..
להורדה:
.מלחמת קודש על ניקון דין תורה בבית דין של מעלה על הניקור
שאלות ותשובות אברהם אבינו יום ששי עש"ק בשלח ע"ט
|
ספר
מי לה' אלי
קונטרס הזה יצא לאור ע"י החרדים לדבר ה' הנאמנים לה' ולתורתו הצועקים מי לה' אלי!
מלחמה לה' בעמלק מדור דור – ע"י שנלחם נגד עמלק, הם רבני הערב רב, נזכה לגאולה שלמה בב"א
בו נלקטו שאלות גדולות שנכשלים בו רוב בני תורה החרדים לדבר ה', וכל ישר הולך אשר יעיין בקונטרס הזה, בטח יזיר עצמו ואת משפחתו מהעבודה זרה של הפאות הנכריות [שנאסר כבר מאות שנים ע"י כל גדולי ישראל], וע"י שלא שמעו לקול גדולי ישראל שהפאות הם גילוי עריות ממש, נכשלו בעבודה זרה כל כך הרבה שנים בהכשרם של ירבעם בן נבט, והשבתאים בדורנו שמתירים עבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים ביחד רח"ל, וע"י הקונטרס הזה יתגלה נקודות רציניות הנצרכים לכל בית ישראל שלא יכשלו באיסור עבודה זרה, הוראה ואזהרה לאפרושא מאיסורא, ומקצת השערוריה הנוראה שמתרחש בענין הנורא הזה.
פאה נכרית בגימטריה 766 = "היא העבודה זרה של ימינו."
יצא לאור
על ידי ועד ביעור ע"ז מארצינו הקדושה
הק' שלום יהודה גראס
אבדק"ק האלמין
יום ג' לס' צעקת בנ"י חודש טבת שנת תשע"ח לפ"ק –בת ים
התוכן
בו ששה פרקים
פרק א: סיפור נורא מהאדמו"ר מהאלמין עם להבחל"ח רבנו הקדוש והטהור כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זיע"א.
פרק ב: ספר הקדוש קו הישר פרק פ"ב.
פרק ג: חרם של בעל הפלאה עם בית דינו זי"ע
פרק ד: הנני פונה אליכם, אדמורי"ם רבנים גדולי ישראל שליט"א, בבקשה גדולה לטובת הכלל!!!
פרק ה: החובה להזהיר את אחרים
פרק ו: סוף דבר!
הקדמת הספר – בהוצאה ראשונה – טבת תשע"ח
אקדמות מילין
בקונטרס זה באים אנו להעלות עלי גליון חלק קטן מפרטי המכשולות הנוראים והיגיעה העצומה מכובד ראש שנעשה מאנשי לבב בעלי תורה ויראי חטא, כדי לתקן המכשלה הגדולה והנוראה, של הלכה החמורה הזו בהלכות עבודה זרה, שאברהם אבינו ע"ה כתב 400 פרקים, נחפשה דרכנו ונחקורה, ונסמוך על פקחות ויושר הקוראים, אשר יכירו דברי אמת, ומן הגליות ידונו על הנסתרות, ויבחינו בין דברינו הנאמרים בצדק ובתמים, לבין פרסומי דוברי שקר אשר גברו בארץ, ועל ידי זה ילמדו תועים בינה ומוסר, ופתאים ישכילו דעת, ליתן תקומה לאמת ופתחון פה למייחלים אליו יתברך.
הקונטרס הזה הוא, מחאה לכבוד שמים הצועק ובוכה נגד הפרסומים שמפרסמים על היתירים על עבודה זרה, שאיסורו בסקילה, שאין בו חשש כל, וילכו בע"ז אפילו למהדרין מן המהדרין בלי שום חשש ופקפוק כלל, לא נשמע כמוהו מימות כת הש"ץ ימ"ש, ועוקרים כל התורה כולה ע"י רבני הערב רב, ויוצאים כנגד כל הרבנים גדולי ישראל היראים כארבע מאות גדולי ישראל, האוסרים את העבודה זרה הזאת ומוחים לכבוד שמים, בקונטרס הזה תראו תבינו העזות והפקירות וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ובסילוף דברי אלוקים חיים, בשנים קדמוניות היו מעבירים אותם מלהורות כדי שלא יכשילו ח"ו את בית ישראל בעוון החמור שבחמורות של עבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים רח"ל.
כנסת ישראל מבכה מרורות קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, שכינה הקדושה מבכה על בניה, לא נשאר לנו באחרית הימים אלא את הקול קול יעקב להזעיק ולהתריע, ישמע קולינו מסוף העולם ועד סופו, על הפצת עבודה זרה בארצנו הקדושה.
