הימים היא שמירה לכל השנה מחטא עבודה זרה, ע"כ. והחתם סופר      זצ"ל כתב בתורת משה (קדושים) דרוב אפיקורסות רח"ל בא על ידי אכילת      נבילות וטריפות. ובספר שלחה"ט מביא בשם האר"י הק' דכל האוכל מאכלות      אסורות נעשה מין ורשע רח"ל.
24. רואים      אנו מכל זה ג"כ דהמכשול במאכלות אסורות מביא את האדם לידי מינות ועבודה      זרה רח"ל, והוא כדברי זקיני הרה"ק מאפטא זי"ע שאמר לאיש ההוא      שאם לא אכל בנו חמץ בפסח אפשר להושיעו, כי בזה תלוי כל ענין חטא עבודה זרה,      דאם אכל חמץ בפסח ח"ו אין לו הזכות ואפשריות לינצל מחטא עבודה זרה, מה      שאין כן אם ניצול מאיסור חמץ.
25. ידוע,      התיקון להחטא  של הכשלת אלפי יהודים      בנבילות וטריפות – על ידי הרב הקדוש בעל  "מגלה עמוקות" הגאון הקדוש      המקובל רבי נתן נטע שפּירא זצוק"ל אב"ד קראקא – מאורע מסעיר שהתרחש      בתקופת הגאון הצדיק ר' נתן נטע שפירא זצ"ל בעל "מגלה עמוקות"      זצ"ל

אעתיק מזוהר הק' חלק ג' פרשת פנחס, דף רל"א עמוד ב'

1. ולאחר ששט ו' מן ושט בריבוי אכילת גזל, מתארך ונעשה שטן, ומי גורם זה, שטו העם ולקטו, שטות שלהם שהתערבו בערב רב שוטים, שתאוה שלהם אכילה ושתיה של גזל וחמס של שוד עניים ואנקת אביונים, בנון כפופה שוטים שאוכלים בלי טחינה, מה כתוב בהם הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם – וזה גורם שמתפשט שטן באכילה ושתיה, ומתגבר על כל איברים ועורקים בשלש מאות וששים וחמש לא תעשה, כחשבון השט"ן חסר אחד

כבד ויותרת דילה נפקת מרה ואיהי חרבא דמלאך המות דנפקו מנה טפין מרירן לקטלא בני נשא הה"ד ואחריתה מרה כלענה ואיהי תליא בכבד כל מרעין ומותא ביה תליין וההוא יומא דר"ה (משטנא) ומשטטא בעלמא למכנש כל חובי עלמא וכדין כל אבתרין דאינון ישראל אינון בעאקו דאינון אברי דמטרוניתא נר יי' נשמת אדם שכינתא קדישא וכדין כל ישראל בעאקו ונטלי שופר לאתערא ביה ההוא תקיעה ושברים ותרועה. [מתוך כבד ויותרת שלה יוצאת מרה, והיא חרב של המלאך המות, שיוצאות ממנה טיפות מרות להרוג בני אדם, זה הוא שכתוב ואחריתה מרה כלענה, והיא תלוייה בכבד וכל חליים ומות בו תלויים, ואותו יום של ראש השנה משוטטת בעולם לאסוף כל חטאי העולם, ואז כל איברים של אלו ישראל, הם בצרה שהם אברי המלכה, נר ה' נשמת אדם, השכינה הקדושה, ואז כל ישראל בצרה ונוטלים שופר לעורר בו אותה תקיעה ושברים ותרועה].

מהימנא. אמר רעיא מהימנא ודאי בתר דאברים וערקין דלבא דדמיין לישראל אינון בעאקו צריכין לאתערא בקנה דאיהו שופר ודא קנה דריאה בתר דכנפי ריאה לא יכלין לשככא רוגזא דמרה דאתגברת על ערקין דלבא ועל כל ערקים דאברים דגופא ההוא רוחא דנשיב בהון סליק בקנה דאיהו שופר עלמא דאתי דהכי אוקמוה ושט דומה לעלמא דין דביה אכילה ושתיה קנה דומה לעלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה. [אמר הרועה הנאמן, וודאי אחד שאיברים ועורקים של הלב שדומים לישראל הם בצרה, צריכים להתעורר בקנה שהוא שופר, וזה קנה הריאה, אחר שכנפי ריאה לא יכולים לשכך רוגז המרה, שמתגברת על עורקי הלב ועל כל עורקי אברי הגוף, אותו רוח שנושב בהם עולה בקנה שהוא שופר עולם הבא, שכך העמידוהו ושט דומה לעולם הזה שבו אכילה ושתיה, קנה דומה לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה].

דשט ו' מן ושט ברבוי אכילה דגזל. אתארך ואתעביד שטן. ומאן גרים דא שטו העם ולקטו שטותא דלהון דאתערבו בערב רב שטיין דתאוה דלהון אכילה ושתיה דגזל וחמס דשוד עניים ואנקת אביונים בנון כפופה שטיין דאכלין בלא טחינה מה כתיב בהו הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף יי' חרה בעם אתפשט ו' דשטו איהו דרוחיה כפוף ואיהו נ' ודא גרם דאתפשט שטן באכילה ושתיה ואתגבר על כל אברין וערקין בשס"ה לא תעשה כחושבן השט"ן הסר חד דא יום הכפורים דלית ביה אכילה ושתיה וכו'. [ולאחר ששט ו' מן ושט בריבוי אכילת גזל, מתארך ונעשה שטן, ומי גורם זה, שטו העם ולקטו, שטות שלהם שהתערבו בערב רב שוטים, שתאוה שלהם אכילה ושתיה של גזל וחמס של שוד עניים ואנקת אביונים, בנון כפופה שוטים שאוכלים בלי טחינה, מה כתוב בהם הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם, מתפשטת ו' של שטו, הוא שרוחו כפוף והוא נ', וזה גורם שמתפשט שטן באכילה ושתיה, ומתגבר על כל איברים ועורקים בשלש מאות וששים וחמש לא תעשה, כחשבון השט"ן חסר אחד, זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה].

מהימנא. אמר רעיא מהימנא בהאי אתבסם שטן וקמיט נו"ן מן ושט מה דהוה שטן לפנים תב לאחורא ואתהדר ושט כדבקדמיתא בגין דהקול קול יעקב. ישראל לית חיליהון באכילה ושתיה כשאר עמין דירתין עלמא דין דחיליהון באכילה ושתיה אלא חיליהון בקול דא דאיהו עלמא דאתי עולם ארוך דאתברי באת יו"ד ובגין דקול שופר מניה נפיק אמרו רבנן אין פוחתין מעשרה שופרות ובאות י' ודאי אתעביד עולם ארוך דאיהו ו' עלמא דאתי ובאת ה' ברא עלמא דין דאיהי ה' זעירא דבה אכילה ושתיה דאורייתא וכו'. [אמר הרועה הנאמן, בזה מתבשם השטן ונקפלת נו"ן מן ושט, מה שהיה שטן לפנים שב לאחור וחוזר ושט כבתחילה, מפני שהקול קול יעקב, ישראל אין כוחם באכילה ושתיה כשאר עמים שיורשים עולם הזה, שכוחם באכילה ושתיה, אלא כוחם בקול זה, שהוא עולם הבא, עולם ארוך שנברא באות יו"ד, ומפני שקול שופר ממנו יוצא, אמרו חכמים אין פוחתים מעשרה שופרות, ובאות י' וודאי נעשה עולם ארוך, שהוא ו' עולם הבא, ובאות ה' ברא עולם הזה, שהיא ה' קטנה שבה אכילה ושתיה של התורה].

