בִּרְשׁוּת הַגָּאוֹנִים הַגָּדוֹלִים הַמְּקֻבָּלִים הַצַּדִּיקִים רַבִּי בְּנָיָהוּ יִשָּׂשׂכָר שְׁמוּאֵלִי שְׁלִיטָ"א, ורָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, וּמְזַכֵּי הָרַבִּים ה' עליהם יחיו שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת הַכֶּנֶס הַגָּדוֹל הַזֶּה, וּבִרְשׁוּת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

אָנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים שֶׁקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַכֶּנֶס הַזֶּה, יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַכינוס הַגָּלֻיּוֹת בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לאקמא שכינתיה מעפרא, ולעילוי שכינת עוזינו אם הבנים שמחה, למען שמו באהבה. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. [ב"פ] בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ, וּבְרַחֲמָיו עָלֵינוּ יַרְוִיחַ.

הקב"ה משרה שכינתו על ציוני הצדיקים

כתוב בתיקוני זוהר (תיקון ו'), שהקב"ה משרה שכינתו על ציוני הצדיקים, ועלינו לידע שיש כאן השראת השכינה, וחברים מקשיבים ההוגים וזוכים ללמוד מידי יום ביומו בתורתו של הרשב"י ורבי אלעזר בנו זי"ע, ולעשות נחת רוח לנשמתם הקדושה.

בני שנו מידותי "לִמְדוּ תּוֹרָתִי"

אמרו חז"ל ביבמות (צו ע"ב – צז ע"א): … אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה – שפתותיו דובבות בקבר… אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר. תתארו לכם מי הוא בעל המאמר הזה? רבי שמעון בן יוחאי ע"ה, וְעַל יְדֵי שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ בני שנו מידותי "לִמְדוּ תּוֹרָתִי" [גִּטִּין ס"ז] וְעוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲזִיר לָנוּ נַחַת רוּחַ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ, וְכֹחוֹ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ: יְכוֹלַנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ג' דַּף קל"ח.) בלשון הקודש: וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּסוֹד… אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לַשָּׁמַיִם לֹא אֹמַר שֶׁיַּקְשִׁיבוּ, לָאָרֶץ לֹא אֹמַר שֶׁתִּשְׁמַע, שֶׁהֲרֵי אָנוּ קִיּוּמֵי הָעוֹלָמוֹת.

יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין

ועל אחת כמה וכמה שצריך ללמוד את תורת הרשב"י על ציונו הקדוש שהוא בעל המימרא, ולעשות לו נחת רוח, ואי אפשר לתאר כמה גדול כח הלומד זהר הקדוש, שעל ידי זה מעורר ומפעיל וממשיך את נשמת הרשב"י עליו השלום, ממש כפשוטו, לרחם עלינו, כמו שאמרו בגמרא (סוכה דף מה ע"ב): ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי, יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו, ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי, ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן. ואפילו בדורנו הפשוט בכל רגע ובכל מקום תוכלו להתקשר לנשמת הרשב"י – ולזכות לישועות נפלאות, ובוודאי הרשב"י זי"ע יכיר לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות, שכידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות. וְכָל מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וַעֲדַיִן בַּר דֵּעָה, יָרוּץ וְיַחְטֹף וְיֹאחַז בְּאִילָן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.

אַחַי וְרֵעִי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!

================== להשמיט: ===================================

כָל רָאשֵׁי הַדּוֹרוֹת אֵינָן זוֹכִין אוֹ אֵינָן נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל סִבָּה זוֹ.

כָּתַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זי"ע בַּסֵּפֶר שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה – (חֵלֶק ב' שַׁעַר ז'): מְזַכֵּי לְחַיָּבַיָּא: אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֵלִיָּהוּ רַבָּא ספ"ח) לָמָּה זָכָה אֶלְקָנָה לְהַעֲמִיד שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עוֹלֶה לָרֶגֶל וּמַעֲלֶה לִבְנֵי אָדָם הַרְבֵּה עִמּוֹ וּמְזַכֶּה אוֹתָן, וְכֵן שְׁמוּאֵל בְּנוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל א' ז') וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְגוֹ' וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, וְאַבְרָהָם לֹא זָכָה לְכָל מַעֲלוֹתָיו אֶלָּא מִשּׁוּם (בְּרֵאשִׁית י"ב ה') וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן, וּכְתִיב (שָׁם י"ח י"ח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ' כִּי יְדַעְתִּיו אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ', וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' וְגוֹ', וְכָל רָאשֵׁי הַדּוֹרוֹת אֵינָן זוֹכִין אוֹ אֵינָן נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל סִבָּה זוֹ.

וְכֵן כָּל אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְזַכִּים אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמַצִּילִים אוֹתָם, וּמְקָרְבִים אֶת הַגְּאוּלָה.

