ספר זוהר לחכמים- סוכות

ספר

זוהר לחכמים

בו יבואר השאלות ותשובות הנשאלות בדור זה מבני ישיבות, הנבוכים בענין חובת השעה לכל איש ישראל ללמוד זוהר הקדוש.

עַל כֵּן בָּנַי וְאַחַי תַּרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לִלְמֹד בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים בִּשְׁקִידָה, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹר הַזֹּהַר מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו וְלֹא טָעַם טַעַם הַתּוֹרָה, (הַקְדָּמַת סֵפֶר עֲצֵי עֵדֶן מִקָּאמַארְנָא).

להורדת ספר זוהר לחכמים- לחץ כאן: ספר זוהר לחכמים – סוכות

יצא לאור

על ידי מפעל הזוהר העולמי, בת ים

0527-651911

סוכות תשע"ד

זוהר לחכמים

ד. שאלה: מי זה האומר שצריך באמת ללמוד זוהר הקדוש?

תשובה: הדפסנו ספר ובו מובאים דבריהם של אלף צדיקים שאומרים שמוכרחים ללמוד זוהר ואפילו ילדים, וכל שכן בחורים ואברכים.

ה. שאלה: האדמו"ר שלי אמר שבחורים אין צריכים ללמוד זוהר ומספיק שיקראו פתח אליהו!

תשובה: אם האדמו"ר שלך אומר כן, יכול להיות לזה שני סיבות:

א' אולי הוא לא יודע פשוט לא לימדו אותו כמו הרבה אנשים שלא יודעים, ועל זה אנו אכן פועלים שאנשים כן ידעו. ב' אולי הוא חס ושלום מן הערב רב האמיתיים.

ו. שאלה: זה כנראה נאמר רק לדורות הקודמים, אבל אנחנו אנשים פשוטים ולא נאמר עלינו.

תשובה: החפץ חיים צוה לכל הבחורים ואברכים לגמור כל שבוע כל הפרשה של הזוהר הקדוש, וזה ממש בדורנו, וכן צווה גם לבחור שהיה בגיל 14 וישן איתו בביתו 3 חודשים, שילמד בכל לילה לפני השנה בספר רזיאל המלאך.

ז. שאלה: האם יש מראה מקומות לכל הדברים האלו?

תשובה: כל אחד שקורא את הספרים שלנו יודע המקורות.

לדוגמא: כתוב בזוהר פרשת ויקרא (בתרגום ללשון הקודש על ידי המקובל ר' יודל ראזנבערג זיעוכי"א) כך:

אמר רבי יהודה, עתיד הקדוש ברוך הוא לגלות סודות עמוקים של התורה, בזמן מלך המשיח, ככתוב: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), וכתוב: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם"(ירמיהו לא, לג), אמן כן יהי רצון. (עד כאן לשון הזוהר).

א)               קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲפִלּוּ נְעָרִים יֵדְעוּ נִסְתָּרוֹת

אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא, וְכַד יְהֵא קָרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא, אֲפִלּוּ רַבְיֵי דְעַלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכָּחָא טְמִירִין דְּחָכְמְתָא וּלְמִנְדַע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבְּנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְּיָא לְכֹלָּא.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעוֹלָם כָּל כָּךְ. וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ נְעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל הַחָכְמָה וְלָדַעַת עַל יָדוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל.

(זֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא דַּף קיח.)

רואים בזוהר בפירוש את הדברים שיהיה בימי מלך המשיח שיגלה סודות עמוקים, רואים בפירוש את הקשר בין המשיח להזוהר.

ובספרנו ערכה של שעה מובא הרבה מאוד על זה ונביא על קצה המזלג רק מגדולי התורה של אחינו האשכנזים הליטאים וכל שכן שהחסידים צריכים ללמוד מזה:

אָמַר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּלוֹךְ זַצַ"ל בְּשֵׁם רַבּוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים זְיָ"ע, שֶׁעַל לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה כִּי רֻבּוֹ מִדְרָשׁ, וְהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים מְעוֹרֵר לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל שַׁבָּת אֶת הַזֹּהַר שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה וַאֲפִלּוּ לְבַחוּרִים. (ר' יוֹסֵף בֶּן שְׁלֹמֹה מִפּוֹזִ’ין, הוֹסָפוֹת בִּנְיַן יוֹסֵף).

רַבֵּנוּ הַחֲזוֹן אִישׁ זְיָ"ע הוֹרָה לְשׁוֹאֲלָיו לִלְמֹד זֹהַר כְּסֵפֶר מוּסָר וְאַף לָמַד בְּעַצְמוֹ עִם בֶּן אֲחוֹתוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ גְּרֵיינְמַן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וּבַהִזְדַּמְּנוּת אַחַת הִתְבַּטֵּא כִּי בְּחָכְמַת הַנִּסְתָּר יֶשְׁנָן סֻגְיוֹת שְׁלֵמוֹת הַקָּשׁוֹת יוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁבַּנִּגְלֶה, וְהָיָה מַסְבִּיר כִּי בְּשֶׁל כָּךְ נִקְרֵאת חָכְמָה זוֹ חָכְמַת הַקַּבָּלָה, שֶׁכֵּן אֵין לַהֲבִינָהּ אֶלָּא בְּקַבָּלָה, אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד אֵלִיָּהוּ, אוֹ מִמִּי שֶׁקִּבֵּל מֵאֵלִיָּהוּ.

וּבְסֵּפֶר מַעֲשֵׂה אִישׁ, (עֻבְדּוֹת עַל מָרָן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל) כָּתַב מִשְּׁמוֹ: לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְעוֹרֵר יוֹתֵר מִכָּל מַאַמְרֵי חֲזַ"ל.

ח. שאלה? אבל למה לא די שלומדים דף היומי, האם זה לא דבר גדול לדעת כל הש"ס? תשובה! כן זה דבר גדול, אבל ראה מה שאומר הרשב"י:

ב)               אוֹי לִבְנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, רַק פְּשָׁט שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַתּוֹרָה

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר וַי לִבְנֵי עָלְמָא דְּאִנּוּן אֲטִימִין לִבָּא וסְתִימִין עַיְנִין. דְּהָא כְּמָה רָזִין סְתִימִין אִית בְּאוֹרַיְתָא וְלֹא מַשְׁגִּיחִין בְּהוֹן. דְּלֹא בָּעָאן אֶלָּאלְמֵיכַל תֶּבֶן דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ פָּשַׁט לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְתָא, וְלֹא טַעֲמִין מִן מֹחָא מִלְּגָאו.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אוֹי לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי הַלֵּב וּסְתוּמֵי עֵינַיִם, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה סוֹדוֹת סְתוּמִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לֶאֱכֹל אֶלָּא תֶּבֶן שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא פְּשָׁט (שֶׁהוּא) לְבוּשׁ הַתּוֹרָה, וְאֵינָם טוֹעֲמִים מִן הַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים.

