MEIRON

THE REBBE AND THE ZOHAR

הננו שמחים לשלוח לכל אנ"ש שיחיו ספר שמצאנו שמופיעים בו כל גדולי חב"ד ובראשם הרבי זי"ע ובנוסף מאמר אודות הפגישה שהייתה לרבי עם הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא (שהיו הרבנים הראשיים דאז – תשמ"ד)

להורדת הספר:  ספר זוהר חב"ד

להורדת עלון זוהר חב"ד: לחץ כאן: חבד אנגלי אנדי 01

 

 

 

בקשה: נא להפיץ לכל אנ"ש שיחיו

הרבי מליובאוויטש זי"ע שאל את הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו, האם בארץ הקודש לומדים זוהר, ענה לו, רק הספרדים לומדים זוהר תמידים כסדרן, אמר לו הרבי מה האפליה, הרי ספר הזוהר גם לאשכנזים ניתנה, ובודאי שהאשכנזים גם כן צריכים ללמוד ספר הזוהר, ואמר לו הרבי, כשתגיע לארץ ישראל (בשנת תשמ"ד) תעשה פלקטים גדולים בכל רחבי ארץ ישראל, על דעתי שאני סובר ומצוה לכולם שילמדו ויהגו בספר הזוהר.

בספר היפה "הרבי ויהדות ספרד", (בהערה 11 בעמוד 48) מסופר על בן ישיבה שהיה 'עילוי גדול' בישיבה מסוימת, וזכה להרבה כבוד ותהילה מחבריו, רבותיו וכו'. יום אחד הוא זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי (בזכות חסיד אחד שהביא אותו לרבי), ובאותה היחידות הרבי עורר אותו על הצורך והחיוב של לימוד פנימיות התורה, חסידות וכו'. והבחור שאל את הרבי: "מדוע"? והרבי ענה לו (בערך כך): "כי אם פעם אחת לא יכבדו אותך… אתה עלול להפסיק ללמוד תורה". בסיומה של היחידות, בצאתו מן הקודש, חיכו החסידים לשמוע ממנו איזו מילה של הרבי, אבל הוא לא היה מוכן להחליף אפילו מילה אחת אתם, כי היטב חרה לו על דברי הרבי שאמר לו. אבל כדברי הרבי כן היה, והבחור העילוי ירד לגמרי מדרך התורה והמצוות. (במאמר המוסגר מכאן רואים למעשה כי מי שלא לומד ולא מתחבר לזוה"ק כל תורתו הוא רק לשם התפארות, והראיה שאם נכשל בה, הוא מיד עוזב אותו, ומי יודע מה יהיה בסופו.) עד שיום אחד הוא פגש את אותו חסיד שהביא אותו לרבי, ובאמצע הרחוב הוא צעק לו: "אני רוצה ללמוד חסידות"… עד שהחסיד הבין שזהו הבחור העילוי, שכל כך השתנה… ואז החסיד שאל אותו: "איך קרה שהתדרדרת כל כך?" והבחור ענה לו: "כך וכך אמר לי הרבי ביחידות, ואני כעסתי בלבי על דבריו, אבל כאשר הגיע תורי לומר את ה'חבורה' (=פלפול בגמרא) לפני חבריי, נחלתי כישלון צורב, וכבודי הושפל עד עפר. ומאז ירדה קרני בישיבה ופחת כבודי… עד שראיתי שאין לי חשק יותר ללמוד תורה, הפסקתי ללמוד ולאט לאט התדרדרתי עד שירדתי לגמרי מדרך התורה והמצוות. ועכשיו היום הזה שראיתי אותך פתאום נזכרתי בדברי הרבי איש האלוקים – שאמר לי מראש מה יקרה לי, וזה גרם לי זעזוע עמוק וחרטה פנימית; ועכשיו אני מבקש ממך, אנא למדני "חסידות" (שמו של האברך הזה ידוע ויש אנשים שמכירים אותו). זהו קיצור המעשה.

וזה דבר הפגישה אצל הרבי מליובאוויטש המובא בספר "הרבי ויהדות ספרד"

"מדברים רבות על הצורך לבטל את המחיצות. שבין ספרדים לאשכנזים וכו'".