רבי נתן אדלער זי"ע נלחם עם הטבחים והשוחטים מאכילי טריפות, שבעון השוחטים נהרגו ונרצחו אח"כ 6 מליון נפשות ישראל ועלו על כבשן האש, מי אשם בכל זה? – הבעל שם טוב הקדוש זי"ע הולך לאושפצין לבטל הגזירה ולא הצליח

בספר דרך הנשר מובא מהצדיק הקדוש רבי נתן אדלער, שעיקר עיכוב ביאת המשיח שאינו בא הוא בגלל השחיטה שמאכילים את עם ישראל בנבילות וטריפות ואם יתקנו זאת יבא תיכף ומיד ממש, ואעתיק מה שכתב שם ממקצת מספר "האבי"ב" [ראשי תיבות אחינו בני ישראל בגולה] מהנוגע לדעת בדורנו וז"ל: ר' נתן אדלער ותלמידו ר' משה סופר מפרעשבורג מקובלים בנסתר, ר' נתן אדלער רצה לפסול השוחטים דפראנקפורט דמיין, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח.

וזה היה סוד ירידת הבעל שם טוב הקדוש לעלמא הדין ורמז על זה: ב"זע"ם" תצעד אר"ץ, ראשי תיבות: זביחה עירובין מקוואות.

הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ראה ברוח קדשו מה שיהיה הנסיון האחרון בעקבתא דמשיחא:

הבעל שם טוב הק' זי"ע שומע במתיבתא דרקיע ש"מקוה" ש'חיטה וע'ירוב הם יסודי הדת שהעולם עומד עליהם

שמעתי שתלמידי הרבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה היו יושבים ביחד ומתווכחים איזהו הדבר העקרי שראש ומנהיג הדור צריך להשגיח עליו.

יש מהם אמרו שהעיקר הוא להשגיח על הזביחה שיהיה השו"ב ירא שמים, וכן בכל שאר ענינים השייכים לזה כי חס ושלום מאכלות אסורים מטמטמים את הלב.

ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד.

ויש אמרו מקוה היא העיקר להשגיח שהמקוה תהיה כשרה בלי שום חשש, כי אם יסוד בנין האדם הוא חס ושלום בלי כשרות קשה לו מאוד להתגבר על הרע רחמנא ליצלן.

ואחר זה אמר להם מרן הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה בזה הלשון, תיתי לי כי בעת הזאת פלפלו גם כן במתיבתא דרקיע[1] איזה מהם עיקר ואמרו כמר וכמר. והסימן הוא במקרא (חבקוק ג') בזע"ם תצעד ארץ[2] ראשי תיבות "זביחה[3], "עירובין[4], "מקוה[5], כל אלה הם יסוד הארץ. עכ"ל.

הצדיק הקדוש בעל דברי חיים זי"ע מגלה לנו סודות נוראים

וידוע שעל ידי השוחטים הקלים שהאכילו בשר פיגול, יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשאלות ותשובות "דברי חיים" (יורה דעה חלק א' סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעונותינו הרבים ראינו דעל ידי זה יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנבילות וטריפות על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש).

אין היינטיגען דור וואס אויף יעדען שטיקעל בהמה פלייש וואס מיר עסען, שטייען 70 רבנים גדולי ישראל און שרייען נבילה טריפה חלב ודם, נו איז דען א וואונדער פארוואס דער דור זעהט אזוי אויס. עס איז דאך מצא מין את מינו וניעור! (ראה בכורות דף כ"ג ע"א. כלי יקר בראשית פרק א' פ' ו'. שם, במדבר פ' ה' פ' יז).

שבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם

וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל. וידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה ועל ידי זה הכל ברשתו.

וז"ל: רעיא מהימנא: כתיב בי' במשיח (זכרי' ט' ט') "עני ורוחב על החמור", ענ"י איהו תמן בסימן ע'ירובין נ'דה י'במות, ושאר מתניתין בכלל ולא איתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. (רעיא מהימנא ריש פרשת כי תצא).

אכילת חלב מביא את האדם לכפור באלוקי ישראל כמו שראינו אצל שבתי צבי ימח שמו וזכרו

ובנוסף לזה נביא גביית עדות מבית דין הגדול שבירושלים – איך ששבתי צבי לקח מנין והאכיל אותם חֵלֶב הכליות שהיא איסור כרת ועשה על זה הברכה ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם מַתִּיר אַסוּרִים, כמו שמובא בספר תורת הקנאות לרבינו יעקב מעמדין זצ"ל והיא קבוצת מאמרים וכתבים נגד שבתי צבי ומתי סודו, נדפס באמסטערדאם תקי"ב. ונדפס בדפוס צילום בירושלים תשל"א ע"י הוצאת מקור, וז"ל:

טופס קבלת עדות בירושלים תוב"ב: במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מהו"רר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות (בלשונו), וז"ל בלה"ק: אני מעיד שמפורסם הדבר בין תלמידי חכמים בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל, גם צוה להם להקריב פסח בחוץ לארץ והאכילם כסדר אכילת פסח, גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא, ברוך אתה ה' מַתִּיר אַסוּרִים, וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה גם כן דבר זה ואחר כך עשה תשובה, גם שמעתי שבשנת תכ"ה גילה שבתי צבי על עצמו שהוא משיח בן דוד…… עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעיה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מהור"ר משה גלאנטי אומר, מתחילה לא הייתי מבזה לשבתי צבי ימח שמו וזכרו, אף על פי שלא הייתי מאמין בו, רק אחר שראיתי כתב יד של שבתי צבי ימח שמו וזכרו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו, וחתם את עצמו אני הוי"ה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו, אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום, עכ"ל.

אומרים ארור המן אשר בקש לאבדי כי הוא האכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, על ידי כך היה לו את הכח לגזור על היהודים גזירות קשות

רבינו הבעל שם טוב בא לעולם לתקן השחיטות, שרוב השוחטים שחטו אז עם סכין פגום, והבעל שם טוב עשה והתקין סכינים חדשים, והיה מלחמה גדולה נגדו[6]. (עיין שו"ע הרב יו"ד סימן י"ח מה שכתב בזה).

כתוב בספר של ר' יוסף שכטר נ"י, שבבתי הגז באושביץ באותו מקום שהרגו ששה מליון יהודים, היה לפני זה בית שחיטה גדולה ששחטו בהמות לאלפים ולרבבות לכל מדינת גרמני-ה ושאר מדינות, והמסחר גדל כל כך, עד שעשו שם ממש על ידי בית השחיטה תחנה מרכזית לרכבת מיוחדת בסיטונות להביא ולהוליך בהמות (ובלשונות שלהם קעטיל טרעין KETEL TRAIN –)

ובאותן הרכבות (וואגאן – (WAGON שלקחו את הבהמות לשחיטה לקחו במדה כנגד מדה[7] את כל היהודים לשחיטה באותן הקעטיל טרעין[8] כידוע, וזרקו את היהודים בפנים הטרעין[9] הרבה יותר וגרוע ממה ואיך ששמו שם את הבהמות רח"ל.

וזקן אחד סיפר לי איך שזוכר איך שבעסטרייך עשו מבשר יהודים שניצל ומכרו השניצל הזה לאכול לאנשים[10], ומי יודע כמה יהודים אכלו השניצל הזה שעשו מבשר חבריהם, וזה ממש מתאים למה שכתב השבט מוסר מספר הגלגולים, שאנשים מגולגלים בבהמות.

עוד מספר לי ששמע מהרבי מקלוזנבורג ז"ל שבעל הדברי חיים מצאנז ז"ל כתב בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') על גרמניה, ומבאר שם שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעווה"ר ראינו על ידי זה יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז [לערך ארבעה מיליאן יהודים רח"ל] שאכלו ונתפטמו בנבילות וטריפות על ידי השוחטים ובודקים הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש). ועל ידי עון השוחטים הקלים היה מלחמת העולמית הראשונה והשניה. (ראה בספר תירוש ויצהר הקול קורא'ס שיצאו אז לאור מכמה בתי דינים בווארשא, איך שאכלו ונכשלו אז בשנת כת"ר ובשנת תרס"ו בנבילות וטריפות וחלב דאורייתא ובשר חמורים רח"ל, ותבין).