[ראה ישמח משה (פרשת נצבים דף קלט ע"א): אוי מי ראה כזאת מי שמע כזאת, מה לכם החרש תחרשון, העת תחרשון, לא עת לחשות, רק עת לדבר ולהשמיע במרום קולינו, אחינו בני ישראל הלא הברכה הזאת גדולה בידו, אך מהרע שבו ניתן לנו ולא מהטוב שבו, כי שם נאמר תחיה, אבל אחינו בני ישראל נתונים כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ח"ו, ואף הטוב שבו קללה הוא אצלינו], עכ"ל.
בשער
לספר 86 השאלות על הפאה של תקרובת עבודה זרה
י ראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי.
ה בינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב.
ו אשמרה תורתך תמיד לעולם ועד.
ה נה תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני.
י'זהרו ה'לבבות ו'יתבהרו ה'מוחות בספר החדש מלחמת הצדיקים, וטרם יפתח השער, אפתח פי בשבח והודיה להשם יתברך ויתעלה:
מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. (תהילים פרק קט"ז י"ב – ט"ו)
מה אשיב לה', במה אכיר טובה לה', וזו חובה מוטלת עלי, "כל תגמולוהי עלי", בזה שאספור[1] ואספר את כל החסדים שה' יתברך ויתעלה גומל עלי, ובהתבוננות שהכל הם מתנות חינם ובסבר פנים יפות, ובכל זאת נעשה בתורת גמול שלא יחוש האדם בצער הבושה של נהמא דכיסופא, ובזכות זה, "כוס ישועות אשא", להמשיך ולברך ולהודות על הטובות העתידות[2], ובשם ה' אקרא, להשיב רבים מעוון, ולפרסם דבר ה' בעולם, "לאוקמא שכינתא מעפרא", נדרי לה' אשלם, שצריך אדם לקיים מחשבתו הטובה (אמנם שאינו נדר, אך אדם צריך לסיים דבר שבקדושה ועל זה צריך מסירות נפש) להוציאה מהכוח אל הפועל וזה אשלם מלשון אשלים, נגדה נא לכל עמו, מלשון נגידה נא לכל עמו לפרסם את ניסי ה', נגדה ראשי תיבות נ'ספר ג'דולות ד'ברי ה". וכן נוטריקון נגדל ה"א כלומר נגדל ונרומם ה"א הרומזת למלכות שעל ידי פרסום דבר ה' בעולם יש קידוש ה' גדול ועילוי לשכינה הקדושה. יקר בעיני ה', מהו היקר בעיני ה', זה על שם הפסוק אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, להשיב את בניו של מקום בתשובה שלימה, זה הכי יקר בעיני השם יתברך[3], המותה לחסידיו ובשביל לזכות לזה צריך מסירות נפש[4] לכבוד השם יתברך ויתעלה.
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
ספר
מי לה' אלי
פרק א
סיפור נורא מהאדמו"ר מהאלמין עם להבחל"ח רבנו הקדוש והטהור כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זיע"א
ממה פחד כ"ק מרן רשכבה"ג אדמו"ר מסאטמר בעל דברי יואל זיע"א?
הרה"ק בעל החסד לאברהם כותב שרק 7000 איש יקבלו את פני משיח צדקנו "והשארתי בישראל שבעת אלפי איש אשר לא כרעו לבעל"! מרן זצ"ל אמר אני לא מפחד משום דבר בעולם כמו מהחסד לאברהם הזה, אם אזכה להיות מה 7000 איש (מפי תלמידו).
הביאור בזה: א. בעל – עבודה זרה. ב. בעל כפשוטו. שהנשים הצדקניות לא נכנעים לבעליהם שרוצים שילבשו פאה – רק הם יזכו לביאת המשיח!
מרן כ"ק אדמו"ר מסאטמר זצ"ל לחם באירופה לפני מאה שנה נגד הפאה, ובשנת תשכ"ח אחרי אירוע מוח שלא דיבר כמה חודשים, ונכנסתי אל הקודש פנימה עם קוויטל ולא כתבתי כלום על הפאה הנכרית, [ראה להלן] והרבי שאל אותי בערך לפי זכרוני: האם כבר הורידה את הפאה? ועניתי להרבי עוד לא, וזה עוד על האחריות של הרבי, וכל שניה עוברים על הלאווין של הדברי חיים וכו', ואחר כך כתב הרבי על פיתקא: "אנכי ה' אלקיך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" שזה עבודה זרה!
