.להורדת ההספד: לחץ כאן: הספד על כהן יום 30 (3), אור הזוהר 105
להורדת נוסח המצבה: נוסח מצבה הרבנית טויבא בת רבי חיים אליהו
הספד ליום השלושים לפטירת ר' משה בן שרה הכהן ז"ל
דְרָשָׁה בחולון
ו' אייר תשע"ג
…..
…..
……
זכות לנפטר
נתאספנו כאן ליום השלושים של האיש היקר ר' משה בן שרה הכהן ע"ה.
אמרו חכמינו ז"ל בגמרא (שבת דף קנ"ג ע"א) "אחים בהספידא דהתם קאימנא", פירוש שהנפטר נמצא כאן בשעת ההספד, ופירוש שני, "דהתם" כלומר בעולם האמת "קאימנא" אני עומד ואיני יכול לעלות אלא על ידי מעשיכם, ולכן צריך לומר דברי תורה, ודברי התעוררות, כדי להעלות את נשמתו, וכל מעשה טוב שיבוא על ידי זה, נזקף לזכות הנפטר, עליו השלום.
אוהב שלום
נספר קצת ממעשיו הטובים:
רבי משה בן שרה הכהן ע"ה, היה אהוב למעלה, ונחמד למטה, רוח הבריות כרוח המקום נוחה הימנו, אוהב שלום ורודף שלום, היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, והוא לא החשיב זאת לעצמו כלל, ועכשיו בשמים יתברר לו כל זכיותיו.
וכעת נחסר מאתנו כוח זה, והלך לעולמו בפתע פתאום, ובודאי כל זה, בעוון הדור. וחובה גדולה לכל אחד לדעת, כי עתה מצויה בינינו נשמתו הזכה. וצריכים אנו לקבל על עצמנו דברים טובים, וללמוד מהתנהגותו, שיהיה לעילוי נשמתו:
חומר האיסור לדבר באמצע קדיש ושמונה עשרה
ראשית כל צריכים לדעת, שהתיקון הכי גדול, המבואר בזוהר הקדוש הוא, כשהבנים מתפללים לפני העמוד, ואומרים קדיש, זה התיקון הכי גדול, אבל לתיקון הזה יש תנאי, שהציבור לא ידברו באמצע קדיש או באמצע חזרת הש"ץ תפלת שמונה עשרה, כי אם מדברים חלילה וחלילה, כתוב בזוהר הקדוש שזה נחשב כאילו עובד עבודה זרה, וחמור מאוד, וכמה בתי כנסיות נחרבו בגלל עוון זה, וידוע שמעלת הספרדים שלא דיברו מעולם בבית הכנסת, ונהגו בקדושתו, "ובהיכלו כולו אומר כבוד".
ובית הכנסת היחידי שנשאר בבלגיה מתוך 500 בתי כנסת שנחרבו בשואה, נשאר רק הבית הכנסת שלא דיברו בתפילה כלל.
ואוסיף עוד מה שאמר אחד הצדיקים שהשואה בכלל היתה רק בארצות אשכנז, ולא בארצות ספרד ובארצות המערב, ששם גרים ספרדים, והם נוהגים בבית הכנסת ובית המדרש קדושה, וזה הגין עליהם מהיטלר ימ"ש, צורר היהודים. ה' יקום דמם.
מלחמותי בנושא הנ"ל
כשהייתי בחור בן 16 וחצי שנה, נפטר אבא שלי עליו השלום בצעירתו רח"ל, [והרבי מסאטמער זי"ע אמר, שאבא שלי נפטר בעון השוחטים, שלא שוחטים כראוי, ומכשילים את כלל ישראל בעוון אכילת נבלות וטרפות, ואבא שלי נפטר בעוונותיהם. וקרא לכל השוחטים שילמדו שמלה חדשה, וכשנהייתי שוחט, סיפרו לי השוחטים, שהרבי אמר להם ללמוד שמלה חדשה, אבל השיעור לא נמשך הרבה זמן, ולדאבונינו ראיתי אחר כך שלא לבד שהם מאכילים נבלות טריפות, אלא לדאבוני, ובעונותי הרבים גם אני אכלתי מהבשר עוף שלהם, וזה נגע מאוד לנפשי. (ונאריך עוד בענין זה בעז"ה)]
אבל הבעיה התחילה כשהתפללתי כל יום לפני העמוד, ושמעתי שמדברים באמצע קדיש או שמונה עשרה.