עד כאן ================== להשמיט: ===================================

אמרו רז"ל (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאלו נחרב בימיו, ואם אנו לא עושים מה שצריך, יש לנו חלק בזה שלא נבנה בית המקדש בימינו, ואם כן עלינו לחקור מה צריך לעשות כדי שיבנה בית מקדשנו.

חטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, וזה גרם לחורבן שני המקדשות

חטא אדם הראשון היה על שלא בחר להתעסק בעץ החיים (דהיינו חכמת הנסתר והזוהר הקדוש) כמבואר בזוהר הקדוש (בראשית כ"ו-כ"ז) ורבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית), ורבי נתן מברסלב מביאו (בהלכות נטילת ידים והלכות ערלה): הנחש פיתה את האדם בגאווה שעל ידי עץ הדעת הוא יכול להיות כאלקים, ולהתחרות עמו כביכול, ולשלוט על כל העולם. אדם הראשון לקח מעץ הדעת, שורש כל החכמות החיצוניות, ולא בחר להתעסק בעץ החיים התורה הקדושה, חכמת הקבלה, ולהשיג דרכה את השם יתברך, והוא שורש כל החטאים מאז ועד היום שהאמין ללשון הרע של הנחש הארור, ולא רצה ללמוד זוהר הקדוש, ומאז ועד הלאה כל העולם מעורב מטוב ורע, ומשם יצאו הערב רב שגרמו להחטיא את בני ישראל. ובאריכות ביאר מורינו האלקי רבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית) שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש. כי כל אריכות הגלות הוא לתיקון חטא אדם הראשון כידוע. וכל ראש ישיבה רב, ומורה דרך שלא מדריך את אנשיו ללמוד דף זוהר ביום כאלו החריב את בית המקדש.

"מעשה רב" מהגר"א "ללמוד זהר בכל יום"

בואו וראו מה שכתב בספר "מעשה רב" מהגר"א זי"ע (כתוב בסעיף ס'): ללמוד אחר התפילה תיכף ג' שעות, ללמוד מקרא אגדות ומדרשים "ללמוד זהר בכל יום" עכ"ל, וכן בספר תולדות רבי יוסף זונדל מסלאנט זי"ע שהביא כתבי יד מקוריים (עמוד קי"א), שם כתוב מהנהגות שרשמו תלמידיהם הגדולים של הגר"א והגר"ח מולאז'ין זי"ע, כל מידה נכונה וכל הכרעה בדינים ובהוראה, וכל מנהג שראו בהם את רבותיהם מורים עושים ונוהגים בהם, ושם כתוב "ללמוד בכל יום זוהר", עיי"ש

================== להשמיט: ===================================

אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה

וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".

[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].

אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות

וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.

עד כאן ================== להשמיט: ===================================

זעקה גדולה ומרה על גזירת הגיוס – כי לא אמרו ללמוד זוהר

גזירת הגיוס באה, בגלל שלא למדו זוהר הקדוש ופנימיות התורה בישיבות ובכוללים.

בואו ונלמד מאחי יוסף הקדושים – אבל – אשמים אנחנו! להאשים את השני זה לא יעזור, בואו נתקן את המעוות לפני שיהיה מאוחר מדי!

אזהרה חמורה!

אם לא ילמדו זוהר בישיבות הקדושות ובכוללים – לא רק שיסגרו את הישיבות, והבחורים ילכו לצבא ח"ו, אלא ח"ו שלא יהיה כמו שהיה בשנת תרע"ד, (כמבואר בהקדמת בית לחם יהודא לרבי יהודה פתייה זצ"ל, ראה ספר אור הזוהר ובעלוני אור הזוהר 35-185), ומיד אחרי זה הייתה מלחמת העולם הראשונה, ואז הזהיר בעל הסולם והבית דין של העדה החרדית לגמור אלף סיומים ספר הזוהר בשנה אחת, [בסוד האלף לך שלמה] לבטל הגזירות, ולא שמעו בקולם, כי לא הצליחו לעשות רק 600 סייומים, ואז הגיע מלחמת העולם השניה השואה רח"ל – המחיר עלה שש מיליון קרבנות רח"ל, ומה שיארע אחר כך כבר לא צריך לכתוב, כי מובן מאליו [עיין בנבואות זכריה יג, סנהדרין קי"א, זוהר שמות ז', תיקוני זוהר כ"א, כח הזוהר חלקים א-ח, עלוני אור הזוהר 1-210 ועוד ועוד], ובצבא יש לנו כבר מחלקי הזוהר הקדוש, שאומרים לחיילים, אם אתם רוצים לחיות, רק זה יציל אתכם, וכולם אפילו אחינו החילונים קוראים כבר ולומדים זוהר הקדוש, והרבה הרבה חזרו על ידי זה ליהדות ולבורא יתברך, והרבה בדרך לחזור, וקצת מהראשי ישיבות עוד לא החליטו מה לעשות, ושמה באמת יחזרו בתשובה, וזה השליחות של שליחי ה' ראשי הממשלה, אתם ברוגז על המקל שלוקה, מי שלח אותו, ולמה שלחו אותו?

