מדברי הרא"ש ז"ל בחומר תיקון עירובין

וזה לשון שאלות ותשובות רבינו אשר כלל עשרים ואחד:

תשובה על שלא רצה לשוב מאולתו מענין העירוב. אתה רבי יעקב ברבי משה דבאלינסיא כבר כתבתי לך על ענין העירוב שנהגו בכל גליות ישראל להתיר מבואותיהם המפולשין בין הכותים בצורת פתח, ואתה אסרת אותו לקהל פריריש וכתבת לי ראיותיך, ואני הודעתיך שאין בהם ממש. והזהרתיך שתחזור בך ותאמר לקהל שיתקנו מבואותיהם כאשר הורגלו על פי גדוליהם. והנה הוגד לי שאתה עומד במרדך ואתה מכשיל את הרבים בחילול שבת, לכן אני גוזר עליך אחר שיתן לך כתב זה בעדים שתתקן המבואות המפולשין לרשות הרבים של כותים בצורת פתח תוך שבועים אחר שתראה כתב זה, ואם לא תתקן המבואות כאשר כתבתי אני מנדה אותך. ואם היית בימי הסנהדרין היו ממיתין אותך כי אתה בא לעקור תלמוד שסידר רב אשי ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה. אותם שמתו ז"ל ואת אשר המה חיים עד הנה, לכן חזור בך ואל תטוש תורת משה רבינו ע"ה.

נאם אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל

סוד ירידת הבעל שם טוב הקדוש לעלמא הדין ורמז על זה:
ב"זע"ם" תצעד אר"ץ, ראשי תיבות: זביחה עירובין מקוואות.

הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ראה ברוח קדשו מה שיהיה הנסיון האחרון בעקבתא דמשיחא:

הבעל שם טוב הק' זי"ע שומע במתיבתא דרקיע ש"מקוה" ש'חיטה וע'ירוב הם יסודי הדת שהעולם עומד עליהם שמעתי שתלמידי הרבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה היו יושבים ביחד ומתווכחים איזהו הדבר העקרי שראש ומנהיג הדור צריך להשגיח עליו. יש מהם אמרו שהעיקר הוא להשגיח על הזביחה שיהיה השו"ב ירא שמים, וכן בכל שאר ענינים השייכים לזה כי חס ושלום מאכלות אסורים מטמטמים את הלב.

ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד. ויש אמרו מקוה היא העיקר להשגיח שהמקוה תהיה כשרה בלי שום חשש, כי אם יסוד בנין האדם הוא חס ושלום בלי כשרות קשה לו מאוד להתגבר על הרע רחמנא ליצלן. ואחר זה אמר להם מרן הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה בזה הלשון, תיתי לי כי בעת הזאת פלפלו גם כן במתיבתא דרקיע איזה מהם עיקר ואמרו כמר וכמר. והסימן הוא במקרא (חבקוק ג') בזע"ם תצעד ארץ ראשי תיבות "זביחה, "עירובין,"מקוה, כל אלה הם יסוד הארץ. עכ"ל.

על כן אנו מפרסמים תורת הבעל שם טוב זי"ע אשר למד אותנו מה ששמע במתיבתא דרקיע, אחד מג' דברים שצריכים להיזהר הוא עירובין, כי על ג' דברים הנ"ל זה נלחם הסמ"ך מ"ם. וראה בחק לישראל ערב שבת קודש פרשת בהעלותך שמביא דברי הזוהר הקדוש פרשת ויקהל כי כל מלחמת הערב רב הוא על השבת, וכמו שאנו רואים מי הם ראשי העירוב רב שנלחמים נגד גדולי ישראל זקני הדור שעשו עירובין, והצדוקים האלו [ראה בתשובות הרא"ש] יודעים שהגיע זמן הגאולה והם הם היחידים שמעכבים הגאולה שלימה. ואלו כופרים בתורת משה רבינו עליו השלום ושלמה המלך והבעל שם טוב זי"ע, וכופרים בכל ספרי השלחן ערוך ומזייפים כל התורה כולה לעיני כל ישראל בלי שום בושה , [ראה חק לישראל יום פרשת בהעלותך ותבין. 

THE BEN ISH CHAI EXPLAINS WHY THE ERUV IS NOT A LENIENCY

In the Gemarah it is written: When King Salomon peace be upon him established the law of the Eruv and the washing of the hands [Netilat Yadaim], a celestial voice declared:  “My Son if your heart is wise, my heart will be also gladdened (Mishle 23:15). Talmud Shabbat 14. And one can ask Why do they said this verse when he also instituted Netilat Yadaim and not only regarding the Eruv? And it seems to me with the help of heaven, that when the law of Eruvim were established, there arose the opportunity for foolish and simple people to argue that the Eruv was established for enjoyment, in order to lift the heavy burden of the prohibition to carry from one place to the other and that the intention is not Le Shem Shamaim and the spirit of Hashem is not involved in this decree; But after King Salomon also decreed Netilat Yadaim which involves great discomfort and a great yoke which forbids man to eat without washing his hands, and sometimes it is very cold and it is difficult to wash, and sometimes there is no water ready for Netilat Yadaim, then we see the great burden King Salomon brought upon him and upon the whole world, But through this we see that the spirit of Hashem is present with King Salomon and that his actions were Le Shem Shamaim, and then we see that the spirit of Hashem was also there in the decree of Eruvim and that it was not decreed to take any burden away, G-d forbid,  and then given that he issued the two decrees of Eruvim and Netilat Yadaim the verse says about him: “My son if your heart is wise…to hold on to the truth and the real will of Hashem then my heart will also be gladdened because now my son you are wise in having decreed Netilat Yadaim  and you will prevent any criticism on having instituted Eruvim so that no one will say that from your heart you wished to establish the Eruv in order to derive pleasure and he who makes light on the words of the Sages is as if he opposes and contradicts the SHECHINA. (The Ben Ish Chai, Ben Yehoyada Shab 14) 

הבעל שם טוב הק' זי"ע שומע במתיבתא דרקיע     ש"מקוה" ש'חיטה וע'ירוב הם יסודי הדת שהעולם עומד עליהם.... ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד.    לשמור שבת כהלכתו בכל דקדוקים ופרטים, וסימנך תשב אנוש עד דכה (תהלים צ, ג'), "תשב" אותיות "שבת" אנוש היינו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש (צוואת הריב"ש).    כל מצוה שאין לה דורש ואין מי שיבקש אותה תדרשנה. לפי שהיא כמת מצוה, ומצוה שאין לה רודפים, רדוף אחריה לעשותה שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכל... (ספר חסידים אות ק"ה)   

בו יבואר קצת מגדולת הבעל שם טוב והאריז"ל זי"ע

בספר זוהר חי שמות (דף טז ע"א) כתב וזה לשונו: מרן הריב"ש [רבי ישראל בעל שם טוב] זכה לנפש דאצילות, ומרן האר"י  לרוח וכו', עיי"ש. ובזוהר חי בראשית (דף מ"א ע"א) וזה לשונו: מרן האריז"ל זכה למדריגות גילוי אליהו פנים בפנים וגילוי נשמות קדושות שנתגלו אליו בכל עת, וכן מרן הריב"ש [רבי ישראל בעל שם טוב], היו לו כל מדריגות האר"י עכ"ל.    ובספר מדרש פינחס (אות פ"ד) איתא וזה לשונו: אנשי הבעל שם טוב אמרו אם אין בהאר"י ז"ל רק מה שכתבו בשבחים, אנו ראינו ברבינו הבעל שם טוב יותר, עכ"ל.       בספר מעשה יחיאל (בראשית אות ד'): שמעתי כאשר בא הבעל שם טוב זי"ע לבית הרב הקדוש רבי מאיר מפערמישלאן ז"ל ובנו הרב הקדוש רבי אהרן ארי' ז"ל היה קטן מוטל באריסה, ושאל אותו הבעל שם טוב מי אני? והשיב הילד, מר ניהו האר"י לוריא, ואמר לו הבעל שם טוב כן תחיה, ונתקיים בו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו'.           בספר דברי שלום (בהקדמה דף ו' ע"א) וז"ל: עוד תוספות מעלה היה לרבינו בעל שם טוב זי"ע אשר ממנו התחיל התנוצצות משיח, כמו שמקובל בידינו מצדיקים יסודי עולם, וכמו ששאל הוא עצמו ז"ל למשיח אימתי אתי מר והשיב לו לכשיתפרסם תלמודך בעולם, על כן מאת ה' נסבה שנתקרבו אליו גדולי חכמי ישראל וכו'.

A FEW REASONS WHY THE ERUV IS SO IMPORTANT FOR EVERY JEW

 HOW MANY VIOLATIONS OF THE SHABBAT ARE AVOIDED WITH THE ESTABLISHMENT OF THE ERUV
 1- Many people go out with their keys in Shabbat in various ways, without knowing the Halachot (See Chatam Sofer Orach Chayyim Siman 301)     2- Many people forget their belongings in their pockets and go out to the street with them, and this is the sin of many as written in the Gemarah (Betzah 16, see Rashi there) and Chatam Sofer Orach Chayyim Siman 99  

CHILDREN TAKE OBJECTS INTO THE STREETS 
 3- Children that have reached the age of Chinuch, carry out into the streets many things and it is impossible to watch over them. 

WOMEN’S JEWELRY  
4- Many women go out to the street with their adornments which have been permitted by our Sages only in situations when there’s no alternative, and there are some adornments that are forbidden according to all opinions.