והיות שלא יכולתי לעבור על הלכה בשולחן ערוך, שהלכה מפורשת היא שאסור לדבר באמצע קדיש ושמונה עשרה, הפסקתי להגיד הלאה את הקדיש או שמונה עשרה, וכמובן כולם התחילו לצעוק, נו, נו, תגיד הלאה, למה עצרת? כך צעקו כדרך האנשים הממהרים ללכת לעבודה, וצעקתי נו, נו, שש… עד שהפסיקו לדבר, ורק אז המשכתי בתפילתי, כשהם נזהרים לא לדבר, כדי לא לאחר לעבודה, כמעט בכל תפילה הייתי צריך להילחם בהם.
הזוהר הקדוש בענין האיסור הנ"ל
כשנהייתי אברך, מצאתי חלק של זוהר תהלים מהצדיק הקדוש רבי יהודה רוזנבערג זי"ע, למדתי בזה פעם בשבוע, והגעתי להזוהר שמדבר על האיסור הגדול לדבר באמצע התפילה, נתעוררתי מאוד, והוצאתי לערך 50 חוברות קונטרסים, ולערך מאה קול קורא'ס, על קדושת בית הכנסת.
צריכים לדעת, שמי שמדבר בבית הכנסת, גונב ומפסיד את הזכיות של הנפטר שמתפללים לעילוי נשמתו, ועל כן צריכים מאוד ליזהר בזה.
הצדיק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א אמר: כי בלי לקיים את השולחן ערוך, אי אפשר להיות יהודי. ובזאת תבחינו האם הבן אדם הוא יהודי או לא.
יש לי הרבה קול קורא'ס על זה, אבל העיקר לשים משגיחים, וכל אחד צריך לדעת שכל ישראל ערבים זה לזה, ולהסביר לאנשים את חומרת הענין הזה.
גודל זכות זיכוי הרבים
ומי שיקבל עליו לשמור על הבית המדרש שיהיה בית המדרש כשר, יזכה לכל הברכות שכתוב בזוה"ק פרשת תרומה ד' קכ"ח ע"ב, ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא וכו' בגין דיחשב לי', כאלו הוא ברא לי', ודא איהו שבחא דיסתלק בי' יקרא דקב"ה יתיר משבחא אחרא וכו' ועל דא באהרן ורבים השיב מעון, וכתוב בריתי היתה אתו החיים והשלום, ועיי"ש בד' קכ"ט ע"א.
ויהיה מזכה את הרבים, שהוא היחסן הכי הגדול בשמים, כמו שכתוב בספר ישמח משה, (עה"ת בהקדמה בקונטרס תהלה למשה דף י"א ע"ב) וזל"ק: כמה הפליגו שם כמה גדולים, זכות הצדיקים שמחזירים רשעים בתשובה. וכן שמעתי מאדמו"ח ז"ל, אשר ספר לו מוזלל"ה, איך שפעם אחת נפגשו בעולם העליון רש"י ז"ל עם הרב הקדוש ר' איציקל מדראהאביטש, ושאל רש"י ז"ל ר' איציקל איזה זכות ומצוה יש לו לבנו הרב הקדוש ר' מיכל המגיד משרים מזלאטשוב, מה ששומע שמרעישין בכל העולמות עם בנו הרב הנ"ל, והשיב לו ר' איציקל הנ"ל, איך שלומד תורה לשמה, ולא נתקררה דעתו של רש"י ז"ל, ואמר לו עוד, שבנו הרבה לסגף את עצמו בתעניתים וסגופים, וגם בה לא נתקררה דעתו הקדושה, ואמר לו עוד, אשר הרבה בגמ"ח וצדקה, ופיזר נתן לאביונים, וכדומה, ועוד לא נתקררה דעתו, שוב אמר לו, שרבים השיב מעון, ועשה הרבה בעלי תשובה בעולם, ובזה נחה ושקטה דעתו של רש"י ז"ל, ונחה דעתו הקדושה, מה שמרעישים אתו כל הפמליא של מעלה, עד כאן. מובן כי מעשה כזאת לא יוכל לספר אשר עיני בשר לו, ואך לאדם אשר עיניו משוטטות בעולמות עליונים, שומע ורואה מה שלא ישמע לזולתו. יוכל לספר כזאת…
סיפור נורא
אספר לכם סיפור של השגחה פרטית שנדפס בספר "תהלות ה' ונפלאותיו", השגחה פרטית בענין קדושת בית המדרש. והסיפור הזה מצאתי עכשיו גם בהשגחה פרטית.