ומי שלח בשנת תרע"ד לקחת את כל הצעירים בחורי הישיבה לצבא, ומי הרג אותם? – ומי אשם על הריגתם של ששה מיליון יהודים?

תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין

ומה כותב רבי מנחם מענכין בהסכמתו על איפה שלימה? – ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר (תקון ל´): "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם, שהם עושים את התורה יבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו'", כמה נפישא חילם של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה, העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יום הכיפורים אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה!

זה הדבר שבו תלוי כל גאולתינו ופדות נפשינו

כולנו באנו "יחד שבטי ישראל" למעמד סיום הזוהר הקדוש במירון, בציון רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בבית ה' היכלא דרשב"י אשר לא זזה משם השכינה מעולם. אשרינו שזכינו להיות מחוברים להרשב"י הקדוש ולסיים את כל הזוהר הקדוש, כי זהו הדבר שבו תלוי כל גאולתינו ופדות נפשינו לקרב את הגאולה ולהביא את המשיח, וזכות הזוהר הקדוש מגן ומציל את עם ישראל מכל מני מרעין בישין.

אין לנו כוח בירור ניצוצי הקדושה כמו כוח לימוד הזוה"ק

ואין לנו כוח בירור ניצוצי הקדושה כמו כוח לימוד הזוה"ק, כמובא בהקדמה לזוהר הקדוש עם לשון הקודש בהוצאת היכלא דרשב"י בנשיאות ראש ישיבת המקובלים נהר שלום המקובל הרב שמואלי שליט"א, ומובא שם דברי האריז"ל, שגם הרשב"י ורבי אלעזר בנו היו בכלל עשרה הרוגי מלוכה, והראיה לזה שברח מפני הקיסר שרצה להורגו, והלך הוא ורבי אלעזר בנו להמערה, והיו צריכים הרשב"י ובנו לעשות התיקון במסירות נפשם להריגה כמו רבי עקיבא רבו של רשב"י, ולהעביר הסיגים והקמשונים וחרולים מן השדה אשר ברכו ה'.

ואמר הרשב"י "אני יכול למצוא דרך משובחת וטובה לברר ניצוצי הקדושה מתוך הקליפות ולהורדת השפע מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים, הרבה יותר חזקה מאשר מסירות נפש גופנית להריגה על קידוש השם [של רבו רבי עקיבא], וזאת על ידי מסירת נפש בתכלית הגדולה ביותר לתורה הקדושה שאטרח מאוד מאוד על לימוד התורה עם פרישות מהבלי ותענוגי עוה"ז, ואגלה סודות התורה ככל האפשר, ואפרש לכולם תכלית הבריאה כולה, ואכנס בגנזי המלך העליון כבן שנכנס בגנזי אביו, ואגלה אורות העליונים, ועל ידי האור הגדול הזה אבריח החושך הגדול מן העולם, ואבטל כל הקליפות והדינים מן הקדושה". ועל ידי מסירת נפשו לסודות התורה, וכן על ידי גילוי סודות התורה זכה להכניע הקליפות ולבטל גזירות להמשיך לעולם חיים שלום וחירות… כי כל הכוח הגדול הזה צריך אותו דוקא לדור הזה האחרון דור של ביאת המשיח, (מהרצ"א מדינוב), ע"כ.

רבי עקיבא היה חבוש בבית האסורים עשרים שנה

ובמדרש שיר השירים מהגניזה [י"ל ע"י הרב יוסף חיים ורטהימר, הוצאת 'כתב יד וספר' ירושלים תשנ"ה], עמוד י"ח, על הפסוק (א ג) 'לריח שמניך טובים וכו", נאמר: 'השביעי [מעשרה הרוגי מלכות] רבי עקיבא, שהיה חבוש בבית האסורים עשרים שנה, והיו מביאים קולמוסים של קנים, ונותנים בין ציפורניו, ומרתיחין צרורות באש, ומניחין תחת שחיו, ואמרו לו הנח מה שבידך, ובכל כך היה מוסיף להם תוכחות, ומה היה אומר להם, 'כמוהם יהיו עושיהם'. וכל דבר שהיו צריכין לו היו שולחים ושואלין לו בבית האסורים [ראה פסחים קיב: יבמות קח: סנהדרין יב. עירובין כא: ירושלמי יבמות פי"ב ה"ה]. לסוף עשרים שנה ששהה בבית אסורים יצא ליהרג, והיה עונת ק"ש וכו". ובגמרא (ברכות סא:) מתארת את הוצאתו להורג של ר"ע – 'בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן, אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך – אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו. היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד'.

