קריאת חירום לכל אשר לב יהודי בקרבו:
סבל רב סובלים עם ישראל בימים אלו, הרבה אסונות, צרות ויסורים קשים, אנשים נשים וטף מתים ביום אחד רח"ל, גזירות מהממשלה נגד יהודים שומרי תורה ומצוות, גזירות גיוס בני התורה. והשאלה זועקת: "על מה עשה ה' לנו ה' ככה? מה חרי האף הגדול הזה?
בימים כתיקונם היינו שומעים שהכל בא בשל הפריצות, הפאות הנוראות, אי שמירת הלשון, חילול שבת ועוד דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, היו עומדים בפרץ להשיב חמתו מהשחית.
אבל היום הרבנים אומרים: "אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, מה שנשאר לנו זה רק לתרום כסף לארגוני הצדקה", כלומר הדור מתוקן ועומד, אין כלום מה שצריך לתקן, לא צריך לתקן כלום, כולם בסדר, רק אין אנו יכולים לדעת חשבונות שמים.
אבל התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה אומר: אנחנו כן יודעים חשבונות שמים.
והיכן אמר זאת? בספר התיקונים הקדוש (תיקון ל') אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה, וגרמין דאסתלק נביעו דחכמה, דאיהו יו"ד מינה ואשתארת בי"ת יבשה, ווי לון דגרמי עניותא וחרבא ובזה והרג ואבדן בעלמא".
ובתרגום ללשון הקודש: אלו שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה, הם גורמים שיסתלק מעיין החכמה, וכו', ווי להם שהם גורמים בעולם עניות, וחרב, ובזה, ואבדון. (תיקוני זוהר תיקון ל).
רואים כאן את התשובה על השאלה הנשאלת למה עשה ה' ככה? ענה הרשב"י, שאלו שלא רוצים לעסוק בתורת הזוהר הם המה שעושים זאת.
וכן כולם שרים בל"ג בעומר ובכל השנה. תורתו מגן לנו, פירוש שתורת הזוהר שהוא תורתו תורת הרשב"י, זה מגן לנו, זה מגן עלינו מכל האסונות והצרות והמלחמות והגזירות, ומאירת עינינו, זה מאיר עינינו בגלות הקשה. ובזכות זה מבקשים שהוא ימליץ טוב בעדנו, הרשב"י ממליץ טוב על מי שמציית לו, ובזכות זה שנלמד תורתו שהנחיל לנו בזכות זה הוא ימליץ טוב בעדנו, והדברים פשוטים לכל בר דעה.
וכן כתב רבי חיים ויטאל, וגם גדולי המקבלים הביאו את דברי הזוהר הקדוש, ותקוני הזוהר תקון ל', שכל הצרות באות רק על ידי שלא לומדים תורת הסוד.
ובתקון ל' בספר כסא מלך כתב, וזה לשונו: כמה גדול חיוב על תלמידי חכמים ללמוד קבלה, וענשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה, וגורם ארך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רחמנא ליצלן. וממשיך ומביא את דברי הזוהר: ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא. אוי להם שגורמים עניות וחרב ובזה והרג ואבדן בעולם. (תקוני זהר תקון ל' דף ע"ג:) –
אותם שאינם נמנים בין לומדי הזהר, עליהם כתוב בזהר הקדוש (תקון ל' דף עג:): אוי להם שגורמים עניות וחרב ובזה והרג ואבדן בעולם. – ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה, בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן, דוחין אותה משם בבזיון, כמו שאמרו בזהר שיר השירים וכו', ולא עוד שאפילו יש בידו כל מעשים הטובים שבעולם, השרפים בעלי שש כנפים שורפים את נשמתו בכל יום ויום, כמו שאמרו בזהר פרשת פקודי וכו'. (ספר הברית).
רבי שמעון בר יוחאי הקדוש אומר, דמי שלא למד תורת אמת שהם סודות התורה, טוב לו שלא נברא, דבלא זה אין אדם יודע אלהותו יתברך, ויראתו ואהבתו, ועבודתו. (גנזי המלך דף קפ"ה). לא עמדו רגליו על הר סיני (זהר ח"ג קנב. כוח הזהר). כמו שאוכל בשר בחלב וחורש בשור וחמור יחדיו (תקון מ"ג נשמת הזהר).