 NEGLECT OF TORAH STUDY
5- For some men, it is impossible to go to Torah classes in the afternoon of Shabbat because their wives want to go out of their houses and they are not able to take the kids with them (Therefore the husbands have to take care of the children like a baby sitter instead of going to learn Torah)

 DESECRATION OF SHABBAT WHEN IT RAINS 
 6-When there’s rainfall many men stumble on the prohibition of opening an umbrella and other prohibitions as when they cover their hats from the rain, since it is forbidden to carry a plastic or to hide the hat under the clothes, and also there’s a loss of Jewish money for many times expensive clothes are damaged due to the rain and all this because there’s no Eruv in the city.        7- Parents carry their small children on Shabbat when it rains. 

TAKING OUT MEDICATIONS WHEN THERE’S NO ERUV
  8- People who suffer form heart ailments, G-d save us, are obligated to carry their medications on Shabbat and when there’s no Eruv in the city they are stringent and they don’t take their medications, and sadly it has already occurred that many people have been in great danger for their lives for they didn’t have their medications available when they needed them and all this because there was no Eruv in that city. And the Torah has already warned us not to sit idly by the blood of our neighbor and any one who is stringent in order not to make an Eruv is lenient thereby to cause danger to a fellow Jew.    9- Small children and old men need to go to the doctor on Shabbat and they must be carried or helped with the wheelchair. 

TAKING FOOD FOR THE SICK IN THE HOSPITALS   10- Some sick people, G-d save us, who are bound to their beds in the hospitals do not wish to eat the food served to them in the hospitals and this can be a matter of life or death in some cases when the patient refuses to eat from that food. And on Shabbat if there’s no Eruv then it is impossible to take them food from home that they will eat and please their heart.    11- Some times we need to go and get medicines in the Pharmacy on Shabbat for the sick people. And sometimes the pharmacist will not give it to us unless we take to him something of value.

 THE PEOPLE WORKING ON EMERGENCY RESCUE TRANSGRESS THE SHABBAT
 12- The brave men who sacrifice themselves in order to save Jewish lives and work for organizations like CHATZALLA need very often to carry things thus violating the Shabbat because there’s no Eruv in the city.

 WOMEN CAN NOT ACCOMPLISH THE MITZVAH OF HONORING PARENTS  
13- Women with young children have to sit in their homes and are not able to go and visit their parents and observe the Mitzvah of honoring parents, especially if in the other days of the week they have to work and they have no time to visit their parents.

14- Sons who are married can not visit their sick parents and bring to them some foods from their house that may gladden their heart and many times a nice meal will make the parents alive indeed, and all this because there’s no Eruv in the city.

 WHEN THE STRAP TO HANG CLOTHING BREAKS
15- The strap of cloth which we use to hang our coat, if it breaks on one side then it is forbidden to go out into the street with that piece of clothing if there’s no Eruv.

 PROBLEMS WITH THE ONES WHO GO TO THE MIKVAH ON SHABBAT
16- Those who go in the Mikvah if they go back out to the street and their beard or Peot are still wet transgress the prohibition of carrying according to many opinions in places where there’s no Eruv.   17- Women who have questions about their status and go out carrying a cloth, transgress the prohibition of carrying on Shabbat, G-d forbid.   18- Women who are about to give birth go to the hospitals with many belongings.  19- It is forbidden to go out with cotton for the ears where there’s no Eruv.

 JEWS WHO GREW UP LIKE GOYYIM
20- Many Jews who grew up without the proper education and that do not know the laws properly, like those who grew up in Russia or in America in the last generation, transgress the prohibition of carrying for their lack of knowledge of the laws and if there would be an Eruv then they would have no problem at all and all Jews are responsible for one another.

TAKING GARBAGE OUT INTO THE COURTYARDS
21- Many stumble on the prohibition of carrying and taking out when they take the garbage from the house into the courtyard. Large families with many kids produce a lot of garbage and then they take it out and violate thereby the Shabbat, G-d forbid.   22- On summer days people take the chairs into the courtyards, also in the Bate Midrashim of those who follow and listen to the word of Hashem, and especially in Nursing homes and this constitutes a public desecration of Shabbat in places with no Eruv.

GRAVE PROBLEMS WITH THE TALLIT KATTAN ON SHABBAT 
23- According to many Poskim there is a prohibition to go out with the Tzitzit on Shabbat when it doesn’t have the right size (See Orach Chayyim Siman 16 and Mishna Berura there, Ben Ish Chai Lech Lecha, Kaf ha Chayyim, Siddur ha Graz Hilchot Tzitzit, the Gra, The Arizal in Shaar ha Kavanot, Lev Chayyim Siman 99) or when it is not made out of wool or when some of the threads of the Tzitzit are broken [See Shulchan Aruch Orach Chayyim Siman 9, Magen Abraham there, Shulchan Aruch ha Rav, Mishna Berura, Artzot ha Chayyim,  Sheelot u Tshuvot Morenu ha Rav Yonatan Shteif, Sheelot u Tshuvot Mishne halachot]

 MANY DON’T KNOW THE LAWS OF ERUVE CHATZEROT 
24- Many people are not knowledgeable of the laws of Keniat ha Reshut and Eruve Chatzerot and they don’t do it in the right fashion. When there’s Eruv in the city we avoid the problems this may bring.

 HANDGLOVES
25- Many people go out with their gloves especially women and children in the winter and this is forbidden in a place with no Eruv.   26- In warm days many people take off their coats and carry them on their shoulders or on their hands thereby violating the prohibition of carrying in the public domain.

 PROBLEMS WITH THE ALYOT OF THE TORAH ON SHABBAT
27- When they throw nuts or candies to the groom on Shabbat when he is called up to the Torah, children grab these and then many times go out into the streets and come back in again with the candies in their hands or in their pockets, and many times carry the candies home without the knowledge of their parents.

 CARRYING THE KIDS ON THE STREETS 
28- Most people are not careful at one point or another to carry their babies on the streets, and this happens to almost everyone at some point in their life

 SICK PEOPLE ON WHEELCHAIRS
29- Some sick people must go out with the wheelchair on Shabbat in places without an Eruv for it is hard for them to walk.

 PEOPLE SEND YOUNG KIDS TO FIX PROBLEMS 
30- At joyous occasions like a Shalom Zachar, Brit Milah, Kiddush, Aliyat ha Torah for the groom, when there’s an Admor in the synagogue, if people forgot to arrange some of the things needed, they send children of various ages to bring the things they need and according to the Halacha it is not good to do this regularly.

 PEOPLE WHO NEED GLASSES TO READ 
31- People who only need glasses to read but nevertheless walk out with them to the street on Shabbat, transgress through this in a grave manner in a place where there is no Eruv.

 PROBLEMS IN YOM TOV WHEN THERE IS ALSO PROHIBITION TO CARRY
32- On Yom Tov the Holy Torah permitted the carrying of things that are required for that day proper and the other carrying is forbidden like on any other Shabbat in places where there’s no Eruv. For example when going out with the keys we can only take those keys that will be required for the day and if we go out of the house with keys that we don’t need on that day then we violate the prohibition of carrying on Yom Tov. And the same applies to all things not needed for that day. If there is no Eruv there then it is forbidden to carry what is not needed for the day.  33- Old men that go out with their canes or with their hearing aids, there is a question of the prohibition of carrying (See Orach Chayyim Siman 301)

 MEN BRING THEIR WEEKDAY CLOTHING FROM THE MIKVAH
34- It happens very often that when men go to immerse in the Mikvah before Shabbat they are late and then when they have already immersed and are wearing their Shabbat clothes, they carry the weekday clothes back to their homes when it is Shabbat already therefore violating the prohibition of carrying on Shabbat. If there were an Eruv in the city this could be avoided.

 KIDS BRING FOOD TO THE BET MEDRASH ON SHABBAT KODESH
35- Many time young children and not so young children leave their homes to go to the synagogue carrying some food because they normally go hungry before the Tefillah is over thus violating the prohibition of carrying on Shabbat Kodesh.

 WHEN THE TALLIT FALLS OFF ON THE STREET
36- It happens quite often that men who go out to the street wearing their Tallit and if it falls off a little and they continue walking then they are violating the prohibition of carrying on Shabbat.

TO AVOID PROBLEMS WITH THE OPINION OF RABBENU TAM
37- Many great Rabbanim fought a great deal in order to make Jews follow the opinion of Rabbenu Tam regarding the conclusion of Shabbat and thanks to their efforts many Talmide Chachamim accepted upon themselves to follow the practice of waiting 72 minutes after sunset before doing any work. And in many Batei Midrashim they pray Maariv before the 72 minutes and men then go home and wait the required time to say the Havdalah. But it happens that many of them carry their possessions after Maariv when they go home thus violating the prohibition of carrying on Shabbat according to the view of Rabbenu Tam. If there were an Eruv this would not happen.

WOMEN WHO HAVE QUESTIONS OF NIDDA
38- Some women have questions regarding their ritual state of purity and should normally take the cloth to show to a Rav. If this happens on Shabbat Kodesh then she violates the prohibition of carrying and where there is Eruv this problem is eliminated therefore bringing peace between husband and wife and avoiding the prohibition of Karet in case the Rav finds the woman to be in a state of Niddah.

 QUESTIONS WITH THE CHICKENS
39- It occurs many times that at the time of the meal there arises some questions regarding the Kashrut of chicken and it is impossible to go and ask the Rav of the city, but instead we must settle for a poor meal on Shabbat Kodesh, and all this because there is no Eruv in the city.

 RECEIVING THE MAIL
40- Some people receive the mail from the hands of the mailman when it arrives on Shabbat and this is completely forbidden, and if there is Eruv we can be saved from this prohibition. 41- It happens sometimes to almost everyone that one finds something in his pockets by mistake even after having checked them before Shabbat Friday afternoon, and if this is so then we find that everyone violates Shabbat Kodesh G-d forbid, with the Eruv this would not happen.