שו"ב אחד מודה ומתודה

בספר אחד משו"ב חשוב, כ' בזה הלשון: אני מתחיל לעשות לעצמי חשבון הנפש, הלא כמה וכמה אנשים שהלכו לעולמם על ידי פצצות ועוד, וכמה בחורים וילדים ואברכים צעירים רח"ל שנקטפים לא עלינו מהכלל ישראל, ולפי הנ"ל הרבנים המכשירים והשוחטים אשמים בזה. [11], כי הבעיות בשחיטה אצלנו זה באמת נורא ואיום, הגם שיש לנו רבנים משגיחים שמכשירים הכל, אבל עם כל זה [הם גם כן צדיקים כמו אנחנו והם גם כן עובדים בשביל פרנסה] והאמת הוא שחלק היותר גדול שמה שאנחנו נותנים לאכול בתור כשר גלאט הוא באמת גלאט טריף, כי הסכינים שלנו לפי המצב שלנו שאנו עובדים כמו סוסים וחמורים [כלשון ה'שבט מוסר' שבהמה שוחטת לבהמה], הם רחוקים מלהיות כשר באמת, ומי מדבר עוד מהבדיקות פנים וחוץ מה שהולך שם. [ישנם בארץ רק כמה בתי שחיטות מהחרדים ששם מדקדקים על הסכינים בדקדוק רב, כי הרב המכשיר שלהם הוא ירא שמים ואינו להוט לכסף, והלוואי שהיהודים החרדים היו מדקדקים לאכול רק משם].

[אני אמרתי פעם למשגיח "בודק סכינים" שלנו שהוא חסיד ויזניץ, שאמר על סכין שלי שהיה פגום [ממש], ופסק שהוא כשר!!! ואמרתי לו בשבירת לב מה נענה על זה ביום הדין הגדול והנורא, וענה לי אתה לא יודע? אני שואל אותו מה אני לא יודע??? וענה לי: כי ישנו גיהנום מיוחד לרבנים מכשירים למשגיחים ושוחטים, ומי שאינו רוצה להיות בגיהנום הזה שילך להיות צנחן בצבא!!! – ולא להיות לא שוחט ולא משגיח, [הרב המכשיר הזה דיבר רק על הרבנים המכשירים השוחטים והמשגיחים באיזה גיהנום שילכו, אבל מה יהיה שם עם האוכלים מהשחיטה הזאת לא דיבר כלל, הלא הכשרות הוא יסוד קדושת ישראל וכמו שכתב ה'דברי חיים' שעל ידי מכשול שוחטים הקלים במדינות לוע"ז בגרמניה יצאו לשמד 4 מיליאן יהודים רחמנא ליצלן, זאת אומרת שהבעיה העיקרית שלנו שיורדים מהדת והולכים לשמד[12] זה לא אשמת הקיבוצים והכומרים המיסיאנערן של הארץ, האשמה הוא אך ורק השוחטים והמשגיחים עם הרבנים ביחד] ואני השוטה הגדול קיבלתי אז התשובה הזאת, ולא זאת עוד, אלא שאמרתי האימרה הזאת לחבירי וצחקנו ביחד, והצחוק הזה הרגיע אותי עד שהתחלתי ללמוד בהספר שבט מוסר פרק ל"ו ועוד מה שכתוב בענין השוחטים והגלגולים שהוא ממש פחד נורא ואיום, [ואם כל אחד ילמוד פרק ל"ו מספר הנ"ל יפסיק תיכף לאכול בשר, שהוא לא ימצא שוחט ירא שמים, כי איך יכולים להיות ירא שמים בשחיטות הגדולות של היום, שהתנאי הראשון הוא לזרוק את היראת שמים ואת היראת חטא] וכעת אני רואה שזה לא צחוק, אוי ועוד איך גיהנום גדול מאוד מחכה לנו, מי יודע אם נכנס לשם[13], ואם כן, מי יודע אם נצא משם כלל. ואחר כל זה האם הוא פלא למה שישנם כל כך הרבה פצצות קרבנות ופיצועים ל"ע, האם לא אנחנו אשמים בזה?].

ואחר כל הנ"ל שמעתי בהספד לצעיר אחד שנקטף בשנותיו הצעירות, והרב המספיד צועק ש"הצדיק אבד" למה בגלל ש'"ואין "איש" שם על לב", וקיבלתי כמו זרם במוחי אוי וויי!!! הלא הוא אומר תיבת אי"ש שהוא ראשי תיבות שוחט ירא אלוקים, ואיפה אנו השוחטים, איפה היראת שמים שלנו שאנו מאכילים את אחינו בני ישראל בארצינו הקדושה נבילות וטריפות הכל עבור שיהיה לנו פרנסה בדרך כבוד.

והמספידים צועקים שצריכים לעשות תשובה בענין צניעות ועוד, וכל האשמה הוא על הצניעות כביכול שהנשים הצדקניות לא הולכים בצניעות והם אשמים בזה, אבל הם אינם יודעים מי באמת הרג את הנפטר הזה [הלא אנו רואים מה קרה אחר כך באושוויץ שהרגו 6 מיליון יהודים, זאת אומרת שעם ישראל הפסידו 10 מליון יהודים, והרבי מצאנז אינו אומר שהלכו לשמד מפני שלא הלכו בצניעות. עוד סיפר לי כעת חסיד בעלז שהרבי הקדוש רבי אהרן מבעלזא זי"ע אמר בעת המלחמה שהיטלער ימח שמו הוא נשמת עמלק שנולד מהשוחטים הקלים הרי אנו רואים ששני הצדיקים הקדושים גילו לנו את הסוד האמיתי שעל ידי השוחטים נהרגו ונשחטו 10 מליון יהודים ואין פוצה פה]. הלא ישראל קדושים הם. איפה היה כל כך הרבה תורה בעולם כמו שיש עכשיו, וכו', ואני צריך לומר כי אנחנו השוחטים הטרוריסטים האמיתיים שגרמו שנרצחו כל כך הרבה נפשות כמבואר לעיל, עכ"ל.

והנה אעתיק כאן כמה שאלות ותשובות ששאלו אותי בענין ביאת המשיח.

שאלה א'

למה משיח לא בא? הלא כתיב "ועמך כולם צדיקים[14]", ואם כן היה צריך לבוא תיכף, למה לא בא? מי מעכב אותו, הלא כולנו מחכים עליו ומוכנים שיבוא תיכף ומיד ממש?

תשובה:

למה משיח לא בא בשנת הכת"ר, שאז היה הזמן לביאת המשיח כידוע?

בספר זוהר דעת דף ס"ג מביא מספר דרך הנשר, (ומובא גם כן בספר שמרו משפט – שיחות דף ע"ב) וז"ל:

כתב בספר דרך הנשר בשם הגאון ר' יצחק ראב"ד ווערבא שהרב הצדיק רבי עקיבא יוסף שלעזינגער ז"ל (חתן הגאון הקדוש רבי הלל מקאלאמייא זצ"ל) כתב בספרו שמרו משפט שבשנת הכת"ר לפ"ק בערב פסח בא לבית חותנו איש אחד מאזיען בשם ר' אליעזר ב"ר שמעון ממדינת טיבעט (שבוא בן יאפאן וחינא) ודבריו הי' רק בלשה"ק ובקשתו הי' מחותנו הה"ק ר' הלל זצ"ל להיות אצלו פסח בלבד, ורק בתנאי זה כי הסדר יעשה הוא בעצמו על שלחן מיוחד לו, והוא יתן לו המצות וצרכי הסדר, ונרצה לו, והי' כן, ולא אכל בליל פסח, כי אם כשיעור כזית מצה כהלכה, ושוב לא אכל כל הפסח עוד מצה, ורק אכילתו הי' מפירות ותפוחי ארץ ולוזים, ולא רצה לקבל שום מתנה, ולא שום ממון ולא צרכי נסיעה, וכו', והדברי' אשר שמעתי ממנו וראיתי אותו בחג, ואכתוב קצת אשר בזכרוני.