מעשה מופלא, על כח קדושת הצדיקים, ופעולתם לפני בוראם, לבטל גזרות רעות וקשות מעל עם ישראל. והזכות הגדולה של שמירת כבוד התפילה, שלא לדבר כלל בתפילה, מתחילתה ועד סופה.
כמו כן מתוארת כאן סידרת 'מקרים' אקראיים, המצביעים על השגחה פרטית מופלאה. ההשגחה העליונה גרמה להפגש עם סיפור זה שלשה פעמים בצירוף נסיבות מדהימים שאין להם כל הסבר, מלבד העובדה שיד ה' מכוונת את עולמנו, בהשגחה מיוחדת ונפלאה ביותר, שהובילה לפרסומו של סיפור נפלא זה.
כדברים הללו סיפר לי הרב אליהו פרץ שליט"א: סיפור זה שמעתי מפי אבי מורי החכם השלם החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה, הריני כפרת משכבו, נלב"ע ערב יו"כ ה'תשס"א.
נס גדול שנעשה ע"י הרה"ק המקובל רבינו פנחס הכהן בן רבי ברוך אזו"ג זצ"ל
|
הרב הקדוש |
המלומד בניסים, המקובל האלקי רבינו פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג זיע"א, היה גר בעיר התורה מראכש, והיה מבאי ביתו של המלך של הדרום הנקרא בלשון ערבי "אְלְ גְלָווּי", והמלך היה אוהב אותו מאוד ומקרבו, ועל כל צרה שלא תבוא על הקהל היהודי, הוא היה מרואי פני המלך, לביטול הגזירות.
|
אמנם |
במרוקו, באותה תקופה, נחלקה המדינה לשתי רשויות, המלך ששלט בצפון ובמרכז ובירתו העיר פאס, והמלך של הדרום והסהרה ובירתו מראכש הוא הנקרא "אְלְ גְלָווּי" הנ"ל.
|
ופעם |
איזה סוכנים של מלך הצפון מוּלָאִי אֵלְחָסָן, רצו לשלוח יד במלך של הדרום, והכינו את כל התכניות, שביום פלוני ובשעה פלונית, ברגע בו תעבור שיירת המלך בפרברי העיר מראכש, הסוכנים הנ"ל בקרקע, פלוס כח אוירי ממטוס תקיפה, יתקפוהו בו זמנית, ויחסלו אותו.
רוח הקודש גלוי'
|
מזימתם |
זו התגלתה ברוח הקודש לרבינו פנחס הכהן בן ברוך הנ"ל, והוא חש מהרה, בא בעוד לילה, והתדפק על דלתי הארמון בצעקה, ומאחר והוא מרואי פני המלך, הרשוהו להיכנס לפני ולפנים, עד חצר הפנימית, מקום מושב המלך.
|
רבי פנחס |
פתח ואמר למלך, שכך וכך נגלו אליו האלוקי"ם, וירא המלך, וישמור את נפשו, לבל יפול לפח יוקשים. והמלך בידעו כי איש אלוקים קדוש הוא רבי פנחס הכהן בן ברוך זיע"א, אמר לו שכן יעשה וישמור דרכו. אך המלך עשה בחכמה ובתחבולה, להשאיר התוכנית על כנה, אך הוא המלך לא יהיה עם השיירה. ורק צוה על אנשי הצבא להיות עתידים להיום הזה ולהשעה הזו. וכך היה שברגעים האמתיים, שסוכני החרש רצו לתקוף, תיכף ומיד תפסום, ומזימתם נתבטלה, ויהי הדבר לפלא עצום, והתפרסם בכל רחבי הממלכה שהרב של היהודים הציל את המלך מההתקפות, והכל מפי רוח הקודש.