וכן פירש הרב ר' ברוך ממעזביש נכד מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, תנא האלוקי פירוש תנא שמלמד אותנו אלוקי פירוש אלוקות שהרשב"י מלמד אותנו אלוקות.
וכן פירש הבית אהרן את הפסוק "מבשרי אחזה אלוה" פירוש מבשרי ראשי תיבות מתורת רשב"י אחזה אלוה אראה אלוקות.
ואין צריך להוסיף כי כל מי שיראה להפיץ את תורת הזוהר ולהקהיל קהילות ברבים ללמד לעם ישראל את תורת הזוהר, יפסקו מאליו כל האסונות וכל הצרות ויתקרב משיחנו בעגלא ובזמן קריב.
הוי דן את כל האדם לכף זכות
סיפור מצמרר ומרגש! על ענין הוי דן את כל האדם לכף זכות, ואם חכמינו ז"ל אמרו כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם מלא, אפילו יש כל החשבונות לא לעשות זאת שצריך לציית לדבריהם.
מסופר, על בחור חרדי, שהלך באחד הרחובות המחברים בין בני ברק לרמת גן, באחד מלוחות המודעות הוא רואה מודעה על בחור צעיר, שחלה במחלה הנוראה, והוא זקוק בדחיפות להשתלת מח עצם… "ומי שמוכן יהיה לתרום, יבוא על שכרו מן השמיים". הבחור התרגש, והלך לקופת החולים כדי לבצע את הבדיקות. אם דמו כאותו סוג דם של הבחור הצעיר, לאחר כמה ימים, התקשרו להודיע לו, שהוא נמצא מתאים. בשמעו זאת, ביקש הבחור החרדי מהרופא המטפל, לפגוש את הבחור שהוא אמור לתרום לו מח עצם. כשנפגשו, הוא ראה מולו בחור חילוני, והתפתח ביניהם שיחה ארוכה של כמה שעות, על המחלה, על הדת, וכמובן על החיים… שיחה שבה הם נקשרו אחד לשני בלב ובנפש.
הבחור החרדי חזר לביתו, וסיפר לאביו על הפגישה המרגשת שהייתה לו. האבא הקשיב לכל מילה, ושאל מי הבחור, ומאיזה משפחה הוא. ברגע שהבן אמר לו מי הבחור… ומי הוא אביו… זעק אביו זעקה גדולה, ואמר, "מי? הוא?! אני אוסר עליך לתרום לו!!! על גופתי המתה אתה תתרום לו!!!". הבן נבהל מאוד מתגובת אביו, "אבל אבא, זה פיקוח נפש!!!". אך האבא המשיך בשלו, "אתה לא תתרום לו!!!".
הבן לא הבין מה קרה לאביו. הוא ניגש, וסיפר את זה לרב מקובל גדול, שהגיע באופן מיידי לביתם, וניסה לדבר אל ליבו של האב, ולשאול למה הוא מתנגד?! אמר האבא לרב, "אני מכבד מאוד את כבוד הרב, ובוודאי שלא אגרש אותו מביתי, אבל אם ימשיך לנסות ולשכנע אותי, אני אצא מהבית". אמר לו הרב, "הרי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא!". האב נשאר קר וקפוא, ולאחר כמה דקות, לעיני כל הנוכחים ההמומים, פתח האב את דלת הבית ויצא. הרב היה בהלם, פנה לבן ואמר, "יש פה סוד גדול שאני חייב לדעת אותו!". ענה הבן ואמר, "אבא אדם סגור, אבל כשהוא שותה יין ליבו נפתח. בליל הסדר מצווה לשתות ארבע כוסות של יין. אם כבוד הרב יוכל בבקשה להגיע אלינו בסוף ליל הסדר!? אולי נוכל לדבר אל ליבו".
