עלון אוור הזהר 197- חלק א'- זוהר לתשעה באב.הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הֵסִיר אַהֲבָתוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם גלו, גלתה השכינה עמהם.
עכשיו בשלוש השבועות שאנו בוכים על חורבן שני בתי מקדשות, צריכים לדעת א. למה נחרב בית המקדש? ב. אמרו רז"ל (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאלו נחרב בימיו, ואם אנו לא עושים מה שצריך, יש לנו חלק בזה שלא נבנה בית המקדש בימינו, ואם כן עלינו לחקור מה צריך לעשות כדי שיבנה בית מקדשנו.
להורדת אור הזהר 197 חלק א'– לחץ כאן:אור הזוהר 197- הקדמה לזוהר לתשעה באב
להורדת אור הזהר 198- חלק ב' לחץ כאן: אור הזוהר 198- זוהר לתעשה באב- חלק ב'
להורדת אור הזהר 199- לחץ כאן: אור הזוהר 199= זוהר לתשעה באב חלק ג'
.
…
אור הזוהר # 197
זוהר לתשעה באב חלק א'
הקדמה
יהודי ובן ישיבה יקר
עכשיו בשלוש השבועות שאנו בוכים על חורבן שני בתי מקדשות, צריכים לדעת א. למה נחרב בית המקדש? ב. אמרו רז"ל (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאלו נחרב בימיו, ואם אנו לא עושים מה שצריך, יש לנו חלק בזה שלא נבנה בית המקדש בימינו, ואם כן עלינו לחקור מה צריך לעשות כדי שיבנה בית מקדשנו.
חטא אדם הראשון היה על שלא בחר להתעסק בעץ החיים (דהיינו חכמת הנסתר והזוהר הקדוש)
בזוהר הקדוש (בראשית כ"ו-כ"ז) ורבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית), ורבי נתן מברסלב מביאו (בהלכות נטילת ידים והלכות ערלה): הנחש פיתה את האדם בגאווה שעל ידי עץ הדעת הוא יכול להיות כאלקים, ולהתחרות עמו כביכול, ולשלוט על כל העולם. אדם הראשון לקח מעץ הדעת, שורש כל החכמות החיצוניות, ולא בחר להתעסק בעץ החיים התורה הקדושה, חכמת הקבלה, ולהשיג דרכה את השם יתברך, והוא שורש כל החטאים מאז ועד היום שהאמין ללשון הרע של הנחש הארור, ולא רצה ללמוד זוהר הקדוש, ומאז ועד הלאה כל העולם מעורב מטוב ורע, ומשם יצאו הערב רב שגרמו להחטיא את בני ישראל. ובאריכות ביאר מורינו האלקי רבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית) שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש.
פגם כל הדורות עד אברהם אבינו שלא למדו תורת הקבלה, להכיר בוראם.
וזה לשון המרח"ו זי"ע: "הנה נתבאר במקום אחר [במאמר] הזה כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע הוא, שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה. ומשם בא פגם היסוד, ועל ידי זה צמחו דור המבול ודור הפלגה וסדום. ואחר כך באו קין והבל ובחרו להתעסק בעבודת האדמה ולא להכיר את הבורא. ואז קם דור אנוש שהחלו לעבוד את הכוכבים והמזלות עד ששכחו את השם יתברך ונשכח שמו מן הארץ. זרעו של קין בחרו להתעסק בעבודת האדמה, פיתוחה ובנינה, ושכחו את השם יתברך ורדפו אחר המותרות, ותשחת הארץ, וזה גרם שנמחקו מן העולם במבול הגדול בשנת תרנ"ו, אז קם נח ובנה את התיבה, אבל לא הוכיח את דורו ולא התפלל בעבורם. אחר כך קמו אנשי דור הפלגה, וכמו כן רדפו אחר השררה והמלאכות ובנו מגדל גדול לשלוט משם על העולם, במקום להתעסק בענייני הכרת האלקים, ומרדו נגד ה', ובחרו בחכמת הקבלה להלחם נגד השם יתברך כמבואר בזוהר הקדוש סִתְרֵי תּוֹרָה (ח"א פרשת בראשית דף ע"ד ע"ב). ובאלשיך הקדוש פרשת נח מסביר באריכות, עיי"ש.