(תִּקּוּנִים מִזֹּהַר חָדָשׁ דַּף קיח:)

וַוי לְאִינּוּן דְּאַכְלִין תֶּבֶן תְּבֵל דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יָדַע בְּסִתְרֵי דְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא קָלִין וַחֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אוֹי לְאוֹתָם הָאוֹכְלִים תֶּבֶן (עִם) שִׁבֳּלִים שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵינָם יוֹדְעִים בְּסִתְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא בְּקַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה.

(רַעְיָא מְהֵימְנָא תְּחִלַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא דַּף ערה:)

ג)                  כָּל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים רַק בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וְלֹא בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר, הֵם גּוֹרְמִים שֶׁמָּשִׁיחַ יֵלֵךְ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב, וְכֵן הֵם גּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאָבְדָן בָּעוֹלָם

אֲפִלּוּ כָּל[1] אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, בְּהַהוּא[2] זִמְנָא (תהילים עח טל) וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ[3] וְלֹא יָשׁוּב, לְעָלְמָא, וְדָא[4] אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם (הֵם) עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן (כָּתוּב) "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב", (רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָשׁוּב לָעוֹלָם, וְזֶהוּ רוּחַ שֶׁל מָשִׁיחַ.

וַי לוֹן מַאן[5] דְּגָרְמִין[6] דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לָעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יְבֵשָׁה וְאֵינָם רוֹצִים לַעֲסֹק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנָּה נְבִיעַת הַחָכְמָה שֶׁהִיא י'. וְהַב' נִשְׁאֶרֶת יְבֵשָׁה.

(תִּקּוּנִים תִּקּוּן ל' דַּף עג:)

ט. שאלה? למה אתם כותבים דברים חריפים נגד אדמורי"ם וראשי ישיבות שלא נותנים רשות לתלמידיהם ללמוד זוהר הקדוש?

תשובה! לא אני אומר את הדברים החריפים, אני רק מריק לך מכלי אל כלי, הרשב"י אומר את זה! ולא די זה אלא היה יותר טוב שלא בא לעולם.

וזה לשון הזוהר הקדוש: וַי לוֹן דְּגָרְמִין[7] עֲנִיּוּתָא[8] וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאָבְדָן בָּעוֹלָם.

(תִּקּוּנִים תִּקּוּן ל' דַּף עג:)

ד)                מִי שֶׁגּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ חָכְמַת הַקַּבָּלָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא

מָאן[9] דְּגָרִים דְּאִסְתַּלַּק קַבָּלָה וְחָכְמָתָא מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה וּמֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְגָרִים דְּלָא יִשְׁתַּדְלוּן בְּהוֹן, וְאָמְרִין דְּלָא אִית אֶלָּא פְּשָׁט בְּאוֹרַיְיתָא וּבְתַלְמוּדָא, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא[10] יְסַלֵּק נְבִיעוּ מֵהַהוּא נָהָר וּמֵהַהוּא[11] גָּן, וַוי לֵיהּ[12] טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא וְלָא יוֹלִיף הַהִיא אוֹרַיְתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְחַשַּׁב[13] לֵיהּ כְּאִלּוּ אַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגָרִים[14] עֲנִיּוּתָא בְּעָלְמָא וְאֹרֶךְ[15] גָּלוּתָא.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בָּהֶן, וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא יֵשׁ אֶלָּא פְּשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי (הֲרֵי זֶה) כְּאִלּוּ הוּא מְסַלֵּק נְבִיעָה מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַּן. אוֹי לוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם, וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹרֵם עֲנִיּוּת בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.

(תִּקּוּנִים תִּקּוּן מג דַּף פב.)

לפיכך אני מבקש ממכם רבותי אל תעשו עצמכם תמימים כאילו אינכם יודעים, הכל כתוב מפורש, והכל ידוע, ומי שלא יודע יקח את הספרים ויעיין בהם וימצא.

י. שאלה? האדמו"ר שלי אומר, מספיק נגלות התורה: אני מבטיח לכם שאם כל האנשים היו לומדים נגלה היה בא משיח תיכף ומיד, והיה הכל טוב!

תשובה! זה מה שהאדמו"ר שלך אומר: שעוד לא טעם טעם תורה לשמה, בואו ונראה מה אומר הזוה"ק והצדיקים הקדושים:

עם ישראל, גוי קדוש, זה קרוב לאלפיים שנה טובעים בגלות הנוראה, בצרות שונות ומשונות, כל יום גרוע מקודמו, אסונות שלא שיערום אבותינו, על מה ולמה? מדוע הגלות הקשה אינה מגיעה לסיומה?

מִי מֵבִיא לָעוֹלָם, מִלְחָמוֹת אֲסוֹנוֹת וַעֲנִיּוּת?

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי בְּתִּיקוּנֵי זוֹהַר (תִּיקוּן ל'), מַזְהִיר: אוֹי לְאֵלּוּ שֶׁלֹּא רוֹצִים לִלְמֹד אֶת הַזֹּהַר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְבִיאִים לָעוֹלָם עֹנִי, מִלְחָמוֹת וַאֲסוֹנוֹת.

בַּעַל חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מַעְיָן רִאשׁוֹן נָהָר כ"ד)  מַזְהִיר אוֹתָנוּ: וְגַם עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא יִהְיֶה בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וְקַלּוּת הַגָּלוּת וְהַשְׁבָּתַת הַקִּטְרוּגִים.

רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, (שְׁנַת תרפא) מעוררים: כְּבָר יָדוּעַ לִכְבוֹדָם מַעֲלַת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הוּא מְבַטֵּל כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.

רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל (בַּהַקְדָּמָה לָשַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת) אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כָּבוֹד לַתּוֹרָה, כִּי הֵם מַאֲרִיכִים הַגָּלוּת וְכָל הָרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם

וְזֶה אֶצְלִי פֵּירוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ו ב): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּכָל יוֹם וְיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי בְּלִי סָפֵק בִּהְיוֹתָם עוֹסְקִים בִּפְשָׁטֶיהָ וּבְסִפּוּרֶיהָ לְבַדָּם הִיא לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ וְשַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָהּ וְכָל הָאֻמּוֹת יֹאמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד", מַה תּוֹרַתְכֶם מִתּוֹרָתֵנוּ, הֲלֹא גַּם תּוֹרַתְכֶם סִפּוּרִים בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. אֵין עֶלְבּוֹן תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה, וְלָכֵן אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְאֵינָם עוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כָּבוֹד לַתּוֹרָה, כִּי הֵם מַאֲרִיכִים הַגָּלוּת וְכָל הָרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר שֶׁהִתְחַלְנוּ בְּהַקְדָּמָתֵנוּ זֹאת וְזֶה עַצְמוֹ הוּא בַּת קוֹל הַמַּכְרִיז בְּכָל יוֹם.

 וְנִרְמַז בַּפָּסוּק "קוֹל אוֹמֵר קְרָא", וְעַל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה אָמְרוּ גַּם כֵּן בְּסֵפֶר הַזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (דַּף קנ"ב.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי. וְעוֹד הַאי מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ. וּמַאן דְּחָשִׁיב דְּהַהוּא לְבוּשָׁא אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא, תִּיפַּח רוּחֵיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט): 'גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ', מַה דִּתְחוֹת הַאי לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא וְכוּ'. טִפְּשִׁין דְּעָלְמָא, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, דְּאִיהוּ סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יַתִּיר וְכוּ'. עוֹד יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר אַחֵר כַּיּוֹצֵא בְּזֶה בַּפָּרָשָׁה הַנִּזְכַּר עַצְמָהּ (דַּף קמט:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמַאן דְּאָמַר, דְּהַהוּא סִפּוּרָא דְּאוֹרַיְיתָא, לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא סִפּוּרָא בִּלְבַד קָאֲתֵי, תִּיפַּח רוּחֵיהּ. דְּאִי הָכִי, לָאו אִיהִי אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה, אוֹרַיְיתָא קְשׁוֹט.

רבינו משה חיים לוצאטו זצ"ל צועק: וְהִנֵּה כְּלָל זֶה הוּא בְּיָדֵינוּ, שֶׁכָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו (יְרוּשַׁלְמִי יוֹמָא פֶּרֶק א' הֲלָכָה א'), מֵאַחַר שֶׁהֵמָּה בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְהָיוּ יְכוֹלִים לִפְעֹל בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא עָשׂוּ, לָכֵן מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בִּימֵיהֶם. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מֵאַחַר שֶׁלָּנוּ מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה לִמְאֹס בָּרַע וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וְלַעֲשׂוֹת תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ וְאֵין אָנוּ עוֹסְקִים, נִמְצָא, אָנוּ הַגְּרָמָא בַּנְּזָקִין, שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת, חַס וְחָלִילָה, בִּפְרָט לִמּוּד חָכְמַת הָאֱמֶת, הוּא לִמּוּד הַקַּבָּלָה, הוּא רֹאשׁ לְכָל הַתִּקּוּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּפֶה מָלֵא: דְּבֵיהּ יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא – בִּזְכוּת לִמּוּד הַקַּבָּלָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת.

זאת אומר גם הרמח"ל ומוסיף: בֶּן אָדָם, בֵּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְהַבֵּט נָא וּרְאֵה, שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַגְּדוֹלִים הֵמָּה תַּחַת יָדֶיךָ עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְחָכְמַת הָאֱמֶת. וְהִנֵּה הַחָכְמָה הַזֹּאת בְּקֶרֶן זָוִית הִיא מוּנַחַת, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. (סֵפֶר דֶּרֶךְ עֵץ חַיִּים לְהָרַמְחַ"ל זיע"א – בַּעַל סֵפֶר מְסִלַּת יְשָׁרִים – וְהוּא הַקְדָּמָה לַסֵּפֶר פִּתְחֵי חָכְמָה, וְהוּא מְיֻסָּד עַל סֵפֶר עֵץ הַחַיִּים לְמוֹרֵינוּ הָרַב חַיִּים וִיטַאל ז"ל).

הַדּוֹחֶה חֵלֶק הַנִּסְתָּר שֶׁל הַתּוֹרָה, כדּוֹחֶה את כֻּלָּהּ, ודּוֹמֶה כְּאִלּוּ דּוֹחֶה אֶת הָאַחְדוּת כֻּלּוֹ וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חֵלֶק הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר, הַכֹּל אַחְדוּת אֶחָד, וְהַדּוֹחֶה חֵלֶק הַנִּסְתָּר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּהּ, דּוֹחֶה כֻּלָּהּ וְנֶעֱנָשׁ, כִּי הַדּוֹחֶה חֵלֶק מִן הָאַחְדוּת כְּאִלּוּ דּוֹחֶה כֻּלּוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לְהַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַקָּנֶה לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, כִּי הַלּוֹמֵד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לֹא נִקְרָא חָכָם רַק לַמְדָן, כִּי אִם הַלּוֹמֵד כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לְמִדָּה הַנִּקְרֵאת זֹא"ת וְכוּ'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, הַיְנוּ שֶׁהוּא נֵעוֹר וְעוֹסֵק רַק בִּלְבוּשֵׁי הַתּוֹרָה בַּחֵלֶק הַנִּגְלֶה הַנִּקְרָא לַיְלָה כַּיָּדוּעַ, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּאוֹ"ר הַתּוֹרָה, כִּי אוֹ"ר גִּימַטְרִיָּה רָ"ז, הַיְנוּ בְּרָזֵי הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹרַת הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא יוֹם, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ דּוֹחֶה אֶת הָאַחְדוּת כֻּלּוֹ וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם חָפֵץ גַּם בַּחֵלֶק הַנִּסְתָּר שֶׁבַּתּוֹרָה, הַגַּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיגוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר כִּי אִם בְּתוֹרַת הַשֵּׁם חֶפְצוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּירַשׁ הָאַלְשֵׁיךְ, וּכְאִלּוּ הִשִּׂיג גַּם חֵלֶק זֶה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹפֵס חֵלֶק מִן הָאַחְדוּת כְּאִלּוּ תּוֹפֵס כֻּלּוֹ כוּ'. (תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים. וְכֵן כָּתוּב בְּסִפְרוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים)

הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא כְּשֶׁנַּעֲסֹק בְּחָכְמַת הָאֱמֶת