ועכשיו נספר לכם בע"ה בקיצור מה שהיה אתי ואיך התארסתי, הסיפור הנורא: כשהייתי לערך 18 שנה והציעו לי שידוכים, בתקופה זו למדתי רבות שדי חמד, ונזדעזעתי ממה שכתוב שם על הפאה נכרית וכל הפוסקים שמביא שם, ובפרט את הרה"ק בעל הדברי חיים זצ"ל, ונכנסתי אל מורי ורבי כ"ק מרן רבנו יואל מסאטמאר בעל דברי יואל זיע"א, וסיפרתי לו מה שלמדתי, ואמרתי לרבי, איך יכולים לשתוק כשכולם הולכות עם פאה, והדברי חיים זי"ע כותב שבכל רגע עוברים על לאווין דאורייתא, וכו'?, אז הרבי סיפר לי שהוא לחם הרבה על זה, עוד בקראלי, ואמר דרשות, בבית הכנסת של החסידים אמר, ללכת רק עם מטפחת, ובבית הכנסת של העיר, אמר ללכת עם פאה, כי כולם הלכו פרועי ראש. ומאוד כואב לו הענין הזה, וזה ממש נוגע ללבו לתקן העון הגדול הזה! – וביקש ממני [היות ואני לומד בישיבה], שאדבר עם כל הבחורים לבקש בשמו, שכל אחד יתנה בשידוכים שהם רוצים רק מטפחת, ולא להסכים בשום אופן על פאה! [ראה להלן אות ח.]
וכאן נעתיק מה שנדפס בספר לפני 30 שנה לערך, שאחד מהחסידים שלי ביקש שאספר לו הסיפורים מה שעברתי בחיים, וסיפרתי לו באידיש וכתב בלשון הקודש:
- ספר המאבק למען קיום היהדות – זכרונות רבינו מהאלמין – פרק טו מבצע צניעות
עוד בתור בחור היה רבינו נוהג להטיף לבחורים המבוגרים שכאשר מדברים עמם בעניני שידוכים שיעמידו תנאי, שאינם מוכנים לגשת לשידוך כשמדובר יהיה בבחורה שתלבש פיאה נכרית וכדומה, אלא אך ורק בלי כלום, רק שיחבשו מטפחת ותו לא.
רבינו שוחח עם האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל כמה וכמה פעמים בענין זה. הוא היה נוהג להיכנס לבית הרבי בשעה 2:30 לפנות בוקר, (שאז נוהג היה רבינו לקום ללמוד, וביתו הי' ליד בית הרבי מסאטמאר) כולם היו ישנים, חוץ מהבחור ר' עקיבא נ"י שהיה מתגורר בבית הרבי. הרבי היה נוהג אז ללמוד בקול. פעם אחת כשנכנס אליו מצא את הרבי יושב ולומד עץ חיים.
רבינו היה נוהג לעמוד ליד הדלת ולשמוע איך שהרבי לומד, זה היה מאוד מעניין, באמצע הלימוד נוהג היה הרבי להסתכל החוצה, וכשראה את רבינו קראו להיכנס פנימה, ואז הרבה לדבר עם הרבי בהרבה ענינים וגם בענינים אלה. ענין הפיאות הנכריות הלך לרבי בחיים. רבינו ניהל בענין מבצע כל כך חזק, עד שיצא קול אצל השדכנים שאם מישהי רוצה בחור טיפש היא יכולה ללכת בפיאה, אך אם היא רוצה בחור טוב שיושב ולומד היא חייבת ללכת בלי כלום, הקול יצא בין הבנות עד שהבנות נאלצו לוותר בענין ולמבצע היה הצלחה גדולה.
- השטן …
אבל הבעל דבר כלל לא ישן ויבא השטן ר'… נ"י שהיה אז מגיד שיעור צעיר בישיבה, בכל יום היה מספר דברים בשמו של הרבי זצ"ל, והאמת היתה שהרבי כלל לא דיבר אתו כל כך הרבה כפי שהוא היה מספר. ואז ניגש אל רבינו ר'… בצעקה גדולה היתכן? איך ייתכן שבחורים כלל ידברו על פיאות? וכו', באותו רגע עשה רבינו את עצמו שהוא כלל לא יודע ממה הוא מדבר! ואז הוא אמר ופרט יותר בפרטות: מדוע שוחחת עם בחור פלוני, שאם יציעו לו בחורה עם פיאה שלא יסכים רק בתנאי, שהיא תסכים ללבוש רק מטפחת? שאלתי אותו: ומה החסרון בכך? הלא הספרים שלנו מלאים שאם האשה לובשת פיאה אסור לומר אז ברכה וכו', אבל הוא המשיך בשלו, שלבחורים אסור כלל לדבר מהנושאים הללו. – וכך נמשך הויכוח עד שהוא אמר לרבינו בשמו של הרבי מסאטמאר שציוה להפסיק מיד לדבר על כך (זו היתה אז הטאקטיקה, כשאמרו בשמו של הרבי נאלצו לעשות כפי שאמר).
