|
מי לה' אלי |
|
מדברי קודשו של מרן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א |
קריאת קודש מגדולי דורנו לעורר על עלבונה של תורה וחיזוק לימוד התורה הקדושה
|
מדברי קודשו מרן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א |
בעזהי"ת להגדיל תורה ולהאדירה אדר תשע"ג
להסיר מכשול!
מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח?
בעקבות הגזירות הקשות הפוקדות את בני עמינו בימים טרופים אלה, ובכל יום צרה מתחדשת ועולה כנהר , ובפרט גזירת "הגיוס" הנוראה, אין אתנו יודע עד מה, רק לקיים עצת רבי אלעזר: יעסוק בתורה ובגמ"ח. (סנהדרין צח:)
על איזו תורה דיבר?
תורת רשב"י! (כי תורתו מגן לנו וכו')
תורת רשב"י? הלא זהו ספר הזוהר!
מנהג ישראל מדי שנה בשנה בימי ל"ג בעומר נאספים יחדו מנער ועד זקן ומתקהלים סביב מדורה גדולה הבוערת עד לב השמים, פיח ועשן מתפזרים לכל עבר, וגיצי אש בוערים עולים למעלה, ובהתלהבות רבתי שרים בכל עוז: "בר יוחאי, נמשחת אשריך" וכו' "אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך "וכו'.
ואזי מרננים: "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי וכו'" ומסיימים: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדונינו בר יוחאי." והמנהג הנ"ל מקובל בכל תפוצות ישראל, ואין פוצה פה ומצפצף, ולית מאן דמיחש על ביטול תורה, ותורתו מונחת בקרן זיות, ומניחים את העסקה בה רק למקובלים קדושים.
אולם יסוד נשגב מיסודי תורתנו הקדושה הוא "ודובר אמת בלבבו" שלא יהיה דיבורו של אדם אחד בפה ואחד בלב. ואם מנגן, מפזז ומכרכר לפני הדליקה, ומשבח ומפאר על חשיבות לימוד תורת רשב"י, מוכרח הוא גם להטות אוזנו למאמריו ולעסוק בתורתו!
(דהלא חבל על החור ב'אוזן' מכל העשן הנורא שיש מהמדורות הגדולות, ומונע אויר צח מבני אדם, וכמה וכמה כויות קיבלו בני ישראל מהם, והרי גדולי הצדיקים זצ"ל ויבלח"ח נוהגים להדליק נרות בבית הכנסת לע"נ, בלבד!) אין לנו להסתפק בחיצוניות, הבה נא ונעסוק בתורה, תורת רשב"י! והרי הוא עצמו מבקש: "בני שנו מידותי!" ופרשי"י: למדו תורתי! (גיטין סז.)
"לא ולא! זה לא בשבילי, כל הנוגע בזו הר הזה ובאפס קצהו – מובטח לו שהוא משתגע!" מן הסתם עולות מחשבות אלו לראשך.
אך מהי מהי דעת האמת הנעדרת והולכת לה? דעת גדולי דורנו? מהי דעת הזקנים? מהי דעת "הכהן שבימיך"?
|
קריאת קודש מגדולי דורנו לעורר על נחיצות לימוד התורה הקדושה וחיזוק לימוד המוסר |
|
מי לה' אלי |
ובכן אם בקשת ליטול עצה – טול עצה מן התורה ומינה לא תזוע, צא ובקש מהי "דעת תורה". לך אצל חכם שבדורך ויורך מהו רצון השי"ת בזה.
ובכן כך הוי עובדא ביום ו' ערש"ק "זכור" תשע"ג נכנס בחור ישיבה אל מעונו של הגאון הגדול מרן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א בעל "אילת השחר" ושאלתו בפיו: "האם בחור ישיבה יכול ללמוד זוהר?"
(הרי ישנם שמועות שאין רשות לזר לקרב אל הקודש ולקרוא בספר הזה עד גיל ארבעים, ועד שימלא כריסו בש"ס ובפוסקים, וכל הנוגע והקרב – משתגע!)