הסדר הי' בלהבות פלאים כל פסוק אשר אמר בקול הי' מתרגם אותו בלשונו אשר לא נודע לנו, ורק איזהו דברי זוהר ומדרשים אשר אזכיר בתוכם שמענו, התפלל בהתלהבות בקולות וברקים לערך ב' או ג' שעות ואח"כ בא לביתו וטעם רק תפוחי ארץ ביצים ופירות וכיוצא בלא בשר ומצה, ולא הי' זמן לשמוע ולדרוש ממנו, כי אם בחול המועד וביום טוב דרשתי ממנו על מהותם ומהות תורתם, ואמר לי כי הוא משולח ובא בטעם כמוס על פי מצות הראשים, כאשר אביו הוא גם כן ראש חב"ד, וביניהם הם במספר לערך צ"ו אלפים ב"י תחת דגלם, וסדר הזה עם שרי עשרה שרי חמישים שרי מאות שרי אלפים והם מקיימין המעשרות, וכל בי עשרה ביכלתם להחזיק פרנסת מנהל תלמיד חכם היושב על התורה ועבודה ומלמד עמהם בשבתות ומועדים בקביעות עתים לתו' לפי יכלתם, ראש הנשיאים הוא מקובל ובעל רוה"ק והוא מנהיג הדור על פיו הוא נעשה כ"ד, צדיק מושל ביראת אלקים ולא לבד לשפוט את עדתם כ"א כמו שכתב אצל בני יששכר יודעי בינה לעתים מה יעשו ישראל בכל הגולה, ואצלו ס' בשם האבי"ב (ר"ת אחינו בני ישראל בגולה).

הסוד הגדול למה אחינו בני ישראל בגולה?

והנה מה שדיבר בסוד עם מורי וחמי זצ"ל לא אדע, ורק אשר שמעתי וראיתי ממנו אני כותב כי שקר שנאתי, והנה האיש הזה דברתי עמו בד"ת ביו"ט והוא רצה רק בלימוד הפייט של ר"א הקליר, ובו דרש ע"ד האמת וכו' עם עמקות אשר ל"ה מוחי סובל, בשרשי הגלגולים, ועד"ז גילה לי הנשמות של דורינו, ואמר כי הראשונים מן לועזים בלע"ז המה באו בגלגול מן דור של כת ש"ץ ימ"ש, כאשר נכשלו עם חצונים ובאו לחיצונים.

אלמלא השיג כל רצונו בא משיח!

ואעתיק ממקצת מספר ה"אביב" מהנוגע לדעת בדורנו וזה לשונו:

רבי נתן אדלר ותלמידו רבי משה סופר מפראנקפוט דמיין מקובלים בנסתר, רבי נתן אדלר רצה לפסול השוחטים דפראנקפוט דמיין, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפראנקפוט דמיין ועל ר' משולם טימסניץ מפראנקפוט דמיין כתב נשמת שרף – ועל הנודע ביהודה כתב עינו כעין חשמל – ועל מדינת מעהרן פיהם כתב נחתם היא עם חותמו של סמ"ך מ"ם רחמנא ליצלן, וישמור עצמו כל בעל נפש לעבור שם (ואין לך דבר שעומד בפני התשובה).

ובעיר פראג כל זמן שהיה הנודע ביהודה בחיים ללא היה יכול הסמ"ך מ"ם להיות שם, רק בדוחק בבחי' אורח ועכשיו מולך שם, ותחלת הקלקול יצא על ידי חזן וקאה"ר וכו' – ועל בתי כנסיות אלו כתב שם, כל תפלתם בהם תועבה כמו אשר מתפלל בבית הכבוד, וגרוע יותר כי שם אשר מזכירין שם.

ועוד זאת הי' לי לפלא, כי בבית מורי וחמי היה כלב מונח תחת שלחנו תמיד ובשום אופן לא היה כח לגרשו מן הבית, וכל הכאות בו לא הועילו, וכאשר ראה הוא כן אמר לי למה אינו מתקן את הכלב הזה, וכי לא ידע מנהו כי זה הי' רב לוע"ז ממקום פלוני ושהי' סמוך לו, אשר קללו בקללות נמרצות, ונתגלגל בכלב הזה, והיא בסוד ויקרא ל"ה נובח בשמו, כי לה ראשי תיבות לשון הנכרים, (וכזה כתב בילקוט ראובני גם בראשי תיבות לשון הרע).

וחשבתי שאינו כדאי להזכיר זה למורי וחמי, אך בא היום וכו', ספרתי דברים הנ"ל למורי וחמי אשר אמר לי האיש הנעלמי הנ"ל, והשיב לי אני לא אדע איזה תיקון לעשות לו, והגדתי זה להנ"ל, וא"ל זה תיקונו אשר יעשה לו והגדתיו למורי וחמי ועשה כן, ומן אותה השעה נעלם הכלב ולא בא עוד והי' לפלא, וגם בעיני יפלא, והאיש הנ"ל ברגלו בא וברגלו הלך בבוקר אסרו חג אחר תפלת שחרית, והיה ברצוננו שיסע על מסילת הברזל כנהוג ולשלם בעדו ולא רצה לקבל שום ממון לעזר וכתב, כי אם לקיים את פקודתו אשר קבל מן הראשים שלהם, להיות פסח אצלינו לבד, ושוב לשוב לדרכו אשר פנה על דרך קאשויא, ומשם דרך פולין ורוסיא לפנות, והלכתי אני עם בני הישיבה שלי שהי' לי לערך ע' תלמודים אז, ללותו לדרכו, עד כי נעלם, עד כאן.

שאלה ב'

למה נחתם מדינת מעהרן בחותמו של הסמ"ך מ"ם?

תשובה!

א. ידוע דהמלאך המות הוא הסמ"ך מ"ם ואין לו זמן לעבוד בריטעיל ונעשה חכם ונעשה סיטונאי (האלסעילער), וכל תכסיסי מלחמה של הסמ"ך מ"ם[15] הוא, שמעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה שהבשר לא יהיה כשר.

ב. ידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דילי' ועל ידי זה הכל ברשתו.

ג. ראה מה שכתב בעל "תולדות יעקב יוסף" (פרשת נשא בד"ה העולה) וזה לשון קדשו: עתה התחכם היצר הרע שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דיליה המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש. ועל ידי זה מעבירם על הדת ונעשים אפיקורסים.

ד. בשאלות ותשובות דברי חיים (יו"ד חלק א' סימן ז') כותב שעל ידי שוחטים שהיו קלים, הרבה קהילות התקלקלו בגרמניה, ועזבו את דרך היהדות רח"ל (עיי"ש באריכות). ובתבואת שור כתוב: שהשוחט חייב להיות ירא שמים מרבים, שהיראת שמים יראה על פניו, ואם לא אז הוא מתקלקל יותר ויותר, וממילא הוא מקלקל גם אחרים האוכלים משחיטתו, הם מתמלאים מטומאה עד שהם הופכים לאפיקורסים. ("טיול בפרדס" מערכת שחיטה של רבה של שאמלוי זצ"ל).

שאלה ג'

למה השכינה עדיין בגלות, ועדיין לא נבנה בית המקדש בימינו, הלא כולנו מתפללים ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ויש לנו ברוך השם היום מיליוני בעלי תשובה המניחים תפילין, ושומרים שבת, אז מי מעכב?

תשובה!