חורבן בית המקדש והמניעה לבנותה על שלא לומדים חכמה זו
מכל הנ"ל אנו רואים שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש. ועכשיו אם אנחנו לא לומדים זוהר הקדוש, כאלו החרבנו את בית המקדש רח"ל, ואנחנו הרבנים והראשי ישיבות והדרשים אם לא אומרים ללמוד זוהר הם הולכים בדרכי אבותיהם של דור הפלגה כי עושים מעשים של דור הפלגה כמבואר בהמקדמת רבנו חיים וויטאל בשער הקדמות. וכל ראש ישיבה רב ומורה דרך שלא מדריך את אנשיו ללמוד דף זוהר ביום כאלו החריב את בית המקדש.
לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, הָיוּ לוֹמְדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר וְתִּיקוּנִים
אָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָאמַארְנָא: יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאר"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִים כָּל יְמֵיהֶם לִלְמוֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, בָּלוּל עִם חֲסִידוּת שֶׁל מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהָיוּ מְבַטְּלִים כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת… וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בַּדּוֹר הָרַע הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ לוֹמְדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר וְתִּיקוּנִים וְלַהֲגוֹת בָּהּ, וְהָיָה יִרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם.
אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה
וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".
[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].
אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות
וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.
מי שלא למד סוד, טוב לו שלא נברא, ויתגלגל עוד פעם
הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי, הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ. וְהָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכָּתַב בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַמִּצְווֹת: וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, הֲרֵי חִסֵּר מִצְוָה אֶחָד שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּשְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיִּטְרַח בְּד' בְּחִינוֹת שֶׁל הפרד"ס הַנִּזְכַּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעוֹד אָמַר הָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁעוֹד בִּשְׁעַת הַלְוָיָה כַּאֲשֶׁר בּוֹכִים עָלָיו, יִתָּכֵן שֶׁכְּבָר חָזַר לְעוֹלָם הַזֶּה בְּגִלְגּוּל, הַשֵּׁם יְרַחֵם .
תורתו שלא לשמה
מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר … כָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים
ככלבים הצועקים הב הב
הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָאמַארְנָא כָּתַב בְּסִפְרוֹ "הֵיכַל הַבְּרָכָה": – בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאר"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים. וּכְדִכְתִיב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ: לֵית בָּנוּ מַאן דְּיִתְעַר לְגַבָּהּ לְרַצּוֹת לָהּ עִם בַּעֲלָהּ, צַוְחִין בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּכַמָּה קוּשְׁיָן, וְצַוְחִין בָּהּ כְּכַלְבִין דְּאָמְרִין הַב הַב, הָב לָן עוּתְרָא הָב לָן יְקָרָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁתַּדַּל לְסָלְקָא לִשְׁכִינְתָּא. וּבְוַדַּאי לֹא יַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר, וְכִתְבֵי מָרָן הָרַב חַיִּים וִיטַאל בִּלְבַד, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (הֵיכַל הַבְּרָכָה קָאמַארְנָה פָּרָשַׁת עֵקֶב ז', י"ט – אוֹר הַזּוֹהַר פֶּרֶק י').
ספק פיקוח נפש
כעת הזמן להתחיל לקבוע עיתים לעסוק בזוהר הקדוש ולא לדחות אפילו יום אחד. אין שום עצה לעבור את תהליכי הגאולה ברחמים וחסדים רק על ידי לימוד הזוהר, כמפורש בזוהר הקדוש פרשת נשא ברעיא מהימנא (ד' קכ"ד ע"ב) וז"ל ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי וכו'. [עכ"ל] (לא זכור לי בחז"ל שכתוב שאם כל עם ישראל עושים תשובה, הגאולה תבוא ברחמים, רק נזכר שהתשובה מביאה את הגאולה, אבל לא נזכר אם בדין או ברחמים, מאידך לגבי העצה של לימוד הזוהר נזכר שזה מביא את הגאולה ברחמים), כמו כן מי שיכנס לפנימיות לאחר גלוי המשיח בימים שנאמר בהם "אין לי בהם חפץ" אינו דומה כלל למי שנכנס ללימוד הפנימיות בזמן הגלות. וגם אם אינך מאמין יותר לקיצים, ואתה חושב אולי יש פירוש אחר בזוהר, מותר לך לחשוש מצד הספק אולי זה אמת, והרי מלחמת גוג ומגוג היא פקוח נפש של כלל ישראל, [עיין תיקוני זוהר מ"ח: שבגוג ומגוג הים הגדול יקבל צבע אדום מרוב הדם שישפך,], גם על ספק פיקוח נפש מחללין את השבת, וביכלתך להציל רבים מישראל, על ידי קיום דברי חז"ל ללמוד את הזוהר הקדוש, אל תאמר כשאפנה אשנה, שמא לא תפנה! (תו"ד סוד החשמל).
