בעזהשי"ת
מצות קידושין וחופה בכוונה
יאמר נוסח דלהלן לפני הקבלת פנים בזוית, במתינות וכוונה כראוי
ואם יש פנאי יאמרנו גם לפני החופה. ואם לא, יאמר נוסח הקצר דלהלן.
מצות אלו מקיימים פעם אחת כל ימי חייו וחבל שלא לקיימם בשלימות הראוי ובכוונה הראוי' ועל כן יזדרז לומר כל דלהלן בכוונה גמורה, כי שלימות המצוה תלוי גם במחשבה כמבואר בדרך פיקודיך
בהקדמה באורך.
ובענין כוונה לקידושין עיין של"ה שער האותיות או' ק'. ודפ"ק מ"ע א'. ודרך המלך על הרמב"ם ה'
אישות פ"א בשם המנ"ח.
(ונכון הדבר שבביתו לפני הנסיעה לבית החתונה, יאמר נוסח זו מתוך מתינות וישוב הדעת וכוונה, ואז יתחיל ככה: הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עַכְשָיו לְבֵּית הַחַתוּנָה לִישָא
אִשָה כְּדֵי לְקַיֵים וכו').
הֲרֵינִי |
מוּכָן וּמְזֻמָּן לִישָׂא אִשָׁה כְּדֵי לְקַיֵים מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִצְוַת לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, וּשְׁאַר כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הַתְּלוּיִין בָּהּ מִן הַתוֹרָה וּמִדְרַבָּנָן. וְהֲרֵינִי מְכַוֵין בִּנְתִינַת טַבַּעַת שֶׁל קִידוּשִׁין לִקְנוֹת הָאִשָׁה. וְבְּעַמִידָה תַּחַת הַחוּפָּה וְכֵן בְּיִחוּד עִמָהּ אַחֵר הַחוּפָּה לְקַיֵים מִצְוַת חוּפָּה לִקְנוֹתָהּ לְגָמְרִי. (ואם החתן הולך לבאדעקי"ן יוסיף: וְגַם בְּכִּיסוּי הַצָעִיף הַנִקְרָא
באַדעק"ן כַּוָונָתִי לְקַיֵים מִצְוַת חוּפָּה).
וְכֵן |
בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּעֵת הַחוּפָּה, אֲנִי מְכַוֵון לָצִאת, בֵּין בְּבִּרְכַת בוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן
וּבֵין בְּבִּרְכַת הָאֵירוּסִין וְכֵן בְּבִּרְכַת חֲתַנִים.
וְיָדַעְנוּ |
כִּי כָּל פְּרַט וּפְּרַט רָבּוּ סוֹדוֹתָיו וּרְמָזָיו וּבָּשָׂר אֲנַחְנוּ וְלֹא בִּינַת אָדָם לָנוּ, וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּקַבֵּל מַעֲשֵׂי הַמִצְוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלוּ כְּאִילוּ כִּיוַונְנוּ בְּכָל הַכַּוָנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵין וּכְּאִילוּ קִיַימְתִּים בְּכָל פְּרָטֵיהֶם וְדִקדוּקֵיהֶם וְתַּרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, וְדֶרֶךְ כְּלַל אָנוּ מְכַוְונִים בַּכֹּל לְתַקֵן אֶת שׁוֹרֶשׁ מִצְוֹת אֵלוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם יִ-הֵ בְּוָ-הֵ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבוֹרֵא
יִתְבָּרֵך שְׁמוֹ.
וְהִנֵה |
עָשִיתִי הַבָּא בְּיָדִי, וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךֹ תִּטַע אַהֲבָה וְאַחֲוַה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵים מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה וְכָל הַמִצְוֹת הַנִמְשָׁכוֹת וּתְבָרְכֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וּתְקַיֵים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא תְאוּנֶה
אֵלֶיךֹ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב באהלך.