 THE HAT OR THE KIPPAH FALLS BECAUSE OF THE WIND
42- The wind blows away the hat off the head, and the person picks it up possibly walking four amot in the Reshut ha Rabbim in front of others, for he doesn’t know the law and the halacha in these situations, and all this because there’s no Eruv in the city.   43-How many mistakes and problems occur because people go out carrying things from their homes within buildings where other neighbors live and they didn’t do the Eruve Chatzerot as needed. With the Eruv in the city this would not happen.    44- When we have a severe cold we need to go out with tissues and thereby we violate the prohibition of carrying. And if we don’t blow our nose then we become disgusting in front of others and can cause discomfort to others and can even constitute a Chillul Hashem if the person with the cold is a Talmid Chacham. If there was an Eruv we could go out with them without problems.

SALIVA OR SPIT IN THE MOUTH OF PEOPLE
45- Countless people walk in the street with a spit on their mouth and if they are ashamed for they are in front of other people they will walk more than 4 amot and thereby they transgress the prohibition of carrying on Shabbat

 All the aforementioned problems occur every Shabbat Kodesh to our fellow Jews in places where there are no Eruvim, and if there was an Eruv in those places we would benefit thousands of Jewish families, therefore it is an obligation for everyone to establish Eruvim in all places where possible in order to bring merit to many Jews by saving them from desecrating the Holy Shabbat which our forefathers gave
 up their lives in order to observe.

 THEREFORE WE ASK FROM EVERYONE TO HAVE COMPASSION ON THE SOULS OF OUR HOLY FELLOW JEWS AND SAVE THEM FROM ALL THE PITFALLS MENTIONED ABOVE

 THROUGH THE MITZVAH OF ESTABLISHING ERUVIM THAT KING SALOMON PEACE BE UPON HIM INSTITUTED, JEWS AVOID THE SIN OF DESECRATING THE SHABBAT. JEWS HAVE ESTABLISHED ERUVIM IN ALL THEIR CITIES THROUGHOUT THE AGES AND UNTIL TODAY.

 TO ALL THOSE WHO STAND AGAINST THE ESTABLISHMENT OF THE ERUV WE WILL BRING HERE WORDS FROM THE HOLY RABENNU ASHER Z’L [THE ROSH] (SHEELOT U TSHUVOT HA ROSH KLAL 21-22) WHO WAS THE POSEK OF ALL THE ASHKENAZIM AND HIS RULINGS WERE ACCEPTED BY ALL ISRAEL AND IS ONE OF THE THREE PILLARS ON WHICH THE SHULCHAN ARUCH IS BASED

אחד מעיר מזכה את כל העיר שנים ממשפחה מזכים את כל המשפחה, ובזכותן יצאו כלם מהגלות

"והכינו את אשר יביאו" מכאן לעירובי חצירות מן התורה, שיערב אדם בשבת בפת או בשום מאכל, כדי שיטלטל מבית לבית ומחצר לחצר (מדרש לקח טוב פרשת בשלח).

קריאה של מצוה - שמרו משפט ועשו צדקה – השבת ישלם לך בחזרה

מצוה גדולה לתמוך העירוב אשר בעיר, כל אחד מתבקש לשלוח צדקה לוועד העירוב די בכל עיר ועיר כי ההוצאות גדולות מאוד.

כל ישראל ערבים זה לזה: נא לפרסם הקול קורא'ס האלו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ולשלוח לכל החברים שלכם

הנה לפנינו ליקוט ותמצית דברי רבותינו שנמסר לנו מסיני ומנהג אבותינו התנאים והאמוראים הקדושים ומגדולי הראשונים והאחרונים, בקיצור נמרץ, למען ירוץ כל הרואה בהם וישקיף השקפה לטובה שהשקיפו עליה רבותינו ז"ל עד כמה שקדו על מצות תיקון עירובין בישראל.

1.תורה: והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום. (שמות טז ה).

2.תרגום יונתן בן עוזיאל: ויהי ביומא שתיתאי ויזמנון מה דייתון לקמיהון למיכל ביומא דשבתא ויערבון בבתיא וישתתפון בדרתיהון בגין למיתייא מדין לדין ויהי להון בכופלא על מה דמלקטון יומא יומא. (תרגום יונתן בן עוזיאל שם)

3.תלמוד בבלי: אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (משלי כ"ג) ואומר "חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר". (משלי כ"ז). שבת יד: - עירובין כא:)

4.טור: מצוה לחזר בין אחר עירובי חצירות בין אחר שיתופי מבואות ועל שניהם מברך על מצות עירוב. (טור או"ח סימן שצ"ה)

5.בית יוסף: מצוה לחזור בין אחר עירובי חצירות וכו' כ"כ המרדכי בפרק הדר והביא ראיה מדאמר מבואה דדיירי בה תרי גברי כרבנן ליהוי בלא עירוב וטעמא רבה איכא דלא ליתו לידי איסור לאפוקי ולעיולי באיסור וכ"כ בהגהות בפ"א מה"ע. (בית יוסף שם)

6.שולחן ערוך: מצוה לחזור אחר עירובי חצרות. (אורח חיים סימן שס"ו סעיף י"ג).

7.שולחן ערוך: מצוה לחזור אחר שיתופי מבואות ומברך עליו על מצות עירוב, ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצירות למבוי בשבת וכו'. (אורח חיים סימן שצ"ה סעיף א').

8.שולחן ערוך: בני מבוי כופין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי. (חושן משפט סימן קס"ב סעיף א')

9.טורי זהב: מצוה לחזור כו', דלא יבא לידי איסור טלטול. (ט"ז סימן שצ"ה ס"ק א')

10.   פרי מגדים: דודאי עירובי חצרות שבות הוא ומשום מצות כבוד שבת שלא יהיו ידיו אסורות מלהוציא ולהכניס התירו בין השמשות... (פרי מגדים סימן ר"ס א"א ס"ק ג')

11.שולחן ערוך הרב: מצוה לחזור אחר עירובי חצירות כדי שלא יבאו לטלטל באיסור וצריך לברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב כמו שצריך לברך על כל מצות של דבריהם. (שולחן ערוך ערב סימן שס"ו סימן י"ח)

12משנה ברורה (סעיף י"ג): מצוה לחזור אחר עירובי חצרות, כדי שלא יבואו לטלטל באיסור. (סימן שס"ו ס"ק ע"ח)

13משנה ברורה (סעיף א'): מצוה לחזור וכו': פן ישכחו ויבואו לידי איסור טלטול. (סימן שצ"ה ס"ק א')

14.תיקוני זוהר: עירוב איהו עמודא דאמצעיתא וביה מטלטלין מבית לבית, דאינן שכינתא עילאה ותתאה, ועלייהו איתמר "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו", דא מקדש, דא מקדש יו"ר. (תיקוני זהר תיקון כ"ד)

15.      עירוב איהו עמודא דאמצעיתא – וכמ"ש (לעיל תיקון כ"א דף נב) איהו עירוב דילה מסטרא דימינא ושמאלא, דאינו ע"ב רי"ו דהיינו חסד וגבורה, ועיי"ש בביאורנו דהיינו סוד תפארת עמודא דאמצעיתא מסטרא דאות ו' של הוי"ה עיי"ש. (באר לחי רואי שם)

16.  ו' דא קורה ועמודא לסמוך עלה בית ואינון ב' מלכות י' יסוד ספירה תשיעאה, ואיהו סומך גאולה לתפלה, וביה סומך ה' לכל הנופלים ואיהו עירוב דישפיל ביה הקורה, אם היא למעלה מעשרים, דאיהי יו"ד דלעילא מכ', דאיהו כ' כתר איהו עילת העילות על כולא, דלית עינא שליט עליה. (תיקוני זהר בהקדמה)

17. רעיא מהימנא: כתיב בי' במשיח (זכרי' ט' ט') "עני ורוחב על החמור", ענ"י איהו תמן בסימן ע'ירובין נ'דה י'במות, ושאר מתניתין בכלל ולא איתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. (רעיא מהימנא ר"פ כי תצא)

18.  ר"ן: בגמרא ופקדת נוך: זה עירוב שהוא דבר הצריך לנוה לטלטל מבית לבית. (ר"ן שבת ל"ד.). 

19.זוהר חלק ב דף רג ע"א: פתח רבי יצחק אבתריה, ואמר, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', אמאי כניש לון, בגין לממסר לון שבת כמלקדמין, דהא בקדמיתא עד לא עבדו ישראל ית עגלא, מסר לון את השבת, ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב, כיון דשמעו ביני ובין בני ישראל, אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן, מיד (שמות לב א) ויקהל העם על אהרן וגו', ואתמשכו סגיאין אבתרייהו, לבתר דמיתו אינון דמיתו, כניש משה לבני ישראל בלחודייהו, ויהב לון שבת כמלקדמין, הדא הוא דכתיב ששת ימים תעשה מלאכה וגו'. לא תבערו אש בכל מושבותיכם, הכא אית רזא דרזין, לאינון דידעי חכמתא עלאה, רזא דשבת הא אוקמוה חברייא, אבל רזא דא אתמסר לחכימי עליונין, דהא שבת רזא עלאה הוא. תא חזי ביומא שתיתאה, בשעתא דמטי זמנא דערב, כדין כוכבא חד מסטרא דצפון נהיר, ועמיה שבעין כוכבין אחרנין, וההוא כוכבא בטש באינון כוכבין אחרנין, ואתכלילו כלהו בההוא כוכבא, ואתעביד חד כללא דשבעין, וההוא כוכבא אתפשט, ואתעביד כמדורא חדא להיטא בכל סטרין, כדין אתפשט ההוא מדורא סחרנייהו דאלף טורין, וקיימא כחד חוטא דסחרא. והאי מדורא דאשא משיך לגביה גוונין אחרנין דלגו מניה, גוון קדמאה ירוקא, כיון דקיימא האי גוונא, סלקא ההוא מדורא דאשא, ודליג לעילא על ההוא גוון ירוקא, ועאל לגו מניה, ושדי לההוא גוון ירוקא לבר, וקיימא ירוקא לבר, וההוא מדורא דאשא דכוכבא כלילא לגו. לבתר אמשיך אבתריה גוון אחרא תניינא חוורא, וההוא חוורא עאל לגו, כיון דקיימא האי גוון, סלקא ההוא מדורא דאשא דההוא כוכבא, ושדי לההוא חוורא לבר, ועאל איהו לגו, וכן כל אינון גוונין, עד דשדי לון לבר, ועייל איהו לגו, וקריב לגבי ההיא נקודה טמירא, למיטל נהורא.