עת צרה היא ליעקב!!!
בעת הזאת שָׁרָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. (תהילים פרק ב א-ג). לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.
ירידת הדורות מפני חוסר לימוד הזוהר הקדוש
תלמידי חכמים מתמעטים והערב רב מתגברים, ומינות ואפיקורסות ירדו להציף את העולם ופרצו פרצות בכרם ה' וגוזרים גזירות בארץ הקודש ובחוץ לארץ, על עם ה' ותורתו היהדות החרדית הצרופה, החינוך החרדי הטהור, ובחורי ישראל.
סיבת ירידת הדורות היא בשל מיעוט לימוד הזוהר הקדוש, שהוא המאור שבתורה שמחזירם למוטב כמו שכתוב בירושלמי (חגיגה דף ו): "א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה, שמא את תורתי שמרו, שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו, השאור [האור] שבה היה מקרבן אצלי [מחזירן למוטב]" הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל, בעל המחבר פירוש "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי ד"ה השאור שבה – "פירוש רמז לסודות התורה".
מעכב הגאולה
ונמצינו למדים שמי שהיה יכול ללמוד בתורת הסוד ולא למד ענוש יענש על כך. ומעכב את הגאולה! (זוה"ק תיקון ל' תיקון מ"ג וכן כתב הגר"א ז"ל, ועיין עוד במדרש משלי פ"י). – ועל זה צווח ככרוכיא בספר מזכה הרבים: מה יעזור לנו, אם אנחנו רוצים להגאל, אבל לא פועלים בשביל לקרב את הגאולה? ומהו קירוב הגאולה? תשובה שלמה קדושה וטהרה (קדושת האדם כולל כשרות המאכלות באמת [וכידוע שיש מכשול גדול בענין זה ואפילו בהכשר "מהודר"] ההתנהגות והלבוש התרחקות מדרכי הגויים וכו'); ולימוד הזוהר הקדוש! עכ"ד.
מי שלא לומד זוהר הקדוש מחריב את העולם
בתיקוני הזהר (תיקון ל' נתיב תנינא) כתוב על אלו "דלא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה" (שלא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה) "אוי להם שגורמים עניות, חרב, ביזה, והרג ואבדון בעולם", עכ"ל, וזאת מובן על פי הגמרא (שבת פ"ח. ובע"ז ג.) "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלים את תורתי מוטב (אתן מתקיימין) ואם לאו, אני אחזיר אתכם ל"תוהו ובוהו", דכתיב "משמים השמעת דין" – מתן תורה – "ארץ יראה" – בתחילה, שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו – "ולבסוף" – כשקבלוה בנעשה ונשמע – "שקטה", כלומר, כשהבטיחו "נעשה ונשמע", אז שקטה, על זה אפשר לשאול, אם כתוב "כל הדברים אשר דבר ה' נעשה", הרי כבר שמעו, א"כ מה האמירה "ונשמע"? אלא, שמיעה מלשון סברא, להבין "מדוע", כי תורה שבכתב אומרת לנו "מה" לעשות, תורה שבעל פה אומרת לנו "איך" לעשות, והזהר הקדוש מסביר לנו "למה" לעשות, וההוכחה היא, שבפרשת כי תבוא מובאת התוכחה, ובסוף הפרשה כתוב "למען תשכילו את כל אשר תעשון", כלומר, קיבלתם עונשים, עכשיו תתקנו מה שלא עשיתם קודם, "תשכילו" ב"שכל" תבינו מה שאתם עושים, וכדברי הגר"א לעיל,
טוב שלא נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה
ובתיקוני הזהר (תיקון מ"ג) על פי כסא מלך, כתוב, וכך מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה, מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב, ואומרים שיש רק פשט בתורה ובתלמוד, וגורם שלא ילמדו הקבלה "אוי לו טוב היה שלא הי-ה נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, שנחשב לו שמחזיר העולם לתוהו ובוהו, וגורם עניות בעולם ואורך הגלות" ומסביר, אם לומד תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולא לומד קבלה, פוגם בלימודו ומחזיר העולם ליסוד שבירת הכלים שמגביר הקליפות ואם היה – עם הארץ, לפחות