וכך זעק הרמח"ל זי"ע בשער ההקדמות: אָמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי כַּמָּה זַכָּאָה אַנְתְּ דְּמֵהַאי חִבּוּרָא יִתְפַּרְנְסוּן כַּמָּה עִלָּאִי עַד דְּיִתְגַּלְיָא לְתַתָּא בְּסוֹף יוֹמַיָּא וּבְגִינֵיהּ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וְכוּ'. הֲרֵי מְבֹאָר כִּי חֵטְא זֶה הֵחֵל לִהְיוֹת מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד עַתָּה, וְכַאֲשֶׁר נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לַעֲסֹק מֵאַהֲבָה בַּחָכְמָה הַזֹּאת יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן… וּכְנֶגֶד כַּת חַכְמֵי הַפְּשָׁט אוֹתָם אֲשֶׁר הֵם מוֹאֲסִים לַעֲסֹק בְּחָכְמַת הָאֱמֶת הַנִּקְרָא עֵץ הַחַיִּים וְחַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּסִפּוּרִים הַפְּשָׁטִים בִּפְשׁוּטָן בִּלְבַד, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין בַּתּוֹרָה אֶלָּא הַפְּשָׁט בִּלְבַד, חָס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר הוּא נִקְרָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עֲלֵיהֶם אָמְרוּ (יִרְמְיָה שָׁם כב): "חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ", כִּי בְּסִבַּת הֱיוֹתָם מוֹאֲסִים בְּעֵץ הַחַיִּים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵר אוֹתָם וְהֵם שׁוֹנִים בִּפְשָׁטֵי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע וּמְהַפְּכִים אוֹתוֹ לְרַע וּמְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר וְאוֹסְרִים אֶת הַמֻּתָּר וּפוֹסְלִים אֶת הַכָּשֵׁר וְתַקָּלוֹת רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִתַּחַת יְדֵיהֶם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

וַהֲרֵי נִתְבָּאֲרוּ כָּל הַכִּתּוֹת אֲשֶׁר בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּאֶחָד נִמְנְעוּ מִלְּהַחֲזִיק בַּחָכְמָה הַזֹּאת, כָּל אֶחָד כְּפִי סִבָּתוֹ וּפְנִיָּתוֹ, עַד שֶׁנִּתְקַיֵּם בָּנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה וְכוּ', פֵּירוּשׁ, כִּי עִם הֱיוֹתָם בָּנִים מָארֵי קַבָּלָה, עִם כָּל זֶה נִתְיָאֲשׁוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בַּחָכְמָה הַזֹּאת. וְאֵין סָפֵק כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ בִּנְבוּאָה נֶאֶמְרוּ עַל דּוֹרוֹת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים. שֶׁלֹּא כִּסְבָרַת חַכְמֵי דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, הַחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם כִּי כְּבָר הִשִּׂיגוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְהִנֵּה הַכָּתוּב מֵעִיד וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ, בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה, אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְאוֹי לְעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, עֵדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְאֵין לָנוּ לֵב לָדַעַת לַחֲזֹר וּלְהִתְעַסֵּק בַּחָכְמָה הַזֹּאת, לְהַחֲזִיק יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ. וְהוּא בֶּהֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקִים בַּחָכְמָה הַזֹּאת, כִּי עַל יָדָהּ תִּתְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, וְכִבְיָכוֹל יְשׁוּעָתָהּ לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ הָיִינוּ מְמַהֲרִים לְהַצְמִיחָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי, לִי מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, וְכַנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר שֶׁהִתְחַלְנוּ בְּהַקְדָּמָתֵנוּ זֹאת, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא הֲדַר הַכַּרְמֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל.

וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר, כִּי לַסִּבּוֹת הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל הָיָה הַכַּרְמֶל מִדְבָּר שָׁמֵם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל כִּי כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו, וְכָל עָרָיו הֵם עָרֵי יְהוּדָה נִתְּצוּ גַּם הֵם וְכָל הָרָעָה הַזֹּאת הִיא מִפְּנֵי הַשֵּׁם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ, פֵּירוּשׁ מִפְּנֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר עִסְקָהּ לְהוֹרוֹת, כִּי כָּל הַתּוֹרָה שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה שֶׁכָּתוּב מִפְּנֵי הַשֵּׁם, הִיא הַחָכְמָה, שֶׁאֵין מִתְעַסֵּק בָּהּ, וְגַם וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ, פֵּירוּשׁ, כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.

בְּזֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים עַל פָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים א ז) הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְכוּ' זַכָאִין כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין לְמִנְדַע בְּחָכְמְתָא דְמָארֵיהוֹן, וְאִינוּן יָדְעִין וּמִסְתַּכְּלִים בְּרָזִין עִילָּאִין, בְּגִין דְּבַּר נָשׁ כַּד נָפֵיק מֵהַאי עָלְמָא, בְּהַאי אִסְתַּלְּקוּ מִנֵּיהּ כָּל דִּינִים דְּעַלְמָא. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּמִתְפַּתְּחָאן לֵיהּ תְּרֵיסַר תַּרְעֵי דַּאֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא דְּכָל חָכְמְתָא עִילָּאָה תַּלְיָיא בְּהוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָקִיק לֵיהּ בְּהַהוּא פּוּרְפִּירָא, דְּכָל דְּיוֹקְנִין גְּלִיפִין תַּמָּן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵּיהּ בְּגַן עֵדֶן, וְאַחְסֵין תְּרֵין עָלְמִין, עַלְמָא דָא וְעַלְמָא דְאָתֵי. חָכְמְתָא דְאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, חַד לְמִנְדַע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּרָזִין דְּמָארֵיהּ. וְחַד לְמִנְדַע לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מֵאָן אִיהוּ וְאֵיךְ אִיהוּ, וְתִיקּוּנָא דְגוּפָא הֵיאַךְ אִתְתַּקַּן. וְהֵיאַךְ אִיהוּ זַמִּין לְמֵיעַל בְּדִינָא קַמֵּי מַלְכָּא דְכוֹלָּא. וְחַד, לְמִנְדַע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּרָזִין דְּנִשְׁמָתִין. מַאן אִיהוּ הַהִיא נֶפֶשׁ דְּבֵיהּ, וּמֵאָן אַתְיָא, וְעַל מָה אַתְיָא לְהַאי גוּפָא סְרוּחָה, דְּיוֹמָא כָּאן וּמָחָר בְּבֵיהּ קִבְרֵי. וְחַד לְמִנְדַע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ בֵּיהּ, וְעַל מַה אִתְתַּקַּן. וּלְבָתַר, בְּרָזִין עִילָּאִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע לְמָארֵי. וְכָל דָּא יִסְתַּכַּל בַּר נָשׁ מִגּוֹ נְהִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא.

תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאָזֵיל לְהַהוּא עָלְמָא בְּלָא יְדִיעָה, אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ עוֹבָדִין טָבִין סַגִּיאִין, מַפְקִין לֵיהּ מִכָּל תַּרְעִין דְּהַהוּא עָלְמָא וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב (שִׁיר הַשִּׁירִים א ח): אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אִם אַנְתְּ אַתְיָא בְּלָא יְדִיעָה, וְלָא אִסְתַּכְּלַת בַּחָכְמָה, עַד דְּלָא אָתִית לְהָכָא, וְלָא יְדַעְתְּ רָזִין דְעַלְמָא עִילָּאָה, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לֵית אַנְתְּ כְּדַי לְמֵיעַל הָכָא צְאִי לָךְ וְכוּ'. (עכ"ל).

וְאֵין סָפֵק כִּי לִכְאוֹרָה יִשְׁתּוֹמֵם הָאָדָם בִּרְאוֹתוֹ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בִּשְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים דְּאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין סַגִּיאִין, מַפְקִין לֵיהּ מִכָּל תַּרְעָא דְּהַהוּא עָלְמָא וְאִתְדָּנַת בְּכָל יוֹמָא. אָמְנָם הַמַּשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, רַבָּן שֶׁל תַּנָּאִים מָארֵי מִשְׁנָה, שֶׁרָאוּהוּ בְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁהָיָה בּוֹכֶה, וְהֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו שְׁנֵי דְּרָכִים וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ, וּבְּמַסֶּכֶת סֻכָּה סִפְּרוּ עָלָיו גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה וְלֹא תַּלְמוּד וְכוּ' וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שִׂיחַת דְּקָלִים וְכוּ' וְעִם כָּל זֶה הָיָה מִתְיָרֵא.

גַּם מָצִינוּ בְּרַבִּי אַבָּהוּ אֲשֶׁר שׁוּפְרֵיהּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּפִי קֶשֶׁר נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא כִּי עָלָיו נֶאֱמַר "זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים" הוּא הָרֹאשׁ דָּא רַבִּי אַבָּהוּ, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְהָיָה אוֹמֵר בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ "וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי", וְכָל בַּעַל שֵׂכֶל יִתְמַהּ מִדְּבָרִים אֵלֶּה וְלֹא יוּבְנוּ, זוּלָתִי בְּמָה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה עִנְיַן הֶפְרֵשׁ עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּפְשָׁטֶיהָ, שֶׁהֵם תּוֹרַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִיא הֶבֶל לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְתוֹרַת הָעוֹלָם הַבָּא וְזֶה סוֹד "לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי". וְאִלּוּ בָּאתִי לְהַאֲרִיךְ בְּבֵאוּר כָּל הַמַּאֲמָרִים הָאֵלּוּ, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ. אָכֵן נוּכַל לְהָבִין בְּדֶרֶךְ קְצָרָה כְּפִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל, כִּי שְׂכַר מִצְווֹת וְתוֹרָה הַפַּשְׁטִיִּית הִיא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְגַן עֵדֶן הָאָרֶץ, הַאָמְנָם לְמֵיעַל לְעָלְמָא עִלָּאָה אִי אֶפְשָׁר עַד שֶׁיַּעֲסֹק הָאָדָם כְּפִי יְכָלְתּוֹ כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ בְּחָכְמַת הַזֹּהַר, וְאִי לֹא כְּדֵין מַפְקֵי לֵיהּ מִכָּל תַּרְעִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה אַף עַל גַּב דְּאִיהִי יָפָה בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. (עכ"ל הקדמת המהרח"ו לעץ חיים). הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ (הַקְדָּמַת הָרַב חַיִּים וִיטַאל לְעֵץ חַיִּים).

וּבִגְלַל שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ עַל יָדוֹ מִן הַגָּלוּת. (רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הַזֹּהַר, נָשׂא אוֹת צ')

בְּגִין[16] דַּעֲתִידִין[17] יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם[18] מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן[19] בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶּה, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים.  (רַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכד:)

הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. (סֵפֶר אֶבֶן שְׁלֵמָה 11,3) מעורר אותנו: הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיִים רַק בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה. [ראה עוד בפנים הספר]

בִּזְכוּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא הַגּוֹאֵל. (רַבִּי אֵלִיָּהוּ בֶּן סוּלֵימָן מָאנִי, כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ, שַׁעַר ד')

קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲפִלּוּ נְעָרִים יֵדְעוּ נִסְתָּרוֹת

אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא, וְכַד יְהֵא קָרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא, אֲפִלּוּ רַבְיֵי דְעַלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכָּחָא טְמִירִין דְּחָכְמְתָא וּלְמִנְדַע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבְּנִין, וּבְהַהוּא[20] זִמְנָא אִתְגַּלְּיָא לְכֹלָּא.

[תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעוֹלָם כָּל כָּךְ. וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ נְעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל הַחָכְמָה וְלָדַעַת עַל יָדוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל.   (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא דַּף קיח.)

מוֹרֵינוּ הָרַב אַבְרָהָם אֲזוּלַאי זי"ע בְּהַקְדָּמָתוֹ לַסֵּפֶר אוֹר הַחַמָּה (בַּדַּף הָרִאשׁוֹן טוּר ג') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִשְּׁנַת ה' (אֲלָפִים) ש' לַיְצִירָה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּרַבִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. עוֹד כָּתַב שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאַחַר שֶׁבִּזְכוּת זֶה עָתִיד לָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בִּזְכוּת אַחֵר, אֵין רָאוּי לְהִתְרַשֵּׁל, וּמִי שֶׁחֲנָנוֹ הָאֵל וְיָגַע וּמָצָא וְהִשְׁתַּדֵּל וְזָכָה לְהַשִּׂיג חֵלֶק הַחָכְמָה הַמֻּשָּׂג בָּעוֹלָם הַזֶּה, זָכָה לִטְעֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה קְצָת מִתַּעֲנוּג הָעוֹלָם הַבָּא.

מי כעמך ישראל! מה נהדר לראות ולהוודע איך עם ישראל מתגייס ללחום מלחמתה של תורה, מצטרף לחיילים בצבא ה' ע"י הלימוד היומי בזוהר הקדוש. מה מפעים ומרגש להווכח לתשוקה של העם כולו להביא את הגאולה השלימה במהרה.

