ספר קול הזוהר- הכנה לביאת משיח

 

סֵפֶר

קוֹל הַזוֹהַר

נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

הֲכָנָה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ

בּוֹ יְבֹאַר אֵיךְ נִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּבַמֶּה בּוֹנִים אֶת סֻכַּת דָּוִד, שֶׁבְּיוֹם צָרָה יְמַלְּטֵהוּ הַשֵּׁם, וְכֵיצַד נַרְבֶּה זְכֻיּוֹת וְנִזְכֶּה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל "אֶלֶף הַמָּגֵן" עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל

וְחוֹבַת הַזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַיֵּצֶר וְכַת דִּלֵיהּ הַמּוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, בִּיאוּר גָּדוֹל לָדַעַת מִי הֵם הָעֶרֶב רַב, וְכֵיצַד לְהִינָצֵל מֵהֶם

 הִנֵּה הוּא עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ…

שׁוֹפַר שֶׁל מָשִׁיחַ נִשְׁמַע, פְּעָמָיו מְצַלְצְלִים בָּרָמָה – כָּל אֶחָד מִתְכּוֹנֵן בְּחִיל, לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ בְּגִיל, בְּבוֹאוֹ יִבְדֹּק כָּל יָחִיד, הַאִם מִילֵא הוּא אֶת הַתַּפְקִיד, וּמַה הַכָנָתְךָ לְאוֹתוֹ הַזְּמַן? הַאִם הַתִּיק אָרוּז וּמְזֻמָּן? סֵפֶר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בִּפְנִים? אִם לָאו אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ קַבָּלַת פָּנִים, כִּי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כַּרְטִיס הַכְּנִיסָה לְקַבָּלַת הַמָּשִׁיחַ, בְּהִגָּלוֹת כְּבוֹד רָם וְנִשָּׂא, חוּשׁוּ וּמַהֲרוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּחָכְמָה, לִרְכוֹשׁ הַסְּפָרִים וְלִלְמוֹד בְּדַת תּוֹרָה תְמִימָה.

חוֹבַת לִּימּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ

זִכָּה רַבִּים וְזָכָה

מִשְּׁנַת הַש' לַיְצִירָה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּחָכְמַת הָאֱמֶת בָּרַבִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. וְגַם כֵּן לָמַדְנוּ שֶׁמִּי שֶׁאוֹהֵב חָכְמַת הָאֱמֶת וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ יִקְרָא בָּהּ מֵעַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ, (אור החמה). – אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת אֲצִילוּת אֵלִיָהוּ בֶּן יוֹסֵף פָּתַח כְּתִיב "סוֹד ה' לִירֵאָיו" מֵהָא אוּלִיפְנָא שֶׁאֵין הקב"ה מְגַלֶּה סוֹדָיו כִּי אִם לִירֵאָיו. וְכָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם רוֹדֵף אַחַר נִסְתָּרוֹת וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וַאֲנִי תָּמֵהַּ מְאֹד עַל אֵיזֶה חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין לָהֶם יְדִיעָה בָּזֶה כְּלָל, אֲשֶׁר אַחַר כָּל רֹמְמוּת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה בְּאֵיזֶה חֵלֶק מֵחֲלָקֶיהָ הִנֵּה חֵלֶק הַנִּסְתָּר עָלְתָה עַל כֻּלָּנָה. וְנִתָּן רְשׁוּת לְכָל הָעוֹסְקִים בָּזֶה לַעֲמֹד בָּהֶם כָּל אֶחָד לְפִי כֹּחוֹ, וּבִּפְרָט מִשְּׁנַת ת"ר וָאֵילָךְ, וּכמ"ש בַּזוה"ק וירא קיז וּבְשִׁית מֵאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן וְכוּ', רָצָה לוֹמַר שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לְכָל הַמִּשְׁתּוֹקְקִים לְהִדָּבֵק בֶּאֱלֹקִים חַיִּים וּלְהִתְעַסֵּק בְּחָכְמַת הָאֱמֶת לִכָּנֵס וְלִיטוֹל אֶת הַשֵּׁם כָּרָאוּי. כֵּן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הַחָסִיד ר' יִשְׂרָאֵל סַלַאנְטֶער. (לֶּשֶּׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה, הקדמה וספר הדעה ח"א), – חִבּוּר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ, שֶׁמִּיָּד שֶׁעוֹסֵק בְּחֶשְׁקוֹ, אַהֲבַת הַשֵּׁם יִשְׁאָבֶנּוּ כִּשְׁאִיבַת הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶת הַבַּרְזֶל וְיִכָּנֵס אֵלָיו לְהַצָּלַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְתִקּוּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס. (רמ"ק, אוֹר יָקָר א, ה). – וּמִי שֶׁאֵין לוֹ יָד בְּקַבָּלָה, יִלְמֹד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר. (כַּף הַחַיִּים, סימן קנ"ה סקי"ב).

לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּל חֶפְצָם בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ בִּדְרוּשׁ, וְיֵשׁ בְּגִימַטְרִיָּאוֹת, וְיֵשׁ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וְכוּ', הַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁעָלָיו נִתְגַּלְגֵּל בַּפַּעַם הַהִיא, וְאַל תַּבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ לְדִבְרֵי הַמִּתְנַגְּדִים וְכוּ', וְאִם תָּשִׂים דַּעַתְּךָ לְדִבְרֵיהֶם יַכְרִיחוּךָ לְהִתְגַּלְגֵּל בְּזֶה הָעוֹלָם פַּעַם אַחֶרֶת. (שֵּׁבֶט מוּסָר פ"א יג), – הַס"ם שֶׁהוּא עֲמָלֵק כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹצִים לַעֲסֹק גַּם כֵּן בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, תָמִיד הוּא מַסִּית לִבְנֵי הָאָדָם בְּכַמָּה טַעֲנוֹת מְזֻיָּפוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי כֵן יִהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה שֶׁאֵין נִמְחָה שְׁמוֹ. (פְּרִי יִצְחָק עַל סֵפֶר יְצִירָה)

גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם

וְכֵן אָמַר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּלוֹךְ זצ"ל מִשֵּׁם רַבּוֹ הֶ'חָפֵץ חַיִּים' זצ"ל, שֶׁעַל לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה כִּי רֻבּוֹ מִדְרָשׁ, וְהָיָה הֶ'חָפֵץ חַיִּים' מְעוֹרֵר לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל שַׁבָּת אֶת הַזֹּהַר שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה וַאֲפִלּוּ לְבַחוּרִים. (ר' יוסף בן שלמה מפוזין הוספות בנין יוסף).

כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר

וְזֶה לְשׁוֹן הָ'רַמְחַ"ל' (מאמר דרך חכמה ואגרת לרבו הר"י בסאן.) יָשִׂים עִקַּר כָּל עִיּוּנוֹ בֶּאֱלֹקִיּוּת כָּל יְמֵי חַיָּיו… צָדְקוּ דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זלה"ה בְּאָמְרוֹ שֶׁעִקַּר עֵסֶק הָאָדָם אֵין לוֹ לִהְיוֹת אֶלָּא בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה לְבַדּוֹ הוּא הַמֵּאִיר לַשְּׁכִינָה, כָּאָמוּר בַּזֹּהַר וְתִקּוּנִים שֶׁרַק בְּרָזֵי הַתּוֹרָה נֶאֱמַר "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בִּפְנִימִיּוּת וְלֹא בְּחִיצוֹנִיּוּת, וְזֶה דָּבָר אֲמִתִּי בְּלֹא סָפֵק, שֶׁזֶּה הַנִּרְצָה לַה' אֱלוֹקֵינוּ, גַּם כִּי לֹא יְקַבְּלוּ הַדָּבָר הַזֶּה רַבִּים מֵחֲכָמֵינוּ אֲבָל אֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי אֱמֶת… זֶה הַכְּלָל אֵין אָדָם מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא אֶלָּא הָאוֹר מַה שֶּׁהִמְשִׁיךְ בִּידִיעָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִי שֶׁיֵּדַע הַפְּנִימִיּוּת יֶהֱנֶה בְּאוֹר פְּנִימִי וּמִי שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוֹ לֹא יֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עַל שׁוּם פָּנִים… הֲלֹא זֶה רָע בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁרֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּבָר רָחֲקוּ מֵעַל הָאֱמֶת וּמִן הָאוֹר הַנָּעִים כְּבוֹד ה' אֱלוֹקֵינוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי פִּלְפּוּלֵיהֶם שֶׁל הֶבֶל, וְה' בּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא.

בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר

וּבְסֵפֶר וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה כָּתַב, רָאֹה רָאִיתִי כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא פְּנִימִיּוּתָהּ הַנִּקְרָא חָכְמַת הַקַּבָּלָה מֻנָּח בְּקֶרֶן זָוִית, אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָהּ.. כִּי חַכְמֵי הַפְּשָׁט בּוֹרְחִים מִמֶּנָּה בְּאָמְרָם "הַנִּגְלוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ", וּמְהַדְּרִים אוֹתָהּ לְמָרֵי קַמָּא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים עֲדַיִן לֹא מִלֵּאתִי כְּרֵסִי, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁגַּם עַד זִקְנָה וְעַד שֵׂיבָה אִי אֶפְשָׁר לִבְנֵי אָדָם לְמַלּאוֹת כִּדְבָעֵי מִבְּשַׂר הַמִּלּוּאִים וְיַיִן שֶׁל הַשַּׁ"ס עַל כָּל גְּדוֹתָיו כִּי רַב הוּא וְכוּ'.. וְזֶה לְשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִיזַ"ל וְעַל לִמּוּד הַפַּרְדֵּ"ס אִם הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד וְלֹא לָמַד לֹא יוּכַל לְהִתְעַלֵּם בְּעִבּוּר לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת אֶלָּא צָרִיךְ לָבֹא בְּגִלְגּוּל מַמָּשׁ… כִּי מִי שֶׁלֹּא טָעַם חָכְמָה זוֹ לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. וְהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ, וְאוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְהָאוֹמֵר דַּי לָנוּ בַּנִּגְלוֹת אֵינִי רוֹצֶה בַּנִּסְתָּרוֹת טָב לֵיהּ דְּלָא אִיבָּרֵי בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּתִּקּוּנִים תִּקּוּן מ"ג… (סֵפֶר הַבְּרִית ח"א וח"ב).

דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵרוֹת

מַאן דְּאוֹלִיף תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב… עוֹנְשׁוֹ כָּל כָּךְ גָּדוֹל אִם לֹא יִלְמוֹד קַבָּלָה, וְאַדְּרַבָּה פּוֹגֵם בְּלִמּוּדוֹ, וְטַב לֵיהּ דְּלָא יוֹלִיף וְכוּ'. וּמִי שֶׁיָּכוֹל לִקְנוֹת לוֹ רַב שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ קַבָּלָה אוֹ חָבֵר אוֹ מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים וּמִתְרַשֵּׁל, גּוֹרֵם לְאֹרֶךְ גָּלוּתָא וְכוּ'. וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד יַעֲשֶׂה בוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה. (מִּקְדָּשׁ מֶלֶךְ תקוני זהר תיקון מ"ג). – צָרִיךְ אָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיַּשִׂיג לֵידַע הַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית הַנִּקְרֵאת חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְכָל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בְּחָכְמַת אֱלֹקוּת בֵּין רָב לִמְעַט עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין. (רקאנטי  – מאה שערים). – לִקְבֹּעַ שִׁעוּר קָבוּעַ בְּכָל יוֹם בַּזֹּהַר. אֵין אָדָם יָכוֹל לָבוֹא אֶל קְצָת הַשָּׂגַת גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מִכָּל לִמּוּדֵנוּ, כְּמוֹ מִלִּמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וּבְיִחוּד מִלִּמּוּד סֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים… הָאֵיךְ לֹא יִתְלַהֵב לֵב הָאָדָם לְהָאִיר אֹזֶן לִשְׁמֹעַ בְּלִמּוּדִים לִקְבֹּעַ שִׁעוּר קָבוּעַ בְּכָל יוֹם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַתִּקּוּנִים וּשְׁאָר סִפְרֵי הַמְקֻבָּלִים. ('יסוד ושרש העבודה' שער ו' פרק ג'). – מָרָן הַ'חֲזוֹן אִישׁ' זצ"ל הוֹרָה לְשׁוֹאֲלָיו לִלְמֹד זֹהַר כְּסֵפֶר מוּסָר, וְאָמַר: לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְעוֹרֵר יוֹתֵר מִכָּל מַאַמְרֵי חֲזַ"ל. (סֵפֶר 'מַעְשֶׂה אִישׁ'). – הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוּת חָכְמַת הַקַּבָּלָה הָאֱלֹקִית הִיא עִקַּר הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵין לְאָדָם לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְהִיא עִקַּר תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל… וְאוֹמֵר אֲנִי, הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקִלִּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּלִמּוּד הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַלְוַאי הָיוּ מְלַמְּדִים דֶּרֶךְ לַתַּלְמִידִים לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הַלָּזוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם הֲרָמַת רֹאשׁ לַחָכְמָה הַחִיצוֹנִיּוּת, ('מעין גנים' פרק א').

יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם

… אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִכָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַהוּא. (זהר חדש שיר השירים דף ע' עמוד ד'). קָרֵי לָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הָאֱמֶת אִינוּן דַּהֲווּ קָיְימֵי בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְנִכְתַּב בְּצִדוֹ, אָמַר מַעְתִּיק: מַשְׁמָע אוֹתָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לֹא עָמְדוּ רגליו עַל הַר סִינַי. (זֹהַר בְּהַעֲלֹתְךָ דף קנב.). – בס' ויקהל משה כ',  וְגָדוֹל שְׂכַר הַלִּמּוּד הַזֶּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַתּוֹרָה וְכָל הַמִּצְווֹת.. וּמִי שֶׁלֹּא עָסַק בְּחָכְמַת הָאֱמֶת וְלֹא רָצָה לִלְמוֹד אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ רוֹצָה לַעֲלוֹת בְּגַן עֵדֶן דּוֹחִין אוֹתָהּ מִשָּׁם בְּבִזָּיוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּזֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים וְכוּ', וְלֹא עוֹד שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ כָּל מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַשְּׂרָפִים בַּעֲלֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שׂוֹרְפִים אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם…

כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָּה

– אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְאֵינָם עוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כָּבוֹד לַתּוֹרָה, כִּי הֵם מַאֲרִיכִים הַגָּלוּת וְכָל הָרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם… הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ לְהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ… שֶׁלֹּא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד חָכְמַת הַקַּבָּלָה. כִּי בְּאֵלּוּ הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי חִבּוּרָא וְתִתְגַּלֶּה אֲלֵיהֶם הַחָכְמָה הַזֹּאת. (מִתּוֹךְ הַקְדָּמַת מהרח"ו לְסֵפֶר עֵץ חַיִּים). – בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאֲרִ"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים. ('היכל הברכה' פרשת עקב ז', י"ט). – מְּחֻיָּב כָּל אֶחָד לְהִלָּחֵם לַעֲמֹד עַל נֶפֶשׁ חַיּוּתוֹ וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ לַעֲסֹק בְּחָכְמָה זוֹ. ('עטרת צבי' ס' התקונים). – הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקַי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא זצוקללה"ה: אוֹ יֹאמַר "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת" וְגוֹ' אֶפְשָׁר דְּבָא לִרְמֹז עַל לִמּוּד הַקַּבָּלָה שֶׁהוּא עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוםֹ כַּמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה טובֹ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתו,ֹ וַעֲבוֹדָתו.ֹ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוםֹ לִשְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ, ) גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה(.

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ

כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַסּוֹד אֲפִילוּ הַפְּשָׁט אֵינוֹ בָּרוּר בְּיָדוֹ. מִי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְהוּא לֹא הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיגָן נִידוֹן בְּדִינִים קָשִׁים רַחְמָנָא לִצְלָן… וְהָעוֹסְקִים בְּרֶמֶז וְסוֹד אֵין יֵצֶר הָרָע יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּלִמּוּד חָכְמַת קַבָּלָה. (אבן שלמה פ"ח לְהַגְּרָ"א ז"ל),

בַּעַל הַ'סֻּלָּם' מַזְהִיר: אַךְ וְרַק בְּהִתְפַּשְּׁטוּת חָכְמַת הַקַּבָּלָה בְּרֹב עָם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. דְּהֵן הַיָּחִיד וְהֵן הָאֻמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ הַכַּוָּנָה שֶׁעָלֶיהָ נִבְרְאוּ זוּלַת בְּהַשָּׂגַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְעַל כֵּן לְהִתְפַּשְּׁטוּת גָּדוֹל שֶׁל חָכְמַת הָאֱמֶת בְּקֶרֶב הָעָם אָנוּ צְרִיכִים. וְעַל כֵּן תְּלוּיִים הֵמָּה הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמָה וּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ זֶה בָּזֶה. אָנוּ מְחֻיָּבִים לִקְבֹּעַ מִדְרָשׁוֹת וּלְחַבֵּר סְפָרִים כְּדֵי לְמַהֵר תְּפוּצַת הַחָכְמָה בְּמֶרְחֲבֵי הָאֻמָּה, כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס יָבוֹא וְיִכְנֹס. (הַ'סֻּלָּם'). – בספר ויקהל משה: וּבִזְכוּת וּבְכֹחַ הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נֵצֵא מִן הַגָּלוּת לֹא בְּזוּלַת זֶה הַלִּמּוּד, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ בְּרַעְיָא מְהֵימָנָא פרשת נשא בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר מִן זוֹהֲרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה בְּאִילֵּן לָא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְּקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי וְיִתְקַיֵּם בְּהוֹן "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ". – לוּלֵא הַחָכְמָה הַזֹּאת עַתָּה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה אֲבָל הַחָכְמָה הַזֹּאת הִיא לָנוּ עֵזֶר וָסַעַד וְכוּ', (סֵפֶר הַבְּרִית ח"א וח"ב).

וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר, אֵיךְ  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצְלָה מֵהִיטְלֶער ימ"ש, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל בִּזְמַנֵּינוּ מִפְּצָצַת אָטוֹם!!! מוֹרַי וְרַבּוֹתַי לֹא נִשְׁגֶה בְּאוֹתָהּ הַטָּעוּת שֶׁעָשׂוּ הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת בְּיוּראָפּ שֶׁלֹּא שֹׁמְעוֹ בְּקוֹל הגה"צ בַּעַל הַסֻּלָּם זַצַ"ל!!! שֶׁהִזְהִיר אֶת הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת 20 שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, וְכֵן הִרְעִישׁוּ וְהִזְהִירוּ הבד"ץ י-ם בשנת תרפ"א [הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפעלד, וכל הבד"ץ] אַל תַּגִּידוּ לֹא יָדַעְנוּ??? אֶל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל!!! – אֵלּוּ הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת אֲשֵׁמִים עַל כָּל הַשִּׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ שֶׁנִּשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם!!! שֶׁהָיָה בְּיָדָם לוֹמַר לַּצִּבּוּר לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעַצְּלוּ וְלֹא אָמְרוּ, וְזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָתַבְתִּי עַל הָעִנְיָן הַזֶּה שְׁלֹשָׁה סְפָרִים עַל "מִצְוַת הַתּוֹכָחָה", ועוד.