לא פוגם כל כך, ממנו יוודע גודל החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזהר בגירסא בעלמא, בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד, יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, אלא ודאי לימודו כל השנה אינו כלום, אם אין מעטרו בלימוד הקבלה, אם יתקן גלגולו וישוב ללמוד קבלה, תחזור הארץ להיות מרוצה, עכ"ל. – ולאור הנ"ל ישאל השואל, מתי ובאיזה גיל צריך להתחיל ללמוד את הזהר הקדוש, לכן אציג את דברי חז"ל הברורים, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, וכדלהלן: במסכת קידושין (דף ל.): אומרת הגמרא לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד, שואלת הגמרא, מי יודע כמה חיי? מתרצת הגמרא לא צריכא, ליומי. על זה אומר רש"י הקדוש, "ליומי" לחלק את ימי השבוע, מקשה עליו התוס', גם על זה אפשר לשאול "מי יודע כמה חיי, ומשיב התוס', בכל יום ויום עצמו ישלש, ולפי זה, הרי חובת כל אחד ללמוד זוה"ק, – כמובטח "עתידא חכמתא דא לאתגליא לסוף יומיא", ממתי ובאיזה גיל יכול להתחיל, על זה אפשר לשאול את שאלת הגמרא "מי יודע כמה חיי" וממילא חובת כל אחד הלומד תורה, להשלים ה"פרד"ס" בכל יום. – השל"ה הקדוש בפרק בעשרה מאמרות כותב בזה"ל: אחר שתמלאו כריסכם מתלמוד ופוסקים "בכל יום ויום" אזי אחר כך תבררו חלק יפה מהיום ותדבקו בלימוד זו החכמה בתוספת קדושה ודביקות גדול בו יתברך ויתברך, עכ"ל.
קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם ידעו סודות החכמה
בזהר הקדוש (וירא קי"ח ובהסולם סעיף ק"ס) כתוב, וז"ל: וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ובאותו זמן יתגלה לכל, עכ"ל. – בהוספה לספר יסוד יוסף פ' י"ג כתוב דההגבלות על לימוד הקבלה כגון שילמד מפי מקובל ולא מפי כתבים וכו' זה לא נאמר על לימוד ספר הזהר עיי"ש, וכן אמר הגה"צ רבי שלמה בלוך זצ"ל משם רבו החפץ חיים זצ"ל" שעל לימוד ספר הזהר, אין שום הגבלה, כי רובו מדרש, והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזהר של אותה פרשה, ואפילו לבחורים, עכ"ל. – הגה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (על פרקי אבות פ"ד מ"כ) כותב, וז"ל: וכן יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האר"י וספר הזהר אשר הם חיינו, ממש, חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזהר, ולו עמי שומע לי בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזהר והתיקונים להגות בו, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו. – בספר אבן שלמה פר"ח סע' כ"ז מהגר"א מוילנא זי"ע כתוב וז"ל: פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף "והעוסקים ב"סוד" אין יצה"ר יכול להתגרות בהם" עכ"ל. וניתן מכאן להסיק שזה תלוי (כהנ"ל) בהקדמת יראת חטאו, לחכמתו.
לפני ביאת המשיח יהיה צירוף גדול
ובעניין ביאת משיח בב"א, רציתי לצטט את הכתוב בזוה"ק פרשת נשא (קכ"ד.) שבגאולה האחרונה יהי-ה כביציאת מצרים (ככתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות) שכתוב שם "וחמשים" עלו בני ישראל מארץ מצרים, – ודורשים חז"ל, במדרש ובמכילתא וכן ברש"י על הפסוק "וימרו בי" (יחזקאל כ' פסוק ח') שרובם של ישראל מתו בג' ימי אפילה, ואלה שעלו היו רק "אחד מחמישים או אחד מחמש מאות"!!! – וכן ממשיך הזוה"ק ואומר שעם ישראל יחולק כבמתן תורה, "אלו שנאחזו בעץ החיים שהוא ה"זוה"ק" יזכו ויכנסו להיכל המשיח, ואלו שלא למדו הזו"ה"ק וירצו עכשיו להכנס, עליהם נאמר כי סקול יסקל או ירה יירה", ועל זה אשאל אותך, באיזו קטיגורי-ה אתה רוצה להמצא??