אור הזוהר הולך ומתפשט בעולם כולו וכשיגיע ויבעיר ויאיר כל פינה נזכה בעז"ה לאור שבעת הימים לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

יא. שאלה? האיך אני יכול לזכות להבין טוב את הגמרא ודברי המפרשים והפוסקים, המוח שלי אטום? תשובה! הִנֵּה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר "מֵאָה שְׁעָרִים" (אִמְרֵי קֹדֶשׁ): טִמְטוּם הַלֵּב הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה הַלֵּב אֶבֶן, יֵשׁ לְזֶה עֵצָה הַיְעוּצָה, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם, וְהִיא לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר, כִּי "זֹהַר" הוּא מִלְּשׁוֹן הֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בְּמָקוֹם חָשׁוּךְ וְכוּ', כִּי מָה אִכְפַּת לוֹ לַקּוֹרֵא אַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, אֲפִלּוּ הָכִי הוּא "סְגֻלָּה".

ובספר אִמְרֵי קֹדֶשׁ סְטְרֶעלִיסְק (אוֹת יט): לְהָבִין עִנְיַן טִמְטוּם הַלֵּב וְטִמְטוּם הַמֹּחַ שֶׁטִּמְטוּם הַלֵּב הִיא שֶׁנַּעֲשֶׂה לֵב הָאֶבֶן וְכוּ', וְעֵצָה הַיְעוּצָה לְזֶה לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בַּמִּקְוֶה וְלִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר כִּי זֹהַר הוּא מִלְּשׁוֹן הֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְכוּ'.

לְעוֹסֵק כָּל הַיּוֹם בְּלִמּוּד שַׁ"ס וּפוֹסְקִים – תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְנֵי יְשִׁיבוֹת הָעוֹסְקִים כָּל זְמַנָּם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, צְרִיכִים לְהַקְדִּישׁ בְּכָל יוֹם זְמַן לִקְרִיאַת מִסְפַּר דַּפִּים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁזְּכוּת הַקְּרִיאָה הַזֹּאת, מִלְּבַד כָּל מַעֲלוֹתֶיהָ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, תּוֹעִיל לָהֶם בְּיוֹתֵר שֶׁיִּזְכּוּ לְהָבִין אֶת לִמּוּדָם וּלְזָכְרוֹ, וְכֵן לְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית גְּדוֹלָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ.

מָרָן רַבֵּינוּ יוֹסֵף חַיִּים זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, בַּעַל הַבֶּן אִישׁ חַי, מְבָאֵר אֶת מַאֲמַר הַגְּמָרָא "כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת עָלָיו מִבַּחוּץ", שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הַתּוֹרָה זוֹכֶה וּמְאִירוֹת עֵינָיו בַּחֵלֶק הַנִּגְלֶה שֶׁל הַתּוֹרָה. וְאַף מָרָן הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן הָיָה מוֹרֶה לְתַלְמִידָיו בְּעוֹדָם בַּחוּרִים צְעִירִים לִקְרֹא בְּכָל יוֹם מִסְפַּר דַּפִּים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁיַּעֲזֹר לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב לַתּוֹרָה וּלְזַכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ. וְהוֹסִיף עוֹד וְאָמַר, כִּי סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּמוּסָר וּמַלְהִיב בְּיוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ סֵפֶר הַמּוּסָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

וְכָתַב בְּסֵפֶר הַקָּנֶה הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם כוּ' לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", כִּי מִי שֶׁעוֹסֵק דַּוְקָא בַּנִּגְלֶה וְלֹא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא "לֹא עֲבָדוֹ", גַּם אֵינוֹ נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם, רַק בְּשֵׁם תַּלְמִיד, כִּי שֵׁם חָכָם אֵינוֹ רַק עַל חָכְמָה הַפְּנִימִית, יְעוּיָן שָׁם…

וְכֵיוָן שֶׁיָּדַעְתָּ כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלַת לִמּוּד חָכְמַת הָאֱמֶת כוּ'… יִוָּדַע גֹּדֶל הַחִיּוּב וְגֹדֶל הַשָּׂכָר לְמִי שֶׁלּוֹמֵד הַקַּבָּלָה, כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עָלְמִין, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה (לְשׁוֹן הַכִּסֵּא מֶלֶךְ, תִּקּוּנֵי זֹהַר מ"ג).

וְכֵן אָמַר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּלוֹךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה מִשֵּׁם רַבּוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁעַל לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה כִּי רֻבּוֹ מִדְרָשׁ, וְהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים מְעוֹרֵר לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל שַׁבָּת אֶת הַזֹּהַר שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה וַאֲפִלּוּ לְבַחוּרִים. (ר' יוֹסֵף בֶּן שְׁלֹמֹה מִפּוֹזִ’ין, הוֹסָפוֹת בִּנְיַן יוֹסֵף).

רַבֵּנוּ מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה הוֹרָה לְשׁוֹאֲלָיו לִלְמֹד זֹהַר כְּסֵפֶר מוּסָר, וְאַף לָמַד בְּעַצְמוֹ עִם בֶּן אֲחוֹתוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ גְּרֵיינְמַן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וּבַסֵּפֶר מַעֲשֵׂה אִישׁ, (עֻבְדּוֹת עַל מָרָן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל): שֶׁאָמַר: לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְעוֹרֵר יוֹתֵר מִכָּל מַאַמְרֵי חֲזַ"ל. נִתָּן לְהַאֲרִיךְ עַל כָּךְ בְּעוֹד עֻבְדּוֹת רַבּוֹת, אַךְ דַּי בְּכָךְ לַמֵּבִין.

סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ – הוּא הַמַּרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁקַּיָּם! בְּכֹחַ הַקְּרִיאָה בּוֹ לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם וּלְרַפְּאָהּ מִכָּל חֹלִי וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן, עַד שֶׁהִיא מְאִירָה וּמַזְהִירָה בְּאוֹר קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן. וְכָל הָאַזְהָרָה אוֹדוֹת לִמּוּד הַקַּבָּלָה וְהַהַגְבָּלוֹת עַל כָּךְ לֹא נֶאֶמְרוּ כְּלָל וְעִקָּר עַל לִמּוּד פְּשַׁט הַזֹּהַר וּמוּסָרָיו וְעַל הַקְּרִיאָה בּוֹ, אֶלָּא נֶאֶמְרוּ עַל לִמּוּד בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, עֵץ חַיִּים וְכוּ', אֲשֶׁר לְלִמּוּדָם נִצְרָכוֹת הֲכָנָה גְּדוֹלָה וְאַזְהָרוֹת גְּדוֹלוֹת. וְלָכֵן אֵין בְּכָךְ כָּל חֲשָׁשׁ, וְתוּכַל לִצְמֹחַ מִכָּךְ רַק טוֹבָה וּבְרָכָה לָאָדָם עַצְמוֹ וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל.