על ידי שבעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה, זכה לכוח הראייה בחינת "נביא"
|
כששאל |
המלך לאחר מעשה את רבי פנחס הכהן בן ברוך, במה זכה הוא בכוח הראייה בחינת "הנביא" "הרואה", אמר לו: שבעודו נער, קיבל על עצמו, שלא לדבר בשעת התפילה, ואפילו בין הפרקים, ואפילו בדברי תורה, ותפילותיו כאשר יעידו יגידו כל רואיו, היתה כאחד השרפים קדושי עליונים, זכותו תהא מגן וצינה עלינו, ועל כל ישראל, שנזכה לשמור פינו מחטוא בלשונינו בשעת התפילה, אף בדברים המותרים, וכל שכן בדברים בטלים.
|
ויהי |
רצון וסיפור עובדא זו יהיה לעלוי נשמתו של מר אבא מארי החהש"ו כמוהר"ר יעקב בר חמוי פרץ שלה"ה הכ"מ שסיפר לי ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש, ומבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. ושגם מורי זקיני הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה הגבאי שלו, והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש זיע"א.
רווח והצלה מהיטלר עמד ליהודים
|
שמעתי |
משלשה אנשים הסיפור הנ"ל, והוסיפו: שאחר שהציל את המלך, רצה המלך ליתן מתנה גדולה להרב הקדוש הנ"ל, והרב הקדוש סירב לקחת באומרו שאנחנו מחויבים לעשות הכל לטובת המלך, ועל פי תורתינו הקדושה אנו צריכים להתפלל בשלומו של מלכות שיצליח בכל דרכיו. ואמר לו המלך אף על פי כן. ענה הצדיק הקדוש למלך: אני מוכן לקחת אבל רק דבר קטן אחד: שבאם יבוא איזה בן אדם וירצה לעשות איזה דבר רע נגד היהודים חס ושלום, שהמלך יעשה כל מה שביכולתו להציל את היהודים.
|
ויהי |
היום, והיטלר ימח שמו שלח שליחים להמלך הנ"ל, וביקש שיתן לו את כל היהודים ממדינתו. ענה לו המלך, אני מתפלא עליך שאתה בא לחפש יהודים במדינתי, הלא ידוע לכל, שאני השונא הגדול של היהודים, והיהודים שהיו במדינתי זרקתי אותם כבר מזמן, והשליחים קבלו דבריו, וכך נצלו כל היהודים.
|
והרב |
הקדוש הנ"ל אמר אז לאנשי בית מדרשו ש"להיטלר" ימח שמו, לא היה ביכולתו ליכנס למדינתינו מרוקו, אך ורק בגלל שלא מדברים בשעת התפילה.
סיפורי השגחה פרטית
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, מה' מצעדי גבר כונני ודרכו יחפץ. אספר עניני השגחה פרטית, ואיך הגיע לאזני סיפור המעשה הנ"ל.
השגחה פרטית א.
|
לפני |
כמה שנים נסעתי לעיר באסטן, בדרך כלל הייתי נוסע באווירון, הפעם רציתי לנסוע דוקא באוטובוס, [אני לבד לא ידעתי למה] על אף שכל המשפחה אמרו לי שלא כדאי לנסוע באוטובוס.
|
נסעתי |
למנהעטן לפארט טוטארעטי, ועליתי לאוטובוס, והאוטובוס היה ריק, אני הייתי היחיד שנסעתי. ישבתי קדימה במקום הראשון. כשהאוטובוס התחיל לנסוע, דפק יהודי בדלת, הנהג פתח לו, והיהודי הזה עלה לאוטובוס, ומבחין בי, והתיישב לידי. נתתי לו את ידי בברכת "שלום עליכם", והוא כמובן משיב לי כדרך היהודים "עליכם השלום", שאלתי אותו מהיכן קאתי מר? ענה לי: מקום מושבי במרוקו. אמרתי לו: הוצאתי הרבה ספרים, ואני מחלק בחינם לכל יהודי שרוצה בכל העולם, והוצאתי ספר "מקדש מעט" על קדושת בית המדרש, ועוד ספרים בעברית ובאנגלית, והראיתי לו, הוא מאוד נהנה מזה, ואמרתי לו: "אם אתה מעוניין, אתן לך כמה שאתה רוצה, מכל מיני ספרים" אמר לי: תודה רבה. אבל דע לך שאצלנו במרוקו לא צריכים את הספרים האלה, כי אצלנו לא קיים מושג כזה לדבר בשעת התפילה, יש לנו מסורת לא לדבר. וסיפר לי את הסיפור הנ"ל.