מעשה שהיה עם כ"ק מרן בעל הסולם נשמת האריז"ל לפני השואה
סיפר הרב מאשלג, נכדו של בעל הסולם: אם תשאל, מדוע אני פועל כה רבות להפצת לימוד הזוה"ק ואחרים לא? אשיב לך: אני חש זאת כחובה מוסרית משום מעשה שהי-ה עם סבי הקדוש, כי בשנים תרע"ז – תרע"ט (1917 –1919 למנינם) לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ כ"ק סבי הגה"ק בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן, בשנת תרע"ט (1919) צעק סבי הקדוש שנגזרה הגזירה בשמים!!! ונותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל, ששם לא יהי-ה חורבן!!! כששמעו זאת, החלו לכנות את סבי הקדוש "ציוני" ומאחר שראה שכ"ציוני" (לכאורה ) אין לו יותר שום השפעה על עידוד לימוד הזוה"ק, החליט לעלות לארץ ישראל, ועשה זאת בשנת תרפ"א (1921)!!! ולצערנו פרצה שואת הגרמנים ימ"ש בשנת תרצ"ט (1939) בדיוק 20 שנה משנת תרע"ט (1919)!!! לצערי, עשרות רבות של יהודים, יוצאי השואה, סיפרו לי זאת לפני למעלה מ-40 שנה ואמרו לי "כמה סבא שלך צדק וחבל שלא שמעו לו" !!! (בטוחני שיש אלפים, ששמעו מציאות זו מאבותיהם ויודעים האמת), וכיון שעדיין לא נשתנתה הגישה ללימוד הזהר הקדוש, חוששני שוב מדבריו הקדוש, ואיני רוצה שההסטורי-ה תחזור ח"ו על עצמה ושוב יאמרו "כמה שהוא צדק"!!! וד"ל
זעקה גדולה ומרה מהגה"צ גאב"ד האלמין שליט"א
גזירת הגיוס – כי לא אמרו ללמוד זוהר
"וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גדולה וּמָרָה"
גזירת הגיוס באה, בגלל שלא למדו זוהר הקדוש ופנימיות התורה בישיבות ובכוללים.
הלכנו כבר בחודש אדר וניסן (שהתחיל כל הסיפור) לראשי הישיבות ודיברנו על הזוהר וחשיבות למנוע את הגזירות, ולא נעננו, זכרו את הסיפור של בעל הסולם לפני השואה (כמפורט לעיל, ובזוהר הישועה בארוכה) בואו לא נטעה שנית!
העיתונים מלאים מינות ואפיקורסות כתוב שם: "הראש ממשלה אשם, פלוני אשם וכו""
הוא לא אשם, הממשלה לא אשמה, הם רק המקל, זה ממש בזבוז זמן, להאשים את הממשלה, ולכתוב ולדבר עליהם, זה לא הם. זה אנחנו! [כך מבאר החפץ חיים הרבה פעמים].
בואו ונלמד מאחי יוסף הקדושים – אבל – אשמים אנחנו!
להאשים את השני זה לא יעזור, בואו נתקן את המעוות לפני שיהיה מאוחר מדי!
אזהרה חמורה!