יג. שאלה? מפני מה באו הרבה אסונות נוראים ומשונים? 10 גדולי ישראל נפטרו אחד אחרי השני, משפחות שלימות נמחקו מן העולם באופן טרגדי שאין השכל האנושי יכול לסובלו, וכולם שואלים על מה עשה ה' ככה? תשובה! צא ולמד מה שכתוב בב"ח (או"ח סימן מ"ז) לבאר מפני מה באו עונשים גדולים וקשים על ישראל. והוא מפני שלא למדו את נשמת התורה אלא למדו רק לצורכם הגשמי בלבד, עיי"ש.  אמרו חז"ל (הרשב"י במכילתא) לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן!!! ובזוהר הקדוש (פ' בשלח ס"ב), כתוב, מה מיוחד באוכלי המן? שכאשר אכלו את המן היה מתברך במעיים וקיבלו אור רוחני וראו מה שלמעלה וזכו לחכמה עליונה. ועל זה נקראו דור דעה, והם היו בני האמונה, ולהם ניתנה התורה להסתכל בה בפנימיותה ולדעת דרכיה. רואים מהזוהר הקדוש שעיקר נתינת התורה ניתנה לאלו שלומדים את סודותיה. ובאור החיים הקדוש (פ' ויחי מט יא), כתב: שכוחו של הגואל העצום מלך המשיח הוא שצריך שיתעסקו ישראל ביינה של תורה, וביאור הדברים שילמדו את פנימיות התורה שזה יינה של תורה. וברש"י (סוטה כ"א.) פירש: לכבות את האהבה – זו תורה דכתיב (שיר ב) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, יין סוד. ובתוי"ט (אבות ד' כ'), כ': והיין כנגד חלק הנסתר וכן אמרו (סנהדרין ל"ח.) יין בגמטריא סוד. ועוד באוהחה"ק שם: אומרו "ובדם ענבים" וגו' – נתכוון לומר, כי אם יגיע זמן הגאולה ולא ימצא יין, פירוש שאין בנו תורה, תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות לישראל, כאמרם ז"ל (סנהדרין צז:) כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַנֶּחְתָּם וְלֹא יִהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל זְכוּת לְגוֹאַלָם יַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ קָשָׁה כְּהָמָן וכו', והוא אומרו ובדם ענבים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין יִזְדַּכְּכוּ הַנְּפָשׁוֹת וְיִתְבָּרְרוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֶרֶךְ שְׁיִתְבַרְרוּ בְּאֶמְצָעוּת בְּחִינַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מְלַאכְתּוֹ נָאֶה וְזוֹ מְלַאכְתּוֹ בִּלְתִּי נָאֶה, ואומרו "ענבים" כי באמצעות היסורין תגמר הכנתה כגמר בישול פרי הגפן שהם הענבים, גם רמז כי לא ישלטו האומות לשפוך דם לזמור אילן או ענף או אשכול אלא ענבים, פירוש גרגרין. ואמר הרשב"י ע"ה [תיקו"ז כ"א דַּף גַּ"ן:)… שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים, הַשְּׁכִינָה הַקְדוֹשָה יוֹרֶדֶת עִמָּהֶם… שֶׁהַסִּיגִים הֵם הָרְשָׁעִים מֵתוּ בְּמִצְרַיִם, וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַטְלָא לוֹן, אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הָעֵרֶב רַב… כְּגַוָּונָא דָּא בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִמֶּנָּה עַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַ"ר בֵּיהּ רָמוּז הֶוֶ"ה רָ"ז – שֶׁאִם יִלְמְדוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר – דְּאִיהוּ אוֹר דְּפוּרְקְנָא בַּתְרַיְתָא, עַל יְדֵי זֶה יָאִיר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אוֹר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, לְקַיֵּם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת – שֶׁיִּזְכּוּ לְעֹמֶק סוֹדוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – וְדָא אִיהוּ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ – שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת פְּנִימִיּוּת אוֹר הַתּוֹרָה וְכוּ'. ועיי"ש שֶׁכָּל הָעֲנִיּוּת בָּא רַק שֶׁלֹּא עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְלָכֵן דֹּחַק זֶה יַשְׁלִים הַסְּאָה שֶׁל הַגָּלוּת… כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית עֲנִיּוּת [כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל תִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס] אָז תּוֹשִׁיעַ אוֹתָם… שֶׁגָּלוּת אַחֲרוֹנָה זוֹ דְּעֵרֶב רַב, הִיא גָּלוּת דְּדוּחֲקָא וְלֵצָנוּתָא, עיי"ש.

וראה עוד (תִּקּוּן ל' נָתִיב תִּנְיָנָא), לָשׁוֹן הַקֹודֶש: קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָכֶם לֵב רֵיקָן בְּלִי בִּינָה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּתוֹכְכֶם… אֲבָל הַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת 'מָה אֶקְרָא', (כְּלוֹמַר אֵין בָּהּ כֹּחַ לְהָרִים אֶת עַצְמִי מֵעָפָר, בִּשְׁבִיל שֶׁ'כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר', כֻּלָּם הֵמָּה כִּבְהֵמוֹת אוֹכְלֵי עֶשֶׂב וְחָצִיר, כְּלוֹמַר שֶׁעוֹשִׂים הַמִּצְווֹת בְּלִי דַּעַת כְּמוֹ בְּהֵמוֹת, 'וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה', כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשִׂים, לְעַצְמָם הֵם עוֹשִׂים, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם בַּמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים, שֶׁתִּהְיֶינָה בִּכְדֵי לְהַשְׁפִּיעַ נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרָם אֶלָּא רַק לְתוֹעֶלֶת עַצְמָם הֵם עוֹשִׂים הַמִּצְווֹת, וַאֲפִלּוּ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁמָּסְרוּ זְמַנָּם עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה, לֹא עָשׂוּ זֶה, אֶלָּא לְתוֹעֶלֶת גּוּפָם עַצְמָם, בְּלִי כַּוָּנָה הָרְצוּיָה, בִּכְדֵי לְהַשְׁפִּיעַ נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרָם. בָּעֵת הַהִיא נֶאֱמַר עַל הַדּוֹר, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב, לְהָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, הַצָּרִיךְ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם עַד לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה לְקַיֵּם הַכָּתוּב, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם וְגוֹ' הָרוּחַ הַזֶּה נִסְתַּלֵּק לוֹ וְהָלַךְ, וְאֵינוֹ מֵאִיר בָּעוֹלָם. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים הַגּוֹרְמִים שֶׁרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִסְתַּלֵּק וְיֵלֵךְ לוֹ מֵהָעוֹלָם וְלֹא יוּכַל לָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁהֵמָּה הֵם הָעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה לִיבֵשָׁה, כְּלוֹמַר, בְּלִי מַשֶּׁהוּ לַחְלוּחִית שֶׁל שֵׂכֶל וְדַעַת, כִּי מִצְטַמְצְמִים רַק בַּחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהָבִין בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, לֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְטַעֲמֵי מִצְוָה. אוֹי לָהֶם, שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַלָּלוּ, שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וְחָמָס וּבִזָּה וַהֲרִיגוֹת וְהַשְׁמָדוֹת בָּעוֹלָם, ע"כ.