 20.הרמח"ל בעל מסילת ישרים: הגה"ק רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל. - מתוך מכתב לרב הר"י בסאן, בו מגלה לו שורש נשמתו, וז"ל: ההר הגדול ירום ונשא, פנת יקרת אבן הראשה, נר"ו. - פניני אמרותיו, אמרים נעימים מליאים חכמה והשכל, ראיתי ואשמח מאד, כי כאיש גבורתו, לתפוש מגן ולהוריק חרב לקראת מתקוממים על האמת ועל השלום ולתור מנוחה אל עם ה', וכאשר צוני עשיתי, ולא אחרתי... ועל אשר חפץ כ"ת שאכתוב לו על עניניו, בקיצור אומר לו, כי הלא כבר הודעתי לכ"ת איך שרשו מר"ע בן יוסף ונתגלגל על הוצאה מרשות לרשות בשבת, ועי"ז נתקן בתקנו תיקון העירוב פה פאדובה העיר... יחנני לשלוח העתק כתב רבני ויניציאה לכ"ת מיד בלי עיכוב. - שותה בצמא דבריו, - משה חיים לוצאטו. - פאדובה, יום א' ח"י לחודש שבט הת"ץ. (מובא בספר ירים משה להרמח"ל).

21. החיד"א: ...אין חשש עבירה בתיקוני מבואות חס ושלום, ואדרבא הזריז הרי זה משובח ואיכא לאתמוהי על מי שאפשר לו לתקן ואינו מתקן ואלמלא טרדת הגירסא דרך תלמידי חכמים הוא לתקן ומי שלבו נוקפו בזה הדיוטות גמורה הוא או מינות נזרקה בו. הרשב"ץ בתשובותיו חלק ב' סימן ל"ז.

22.בעל יסוד ושורש העבודה: הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' במצותיו חפץ מאד, ותעש בחפץ כפיך מצוה שאין לה דורשין והיא עירובי חצירות, ואף שפשטה אורה על חלוצים חלוצי הצבא צבאות ישראל בכל תפוצותם, המנהג לעשות עירובי חצירות בכל ערב פסח ממצה אפויה ולהניחה בבהכ"נ כל השנה, ומנהג ישראל תורה הוא, ודורש אין לה מכלל דבעי דרישה...לכן הירא את דבר ה' מעבדי ה' ומעם קדושו הישראלי, ראוי לזרז עצמו בכל עש"ק לעשות עירובי חצירות בשבילו, ולזכות גם כן על ידי אחר לכל הדרים בעירו. (יסוד ושורש העבודה שער השמיני, שער העליון)

23.  בעל חתם סופר: חידושי חת"ס מסכת שבת דף י"ד ע"ב:בני אם חכם לבך ישמח לבי. עיין תוס' עירובין [כ"א ע"ב ד"ה בשעה] שהקשו, הא תיקן גם שניות לעריות ואיזן ותקן משלים הרבה. ואני אומר להוסיף איסורים וגדרים שלא אמר שהוא מגזירה דילי', ונעשה כמוסיף על דברי ה', אבל יפה עשה שגזר, עיין באבות דר"נ [פ"א ה"ה]. ומרע"ה גזר על הזאה בשבת כמו שכתב סמ"ג [עשין רכ"ד]. אך שלמה המלך עליו השלום עשה תקנה לבל יכשלו, הוא גזר שלא יאכל קודש בידים, ותקן לזה נטילה, נמצא לא תצא מכשול מתחת ידו, וכן אסר להוציא מחצר למבוי ומבתים לחצר, ועשה לזה תקנה עירובי חצירות לבל יכשלו בתוספות איסורו, עיין ביצה ט"ז ע"ב כיון דמקלקלי בי' רבים היינו קלקולא.      

  (חי' חת"ס מס' שבת דף י"ד ע"ב)         שאל ממני ידידי הרב נ"י לברר לו בראיות מדברי חז"ל, שראוי ונכון לכל קהל עם ישראל בכל מקומות מושבותיכם, לתקן מבואותיהם בתיקונים צורת הפתח כו' כדי שלא יכשלו רוב המון עם בהוצאה מרשות לרשות ביום ש"ק.  

דבר זה אינו צריך לפנים ולראי' והוא מן השכל ומן המבואר להדיא בדברי חז"ל, השכל מחייב באשר ידוע ששמירת יום ש"ק מעשות כל חפץ הוא אצלנו ממצות הראשיות ומי שאינו משמר כהלכתו הרי הוא ככופר ומומר בכל התורה כולה כמבואר בעירובין ס"ט ע"א, ואיסור הוצאה מרשות הרבים לרשות היחיד או בהיפוך הוא א' מאותן המלאכות שהעובר עליהם הוא מומר לכל התורה כולה, וזה מבואר שם בעירובין ס"ט דההוא גברא נפיק בחומרתא דמדושא, פירש"י שהוא טבעת שבאצבע, ודנוהו כדין כופר בכל התורה וכמי שיצא מדת ישראל, וכל כך חמור הדבר עד שאפילו באונס דליקה ח"ו לא התירו להציל לחצר שאינה מעורבת עיין ש"ע א"ח סי' של"ד סעיף יו"ד ובמג"א שם סקי"ד ונ"ל דשלא כדרך מלבוש אפילו מלבוש אסור וכו' ע"ש, ואנו מצווין על הקטנים שלא להרגילם בחילולי שבת כמבואר בש"ע א"ח סימן שמ"ג סעיף א', וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד אפי' בדברים שהם משום שבות, ומבואר שם דמיירי בקטן שלא הגיע לחינוך שהוא כבן ד' וה' שנים אבל כשהוא בן שש שכבר כבר הגיע לחנוך כמבואר שם בש"ע סימן תי"ז ובמג"א סק"ב שם.

וא"כ כל בר דעת ישפוט בשכלו שא"א בשום אופן לקהל ישראל לשמור את כל בני ביתם קטנים כאלו וגם לא נשותיהם וחלושי דעת לשמרם בכל יום השבת מבלי להוציא מפתח ביתו החוצה דברים קטנים ומטפחת וקטנים ופתם בידם, וכמה צער ודוחק יסבלו הגדולים הנזהרים ובפרט בענין תפלה בבהכ"נ ביום ש"ק בהבאת הסידורים להתפלל מתוכו וטליתים וכדומה עט"ז סי' שמ"ו סק"ו, א"כ השכל הפשוט גוזר שראוי ומחוייב לתקן החצרים והמבואות בעירוב המתיר טלטול.

ואמנם על כן מצינו לחז"ל במס' ביצה י"ו סוף ע"ב דההוא מרבנן שהיה אוסר לערב ערובי חצרות בי"ט שחל להיות בערב שבת ואמרו עליו שהוראתו לקלקולא, ופריך הש"ס מאי קלקולא הרי החמיר, ומתרץ כיון דמקלקלי בי' רבים היינו קלקולא. פירש"י, דמקלקלי בי' רבים ששוכחים ומטלטלים בלא עירוב היינו קלקולא אם הי' מותר לערב אתמול והוא אוסרו עכ"ל. א"כ ק"ו, השתא ומה התם אינו אלא לשבת א' ונקל יכולים להזהר בטלטול שבת א', ומה גם דהמורה ההוא עשה כן משום חומרת יו"ט שלא לערב בע"ש שהוא י"ט קרי ליה קלקולא, מכ"ש שאין להתעצל מלתקן המבואות לשמור העם מקלקולי שבתות כל השנה כולו.

והדבר מוטל על הרב הת"ח שבעיר לתקן המבואות ואם לאו מכשול וקולר העם על צווארו כדאמרינן בעירובין ס"ח ע"א א"ל רבב"ח לאביי מבואה דאית בי' גברי רברבי כרבנן לא להוי בה לא עירוב ולא שיתוף והוצרך אביי שם להתנצל על המכשלה שתחת ידו יע"ש.

ועיין עירובין כ"א ע"ב בשעה שתיקן שלמה עירובין ונט"י יצאה ב"ק ואמרה אם חכם בני ישמח לבי גם אני, והקשה תוס' הא גם שניות תיקן, וי"ל לפי הנ"ל במה שהוסיף חומרא לאיסור שניות, אע"ג שהוא מצוה לעשות סייג לתורה מ"מ לא שייך ישמח לבי כי אולי יכשלו בזה בני אדם שאינם הגונים, אבל כשעשה סייג לשמירת שבת וגם עשה תיקון שלא יקלקלו בו היינו שיערבו עירובין אז ישמח לבי גם אני, וגם כשהוסיף סיג לקודש לגזור טומאה על הידים לא שמח לבו אלא יען למד תיקון לטומאה בנטילת ידים אז ישמח לבי גם אני.