והנה מרן שליט"א פרך במחי יד את השמועה הכוזבת הנ"ל (שיש האומרים שמקורה מהמשכילים ימ"ש) בלי הקדמות ובלי אזהרות, אין פחדים וחששות, בקול ענות גבורה, בפה קדוש הוא השיב נחרצות:
"כן".
(אין שום חשש, על ספר הזוהר הקדוש אין שום הגבלה, כל האיסור מדבר על לימוד והבנת חכמת הקבלה, וכמו שכתבו הפוסקים וז"ל הש"ך ביורה דעה (סי' רמו סעיף ו) המקובלים ושאר האחרונים הפליגו בדבר שלא ללמוד חכמת הקבלה עד אחר שמילא כריסו מהש"ס ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה כמ"ש בן ארבעים לבינה בשגם שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת כמ"ש כל זה בד' חכמי האמת:
ועל כן נקרא שמה "קבלה" שיש לקבלה מרב, חלק "הנסתר" שבזוהר – סודות התורה, הלא המה כתובים על כתבי האריז"ל, וגם זה אם ראוי לכך יכול אף קודם לגיל מ', כמ"ש הרמ"ק ז"ל. ולא עוד אלא שאיתמר משמיה דר' ישראל סלנטר ז"ל שכל האיסור להכנס בחדרי חכמה זו לא היה רק עד שנת ת"ר לאלף השישי (כמ"ש בזוהר פר' וירא שבשנה זו יפתחו שערי החכמה וכו') ומאז כל הרוצה לבא יבוא ויטול.
ומכל מקום עיין בהקדמת המהרח"ו ז"ל בשער ההקדמות שמפרט תנאים נשגבים ומזהיר אזהרות נוראות למי שחפץ לגשת אל קודש הקודשים.
ומחוייב ביותר כל מי שעוסק בחכמה הזאת שיהא נפשו ולבו כל הימים להיטיב את מעשיו תמיד בכל תורת ה' הישרים וביותר בלימוד ושמירת ההלכה מכל חלקי ארבעה שו"ע. כי הם חיינו ואורך ימינו. ויקבע מאד בלבו חיוב ותשוקת שמירת ההלכה עד תכלית האחרון וע"ז נאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ואז יכול להחשב מבני היכלא דמלכא לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה להתענג נפשו נועם זיו חכמת האמת שהוא אור פני מלך חיים ע"י לימוד עץ החיים ולהדבק באלקים חיים סלה
(הקדמת המסדר לס' הקדוש עץ חיים)
ושוב אין זה מדבר על לימוד הזוהר הקדוש שרובו כמדרש כמ"ש מרנא הח"ח ז"ל ואף היה מעודד לבחורים ללמוד זוהר על הפרשה, ומרן החזו"א ז"ל אמר שספר הזוהר הוא ספר המוסר הטוב ביותר, ולשונו הקדוש מעורר יותר מכל מאמרי חז"ל! (ס' מעשה איש) וכ"כ בצוואת ר' יואל בעל אמרי קדוש (שהיה מרואי פני אדונינו הגר"א ז"ל) "ללמוד ספרי מוסר וכו' ללמוד זוהר, והוא ספר מוסר טוב מאד")
"העיקר שתבין". סיים מרן שליט"א.
(ויש לעיין בזה קצת דהנה ספר הזוהר הוא עמוק עמוק מי ימצאנו, ואף המקובלים מודים שגם מה שמבין הלומד בספר, מכל מקום יש בזה פנימיות של פנימיות, והגר"א היה עמל כמה שבועות להבין מאמר אחד של הזוהר והתיקונים, ומי הוא זה שישתבח בעצמו לאמר הנני לומד ומבין את ספר הזוהר!