שאלה?

יש הרבה רבנים שלא אומרים ללמוד זוהר הקדוש? אם כן מפני מה כבודו נכנס בעובי הקורה לפרסם ולהוכיח על לימוד זוהר הקדוש? ולמה שנשמע לכבודו, כשהרב שלי לא אמר לי?

תשובה:  אלף רבנים גאונים וצדיקים גדולי ישראל, צעקו ללמוד זוהר הקדוש, ובתוכם החפץ חיים שצווה לכל תלמידי הישיבה והאברכים ללמוד את הזוהר הקדוש בכל שבוע על הפרשה, [וכל הראשי ישיבות מדור שעבר למדו זוהר הקדוש – ראה להלן במכתב], והח"ח כשידע את האמת לא עשה חשבון לשום רב רק פחד מהבית דין של מעלה, שכל יהודי יצטרך לתת תשובה אחר 120 שנה.

כְּמוֹ כֵן יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שָׁלוֹם יְהוּדָה! הַאִם יָדַעְתָּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם? אָשִׁיב כֵּן! יִשְׁאֲלוּ וּמַה עָשִׂיתָ לָזֶה? אָשִׁיב, הִדְפַּסְתִּי מִילְיוֹנֵי סְפָרִים עַל הַזוֹהַ"ק, וְאָמַרְתִּי בַּדְּרָשׁוֹת אֶת הָאֱמֶת שֶׁכָּל הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שֶׁלֹּא אוֹמְרִים לַקָּהָל שֶׁלָּהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם רָאשֵׁי הָעֶרֶב רַב, [כָּל זֶה כָּתוּב בְּזוֹהַ"ק 172 פְּעָמִים – וְגַם מוּבָאִים בְּ140 סִפְרֵי תַּלְמִידֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע – סַךְ הַכֹּל 310 מַרְאֵי מְקוֹמוֹת, וְהִדְפַּסְתִּי הַכֹּל בְּ17 סְפָרִים וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה], וכל ישיבה ובית המדרש שאין שם זוהר הקדוש אסור להיכנס שם, והרב או הראש ישיבה שלא דואג על זה הוא רב מהסטרא אחרא – ערב רב וְהֵם אֲשֵׁמִים עַל כָּל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁמַּגִּיעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ. – זֶהוּ הָאֱמֶת הַיְּחִידִי שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה (ראה בספר זוהר מגנא ומצלא, ובס' סוד ה', ועוד, וכן כתב הגוב"י. הַג"ר מְנַחֵם מֶענְכִין הַלְפְּרִין זצ"ל: הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ: וְזֶה לְשׁוֹן בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בהסכמה שנתן להג"ר חיים שאול דוויק זצ"ל על ספרו 'איפה שלימה'). מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזֹּהַר, תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עֲנִיּוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת, הַמְּשִׁיסוֹת וְהַהֲרֵגוֹת, הוּא בְּעַצְמוֹ גּוֹרֵם לָזֶה. וּבַּפַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶעָנִי יְחַיְּבוֹ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אֲשֶׁר גַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה. וכמו כן היום יתבעו את כל האדמורים רבנים וראשי ישיבות על שלא עשו כלום להצלת ישראל מפצצת אטום, כמו שאמחז"ל, (שבת נה, ילקוט שופטים רמז, סח, מד"ר איכה נב. ועי' חפץ חיים במכתב כ"ה), עליו לדעת כי בנפשו הוא, ויתבע חס ושלום על זה.

וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב. אֵיזֶה מוֹשַׁב לֵצִים זוֹ (לילי"ת) אִמָּם שֶׁל עֶרֶב רַב. שֶׁהִיא מְטַמְּאָה כְּנִדָּה בְּמוֹשָׁבָה. וְכֵן עֶרֶב רַב מְטַמְּאִים בְּמוֹשָׁבָם לַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בֵּינֵיהֶם

וּבְתִּקּוּנֵי זוֹהַר (תִּיקוּן י"ג דַּף כ"ז ע"ב), עַל הַפָּסוּק אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וגו' – אַשְׁרֵי וּתְהִלָּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ – אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, בַּדֶּרֶךְ חַטָאִים לֹא עָמַד וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. (תְּהִילִים פֶּרֶק א פָּסוּק א)

אַשְׁרֵי הָאִישׁ. הוּא אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה. רֹאשׁ לְכָל הָרָאשִׁים וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שִׁיר ז) רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל. וְזֶה תְּפִילִין שֶׁל רֹאשׁ. וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כְּאַרְגָּמָן. זוֹ תְּפִילִין שֶׁל יַד. וּבוֹ מְשַׁבְּחִים לְבַת בָּזֶה הָאַשְׁרֵי (וְעַל כֵּן בְּרֵאשִׁי"ת שֵׁם אַשְׁרֵי שֵׁם בַּת) זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. [הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּעֲלִים אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה] מִי זוֹכֶה לִיכָּנֵס שָׁמָּה, אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. שֶׁהִיא עֵצָה רָעָה מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדָּעַת טוֹב וְרַע. (מִי הָרְשָׁעִים. זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ) וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד. אֵיזֶה דֶּרֶךְ חַטָּאִים. זוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (מִשְׁלֵי ל) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִּיהָ וגו'. וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב. אֵיזֶה מוֹשַׁב לֵצִים זוֹ (לילי"ת) אִמָּם שֶׁל עֶרֶב רַב. שֶׁהִיא מְטַמְּאָה כְּנִדָּה בְּמוֹשָׁבָה. וְכֵן עֶרֶב רַב[א] מְטַמְּאִים[ב] בְּמוֹשָׁבָם לַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בֵּינֵיהֶם, כְּנִדָּה. וּמִי שְׁמִּתְדַבֵק בְּאוֹתוֹ אַשְׁרֵי. שֶׁהוּא הַכֶּתֶר וְהָרֹאשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה. נֹאמַר בּוֹ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. וְזֶה עֵץ הַחַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל.

עַכְשָׁו תִּשְׁאֲלוּ אֵיךְ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עַל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל כָּךְ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ לָנוּ מֵהַדּוֹר הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִמֵּאָה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים מִמֵּאָה שָׁנִים הָאַחֲרוֹנִים, בֵּינֵיהֶם הַחָפֶץ חַיִּים וְהֶחָזוֹן אִישׁ זצ"ל, שֶׁכֻּלָּם צִוּוּ לָנוּ לִלְמֹד זוה"ק, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא הוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם הֵם הָעֶרֶב רַב הָאֲמִתִּיִּים.

 לְכָל אֶחָד יִשְׁאֲלוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה מֶה עָשִׂיתָ לְהַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְקֵרוּב הַגְּאוּלָה?

וְאִם תִּתְקַשְׁרוּ אִתָּנוּ שֶׁכֻּלָּנוּ בְּיַחַד נְפַרְסֵם אֶת לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם  בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה מֶה עָשִׂיתָ לְהַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל?

תַּעֲנוּ, חִלַּקְנוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, וְהֵפַצְנוּ שִׁעוּרִים בְּזוֹהַ"ק בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּכֹלְנוּ, וְזָכִינוּ לְקַיֵּם בַּעֲשֵׂה טוֹב אֲמָרָם ז"ל (שַׁבָּת דַּף נד עַמּוּד ב'): כָּל [מִי] שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא מִיחָה – נִתְפַּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ – נִתְפַּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ] – נִתְפַּס עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ[ג],] וּזְכוּת הָרַבִּים יַעֲמוֹד לְכֻלָּם, שֶׁיְּקֻיַּם בָּכֶם הַמִּשְׁנָה (מַסֶּכֶת אָבוֹת (פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה י"ח)" כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ".

לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמֵא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'

כְּבָר הִגַּעְנוּ לַשָּׁלָב מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּעָמוֹס (פֶּרֶק ח' יא- יב): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אֶלוֹקִים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמֵא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה', וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ.

בִּמְצִיאוּת אָנוּ רוֹאִים זֹאת שֶׁמִּכָּל קַצְווֹת הָאָרֶץ דּוֹרְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים שׁוֹלְחִים פַקְסִים וּמִתְקַשְׁרִים לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה', לְבַקֵּשׁ סִפְרֵי זוֹהַר קוּנְטְרֵסִים, הַצִּמָּאוֹן הוֹלֵךְ וְגָדֵל לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבַר ה'.

הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְאוֹזֵל – וּבְכָל זֹאת הַזְּמַן תּוֹבֵעַ

אִם כֵּן יְהוּדִים יְקָרִים! הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְאוֹזֵל… שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁנוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוֹלְכִים וּמִסְתַּיְּמִים עוֹבְרִים, חוֹלְפִים בִּיעָף… מוֹסִיפִים לְעַצְמָם מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁל תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בִּישִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת ש"ס וּפוֹסְקִים, תַּלְמוּד בַּבְלִי וּמְפָרְשִׁים, אֵין לָנוּ הַשָּׂגוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, וְאֵין לָנוּ צֵל צִלּוֹ שֶׁל מֻשָּׂג בְּהַנְהָגַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְכָל זֹאת הַזְּמַן תּוֹבֵעַ: מַחֲלוֹת, עֹנִי, תְּאוּנוֹת, שְׂרֵפוֹת, קַאסַמִים, עֲצִירַת גְּשָׁמִים, אִיּוּם גַּרְעִינִי רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה

אָנָּא אָנוּ בָּאִים?! – נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה, עַל מַה וְלָמָּה כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר גָּרוּעַ מֵחַבֶרְתּוֹ? מַדּוּעַ הַתּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת, כִּבְיָכוֹל, אֵינָהּ מְגִינָה וּמַצִּילָה מִכָּל הַפְּגָעִים הָרָעִים. אֵיךְ זֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת וְהַגְאֻלָּה לֹא מַגִּיעָה?

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (תִּיקוּנֵי זֹהַר, תִּיקוּן מג'): "וְעוֹד מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַקַּבָּלָה וְהַחָכְמָה (זוֹהַר, פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה). – מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, וְאוֹמֵר שֶׁאֵין אֶלָּא פְּשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַגְּמָרָא (לוֹמְדִים רַק פְּשָׁט הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא כָּל הַיּוֹם, וְהַמֵּבִין יָבִין…), בְּוַדַּאי הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּיִם מֵהַהוּא נְהַר וּמְהַהוּא גַּן, אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם, וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְנֶחְשַׁב לוֹ, כְּאִילוּ הֶחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגוֹרֵם עֲנִיּוּת בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת!!". – וְכֵן כּוֹתֵב הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ (תִּיקוּנֵי זוֹהַר, תִּיקוּן ל'): "אוֹי לָאֵלֶּה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּיוֹבֶש, וְלֹא מִשְׁתַּדְּלִים בְּלִמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, אֲבוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת, וְחֶרֶב וּבִזָּה (מִלְחֲמוֹת) וְהֶרֶג וְאָבְדָּן בָּעוֹלָם, וּמְסַלְּקִים אֶת רוּחַ הַמָּשִׁיחַ".

מְסֻגָּלִים הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִהְיוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה מִפְּנֵי כָּל צָרָה

כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִכָּל הַפֻּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת ח"ו, וְלִזְכּוֹת לַגְאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּרַחֲמִים יֵשׁ צוֹרֶךְ בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. – ומְסֻגָּלִים הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְלִהְיוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה מִפְּנֵי כָּל צָרָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן. כִּי כָּל קִיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

לֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְאֵלּוּ הַחֲבֵרִים הָלוֹמְדִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה

וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ (פ"ט ע"ב): אָמַר לֵיהּ, [רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יוּדָאי] חַיֶּיךָ, לֵית עָלְמָא אֶלָּא לְאִינוּן חַבְרַיָיא, דְּמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא [חַיֶּיךָ, לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְאֵלּוּ הַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה] וְיַדְעִין סְתִימֵי אוֹרַיְיתָא. [וְיוֹדְעִים הַסּוֹדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה]. – וּמִכֹּל דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ רוֹאִים, שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְאֵלּוּ הַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְלוֹמְדִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וּמְקַדְּשִׁים עַצְמָם בְּלִימוּד הַסּוֹד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ.

מִי שֶׁמּוֹנֵעַ תּוֹרַת סוֹד, כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ

וּבְתִקּוּנֵי זוֹהַר (תִּיקוּן תִּשְׁעָה עָשָׂר דַּף ל"ח ע"א): וּמִי[ד] שֶׁמּוֹנֵעַ סוֹד הָעִקָּר שֶׁל שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ…, וְאֵלּוּ אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין תּוֹרָה אֶלָּא כִּפְשָׁטָהּ, וְאֵין בָּהּ סוֹד אַחֵר. וְהֵם דּוּ פַּרְצוּפִים, [שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת] הוּא גַ"ן סְדָרִים, [תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב הוּא ג"ן פַּרְשִׁיּוֹת] שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה, גַּן נָעוּל מִצַּד שֶׁל ם' סְתוּמָה, ו' הוּא נָעוּל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתַח, וּבְשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּנוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, הִיא פְּתוּחָה אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת.

כָל מִי שֶׁמּוֹסִיף בְּשַׁבָּת, גַּם אַצְמִיחַ הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ, – בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ מוּכְרַח לִלְמוֹד זוֹהַר, שֶׁנֶּחְשָׁב לְמֵּאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה.

וּבְאֵלּוּ[ה] שֶׁלֹּא מַלְוִים אוֹתָהּ [בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה] וְלֹא מוֹסִיפִים [בְּשַׁבָּת הַשְּׁכִינָה פְּתוּחָה וִיכוֹלִים לָבֹא וְלִלְּוֹת וּלְקַבֵּל] לְשַׁבָּתוֹת וּלְיָמִים טוֹבִים, הִיא סְתוּמָה לָהֶם, [תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה – הַשְּׁכִינָה סְתוּמָה לָהֶם מִלְּהָאִיר לָהֶם מִקְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת] וּמִשּׁוּם זֶה כָּל הַמּוֹסִיף מוֹסִיפִים לוֹ, וְזוֹ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה, [בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת] וְהִיא תּוֹסֶפֶת שֶׁל רוּחַ קְדֻשָּׁה, וְכָל הַגּוֹרֵעַ, גּוֹרְעִים לוֹ אוֹתָהּ נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְנִשְׁאָר עָנִי, וְאִם הוּא חָכָם, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא עָשִׁיר בְּמָמוֹן, מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ וְנִשְׁאָר עָנִי יָבֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֵעַ מִלְמַעְלָה נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁהִיא נִשְׁמַת כָּל חַי, וְנִשְׁאָר יוֹם הַשַּׁבָּת עָנִי וּשְׁכִינָה יְבֵשָׁה, כָּךְ נִמְנָעוֹת מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת, וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף בְּשַׁבָּת, אָז וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַּצְמִיחַ. אַף כָּךְ גַּם אַצְמִיחַ הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ, וּמִי זֵרוּעֶיהָ שֶׁל שְׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה? אוֹתָן נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת שֶׁזּוֹרְעִים מִמֶּנּוּ, וִיְשַׂמְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה מִזִּיו כְּבוֹדָהּ. וְעַיֵּן עוֹד בְּבֵאוּר מָתוּק מִדְּבַשׁ, שָׁם, שֶׁבֵּאֵר שֶׁכְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה לְכָבוֹד שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כָּךְ גַּם צָרִיךְ לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשַׁבָּת, וְעַל זֶה מַזְהִיר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, עַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו. וּלְפִי זֶה בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ מוּכְרַח לִלְמוֹד זוֹהַר, דְּאֵין לָךְ הוֹסָפָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּמוֹ לִמּוּד הַזֹּהַר בְּשַׁבָּת שֶׁנֶּחְשָׁב לְמֵּאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה.

הָבָה נִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבִפְרָט בְּלִמּוּד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ.

רַבּוֹתֵינוּ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחָהּ וְעֶרְכָּה שֶׁל תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בְּשַׁבָּתוֹת עַל פְּנֵי זוֹ הַנִּלְמֶדֶת בִּימוֹת הַחֹל, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (סוֹף פָּרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ") – זַכָּאָה חוּלַקֵיהוֹן דְּכָל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָּא מִשְּׁאָר יוֹמִין".

מָרָנָא הָרי"ח הַטּוֹב, בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שָׁנָה שְׁנִיָּה), כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים זִכְרוֹנָםֹ לִבְרָכָה: דְּגָדוֹל פֹּעַל הַנַּעֲשָׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הַנַּעֲשָׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל. עַד כַּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ. רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי שַׁרַעְבִּי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּאָזְנֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר: "שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שָׁוָה לְלִמּוּד שָׁנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹם חֹל. וְשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר וְקַבָּלָה בְּיוֹם חֹל, הִיא כְּמוֹ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. וְלִמּוּד הַקַּבָּלָה וְזֹהַר בְּיוֹם שַׁבָּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שָׁוָה לְלִמּוּד שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בִּימוֹת הַחֹל". וּפָסַק הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַכַּף הַחַיִּים (קנ"ה סקי"ב), דְּלִמּוּד הַזוֹהַר יֵחָשֵׁב לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה. וְכָתַב הַפֶּלֶא יוֹעֵץ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַאֲפִילוּ אִי לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדִכְתִיב וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה, עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ. וּכְבָר דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ מַהֲרַ"שׁ בּוּזַגְלוֹ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ מֵאוֹר עֵינֵינוּ בַּעַל "הַכִּסֵּא מֶלֶךְ" דְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה שָׁעָה אֶחָת לְעֵרֶךְ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד הַפְּשָׁט, וְהוּבָא פְּסָקוֹ בְּכַף הַחַיִּים (סִימָן קנ"ה סקי"ב), וְזֶה לְשׁוֹן הַ"כִּסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה מַה שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה. הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַכִּסֵּא מֶלֶךְ וְהרי"ח הַטּוֹב זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ: דְּהַלוֹמֵד שָׁעָה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּלוֹמֵד אֶלֶף שָׁנָה פְּשָׁט בְּיוֹם חוֹל. וּלְפִי זֶה, אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, הֲרֵי זָכָה לְתַקֵּן כָּל הַשִׁית אַלְפִין יְמֵי הַבְּרִיאָה [וְכָל הָעוֹלָם מִתְעַלֶּה עַל יָדוֹ]. וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשָׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְשִׂמְחָה תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י – "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" עוֹלֶה בְּשָׁעָה אַחַת לְעֵרֶךְ שֶׁל מִלְיוֹן שָׁנָה, (לִמּוּד פְּשָׁט בִּימֵי הַחוֹל). וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'): רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר… אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בִּשְׁעַת הָרֶוַח אַל תָּשׁוּב לָךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁטּוֹב לוֹ לְאָדָם דָּבָר אֶחָד בְּצַעַר מִמֵּאָה בְּרֶוַח (עַיֵּן שָׁם), עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר לוֹמֵד בְּיִסּוּרִים הַכֹּל כָּפוּל מֵאָה, סַךְ הַכֹּל לִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה בְּשַׁבָּת שָׁוָה מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה!!!!! וּשְׁנִיָּה אַחַת כ' 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה. צֵא וַחֲשֹׁב בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת, בְּכָל שְׁנִיָּה הִנְּךָ מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק: " וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' ".