ובטש"ע סימן שס"ו סעיף י"ג וי"ד מצוה לחזור אחר עירובי חצרות, מברך על מצות עירוב, והנה אין כוונת הברכה על אשר קדשנו ואסר לנו ההוצאה וטלטול בשבת, חדא דלא שייך וציונו על המניעה דה"ל למימר ואסר לנו הוצאה מרשות לרשות בשבת כמו שמברכים בחופה ואסר לנו הארוסות, ומ"ש וציונו על העריות כבר כתב שם הר"ן [כתובות ז' ע"ב] בזה ע"ש, ועוד מ"ש דמברכינן על איסור הוצאה בפרוטרוט טפי משאר מלאכות שבת שהכל נכלל בברכה שאנו מברכים בקידוש ובתפלה מקדש השבת, אע"כ לומר דהאי ברכה על מצות עירוב היא על מצות התיקון הגדול הלז להשמר מאיסור הוצאה אשר ממש א"א להזהר ממנו כמ"ש לעיל.

וברוך ה' אלקי ישראל אשר נתן בלב מלכים וסגנים ושרים אשר עם ה' חוסים בצילם שנותנים רשות לשמור דתינו בכלל, ובפרט לקבוע עירובין במבואותיהם אפילו במבואות שגדולי מלכות דרים בהם אם צריכים להתיר טלטול לישראל נותנים רשות לתקן, ומי לנו גדול מעירנו פרעשבורג מטרפולין דמדינתא וכמה פעמים המלך יר"ה ושריו וסגניו נעצרים פה וכעת הוא וועד המדינה וכל שרי המלוכה נאספים ויש כאן במקום אחד שצריך תיקון צורת הפתח בשני קנים וקורה על גביהם ובמקום א' אצל המים יש תיקון אחר פס גבוה הכל לפי הצורך ואין מכלים דבר והדברים מפורסמים וגלוים אין בו ספק ע"כ אין להאריך יותר, ופשוט שמעלת ידידי הרב נ"י ישתדל בכל עוז לתקן בני קהלתו וה' יתנהו לחן ולחסד בעיני האדון הגדול החסיד הפישאף נסיך עירו ויתן רשות להסיר מכשול ותקלה ובחסדו ירום הודו וכסא כבודו.

ואחתום בברכה א"נ דש"ת פ"ב נגהי ליום ה' י"ב טבת קפ"ז לפ"ק   משה"ק סופר מפפד"מ   (שו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן צט ד"ה ועיין עירובין).

 24.מור וקציעה סימן שצ"ד בב"י: ותימה עד כאן לא אמרינן אלא גבי עירובי תחומין וכו' אבל גבי עירובי חצירות מאי מצוה: תימה על הרב אוצר בלום לתורה, איך לא ידע ולא ראה מה שכתוב בסימן הסמוך, דעירובי חצירות מצוה היא, והא מברכינן עלה נמי על מצות עירוב. (מור וקציעה אורח חיים סימן שצ"ד).

25. הג"מ רבי מדרכי בנעט זצ"ל אבדק"ק ניקלשבורג: ברכת צדיק עושה רושם. בעזה"י. עיקאלסבורג יום א' י"ב מרחשון תרל"ד.  ת"ר מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, ותגזר אומר ויקם לך, אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמריך מלמעלה (תענית כ"ג עמוד א').   על דברי אמת במאמר הזה נתעוררנו, בראותנו פה עדתינו מעשי ה' ונפלאותיו. _ שלשום בנטות צללי ערב, ובא העת הגיע היום שבת קדש לה', והנה פתע פתאום גדלה צעקת אנשי העיר גם רבה, כי אש אלקים נפלה משמים ותבער בית איש נוצרי ברחוב היהודים. בעזרת ה' עושה גדולות ונפלאות, טרם בא הכנסת כלה, כבר אש אבדון כלה, ונאום האדון ה' צבאות למשרתיו אש לוהט: עד פה תבא ולא תוסיף.      אכן כל עין רואה כן יתמה וישתומם על המראה ואין מבין, כי קרוב הבית מאוד אל בית שכנו הנוצרי עד אפס מקום, וחצר א' לשניהם, והנה כידודי אש יתמלטו מפה ומפה, וגדרות צאן של שכנו מחופות בתבן ובחציר יבש, נצבות מבלי נזק מאומה, הלא זה אחד מצל מאש. – וכולם פה אחד השיבו מלים: אין זה כי אם ברכת צדיק וטוב עליו תבא, ולא לבד מאחינו בני ישראל נשמע כן, אף גם בגוים אומרים ככה.     והמעשה אשר נעשה, היא ממעשה תוקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי. – בעת אשר האיש מרדכי גדול ליהודים הי' רועה עדתנו, ה"ה אמ"ו הרב הגאון קדוש ישראל מ' מרדכי בנעט זצוק"ל זי"ע, קרה כי הנוצרי (אדון הבית הניצל) לא אבה להציג מוטה העירוב אצל חומת ביתו, ולדברים רבים דברים טובים ונכוחים, אזניו הכביד משמוע, ונתן כתף סוררת, לכל לשון מדברת, עד כי נקרא אל מורנו הרב הגאון הנ"ל, והוא הבטיחו על משענת הקנה אם יסמך אל ביתו, ישא ברכה מאת ה', כי לא תשלוט בו אש להבה. וכשמוע את הברכה הזאת חרד לבו והטה אזנו לשמוע בקול דברי איש האלקים הזה, ועד היום הזה מוצב ארצה.     והנה אנכי יודע ועד, כי לא א' ולא פעמים שמעתי מאדון הבית הזה קמוט בכלחו משבח ומפאר עצמו בברכה הזאת, כי תצא אש ונאכל הגדיש, תמיד תהלתו בפיו לאמר: "איך פירכטע ניכט, איך האבע פאן דעם הייליגען מאנן איינען זעגען בעקאממען" (אני לא אירא רע, יען הברכה היא לי מאת איש אלקים הקדוש), וגדול הי' כבוד הבית הזה גם בפעם הזאת בעיני כל רואיו, באמרם כאשר גזר הצדיק והקדוש, כן גם הביתה זה לבעליו, ועל זה נאמר מן החכם שבחכמים, "זכר צדיק לברכה" – ואנכי אומר "אמן כן יעשה וכן יקום ה' לנצח"...משה ליב כהן דיין דק"ק הנ"ל (הובא בקובץ כרם שלמה שנה כ"א קונטרס ו' אייר-סיון תשנ"ח)

THE ROSH GOES AGAINST THE RABBI WHO OPPOSES THE ERUV

“You Rabbi Yaakov son of Rabbi Moshe of Valencia I already wrote to you regarding the Eruv that all the exiles of Israel have used to permit carrying within their cities and you have forbidden it in your city and you wrote to me your reasoning and I let you know that your thoughts have no logic nor substance. And I am warning you to go back on your stance and let the people carry through fixing the alleys (With the shape of the opening) according to the usage and custom of the Gedolim in you cities. And I have heard that you cause the many to sin regarding the desecration of the Shabbat, therefore I decree upon you that after a few weeks that you receive this letter with the appropriate witnesses you shall have established the Eruv in your city. And if you don’t make the Eruv as I have written I will put you in Niddui. And had this occurred in the days of the Sanhedrin, they would have put you to death because you come and oppose the Talmud that Rav Ashi arranged and you dispute against all the great Rabbanim that lived up until this day, those who already died Z’L and those who still live. Therefore return from your mistake and don’t forsake the Torah of Moshe Rabbenu Peace be upon him.

Signs, Asher Ben Rav Yechiel ZTK’L Sheelot u Teshuvot ha Rosh (Klal 21- 8,9)

נציין כאן כמה מהמקורות מחז"ל, ראשונים ואחרונים זוהר הקדוש וספרי קבלה, ספרי תלמידי בעל שם טוב זי"ע שמבארים גודל החויב לעשות עירוב בכל עיר ועיר.