אם לא ילמדו זוהר בישיבות הקדושות ובכוללים – לא רק שיסגרו את הישיבות, והבחורים ילכו לצבא ח"ו, אלא ח"ו שלא יהיה כמו שהיה בשנת תרע"ד, (כמבואר בהקדמת בית לחם יהודא לרבי יהודה פתייה זצ"ל, ראה ספר אור הזוהר ובעלוני אור הזוהר 35-185), ומיד אחרי זה הייתה מלחמת העולם הראשונה, ואז הזהיר בעל הסולם ולא שמעו בקולו, ואז הגיע מלחמת העולם השניה השואה רח"ל – המחיר עלה שש מיליון קרבנות רח"ל, ומה שיארע אחר כך כבר לא צריך לכתוב, כי מובן מאליו [עיין בנבואות זכריה יג, סנהדרין קי"א, זוהר שמות ז', תיקוני זוהר כ"א, כח הזוהר חלקים א-ח, עלוני אור הזוהר 1-210 ועוד ועוד], ובצבא יש לנו כבר מחלקי הזוהר הקדוש, שאומרים לחיילים, אם אתם רוצים לחיות, רק זה יציל אתכם, וכולם אפילו אחינו החילונים קוראים כבר ולומדים זוהר הקדוש, והרבה הרבה חזרו על ידי זה ליהדות ולבורא יתברך, והרבה בדרך לחזור, וקצת מהראשי ישיבות עוד לא החליטו מה לעשות, ושמה באמת יחזרו בתשובה, וזה השליחות של שליחי ה' ראשי הממשלה, אתם ברוגז על המקל שלוקה, מי שלח אותו, ולמה שלחו אותו?
ומי שלח בשנת תרע"ד לקחת את כל הצעירים בחורי הישיבה לצבא, ומי הרג אותם? – ומי אשם על הריגתם של ששה מיליון יהודים? – ומה כותב רבי מנחם מענכין בהסכמתו על איפה שלימה?
כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות, הוא בעצמו גורם לזה, מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.
הסכמת רבי מנחם מענכין על איפה שלימה:
ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר (תקון ל´): "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו´", כמה נפישא חיל´ של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יום הכיפורים אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה!
קול דמי אחיך צועקים – מי לא שומע את הקול, קול הקורא, ששה מיליון יהודים שצועקים למעלה בשמים על הרבנים שלא רצו ללמוד זוהר הקדוש ולכן הרגו אותם!!!! וכך צווח במר קולו הגה"ק בעל הסולם זצ"ל בסוף הקדמתו להסולם שלו, עיי"ש. – כמו כן אנחנו צועקים עכשיו על כל האדמורי"ם, ראשי ישיבות, רבנים, מגידי שיעורים, בעלי דרשנים, שלא צועקים נורא, לפני שיהרגו ח"ו את הבחורים ואברכים, ולפני שיסגרו את הישיבות!!!: "אתם הרבנים שלא צועקים ללמוד זוהר הקדוש!!! אתם אשמים על הכל ולא ולא הכנסת ושריה ויועציה!!!"
אבל אשמים אנחנו על אחינו !
מעמיד עליהם מלך קשה כהמן
כתוב שהגאולה לא תהיה עד שבני ישראל יחזרו בתשובה, ואם לא חוזרים מה הוא עושה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן והם מוכרחים לחזור, וכך גם כאן העמיד עלינו מלכים קשים כדי שאנו נחזור בתשובה כך אמר מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
נכון, אני גם אשם בכל זה שלא הוכחתי מספיק!!! ולכן אני יוצא בקול חזק וכותב את האמת כמו שכתבתי ב-17 ספרים על הערב רב (310 מראה מקומות 172 מזוהר הקדוש), תלמדו את הספרים ותבינו מי הם האשמים האמיתיים!!! וכפי שמסרו מן השמים, לאחרונה, שעל כל יהודי ללמוד דקה אחת, על כל פנים מזוהר הקדוש.
אנחנו לפני הסוף! כולנו מוכנים ומחכים למשהו גדול, השאלה – מתי?
אזהרה אחרונה מהעולם העליון לפני השואה – תשע"ג – תשע"ה
חובת השעה:לעשות תשובה שלמה, לימוד הזוהר הקדוש, ולהתקרב כמה שיותר לבורא עולם!
הצדיקים מגן עדן זועקים לכל יהודי/ה: "אל תשאירו אותנו פה, תחזרו בתשובה!"
כמו שמסרו לאחרונה מעולם האמת:"אנחנו עצובים, כי אנחנו כולנו בהמתנה לעולם הבא, עדיין אין אף אחד שהגיע לעולם הבא. אין עולם הבא [ראה שער הגמול להרמב"ן סידור עבודת השם דף 319, מאמר העיקרים להרמח"ל]. העולם הבא זה [יהיה] רק שכל עם ישראל יחזור בתשובה. זה רק יהיה כשכל עם ישראל יחיה את התורה."