ועוד דהנה הרמ"ק, האריז"ל (עיין שם הגדולים מערכת ס' הבהיר), הרמח"ל (בסוף ספר דרך עץ חיים ובכמה דוכתי בכתביו) החיד"א (בס' מורה באצבע אות מד), הפלא יועץ (בערך זוהר) ועוד רבים מגדולי הדורות אדירי התורה זצ"ל כולם ענו ואמרו פה אחד שהגירסא בעלמא בספר הזוה"ק, אף שלא ידע מאי קאמר ושוגה בה שגיאות הרבה – נחשבת למצוות תלמוד תורה, ואף מסוגלת לתקן ולטהר הנשמה. ואפשר שגם מרן שליט"א מודה בזה, אך אפשר שסבירא ליה דאולי נחשב לביטול תורה קצת באיכות ,-כמו שאמר המשגיח דישיבת "תפרח" הגר"ד אריינפויד שליט"א- דהרי היה יכול באותו הרגע ללמוד תורה בעיון ובהבנה וללון בעומקה של סוגיא ולצלול במים אדירים בים התלמוד והפוסקים, בדבר ה' זו הלכה.
ונכון הדבר מאד כי הנה עיקר עבודת השם הוא לימוד הש"ס (כמ"ש רב האי גאון ז"ל) והוא הנקרא "שימוש חכמים". וחובה רבה אקרקפתא דבר נש לימודו יום יום. דחיוב לימוד הגמ', רש"י, תוספות בכל יום הוא חיוב כמו הנחת תפילין! (כמ"ש בצוואת ר' שפעטיל בנו של בעל השל"ה הק') ואפילו החסידים מחמירים בזה דהנה איתא (משמיה דהאדמו"ר מביאלא זצ"ל) דמי שלא בקי בש"ס עכ"פ עם פירש"י עוד לא דרך על מפתן החסידות! ובספרים איתא דלא יזכה לצלם אלקים אלא אם כן ילמד את כל הש"ס!
אך פעמים שקשה ללמוד גמרא כשכואב הראש או שחלש או עייף או טרוד וכדו' ולכן אז בוואדי מותר לו ללמוד זוהר ממה נפשך. וכמו שהשיב ר' ישראל מסטאלין זצ"ל: פעמים מסכימים אנחנו (לצעירים השואלים) שתאמרו זהר. ולפעמים כשאין אפשרות ללמוד גמרא ילמוד כפי מצבו והשגתו משניות או זהר.
ומכל מקום בשיעור מועט שקובע עצמו ללמוד בזוהר (כ-2 דקות ליום) בין הסדרים ולפני השינה (וכמ"ש החיד"א ז"ל שיקרא מעט בזוהר לפני השינה וטוב לו), כולי עלמא מודו דאין כל איסור ואדרבה בזה עושה תועלת גדולה לנשמתו, ומסוגל לאמונה ותשובה ולהנצל מגאוה ומסיר מעליו טמטום הלב, ומשמח נפשו ביראת ה', ומצילו מיצר הרע, וזכות הרשב"י תגן עליו אף בעוה"ז, ופועל גדולות ונצורות, ובונה עולמות חדשים ברקיע, ואף מביא תועלת ללימוד הנגלה (כמ"ש רבותינו גדולי הדורות זיע"א) ומקרב הגאולה. וכמו שכתב רבינו הגר"א ז"ל שהגאולה תהיה על ידי לימוד התורה, ועיקר הגאולה תהיה בלימוד הזוהר (בפירשו לרעיא מהימנא ד' פב ובפי' לתיקונים , תיקון ו') וכן אמר משה רבינו בפירוש "בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי!"