 תורה: (שמות טז ה). תרגום יונתן בן עוזיאל: שם, תלמוד בבלי: שבת יד: - עירובין כא:, עירובין ס., עירובין סח., ביצה ט"ז:, תלמוד ירושלמי: עירובין פ"ג ה"ב., ובקרבן העדה: שם., ובפני משה: שם., שאילתות: במשנה (שבת לד.): שאילתות סימן ס"ג, ופרשת בהעלותך סימן קכ"ב., מדרש שכל טוב: פרשת בשלח עמוד רי"ד., מדרש לקח טוב: מדרש לקח טוב פרשת בשלח., תיקוני זוהר: תיקון כ"ד., באר לחי רואי שם., תיקוני זהר בהקדמה., ר"פ כי תצא., ר"ן: שבת ל"ד.., ריטב"א: עירובין ס"ח., מאירי: עירובין שם., מרדכי: עירובין פרק הדר., סמ"ג: בהלכות עירובין., טור: או"ח סימן שצ"ה., בית יוסף: שם., כסף משנה: הלכות ברכות פי"א הי"א., מגיד משנה: הלכות עירובין פ"ו הכ"ד., ב"ח: שם., פרישה: סימן שצ"ה., שולחן ערוך: אורח חיים סימן שס"ו סעיף י"ג., שולחן ערוך: אורח חיים סימן שצ"ה סעיף א'., שולחן ערוך: חושן משפט סימן קס"ב סעיף א'., טורי זהב: ט"ז סימן שצ"ה ס"ק א'., פרי מגדים: סימן ר"ס א"א ס"ק ג'., שולחן ערוך הרב: סימן שס"ו סימן י"ח., משנה ברורה (סעיף י"ג): סימן שס"ו ס"ק ע"ח., משנה ברורה (סעיף א'): סימן שצ"ה ס"ק א'., רבינו מהר"ם בר ברוך: מובא בשו"ת ר"י מינץ סימן ז'., קרבן נתנאל: הרא"ש: עירובין פ"ה סימן ט' סק"ל., הלכות גדולות לר"י גאון: הלכות עירובין פרק הדר., רב נטרונאי גאון: תשובות גאוני מזרח ומערב סימן כ"ו., ספר הכוזרי: מאמר שלישי אות נ, נא., הרמח"ל בעל מסילת ישרים: מובא בספר ירים משה להרמח"ל., בעל שו"ת גנת ורדים: שו"ת גנת ורדים, או"ח כלל ג' סימן כ"ב.., בעל שו"ת מים רבים: שו"ת מים רבים ח"א סי' ל"ו., הג"מ רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל: מובא בספר ויחי יוסף פרשת חוקת., היעב"ץ: סידור היעב"ץ., מור וקציעה אורח חיים סימן שצ"ד., השל"ה הקדוש: מסכת שבת., האר"י הקדוש: שער הכוונות - ענין הרחיצת פניו ידיו ורגליו בד"ה ענין העירוב). שער המצוות פרשת בשלח דרוש ג., בעל קרבן שבת: הג"מ רבי בצלאל זצ"ל מסלוצק ופרעמיסלא. קרבן שבת פרק י"א – סוד עירובין ותחומין., החיד"א:., הרשב"ץ בתשובותיו חלק ב' סימן ל"ז., בעל יסוד ושורש העבודה: שער השמיני, שער העליון., הג"מ רבי אברהם צבי לבוב זצ"ל מפרעשבורג: (מובא בספר אלף כתב חלק ב' עמוד ר"א)., הג"מ רבי מדרכי בנעט זצ"ל אבדק"ק ניקלשבורג: משה ליב כהן דיין דק"ק הנ"ל (הובא בקובץ כרם שלמה שנה כ"א קונטרס ו' אייר-סיון תשנ"ח)., בעל חתם סופר: חידושי חת"ס מסכת שבת דף י"ד ע"ב:, חי' חת"ס מס' שבת דף י"ד ע"ב., משה"ק סופר מפפד"מ., (שו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן צט ד"ה ועיין עירובין). שו"ת מהרי"ט צהלון הג"מ רבי יום טוב צהלון זצ"ל מצפת: שו"ת מהריט"ץ חלק א סימן רנא ד"ה זאת ועוד). שו"ת בית אפרים הג"מ רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל מבראד: בעל קיצור שלחן ערוך סימן צ"ד., שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' ק"ח., שו"ת אבן יקרה או"ח סימן ט"ו., הג"מ רבי אברהם אלי' זצ"ל אב"ד בארנוב: הקדמה לתיקון עירובין., בעל בן איש חי: בן יהוידע שבת י"ד., שו"ת דברי חיים ח"ב סי' ל"ג., ייטב לב פ' וישלח., הג"מ רבי שלמה זלמן מווארשא זצ"ל בס' חמדת שלמה., שו"ת חידושי הרי"ם או"ח סי' ד'., בעל בני יששכר: נימוקי או"ח סי' שצ"ד., המלבים בס' סופה וסערה ע' קי"ח., שו"ת אבני נזר או"ח סימן רס"ו., שו"ת חזון נחום ח"א סימן מ"ב., שו"ת ישועות מלכו סימן כ"ה., משמרת שלום סימן כ"ד אות י'., דברי שלום בחלק הגהות על חיי אדם., הג"מ רבי יצחק זעליג זצ"ל אב"ד סאקולוב בעיתון הקול קול יעקב מווארשא תרס"ח., ערוך השלחן סימן שצ"ה ס"א, חו"מ סימן קס"ב., שו"ת קרן לדוד או"ח סימן ק"נ., שו"ת דרשות לחם שלמה לשמחת תורה דרוש ע'., חפץ חיים דוגמא מדרכי אבי, עמוד ל"א או"ק י"ד, החפץ חיים - חייו ופעליו., שו"ת מהרש"ג סימן צ'., שו"ת מהר"ם בריסק מרשימותיו לשבת נחמו תרצ"ג – הובא בהקדמה לשו"ת מהר"ם בריסק., מנחת אלעזר נימוקי או"ח סימן שצ"ד. דרכי חיים ושלום בהשמטות סי' תכ"ה, ספר דברי מנחם להגה"ק מסטראפקוב זצ"ל., ליקוטי מהרי"ח סדר התנהגות ערב שבת., הג"מ רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל ספר עמוד אש ע' פ"א., הג"מ רבי יעקב יוסף זצ"ל רב הכולל בנ"י ספר תקות זכרי', סט. לואיס תרנ"ה., ברכת שלום אנטווערפן תר"צ., קול קורא מהג"מ רבי יוסף צבי דושינסקי זצ"ל גאב"ד ירושלים., חזון איש חלק או"ח קו' השיעורים סי' ל"ט אות ה'., ספר מעשי איש ח"א, ספר אורחות רבינו הל' עירובין., קהלת יעקב הסטייפלער אורחות רבינו הל' עירובין., בעל מנחת יצחק הג"מ רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל גאב"ד הבד"ץ דעדה החרדית בעיה"ק ירושלים ת"ו, בענין עירובין בעיר גראסוורדיין, שו"ת מנחת יצחק חלק א סימן נט., בעל חלקת יעקב הג"מ רבי מרדכי יעקב ברייש זצ"ל אב"ד ציריך שו"ת חלקת יעקב או"ח סימן קעא., שו"ת חלקת יעקב חלק או"ח.                                                   

באתר הזה נעתיק אי"ה כל עניני עירוב ספרים וקול קורא'ס, וכל המלחמות שהיה נגד גדולי ישראל שעסקו להציל את השבת על יד המינים והאפיקורסים הצדוקים שעמדו להם על הדרך עם כל מיני טעראר, עד שהגיעו למצב כזה שהערב רב בלבוש חסידים הולכים בדרכם של היוונים לעקור את מצות העירוב מהתורה הקדושה, והגיע הזמן שאי אפשר יותר לחשות, ונעתיק כל דברי הפוסקים המדברים על מצות עירוב.

וכאן נפרסם את כל מעשיהם המכוערים, כדי של העולם כולו ידע את אשר נעשה לפנינו, וכמו שכתוב בספרי בעל שם טוב זי"ע שלפני ביאת המשיח יהיה ערבוב  גדול שהסמ"ך מ"ם יעשה חסידים לאלפים ולרבבות, והנסיון יהיה גדול מאוד לדעת האמת לאמיתו, והאפיקורסים האלו עם העיתון שלהם רוצים לעקור המצוה שתיקון שלמה המלך עליו השלום, וחז"ל תיקנו על המצוה הזאת לעשות עליה ברכה:

אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב

 בו יבואר כל מיני ספרים שיצאו לאור ולקוטי בתר לקוטי משפתי ישנים מדברי רבותינו ז"ל חכמי הש"ס וזוה"ק, ומהנהו אשלי רברבי, גדולי הקדמונים, שרפי קודש, שרי התורה, קדושי עליון, מצוקי תבל, גדולי ומאורי הדורות, גדולי הפוסקים הראשונים עד גדולי האחרונים, אשר על הוראתם אנו נשענים, ומפיהם אנו חיים, ובצלם אנו חוסים, ומימיהם אנו שותים, אודות המסורה שנמסרה לנו מרבותינו הקדושים על תיקון עירובין בעיירות אשר תקנתם פשטה בכל תפוצות ישראל בכל מקומות מושבותם כבר מאות בשנים. ונלוה אליו השתלשלות תיקוני עירובין בעיר נוא יארק וברוקלין במשך מאה שנים האחרונות (תרס"ז- תש"ט תש"כ- תשל"ג תשמ"א- תש"ס – תשס"ד).

כדי להראות גודל חשיבות ענין עירוב דוקא עבור יהודים שומרי תורה ומצוות, ואיך שנכשלים אלפי ישראל בכל יום שבת קודש באיסור הוצאה, הן בשוגג, הן בלי ידיעה, או בבחינת שוגג קרוב למזיד, נביא כאן איזה ענינים מפורסים, וישמע חכם ויוסיף לקח. יש עוד מאות אופנים כיוצא בזה, כמו שכתב החתם סופר בשאלות ותשובות שלו (אורח חיים סימן צ"ט) וזה לשון קדשו:

"ואם כן כל בר דעת ישפוט בשכלו שאי אפשר בשום אופן לקהל ישראל לשמור את כל בני ביתם וגם לא נשותיהם וחלושי דעת לשמרם בכל יום השבת מבלי להוציא מפתח ביתו החוצה דברים קטנים ומטפחת, וקטנים ופתם בידם, וכמה צער ודוחק סובלים הגדולים הנזהרים. אם כן השכל הפשוט גוזר שראוי ומחוייב לתקן החצירות והמבואות בעירוב המתיר טלטול... מכל שכן שאין להתעצל מלתקן המבואות לשמור את העם מקלקולי שבתות כל השנה כולה, והדבר מוטל על הרב התלמיד חכם שבעיר לתקן המבואות, ואם לאו מכשול וקולר העם תלוי על צוארו" וכו', עד כאן.

והא לך כמה טעמים לנחיצות העירוב לכל אחד מישראל:

א) כמה בני אדם נכשלים בהוצאת מפתחות ביום שבת קודש באיזה אופן שהוא, מחמת שאין יודעים את ההלכה (עיין אורח חיים סימן ש"א).

ב) בני אדם שוכחים חפצים בכיסיהם ויוצאים עמהם לרחוב, וזהו מכשול הרבים כדאיתא בגמרא (ביצה ט"ו, וברש"י שם) ושאלות ותשובות חתם סופר אורח חיים סימן צ"ט.

ילדים מוצאים חפצים לרחוב

ג) ילדים שהגיעו לחינוך מוציאים לרחוב דברים הרבה ואי אפשר לדקדק אחריהם.

מכשול בתכשיטין

ד) נשים הרבה יוצאות לרחוב בתכשיטיהן אשר התירו בדוחק, ויש ביניהם תכשיטין כאלה אשר אסורים בהוצאה לכל הדעות.