אמרו לי:" תחזור לשם ותלמד "שמע ישראל"… אבל בעיקר – שילמדו זוהר, הזוהר הקדוש. שלא יעזבו את הזוהר לדקה, תן להם שיעסקו בזוהר – דקה, שתי דקות, שלוש דקות, אבל שיעסקו בזוהר. – הדקה הזאת יכולה להביא את העולם לשחרור מהסטרא אחרא, דקה אחת. – לכן, הדקה המיוחדת הזאת שקיימת – לתת אותה בכל הכח – אז תבוא הגאולה השלמה. לצרף את כל הערב רב שקיים בעם ישראל – זה סתם הטפילים שהצטרפו לעם ישראל, אין להם שום חלק, קחו מהם את כל ניצוצות הקדושה."
(מתוך שיחה עם הצדיק רבי יוחנן באנון זצ"ל – אחרי מוות קליני, כסלו תשע"ג, הספור נמצא בעלון # 196 למה?)
לימוד הזוהר מקדש כמו הקרבנות
כתוב בפרשת תרומה, מכל כלי המקדש המשכן והמזבח ומנורה הטהורה ועוד, וכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", היום שאין לנו קרבנות, תורת לימוד הזוהר הקדוש מקדש אותנו כמו הקרבנות בבית המקדש, שכל הגאולה תלויה אך ורק בלימוד הזוהר הקדוש, כמו שאומר השְׁלָ"ה הקדוש זי"ע, בעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן): וזה לשונו: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ.
ללא צער חבלי משיח
וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשׂא, "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". בֵּאוּר הַדְּבָרִים: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!
אבל אלו שלא לומדים את תורת הסוד, אשמים על כל הרציחות ושפיכות דמים של עם ישראל, כמו שהבאנו לעיל את דברי הזוהר, ואלו שלומדים הם המצילים את עם ישראל, ובפרט ילדי צאן קדשים, איזה זכות גדול, ושמחה גדולה בשמים כל רגע ורגע שלומדים זוהר הקדוש.
להבין את הנגלה על ידי הנסתר
עוד רואים מכאן, כמה חיוב גמור הוא ללמוד ולדעת סודות התורה כדי להנצל מן החיצונים, ולכל הפחות לבקש ולרצות לדעת, וזהו בודאי על ידי שבתחילה ילמד כסדר זוהר הקדוש ותטהר נשמתו ותבער בלבו אש אהבת ה', וחשקת לימוד התורה הקדושה, בזה בודאי ירצה לפני אדון כל, ויזכה שייפתחו לפניו שערי החכמה העליונה, ויבין את דברי תורת הנגלה כמבואר בגר"א שאי אפשר להבין תורת הנגלה אם לא לומדים סודות התורה.
אין לו לה' קורת רוח בעולם רק כשעוסקים בו
וידוע מה שֶּׁכָּתַב מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זי"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוה"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וָרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
מיד נגאלים
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מִקִּלְקוּלִים וּכְפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִצָּלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
לא לתת מנוחה לה' עד שיגאלנו
וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד ללא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
ולכן אשרי חלקכם הילדים הצדיקים ובחורי ישראל שלומדים זוהר הקדוש, ובוודאי שכל העולם עומד עליהם, האם יש זכות יותר גדול מזה?
ממנו יראו וכן יעשו כל הרבנים ראשי ישיבות ומלמדים ואנשים פשוטים לקבץ הילדים, וללמוד איתם זוהר הקדוש ונחלק להם גם אי"ה מתנות.
קימו וקבלו היהודים להחזיק בלמוד הקדוש הזה
רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ), וזה לשונו: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד.
ללמוד זוהר ותיקונים וחסידות
וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, בְּסוֹדוֹת וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, רָזִין דְּעַתִּיק יוֹמִין, זָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, שֶׁאֵינוֹ נֶחְקָק כָּל כָּךְ בְּמֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ וְיָכוֹל לִטְעוֹת בָּהֶם הַרְבֵּה, כִּי נִמְחָק חוֹזֵר כּוֹתֵב וְנִמְחָק. וְכֵן יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאֲרִ"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְהָיוּ מַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְאוֹר עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ').