בשנת תשד"מ ביקרו אצל הרבי שני הרבנים הראשיים, האשכנזי והספרדי – מיד אחרי בחירתם לתפקיד (הרב אברהם שפירא הכהן והרב מרדכי אליהו, שיחיו ויאריכו ימים [זצ"ל]). בין היתר, נסבה השיחה על לימוד תורת הסוד ועל ביטול המחיצות שבין אשכנזים לספרדים.

להלן נעתיק את רשימת הדברים מתוך הספר "בצל החכמה":

הרב שפירא שליט"א: לימוד הקבלה היה נפוץ אצל הספרדים יותר מאשר אצל האשכנזים, וגדולי האשכנזים שבאו לארץ ישראל קיבלו את לימוד הקבלה מהספרדים (בשער "שורשי החסידות" נצטט את דברי הרבי הריי"צ שהמפיצים הראשונים של תורת הסוד בארצות אשכנז הם הספרדים, שהגיעו לשם בעקבות גירוש ספרד. ולפי זה הן "גדולי האשכנזים שבאו לארץ ישראל" והן הפצת הקבלה בארצות אשכנז נזקפת לזכותה של יהדות ספרד. וכדברי הרבי, שהובאו בהערה ו' של הפרק הבא, שהספרדים קדמו לאשכנזים בתורת הסוד.).

כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א: לימוד פנימיות התורה שייך לכל בני ישראל הן אשכנזים והן ספרדים. בנוגע לאשכנזים הרי הגר"א, מגדולי האשכנזים כותב בפירושו למשלי (פרק ב' פסוק ט. ונצטט את דברי הגר"א מילה במילה: "כי כאשר יבין הסוד על בוריו, יהיה לו הכל אצלו על בוריו: הפשט והרמז הדרוש וסוד. אבל כל זמן שלא יבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו", עד כאן לשון הגאון מוילנא. בהמשך היחידות הזאת ביקשו הרבנים הראשיים מהרבי ברכה "שלא נכשל בדבר הלכה". והרבי ענה להם על פי דברי הגר"א, שרק אם לומדים פנימיות התורה רק "אז בטוחים שיצליחו לכוין לאמיתתה של תורה בנגלה דתורה, הן "יורה יורה" והן "ידין ידין" וכפי שהוזכר לעיל מפירוש הגר"א" [=שהעתקנו כאן], ("בצל החכמה" עמוד 220).) שמי שלא למד חכמת הנסתר אי אפשר שידע דין לאמיתו! ובדור שלאחריו הדפיס תלמידו המובהק ר' חיים מוולוז'ין – את ספרו "נפש החיים" שרובו לקוח מספרי קבלה […] ובנוגע לספרדים […]

ונמצא שהלימוד דפנימיות התורה שייך לכל החוגים של בני ישראל, הן אשכנזים והן ספרדים […]

ועוד ענין בזה: מדברים רבות על הצורך לבטל את המחיצות שבין ספרדים לאשכנזים וכו'. ומכיון שכל הענינים התחלתם בתורה, כמאמר (לשון הזוהר חלק ב, דף קסא, בהתחלת עמוד ב.) "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – צריכים לכל ראש לבטל את המחיצות שבין ספרדים לאשכנזים בנוגע ללימוד התורה: כפי שאמר מר (בתחילה נראה שהרבי מסתייג מדברי הרב שפירא – מזה שהוא מדגיש שהחסידות שייכת לכל עם ישראל "הן אשכנזים והן ספרדים", ואילו כאן אנו רואים שהרבי מסכים עם הרב שפירא, שעניין הקבלה חזק יותר אצל הספרדים. אבל ברור, שאין סתירה בין שני הדברים האלו, מכיוון שהצטיינותם של הספרדים בלימוד הסוד וזכות ראשונים ששמורה להם בזה אינה שוללת או מבטלת, חלילה, את חובת הלימוד הזה מאחינו האשכנזים; שכן תועלת עצומה יש בלימוד זה, וכדברי הגר"א שהרבי מצטט (העתקנו אותם לעיל בהערה 9) ודבר נוסף: זוהי הדרך הנכונה לבטל את המחיצות ולחבר בין אשכנזים וספרדים.) שספרדים היו רגילים בלימוד הקבלה יותר מאשר האשכנזים, ולכן צריך לבטל מחיצה זו[…].