השגחה פרטית ב.
|
הייתי |
נוסע הרבה למיאמי לצרכי רפואה, כי שם יש אויר טוב, [וכמו שסיפרתי כבר בכמה הזדמנויות, ואין כאן המקום להאריך בסיפורים על זה,] והייתי מתפלל במיאמי בבית המדרש של חב"ד בסורפסייד פלארידה, יום אחד הלכתי לשתות קפה. בזמן שתיית הקפה אני פוגש בן אדם לא מוכר, נתתי לו את ידי לשלום, והחזיר לי, שאלתיו למקומו, אמר לי מספעין אנכי. שאלתיו כמה בתי מדרשות וישיבות יש שם? וכמה יהודים גרים שם? וענה לי.
|
אמרתי |
לו שמע, אני הוצאתי לאור הרבה ספרים, ואני יכול לתת לך ספרים בחינם, אפילו בסכום של עשרות אלפי דולרים, כמה שאתה רק רוצה, בשביל לחלק בספעין. ענה לי, אני מוכרח לדבר אתך ענין דחוף, בבקשה אני רוצה לקבוע פגישה עם כבודו, קבענו פגישה למחרת תיכף אחרי התפילה.
וכאשר קבענו כן היה הוא הגיע לפגישה והוא סיפר לי כדברים האלה. אתמול בבוקר התעוררתי ונזכרתי החלום שחלמתי באותו לילה, שאני צריך לחלק אלפי ספרים, ולא הבנתי את פתרון החלום, מה לי עם חלוקת ספרים. וכעת שאתה היחיד שנתת לי ידיך לשלום, ואמרת לי תיכף [בלי ששאלתי ממך כלום] שאתה רוצה לתת לי הרבה ספרים, זאת אומרת שזהו הפתרון של החלום, שאני צריך לעבוד אתך לחלק ולהפיץ ספרים. נתתי לו כל מיני ספרים ואמרתי לו תלמוד בספרים האלו, ותבין, ואחר כך נתחיל לעבוד.
|
הוא |
למד את הספרים שנתתי לו, ונתלהב מאוד, קודם כל מהספר "עניית אמן כהלכתה" על קדושת בית המדרש, ואמר לי על זה שהספר נחוץ מאוד בשביל אנשי הספרדים, שהיו נזהרים מאוד משעבר לא לדבר בעת התפילה, ולדאבוננו השטן תפס אותם גם כן. ואמר לי "אני מוכן לתרגם הספר הזה לספרדית".
|
הוא |
התחיל לתרגם הספר, וסיפרתי לו הסיפור הנ"ל [ששמעתי מהאיש ממרוקו שנסעתי איתו ביחד על האוטובוס לבוסטון], בלי מקורות מי היה הרב הקדוש שהציל את מרוקו מהיטלער ימ"ו. הוא ביקש ממנו שאכתוב לו את כל הסיפור בשלמות, נכנסתי לבית הכנסת והתחלתי לכתוב הסיפור, לפתע נכנס בן אדם לא מוכר, והתיישב בדיוק נגדי, נתתי לו שלום, והחזיר לי שלום, שאלתיו מאין כבודו בא? ענה לי מקאראקאס וענעזועלא.
סיפרתי לו הסיפור, ושאלתיו אולי כבודו שמע הסיפור הזה [והוא היה הבן אדם הראשון שסיפרתי לו הסיפור בלי להכיר אותו כלל] ענה לי כן, שאלתי אותו אולי כבודו יודע את שמו של הרב הקדוש שאצלו היה סיפור הנ"ל. ענה לי אני נולדתי במרוקו, ונתן לי השם ועוד ידיעות על הרב הקדוש הנ"ל.
|
שלחתי |
את כל הסיפור המלא בכתב לספעין. ועבר שנה שלימה עד שהוא תרגם כל הספר עניית אמן כהלכתו, והסיפור הזה נעלם אצלו, וכמו כן אני גם כן לא מצאתי הכתב יד של הסיפור הנ"ל.
השגחה פרטית ג.
נסעתי לאחר מכן עוד פעם למיאמי, ברוך ה' קבלתי מקום טוב במטוס ממש במקומות הראשונים, אך המטוס היה מלא עם אנשים, והיה קשה לי להתרכז, לכן הלכתי למקום ישיבה בספסל האחרון, כדי שאוכל לכתוב עם ישוב הדעת.