בַּדּוֹר הַזֶה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר צְרִיכִין לִלְמֹד עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים
וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר הָיוּ לוֹמְדִין עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים לַהֲגוֹת בָּהֶם וְהָיָה יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם. וְכָךְ הָיָה רוֹכֵשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בִּמְקוֹם חָכְמָה חִיצוֹנִית. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ').
נְעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּעַצְמוֹ אָמַר, שֶׁנְּעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם. (אוֹר הַחַמָּה)
כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא
הָבָה נְקַוֶּה כִּי בְּאֹפֶן כָּזֶה כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא. (הַקְדָּמַת הָרַבָּנִים לְזֹהַר דְּפוּס גֶּ'רְבָּה)
כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ
אֲשֶׁר עַל כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים וּמֻכְשָׁרִים אֲשֶׁר הֵמָּה מְסֻדָּרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּם עֵת עֲקֵדַת יִצְחָק לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים. (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, כְּגַן הַיָּרָק הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר)
מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים חַיָּבִים לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ
הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים דַּעַת הַשֵּׁם, וְגַם מָצִינוּ בְּהַרְבֵּה סִפְרֵי מְקֻבָּלִים שֶׁמַּזְהִירִים עַל לִמּוּד חָכְמָה זוֹ שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לִלְמֹד אוֹתָהּ. (רַבִּי יִצְחָק בֶּן צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, קמ"ז)
הַלְוַאי לֹא הָיוּ מְקִלִּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּלִמּוּד הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה – וְהַלְּוַאי הָיוּ מְלַמְּדִין דֶּרֶךְ לְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הַלָּזוֹ
וְאוֹמֵר אֲנִי, הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקִלִּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּלִמּוּד הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַלְוַאי הָיוּ מְלַמְּדִין דֶּרֶךְ לְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הַלָּזוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם הֲרָמַת רֹאשׁ לַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוּת וְהָיוּ כָּל הַחָכְמוֹת נִדְחִים מִפָּנֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנִּדְחֶה הַחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי הָאוֹר. אַךְ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ שֶׁגַּם כַּמָּה וְכַמָּה מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר סָגְרוּ אֶת דַּלְתֵי הַחָכְמָה בִּפְנֵי פִּרְחֵי הַכְּהֻנָּה וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהִנֵּה עֲבוּר זֶה נִשְׁאַרְנוּ עֲרֻמִּים מִן הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְגַּבֵּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חַשְׁכוּת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" וְיָאֵר לָנוּ. (מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי אֱלִימֶלֶךְ מִדִּינוֹב, מַעְיַן גַּנִּים, פֶּרֶק א' אוֹת ה').
מִי יִתֵּן שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּנֵי 9- 10 שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיִהְיֶה בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ
מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּקַטְנוּתָם בֶּן ט' וְי' שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ… וְהָיוּ בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. (סֵפֶר סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שַׁבְּתַי לִיפְשִׁיץ – מַעֲרֶכֶת ז' אוֹת ה').
ועל כן אי אפשר לתאר גודל הזכות שיש לכם צאן קדשים בלימוד שמקרב הגאולה, ובפרט שמתחילים בכל בוקר את הלימוד בדף זוהר הקדוש, בשעה זו אתם צאן קדשים, נוטלים את הזכות בידכם בלימוד הקדוש הזה.
בזכותך היגעתי!
התבטא פעם צדיק ואמר: בבוא מלך המשיח, עם ישראל נקבצו ובאו לך, ופליטת העם ששים ושמחים. בעת הזו יתבונן מלך המשיח בעיניו הטהורות, יבחן כל אחד ואחד לפי מעשיו, ולפתע ירים ידו ויראה באצבעו, כולם ירימו עיניהם בפליאה, ויביטו במחזה, אז ישמיע מלך המשיח את קולו ויאמר, בפנותו אצבעו על יהודי מסוים: "בזכותך היגעתי, לך יש חלק בגאולת העם". כך יראה על כל יהודי ויהודי שפעל למען ביאתו.
הלואי שנזכה להיות מן הזוכים המאושרים, שהמשיח בכבודו ובעצמו יעיד עלינו – "בזכותך הגעתי".
על כן, ילדים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם עוד ועוד למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, ונלך כולנו כאחד יחד לקבל את אור פני מלך המשיח בב"א.