("בצל החכמה" עמודים 209-208)

עד כאן הפגישה.

ועתה נביא קצת קטעים מ"אגרות הקודש" רק אלו השייכם ללימוד הזוהר, שתראה כמה דרבן כ"ק מרן זיעוכי"א את לימוד פנימיות התורה.

מכתב א': – מובא ב"אגרות קודש" עמוד קמב,

עבודת ה' – פנימיות התורה לעומקה

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה בן ציון שי' [יעקובוביץ]

…ובודאי למותר להעיר, שאם בדורות שקדמונו אפשר היה להסתפק בהנהגה חסידותית או באמירת עניני תורת החסידות בדרך סגולה מבלי העמקה הבנה והשגה שבה, שהרי אז לא הי' העולם מושקע כ"כ בשכלים הפכים משכל התורה, ברחוב היתה ניכרת יהדות ועל אחת כמה וכמה בבית, הנה בתקופתנו זו שמושקעים בעניני תחבולות וערמומית של חכמות חיצוניות (ולא חלק קטן – "בחכמה" של כפירה) נוסף על הענין שמשקיעים את החב"ד שבראש בעניני פרנסה, וברחוב מנשבים רוחות בלתי מצויות וכו', פשיטא שצריך להיות זה לעומת זה להרבות הבנה והשגה ע"י לימוד לעומקה בפנימיות התורה הנקראת בזוהר הק' אילנא דחיי, ומוסיפה חיות בלימוד תורת הנגלה בקיום מצותי' וכו' עד לחיי הגוף של איש הישראלי, אשר גם הוא קדוש הוא, והרי מבוארים הענינים בארוכה בכ"מ ומהם באגה"ק לרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) בסי' כ"ו, ובקונטרס עץ חיים לנכד נכדו וממלא מקומו אדמו"ר מוהרש"ב, ויהי רצון שגם בלימוד זה יבשר בקרוב אשר מרגיש בטוב ומוסיף וכו'.

בברכה לבריאות הנכונה ולבשו"ט בכל האמור ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

* במידה ואחד מהמכותבים מכיר לינק לוידאו שמצולם של השיחה הזאת בכסלו תשמ"ד, נשמח לקבל במייל כדי שנוכל לפרסם

בברכה

חב"ד מירון

[email protected]

 

 

CHABAD MEIRON

THE REBBE AND THE ZOHAR

PRESENTED IN HONOR OF THE REBBE'S YAHRTZEIT

3RD OF TAMUZ – 5773

in 5744, The Leubavicher Rebbe Ztl’ once asked the ‘Rishon Le’Zion’ Rav Mordechai Eliyahu Ztl’ if they learn Zohar in the holy land.  He told him that only the Sephardim learn Zohar on a regular basis. The Rebbe retorted: ‘Why such discrimination?  After all, the Zohar was given to the Ashkenazim as well, as certainly the Ashkenazim must also learn the Zohar Ha’Kadosh.’  The Rebbe then told him (30 years ago in 5744): ‘When you get back to the holy land put up giant posters all over the Eretz Yisrael to impress upon them that it I hold and command that everyone should learn and toil in the Zohar Ha’Kadosh!’