לאחר כמה דקות, אני מבחין שעל ידי בצד השני יושב לו יהודי עם כיפה קטנה לראשו, הושטתי לו את ידי לשלום, והתחלנו לדבר, [הוא אמר לי שהיה לו מקום בשורות הראשונות, ורצה מנוחה על כן בא לסוף המטוס בשורות האחרונות אמרתי לו כדבר הזה כן הוא אצלי גם כן]. שאלתי אותו מהיכן קאתי מר? ענה לי ממרוקו אני. שאלתי אותו האם ידוע לך הסיפור הנ"ל? ענה לי כן, ואמר לי שם הרב הקדוש ומספר לי עוד כמה ענינים ממנו. שאלתי אותו לשמו ומספר הטלפון שלו, בשביל להציע לו שידוך. ונפרדנו לשלום.
|
כשהגעתי |
למיאמי, התקשרתי תיכף לספעין לספר למתרגם הספר את כל ההשגחה פרטית שהיה לי עם הבן אדם הזה, ושמו. ושכחתי מכל הענין.
כמה חדשים לאחר מכן, מטלפן אלי היהודי מספעין, ואומר לי: נאבד לי הסיפור הזה, ואיני יודע איפה שמתיו, את הסיפור עצמו אני זוכר בעל פה, אבל שמו של הרב וכל שאר הפרטים איננו זוכר.
|
אמרתי |
לו: אין לי את השם של האיש מקאראקאס שנתן לי את השם, [ומהאיש ממרוקו שנסעתי איתו על אוירון למיאמי שכחתי לגמרי.]
השגחה פרטית ד.
היהודי מספעין אומר לי: הלא סיפרת לי על יהודי שפגשת אותו במיאמי, אולי אתה זוכר, את שמו, נזכרתי תיכף ומיד, ואמרתי לו: ברוך ה', יש לי שמו והטלפון שלו.
|
טלפנתי |
אליו, והוא אמר לי: אם כבוד הרב רוצה יותר פרטים, הרב יכול לטלפן לאח שלי בלונג איילאנד, הוא רב וחזן שמה. וכן סיפר לי שיצא ספר בארץ ישראל תולדות רבני מרוקו.
|
טלפנתי |
כמה פעמים לאח שלו בלונג איילאנד, אבל לא הצלחתי לתפוס את אחיו.
השגחה פרטית ה.
|
נכנסתי |
לחנות במיאמי לחפש הספר, וב"ה מצאתי הספר, שם הספר הוא: "מלכי רבנן, תולדות רבני מרוקו". שנדפס בשנת תשנ"ח. והיה לו רק עותק אחד, שמכר לי.
|
מצאתי |
בתוך הקדמה של הספר הזה, שאחד מהמשפחה של היהודי הזה שמצאתי אותו על המטוס, הדפיס הספר הזה.
השגחה פרטית ו.
|
ראיתי |
שם בהקדמה, שמו של המוציא לאור. טלפנתי אליו תיכף לארץ ישראל, ספרתי לו חלק קטן מהסיפור הנ"ל, ואמר לי: שמעתי הסיפור מאבא שלי. והוא אמר לי, אני הולך להוציא עוד חלק ששם יהיה כתוב הסיפור הזה, והספר הנ"ל יצא לאור עוד בחיים של הרב הקדוש הנ"ל, ועל כן לא עוד לא כתבו את הסיפור הנ"ל.
|
והרב |
אליהו פרץ הנ"ל, שמע הסיפור מפי אבא שלו החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה, שסיפר לו ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש, והיה מבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. וזקינו הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה גם כן הגבאי שלו, והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש.
השגחה פרטית ז.
היום ט"ו בעומר, כשאני מספר כל הסיפור הנ"ל בעל פה, כי שכחתי שכתבתי וסידרתי המעשה הנ"ל, וכעת מצאתי הסיפור באופן פלא מן השמים בהשגחה פרטית, ומצאתי שבשנת תשס"א בט"ו בעומר שלחתי וקיבלתי המכתב מארץ ישראל, וז"ל המכתב:
בס"ד, ט"ו בעומר תשס"א.
לכ' הרה"ג כמוה"ר גראס שליט"א
אי"ה מחר אצלם כשמונה עמודים מהספר לדוד ברוך מזקינו של הרה"ק בעל המעשה שיש בו קצת חומר על המשפחה ורבניה. ואשלח לך בפאקס.