רבי עקיבא נפטר ביום הכיפורים – ולא ידעו תלמידיו, עד שאליהו הנביא בא להודיע

וכותב ה'בן יהוידע', שתלמידיו לא אמרו לו דברים אלו ביום שנפטר, כי נשמתו יצאה ב'אחד' ואיך השיב להם, אלא בכל יום לפני הוצאתו להורג היו סורקים את בשרו, והוא היה מקבל עול מלכות שמים, ובאותם ימים דברו איתו תלמידיו. אבל ביום שבו נפטר, שהוא יום הכיפורים, לא היו איתו תלמידיו, כמסופר במדרש משלי (פ"ט סי' ב) שאליהו הנביא בא להודיע לרבי יהושע הגרסי על מותו של רבי עקיבא].

אמר להן רבי אליעזר הגדול, תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא שלי מהו, אמר לו שלך קשה משלהן

ובספר "סוד ה'" הביא את ספר "שירי מצוה", להגה"צ רבי בנימין אליהו מזאלשין על צוואת רבי אליעזר הגדול להורקנוס בנו, (המובא בספר שבט מוסר פרק ט"ז), שביאר שכל דברי רבי אליעזר הגדול היו עמוקים על פי הסוד, ומה שאיתא בגמרא סנהדרין (דף סח.), וז"ל: והתניא כשחלה ר' אליעזר נכנסו ר' עקיבא וחביריו לבקרו… אמר להן למה באתם, אמרו לו ללמוד תורה באנו, אמר להן ועד עכשיו למה לא באתם, אמרו לו לא היה לנו פנאי, אמר להן תמיה אני, אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא שלי מהו [כלומר באיזה מיתה ימות], אמר לו שלך קשה משלהן… אמר להן הוא טהור, ויצאה נשמתו בטהרה, עיי"ש.

אם היה רבי עקיבא לומד סתרי תורה אצל רבי אליעזר הגדול, והיה מלמדם לכ"ד אלף תלמידיו, אז היו כולם באחדות אמיתי, ולא היו מתים, ולא הייתה הגזירה

מובן שכל הקפידה היית מפני שלא למד ולימד את תורת רבו רבי אליעזר שהייתה על פי הסוד, ועל כן קיבל עונש חמור כזה, שרבי עקיבא היה יכול לקבל את כל תורת הסוד וללמד את בני ישראל. וכן כתב הגה"ק מהרצ"א מדינוב בהוספותיו לספר סור מרע ועשה טוב, וזת"ד: ואין לנו כוח בירור ניצוצי הקדושה כמו כוח לימוד הזוה"ק, ומובא בשם האריז"ל, שגם הרשב"י ורבי אלעזר בנו היו בכלל עשרה הרוגי מלוכה, והראיה לזה שברח מפני הקיסר שרצה להורגו, והלך הוא ורבי אלעזר בנו להמערה, והיו צריכים הרשב"י ובנו לעשות התיקון במסירות נפשם להריגה כמו רבי עקיבא רבו של רשב"י, ולהעביר הסיגים והקמשונים וחרולים מן השדה אשר ברכו ה'. ומסיים שם (בספר סוד ה') שאם רבי עקיבא היה לומד סתרי תורה אצל רבי אליעזר הגדול, והיה מלמדם לכ"ד אלף תלמידיו, אז היו כולם באחדות אמיתי, ולא היו מתים, (וגם היו ניצלים מגזירת עשרה הרוגי מלכות – כמו רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר שניצלו), כי בין לומדי תורת הסוד אין, לא שנאה, ולא קנאה, ולא תחרות, אלא כולם באהבה ואחדות גמור, כמו שאמר הרשב"י בזוהר (פרשת נשא – דף קכ"ח ע"א): חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג) ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. (אמר) (קכ"ח ע"ב) הָתָם יֵאוֹת הֲוָה לְמֶהֱוִי דָּחִיל. אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דִּכְתִּיב, (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב (דברים ז) מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם, וּכְתִיב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

ובלשון הקודש: שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג) ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךְ יָרֵאתִי. שָׁם רָאוּי לִהְיוֹת יָרֵא. אָנוּ בַּחֲבִיבוּת תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ, וְכָתוּב (שם ז) מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וְכָתוּב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

אם אינך מלמדני תצטרך למות על קידוש ה', כי אי אפשר לעשות התיקון אלא על ידי לימוד תורת הסוד

