ספר צדיקי הזהר פרק א'

[א]) הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין מראזלא זי"ע

הוא בנו של הצדיק הקדוש רבי משה מסאמבור וחתנו של דודו ורבו הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב. היה גדול בנגלה ובנסתר, והצטיין בפקחות ובחכמת חיים.
את ספריו בקבלה "דעת קדושים" ו"עמוד התורה" כתב תוך הכנה מיוחדת, כשהוא עטוף בטליתו ומוכתר בתפילין סגור ומסוגר. הגאון והצדיק רבי חיים מצנז כתב על ספריו אלה: "מי אנכי להעיד על גודל יקר הערך, מי אשר חכמת ה' בקרבו יבין כי רב מעשהו". נהג בפרישות מובהקת, מאס בחיי עולם-הזה וכל ימיו שקד על ספרי הקבלה. כתבי האר"י ז"ל היו שגורים על פיו. חסידים רבים הלכו לאורו, בתוכם מגדולי דורו ובראשם רבי יחזקאל משינאווא. רבי יהודה צבי נפטר ביום ז' מרחשון תר"ח, בהיותו בן נ"ז שנה והשאיר ארבע בנות, שכולן נשאו לצדיקים נודעים. (סוד ה')

[ב])  הצה"ק המקובל רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג-תקצ"א) היה אדמו"ר ומקובל אלוקי ומפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

הצה"ק המקובל רבי צבי הירש מזידיטשוב שבגליציה נולד להצה"ק המקובל רבי יצחק אייזיק מסאפרין שבהונגריה, מצאצאיו של הצה"ק הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב" זי"ע, ואחיהם של הצה"ק המקובל רבי משה מסאמבור, רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי ליפא מסאמבור ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב.

היה גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, בשל ידיעותיו המקיפות בספר הזהר כונה בפי גדולי דורו "שר בית הזוהר".

על ההערצה כלפיו בזמנו אפשר ללמוד מהדברים המיוחסים להצה"ק המקובל רבי חיים הלברשטאם מייסד צאנז שאמר: כשאומרים בגליציה סתם "רבי", מתכוונים לבעל ה"עטרת צבי". גם לבנו של להצה"ק המקובל רבי חיים זי"ע, הצה"ק המקובל רבי יחזקאל הלברשטאם משינובה מיוחסת אימרה המשווה את הנסיעה לזידיטשוב בל"ג בעומר לנסיעה לקברו של רשב"י במירון.

נפטר ממגפת הכולרה בי"א בתמוז תקצ"א. הגאון הגדול רבי שלמה קלוגר הספיד אותו‏.

ממשיך השושלת של זידיטשוב, היה בן אחיו – הצה"ק המקובל רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.

רבותיו המובהקים היו הצה"ק המקובלים, רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין, אך היה מחשיב את כל רבני דורו וביקר בחצרותיהם של המגיד מקוז'ניץ, רבי משה לייב מסאסוב, וה"אוהב ישראל" מאפטא, מהם ציטט בספריו.

מתלמידיו: רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, היה עורך אליו נסיעות לאחר פטירת רבותיו, בין השנים תקפ"ו – תקצ"א. כמו כן תלמידו המובהק היה אחיינו האדמו"ר יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא (מספר על כך שדודו היה מבקש ממנו גילויים שיספר לו ברוה"ק, והיה נותן לו על כך מטבעות, ולאחר מכן עם כסף זה האדמו"ר מקאמרנא היה מחלק לצדקה). חתנו רבי יהודה צבי מרוזדול. רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. רבי אברהם מנארול. רבי יוסף מקוזובה.

גם לאחר פטירתו הפך למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל. בין תלמידיו היה המלבי"ם, שכותב בספרו "ארצות החיים", שהוא תלמיד ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. הצה"ק רבנו יואל טייטלבוים זי"ע מסאטמר, שנולד שנים רבות לאחר פטירתו, נהג לכתוב בספריו "מורי ורבי ה'עטרת צבי'", [והיה לומד הרבה ספרי קבלה], ואמר "אני דבוק בספרים שלו כמו שהייתי דבוק בו, אם היינו חיים באותה תקופה".

מחיבוריו: "סור מרע ועשה טוב". "עטרת צבי" – פירוש על הזהר "בית ישראל" "פרי קדש הלולים". "צבי לצדיק" – על תיקוני הזהר (סוד ה').

[ג]) הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זי"ע מביא כן בהסכמת ספר תעלומות חכמה להרה"ק מראזלא ששמעו מפה קדשו. (עבודת עבודה)