[אם יש לכבודו עוד ידיעות בענין הנ"ל, נא לכתוב לי, ותודה למפרע].
הכתובת שלי בניו יארק: Rabbi S. Y. Gross Rabbi Of Holmin
4711 12-th Ave.Brooklyn, N.Y.11219
(718) 436 – 8052 FAX: 718-854-7113 — TELFAX: 305-864-1975 –
אני נשאר אי"ה במיאמי עד יום רביעי בלילה.
עד כאן הסיפור הנ"ל.
ב"ה שזכה לבנים טובים שעושים כל אשר ביכלתם לעילוי נשמתו.
שליח לרשב"י
ולכן אנו עושים את הנפטר שליח לבית דין של מעלה, ולרבי שמעון בר יוחאי, ע"ה למסור להם, שבנו עסק ועוסק ממש במסירות נפש, להפיץ את הזוהר הקדוש, ושכל יהודי ילמד זוהר הקדוש, ועזר להדפיס הרבה ספרים, ולחלקם, וכן לקח איתו לטורונטו ארגזים מלאים מספרי הזוהר הקדוש.
וכן יספר לרבי שמעון, שאנו עוזרים לו בכל כוחינו במסירות נפש ממש, ועוסקים לילות כימים להפיץ בישראל תורת הזוה"ק, ולתקן תקנות שכל ישראל ילמדו תורת הסוד, שלא יהיו ישראל בבחינת ערל שפתים חלילה וחלילה, שעיקר עיכוב הגלות בעוונותינו הרבים, הוא בגלל אי לימוד תורת הסוד, ובזה תלוי עיקר גאולתינו ופדות נפשינו, ולבקש מרבי שמעון בן יוחאי ע"ה, שיתן לנו כוח ועוז, להמשיך להאיר את עם ישראל, ולקרב את ישראל לאבינו שבשמים.
ומן השמים קא זכו ליה, שבנו יקיים את תפילת דוד המלך, "אגורה באהלך עולמים", שימשיך ביתר שאת וביתר עֹז גם אחרי פטירתו, לטובת נשמתו, כנאמר "ילכו מחיל אל חיל", וזה יהיה ישיבה על קברו, שתהיה הישיבה הכי הגדולה בעולם שאין כמותה.
כל הזכויות שזוכים על ידי לימוד הזוהר
על פי התכנית של מפעל הזוהר העולמי, אשר מזמין את כלל ישראל לזכות וליטול חלק בלימוד האדיר של ספר הזוהר הקדוש, כי בזכות הזוהר הקדוש, עם ישראל, יזכה לצאת מהגלות ברחמים, ויזכו לגאולה השלמה, כידוע הזוהר הקדוש נמשל לתיבת נוח, שמצילה את כל הדור מגזרות קשות, כל אדם המשתתף כחלק מהכלל בלימוד הזוהר הקדוש, זוכה לברכה ממקור עליון, שהיא תעודת ביטוח חיים, הטובה והחזקה ביותר הקיימת עלי אדמות, מסירים ממנו גזרות ויסורים קשים, עוונותיו נמחלים, נשמתו מזדככת ומתעלה, זוכה לעולם הבא הצפון לצדיקים, וזוכה עוד בעולם הזה, להאחז בעץ חיים, ככתוב "ועולמך תראה בחייך"
אנחנו נשמעים לקול קריאת גדולי הדור שקראו לעם ישראל, לארגן אלפי סיומים של הזוהר הקדוש, בבחינת "האלף לך שלמה", ועם זה נביא את המשיח ברחמים בעזרת השם.
לזכות ולזַכות
על כן את אחי אנוכי מבקש, בואו לעזרת ה' בגבורים, למען שמו באהבה, להדפיס אלפים קונטריסים, לחזק לימוד הזוהר, ולקיים את מצוות חז"ל, להושיב ישיבה על קברו, ולהמשיך להפיץ ולפרסם את תורת הרשב"י, לכל יהודי די בכל אתר ואתר, ולחשוב מחשבות, לבלתי ידח ממנו נידח, כי כל הגאולה תלויה בזה. והחלש יאמר גיבור אני, בוזו כסף בוזו זהב, וכל אחד יכול לתרום ישר לבית הדפוס בתשלומים, וככל שירבו התורמים, כך נוכל להדפיס יותר ויותר לחלוקה בחינם לכלל ישראל, כי הצמאון גדול, ועם ישראל קדושים רוצים לאחוז בעץ החיים, ולהמשיך את נשמת הרשב"י כאן לדורינו, וכמו שמבטיח הרשב"י (זוהר שמות ז:), אשרי מי שיזדמן בזמן התגלות המשיח, כי מי שיהיה באותו זמן באמונה, ומי שיתן עזר וסיוע לשכינה הקדושה, יזכה לאותו האור של שמחת המלך ברוך הוא, שאז ישמח ה' במעשיו, עכ"ל.