וכבר יצאו רבני עיה"ק ירושלים תובב"א (ביניהם מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל) בשנת תרפ"א בקריאה גלויה לכל יהודי באשר הוא שם שיקבע שיעור בכל יום ויום בספר הזוהר הקדוש אף בגירסא בעלמא, בכדי לקרב הגאולה ברחמים, וחזרו והסכימו במשנה תוקף רבני הבד"ץ זצ"ל ויבלח"ט ל'קול קורא' הנ"ל בהסכמתם לס' הזוה"ק עם פי' "מתוק מדבש", וכבר יצאו גדולי ישראל (ביניהם הרב עובדיה יוסף שליט"א ולהבחל"ח רבי יצחק כדורי זצ"ל ועוד) בקריאה קדושה וכן מרנן גדולי ומאורי הדור ורבנן ראשי הישיבות שליט"א מעוררים ומעודדים וקוראים בקריאת קודש לכל אשר בשם ישראל יכונה: להגביר חילים לאורייתא ולקבוע עצמו ללמוד לכל הפחות עמוד יומי מספר הזוהר הקדוש. (ביניהם רבי חיים קנייבסקי שליט"א והגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א מחברי הבד"ץ)
ומי אינו רוצה להגאל? מי אינו רוצה לקרב הגאולה ברחמים ולהקל צערן של ישראל וצערה של שכינת עוזנו? (עי' בדרשות ר' חיים ולאז'ין) אחרי שיצא פסק מבית ההוראה, מבית קודש הקודשים, שבחור ישיבה יכול ללמוד זוהר הקדוש, מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא?
ובשם מרן ראש הישיבה הרב שך זצ"ל נמצא כתוב שיהדות ספרד נצלה מצפורני הנאצים ימ"ש בזכות שהיו רגילים בתמימות ופשיטות ללמוד בכל יום מאמר מהזוהר הקדוש. והוא ידוע ומופרסם. כמו כן היהודים שהיו רגילים לקרוא בכל יום מאמר "פתח אליהו" לפני התפילות ניצלו אז משואת אירופה.
וב"ה נענו בזה הני תלת קושיות:
חדא דהלומד משתגע, וב' דאינו מבין לימודו, וג' דימלא כריסו בש"ס ופוסקים.
א. מי האיש הירא ורך הלבב אשר מלאו ליבו, ועל אף הוראת גדולי הדור ראשי הישיבות שליט"א עודנו מהסס, ואומר: "יראתי מהאש הגדולה וממאי דכתיב "והיית משוגע"".
אמת שאכן נאמר על הלומד בזוהר שישתגע וזאת באם אינו מקפיד על טבילת עזרא. ובאם אין יכול לטבול אל ישב בטל מלימוד זה דהרי מכל מקום אף בזה היו מרבותינו ז"ל שאמרו שהזוה"ק הוא עצמו המקוה, ויטבול בספר הזהר. (ר' פנחס מקוריץ זיע"א)
ב. כתב רבינו הרמח"ל ז"ל (בסוף ס' דרך עץ חיים) נאמר "והגית בו יומם ולילה" ולא נאמר "והבנת בו יומם ולילה" אם תבין תבין, ואם לאו שכר הלימוד בידך!
וב"ה אכשר דרא ויש זוהר הקדוש עם לשון הקודש נפוץ על כל הארץ ואין בזה שום תירוצים.
ג. אמרו חז"ל (קדושין ל.) מאי דכתיב "ושננתם" אל תקרי "ושננתם" אלא ושלשתם. לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, מי יודע כמה חיי? לא צריכא ליומי! ופי' התוס' דבכל יום ויום עצמו ישלש. ועל דרך זה ביארו רבותינו ז"ל שילמד ש"ס ופוסקים בכל יום וים ואח"כ ילמד תורת הסוד כי מי יודע כמה חיי? ובעל כף החיים פסק שבלימוד הזוהר יוצא ידי חובת לימוד הקבלה.
ומ"ש התוס' שם שבימינו לא צריכא דהנה יש לנו תלמוד "בבלי" שהוא בלול במקרא ובמשנה. הנה הזוהר הקדוש בלול מכולם יחד!
צא וחשוב הרי עוד כמעט רגע, ויבא האדון אשר אנו מבקשים והוא הרי יהיה בקי בתורה כולה! איזו בושה תהיה על פנינו באם יחסר לנו חלק מהתורה, ולכן תפקדינו בעת הזאת ללמוד את כל חלקי התורה כולה! (רבינו החפץ חיים זיע"א)
האור החיים הקדוש כתב שמשיח אינו בא לגאול אומה של עמי הארצות!