מִי הַפֶּתִי שֶׁיַּפְסִיד אֶת חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא

וּמִדִּבְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְבוֹאָר מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לִלְמוֹד זוֹהַר מַחְזִיר עוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְלֹא יָכוֹל לִזְכּוֹת לִנְשָׁמָה יְתֵירָה, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ חַיָּב לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְרַק מִי שֶׁלּוֹמֵד זוֹהַר הוּא זוֹכֶה לְתוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵירָה וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה, וְאִם נִמְנַע, רַחֲמָנָא לִיצְלַן מַפְסִיד חָכְמָתוֹ וּמָמוֹנוֹ וּבְרָכוֹת מִלְמַעְלָה, וְאִם כֵּן מִי הַפֶּתִי שֶׁיַּפְסִיד אֶת חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

הִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה לִלְמוֹד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתֵּכֶף תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

–                 עַל מַחֲנֶה יִרְאֵי הַשֵּׁם לְהִתְאַחֵד לְכָבוֹד הַשְּׁכִינָה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיִתְקַיֵּם דִּבְרֵי הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּדָא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. – וְעַל כֵּן הִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה וְאָחֲזוּ בָּאִילָן הַחַיִּים לִלְמוֹד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי", וְכַאֲשֶׁר יִלְמְדוּ וְיַעַסְקוּ כֻּלָּם בַּתּוֹרָה תֵּכֶף תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה[ו]. וּבַזֹּהַר רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשֹׂא (דַּף קכד, ב) אָמְרוּ: דְּבְגִינֵיה "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ", וּבִזְכוּתֵיה יִתְקַיֵּם "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".

הוּא כֶּנָּחָשׁ עַרְמוּמִי מֵבִין שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִדְבְּקוּ בְּתוֹרֹתָיו שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י הוּא יְקַבֵּל אֶת סוֹפוֹ

וְכָאן עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְהַכְּסִיל ,הַיֵּצֶר הָרַע, הַמֵּצֵר צְעָדֵינוּ וְשָׂם כָּל כֹּחוֹתָיו לְבַל נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, הוּא מֵכִין טַעֲנוֹתָיו בְּטוּב טַעַם כְּדֵי שֶׁלֹּא נִזְכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא כֶּנָּחָשׁ עַרְמוּמִי מֵבִין שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִדְבְּקוּ בְּתוֹרֹתָיו שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י הוּא יְקַבֵּל אֶת סוֹפוֹ, וְעַל כֵּן חוֹזֵר וּמַבְהִיר, אָסוּר לִלְמוֹד זוֹהַר לִפְנֵי שְׁמְסַיְּמִים ש"ס וּפוֹסְקִים, קוֹדֶם יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ בְּשַׁ"ס וּבְפּוֹסְקִים וְרַק אַחַר כָּךְ יִפְנֶה לְלִמּוּד פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה.

כָּתוּב בְּסֵפֶר הַקָּנֶה הַקָּדוֹשׁ אֶפְשָׁר לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּבְאוֹתוֹ זְמַן עַם הָאָרֶץ גָּמוּר! – כֵּיצַד?

כְּדֵי לִלְמוֹד ש"ס וּפוֹסְקִים מֵעִיד הָרַמְבַּ"ם זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ כִּי 300 שְׁנוֹת לִמּוּד לֹא יַסְפִּיקוּ לְאָדָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר! וּכְבָר עָנָה הַבַּבַּא סַאלִי הַקָּדוֹשׁ "קֹדֶם יִלְמַד קַבָּלָה וְזֹהַר וְרַק אָז ש"ס וּפוֹסְקִים" (בִּתְשׁוּבָתוֹ לְרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זַצַ"ל), וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מִוִּילְנָא "יַתְחִיל בְּסוֹד קוֹדֶם, כִּי בְּלִי הַסּוֹד אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת הַפְּשָׁט" (סִדּוּר הַגְּרָ"א). וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִויטַל הַקָּדוֹשׁ תַּלְמִידוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (הַקְדָּמָה לְעֵץ הַחַיִּים) כִּי קֹדֶם יִלְמַד זֹהַר וְקַבָּלָה כִּי גְּמָרָא בְּלִי זֹהַר וְקַבָּלָה כְּעִוֵּר הַמְגַשֵּׁשׁ בְּקִיר. וְכֵן כּוֹתֵב הָאֲרִ"י אַשְׁלַג (הַקְדָּמָה לְפָנִים מַסְבִּירוֹת), וְכֵן הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ (תִּיקוּנֵי זֹהַר תִּיקוּן מג'), וְכָתַב הַמהר"ן (שִׂיחוֹת הָרַ"ן), אֵין הַדָּבָר נָכוֹן כִּי אֵלּוּ סִפְרֵי חָכְמָה , וְהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כִּי חוֹבָה בְּדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְהַחֲזִיק וְלִלְמוֹד חָכְמָה זֹאת (זוֹהַר וְקַבָּלָה) וְכֵן כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע לְהַחִידָ"א אוֹת מ'): "תִּיקוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁיֹּאמַר חֲמִשָּׁה דַּפִּין זוֹהַר אוֹ תִּיקוּנֵי זֹוהַר בְּכָל יוֹם". כְּבָר כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁחוֹבָה עַל הַבַּחוּרִים לִלְמוֹד זוֹהַר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּל שַׁבָּת, וְכֵן לָמַד הַנּוֹצֵר חֶסֶד הַקָּדוֹשׁ זוֹהַר עִם יְלָדִים בְּנֵי 9 כְּנֶגֶד הַמִּינוּת!, וְכֵן כָּתַב הַבֶּן חַי הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (הַקְדָּמָה לְסֵפֶר בְּנָיָהוּ): "קִיְימוּ וְקִבְּלוּ הַיְהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בְּלִמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּיקוּנִים וְהַזּוֹהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". – כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (סֵפֶר עֵץ חַיִּים, לְמְהָרְחַ"ו הַקָּדוֹשׁ) וְכֵן כּוֹתֵב הָרמ"ק הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים) כִּי הַנְּשָׁמוֹת בַּדוֹר הַזֶּה, הֵן מִבְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר בְּכָל הַדּוֹרוֹת (עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא), וְעַל כֵּן אֵין לַנְּשָׁמוֹת בַּדוֹר הַזֶּה תִּיקוּן אֲמִתִּי אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹר הַזּוֹהַר בִּלְבַד, כִּי יָדוּעַ כִּי הַכֵּלִים וְהָאוֹרוֹת יָרְדוּ בְּסֵדֶר הָפוּךְ זֶה מִזֶּה, וְלֹא כַּאן הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ (זוֹהַר בַּעַל הַסֻּלָּם, פְּתִיחָה לְחָכְמַת הַקַּבָּלָה (כ"ד), שַׁעֲרֵי אוֹרָהּ ר' יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זְיָ"ע). – כָּתוּב בַּגְמָרָא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 'אָמְרוּ כָּל דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנֶה בְּיָמָיו, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילוּ הוּא הֶחְרִיבוֹ' (יְרוּשַׁלְמִי יוּמָא א, ה). אִם כֵּן אֵיךְ יִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵחָדָשׁ? עוֹנֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בַּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנֵן: וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" (מִשְׁלֵי כד, ג- ד). וּפָשׁוּט הוּא כִּי זֶהוּ כְּנֶגֶד הַסְּפִירוֹת חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת שֶׁכֵּן רַק בְּחָכְמָה (לִמּוּד זוֹהַר וּפְנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה) יִבָּנֶה בַּיִּת (הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי) הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת. וְיָדוּעַ כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה כֻּלּוֹ עַל פִּי הֶחָכְמָה (פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַקַּבָּלָה) אֲשֶׁר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לָמַד הֵיטֵב, וַאֲשֶׁר נִמְסְרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה עַל מְנָת לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְכֵן יָדַע זֹאת דָּוִד הַמֶּלֶךְ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. אֲשֶׁר בָּנָה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה עַל פִּי אוֹתָהּ חָכְמָה (פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַקַּבָּלָה), וְלֹא כַּאן הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ.

כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמוֹך עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחַק

בְּיָמִים קָשִׁים אֵלּוּ הָעוֹבְרִים עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַה יִוָּלֵד יוֹם, וְרַבִּים שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בַּמֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם וּלְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת ה' יִשְׁמְרֵנוּ. בְּוַדַּאי צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וְלִלְמוֹד בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקַי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זְכותו יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, הַמַּבְטִיחַ שֶׁבִּזְכוּת הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נֵצֵא מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, (אַף לְלֹא הֲבָנָה כְּלָל כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ). וּכְדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמוֹך עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחַק. וְרוֹאִים מִזֶּה בַּעֲלִיל שֶׁרַק בִּזְכוּת הַקְּרִיאָה וְהַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מֻבְטָח לָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה וְנִגָּאֵל בְּרַחֲמִים בְּלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוּכַל לַעֲסוֹק מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּנָקֵל

לָכֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל מִידֵי יוֹם לִלְמוֹד וְלִקְרֹא בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְהַצְלָחַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל וּלְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה, לָכֵן הֶחְלַטְנוּ לְהַדְפִּיס קוּנְטְרֵסִים הַמְּחֻלָּקִים ל-54 שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה – כְּדֵי שֶׁכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוּכַל לַעֲסוֹק מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּנָקֵל, וּבְשַׁבָּת יִלְמַד עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. וּמִי שֶׁמְּעוּנְיָן לַעֲזוֹר לְכָּךְ יִהְיֶה שֻׁתָּף לָרַשְׁבִּ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן".

גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִמְזַכֵּי הָרַבִּים וּמוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, אִם שָׁמַע, מְקַבֵּל שְׂכַר עַל כָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת

הַגר"א בְּמִשְׁלֵי (יב, יד), מְבָאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִמְזַכֵּי הָרַבִּים וּמוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ. אִם שָׁמַע, מְקַבֵּל שְׂכַר עַל כָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת, וְגַם אִם לֹא שָׁמַע, מְקַבֵּל כָּל חֶלְקוֹ הַטּוֹב, וְזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת חֵלֶק הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלּוֹ. בְּמִשְׁנֶה אָבוֹת (פרק ה) אִיתָּא: "כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ". וּבַּמְאִירִי  (יומא דף פז עמוד א): "וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא לְיָדוֹ – שְׁלֹא יֵרֵד הוּא לֶגְהֵינֹם וְתַּלְמִידָיו נוֹחַלִין גַן עֵדֶן שֶנֶא' כִּי לֹא תַעַזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת". וּבְסֵפֶר כָּלְבּוֹ (סימן סז) כָּתַב: "וְאַשְׁרֵי הַזוֹכֶה וְהַמְזַכֶּה אֶּת הָרַבִּים, וְכָל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִלוֹ".

אִם בִּזְכוּתְךָ יִלְמַד אֲפִילוּ יְהוּדִי אֶחָד תּוֹרַת הַזּוֹהַר הֲרֵי תִּזְכֶּה לְמִילְיוֹנֵי שְׁנוֹת תּוֹרָה

וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לִזְכּוֹת לָעוֹלָמוֹת נֶצַח! "עַיִן לֹא רָאֲתָה.." וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה – הִנְּךָ יָכוֹל לְחַלֵּק סֵפֶר "עֶרְכָּהּ שֶׁל שָׁעָה", הַמְעוֹדֵד וּמְעוֹרֵר לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְיוֹם טוֹב. – וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִלְמַד אֲפִילוּ יְהוּדִי אֶחָד תּוֹרַת הַזּוֹהַר הֲרֵי תִּזְכֶּה לְמִילְיוֹנֵי שְׁנוֹת תּוֹרָה, כִּי כָּל הַלּוֹמֵד שָׁעָה זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת עוֹלָה לוֹ לַמֵּאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, וְאִם תַּכְפִּיל בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וָיוֹ"ט, לְכָל יְמֵי חַיָּיו, [יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה] תַּגִּיעַ ל- 640 מִלְיָארְד שָׁנָה תּוֹרָה. וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִתְאַרְגֵן שִׁיעוּר לְמִנְיָן יְהוּדִים שֶׁיִּלְמְדוּ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ תַּגִּיעַ לִסְכוּם אַגָּדִי שֶׁל מִלְיָארְדֵי שָׁנִים תּוֹרָה, (שנות תורה).

כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם הוּא בְּאֶלֶף

וּבְזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא קס"א.) כָּתוּב: שֶׁכָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם הוּא בְּאֶלֶף, וְעוֹד כַּיָּדוּעַ כָּל עֲשָׂרָה בֵּיהּ שְׁכִינָה שַׁרְיָה, אַתָּה מַכְפִּיל כָּל מִנְיָן יְהוּדִים בְּאֶלֶף. תַּגִּיעַ לְמִסְפַּר שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְחַשֵּׁב 6 זִילְיוֹן ו' 400 טְרִילְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה. – וּמִי יוּכַל לְחַשֵּׁב אֶת גּוֹדֶל הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי שֶׁיִּזָּקְפוּ לִזְכוּתְךָ בְּוַדָּאוּת!!! – חֲזִינָן הַשְׁתָּא עַד כַּמָּה גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ שֶׁל הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, אֵין לָנוּ אֶלָּא לְחַזֵּק אֶת יְדֵי עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹסִיף לָהֶם אֹמֶץ וְכֹחַ וְחֹזֶק בַּעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אִמְּצוּ מָתְנַיִם וְחִגְרוּ עֹז לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָפִיץ אֶת אוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, לְפַרְסֵם כֹּחוֹ בָּעוֹלָם וּלְסַיֵּעַ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְהוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת חָיִל וּלְהַרְבּוֹת חֲיָלִים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא לְאוּקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא. וְהַלְוַואי שֶׁנִּזְכֶּה בְּשָׁבוּעַ הַזֶּה, פָּרָשָׁה זוּ, בָּהּ הִתְחִילָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ יָחַד לַגְאֻלָּה הַשְׁלֵימָה בְּקָרוֹב.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה הִבְטִיחַ: מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים. עַל כֵּן בּוֹאוֹ וְנִתְמַסֵר לְמַעַן הַגְּאוּלָה, וְנִתְקַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וָטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי תֵּכֶף נִגָּאֵל, וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, לִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת. בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד.

בָּרוּךְ  ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמְלוֹךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

מכתב מכ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

ב"ה, עש"ק לסדר "למען תהיה תורת ה' בפיך" "למען" גימטריה "קץ" חודש שבט שנת "תש"ע" לפ"ק. – "ספר אור הזוהר" בגימטריה תש"ע חוּשְׁבַּן דְּדֵין כְחוּשְׁבַּן דְּדֵין.

החיים והשלום וכל טוב סלה, אל כבוד אדמורי"ם, ראשי הישיבות, מרביצי התורה, ורבנים, מגידי השיעורים בדף היומי ובשולחן ערוך יומי, ודי בכל אתר ואתר, וכל העוסקים במלאכת הקודש שליט"א.

באנו להציע לפניכם הצעה נפלאה לזכות את הרבים בלימוד תורת הרשב"י זי"ע ולקרב הגאולה, כמובא בספרים הקדושים החובה הקדושה המוטלת על כל אחד ואחד ללמוד הזוהר הקדוש.

לכן היות שהציבור מתאסף בזכותכם לקבוע עיתים לתורה בתורת הנגלה, יש בידכם לזכותם בתורת הנסתר והיו לאחדים, דהיינו להתחיל את השיעור או לסיים את השיעור בלימוד ספר הזוהר הקדוש על פרשת השבוע משך חמש דקות כמבואר בַּסֵּפֶר סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב (דַּף ט"ז:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תִּדְבַּק נַפְשְׁךָ בְּסִפְרֵי יְרֵאִים שֶׁתִּרְאֶה בְּכָל עֵת חִיּוּבְךָ לְבוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, וּבִפְרָט בְּסֵפֶר הַזֹּהַר שֶׁהוּא עִקַּר כָּל סִפְרֵי מוּסָר, וְהוּא יַלְהֵב לִבְּךָ בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ לָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה, סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא הַמַּפְתֵּחַ וְהוּא הַסּוֹגֵר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. ובספר זכירה לחיים להגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל (ח"א דף לג ע"ג), "מוסר ה' שיש בזוהר הקדוש מוסר השכל יתר על כל בעלי ספרי מוסר, וכל תיבה ותיבה נוקב ויורד בתווני דלבא", עד כאן. וכתב החיד"א זצ"ל, שאין עוד לימוד בעולם המזכך הנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש,

וכתב הרמ"ק בספר אור הנערב כי בעת לימוד סתרי תורה מתעורר בנפש רגש נפלא להשם יתברך כי עזה כמות אהבה, ומובא ברַעְיָא מְהֵימְנָא בְּזֹהַר פָּרָשַׁת נָשׂא, (דַּף קכ"ד:): וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל "לְמִטְעַם" מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי, וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דְּבָרִים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. [תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶּה, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים.

ובתקונים סוף תקון ו', מֵהַאי חִבּוּרָא דִילָךְ, כַּד יִתְגַּלֵי לְתַתָּא בְּדָרָא בַתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ (וַיִּקְרָא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר. ובתקון ל' בספר כסא מלך, וזה לשונו: "כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד קַבָּלָה, וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה". ובתקון מ"ב שם בכסא מלך, "כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. ואֵין נַחַת רוּחַ לַהַשֵּׁם כָּעֵסֶק בְּנִשְׁמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הַמְקֻבֶּלֶת כִּי מִמֶּנָּה יוֹדֵעַ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמִצְווֹתָיו…". עד כאן.