ובגמרא פסחים (דף קיב.): חמשה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין, אמר [רשב"י] לו [לרבי עקיבא] רבי למדני תורה, אמר איני מלמדך, אמר לו אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות, אמר לו בני יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, אמר לו ומי בסכנה, והלא עגל בסכנה, אמר לו אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול, עכ"ל. ורואים שרבי עקיבא חשש ללמדו כשהיה עשרים שנה בבית האסורים, ועל זה אמר לו רבי שמעון אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות, יש לבאר על על פי כתבי האריז"ל שאין הכוונה למלכות כאן מלכות הרשעה, אלא למדת מלכות שבמיתה על קידוש השם נקרא, שנמסר למידת מלכות העליונה, וזה כוונתו שאם אינך מלמדני תצטרך למות על קידוש ה', כי אי אפשר לעשות התיקון אלא על ידי לימוד תורת הסוד, (סוד ה'). – מהסיפור הזה אנחנו לומדים, כי אם רבי עקיבא היה לומד אצלו סודות התורה, היה יכול להינצל מלהיות בעשרה הרוגי מלכות, כמו רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, וזה מה שאמר לו רבי אליעזר תמה אני וכו', כי לימוד תורת הסוד יותר גבוה מליהרג על קידוש ה', כי כל תורת הסוד הוא שיחיו ולא ימותו, לא רק הוא, אלא מכפר ומציל את כל ישראל, כמו שכתב בזוהר הקדוש: עוֹד אָמַר אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּהַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִתְפָּרְקוּן מִן גָּלוּתָא כַּד אִתְגַּלְיָא בְּדָרָא בַּתְרָאָה. עוֹד בְּדַף קכ"ד: לְשׁוֹן משֶׁה רַבֵּינוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר בְּאִילֵּין לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן – רָצָה לוֹמַר: כִּי הַלּוֹמֵד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר לֹא יִסְבֹּל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי דָּא הוּא סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי.

ועל כן לא מספיק ללמוד לעצמו, אלא צריך לזכות את הרבים וללמד ולהשמיע לכל ישראל! כי תורת הסוד נועדה להתגלות וללמד את הרבים בדור האחרון למען הכינו את העולם לקראת תורתו של משיח והגאולה שלימה, וכמבואר בשל"ה הקדוש.

כל הגאולה תלויה בעסק החכמה הזאת

ובספר דגל מחנה אפרים (פרשת שמיני) כתב, וז"ל: וזהו דרש דרש משה, היינו כשיתגלה (כי בכל דור ודור יש בחינת משה, ואיתא דרבי שמעון בן יוחאי היה בחינת משה), וידרוש מה שדרש כבר משה, היינו רבי שמעון בן יוחאי, ספר הזוהר, אז והנה שורף, הינו שיתבטלו כל הקליפות וממילא יהיה הגאולה שיבנה במהרה בימינו אמן סלה ועד. וגם על ידי החיבור ההוא יהיה בטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת הקטרוגים (חסד לאברהם מעין ראשון נהר כ"ד). הכל תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתנו מלהתעסק בה היא גורמת אחור ועכוב בנין בית מקדשנו ותפארתנו (הקדמת הרב חיים ויטאל לעץ חיים).

הקדמה

נספר לכם סיפור מבהיל

פעם מטלפן אדם בשם יוחנן באנון ומבקש ממני היות ואני מפרסם את הקדוש והוא יוחנן ארגן חיים על פי הזוהר בראדיו 2000 שני שעות בשבוע, ומבקש שאני יבוא ביחד איתו לחזק את הזוהר הקדוש!

עניתי לו שאני נגד רדיו ולפני 45 שנה הוצאתי חיבור נגד שמיעת רדיו אז איך אני יכול לבוא לדבר על רדיו?

בקיצור הוא הפציר בי מאוד וטוען שאי אפשר לפרסם את הזוהר ולהגיע לכל העולם בלי הרדיו, והיות ועם ישראל בסכנה גדולה של מלחמת העולם השלישית שיהיה נורא ואיום כמו שכתוב בזכריה, וכל אחד מאמין כבר שזה יקרה, רק לא יודעים מתי?

והרשב"י תיקן לנו תיבת נח להציל את עם ישראל ממלחמת העולם, אז עניתי ניצחת אותי ואני מוכן לבא,

והתחלנו לדבר ביחד, ואני רואה איך שמדבר בעל פה את האידרא וספרא דצניעותא עם הסברים, על פי כתבי האר"י הכל עם הלשון בעל פה,

שאלתי אותו בפעם שניה, כמה שנים אתה כבר לומד זוהר הקדוש ענה אני בעל תשובה 10 שנים, אז מאיפו אתה יודע הכל בעל פה? ענה לי הרשב"י לימד אותי, ובכמה דקות ידע הכל בעל פה.

הלכתי לבקר אותו בבית חולים שהיה שם חודשים, רציתי להקליד את הסיפור שסיפר לי בדקה אחת לפני השיעור ברדיו, וב"ה יש לנו הקלטות ועשו מזה דיסק, וסיפר לי גם מהמות קליני,

והוא סיפר לי מנס תחיית המתים – שחזר מעולם העליון עם מסר מרבי שמעון בר יוחאי ע"ה

אני אומר: שלום עליכם, מה נשמע?

רבי יוחנן: אני אחרי ניתוח, היה לי היום ניתוח, RESPLACMENT, Total DEAP ולפני 10 שנים היה לי ניתוח, ושלשום נפלתי והיתה פריקה….. רבינו מה יהיה איתי?