ולא עוד אלא שאפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כ' בזוהר שיר השירים שהנשמה כשתבוא לעולם העליון ולא עסקה בחכמה זו תהיה בבושה גדולה מאד על כך שלא יודעת רזים עליונים, ומוציאין אותה מכל השערים העליונים.
לכן ישתדל כל אדם ללמוד בהחכמה הזאת (בספר הזוהר) 'בגין דלא יעול בכיסופא לעלמא דאתי'.
ומי שהיה יכול ללמוד בתורת הסוד ולא למד ענוש יענש יענש על כך. ומעכב את הגאולה! (זוה"ק וכ"כ הגר"א ז"ל ועיין מדרש משלי פ"י)
ופליאה נשגבה איך הותר לומר תפילת "בריך שמיה" הלא יסודה מזוה"ק (פר' ויקהל)!
הגע בעצמך! וכי יעלה על הדעת שרבי חיים מוואלז'ין יעתיק בחיבור נפש החיים המלא וגדוש מספר הזוה"ק את לשון הזהר לאור החששות הנ"ל וכי הח"ח יכתוב בספריו מלא וגדיש מקו לקו מהקצה אל הקצה במאמרי זוה"ק על אף החששות הנ"ל? ומכיון שלא חששו לזה, ואדרבה העתיקו את לשון הזוהר מכיון שהוא מעורר מאד לעבודת השם וממנו נעשה חשק גדול ללמוד את כל התורה כלשונו של אחד מגדולי הדורת, לו נאה ויאה להיכתב בספרן של צדיקים.
והרבה הלכות משו"ע יסודם מזוה"ק לך נא וראה ב"באר הגולה" ו"ביאור הגר"א" ואתה תחזה גם כן מ"משנה ברורה" ו"ביאור הלכה" שמביאים להלכה את הזוהר הקדוש! בא וגזור על הספרים הנ"ל שבחור ישיבה אינו ראוי ללמוד בהם!
ועכשיו שאין הדין – כן שמע מינה שאין כל חשש לכל הגילאים יונק עד איש שיבה. לא איסור לא שב ואל תעשה, לא חומרה, ולא גזירה בלימוד בספר הזוהר הקדוש!
אלא כל כך נחוץ לימוד הזוהר עד כדי כך שהתבטא אחד מגדולי ישראל זיע"א שעיקר חיות האדם הישראלי נובעת מלימוד הזוהר, עד שאי אפשר לו לאדם לילך ג' ימים בלא זוהר (ר' פנחס מקאריץ זצ"ל), כל אחד לפי מעשיו טועם מאור התורה, כי כל דף גמרא ופרק משניות מחיה ממש הנפש, ובפרט ספר הזוהר על כולם! (הבעש"ט זצ"ל) ומי שלא טעם את טעם הזוהר שהוא אילנא דחיי לא טעם חיים מימיו! ומי שלא הסתכל ולא ראה את דברי הזוה"ק לא ראה זוהר אור תורה מימיו! (ה'לשם' זלה"ה)
על כן ראוי לכל בן ישיבה בן דורנו לעסוק מעט בכל יום בספר הזוהר, ובפרט לפני התפילה (שעל זה תיקנו לומר מאמר "פתח אליהו"). ובפרט ביום שבת קודש אשר אין לתאר ולשער מעל הלימוד ביום זה. וכמו שאמר הח"ח לרבי אלי' לופיאן זצ"ל [אשר היה לו חוק קבוע ללמוד בכל יום בספר הזוה"ק בשפה ברורה ובנעימה ובכח גדול] שלימוד תורה בשב"ק מכפיל עצמו בתרי"ג) ורק טוב יצמח מזה. כמ"ש גדולי ראשי הישיבות שליט"א של דורנו .