ביטול תורה בשבת

ה) בני תורה אי אפשר להם ללכת ללימוד שיעורי תורה ביום השבת, כי נשותיהם רוצות לצאת מבתיהן ואין ביכלתן לקחת את הילדים (ולכן על הבעל להיות שומר הילדים - בעב"י סיטע"ר) במקום ללכת ללמוד תורה הקדושה.

חילול שבת ח"ו כאשר יורדים גשמים

ו) כאשר גשמים יורדין בחוץ, נכשלים בני אדם באיסור כיבוס ועוד איסורים, כאשר פושטים את כובעם או השטריימל ומנענעים אותם מהגשם, כיון שאסור להוציא פלעסטיק או לקחת את הכובע או השטריימל תחת המלבוש, ונוסף לכך אשר יש בזה איבוד ממון ישראל שנפסדים שטריימלעך ששוויים כמה אלפים דאלארים ועוד מלבושים יקרים, וכל זה משום שלא היה עירוב בעיר.

ז) להוציא ולהכניס ילדים קטנים ביום שבת קודש, במקום שאין עירוב.

הוצאת כדורים - טאבלעטן [תרופות]
 בשבת במקום שאין עירוב

ח) אנשים שסובלים מכאב לב לא עלינו זקוקים להוציא כדורים (טאבלעטן) ביום שבת קודש, וכאשר אין עירוב בעיר הם מחמירים על עצמם, ולדאבונינו כבר קרו מקרים הרבה של פיקוח נפשות בגלל הדבר הזה, וכל זה משום שלא היה עירוב בעיר, וכבר הזהירה אותנו התורה הקדושה לא תעמוד על דם רעך, וכל המחמיר בעירוב מקיל בפיקוח נפשות.

ט) זקנים וילדים קטנים אם צריכים להובילם לרופא ביום שבת ואין עירוב בעיר.

 הולכת מזון עבור חולאים ל"ע בבתי
חולים במקום שאין עירוב

י) חולים לא עלינו שמוטלים על ערש דוי רח"ל בבית החולים ואין רצונם לאכול ממאכלי בית החולים, ולפעמים מגיע הדבר לידי פיקוח נפשות ממש כידוע, ואי אפשר להוליך אליהם מאכלים שינעימו את לבם, מאחר שאין עירוב בעיר.

יא) הבאת תרופות (מעדיצינען) מבית מרקחת עבור חולאים ל"ע ביום השבת. פעמים הרבה צריכים להביא מעות או משכון לבית המרקחת כי אחרת אין רצונם לתת את התרופות, וכל זה משום שאין עירוב להוצאה.

תיקונים עבור חברי "חברה הצלה"

יב) אברכים חברי "הצלה" אשר מוסרים נפשם להציל נפשות ישראל, נכשלים באיסורי הוצאה שונים, וכל זה מפני שאין עירוב.

הנשים אין יכולים לקיים
מצות כיבוד אב ואם

יג) נשים שיש להן ילדים קטנים מוכרחים לשבת בביתם כמו בתפיסה ואין ביכלתן לצאת ולבקר את הוריהם ולקיים מצות כיבוד אב ואם, בפרט אם בששת ימי המעשה הולכים לעבודה ואין להם פנאי לבקר את הוריהם.

יד) הבנים הנשואים אין יכולים לבקר בבית הוריהם החולים ולהביא להם מבתיהם קצת מאכלים חמין להחיות את נפשם, ופעמים הרבה מחיים אותם בזה ממש. וכל זה מפני שאין עירוב.

איסור לצאת עם המלבוש כאשר נקרע החוט
 שעליו תולים המלבוש, במקום שאין עירוב

טו) החוט שתולין בו את המלבוש, אם נקרע בצד אחד אסור לצאת עם המלבוש אם אין עירוב בעיר.

מכשלות להולכים לטבול במקוה ביום שב"ק, כאשר מי
 המקוה נוטפין על פיאותיהם וזקניהם

טז) ההולכים לטבול במקוה ביום השבת, כאשר עדיין יש מים על פיאותיהם וזקניהם, ונוסף על איסורי הוצאה אחרים, עוברים לשיטת פוסקים הרבה על איסור הוצאה בשבת במקום שאין עירוב.

יז) שאלות נשים שיוצאים עמהם לרחוב בשבת, יש בזה איסור הוצאה, עיין בשאלות ותשובות באחרונים.

יח) נשים יולדות שהולכים לבית החולים וזקוקים לחפצים שונים.

צמר גפן שבאזנים

יט) לצאת עם צמר גפן (וואטע - קאטא"ן) באזנים במקום שאין עירוב.

תינוקות שנשבו נכשלים בחילול שבת

כ) אלפי בני אדם שוגגים תינוקות שנשבו כגון יוצאי מדינות רוסיה או יהודים שהוריהם נולדו באמעריקא בדורות שעברו, נכשלים באיסור הוצאה בגלל שאין עירוב, ואמרו חז"ל "כל ישראל ערבין זה לזה".

הוצאת האשפה

כא) כמה נכשלים באיסור הוצאה מבית לחצר כאשר מוציאים את האשפה, בגלל שאין עירוב.

כב) בימות החמה מוציאים כסאות אצל הפתחים מבחוץ, גם בבתי מדרשות של החרדים לדבר ה'. ובפרט בבתיהם של זקנים, ויש בזה חילול שבת בפרהסיא במקום שאין עירוב.

שאלות חמורות בטלית קטן, לצאת בו בשבת

כג) לפי שיטת כמה פוסקים יש שאלה בטליתים קטנים אשר יש ספק בשיעורם, או בציצית, או אם הסחורה אינה עשויה מצמר, וגם כאשר נקרע ציצה אחת וכדומה. (עיין אורח חיים סימן ט"ז ובמשנה ברורה שם, בן איש חי פרשת לך לך, סידור הגר"ז הלכות ציצית, ולפי שיטת האריז"ל בספר הכוונות, הגר"א ז"ל, עולת תמיד, נהר שלום לרבינו הרש"ש, לב חיים סימן צ"ט, שהטלית קטן צריך להיות ל"ו גודלין על ל"ו גודלין שהוא אמה גדולה), ואם אין לו שיעור הנ"ל אסור לצאת בו בשבת (עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן ט' במגן אברהם, שולחן ערוך הרב, משנה ברורה, וארצות החיים, לה"מ ושולחן מלכים, שאלות ותשובות מהר"י שטייף, שאלות ותשובות משנה הלכות, ועוד).

כד) כמה בני אדם שאינם בקיאים באופן קניית הרשות, עירובי חצירות, בעיקר אצל בתים שיש דיירים הרבה.

 הענטשקעס

כה) כמה בני אדם, בפרט נשים וילדים שמוציאים בתי יד (הענטשקע"ס) בימות החורף, אשר אסור להוציאם במקום שאין עירוב.

כו) בימות הקיץ כאשר חם בחוץ, יש אנשים שמורידים את המעיל העליון ומוליכים אותם בידיהם ברחוב.

מכשולות בשבת עליה לתורה

כז) כאשר זורקים על החתן אגוזים ומיני מתיקה וכדומה, הילדים יוצאים לחוץ עם השקיות בידיהם, ומוציאים ומכניסים אותם מבית המדרש לרחוב ועוברים בזה על איסור הוצאה, ולפעמים לוקחים את זה לבתיהם בלי ידיעת הוריהם.

הוצאת מטפחת מתחת לשא"ל

כח) כמעט כל אחד מוציא מטפחת על צוארו אפילו בימות החמה, אשר לפי פוסקים הרבה יש איסור בדבר, וכן הוא הדבר בהוצאת המטפחת מתחת להשא"ל שמחמם את הצואר. גם יש איסור להוציא מגבת למקוה ולחזור עם המגבת לביתו אפילו בימות החורף.

כט) זקן שקשה לו ללכת ברגליו וצריכים להוציאו על כסא גלגלים ביום השבת, במקום שאין עירוב.

ל) אצל מסיבות כגון שלום זכר, קידוש, ברית מילה, עליה לתורה של החתן, פארשפיל וכן בשולחנות של האדמורי"ם, אם שכחו להכין משהו כמו שקורה לפעמים, שולחים ילדים בכל הגילים, מה שאין מן הנכון לעשות כן להלכה.

הוצאת בתי עינים (בריל"ן)

לא) אנשים ונשים שיש להם בתי עינים (בריל"ן) לקרוא מתוך הספר, ואף על פי כן יוצאים עם הבתי עינים לרחוב ביום השבת, ובאמת יש בזה איסור גמור במקום שאין עירוב.

מכשולות ביום טוב שיש איסור הוצאה

לב) ביום טוב אשר התירה תורה הקדושה איסור הוצאה, הותרה רק לצורך היום, ושאר ההוצאות אסורים כמו בשבת במקום שאין עירוב. לדוגמא, חבילת מפתחות אשר אין משתמשים בהם צריכים להורידם במקום שאין זקוקים להם, ואסור להוציאם יחד עם המפתחות הנצרכים. וכן שאר דברים שאין בהם צורך, גם כן לא הותרו במקום שאין עירוב.

לג) זקנים וישישים שהולכים במקלות או עם מכשירי שמיעה אשר יש בזה שאלה חמורה במקום שאין עירוב (עיין אורח חיים סימן ש"א).

מביאים מן המקוה בגדי חול לאחר זמן כניסת השבת

לד. פעמים הרבה, בפרט בימות החורף הקצרים, הולכים למקוה בערב שבת קודש בשעה מאוחרת, ומוליכים הביתה את הבגדי חול כאשר הוא כבר לאחר זמן כניסת השבת, ויש בזה איסור הוצאה, וכל זה בגלל שאין עירוב בעיר.