 

There is wonderful story in the book ‘The Rebbe and Yahadut Sepharad’ (in footnote 11 – Pg. 84). This is a real life story that happened to a certain Yeshiva student who was a phenomenal learner in a certain Yeshiva, and as a result of his great learning prowess he earned the respect and awe of his friends and Rabbis.  The full story is very long and touching, so I’ll tell you only the gist.
One day the boy was fortunate to enter a ‘Yechidut’ with the Rebbe (with the help of a certain Chasid who brought him before the Rebbe).  During that ‘Yechidut’ the Rebbe impressed upon him the great importance of learning the secrets of the Torah and Chasidut.  The boy asked the Rebbe: ‘But why?’  The Rebbe answered him (in approximately these words): ‘Because if at any point they’ll stop respecting you – you may stop learning altogether!’  As the boy left the holy midst of the Rebbe, his Chasidim approached him hoping to hear what the Rebbe said to him.  However, he was in no mood to exchange even one single word with them as he was quite upset about how the Rebbe spoke to him.  However, precisely what the Rebbe predicted unfortunately happened to that boy – as this previously phenomenal learner eventually left the Torah and the Mitzvot altogether. (By the way – from here we learn that when one does not learn and cleave to the Zohar Ha’Kadosh this is a sign that all his learning is for the sake of personal fame and glory.  The primary sign of this is that if he will not succeed in attaining that fame and glory he will immediately abandon the Torah – and who knows what will become of him!)
Till one day the boy met that same Chasid that previously took him to the Rebbe.  When he saw him from across the street he screamed out: ‘I want to learn Chasidut!’. The Chasid eventually recognized the boy even though his appearance had changed so much.  At that point he asked him: ‘What happened to you?  How did you deteriorate to such a degree?’  And the previous Yeshiva student admitted: ‘The Rebbe told me in our Yechidut that this will happen to me and I was very angry in my heart for speaking to me that way.  However, the next time it was my turn to say the ‘Chabura’ (i.e. an in-depth discourse of the Gemorah) in Yeshiva in front of my colleagues I failed tremendously and my honor was thrown to the floor.  From that point on they respected me less and less in Yeshiva until I lost the taste for Torah learning.  I stopped learning and with time left Torah and Mitzvot altogether.  But when I saw you today I recalled the words of the holy Rebbe who predicted a head of time what would happen to me.  That shook me up tremendously and aroused in me a great sense of remorse.  Therefore, I beg of you – please teach me Chasidut! (The name of this Avrech is well known).

 

The following is the gist of the historical meeting with the Rebbe as accounted in the book ‘The Rebbe and Yahadut Sepharad’

 

In the year 5744 both chief Rabbis of Yisrael (Ashkenazi and Sepharadi – namely Rav Avraham Shapira and Rav Mordechai Eliyahu) soon after beginning their post met with the Leubavicher Rebbe.  During that conversation they discussed the need to learn the secrets of the Torah and the urgency to break the barriers that separate between the Ashkenazim and the Sephardim.  This is part of their conversation, as quoted form the book ‘Be’Tzel Ha’Chochma’:

Rav Shapira: The learning of Kabalah was common amongst the Sephardim more than it was amongst the Ashkenazim, however the leaders of the Ashkenazim received the Kabalah heritage from the Sephardim when they ascended to Eretz Yisrael.  (It is worthy to quote from the book ‘Shorshei Ha’Chasidut’ that the first to spread the secrets of the Torah in the Ashkenazi countries were the Sephardim that arrived there after the Spanish expulsion.  According to this insight, we therefore learn that both when the Ashkenazi leaders ascended to Eretz Yisrael as well as initially after the Spanish expulsion when the Sephardim arrived in the Ashkenazi countries – the spread of Kabalah was attributed primarily to the Sepharadi Jewry.  This goes hand in hand with the Rebbe’s assessment that the Sephardim preceded the Ashkenazim with regards to the secrets of the Torah).
The honorable Admor: The learning of the Torah’s secrets belongs to the entire nation of Yisrael – both Ashkenazim and Sephardim.  With regards to Ashkenazim, the GRA who was one of the greatest Ashkenazi leaders wrote in his commentary to Mishley (Ch. 2: verse 9 – and we’ll cite the GRA word by word): ‘Once he understands the secrets properly everything else will be understood properly as well – the Peshat, the Remez and the Drush.  However, until he understands the secrets of the Torah he did not even acquire the Peshat yet!’ – these are the words of the GRA.
During the continuation of their Yechidut with the Rebbe the chief Rabbis requested a blessing so that they will not stumble in matters of Hallacha rulings. The Rebbe responded that according the words of the GRA that only one who learns the secrets of the Torah is assured to arrive at the true Hallachic ruling – be it ‘Yoreh Yoreh’ or ‘Yadin Yadin’ – as we saw above from the GRA’s words that without learning the secrets of the Torah it is impossible to know the Hallacha properly (i.e. not even the Peshat)!  Furthermore, the GRA’s famous disciple Rav Chaim of Villozin published his famous ‘Nephesh Ha’Chaim’ which draws mostly from previous Kabalah works.
If so, we clearly learn from the Rebbe that the learning of Kabalah belongs to all the different circles in our holy nation – both Ashkenazim and Sephardim!