אני אומר: תשמע, אני הייתי אצלך לפני כמה חודשים ברעננה בבית לוינשטין, פעם ראשונה שהייתי וצעקתי: הרב יוחנן באנון, בוא לרדיו. אני עכשיו בא מהרדיו, לאחר 2 שעות של דרשה, אתה (יוחנן) הקמת את הרדיו לא אני, אתה הקמת את הרדיו "חיים על פי הזהר" זה עבודה שלך,

אני אומר: רציתי לשאול את כבודו, כבודו אמר לי שהגיע לשמים לישיבת הרשב"י, ובכיתם שלא ידעתם כלום, היית בעל תשובה. היית צנחן נכון? איפה?..בצבא?.

רבי יוחנן: אני אסביר: לפני שנת תש"ס הייתי בן 40 בדיוק. עברתי ניתוח "לשון"ברגל ימין, היה לי שמה. . .

נתחיל מהתחלה: הייתי משרת במשטרה, הייתי ראש מחלקה במשטרה מחלקת סמים, הפעלתי סוכנים נגד סוחרי סמים גדולים,

באותו זמן רבי יוחנן באנון קיבל התעוררות לעשות תשובה ולא ידע איך, אחר החברים שלו הופנה אותו להרב ניסים פרץ זצ"ל, הרב פרץ לגרוס כל היום בזוהר הקדוש.

אחרי תקופה קצרה של גריסת בזוהר רבי יוחנן התייאש, ואז התעורר בוקר אחד, עם כאבי חרדות ודכאון חזקים מאד, ובקשתי מבורא עולם. . . שיעזור לו.

רבי יוחנן: לילה אחד למדתי גמרא, סתם, בלילה התעוררתי לכל ההמולה שאני בכפר ערבי, נלחם עם ערבי וערבייה, הם קמים ואני נופל. הם נופלים ואני קם. בסוף נפלו שניהם על הרצפה, ונרדמתי, והתעוררתי בחדר שינה של אישה זקנה עטופה שחורים, השכינה הקדושה, אומרת לי בוא. ואמרתי לה מי את? מוות? אז, (קרבה את אצבעה לפיה) ועשתה ש, ששש! אמרתי: מוות, "שמע ישראל".

לקחה אותי ביד שלה, ואנו טסים למעלה, טסים.

אני רואה את תל אביב, ממש תל אביב, אורות, בנין דיזנגוף סנטר, עולה עולה עולה, והושלכתי לתוך מערה. בתוך המערה (אני אז לא ידעתי מי זה רשב"י). מזרון אחד יושב איש – רשב"י, מזרון שני – שלי.

אני מתיישב, ואנחנו מדברים שעות, ימים, לילות, ואחרי הדיבור נכנסה שמחה ללב, שמחה שמחה.

ופתאום הגיע איזה אברך צעיר ואומר, הגיע זמן ללכת, אז רבי שמעון בר יוחאי אומר לי "לך תגיד שלום לסבא". אני הולך, רואה את סבא יצחק שלי יוצא מהיכלא גדולה (בדולח), בלי גוף רק עם ראש, סבא, סבא, והוא אומר: נפתלי? אז אני אומר: אני נפתלי? אני יוחנן!

הרשב"י מלמד את ר' יוחנן את כל הזוהר

ואז אומר לי: "יוחנן!" ואז נישק אותי, בירך אותי, ואז פנה לאברך ואמר לו: קח אותו למזנון, תן לו שתי חתיכות.

אמר לו: "רבינו, הוא לא יוכל לאכול חתיכה אחת, איך שתי חתיכות?"

אמר לו: תתן לו.

לוקח שתי חתיכות – הכנסתי לפה. הפה התמלא, ואני אוכל ואוכל ולועס ולועס ולועס את הזוהר, וכל הזוהר נכנס לגוף שלי, ואני מבין את כל הזוהר,

התעוררתי במיטה, קמתי – הלכתי למקוה, (פעם ראשונה בחיים), טבלתי במקוה התפללתי בנץ, פתחתי [פתח] אליהו, [והבנתי הכל], כאילו אני קורא עברית, ואני קורא עברית לשון הקודש, הכל ברור, לא רק הכל ברור, אלא מבפנים בפנים.

למחרת לאחר תפילת הנץ, [אני] קורא "חוק לישראל"והכל ברור. קראתי זוהר כמו עברית. מאותו היום ידעתי את הזוהר בעל פה.

שאלתי אותו: האם גם כל כתבי האריז"ל?

רבי יוחנן: הכל! התלבש בתוך המוחין, העולמות העליונים, העולמות התחתונים.

שאלתי אותו: האם גם אדרא? הכל? סיפרא דצניעותא?

רבי יוחנן: הכל, הכל.

שאלתי אותו: עם כל הביאורים? זכרת את כל כתבי האר"י?.

רבי יוחנן: הכל הכל, בלי לדעת, אף פעם לא למדתי!

אמרתי לו: זה האוכל של הרשב"י, הוא נתן לך אוכל. מתי זה היה?