ואכן כך היה, הרב הגיע לביתם בסיום ליל הסדר. האב, שכבר היה מבושם מהיין, פנה אל הרב ואמר, "כבוד הרב, אני מתנצל על התנהגותי באותו יום. אספר לך את הסיפור שעומד מאחורי הסירוב שלי שבני יתרום לבנו מח עצם, ואין לי ספק שכבוד הרב יסכים איתי!", הרב הקשיב לכל מילה… והאיש החל לספר:
"אני ניצול שואה. בגטו היינו כמה גברים בתוך חדר אחד קטן, עובדים קשה ולא מקבלים אוכל. הבן שלי הקטן היה איתנו, אבל הגרמנים לא ידעו על קיומו, כי היינו מחביאים אותו בתקרת העץ של החדר. בלילה היינו מוציאים אותו, והוא היה הולך 'גונב' לגרמנים אוכל ומביא לנו. אותו אדם שאנחנו מדברים עליו, שאתם רוצים ומתחננים שנתרום לבנו מח עצם, היה מומחה לבניית פצצות. הוא היה עובד בשביל הנאצים ובונה להם פצצות. לכן הוא היה מכובד מאוד, היה מסתובב בגטו בגאווה עם שני שומרי ראש. יום אחד הוא נכנס לחדר שלנו עם מקל בידו, והחל לדפוק על הקירות עד שהגיע לתקרה. כשדפק בחוזקה על התקרה, נפלו כמה עצים, והבן שלי צנח מהתקרה. הוא תפס את בני בחוזקה, עיקם את ידו, הוציא אותו החוצה, סגר את הדלת… ושתי יריות נשמעו באוויר… שתי יריות שפילחו את ליבי לנצח!".
"ועכשיו תאמר לי כבוד הרב, איך אוכל לסלוח?! בני לא יציל את בנו!!!". הרב, שהיה מוצף בדמעות, פנה אל האיש ואמר, "אני מבין לליבך, אבל מה הבן שלו אשם?! אולי יש משהו שמסתתר פה ואנחנו לא מודעים אליו?! הרי נסתרות הן דרכי האל, וחוץ מזה יש לנו אפשרות לעשות פה קידוש ה' גדול! בוא נלך ונדבר איתו!". לאחר שעות רבות של שיכנועים מצד הרב הסכים האב. הם הגיעו לפתח ביתו של האיש וכשנפגשו עיניהם, האב הנרגש כמעט והתמוטט. אבל אז פתח האיש את פיו ואמר, "אתה כועס עלי שנים רבות, וכל החיים חיכיתי לרגע שאראה אותך, כדי שתדע את האמת, ומשמיים זימנו לנו את הרגע הזה עכשיו."
"הגרמנים רצו להרוג את כל הגברים בחדר שלכם, כי הם ידעו שיש שם ילד קטן 'שגונב' להם. אני רציתי להפחית את הנזק, אמרתי להם שאלך ואהרוג רק את הילד, בכדי להציל אתכם. כשהוצאתי אותו החוצה, לא הייתי מסוגל להרוג אותו. אבל השומרים היו לידי, לכן יריתי שתי יריות, והרגתי את שני השומרים! משם הברחתי את הילד למנזר שהיה בקרבת מקום. הגרמנים ידעו שבגדתי בהם, אבל לא יכלו להרוג אותי, כי הם היו זקוקים למידע שלי בבניית פצצות… ולכן הם פגעו בגופי באופן כזה שלא אוכל להוליד ילדים לעולם. כשנגמרה המלחמה, ידעתי שאין לי סיכוי להביא ילדים לעולם, ולכן הלכתי למנזר, וביקשתי את הילד שהשארתי שם. הם החזירו לי אותו, ואני גידלתי אותו כל השנים בחום ואהבה. הילד הזה… הוא בעצם… 'הילד שלך'! הילד שלי שזקוק להשתלת מח עצם – הוא בעצם הילד שלך!!!"
המסר הגדול של הסיפור הוא… שלא כל מה שאנחנו רואים ושומעים אנחנו באמת מבינים וחייב לדון לכף זכות!!!
" הוי דן כל אדם לכף זכות "