- הרבי מכחיש…
ויהי היום כשר'… אמר לרבינו שהרבי ציוה להפסיק לדבר מזה, החליט רבינו להיכנס לרבי ולשאול אותו: האם זה נכון שר'… שוחח עם הרבי בענין? הרבי השיב לרבינו שמעולם לא דיבר אתו בענין. – בהזדמנות שניה, כשניגש אליו ר"… ואמר לו בשמו של הרבי שלא לדבר בענין, השיב לו רבינו, שהוא בעצמו דיבר עם הרבי אמר לו שמעולם לא דיבר עם ר' בענין, וציוה עליו כן לדבר בענין. – ר'… היה המום ונשאר עם הלשון בחוץ. – ר'… הודיע לרבינו כי ישוחח עם הרבי בענין, אחר כך הלך לרבי וסיפר שקרים, הרבי סיפר לרבינו מה שר'… העליל עליו, והרבי נתן עצה לרבינו שיעבוד בענין בשקט שר'… לא ישים לב לכך. ר'… חשש מאוד שהבחורים יתארגנו ויעשו יד אחת נגדו, מאחר ולבחורים היו הרבה טענות נגדו.
- קונטרס התקנות
כשרבינו ישב בכולל ולמד בחברותא עם רבה של שאפראן שליט"א, ושוחח עמו על ענין הפיאות, אז סיפר לו הרבי בסודי סודות שיש "קונטרס תקנות" של האדמו"ר מסאטמאר אותו חיבר עוד באירופא, שם הוא יצא חוצץ נגד הפאות ועוד ענינים חשובים, ביניהם הענין של לימוד השפה האנגלית וכו'. – רבינו פנה מיד להרב בערקאוויץ מנהל בית הספר לבנות של חסידי סאטמאר ושאל אותו: האם הוא יכול להלוות לו את קונטרס התקנות?, הוא הסכים רק בתנאי שאף אחד לא יידע שהוא נתן לו זאת, ואז שאל רבינו את הרב בערקאוויץ: מדוע זה סוד כל כך גדול?, ועל כך השיב שהמקורבים אצל הרבי לא רוצים בשום אופן שיפרסמו את הקונטרס.
- הרב בערקאוויץ חשש שיגלו מי נתן את התקנות
הוא חשש מאוד, שאם רבינו יצלם את התקנות בפורמט כמו שהוא, יידעו מהיכן קיבל את הקונטרס, ולכן התחייב רבינו שידפיס זאת מחדש, וממילא איש לא יידע מהיכן קיבל את המקור, ועשה כפי שהבטיח. הוא הדפיס זאת מחדש בהידור רב והו"ל קונטרס בשם "קונטרס התקנות" הוא תרגם זאת לשפת האידיש והדפיס 5000 ושלחו לכל וויליאמסבורג בדואר עם בולים. – תוך כמה ימים היתה כל וויליאמסבורג כמרקחה, הרבה מן התושבים שמחו שהדפיסו את התקנות, היה להם מה להראות ולהוכיח על שיטתו של הרבי, אבל מה שהעסיק את המונים היה בעיקר מי פרסם את הקונטרס, ומדוע עד כה לא פרסמו זאת, ועל הכל מדוע ר' יוסף אשכנזי לא הוציא זאת לאור זה עד כה? – מה שהיה חשוב ועיקר שחייבים למצוא את אותו מחוצף שהעיז להוציא את התקנות החוצה, ועוד מחלק זאת חנם בבתים, נדמה היה כי מאז שהעולם עומד, עוד לא קרה בוויליאמסבורג דבר כזה.
- רבינו מתערב בדברי הרב ר' יוסף אשכנזי ור' ס. דייטש
בקיצור, רבינו הלך ברחוב ושמע את ר' יוסף אשכנזי משוחח עם ר' סנדר דייטש על המעשה הנורא של פרסום קונטרס התקנות, ואז החליט רבינו להתערב באמצע הדברים, ואמר שאינו מבין איזו חוצפה זו להדפיס דבר כזה בלי הרשות שלהם? הלא כולם יודעים שכל דברי הרבי שייך להם, אז אם כן מהיכן לקחו חוצפה שכזו, ובמיוחד שיש לכך פנים שונות בתכלית כשהם מוציאים זאת לאור כשהם מקדימים הקדמה ורשימה על היסטוריה מן הבית באירופה וכו', ורבינו סיים כי צריך את המחבר של הקונטרס לעקור מן השורש על העוולה הנוראה שהוא עשה. – כשרבינו הגיע לכולל פגש את ר'… שדפק לו על הכתפיים ואמר בקול גדול שכל האברכים שמעו, שעשה עבודה מצויינת – רבינו דפק לו בחזרה על הכתפיים ואמר לו: אתה עושה את העסק, ולי אתה דופק על הכתפיים, ואומר יישר כח?, בסופו של דבר זרקו את ר'… מן הישיבה. אחת הטענות נגדו היתה שהוא זה שהדפיס את קונטרס התקנות, חוץ מזה היו לו עבירות גדולות אחרות, הוא הי' מנהיג ה"שחורים" (הכוונה לקנאים).