והעוסק בזוהר הקדוש ובתורת האריז"ל, הקדוש ברוך הוא משתבח בו בפמליא שלו בכל יום, ודיוקנו נרשם למעלה בֵּין אוֹהֲבֵי וַאֲהוּבֵי המלך, ומכריזין לפניו "הוו זהירין בדיוקנא דפלוני", ואפילו הקדושה ברוך הוא גוזר גזירות, יש לו רשות לבטלם. (סוד ה'). וספר זה עתיד היה להתגלות בימי מלכא משיחא לִתֵּן סַעַד לַשְּׁכִינָה, והנה כל אותן שיזכו אליו יזכו לגאולה, כי עבודה זו המועטת בזמן ההוא, היא יותר חשובה מכל אילי נביות כשהיה בית המקדש קיים (חסד לאברהם, רבי אברהם אזולאי זיע"א).
אנו מבקשים מהנפטר, שיהא מליץ טוב בעד זוגתו החשובה, שהיתה מסורה אליו, לשמש אותו באמונה, בכל נפשה, ובפרט בעת חוליו, ועל ידי עזרתה, זכה לעשות כל הפעולות הטובות, וימליץ טוב עבורה, ובעד הבנים הכהנים החשובים והנכדים, ובעד כל משפחתו, ובעד כלל ישראל. ובזכות זה, ימליץ טוב עלינו שה' יתברך ישלח לנו הגואל האמיתי במהרה בימינו אמן.
בס"ד
עגול – קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ:
פ"נ
הרבנית הצדיקת המפורסמת אשת חיל יראת ה' משכלת במעשיה, טהורת לב אצילה וצנועה, תמימה במעלות נועם מידותיה, אהובה על כל מכריה ויודעיה, אשת חיל עטרת בעלה
מרת טויבא ע"ה
בת הרה"ח מוהר"ר חיים אליהו ביטמאן זצ"ל
נו"נ להגר"א ולאחיו בעל מעלות התורה זצ"ל
חתן הרה"צ מנקיי הדעת שבירושלים רבי אביגדור כהנא זצ"ל
נכד להקונטרס הספיקות והתוי"ט והש"ך ועוד
אשת האדמו"ר רבי שלום יהודה גראס מהאלמין שליט"א
מסרה גופה ונפשה על חינוך צאצאיה
באמונת אומן בקדושה ובטהרה
רב חילה במדת הוותרנות למען הרבות שלום
וביותר בהבלגתה על עלבונה
תורת חסד על לשונה עניים ונדכאים ושבורי לב
אכלו ושבעו על שולחנה
טוב פעולותיה ואצילות מידותיה והפלגת צניעותה
וכיבוד הוריה למופת היתה לכל סובביה
ויהללוה בשערים מעשיה אשר דבקה בעוז בדרכי
רבותה"ק שרפי מעלה
ידיה שלחה לאביון ולעני פרשה כפה בסבר פנים
יפות צדקה וחסד פעלה
בחום ובמסירות אין קץ גידלה וחינכה דור ישרים
לשם ולתהלה ולתפארה
את עלית על כולנה ביסורים וסבל בלי שיעור למען
כבוד השי"ת כל ימיה
עמדה במסירות ונאמנות לימין בעלה שיוכל לעסוק
בעבודת הקודש יומם ולילה
העתירה ושפכה לבה בתפלתה וגידולי פרי עמליה
זכתה לראות בחייה מרביצי תורה בארץ ובגולה
הזדככה ביסורים והשיבה נשמתה ליוצרה באר"י בשם טוב בת שבעים שנה
ביום ב' בהעלותך י"א סיון תשע"ג סמוך ליום בו נולדה בעיר טורדא ברומניה ביו"ט שני של חג השבועות תש"ג
שם אמה אלטע יוטא
ת.נ.צ.ב.ה.