בספר "ברית מטה משה" על הגדה של פסח בדף האחרון [נדפס לפני ד' מאות שנה] וזל"ק:

ועכשיו שאיתרע חזקתם [של השוחטים] ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו. וכאשר נמצא כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר הירעה מלהשתרע, וכו'. ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרו קרוב הדבר לפשוע ולקלקל ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינו מדקדקים כל כך וממהרים לשחוט וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר…ומי שיהי' מותמ' בדבר ולומר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה בוודאי מנהג אבותיהם בידם ששוטחים את דבריהם לאמר מי יתן לנו לאכול בשר ואל תקרי וישטחו אלא וישחטו שהיה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם חס ושלום, ואוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה: ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה כמו כן יהיה מיתתם בכלל נבילה וטרפה לכל הוא הקליפה רח"ל תשליך אותם, ומוכרח להיות מגולגל בכלב וכו' עיי"ש באריכות גדול.

v

אעתיק לכתה"ר גביית עדות מעיר הבירה לונדון:

גביית עדות בעיר הבירה לונדון

בס"ד, ליל ג' פרשת ויחי לחודש טבת תנש"א לפ"ק

א. מיר, ר' שלום יודא גראָס, ר' ישראל האָכהייזער און ר' ישראל פּנחס שליט"א פעלדמאַן, זיינען געווען ביי הר"ר משה מאיר בריף שו"ב שליט"א, איבערצושמועסן וועגן די עניני שחיטה, די נייע געזעצן וואָס די רעגירונג האָט אַרויסגעגעבן.

ב. א. לגבי הולכה והובאה אז מען מעג נאָר מאַכן איין הולכה והובאה, האָט ער געזאָגט אַז דער געזע איז בטל געוואָרן, און דאָס איז אַ געפערלעכער פּראָבלעם, אויב דאָס וואָלט געווען דורכגעגאַנגען, וואָלט מען נישט געטאָרט שעכטן!

ג. ב. לגבי דעם גזירה פון די וורידין, אויב מען מעג שעכטן די וורידין? האָט ער געזאָגט אַז דאָס איז שוין אַן אַלטע זאַך פון 40 יאָר[16], אַז מען מוז שעכטן די וורידין. עס איז דאָ כסדר אַן אינספּעקטאָר וואָס קוקט די זאַכן. 1. די געזונטהייט. 2. ריינקייט. 3. צי דער שוחט שעכט די וורידין. 3. אַ סאַך מאָל שטייט דער אינספּעקטאָר און קוקט אויף דעם שוחט, און בשעת דער אינספּעקטאָר קוקט, גיט ער מער אַכטונג צו שעכטן די וורידין, ווייל אויב נישט שרייט דער אינספּעקטאָר, אָבער דער אינספּעקטאָר שטייט נישט דאָרט אַ גאַנצע צייט. ער טוט דאָך אויך אַנדערע זאַכן, ממילא איז דער פּראָבלעם נאָר ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט.

שאלה ד: האָסטו מער מורא פאַרן רב אָדער פאַרן אינספּעקטאָר?

תשובה: איך האָב פאַר ביידע להבדיל מורא, דאָס מיינט ער שעכט אַנדערש סיי ווען דער רב איז דאָרט, סיי ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט, אַזוי ווי ביי אַ דרייווינג טעסט. דאָס הייסט איך מאַך מער פּינקטלעך סיי ווען דער רב איז דאָרט, סיי ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט.

שאלה ה: וויפיל פּראָצענט ווערט געשאָכטן די וורידין?

תשובה: בערך 60% ווערט געשאָכטן די וורידין!

שאלה ו: וויפיל פּראָצענט רירט מען אָן די מפרקת?

תשובה: בערך 20%!

שאלה ז: וויפיל פּראָצענט שעכט מען נישט די וורידין!

תשובה: בערך 20%!

שאלה ח: וויפיל פּראָצענט וועט זיין מער נגיעת מפרקת אויב דער אינספּעקטאָר וועט דאָרט שטיין די גאַנצע צייט?

תשובה: בערך 2% מער נגיעת מפרקת ווי ווען דער אינספּעקטאָר איז נישט דאָ.

שאלה ט: וואָס וועט זיין אויב דער אינספּעקטאָר וועט שטיין די גאַנצע צייט דאָרט?

תשובה: וועט מען אַכטונג געבן מען זאָל יאָ שעכטן די וורידין!

שאלה י: זענען דאָ אַנדערע שוחטים וואָס שעכטן ווייניקער מאָל דורך די וורידין?

תשובה: אַוודאי נישט יעדער שוחט איז דער זעלבער ווי דער אַנדערער שוחט!

שאלה יא: וואָס וועט זיין אויב אַ שוחט וועט נישט קענען אַלעמאָל שעכטן די וורידין?

איר זענט טאַקע אַ מומחה, אָבער דער אַנדערער איז דאָך נישט אַזאַ מומחה ווי איר?

תשובה: וועט מען אים טאַקע מעביר זיין! און אויף דעם וועט דער אינספּעקטאָר אַכטונג געבן!

שאלה יב: איז עפּעס נתחדש געוואָרן יעצט?

תשובה: דער געזע פון שעכטן די וורידין איז שוין אַן אַלטער געזע   איך האָב דאָ אַ קאָפּיע פון 76', וואו עס שטייט אַז אויב מען וועט נישט שעכטן די וורידין וועט מען צונעמען זיינע לייסענס, אָבער מען האָט נאָך גאָרנישט געטוהן, און מען וועט ווייטער גאָרנישט טוהן.

שאלה יג: אָבער לויט ווי איך האָב געהערט וועט מען דאָך מעביר זיין דעם שוחט אויב ער וועט נישט שעכטן די וורידין, און ער וועט דאַרפן צאָלן קנס, און זיצן דריי חדשים אין תפיסה?

תשובה: .עס איז שקר! עס איז נישט פאַראַן אַזאַ זאַך. עס איז פּונקט ווי אין די לעצטע 40 יאָר. מען וועט קיינעם נישט איינשפּאַרן, קיינער וועט נישט צאָלן קיין קנס. מען וועט נישט מעביר זיין.

שאלה יד: איר זענט מסכים צו שעכטן מיט אַ משגיח פון דעם אינספּעקטאָר?

תשובה:  איך וויל דאָס אויך נישט! איך וואָלט אַוודאי צופרידן געווען מען זאָל דאָס מבטל זיין!

שאלה טו: עס וועט דאָך זיין אַ מכשול אויב די אַנדערע שוחטים קענען נישט מכוון זיין צו שעכטן די וורידין?

תשובה: מען וועט זיך מוזן אויסלערנען. אויב ער וועט נישט קענען וועט מען אים מעביר זיין.

וע"ז באעה"ח יום הנ"ל,  שלום יודא גראָס…ישראל פּנחס פעלדמאַן

שאלה טז: איך בין אַ שוחט, קענסטו מיר נישט פאַרקויפן קיין באָבע מעשיות. איך האַלט אַז עס וועט זיין מער נגיעת מפרקת ביז כאָטש 80%.

תשובה: ניין, העכסטנס 2% מער ווי נאָרמאַל.

שאלה יז: וויפיל חלפים האָט איר ביי דער שחיטה?

תשובה:  6 חלפים. יעדער שוחט (דאָס מיינט 3 שוחטים) ברענגט 2 חלפים.

שאלה יח: איר האָט אַ בודק סכינים?

תשובה: ניין, איינער שעכט, איינער איז בודק פּנים און איינער איז בודק חו!

שאלה יט: אויב איר וועט האָבן נאָך מער נגיעת מפרקת, מיינט דאָס אַז איר וועט דאַרפן האָבן אַ סאַך מער חלפים?

תשובה: מיר האָבן דאָרט נאָך, מען וועט מאַכן נאָך!

שאלה כ: דאָס מיינט איר וועט אַרבעטן נאָך 2 שעה אַ טאָג אויף חלפים? פון וואו וועט איר נעמען חלפים אינמיטן די שחיטה?

תשובה: מען מאַכט נישט קיין חלפים ביי די שחיטה, מען ברענגט אל פאַרטיג.

שאלה כא: אויב דו ביסט מודה אַז נישט אַלע וועלן קענען ווי דו, ווי קענסטו נעמען אַן אחריות? דאָס מיינט דאָך אַז אַנדערע וועלן מוזן שעכטן אין מפרקת, ווייל זיי קענען דאָך נישט ווי דו?