- דת משה ויהודית
תקופת זמן לאחר שהמערכה על קונטרס התקנות עבר, הזמין לרבינו השי"ת את הקונטרס "דת משה ויהודית" נגד הפיאות הנכריות, ומתוך עיון בו הבין רבינו שספר זה יכול הרבה להועיל, אז ארגן רבינו קבוצה של אברכים להדפיס את הספר, רבינו הוסיף לכך כמה הוספות חשובות, וכן הוסיפו חלק מעניני צניעות בשפת אידיש והדפיסו 5000 עותקים פעם בלשון הקודש לבד, ואחר גם בלשון הקודש ואידיש ביחד, ושלחו זאת בדואר, התגובות היו מאוד חיוביות , היו אז אנשים שעבדו בעניני צניעות עשו אז מודעות ועוד. – מאוחר יותר דאג רבינו להכניס לעיתון "די תורה וועלט" את כל החיבור של "דת משה ויהודית" בשפת האידיש והוסיף עליהן מעניני צניעות – כל זה הודפס לאחר מכן בקונטרס צניעות ישראל כהלכתה חלק ב', ובעוד כמה ספרים, עיי"ש.
סיפור עם השידוך שלי
לאחר שהציעו לי את בת הרה"צ רבי חיים אליהו ביטמאן [שליט"א] זצ"ל, [שהיה המלמד שלי, בילדותי בתלמוד תורה החדשה של רבנו הקדוש מסאטמאר על יד מאה שערים, והייתי מעשרה הילדים הראשונים בתלמוד תורה, שם למדתי ביחד עם האדמו"ר מסטראפקוב רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם שליט"א, בן הרה"צ כ"ק מרן האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא" זי"ע, וגם עם הגאון הצדיק רבי יוסף משה פרידמאן שליט"א, חתן כ"ק מרן האדמו"ר מקאשוי רבי רפאל בלום זי"ע] הלכתי לפגישה ובין הדברים דיברנו על הצניעות, וביקשתי ממנה שתחבוש מטפחת לראשה כמובן, וענתה שמטפחת שקשה קצת, והבנתי שזה קשה אבל תעשה בקשתי.
לאחר שאחותי תחי' אמרה לי שאם אתה חושב שתלך עם מטפחת, אתה טועה, היא תלך עם פאה עם חור באמצע ועם כובע על זה, אמרתי לאמי ע"ה שאני לא הולך לאירוסין, כי אי אפשר לי להתחתן בשום אופן עם אשה שתחבוש פאה! – אמי ע"ה הזמינה את כל העסקנים מסאטמאר שיבואו לדבר איתי, אולי יצליחו לפתות אותי, שאסכים לשידוך!
הגאון רבי נתן יוסף מייזליש יד ימינו של הרבי מסאטמאר זי"ע קרא לי, ודיבר אתי, אבל לאחר שסירבתי והסברתי לו כל הענין, אמר לאמי ע"ה שאין אף אחד בעולם שיוכל לסדר אותי זולת רבנו הקדוש מסאטמאר. אמי ע"ה שמחה מאוד, כי סוף סוף נמצא דרך להכריח אותי להסכים לשידוך, לכן הלכה תכף לרבנית מסאטמאר ע"ה, וסיפרה לה הכל, ענתה לה הרבנית ע"ה שתבוא תכף ומיד יחד אתי, והיא תיכנס איתנו לרבי, ואמי לא צריכה לדבר כלום, כי הרבנית תסדר הכל, והלכנו לרבי לתת קוויטל!
נכנסנו לרבי עם הרבנית, ותאמר לרבי, שמעת חוצפה כזאת, הבחור הזה רוצה שאשתו תלך עם מטפחת, וכי הוא יותר חשוב מכל הרבנים הגדולים אשר נשותיהם אינן הולכות במטפחת [וכאן פרטה את שמותיהן, מובן מאליו שאני לא רוצה לפרט את שמותיהן ובכל וויליאמסבורג לא היו באותו זמן רק 3-4 נשים שהלכו עם מטפחת והרבנית מסאטמאר ביניהם].
הרבי זי"ע ענה לרבנית: מיש דיך נישט אין מיינע זאכן, וועל איך מיך אויך נישט מישען אין דיינע זאכען [בתרגום אל תתערבי בדברים שלי, ואני גם לא אתערב בדברים שלך, והרבנית ע"ה תיכף יצאה מהחדר]. – אמי ע"ה התחילה לבכות בקול גדול, ואמרה שכבר לא יכולה לסבול יותר, ושהיא אלמנה כבר כמה שנים, ומגדלת לבדה את הילדים, ועובדת קשה לפרנסה, ואין לה כבר כוח, וכו'.
אני עומד על יד הרבי ונותן קוויטל, והרבי אומר לי מזל טוב, ואני שואל את הרבי איזה מזל טוב? וכי אעבור כל רגע על לאווין דאורייתא של הדברי חיים זי"ע, האם על זה אני למדתי כל השנים?