הילדים מביאים לבית המדרש מיני מאכל בשבת קודש

לה. בשבת קודש בבוקר מוליכים הילדים מיני מאכל לבית המדרש, ופעמים הרבה רואים את הילדים המבוגרים יותר שעושים  גם כן כך, ויש בזה משום הוצאה, וכל זה בגלל שאין עירוב בעיר.

כאשר הטלית נופל קצת ברחוב, מגביהים אותו בשבת קודש

לו. בשבת קודש כאשר לובשים את הטלית והולכים כך ברחוב, ולפעמים עומד הטלית לנפול מעל האדם, ואז ממשיך כן בהליכה, ועובר בזה באיסור הוצאה ברשות הרבים, וכל זה בגלל שאין עירוב.

להסיר מכשול

לז. בואו וראו איך שהשכיל שלמה המלך ע"ה בחכמתו, ועד כמה צריכים ליזהר שלא לנטות מדרכי התורה הקדושה אפילו זיז כל שהוא, כמו שכתב בעל ויואל משה זצ"ל בסימן ... הרי ידוע המלחמה שערך הרבי מסאטמאר זצ"ל עד שהנהיג שיקפידו על שיטת רבינו תם בשבמתות ומועדי השנה, וחלק גדול מכלל ישראל קיבלו על עצמם לקיים שיטת רבינו תם, ואפילו בבתי מדרשות שמתפללים מוקדם במוצאי שבת קודש, אבל עד שבאים לביתם ומבדילים על היין הרי הוא כבר הזמן לפי שיטת רבינו תם, ואם יש עירוב בעיר, הרי יוכלו כל היהודים להחזיק בשיטת רבינו תם.

אבל כאשר אין עירוב ומוליכים לביתם מה שנשאר בבית המדרש, טלית או ספר וכדומה, ואם כן אותם שמתפללים קודם שיטת רבינו תם, ועד שמגיעים לביתם הרי הוא כבר מוצאי שבת קודש לפי שיטת רבינו תם, אבל אם מוליכים לביתם את הטלית או הספר קודם שיטת רבינו תם, נמצא שמחללים את השבת ח"ו לפי שיטת רבינו תם, ורוב גדולי ישראל קיבלו להלכה ופסקו כשיטת רבינו תם.

לח. לפעמים קורים שאלות נ' ואי אפשר לשאול ביום השבת, מחמת שאין עירוב בעיר.

שאלה על העוף או שאר מאכלים, אשר אי אפשר
 לשאול שאלה בשבת כאשר אין עירוב

לט. קורה לפעמים בעת הסעודה איזה שאלה על העוף, ואי אפשר להוליך את השאלה למורה הוראה, אלא צריכים לאכול סעודה קרה בשבת קודש, וכל זה משום שאין עירוב.

לוקחים מהאיש שמביא הדואר בשבת, וזה איסור גמור

 מ. יש אנשים שלוקחים מיד הדוור את הדואר שהגיע בשבת, והוא אסור, ואם יש עירוב יכולים לינצל מאיסור זה.

מא. קורה כמעט אצל כל אחד שלפעמים הוציא בכיסו משהו בטעות ובשוגג, ואפילו אם היה ממשמש בבגדיו ערב שבת עם חשיכה, וגם קודם שיוצא מביתו לבית הכנסת ביום שבת קודש, ועל ידי שאין עירוב נמצא שכל אחד עבר על איסור הוצאה וחילול שבת קודש רח"ל.

הכובע נופל מחמת הרוח, ומגביהים אותו ברשות הרבים

מב. הרוח מנשב את הכובע מעל הראש, והאדם מגביה את כובעו ודבר זה גורם לו שיעביר ד' אמות ברשות הרבים בפרהסיא, מחמת שאינו יודע את ההלכה איך להתנהג במקרה כזה, וכל זה רק בשביל שאין עירוב בעיר.

מג. כמה מכשולות יוצאים באיסור הוצאה בהבנין שגרים שם כמה שכנים ואין עושים עירובי חצירות, וכל זה בגלל שאין עירוב בעיר.

מד. כל המכשולות הללו יוצאים בכל שבת קודש אצל אחינו בני ישראל, ואלמלא היה עירוב בעיר הרי היו נגרמים מזה אלפי אלפים טובות לכל משפחה ומשפחה, ועל כן חוב קדוש על כל אחד לתקן עירוב בכל מקום אפשרי.

על כן מבקשים אנו מכל אחד ואחד לרחם על נשמות ישראל הקדושים ולהצילם מכל המכשולות האמורים למעלה.

על ידי מצות תיקון עירובין שתיקן שלמה המלך ע"ה ובית דינו כדי שלא נכשל במכשולות ועוונות של חילול שבת, אשר גורמים בזה שאין מתקנים עירובין כמו שהיה בכל הדורות ובכל העיירות על ידי אבותינו הקדושים עד היום הזה, כמבואר בשאלות ותשובות חתם סופר סימן צ"ט הנזכר לעיל.

לכל המוחים נגד עשיית עירוב, נעתיק כאן לשונו הקדוש של ספר שאלות ותשובות הרא"ש ז"ל (כלל כ"א וכלל כ"ב) שהיה הפוסק של כל חכמי אשכנז ופסקיו נתקבלו להלכה על ידי כל הפוסקים הראשונים והאחרונים.

 סוד העירוב

מספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת קדשים

איש אמו ואביו תיראו. דא גופא ואת שבתותי תשמורו דא נשמתא אני י"י ג' שותפין אבא ואם על הגוף הקב"ה נותן נשמה לעם עליה.

לא תפנו אל אלילים בהרהורא בישא של זכר עושה פסל ובהרהורא הנקיבה עושה מסכה וז"ש אלקי מסכה לא תעשו לכם פסל ומסכה דכר ונוקבא. מאן דנפק מרשות הרבים לרשות היחיד או להיפך כאלו ערב שמא דקב"ה בעבודה זרה זה סוד סמיכות שבתותי תשמרו שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא י"ו אמה על י"ו אמה סוד חרב של מלאך המות י"ו פיות זה שאמר אל תפנו אל האלילים שהם רשות הרבים אלקי מסכה לא תעשו לכם שלא יהיה האדם בעצמו עבודה זרה אל זר בלבו של אדם. למה נסמכה פרשה עריות לפ' קדושים ללמדך שכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. הקושיא מפורסמת שאין שואלין ענין סמיכות הפרשיות רק כשהוא שלא כסדר וכאן מה הי' חסר שמקשה למה נסמכה הלא אין מוקדם ומאוחר בתור' אבל הוקשה לבעל המדרש מה ענין קדושה אצל ערוה ומי שאינו משמר עריות קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי לא מיקרי הלא הוא רשע גמור והתירוץ כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה לא אמר ככל מקום שאתה מוצא ערוה גופא רק גדר ערוה שהם השניות והיא נלמד ממקרא שלפני זה כדברי רב אשי ביבמות רמז לשניות מן התור' ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרת זה שאמר (ויקרא יח) ושמרתם את משמרתי לבלתי שלא יפגע בערוה גופא. נמצא אחר העיון תמצא במקום זה שאיתמר קדושה שם במקום שגדר ערוה ר"ל שניות לעריות זה שאמר פרשה זו נאמרה בהקהל לפי שרוב גופי תור' תלוין בה שלא יעמוד נגדו ערוה שהיא השנייה והיא משל של רב אשי ביבמות פ"ק אז יפגעו בערוה גופא זה שאמר רוב גופי תורה תלוין בה.

 בס"ד, ראש חודש חודש תמוז, תשס"ג לפ"ק

וועד למען תיקון  עירובין ברוקלין ניו יארק

סוד העירוב - מאן דנפק מרשות הרבים לרשות היחיד או להיפך כאלו ערב שמא דקב"ה בעבודה זרה זה סוד סמיכות שבתותי תשמרו שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא י"ו אמה על י"ו אמה סוד חרב של מלאך המות י"ו פיות

לא תפנו אל אלילים בהרהורא בישא של זכר עושה פסל ובהרהורא הנקיבה עושה מסכה וז"ש אלקי מסכה לא תעשו לכם פסל ומסכה דכר ונוקבא. מאן דנפק מרשות הרבים לרשות היחיד או להיפך כאלו ערב שמא דקב"ה בעבודה זרה זה סוד סמיכות שבתותי תשמרו שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא י"ו אמה על י"ו אמה סוד חרב של מלאך המות י"ו פיות זה שאמר אל תפנו אל האלילים שהם רשות הרבים אלקי מסכה לא תעשו לכם שלא יהיה האדם בעצמו עבודה זרה אל זר בלבו של אדם. למה נסמכה פרשה עריות לפ' קדושים ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. הקושיא מפורסמת שאין שואלין ענין סמיכות הפרשיות רק כשהוא שלא כסדר וכאן מה הי' חסר שמקשה למה נסמכה הלא אין מוקדם ומאוחר בתורה אבל הוקשה לבעל המדרש מה ענין קדושה אצל ערוה ומי שאינו משמר עריות קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי לא מיקרי הלא הוא רשע גמור והתירוץ כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה לא אמר ככל מקום שאתה מוצא ערוה גופא רק גדר ערוה שהם השניות והיא נלמד ממקרא שלפני זה כדברי רב אשי ביבמות רמז לשניות מן התורה ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרת זה שאמר (ויקרא יח) ושמרתם את משמרתי לבלתי שלא יפגע בערוה גופא. נמצא אחר העיון תמצא במקום זה שאיתמר קדושה שם במקום שגדר ערוה ר"ל שניות לעריות זה שאמר פרשה זו נאמרה בהקהל לפי שרוב גופי תורה תלוין בה שלא יעמוד נגדו ערוה שהיא השנייה והיא משל של רב אשי ביבמות פ"ק אז יפגעו בערוה גופא זה שאמר רוב גופי תורה תלוין בה, עכ"ל. (מגלה עמוקות על התורה - פרשת קדשים)