וכתב המהרח"ו: וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָשִׁית אֶל לִבּוֹ כִּי בַּעֲבוּר הִתְרַשְּׁלוּתוֹ מִלִּלְמֹד בַּחָכְמָה הַזֹּאת גָּרַם כַּמָּה צָרוֹת לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת תְּמִידִין כְּסִדְרָן צָרוֹת תְּכוּפוֹת וּבָאוֹת עָלָיו וְעַל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְּפוֹצִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זֶה רוֹדֶה וְזֶה מַרְדֶּה וַדַּאי נִתְקַיֵּם מַאֲמָר הַמּוּבָא לְעֵיל שֶׁבִּמְנִיעַת לִמּוּד הַחָכְמָה הַזֹּאת גּוֹרֵם עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִזָּה וְכוּ'… אֲשֶׁר עַל כֵּן הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר הַשֵּׁם בְּעֵינָיו יִרְאֶה וּבִלְבָבוֹ יָבִין וְיָחוּס הֵן עַל נַפְשׁוֹ הַנִּשְׁבַּעַת וְעוֹמֶדֶת קֹדֶם בּוֹאָהּ לָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּלְמַד בְּסִתְרֵי תּוֹרָה כְּדֵי לְמִינְדַּע לְמָרֵיהּ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר בְּגִלְגּוּל, וְהֵן עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ עַל דָּבָר זֶה בִּמְנִיעַת לִמּוּדוֹ בְּחָכְמַת הָאֱמֶת, וְהֵן עַל נַפְשׁוֹת הָאֶבְיוֹנִים וְהָאֻמְלָלִים הַמֻּטָּלִים בְּרָעָב וּבְחֹסֶר כֹּל בְּחֶסְרוֹן כִּיס הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם, וְהוּא הַגּוֹרֵם לְזֶה, וְהֵן עַל אִבּוּד כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶבְדוּ בִּקְצוֹת הָאָרֶץ עַל יְדֵי אוֹיְבֵי וְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד יֹאמַר בְּשֶׁלִּי הַצַּעַר הַזֶּה, וְיִתְוַדֶּה בְּקוֹל מַר וְיֹאמַר אָהָה מֶה עָשִׂיתִי וּמַה גָּרַמְתִּי צָרוֹת וּצְעָרִים וּבִלְבּוּלִים עַל קִצּוּרִי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמָנַעְתִּי עַצְמִי וַאֲחֵרִים כָּמוֹנִי מִלִּלְמֹד בַּחָכְמָה הַזֹּאת בְּשׁוּם צַד מִן הַצְּדָדִים אִם בְּלִמּוּד וְאִם בְּחִזּוּק וְאִם בְּהִתְקָרְבוּת וְאִם בִּמְנִיעַת הַטּוֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל חֹזֶק וּבְכָל תֹּקֶף לְעוֹרֵר לְבָבוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ אַחַת לְאַחַת וִיפַנֶּה לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו אֲשֶׁר חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כִּי לְכָךְ נוֹצַר הָאָדָם הַקָּרוּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים וְיַעַזְרֵנוּ עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ וְתִקְוָתֵנוּ חֲזָקָה שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הַיּוֹצְאִים מֵעִמְקֵי הַלֵּב יִכָּנְסוּ בְּלֵב הָאָדָם הַמֵּבִין בְּעֵין הַשֵּׂכֶל וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם, הַשֵּׁם יְסַלֵּק חֲרוֹן אַפּוֹ מֵעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אָמֵן, עכ"ל המרח"ו.

וְיֵשׁ לָנוּ עֵצָה אַחַת וּבְרוּרָה, לָרוּץ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל יְדֵי לִמּוּד וְעֵסֶק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּזֹאת מַבְטִיחַ לָנוּ הָרַשְׁבִּ"י שֶׁנֵּצֵא בְּרַחֲמִים מֵהַגָּלוּת, וְלֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן [וְלֹא נִסָּיוֹן שֶׁל עֹנִי]. וְכַיָּדוּעַ דִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטָאל, הָרַשַׁ"ש, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַבֶּן אִישׁ חַי וְעוֹד, דְּעָתִיד לִמּוּד זֶה לְהִתְפַּרְסֵם וּלְהִגָּלוֹת, וְעַל יָדוֹ תִּגָּאֵל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה. ועוד דִּבְרֵי הגה"צ המקובל רַבִּי שְׁמוּאֵל דַּרְזִי זצ"ל דְּהָרוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ יָמִים יַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים, כְּלוֹמַר יִלְמֹד בְּתוֹרַת הַסּוֹ"ד וּבְזֶה יַאֲרִיכוּ יָמָיו, וְקַבָּלָה זוֹ מִפִּי מָרָנָא רַבִּי יְאוּדָה פְּתָיָ"ה זי"ע נֶאֶמְרָה וְכָךְ הָוָה גַּם לְמַעֲשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים. וּמַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁחָלָה וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ, וְאָכֵן לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וְכָל גְּדוֹלֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁלִּבָּם הָיָה רָחָב כְּאוּלָם – הִשִּׂיגוּ כָּל מַעֲלָתָם עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ תְּמִידִים כְּסִדְרָם.

---