הרבי אמר לי עוד פעם מזל טוב ואני בשלי, הרבי מבטיח שתפשוט את הפאה, ואמרתי לרבי אני מסכים לשידוך אבל האחריות היא על הרבי, אני לא יכול לקבל עלי לעבור עבירות גדולות כאלו, ואני עושה חשבון כל שניה, כל דקה, כל שעה, וכל השנים וכו', הרבי אומר עוד הפעם מזל טוב, והבנתי שהכל על האחריות של הרבי.
אחרי החתונה ניסיתי לפעול אצל הרבנית שתוריד הפאה ולא הצלחתי, כל המשפחה התאחדה נגדי וכו', ובכל חודש נכנסתי עם קוויטל לרבי, וכשאמרתי לגבאי רבי יוסף אשכנזי שהיה כותב הקוויטלעך לכתוב אחרי השם של הרבנית ע"ה שתוריד הפאה נכרית מעל ראשה, כאשר הבטיח לי רבנו. צחק ממני, אבל כתב מה שאמרתי לו. – ופעם בשבוע בחצות הלילה הייתי בוכה להשי"ת שתוריד את הפאה נכרית, וכך היה כל שבוע.
- הסיפור שעשה את כל חסידי סאטמאר ללכת על גלגלים, והרוח הקודש של כ"ק מרן מסאטמאר זי"ע
בשנת תשכ"ח אחרי אירוע מוח של מרן רבינו יואל זי"ע, לא דיבר כמה חדשים, ובאותה תקופה הייתי חולה בשפעת חמורה [פְלָאה] והרופא הגדול ד"ר מופתים [שהיה גם הרופא של כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר], אמר לי שהמצב מאוד חמור, ואוכל לחיות רק 3-4 שבועות, ועניתי לו, כמה זמן שאחיה זה תלוי בהשי"ת ואתה תתן לי התרופה ההכי חזקה שיש, בני המשפחה כבר באו להיפרד ממני, וגיסי הרב ר' ירמי' קאהן שליט"א, אמר לי שיש לי רפואה בשבילך, אבל אני יודע שלא תשמע בקולי, ואמרתי לו אני שומע לכל דבר, כי זה פיקוח נפש ממש, ומותר לחלל שבת על זה, ואמר לי לנסוע למיאמי [ואמר לי מה לעשות לרפאות הריאה שלי] באותו יום טסתי למיאמי. והיות והרבי שהה בימי החורף במיאמי היתה לי הזדמנות ליכנס אל הקודש פנימה עם קוויטל, ולא כתבתי כלום בענין הפאה הנכרית, כי ידענו שהרבי חולה מאוד ומי יודע אם בכלל יכול לקרוא קוויטל, ואם אוסיף דברים אחרים, אולי יתבלבל. נכנסתי, ומאחורי ראיתי, איך שהרבנית ע"ה, והגבאים, ועוד רבנים עומדים שם ומסתכלים איך הרבי יקבל אותי, כי ידעו שאני מאוד מקורב לרבי, רק לא ידעו מה אני עוסק עם הרבי. והרבי קרא את הקוויטעל ושאל אותי תכף האם כבר הורידה את הפאה? ועניתי להרבי שזה עוד על האחריות של הרבי, והוספתי כל שניה עוברים על הלאווין של הדברי חיים וכו', והרבי צריך הרבה להתפלל על זה לפעול ישועות, אחר כך כתב הרבי:"אנכי ה' אלקיך לא יהיה לך אלהים אחרים" שפאה דינה כעבודה זרה! ויותר לא דיבר כלום.
לאחר שהנוכחים שמעו שהרבי מדבר, ויודע, וזוכר, נתמלאו שמחה וכל חסידי סאטמאר הודו להקב"ה על מצבו של הרבי, ושהמוח לא נפגע ומה שהוא באמת רוצה וכואב לו, הוא מדבר, רק שאין לו עם מי לדבר מה שנוגע לנפשו, וכו'. הסיפור הזה הזה ידוע לכל החסידים.
אחר כך אמרתי לרבנית ע"ה זה שאת הולכת עם פאה ומוכנה שלא לצאת מהגהינום, הוא דבר אחד, אבל תחשבי טוב שכל הילדים והילדות ילכו ככה, ותצטרכי לתת דין וחשבון בעולם העליון על כל הנכדים עד סוף כל הדורות, האם את מקבלת את האחריות הגדולה הזאת? – ב"ה הדברים הועילו והורידה את הפאה, וכל השנים שהלכה עם הפאה סבלה שנה כנגד שנה על מחלת הסרטן ל"ע, וסיפרתי כבר בדרשות באריכות, ואין לי כוח להאריך יותר.
- גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.
פעם אחת התקשרה אלי אשה צדיקה מארצות הברית, וביקשה ממני שאספר לה את הסיפור מה שהיה עם רבנו זי"ע עם הפאה הנכרית.
