פרשת שלח
ביאור מצוות חלה
– א –
דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה', ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וגו', מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם. וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות
האלה אשר דיבר ה' אל משה (טו, יח-כב)
להורדה: ביאור מצוות חלה, לחץ כאן: פרשת שלח מצות חלה- דרשה
– א –
הנה בפסוקים אלו רבו הדקדוקים, ונפרט אותם אחת לאחת. ה) ברש"י וכי תשגו ולא תעשו וגו', בעבודת כוכבים הכתוב מדבר או אינו אלא באחת מכל המצות, ת"ל את כל המצות האלה מצוה אחת שהיא ככל המצות מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים, ואיזו זו עבודת כוכבים. – וגם זה צ"ב, מדוע נאמרה כאן עוד הפעם המצוה שלא לעבוד עבודה זרה, הלא כמה פעמים כתיב בתורה מצוה זו. – ו) ברש"י ד"ה אשר דיבר ה' אל משה, כתב וז"ל: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי. – וצ"ב שייכות דבר זה לפסוק וכי תשגו ולא תעשו וגו', וכן לאיסור עבודה זרה, ולמצות חלה שנאמרה לפני כן.
– ב –
ונראה לבאר כל הדקדוקים עפי"מ שכתב בספר מכתב לדוד (פרשת ראה, עמוד קנ"ב) דהנה איסור חמץ בפסח הוא אפילו במשהו, וכדאיתא בשולחן ערוך הרב (סימן תמ"ז סעיף ד') וזה לשונו, אבל חמץ בפסח אינו מתבטל אפילו באלפי אלפים. א"כ מה יעשה אדם וינצל מחשש חמור זה, לפיכך נתנה לנו תוה"ק זה לעומת זה מצות חלה שאנו מחזיקין בה אף בזמן הזה, שבזכותה נינצל ממשהו חמץ, והוא עפ"י דילפינן בילקוט פרשת שלח סמיכות עבודה זרה לחלה דכל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה, ובמצה ג"כ כתיב בסמיכות (שמות ל"ד, יז-יח) אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור.
וכתב במכתם לדוד שם, דע"כ ילפינן (פסחים דף ל"ח עמוד א') לחם עוני דבעי משלכם מלחם דכתיב בחלה והי' באכלכם מלחם הארץ, ובספר שולחן ערוך של הרב בעל התניא (אורח חיים סימן תנ"ד סעיף א') כתב דמהא ילפינן הלכתא דמצה הראויה אינה כי אם ממניין שנתחייבו בחלה, עיי"ש באריכות. והכוונה בזה כנ"ל, דשתי המצוות חלה ומצה וחמץ שייכים זה לזה, דילפינן לחם לחם מחלה דייקא, דהא בהא תליא, עכת"ד המכתם לדוד, עיי"ש.
– ג –
והנה ידוע מ"ש האריז"ל (הובא בבאר היטב הלכות פסח) דהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה[א]. וא"כ, לפי דברי המכתם לדוד דע"י שנזהרים במצות חלה ניצולים ממשהו חמץ, נמצא דכל החטאים של כל השנה תלויים ג"כ בחלה. נמצא מדברי הגמרא הנ"ל דאם יקיימו ישראל את התורה יבא משיח צדקינו תיכף ומיד לגאול אותם מהגלות.
– ד –
ועל פי זה יתורץ קושייתינו (קושיא ב') מדוע דוקא אם נקבל עלינו לקיים מצות חלה נזכה לבוא לארץ. אך להאמור יובן, דכיון שנקיים מצות חלה, ניזהר ג"כ ולא ניכשל במשהו חמץ, וממילא נינצל מחטא בכל ימות השנה כמ"ש האריז"ל, ואז יקויים בנו מאמר הכתוב היום אם בקולו תשמעו, ויבא משיח צדקינו לגאלינו בב"א, ע"כ אמר דבשכר מצות חלה נזכה לבוא לארץ.
והנה לגבי מצות אכילת מצה בזמן הזה, כתב החתם סופר (חו"מ סי' קצ"ו) וז"ל: מצות עשה של אכילת מצה משומרת בליל פסח היא יחידה נשארת לנו מכל מצות אכילה שבכל התורה אין לנו פסח ולא קדשים, לא תרומה ולא מעשר שני רק מצה אחת משנה לשנה, ואם גם היא לא תועילה בידינו בשלימות כו' הייטב בעיני ד', חלילה חלילה, עכ"ל.
ולפי זה יש לומר כן גם בחלה, דהחלה היא המצוה המיוחדת מכל המתנות והתרומות (דהחלה נקראת תרומה כדכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה) שנוהגת עדיין בזמן הזה, ואף שנוהגת ג"כ בחוץ לארץ מ"מ בחוץ לארץ נוהגת רק מדרבנן, אבל עיקר מצותה הוא בארץ ישראל, דחלת ארץ ישראל דאורייתא, א"כ כיון שהיא המצוה היחידה (כמעט) ממצוות הארץ שעדיין נוהגת בזמן הזה, יש לנהוג בה בהקפדה יתירה ולקיימה כראוי ביתר שאת וביתר עוז. ולפי דברי הסידורו של שבת שכתב ועל כן כאשר יאכל אדם מאכל בארץ ישראל, אם ישים בה מעט כוונה לכבוד ה', תיכף ומיד יתלהב לבו, ויחשק מאוד, ויתאוה להודות לה', ולברך בשמו, ולעבדו בלבב שלם, כי יתדבקו בו הרבה מניצוצי הקדושה, השוכנים בארץ הלזו, נמצא שפיר דבהפרשת החלה מהעיסה ישרור על העיסה קדושה עליונה מקדושת ארץ ישראל, וממילא מובן שפיר מדוע נזהר עי"ז גם ממשהו חמץ, אשר זה מביאו ממילא שלא יחטא כל השנה, כי הא בהא תליא וכמובא לעיל.
ויתירה מזו, דלפי דברי החתם סופר הנ"ל דהמצה היא המצוה היחידה שנשארה לנו, י"ל כן גם לענין חלה, ואם מקיימים מצות חלה כראוי, מראים בזה שרוצים לקיים גם שאר מצוות, כגון תרומות ומעשרות, קרבנות וכו' שאין בידינו לקיימם כעת. ועל זה שפיר אמר הכתוב בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, דבשכר ההשתוקקות שלכם לקיים כל מצוות התלויות בארץ, תזכו ליגאל ולבוא אל הארץ בביאת גואל צדק בב"א, וכל זה ע"י שמקיימים מצות הפרשת חלה כראוי.
ועל פי זה יש לבאר ג"כ הענין שהכתוב קרא לחלה תרומה, וכבר דקדקו בזה המפורשים (ועיין בספה"ק מאור ושמש מה שתירץ בזה). ולהנ"ל דבקיום מצות חלה זוכים לבוא אל הארץ, ע"י שמראים להקב"ה שרצונינו לקיים גם שאר המצוות שאין בידינו לקיימם כעת, א"כ הרי מזה יזכו בני ישראל להרמת קרנם, ע"כ נקראת חלה תרומה, דבשכר מצות חלה יזכו להתרומם למעלה ראש, בביאת גוא"צ בב"א.