תשובה: מען וועט זיי אויסלערנען. מען לערנט זיך יעצט אויך, מען שעכט יעצט אויך ביז צום סוף.

נאום  שלום יודא גראָס, ישראל פּנחס פעלדמאַן

שאלה כב: ביזט דאָך מודה אַז מען שעכט ביזן סוף, דאָס מיינט דאָך ביזן מפרקת?

תשובה: ניין, איך מיין פאַרן מפרקת, נאָר אין פלייש אַריין.

שאלה כג: ווי קען מען מכוון זיין אַז עס זאָל גיין אין פלייש און נישט אין מפרקת?

תשובה: מען קען, מען לערנט זיך, מען שעכט שוין לאַנג אַזוי.

שאלה כד: אָבער אַנדערע קענען דאָך נישט מכוון זיין אַזוי ווי איר?

תשובה: אַנדערע שעכטן שוין אויך די וורידין אום אָנגערירט די מפרקת.

שאלה כה: וואָס דאַרפסטו זיין אַ מכשיל הרבים און מסכים זיין אויף אַזעלכע זאַכן וואָס נישט יעדער וועט קענען מיטהאַלטן, און אויטאָמאַטיש געצוואונגענערהייט נישט צו פאַרלירן די פּרנסה וועלן זיי מוזן שעכטן אין מפרקת? עס וועט דאָך פּגום ווערן דער חליף?

תשובה: אויב מען וועט אָנרירן די מפרקת וועט מען טריפה מאַכן. מען מאַכט יעדן טאָג טריפה אַזוי אויך, און אַ סאַך מאָל דערשעכט מען נישט די סימנים, און ווען די גויים האַלטן נישט גוט קומען פאָר גרויסע שאלות. עס ווערן טריפה בהמות, עס ווענדט זיך וועלכע גויים עס האַלטן, גוטע אָדער שלעכטע.

שאלה כו: ווי קענסטו נעמען אויף דיר די אחריות פאַר גאַנ לאָנדאָן און אייראָפּע, ווי דו ווייסט אַליין אַז עס איז אַ פּראָבלעם ביי אַנדערע שוחטים!

תשובה: איך נעם נישט קיין אחריות. מיר האָבן רבנים, איך מיש זיך נישט. אל איז די רבנים גדולים, וואָס זיי פּסק'ענען.

שאלה כז: אָבער די רבנים פאַרלאָזן זיך דאָך נאָר אויף דיר?

תשובה: זיי ווייסן וואָס זיי טוען (זיי זענען גענוג קלוג).

שאלה כח (מוסר): ווי קענסטו נעמען אויף זיך אַזאַ אחריות, דו ווייסט דאָך אַז רוב שוחטים זיינען מאכיל טריפות, ווי מען זעט דער דברי חיים סי' ו' (כ"ו), רנ"א רצה לפסול וכו', תולדות יע"י נשא, בעש"ט הק' זי"ע, וכו'.

תשובה: איך בין נישט מסכים אַז רוב אידן עסן נו"ט.

שאלה כט: וואָס הייסט 5.3 מיליאָן אידן פון דייטשלאַנד (ד"ח), 6.5 מיליאָן אידן פון היטלער ימ"ש (עי' בעלז) דאָס מיינט 10 מיליאָן זענען אויסגעשטאָרבן דורך נו"ט, רמב"ם 70 טויזנט וכו'.

תשובה: די 6 מיליאָן האָט ר' יעק'לע געזאָגט אַז דאָס קומט פון שנאת חנם!

שאלה ל: דער בעלזער רבי זי"ע איז דיר נישט קיין פאַרלעסלעכער, אַז ער האָט געזאָגט, און דער צאַנזער רב זי"ע?

תשובה: אָבער מען קען נישט זאָגן רוב שוחטים, רוב כלל ישראל זאָל עסן נו"ט.

שאלה לא: קלאַפּט דיר באמת די האַר ווען דו רירסט אָן די מפרקת?

תשובה: יאָ!

פאַרוואָס?

תשובה: איך דאַרף בודק זיין דעם חליף.

שאלה לב: ביזט מודה, אַז אויב דער חליף ווערט קאַליע נעמסטו אַן אַנדערן חליף? אָבער עס קומט דאָך אַ סאַך פאָר דער פּראָבלעם? דאַרף מען דאָך נעמען אַ סאַך מער חלפים.

תשובה: יאָ, מען נעמט אַנדערע חלפים. עס קומען פאָר כסדר נגיעות מפרקת'ן און מען טוישט, מען נעמט נייע חלפים.

שאלה לג: דאָ ליגט טאַקע דער פּראָבלעם, אַז מען וועט דאַרפן האָבן כסדר נייע חלפים, און וויפיל קען מען בכלל צושטעלן? ממילא וועט מען שעכטן מיט פּגימות אַזוי ווי אין ניו-יאָרק.

די שוחטים זענען בכלל נישט באַגלויבט, ווי דער רשב"א זאָגט אַז שקר בימינם. טראַכט גוט אַריין וואָס דו האָט געטוהן, ווייל הרב פּאַדעווע האָט זיך נאָר אויף דיר פאַרלאָזט. דו נעמסט די אחריות אויפן גאַנצן כלל ישראל אין אייראָפּע. מען איז דאָך עוקר די פינף ה' שחיטה פון דער תורה הקדושה!

תשובה: איך נעם נישט קיין אחריות. אַל איז אויף די רבנים'ס אחריות.

שאלה לד: וויפיל בהמות שעכט מען אין איין שעה?

תשובה: 15 בהמות אין איין שעה.

שאלה לה: פאַרוואָס זאָל טאַקע נישט זיין קיין בודק סכינים?

תשובה: עס איז טאַקע אַ וויכטיקע זאַך. עס וואָלט געווען אַ גרויסער תיקון. אָבער עס איז נישט דאָ קיין געלט! אדרבה, אויב דו קענסט מתקן זיין וואָלט געווען אַ דבר גדול.

וע"ז באעה"ח ליל ד' פּ' ויחי ט' לחודש טבת תשנ"א לפ"ק,  שלום יודא גראָס

אנו החתומים מטה היינו בליל ג' פ' ויחי שנת תשנ"א בבית הרב ר' משה מאיר בריף שליט"א ברחוב מענער ראָוד 14 בלונדון עיר הבירה נ. 61, ביחד עם הרה"ח ר' ישראל האָכהייזער שליט"א, הרה"ח ר' ישראל פנחס הלוי פעלדמאן והרה"ח ר' שלו' יודא גראָס שליט"א, ודברנו עמו ושמענו כל הנ"ל וע"כ באנו לאשר ולקיים כל הנכתב לעיל בהל"ה סעיפים הנ"ל.

נאום: שלום יודא גראס

קול קורא שיצא בלונדון

אכן נודע הדבר!

הרב ליכטנשטיין רב הראשי מהפעדערעישען וגם רב מבארד אוו שחיטה בלונדון סיפר,  כי בהשחיטה של הלונדון בי"ד ופעדערעישן, יש להם

האבן זיי נאר איינס אדער צוויי גלאטע אין איין טאג, און אסאך מאל דאס אויך נישט, און ביי כדתיה זענען יעדען טאג כמעט אלע בהמות גלאט כשר.

(עס איז כדאי צו באמערקן דאס דער גרויסער צדיק [פון פעלז] הרב פאדווא נעמט פאר זיך אמת'ע גלאט, אויך דער שוחט המאכיל טריפות הידוע הרב בריעף נעמט פאר זיך אויך נאר אמת'ע גלאט כשר, אבער פארן גאנצן חרידישען ציבור גיט מען טאקע פשוטע נישט גלאטע פלייש).

בס"ד

קול קורא שיצא בלונדון

אכן נודע הדבר!

וועד העסקנים החרדים דקהילות החרדיות בלונדון

שאלות גלויות להרב פאדווא שליט"א

בענין השחיטה הנדרשת ע"י חברת "צער בעלי חיים"

היות והרב פאדווא כתב במכתבו שמי שרוצה להעיר בעניני השחיטה יבא אליו וישמע דבריו, ע"כ יצאנו  באלו שאלות גלויות לעיני כל, אולי יודה על האמת.