סיפרתי לה כל הסיפור, ואחר כך התקשרה אלי ואמרה לי שיש לה קו טלפון על צניעות ו300 מאות נשים שמעו את הסיפור הזה ו150 נשים תכף הורידו את הפאות ועברו למטפחת. – ובגלל זה ישנם בארצות הברית אלפי נשים שהולכות היום עם מטפחת, שאחרי שנודע להם את כל הסיפור שהיה לי עם הרבי זי"ע, הורידו הפאות ועברו למטפחת.
הסיפור הזה מהוה מוסר השכל לכל האדמורי"ם, שאם הם יורו לתלמידיהם שכך צריך לעשות, ובפרט היום שכל הפאה זה פשוט עבודה זרה, ורח"ל כל הברכות וקידוש וכו', הכל הולך לעבודה זרה, ראו את הפסקים מה שכתבו הגה"צ רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד עדה החרדית ועוד כל גדולי ישראל הצדיקים שליט"א, אין שום ספק שכולם יורידו תיכף את הפאות, וילכו בצניעות.
פרק ב'
י. נסיים בדברי ספר הקדוש קו הישר פרק פ"ב
א. אמרו רבותינו זכרונם לברכה, בשביל ארבעה דברים נגאלו אבותינו ממצרים. א) בזכות נשים צדקניות. ב) ובשביל שלא שינו את שמם. ג) ובשביל שלא שינו את לשונם. ד) ובשביל שהיו תולין בטחונם בהקדוש ברוך הוא. וכמו שהיתה גאולה ראשונה כן תהיה גאולה אחרונה.
גאולה האחרונה תהא בזכות נשים צדקניות
ואם כן הרי לפניך שבזכות נשים תהיה גם כן הגאולה אחרונה. על כן צריכין הנשים להיות צנועין יותר מן האנשים ולא ילכו אחר שרירות לבם בהליכה במלבושיהן כחוקת הערלים כמו שראיתי עכשיו בזמן קצר חדשים מקרוב באו, רבו המתפרצים שהולכין במלבושיהן כמו בנות הערלים ואין שום היכר בין יהודית לערלית וגורמין הרבה רעה בעולם, אחד שמכשילים את רוב בני אדם ליתן עיניהם בהן ובלבושיהן וקיימא לן דאסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונים של אשה.
שנית שמטילין קנאה ושנאת האומות אשר נושאין עין בנו בשביל שהולכין בנות ישראל ביתר חשיבות משרי האומות, ואנחנו בגלות המר אשר על פי הדין ראוי לנו לילך שחורים ולהתעטף שחורים ולהתאבל על אריכות הגלות ועל חורבן בית המקדש ועל אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, ולא די שאין אנו מתאבלים אלא מוסיפים חטא על פשע שהולכות נטויות גרון וערום עד בית דדיהון מי יוכל לספר גודל העונש שלהם אשר המה מעכבות הגאולה בעוונותינו הרבים.
שלישית המה גורמים לבעליהם רעה למי שאין ידו משגת להלביש את אשתו כמו החברה שלה האשה מייללת ומקללת את בעלה עד שצריך בעלה ליקח בהקפה או לעשות שאר איסור בממון חבירו עד שהוכרח לעשות לאשתו גם כן בגדים נאים של פריצות כמו לאחרת, ואחר כך כשאין ידו משגת לשלם אזי נתפס בעלה או בא לידי שאר חרפות וביזוי. על כן צריכה כל אשה הכשרה וצנועה בישראל לראות להיות הילוכה בצניעות ולא בפריצות כדי שתהיה זוכה לצאת ממנה נביאים וחסידים.
והזכות השני שנגאלו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם, ועכשיו ובדור הזה ראיתי את (העם) המתפרצים בעם שהולכין במלבושיהון כחוקות האומות, וגורמים עוד רעה לגלח את זקנם ועוברים על חמשה לאוין כי חמשה פאות הן בזקן האדם ועל כל פאה ופאה חייב בפני עצמו, ועל ידי זה לפעמים אין מכירין אותו שהוא יהודי, וכששואלים אותו מה שמו הוא מכנה שמו בשם אחד משמות האומות, ולפעמים כשהוא הולך עם איזה שרים בדרך שאין מכירין אותו אזי נכשל גם כן באכילות טרפות ובשתית יין נסך, כי עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה, ולא די שהוא גורם רעה לגופו ולנשמתו אלא הוא גורם רעה לכלל בני ישראל לפי ששינה את שמו, על כן עתיד ליתן הדין מי שעושה כן ועונשו הוא מרובה.