וכל האומר ההפך מזה, מדעת התורה האמיתית והצרופה – יש לתהות על קנקנו אם מזרע היהודים הוא, או שמא נשמתו מצד הקליפות ערב רב, ולא עוד שחולק על גדולי הדור זצ"ל שעברו וגדולי דורנו שליט"א וכל תורתו משפה ולחוץ וענשו גדול למאד כי מונע תורה מישראל!. (ובזוה"ק דיברו נוראות על גריעותו בעונשו של אותו האיש אשר לומד רק בתורת הנגלה ואין רצונו ללמוד כלל בחכמת האמת ומדבר סרה על הלימוד והלומדים)
וכ' ע"ז בספר הקדוש "עמק המלך": הנה אין ספק שעל אלו ועל כיוצא בו אמר שלמה המלך ע"ה, 'לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו' [משלי י"ח ב'], והנה אומרו 'כי הכסיל' הוא קאי על מי שאינו רוצה ללמוד, אלא פשוטה של תורה, אין חפצו ורצונו בתבונה, רצה לומר בסודות הנעלמים הנקראים "תבונה". כפי שדרשו ז"ל 'מבין דבר מתוך דבר' כי אם בהתגלות לבו, הם הדברים הנגלים, והפשוטו של תורה, דאם לא כן, לא יתכן הכתוב לומר כן, בדבר שהוא פשוט לכל אדם, שאין לכסיל חפץ בתבונה ושכל, מה לו לקרא שאינו מחדש שום דבר. ומה גם הפירוש שאומר אחריו, 'כי אם בהתגלות לבו', אלא מוכרח שלא יהיה כסיל ממש, אלא בדבר הזה, שלא ישיב אל לבו התבונה, אף על פי שהוא באפשרי לו להיות חלק בו, אלא ידחה התבונה ממנו, כי אין חפצו בהם, אודות טענותיו המזוייפות:
ועל אלו וכיוצא בהם אומר הרשב"י ע"ה בתקונים תיקון מ"ג וזה לשונו, 'בראשית, תמן יבש, ודא איהו ונהר יחרב ויבש, בההוא זמנא דאיהו יבש ואיהי יבשה, בנין צווחין לתתא ביחודא, ואומרים שמע ישראל ואין קול ואין עונה'. 'הדא הוא דכתיב, אז יקראונני ולא אענה. והכי מאן דגרים דאסתליק קבלה וחכמתא מאוריתא דבעל פה ומאוריתא דכתב, דגרים דלא ישתדלון בהון, ואמר דלא אית אלא פשט באוריתא ובתלמודא, בודאי כאלו הוה אסתלק נביעו מההוא נהר ומההוא גן, וי ליה, טב ליה דלא אברי בעלמא ולא יוליף ההיא אוריתא דבכתב וההיא אוריתא דבעל פה. דאתחשב ליה כאלו חזר עלמא לתהו ובהו חס ושלום, וגרים עניות לעלמא, ואורך גלותא, עד כאן לשונו:
וכוונת המאמר הזה, לבאר לנו גודל הפגם של אותם האנשים הגורמים מניעה, לאותם הרוצים ללמוד חכמת הקבלה, בסברת טענותיהם המזויפים, בכל אופני טעמיהם. ואומר מהר"ם קורדואירו ז"ל שעליהם אומר הכתוב, 'עד מתי פתים תאהבו פתי' [משלי א' כ"ב], ירצה לומר, אתם נמשכים אחר פשוטה של תורה, ואתם מפתים את עצמיכם בפתיות, ותאהבון פתיים. ועליהם נאמר, 'וכסילים ישנאו דעת' [משלי א' כ"ב], דהיינו ידיעות הנעלמות בתורה, ובתריה מאי כתיב, 'תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי' [כ"ג], פירוש, הנשמה המתלבשת בתוך הפשט, 'אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם', בנסתר שיש בי:
"אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני" [משלי א' כ"ח], ולא זו אף זו קאמר, רצה לומר, לא זו אותם שאינם מאמינים בנסתרות ואומרים שאין בה אלא פשוטה של תורה, שהם בכלל המונעים היחוד. באומרו 'מאן דגרים דאסתלק קבלה וחכמתא מאורייתא דבעל פה ומאורייתא דבכתב, דגרים דלא ישתדלון בהון', ואחר כך אומר הזוהר 'ואמר דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא, בודאי באלו אסתלק נביעו מההוא נהר' וכו', שנאמר 'מי יקום יעקב כי קטן הוא' [עמוס ז' ב']:
לכן אומר הזוהר כאלו מסתלק 'נביעו מההוא נהר' …, 'וי ליה, טב ליה דלא אברי בעלמא', ויותר טוב היה לו שלא למד אפילו הפשוטו, שלא גרם לאנשים אחרים רעה, כענין ירבעם שחטא והחטיא את הרבים, ואם היה עם הארץ לא היו משגיחים בלעגי שפת אמת, וזהו אומרו ולא יוליף ההיא אורייתא דבכתב וההוא אורייתא דבעל פה, דאתחשב ליה כאלו חזר עלמא לתוהו ובוהו, וגרים עניות לעלמא, ואורך גלותא': עכ"ד
וכמו שכתב מהרח"ו ז"ל בהקדמה לשער ההקדמות:
כי עון אדה"ר בעץ הדעת טוב ורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה דבר אתה עמנו ושמעה בעץ הדעת טוב ורע ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות בסתרי תורה כסברת הטועים קצת בני תורה אשר בזמנינו זה המוציאים שם רע על חכמת האמת חיי עולם ואומרים שכל מי שמתעסק בה ימות בקצרות שנים ח"ו ולכן נשברו הלוחות הראשונות מסטרא דעץ החיים ונתנו להם מסטרא דעץ הדעת טוב ורע משנה שפחה דמטרוניתא וגרם איבודא דחורבן בית א' וב' וגלות האחרון המר והארוך אשר אנו בעו"ה עד דיתובון בני ישראל בתיובתא ובקשו את ה' אלהיהם להכירו וליודעו ברזי תורה וידעו את מי הם עובדים ומי הוא מלכם וכדין יזכו לעסוק בחכמת האמת כמש"ה ויורהו ה' עץ וימתקו ע"י המשיח וכמ"ש בפרשת נשא בר"מ ד' קכ"ד ע"ב וז"ל ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא וכו' ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר לא שליט על ישראל יתיר וכו' כי אז יהיו כמלאכי עליון עוסקים בחכמת התורה דאצילות ולא בתורת מטטרו"ן מלובשת במלבושים וספורים גשמיים. עוד אמרו בס"ה תקון ששית וז"ל וכמה בני נשא יתפרנסון לתתא מהאי חבורא דילך בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיניה וקראתם דרור בארץ:
ומי שאין לו חשק ללמוד בספר הזוהר זהו סימן למרה שחורה. (ר' פנחס מקוריץ זיע"א)
וכתב בעל מקור מים חיים: "דעיקר עבודת אדם הוא החיות והדבקות אל הבורא ברוך הוא, ובעת עוקבא דמשיחא, התגברות הרע והעזות והמדות רעות בהנהגת ראשי ערב רב, נתגלה אור הגנוז מן השמים ספר הזוהר והתיקונים ואחריהם כתבי מרן האר"י ובזה הלימוד מבער הקוצים והרע שבנפשו, ויזכה לדבק בעצמו באור עליון, ויזכה לכל מדות טובות שבעולם, ולזה נתגלה האור הזה. ועיקר לימודך בפנימיות התורה יהיה שתשיג הארה וחיות אלקות בנפשך, בעת לימודך, ובכל היום, אבל לא שתהיה מקובל או חוקר וכו'"
שאלה:למה לא מספיק לימוד הנגלה, הגמ' הקדושה וכו' לא צריך דוקא זוהר?