א. לפי מה שסיפרו השוחטים, רואים שמה שכותב הרב פאדווא בענין השחיטה בלונדון הוא היפך האמת.

ב. איך התיר לשחוט בבאקס, בטענה שרבינו הקדוש מסאטמאר זצללה"ה ביקר בבית המטבחיים, ועל סמך זה הוא מתיר שחיטה זו, הרי ידוע שרביה"ק מסאטמאר מעולם לא ביקר בבית המטבחיים בארה"ב ולא נתן הכשר על שום בשר שהוא.

ואמרו ז"ל מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, וגם את זה רוצים להכחיש???

ג. כתה"ר כותב במכתבו וז"ל: ואם יש ביד מי שהוא דבר מה להעיר בזה יבא אלי ואשמע את דבריו.

ד. שאלתנו: אם אמת הדבר שכת"ר רוצה לשמוע מה יש בפי הבריות, למה כשהשובי"ם שלו אומרים וכותבים כי בשחיטה הזאת עוברים על כל הה' הלכות שחיטה, האם אין זה די להפסיק השחיטה הזאת, כשרוצים לשמוע?

ה. אם רבני כדתיא זועקים וכותבים הרבה מכתבים בכתב ידם וחותמים ומבקשים בתחנונים שלא להכניס "הבאקס הפען" לשנות משחיטה הנהוגה עד היום הזה, מפני שבשחיטה הזאת יאכילו נבילות וטריפות במלוא מובן המלה, למה אינו משים לב לזה?

האם לזאת יקרא רוצה לשמוע?

ו. כולם יודעים ומודים שאופן השחיטה בבאקס ופען הוא נבילות וטריפות, ורק כתה"ר היחידי העומד על כך בתוקף (נגד כל הרבנים והשוחטים, חוץ משו"ב אחד שלו, שותפו של עמלק) להאכיל לישראל נו"ט.

ז. אנו שואלים: עד מתי תאכילו את עם ישראל בלונדון בנבילות וטריפות???

והנה אחז"ל במשנה אבות והוי דן את כל האדם לכף זכות.

והזכות היחידי שיכולים ללמד על מעכת"ר בהיתר הזה הוא רק, שכתה"ר מקבל טובת הנאה גדולה מאוד לו ולבניו ולחתניו שזה מאפיל הדעת הנכון, לראות ולהבחין האמת. ומפני זה צועק יאכלו ענווים וישבעו, ואינו משים לב לדברי הרבנים הגאונים והצדיקים מכל העולם שכותבים לו בתחנונים שלא יהפוך השחיטה לנבילות וטריפות.

תודה לא-ל שלא אלמן ישראל, ועוד נמצאים רבנים חרדים בלונדון, שעדיין אינם משוחדים ומוחים נגד חילול שם שמים שלא להכשל באכילת איסורים, ושלא לחדש דברים חדשים, שבזה יעברו על ה' הלכות שחיטה, שהוא הלכה למשה מסיני.

איך יכולים לסמוך על רב שהוא מכשיל הרבים בנבילות וטריפות בשאט נפש במזיד?

האם זה נקרא רב?

אחבנ"י צריכים לדעת אחת ולתמיד כי לא אנשי "הצער בעלי חיים" אשמים, כלל וכלל לא. רק הרב פאדווא אשם בזה, בההיתר שהוא נותן על השחיטה הזו.

סוף דבר:

אחר שישבנו (רבנים  מנהיגי קהילות ועסקנים) יומם ולילה באנו למסקנה:

1. שכל איש אשר רגליו עמדו על הר סיני, ואשר בוער בקרבו עדיין ניצוץ של יראת שמים,  יפריש עצמו ובני ביתו מאכילת הבשר "כדתיא" אשר כל כשרותו אינו אלא סילוף וזיוף, וסמיית עיניים, כאשר כל הרבנים חוץ מהרב פאדווא מודים וצועקים על אי כשרותה.

אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית

2. אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית מרבנים ובעלי בתים החרדים לדבר ה' ותורתו הקדושה. זאת תהי' תחילת ההצלה, וזה עוד יציץ ויפרח פירות ופרי פירות, ויחיש הגו"צ בב"א.

העתקה מספר תורת הקנאות לר' יעקב עמדין והוא קבוצת מאמרים וכתבים נגד שבתי צבי ומתי סודו

צילום הדפוס הראשון, אמשטרדם תקי"ב נדפס מחדש ע"י הוצאות מקור , ירושלים, תשל"א.

גביית עדות מבי"ד הגדול שבירושלים:

האיך ששבתי צבי קודם שהמיר דתו האכיל חלב כליות לעשרה מישראל

בספר הנ"ל בדף 45 וז"ל: קבלת עדות בירושלים תוב"ב:

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מוהר"ר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות…וז"ל בלה"ק:

אני מעיד שמפורסם הדבר בין ת"ח בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל, גם צוה להם להקריב פסח בחו"ל והאכילם כסדר אכילת פסח.

גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא: בא"ה [ברוך אתה ה'] המתיר אסורים.

וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה ג"כ דבר זה ואח"כ עשה תשובה…

עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מוהר"ר משה גלאנטי אומר:

מתחילה לא הייתי מבזה לש"צ ימש"ו, אע"פ שלא הייתי מאמין בו רק אחר שראיתי כת"י של ש"צ ימש"ו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו, וחתם את עצמו אני הויה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו.

אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום. עכ"ל, ועיי"ש עוד באריכות.

ומה נוראים דברי המדרש רבה איכה – עה"כ ויצא מבת ציון, וזל"ק: היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכים פניהם ממנו, אמר להם הקב"ה תבא שעה ואני עושה לכם כן, עכ"ל.

ובאדר"נ (פכ"ט) וז"ל: מפני מה מתים ת"ח בלא זמנם מפני שהם בוזים בעצמם שאינם נוקמים ונוטרים כנחש על דברי תורה ויראת שמים, עכ"ל.

ולסיום הדברים: אעתיק מ"ש הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים דף ו, ע"ב, וז"ל:

אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב:

צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על א"א, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.

שאלתנו הוא: האם אין דברים קדושים הנ"ל די לעורר את כל אחד לעשות כל אשר ביכולתו להציל הכלל ישראל מאכילת נבילות וטריפות חלב ודם, וישראל קדושים הם ורוצים לשמוע?

ונעתיק קצת מש"כ  בעיתון היהודי "דאס אידישע ליכט" (י"ל בחודש טבת תרפ"ג) פורסם כתבה תחת הכותרת "עד מתי" כתב אותו הרב שרגא פייוויש מנדלוביץ, שהיה ידוע כלמדן,, ויהודי ירא שמים, וכמי שעמד בפרץ וגילה את הפצע הנורא של אכילת טריפות בעיר ניו יורק.

במאמר המערכת הבהירו וכתבו: "לדאבוננו כל מה שהוא כותב שם הכל אמת ויציב, הכשרות ירדה עד לדיוטא התחתונה, ושוררת הפקרות נוראה, סקנדל נורא ולכן נכשלים הרבה באכילת נבלות וטריפות ובמיוחד אלו אשר רוצים בכל לב לשמור שעל שולחנם לא יעלה חלילה טריפה.

"בנושא הכשרות כבר דשו בה בעיתונות היהודית בזמן האחרון, ובעיקר בכל הקשור לאותן הקצבים המוכרים בשר טריפה בשר בלי הכשר או בהכשרים מסולפים, אך התעלמו מן הצד השני של המטבע מענין הטריפות הנמכרות תחת השגחתם של הרבנים או ארגונים רבניים.