וּבְרוֹב |
רַחֲמֶיךָ תִּשְׁמְרֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבִּפְרַט בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִשְׁתֶּה וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם תְּקָלָה וְשׁוּם מִקְרֶה רָע, וְתַצִילֵנוּ מֵעַיִן הָרָע, וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם יִהְיֶה עָלֵינוּ סִתְרָה צִנָה וְסוֹחֵרָה, וִיהִי נוֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
כּוֹנְנֵהוּ:
נוסח קצרה לומר לפני החופה
(וביש פנאי וישוב הדעת יאמר נוסח דלעיל)
לְשֵׁם |
יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיה בּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵים מִצְוַת קִידוּשִׁין בְּטַבַּעַת. וְגַם מִצְוַת חוּפָּה עַל יְדֵי עַמִידָה תַחַת הַחוּפָּה וְיִחוּד בְּחֵדֶר מְיוּחָד (ועַל יְדֵי כִּיסוּי הַצָעִיף) וְלְקַיֵים מִצְוַת אֲמִירַת בִּרְכַת אֵירוּסִין וּנְשוּאִין עַל יְדֵי שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה, וְהַכָנָה לְקִיוּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ. וִיהִי רָצוֹן שֶיְהֵא חָשוּב לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כְּאִילוּ קִיַימְתִּים בְּכָל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדוּקֵיהֶם וּכְּאִילוּ כִּוַנְתִּי בְּכָל הַכַּוָונוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵין. וִיהִי נוֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
כּוֹנְנֵהוּ:
בעזהשי"ת
אמירה לפני קידוש*
(עפ"י שו"ע, והאריז"ל, של"ה, אור השנים, חיד"א, שלחה"ט)
הֲרֵינִי |
מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵים מִצְוַת קִידוּשׁ עַל הַיַיִן לְקַיֵים מִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁצִיוָנוּ לְהַזְכִּיר בְּפֶּה קְדוּשַׁת יוֹם הַשַׁבָּת שֶׁנָתַן לָנוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, עַל הַיַיִן, שֶׁנֶאֱמַר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, וּכְּמוֹ שֶפֵּירְשׁוּ רַבוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְגַם לְהַזְכִּיר בּוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁדָרְשוּ רַבוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְגַם לוֹמַר פַּרְשַׁת וַיְכֻלּוּ לְהעִיד עֶל בְּרִיאַת שׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבְּבִּרְכַת בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן לָצֵאת גַם עַל יַיִן וּשְאַר הַמַשְׁקִין שֶׁאֶשְׁתֶּה לִפְנֵי הַסְעוּדָה וּבְּתּוֹך הַסְעוּדָה. וּלְקַיֵים מִצְוַת קִידוּשׁ בְּמָקוֹם
סְעוּדָה דַוְקָא.
וַהֲרֵינִי |
מְכַוִין לְהוֹצִיא גַם אֶת בְּנֵי בֵּיתִי וְכָל הָרוֹצִין לָצֵאת, בְּכָל זֶה. וְכַּוָונָתִי לְקַיֵים כָּל מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם וּלְתַקֵן שֹׁרְשָׁהּ בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן, ולְהעִיד עַל יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרֵך שְׁמוֹ לָעַד אֲשֶׁר הֶאֱצִיל בָּרָא יָצַר וְעָשָׂה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאֵין שֵנִי לוֹ וּבָּחַר בְּיוֹם
שַׁבָּת קָדְשוֹ לְקַדְשוֹ מִכָּל הַיָמִים.
לְשֵׁם |
יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְחַבֵּר אַרְבַּע אוֹתִיוֹת יִ"הֵ בְּוָ"הֵ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לְמֵיקוּם שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא וּלְיַחֵד הַדוֹדִים וְלעֲשׂוֹת עִטְרִין וְקִשוּטִין לִשְׁכִינָה הַקְדוֹשָׁה וּכְּדֵי לְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן וְאִילָן הָעֶלְיוֹן וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רַע אֶת מִצְוָה זֹאת וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִסֵא כְבוֹדֶךָ. וּבְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִילוּ כִּוַונתִּי בְּכָל הַכַּוָונוֹת וְהַסוֹדוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, וִיְהֵא חָשוּב לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כְּאִילוּ קִיַימְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקדוּקֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ קִידוּשׁ זֶה עִם קִידוּשֵׁי בָּנֶיךָ הַיוֹדעִים וּמְכַוְנִים כְּהוֹגֶן, וְיִמָשֵך שֶפַע וּבְּרָכָה רַבָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמִשָׁם יִשְׁפַּע עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמוֹר כָּל שַׁבָּתוֹת קָדְשֶׁךָ כָּל יְמֵי חַיֵינוּ בְּמַחְשָבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִמְחָה. וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
יוֹם |
הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי
בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֲלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן:
בָּרוּךְ |
אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַּׁבָּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְשַׁבָּת קָדְשְׁךָ,
בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַּדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
* תועלת אמירתה:
- שלא תהא אמירת קידוש כמצות אנשים מלומדה (עי' ס"ח מ"ו, ח"א כלל ה', מ"ב סי' ה').
- לדעת בעל באר מים חיים, טוב לומר כוונת המצוה בפה. וכן המנהג בתפילין, סוכה, בהמ"ז ועוד.
- מועיל כעין הכנה להלהיב הלב לקראת המצוה הגדולה לקדש יום השבת ולהעיד על יחודו ית"ש ובריאת שמים וארץ.
- תועלת גדול שלא ישכח לכוין כוונת המצוה, דאע"ג דביש הוכחה יוצא, מ"מ לא מקיים חלקי "מחשבה" שבהמצוה (עי' דפ"ק בהקדמה).
- מביא התעוררות לכל השומעים לקראת האמירה.