תשובה: מחמת חשכת הגלות צריך להאיר באור גדול, ואין מספיק שאר לימודים, אפילו שהוא מתמיד בלימוד בשאר שיעורים (כמו ש"ס ופוסקים), וכן הוא בזוהר שאמר רשב"י שהזוהר מגין בדרא דמלכא משיחא: (ר' פנחס מקוריץ, אמרי פנחס)
והנה הביאו משם הקדוש בעל ספר הקנה בפסוק "ושבתם וראיתם וכו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", 'עובד אלקים' היינו שלומד בגמרא ובזוהר, 'לא עבדו' היינו מי שלומד גמרא ואינו לומד בזוהר.
לכן בואו כולנו נתאסף יחד ראשי ישראל ,כאיש אחד בלב אחד למגדול ועד קטן, זקנים עם נערים. נתאחד ונעבוד את האלקים על ה(זו)הר הזה. ונקרא כולנו בנעימה קדושה כ-2 דקות ליום מספר הזוהר הקדוש שהוא "תיבת נח" (כדאיתא בזוה"ק פר' נשא) ונניצל מהמבול הנורא והאדיר של תאוות העוה"ז השוטף בכל פינות ומחנות, ומן המלחמות העתידות שיהיו בעתיד הקרוב בכל העולם.
מי פתי ולא יסור הנה ויהנה מזיו הזוהר? הלא גם לנח לא שמעו לפני פרוץ המבול! הבה נא נהיה חכמים ונשמע לעצת מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א טרם יהיה מאוחר, הבה נא נשוב בתשובה שלמה להשי"ת בורא כל העולמות ונחשוך מעצמנו סבל!
ולא מצא רבינו הרמח"ל (בעל "מסילת ישרים") עצה טובה יותר לקרב את הגאולה כי אם לייסד ישיבה שבה ילמדו ברציפות משמרות של 24 שעות ביממה – זוהר הקדוש!
(ולמעשה היה יכול להביא את המשיח, אך הפסיק בעיצומו של תהליך זירוז הגאולה כי לא חפץ שיפגע אפילו יהודי אחד על ידי זה. ואכמ"ל)
יהודי יקר! מזרע אברהם יצחק ויעקב! אליך אני מדבר, ואותך אבקש, אמור לעצמך: אין הדבר תלוי אלא בי!
חז"ל אמרו: תורה מגנא ומצלא בעידנא דעסיק ביה! (סוטה כא)
על כן קח ספר הזוהר לידך וקבע לימודך בו יום יום. בשעה קבועה ועודד אחרים ליטול לידים הספר הנ"ל ובזה זיכת עצמך ואת אחרים לטעום צוף דבש אמרי נועם מחיה נפשות ממש! ולכל המעלות והסגולת בלימוד זה.
זכור! בזה הנך עושה טובה ומועיל לעצמך, למשפחתך לשכונתך, לעירך, לישיבתך, ולכל עם ישראל!
ויהי רצון שהשי"ת יאיר עיננו בתורתו (דקאי על לימוד הסוד כמ"ש הגר"א ז"ל) וידבק לבנו במצותיו, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמו, ויסר מאיתנו את טמטום הלב, וישיבנו בתשובה שלמה לפניו ולא נבוש ולא נכלם לעולם ועד, ויגאלנו ברחמיו שנית לעיני כל חי, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
קראתי אץ המאמר בדף, דברים יפים. ומה אעשה שאין הדעת סובלת לראות נימוקים נמוכים. לא זו הדרך ולא זו הסברא. מרן שליט"א לא אמר את מה שכתוב בדף זה. וכל הפלפול בדברי מרן אין לו שחר, והוא כדמעייל פילא בקופא דמחטא. זה יפה שרוצים להיתלות באילן גבוה אבל לא לתלות בו בוקי סריקי. נא תפנו למרן בצורה מסודרת ותשאלו דעתו על הנאמר בדף. זכרו בסוף מסכת כלה שנינו; `וכל האומר דבר משם חכם שלא אמרו ממנו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל` וכעין זה אמרו בברכות (כ"ז ע"ב): `והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל`.