העיתונות שתקה בענין בשל כבוד הרבנים או בגלל טעמים אחרים, ובכל הקשור לכבוד התורה המושפל עד עפר, וכבוד האמת שעליו דורכים ברגלים, הרי שלנו הדברים יקרים יותר, ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ולכן אני יוצא בקול מחאה גדולה".

באורך רשימתו ניתן להיווכח על יושרו של הכותב, כאשר הוא אינו מחפש לשאת פנים בשביל אף אחד, הוא כותב חריף מאוד, וללא הבדל הוא עורך חשבון עם כולם, ושרשרת של "אני מאשים'ס" הוא יוצא נגד רבים, ובתור דוגמא נביא להלן כמה מהם:

"אני מאשים הרבה רבנים-מכשירים, שבידיעתם או בשל אי ידיעתם אך בשל התרשלותם מוכרים תחת "השגחתם" בשר נבילה וטריפה, בסיטונאות ובקמעונאות, והמוכר הינו נבל ברשות התורה.

אני מאשים אותם הרבנים המכשירים, שהרבה יהודים העירו להם והוכיחו להם בענין הטריפות, ואותם הרבנים התעלמו כליל מן הענין, אותם החוטאים ממשיכים למכור כמה שהם רוצים.

אני מאשים הרבה רבנים, שבמקרים רבים הם אינם נוטלים חלק בעבודת ההכשרה, ובכל זאת הם יודעים מה שקורה, ובכל זאת שותקים בענין הנבילה, וכל זאת בשל ה"שמור לי ואשמור לך", או בגלל הרצון למנוע חילול ה', והם שוכחים שבמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב….

מאותם המילים ניתן לראות איך וכיצד אותו הכותב שופך את דם לבו, כואב לו על מצב הכשרות איך שהוא לקוי, ב"אני מאשים" הגדול שלו היכן שהוא מאשים את הרבנים הוא מנסה ברשימתו ללמד זכות עליהם ומאשים את הקהל היכן שניתן לראות בהמשך של הכתיבה, כפי שנצטט להלן:

"אגב ניתן לכנות את הרבנים המקומיים בכלל של "עניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו", ואז אותם אלה בלי יוצא מן הכלל אין להם פרנסה מן הרבנות והינם חייבים לחפש זאת מהכשרים או ממלאכות בזויות ושפלות אחרות, כך שהם יותר טרודים בפרנסות מאשר סנדלרים ותפרנים, ולכן אין להם זמן וכח להסתכל על כל עניני היהדות, וכאן נופל כל האשמה על הבעלי בתים האורטודוקסים.

אני מאשים את האורטודוקסיה שהיא יושנת שינת חוני המעגל ואינה רואה דבר ממה שנעשה מסביב, היכן שהחומות החזקים ביותר שלנו נופלים ומתמוטטים על ידי שונאינו, דבר קדשינו נרמס ברגלינו, הירושה שירשנו זה שלשת אלפים שנה כמעט ואין לה עוד זכר, והאורטודוקסיה יושנת, אבל עד מתי?

האם אינכם יודעים שמכל חומת היהדות, ששמרה אותנו עד כה כמעט ולא נשאר זכר פרט לכשרות, שבת וימים טובים כמעט ואינם נשמרים, אפילו בבתים האורטודוקסים, ועתה נהרס גם חומת הכשרות ואתם יושנים, אבל עד מתי?"

"ואף אם התחלתם לבנות בשנים האחרונות ישיבות ותלמודי תורה בכדי לחנך את ילדיכם וכן להחדיר בהם מדות טובות, אז האם אינכם יודעים שגופות שהינן מפוטמות בנבילות וטריפות, אינן יכולות להיות יהודים עם מידות טובות? האם אינכם יודעים שנבילות וטריפות מטמטמים את הלב ומסממים את הדם היהודי, ואתם יושנים, אבל עד מתי?

האם אינכם יודעים שבכל יום שהינכם הולכים בבוקר למקוה לטהר את עצמכם, לא יעזרו לכם אפילו כל מימות שבעולם, כי הינכם טובלים ולא רק ששרץ בידכם, אלא שרץ בתוככם!, וכשהינכם מתפללים ערב ובוקר, או כשהנכם לומדים שיעור, האם אינכם יודעים שהבל היוצא מפיכם הוא הבל של חטא, כי הוא מפוטם בנבילות וטריפות, ואתם יושנים – אבל עד מתי?

וכשאתם רוחצים את ידיכם על מנת לאכול לחמניה, או כשהנכם עושים קידוש ועל השולחן מונחות החלות, בשר ודגים וכל מטמעמים והינכם אומרים בכל פרוסה "לכבוד שבת", הרי שהינכם בוצע ברך ד' והינכם יושנים, אבל עד מתי?

ובודאי הינכם יודעים, שרק במעשר של הכסף, שאתם היהודים האורטודוקסים מבזבזים על תצוגות ולוקסוס, יכלו בכסף הזה לשמור על כבוד הרבנים ולבנות את חומת ישראל הפרוצה, והינכם יושנים, אבל עד מתי?

רבותי! תעשו לעצמכם קצת חשבון הנפש וראו עד להיכן חרגתם, זכרו, שההורים שלנו הקריבו עצמם על קידוש השם, הם הרשו שישרפו ויצלו אותם, והעיקר לשמור על תורתנו הקדושה, מאחר ומכם אין תובעים קרבנות, רק בקומץ אתם יכולים להציל את הסיטיאוציה, והינכם יושנים, אבל עד מתי?

יהודים! האם אינכם פוחדים יותר מיום הדין הגדול והנורא, היכן שלא תוכלו יותר לתרץ תירוצים והתחמקויות ומשיכות בכתף?

ואני שואל אתכם, עד מתי? ואני אומר, עורו ישנים משנתכם"! עכ"ל.

נעתיק כאן כמה מרבנים הצה"ק מדור העבר איך שזועקים מרה על חורבן הכשרות, וכותבים מכתבים בכתב ידם וחותמים ומבקשים בתחנונים שלא להכניס בשר בהמה לתוך פיהם עד ביאת משיח צדקינו בב"א, מפני שמאכילים רח"ל נו"ט חלב ודם במלוא מובן המלה.

ואנו שואלים: עד מתי תאכילו את עם ישראל בנבילות וטריפות חלב ודם???

אחבנ"י צריכים לדעת אחת ולתמיד כי לא אנשי "הקצבים והבוטשערס והרבנים המכשירים אשמים", כלל וכלל לא [כי הם נמכרים בעד בצע כסף]. אבל אשמים אנחנו על אחינו, שאנו שותקים ואין אנו מעוררים ומוחים את כל אחד מאחבנ"י להפסיק אחת ולתמיד לפטם עצמם במאכלות אסורות, כמבואר ברמב"ם, הובא בספה"ק צפנח פענח ובספה"ק דגל מחנה אפרים (פרשת עקב), עיי"ש.

ואסיים בדברי הקדוש "מהרש"ק" זי"ע בספרו (שו"ת טוטו"ד ח"א) וזל"ק:

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי' את בעליה בשני עולמות, "והלוואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם" וכן יאבדו כל אויביך ד'. ועלינו יערה רוח ממרום. (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקם ועמלם של אלו שיצאו במלחמת קודש, ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכתה במדינתם ודורש ומבקש להחזיר עטרת קדושת ישראל ליושנה, ושישמרו את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות.

וידוע מאמר הבעל שם טוב הק' זי"ע על פסוק בזע"ם תצעד ארץ, ראשי תיבות זע"ם הוא ז'ביחה ע'ירובין מ'קואות, והכוונה בזה, דע"י שמעוררים את העם בשחיטה ובהלכות טהרה ושבת, מסירים את חרון אף ה' מישראל ומעוררים רחמי שמים כי כשיש דין למטה אין דין למעלה כמשאחז"ל), וה' הטוב יהיה בעזרם לזכות את הרבים, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע שלום על הרי יהודה בבהגוא"צ בב"א.

הק' שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין יצ"ו

 

 

יצא לאור ע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

יו"ל פרוס חג הפסח תשס"ו

---

---