וכתוב באֶבֶן שְׁלֵמָה (פֶּרֶק ח' אוֹת כ"ו להגר"א זכרונו לברכה) פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הֵם חַיִּים לִפְנִימִיּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת הַגּוּף, וְהָעוֹסְקִים בְּרֶמֶז וְסוֹד אֵין יֵצֶר הָרַע יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם. וכתב עוד שם (בפֶּרֶק י"א אוֹת ג') דהַגְּאֻלָּה לֹא תִּהְיֶה, רַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה.

וכָּתַב בְּסֵפֶר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה (שַׁעַר ו' פֶּרֶק ג') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין אָדָם יָכוֹל לָבוֹא אֶל קְצָת הַשָּׂגַת גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מִכָּל לִמּוּדֵנוּ, כְּמוֹ מִלִּמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וּבְיִחוּד מִלִּמּוּד סֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים, חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְכוּ'.

וְהָרַב הֶחָסִיד בַּעַל חוֹבַת הַלְּבָבוֹת כָּתַב בְּשַׁעַר אַהֲבַת הַשֵּׁם (פֶּרֶק ו' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ): וְרָאוּי לְךָ, אָחִי, לָדַעַת כִּי זְכוּת הַמַּאֲמִין אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הָרְחוֹקָה בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ לֶאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ, וְאִלּוּ הָיָה קָרוֹב לַמַּלְאָכִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת וּמִנְהֲגֵיהֶם הַמְשֻׁבָּחִים וְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְאַהֲבָתָם הַזַּכָּה בּוֹ אֵינָם כִּזְכֻיּוֹת מִי שֶׁמּוֹרֶה בְּנֵי אָדָם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וּמְיַשְּׁרָם אֶל עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו נִכְפָּלוֹת בַּעֲבוּר זְכֻיּוֹתָם בְּכָל הַיָּמִים וּבְכָל הַזְּמַנִּים וְכוּ'. עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.

וּכְאוֹר לָעֵינַיִם בֵּאוּרוֹ שֶׁל הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּתַב עַל כָּךְ: "הִנֵּה מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁחִבּוּר הַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ' עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים. וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ, וְזֶה שֶׁאָמַר וּבְגִינֵהּ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וְכוּ', כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, כֵּן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ" (עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מַאֲמָר רִאשׁוֹן, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית).

כְּמוֹ כֵן, בְּנוֹסָף לַמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל קֵרוּב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים, מְסֻגָּלִים הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְלִהְיוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה מִפְּנֵי כָּל צָרָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

וְגַם עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא יִהְיֶה בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וְקַלּוּת הַגָּלוּת וְהַשְׁבָּתַת הַקִּטְרוּגִים (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעְיָן רִאשׁוֹן נָהָר כ"ד).

הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ (הַקְדָּמַת הָרַב חַיִּים וִיטַאל לְעֵץ חַיִּים).

בספר אמרי קודש (פט"ו), שחיבר בעל פי' המשניות מהרי"ח (שהיה מרואי פני אדוננו הגר"א זכרונו לברכה), וזה לשונו: "והלימוד ביום יהיה וכו' וספרי מוסר, חיובם גדול ממש, כמו להתפלל או להניח תפילין וכו', וזוהר – טוב מאוד ללמוד, פשיטא למי שמבין עמקותו מעט, אלא אפי' ללמוד לפי פשוטו גם יש בו מוסר גדול, ולשונו מסוגל", עד כאן.

ובצוואת רבינו הגאון רבי יעקב מליסא (או"ג), "גם בכל שבת תקבעו ללמוד שיעור בזוהר הקדוש", עד כאן.

והגאון רבי אברהם ענתבי זצ"ל בספרו "אהל ישרים" (שער התשובה, פרק א'), כתב וזה לשונו: מצאנו ראינו משם האר"י זכרונו לברכה שלימוד בספר הזוהר והתקונים הם יועילו לנשמה להזדכך מאד, אעפ"י שאינו מבין האדם עומק כוונתו, … אין ספק שנמחלים עונותיו, ויברחו המזיקים והסט"א ממנו הרחק כמטחוי קשת… וגם בשבתות לא ילמוד אלא בספר הזהר, שהשבת קדש וספר הזוהר קדש. וכתב בשבחי האר"י זכרונו לברכה על אחד רשע שבא לפניו ורצה תקון לעונותיו ממנו, ומכלל התקונים שמסר בידו שילמוד בכל יום כמה דפים מספר הזוהר, וסגולת לימוד ספר הזהר יועיל לאדם להכניס יראת ה' בלבו.

ובספר "מאיר עיני ישראל" (כ"ג עמוד תקנ"ו), מובא שמקורבו של רבי שלמה בלוך זצ"ל (תלמיד החפץ חיים) כותב, שרבי שלמה סיפר לו על רבו מרן החפץ חיים זי"ע, שכל שבת קודש למד את הזוהר של הפרשה, גם היה אומר לאחרים שילמדו הזוהר של הפרשה, אפילו בחורים. והיה אומר שרובו כמדרש.

ובמכתבי מרן החפץ חיים זצ"ל (דף יד אות ג' בדפוס החדש), שסיפר בנו הרב אריה ליב על אביו מרן החפץ חיים, שהחזיק מאד בחכמת הקבלה באמרו כי הוא אחד מחלקי תורה היותר נעלים (וכעין מאמרם דבר גדול מעשי מרכבה), ומרגלא בפומיה תמיד כי בלי סתרי תורה מגששים אנו באפילה, ואי אפשר לבא עד חקר אלוה בהנהגתו עם הבריאה, אמנם דאג כי לא יספיק לו הזמן להתעמק בה, בשביל לימודיו הנגלים שהם צורך רבים, ועיין בספרי הקבלה רק לפעמים, ועל פי רוב בלילה בשעה מאוחרת, כה זוכר אנכי מימי נעורי, ספרי קבלה היה לו רק מהמחברים הקדמונים, כמו ס' יצירה, וספרא דצניעותא עם ביאורי הגר"א, כן ס' התמונה, וספרי הזוהר, כן ס' הפרס לקורדיווירו, וספרי עץ חיים ופרי עץ חיים, כן ספר עבודת הקודש להגבאי, וספרי הר"י גיקטליא ה"ה שערי אורה וגינת אגוז וספר שפע טל, זולתם לא (ועוד עיין שם עמ' קע"ב אות צא, ראה אור הזוהר דף 82).

וספר מעשה איש (ח"ג עמ' צח), מובא שמרן החזון איש זצ"ל אמר להגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל: שאין ספר מוסר כל כך טוב כמו ספר הזוהר ופעם אמרו ללמוד זוהר, ואף הוא עצמו למד ספר הזוהר עם הגאון רבי שמריהו זצ"ל, עד כאן.

ובספר לב אליהו ח"א (במעשים והנהגות עמ' עה), מובא שהגאון רבי אליהו לאפיאן זצוק"ל בכל יום אחר הצהרים היה לומד זוהר הקדוש בנעימות קולו והתלהבות גדולה.

ובספר "המשגיח דקמניץ" (פ"ו עמ' פח), מובא שהגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל בהיותו תלמיד בישיבת קמניץ היתה לו קביעות בכל לילה לפני השינה בספר הקדוש זוהר עיי"ש.

והרה"ג ר' חיים קמיל זצ"ל ראש ישיבת אופקים, נהג אחר סעודת ליל שבת ללמוד דברי הזוהר הקדוש ומדרש תנחומא על פרשת השבוע.

ועוד ישיג תועלת מרובה מלימוד הזוהר אפי' בדרך בקיאות, כמו שכתב מורינו הרב רבי חיים ויטאל זצ"ל בשער רוה"ק (דף יא:), וזה לשונו: "וכן אמר מורי זכרונו לברכה (דהיינו האר"י הקדוש) להר"א הלוי עצה טובה לענין השנה שילמוד בזוהר דרך בקיאות בלבד בלי שיעמיק בעיון מ' או עלים בכל יום, ושיקרא בספר הזוהר פעמים רבים", עכ"ל.

ובספר עבודת הקודש להגאון חיד"א זכרונו לברכה (מורה באצבע אומ"ד), לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו והוא תיקון גדול לנשמתו וכו'. (ראה אור הזוהר דף76, 82).

וכתב הגאון ר"ח פאלאג'י זצ"ל בספרו "לוח ארז" (פ"ו), וזה לשונו: הגם דבכל התורה שלומד האדם הנה שכרו איתו, מכל מקום בלומד בדברי קבלה זוהר הקדוש חדש וישן ותיקונים וכתבי גורי רבנו האר"י זכותו יגן עלינו אמן וכדומה להם, נשגב הלימוד מאד, כי אפילו אינו מבין מה שלומד, שכרו מרובה, ומסוגל להבריח ממנו היסורין.

ובספר: "זכירה לחיים" (בהקדמה), כתב וזה לשונו: ואת זה כתב הרב זכרונו לברכה בגליון הזוהר הקדוש סדר חיי שרה (דק"ל ע"ב), דמי שישיג בלימוד ספר הזוהר ופירושו בדיוק ובעיון מובטח לו שהוא בן עולם הבא, עד כאן דבריו.

בספר הילולא רבא (דף ג"ן ע"ב), דכל העוסק בספר הזוהר יהא נשמר מכל דבר רע, דראשי תיבות ר"גלי ח"סידיו י"שמור גימטריה זוה"ר.

עוד כתב (בדף נ"ה ע"ב) דהלומד בספר הזוהר מכניע את יצרו הרע וקונה שלימות בעולם הזה ובעולם הבא יעיין שם. ועל הכל דלימוד הזוהר מקרב הגאולה, והקליפות כרות יכרתון כמו שכתב שם פעמים רבות.