רבי יוחנן: בשנת תשס"א – תשס"ב.

פרק ה' מוות קליני –

אותו יוחנן באנון זצ"ל שזכה לפגוש את הרשב"י וללמוד ממנו סודות התורה אחרי 10 שנים של הפצת הזוהר הקדוש שהוגרם מהמעמד של הרשב"י איתו חוה מוות קליני וקיבל עוד מסר נוסף על הזוהר הקדוש מן השמים.

הסיפור: היה חולה מאוד, והגיע לשערי מוות.

שמונה רופאים היו על ידו וכתבו לו שטר פטירה שנפטר, וצריכים לסדר לויה. אחרי קצת זמן התעורר ומספר: "הגעתי לשני מנהרות, ובאחד היה ששה זקנים, ובשני שבעה זקנים, כששאלתי אותו מי היו האנשים? ענה לי חג"ת נה"י, והזקן שהיה מאוד בשמחה קראו לו מלכות. – האנשים אמרו: אתה צריך להמשיך לפרסם את הזוהר הקדוש לאנשים נשים ילדים וילדות שכל אחד ילמד לכל הפחות דקה שתים שלוש ביום, ותקרב הלאה אנשים להגיד "שמע ישראל". (אלו שלא יודעים מה זה שמע ישראל).

תחיית המתים

הוא טען להם שאין לו כבר כוח, הוא לא יכול לתפקד כלל, ורוצה להישאר איתם כאן, ענו לו, לא, אתה צריך ללכת חזרה להמשיך את העבודה שלך, ואנחנו נעזור לך. – הוא ענה להם, אני מאוד חולה ל"ע, ואין לי שום כוח לתפקד, ואני צריך להישאר אתכם כאן! ענו לו עוד הפעם יש לך שליחות גדולה ואנחנו נעזור לך, תבוא בכוחות חדשים! – וכך התעורר. והאשה שאלה לרופאים: איך זה שכתבתם שהוא מת והוא התעורר? הרופאים אמרו: אנחנו עזרנו לו, ורפאנו אותו. והוא אמר זה לא נכון, לא אתם עשיתם את זה, זה בא משמים! – הוא אמר לנו: זה לקח רק כמה דקות, שמה למעלה, הכמה דקות האלו, לקח הרבה הרבה זמן, אי אפשר לתאר את זה.

אני אומר: יוחנן סיפר שהיתה לו תאונת דרכים וכבר קיבל שטר פטירה, ופתאום בא חזרה מעולם האמת.

אני אומר: סיפרת לי, ולא היה לך כח לספר איך שעלית לשמים. . . מה היה לך? היתה לך תאונת דרכים? מה היה בדיוק, אני רציתי לשאול.

שאלתי אותו: היתה לך תאונת דרכים? מתי היא היתה?

רבי יוחנן: אני אסביר.

רבי יוחנן: איזה תאונה? לא תאונת דרכים, היה לי ארוע, שאמרתי לך של חרדות דכאונות, בקשתי שהקב"ה יקח אותם (החרדות והדכאונות), ותמורתם שיקח לי את שני הרגלים, ואחרי שנה לקח לי את שני הרגליים.

שאלתי אותו: ומה עם המנהרות למעלה?

רבי יוחנן: זה משהו אחר, זה קרה עכשיו.

רבי יוחנן מסביר:

רבי יוחנן: באמצע הנסיעה, אני נוהג, ואני לא ידעתי לאן אני נוהג, ואז נעצרתי בצד הדרך ופחדתי על הילדים, עצרתי בצד הדרך הזמינו אמבולנס, לקחו אותי ישר לטיפול נמרץ בבית חולים שיבא, ושם אישפזו אותי מיד עם 5% חמצן. אשפזו אותי שבוע ימים בטיפול נמרץ, בשבוע ימים האלה, היה לי מוות קליני. . . חתמו לי על תעודת פטירה – מת!

אני אומר: יש לך את התעודת פטירה?

רבי יוחנן: יש.

אני אומר: ומה היה במוות קליני?

רבי יוחנן: נכנסתי לתוך מים, מעיין ענק, צללתי לתוך המים, ראיתי שבעה זקנים, כמו חג"ת נהי"מ. יושבים, חלקם שמחים וחלקם עצובים. עצובים בגלל גלות השכינה, ושמחים בגלל הסוף.

עדיין לא הגיע זמנו להפטר

רבי יוחנן: ואז אמרתי: אני רוצה להשאר פה, אל תחזירו אותי חזרה! – ואמרו לי: זה לא הגיע הזמן שלך עדיין! צריך לחזור.

רבי יוחנן: לעשות מה?

הזקנים: מה שעשית!!!

רבי יוחנן: מה עשיתי?

הזקנים: מה שעשית!

רבי יוחנן: ומאז אני בחזרה, עולה יורד, עולה יורד.

אני אומר: מה עוד אמרו הזקנים?. . . האם ראית שתי מנהרות?

רבי יוחנן: כן!