The following is also related to our discussion regarding the need to break the barriers between the Ashkenazim and the Sephardim.  As we know, certainly everything begins with the Torah as stated in the Zohar (Part 2 – top of Pg. 161b) that before the Almighty created the world ‘he looked at the Torah and proceeded to create the world’.  Therefore, in order to break the barriers between the Ashkenazim and the Sephardim we must certainly start with the Torah as we learned from the words of the Rebbe. (One could incorrectly argue otherwise from that which the Rebbe disagreed with the Rav Shapira’s assessment that Chasidut belongs to the entire nation of Yisrael ‘both Ashkenazim and Sepharadim’, as well as from what the Rebbe said with regards to the learning of Kabalah when he agreed with Rav Shapira that the learning of Kabalah is stronger amongst Sepharadim.  Nevertheless, there is certainly no contradiction between the two statements.  Surely, in spite of the excellence of the Sephardim when it comes to learning the secrets of the Torah and in spite of their merit for having initiated this learning amongst our nation in the first place – nevertheless by no means does their merit (God-forbid) negate or diminish the duty that is surely placed upon our Ashkenazi brethren to also participate in this learning as well – as we clearly saw in the words of the GRA that the Rebbe quoted.)
Furthermore, this seems to be the proper fashion to break the dividing wall and bring together the Ashkenazim and the Sephardim.  Till now Sephardim were more attached to this learning – it is therefore time for the Ashkenazim to ‘catch up’ and in doing so break this division!  (From Be’Tzel Ha’Chochma – Pg. 802-902)

This is the gist of that famous meeting.  In addition we’ll quote a few sections from ‘Igrot Ha’Kodesh’ that relate to the Zohar Ha’Kadosh so that we’ll all understand to what great extent the Rebbe actually pushed the learning of the Torah’s secrets.
First letter brought in Igrot Ha’Kodesh (Pg. 142):

Serving Hashem – Learning the secrets of the Torah in depth!
… And it is certainly permitted to point out that although in previous generations it sufficed to merely take on Chasidic customs or recite Chasidic Torah articles as if they were merely a ‘Segulah’ to read them without needing to understand their contents in depth and breadth – as back then the world was not mired in attitudes that contradict the holy Torah and the Jewish character was evident in the streets and ever the more so inside the home – nevertheless in our current generation when we are mired deeply in matters of conniving and the sorts that originate in the foreign wisdoms (and not the least from the ‘wisdom of denial/Kefirah’), on top of the fact that we mire our Chabad (i.e. our personal Chochma, Bina and Daat in our heads) in matters of Parnasa, and uncommon sprits blow in the streets…  Clearly we must counteract all of that with a deep understanding in learning the Torah’s secrets that the Zohar Ha’Kadosh calls ‘the tree of life’, which also adds life to our learning of the revealed parts of the Torah in order to improve our performance of the Mitzvot which reaches the very body of the Jew which is also holy.  After all, these matters are clarified in great depth in several places including the Igeret Ha’Kodesh of our elder Rebbe the author of the Tania (Posek Be’Nistar Ha’Torah) and the Shulchan Aruch (Posek Be’Nigleh Ha’Torah) in Siman 26, and in the Kuntres ‘Etz Chaim’ written by his grandson’s grandson and eventual replacement (אדמור מוהרש"ב).  And let this learning find favour in the eyes of the Almighty, etc.
For Comments and Reviews,
Chabad Meiron
Meiron, Israel
[email protected]