ובקונטרס חיים ומזון (ח"ב אות מ"ד), הבאתי מספר קרבן מנחה "גם כי יתנו בגוים" גימטריה ספ"ר הזוה"ר, כי על ידי זה עתה אקבצם עיי"ש. והא שמיע לי דבספר הזוהר ירגיל יותר מהתיקונים ביום ובתקונים ירגיל בלילה יותר מביום, לפי מה שכתוב ד"ה "מאור הגדול" הוא ספר הזוהר, ו"המאור הקטן" הוא ספר התיקונים, כמו שכתוב שם בספר הילולא רבא (דף נ' ע"א).

וכתב עוד שם (ח"א דף י"ד ע"ד), על מאי דאמר רשב"י ע"ה "אנא שכיח בעלמא, דהא בחיי לא יתיב עלמא בצערא" (זוהר בראשית דף רכח ע"א), וזה לשונו: מזה תבין דהלומד בזוהר ישן וחדש ותקוני הזוהר בקביעות ורגילות מובטח לו דיגן עליו דגדולים צדיקים במיתתן… ועיין סדר יתרו דף ס"ח ע"א מה שכתב הרמ"ז (רבי משה זכות) דאם אינו לומד בזוהר הקדוש יכסיפו לו בעולם הבא, יע"ש, ועוד יתירה על זאת דברי מורינו רבי חיים וויטאל זי"ע, וזה לשונו: אָמַר עוֹד (יִרְמְיָה ד כד): "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ", כִּי הַגְּבָעוֹת הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבַּחוּרִים הַנִּקְרָאִים גְּבָעוֹת אֵצֶל בְּחִינוֹת הֶהָרִים הַנִּזְכַּר, הִנֵּה הַגְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ לְגַמְרֵי, כִּי בִּרְאוֹת הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים אֶת הַגְּדוֹלִים הֶהָרִים הָרָמִים רוֹדְפִים יוֹמָם וָלַיְלָה אַחֲרֵי הַפְּשָׁטִים וְאֵינָם עֲסוּקִים בַּחָכְמָה הַזֹּאת וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי מִיִּרְאָתָם לִכָּנֵס בָּהּ הֵם נִמְנָעִים מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ כַּנִּזְכַּר, וְעַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין בַּתּוֹרָה אֶלָּא פְּשָׁטֶיהָ וּלְבוּשֶׁיהָ בִּלְבַד עַל דֶּרֶךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר שָׁם בַּזֹּהַר. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה הַסִּבָּה כִּי תּוֹרַת עוֹלָם הַבָּא אֵינֶנָּהּ כִּפְשָׁטָהּ רַק עַד שָׁם עוֹסְקִים בְּרָזֵי הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְזֶה שֶׁלֹּא בָּחַר בָּהּ וְלֹא טָרַח בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לֹא יֹאכַל בְּשַׁבָּת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ" וְגוֹ'. (אור הזוהר דף 493).

חזינן השתא עַד כמהְ גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ שֶׁל הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, אֵין לָנוּ אֶלָּא לְחַזֵּק אֶת יְדֵי עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹסִיף לָהֶם אֹמֶץ וְכֹחַ וְחֹזֶק בַּעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אַמְּצוּ מָתְנַיִם וְחִגְרוּ עֹז לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָפִיץ אֶת אוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לְפַרְסֵם כֹּחוֹ בָּעוֹלָם וּלְסַיֵּעַ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, והוסיפו לעשות חיל ולהרבות חיילים לקודשא בריך הוא ואורייתא לאקמא שכינתא מעפרא.

ועוד לימדנו מורינו הרמח"ל אגרת ט"ו (רמח"ל לרב"ך) וזה לשונו: ואודיעך בזה סוד גדול מה שאמר הכתוב: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וכו’ ושבת עד ה’ אלהיך" וכו’ (דברים ד, ל), דע, כי התגברות הסטרא אחרא לגזור חס ושלום גזירות על ישראל, נמשך לפי עלייתה להתאחז ולינק במדרגות, כי כפי עלותה כך מתגברת. והנה היא עולה ומתגברת בספירות זו"ן, ואז נדחקים ישראל דוחק אחר דוחק. עד שהיא מגעת ל"אימא", והיא חושבת להתדבק שם גם כן, בסוד, "אימא דינין מתערין מינה" (זוהר ח"ג סה א), אך באמת אינה יכולה, כי אימא היא חירות. ואז אדרבה, ישראל מתדבקין בה ובורחין בסוד התשובה, ולכן היה צריך המלך שגזירותיו קשות, שהולך ומתגבר מספירה לספירה עד שמגיע לאימא ושם נשבר כוחו, כי אדרבה מתעוררת התשובה לישראל. והוא סוד "לפני שבר – גאון" (משלי טז, יח), ועל כן גם בריחת משה ורשב"י היו על ידי הגזירה, וכיון שבבריחה זאת נעשה ספר הזוהר, הנה כבר ענין התיבה קיים ועומד לכל מי שיזדמן אליו, דהיינו: הנדבק בספר הזוהר כבר מגיע ל"אימא" ויצא מן הסטרא אחרא, ואין צריך לו חבלי משיח, כמוזכר ברעיא מהימנא פרשת נשא, בענין שהבאתי למעלה בתחלה. והנה, עם כל זה, לא נתגלה הזוהר אלא בזמן הרבה אחרי העשותו, כי הלא הפעולה הזאת אינה צריכה להימצא אלא בזמנה, פירוש: שיברחו ישראל בסוד הזוהר הזה, כי פעולתו אינו אלא בסוף יומיא בדרא דמלכא משיחא – בסוף הימים, בדורו של מלך המשיח. (אגרות רמח"ל אגרת ט"ו, רמח"ל לרב"ך)

והנה, בימינו אנו, זכינו שספר הזוהר מצוי לכל אדם בכל קצוות תבל, וכפי הנראה שזו כוונת הדברים, שפעולת ספר הזוהר (שאמנם נתגלה בתקופה מאוחרת יחסית לתקופת רשב"י) צריכה להימצא לכלל ישראל בסוף הימים, בדורו של משיח, כלומר בדורנו אנו, וכקריאת כל גדולי הדור את הציבור ללימוד בספר הזוהר דווקא בתקופה זו. ואמרו רבותינו, שנכון שאדם יקציב לעצמו אפילו קריאה של דבר מועט בספר הזוהר מדי יום, ובכך יוכל בעזרת השם לדבוק בספר הזוהר. ומלבד כוחו של ספר הזוהר לבטל את חבלי משיח עבור האדם הדבק בו, הרי ידוע שספר הזוהר ממרק את נשמת האדם מכל דבר רע, והקריאה בו היא סגולה לכל הישועות וההצלחות. (אגרות רמח"ל אגרת ט"ו, רמח"ל לרב"ך)

ודרשו דורשי רשומות … וגם מי שאינו מבין, נִרְמֹז לוֹ, דְּאַף עַל גַּב שֶׁאָדָם הוּא כִּבְהֵמָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, עִם כָּל זֶה מִשְּׁמַיָּא יִכְפְּלוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. וְיֵשׁ רֶמֶז בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים לו ז) 'אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ הֲוָיָ"ה', דְּתֵבוֹת 'תּוֹשִׁיעַ הֲוָיָ"ה' עִם הַתֵּבוֹת וּשְׁתֵּי כּוֹלְלִים שֶׁל תֵּבוֹת יַעֲלוּ כְּמִסְפַּר תֵּבוֹת 'זֹהַ"ר תִּקּוּנִי"ם' בְּדִקְדּוּק צ"ח. (הַקְדָּמַת הַמּוֹצִיאִים לָאוֹר סֵפֶר הַתִּקּוּנִים דְּפוּס לִיווֹרְנוֹ)

ואמרו חז"ל במשנה מסכת סנהדרין (פרק י משנה א') כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. "חל"ק" ראשי תיבות "חיזוק לימוד קבלה", ללמדינו שלכל ישראל יש חלק בזוהר הקדוש, ועוד, שעל ידי לימוד הקבלה – ספר הזוהר הקדוש יזכו לעולם הבא, [ראה לעיל] ועוד "חלק" גימטריה "צמח"  דעל ידי זה נזכה ל"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", וקרנו תרום "בישועתך" – בישועתך –גימטריה [עם האותיות] "תש"ע גאולה". ולפי זה מובן מה שכתב מורינו רבי חיים וויטאל זי"ע, דכל חלקו בעולם הבא תלוי בלימוד זה, ועוד כתב  הרמ"ז (רבי משה זכות) דאם אינו לומד בזוהר הקדוש יכסיפו לו בעולם הבא, יעיין שם,

נִשְׁאַר לָנוּ אֵיפֹה לְבָרְכְכֶם, הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת חַיִל לְהַרְבּוֹת חַיָּלִים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הִיא וְאוֹרַיְתָא, וִיהִי הַבְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם עַד אֲשֶׁר תֻּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶת הָעוֹלָם לִשְׁלֵמוּתוֹ הָאֲמִתִּית, וִיהִי שֵׁם ה' שָׁלֵם וְהכסא שָׁלֵם וְתִכּוֹן מלכותו לָעַד בְּבִיאַת מַלְכֵּנוּ וּמְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. וּכְדַאי הוּא רַשְׁבִּ"י, הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין וּלְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וְעֵינֵינוּ תֶּחֱזֶינָה בְּהִגָּלוּת נִגְלוֹת אוֹר הַשֵּׁם וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס

אבדק"ק עטרת ישעיה האלמין בית שמש

 

 

---