אני אומר: ומה היה במנהרות? אני לא זוכר בדיוק.

רבי יוחנן: שתי מעיינות.

פרק ו' עיר וקדיש מן שמיא נחית ממנהרות העולם העליון חלק ב'

בשיחה נוספת מגלה לנו הרב יוחנן שאמרו לו בשמים שבדור הזה צריך ללמוד בדווקא זוהר תלמוד ירושלמי ושולחן ערוך ושאל אותם ומה עם גמרא? ענו לו שגמרא כבר לעסו בדורות הקודמים בחו"ל, עכשיו צריכים ללמוד בדווקא זוהר, ואמרו לו אתה צריך לרדת חזרה לעולם הזה לפרסם שכל יהודי ילמוד דף זוהר ביום, וכו'.

האדמו"ר מהאלמין: "(כן אז) מה היה במנהרות?"

רבי יוחנן: במנהרות – היתה מנהרה טובה, של הטובים, ומנהרה של הקליפות. הקליפות תקפו אותי, הם לא רוצו שאני אחזור".

אני אומר: במנהרה השניה היו הצדיקים, אז מה הם אמרו?

רבי יוחנן: הצדיקים אמרו שאני עושה עבודה גדולה, העבודה הגדולה שאני עושה מקדשת שם שמים ומחזירה רבים, רבים בתשובה.

אני אומר: אז מה אמרת להם?"

רבי יוחנן: אמרתי: שאני רוצה להשאר, אני לא רוצה לחזור, אמרו לי לחזור.

אני אומר: אז מה ענו לך?

רבי יוחנן: תחזור, יש לך הרבה עבודה!!!

אני אומר: אמרו לך מה לעשות?

רבי יוחנן: "להמשיך מה שעשיתי"

אני אומר: לפרסם את הזוהר הקדוש?"

אני אומר: אמרו לך כמה דפים ללמוד מה ללמוד, דקה, דף, מה אמרו?

רבי יוחנן: אפילו דקה שתיים שלש!

שאלתי אותו: רק ללמוד זוהר!

רבי יוחנן: כתבי האר"י, וזוהר, וכוונת, וייחודים. אלה הדברים שמביאים את הגאולה.

שאלתי אות שוב: מה לא ללמוד גמרא?

השיב לי, שמסרו לו הזקנים שדרות קודמים של צדיקים כבר ביררו את התיקונים של הגמרא, ועכשיו עלינו להתמקד בלימוד הסוד, לתקופת דור האחרון עקבתא דמשיחא.

הסיפור הוא באריכות גדולה, יש לנו הקלטות עם ווידיא של לערך שעה שלימה, הדפסנו דיסק שהבאתי כאן לחלוקה, שיחה של 15 דקות ששומעים חלק מהמסר שלו.

אנו רואים מכאן שבן אדם פשוט כמו שהשוטר הקצין במחלקת הסמים נהיה בעל תשובה, וזכה להיכנס לישיבתו של הרשב"י בעודו חי, [בחלום] וספג את כל תורת הסוד בשניות אחדות, ומן השמים נתנו לו שליחות לפרסם את הזוהר הקדוש, שעשה בהצלחה בתקופה של 10 שנים דרך הרדיו ושיעוריו הרבים בכל בתי מדרשים שביקשו ממנו להגיד שיעורים,

ולא עוד שאחרי 10 שנים קראו לו עוד פעם לשמים במוות קליני שהוא חווה, והפצירו בו שימשיך להפיץ את הזוהר הקדוש ושהרשב"י עצוב על זה שלא עוסקים בתורתו הקדושה.

ובכל זאת מספר חודשים אחרי המוות שליני של רבי יוחנן למרות שהוא הספיק למסור את המסר שחלק מזה אני מוסר לכם כאן נפטר רבי יוחנן באנון בתוך 30 יום מפגישתינו האחרונה, ואני נשארתי תמוה מה אעשה עכשיו עם כל המסר הזה שהעביר לי רבי יוחנן זצ"ל, אחרי שהתבוננתי קשות והיבנתי הרי עלי להעביר את המסר שהשאיר לי רבי יוחנן זצ"ל לעורר את כל עם ישראל, שעלינו לשמח את הקב"ה הרשב"י ומשיח ולקרב את הגאולה ולכל הפחות דקה שני דקות, שלש דקות בזוהר הקדוש.

על כן, יהודים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, ונלך כולנו כאחד יחד לקבל את אור פני מלך המשיח במהרה בימינו אמן.

Midrash Hadmor Malmin- for completing the Zohar – Meron – Tu B'Av

דרשת האדמו"ר מהאלמין בסיום הזוהר הקדוש – עם הרב הגה"צ בנייהו שמואלי

לסיום לימוד הזהר

במירון ט"ו מנחם אב –

ספר

מסיימי הזוהר

דרשה סיום הזוהר – ט"ו מנחם אב תשע"ג במירון

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'

השאירו תגובה. Cancel reply