בעזהשי"ת
|
אמירה לפני אכילת סעודת שבת קודש*
(אומרה לפני הסעודה)
(עפ"י שו"ע, והאריז"ל, של"ה, אור השנים, חיד"א, שלחה"ט)
הֲרֵינִי |
מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵים מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָה וְאַכִילַת פַּת בְּשַׁבָּת וְלִבְצוֹע עַל לֶחֶם מִשְנֶה, (ואם מוציא אחרים יוסיף: וּלְהוֹצִיא בְּנֵי בֵּיתִי וְכָל הָרוֹצִין לָצֵאת בְּמִצְוַת לֶחֶם מִשְנֶה) וּלְבַלְבֵּל הַפַּת בְּמֶלַח, וּלְקַיֵים סְעוּדָה הָרִאשוֹנָה שֶל שַבָּת קוֹדֶשׁ (בסעודת ליל שבת יוסיף: שֶׁהוּא סְעוּדָתָא דְיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, הַנִקְרַאת סְעוּדָתָא דַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִישִׁין. בסעודת שחרית יוסיף: שֶׁהוּא סְעוּדָתָא דְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, הַנִקְרַאת סְעוּדָתָא דְעַתִּיקָא קַדִישָא. בסעודה שלישית יוסיף: שֶׁהוּא סְעוּדָתָא דְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, הַנִקְרַאת סְעוּדָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין קַדִישִׁין) וְאַסְמְכוּהָ אַקְרָא אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיְיָ. וְגַם לֶאֱכוֹל מַאֲכָלִים שוֹנִים לְהִתְעַנֵג בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ כְּמֹ"שֶׁ וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עוֹנֶג. וְהִנְנִי מְכַוִין לִפְטוֹר בְּבִּרְכַת הַמוֹצִיא כָּל מַה שֶׁיָבִיאוּ לֶאֱכֹל עַד אַחַר נְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים וְגַם מִינֵי כִּיסְנִין
וּמְזוֹנוֹת. גַם הְנְנִי מְכַוִין בִּלְבִישַׁת כְּסוּת נְקִיָה
וְכַּוָנָתִי |
לַעֲשוֹת וּלְהַשְׁלִים רְצוֹן הַבוֹרֵא בָּרוּך הוּא וּבָרוּך שְׁמוֹ, שֶׁצִיוָנוּ בְּכָל אֵלֶה, וּלְתַקֵן שֹרֶשׁ סְעוּדָה זֹאת בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן וְאִילָן הָעֶלְיוֹן
וְלַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבוֹרֵא יִתְבָּרֵך שְׁמוֹ.
וַאֲנִי |
מַאֲמִין שֶׁבְּכָל מַאֲלָל וּמַשְׁקֶה וּבְּכָל טְעִימָה שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ תְּלוּיִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְעוֹלָמוֹת וּנְשָׁמוֹת וְאוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּלִי שִׁיעוּר וְחֵקֶר. וִיהִי רָצוֹן מִלִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, שֶׁבִּזְכוּת קִיוּם סְעוּדַת שַׁבָּת וְעֹנֶג שַׁבָּת, אֶזְכֶּה לְתַקֵן כָּל מֶה שֶׁפָּגַמְתִּי בְּגִלְגוּל זֶה וּבְּגִלגוּלִים הַקוֹדְמִים בִּסְעוּדוֹת וְתַּעֲנוּגֵי רְשוּת וּמַאֲכָלוֹת יְתֵירוֹת וַאֲסוּרוֹת, וְהַצִילֵנִי בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ (בסעודת לילה יאמר: מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. בסעודת שחרית יאמר: מִדִינָהּ שֶׁל גֵיהִנֹם. בסעודה
שלישית יאמר: מִמִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג.
וּבִּזְכוּת קְדֻשַׁת סְעוּדָה זוּ יוּמְשָך לָנוּ שֶפַע וּבְּרָכָה לְכָל הָאַכִלוֹת וְהַשְׁתִּיוֹת שֶׁנֹאכַל וְנִשְׁתֶה כָּל יְמֵי חַיֵינוּ, וְיִמְשוֹך עָלֵינוּ שֶׁפַע קְדֻשָׁה וְטַהֲרָה מִנֹעַם וְעוֹנֶג וְעֵדֶן הָעֶלְיֹן, לְנַפְשֹתֵינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ לְהִתְעַדֵן בַּעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כְּדֵי שֶׁיִתְגַדֵל וְיִתְקַדֵשׁ שִׁמְךָ
הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ עַל יָדֵינוּ וְעַ"יְ כָּ"יִ אָמֵן.
לְשֵׁם |
יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֵד שֵׁם יִ-הֵ בְּוָ-הֵ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
יִשְׂרָאֵל.
וּבְּרוֹב |
רַחֲמֶיךָ תַּעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִילוּ כִּוַונתִּי כָּל הַכַּוָונוֹת וְסוֹדוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוֹת אֵלוּ עִם בָּנֶיךָ הַיוֹדְעִין וּמְכַוְונִין כְּהוֹגֶן. וּתְהֵא חֲשוּבָה לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כְּאִילוּ קִיַימְתִּים בְּכָל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדוּקֵיהֶם וְתַּרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם. וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
* תועלת האמירה, עמ"ש אצל אמירה לפני קידוש.