ב. והזכות השלישית היא שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות שלא שינו את לשונם, ועכשיו ראיתי מכשול גדול אשר צפון ברוב המדינה אשר בעוונותינו הרבים הרבה בני אדם עושין שלא כהוגן והוא זה כיון דקיי"ל שצריך האדם ללמוד עם בניו כשהן קטנים כל דבר בלשון הקודש כדי שיבא בנו וירגיל עצמו בקדושה לדבר בלשון הקודש, וחדשים מקרוב באו שמרגילין הקטנים לדבר בלשון צרפת ובשארי לשונות, וכשיגדל הנער אין אביו שם על לב שילך בנו לבית המדרש כי אם השגחתו הוא לילך לבית הלימוד לשון צרפתי ושאר לשונות. אף דקיימא לן דסנהדרין היו יכולין לדבר שבעים לשון מכל מקום היו לומדין הלשונות דרך עראי ולא דרך קבע, מה שאין כן עכשיו עושין הלשון צרפת ולועז עיקר והלימוד התורה עראי.
אחד מאלף יש לו בטחון בהשם יתברך באמת
ג. הזכות הרביעי שנגאלו אבותינו היה שהיו תולין בטחונם בהקדוש ברוך הוא, ועכשיו אני רואה בעוונותינו הרבים שאחד מן האלף הוא תולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא כי רוב העולם תולין בטחונם בממון ובבני אדם שאין לו תשועה, וזה הגרם שרואין את העניים שהמה בתכלית השפלות ועשירים נוטלים שררה לעצמן והעני הוא כקוץ בעיניו, ועל ידי זה אין אדם שם בטחונו בהקדוש ברוך הוא כי אם כת החנופה היא גוברת שתולין בטחונם בעשירים, ומכל שכן שאין מזכירין חורבן בית המקדש וגלות המר ואריכות הגלות ואין שם על לב להתפלל על זה.
הבוטחים בהשם יתברך באמת מתאבלים על חורבן בית המקדש
ואילו היה שם בטחונו על הקדוש ברוך הוא היה תמיד לנגד עיניו להתאבל על חורבנו של בית המקדש ועל אריכות הגלות. על כן צריך האדם להשיג בדעתו שלא לעכב הגאולה ולתלות בטחונו בהקדוש ברוך הוא.
בזכות ארבעה דברים הנ"ל נזכה לגאולה במהרה בימינו אמן
וכל הזהיר בארבעה דברים הנזכרים לעיל שנגאלו אבותינו יזכה למהר ולקרב את גאולתינו. כגאולה ראשונה תהיה גאולה אחרונה שבזכות ארבעה דברים האלה תהיה הגאולה במהרה בימינו אמן.
פרק ג'
חרם של בעל הפלאה עם בית דינו זי"ע
אני מבקש מכל האדמורי"ם והרבנים שיש להם השפעה גדולה על החסידים שלהם כמו שנלחמים נגד האייפון, כן צריכים להילחם נגד הפאה שזה כמו 1000 אייפונים, כי יש חרם של בעל ההפלאה עם בית דינו זי"ע – והחרם לא בטל לעולם! שכל אשה החובשת פאה היא בחרם, ובעלה גם בחרם גדול, כי אשתו כגופו, וכמו שכמה אדמורי"ם כבר עשו שאמרו לכל החסידים ללבוש מטפחת, וב"ה הצליח שכמה מאות נשים ביום אחד לבשו מטפחת, ומהם יראו וכן יעשו.
נשים ההולכות עם פאה ואפילו סינטטי – שנתברר שיש בהם שערות של עבודה זרה, וגם גילוי עריות-, צריכות לדעת שכל התפילות, הברכות, הקידוש, ועריכת ליל הסדר, הכל הולך לעבודה זרה, ומי ישלם על עון זה, כל מי שיש בידו למחות ולא מוחה. כמו שכתוב בתורה "וכשלו איש באחיו" ומזה לומדים שכל ישראל ערבים אחד לשני ועבור כל הכלל כולו, כך הוא ברוחניות וכך הוא בגשמיות. עוד כתוב בגמרא שעיקר הערבות נאמר בענין התוכחה, שכל יהודי נושא באחריות על כך שיכול למחות ואינו מוחה, הן על היחיד, והוא הדין אם יכול למחות או לפעול אצל כלל ישראל הוא מחוייב בכך, ובאם אינו עושה כך, אזי כל האחריות והאשמה מוטלת עליו כאילו הוא עשה את העבירות שהיה באפשרותו למנוע או שהי' יכול לפעול שיעשו כמצות התורה (שבת נד., קי"ט:, חנוך מצוה רלט, יורה דעה שלד-מח, ילקוט שופטים סח, מדרש תנחומא משפטים, מדרש תנחומא חקת, אותיות דרבי עקיבא א, רש"י סוטה מא: אבות דרבי נתן פרק כ"ט, מערכי לב דרוש אות ע', דף קנ"ז, וספר יד ימין חלק ב, דף יג, ועיין באריכות בספר שאלות ותשובות מהר"ם שי"ק אורח חיים סימן שג והלאה), (ובענין שכר המוכיח. עיין בזוהר הקדוש חלק א, כט:, ראשית חכמה שער הקדושה פרק יב בשם מהר"י אבוהב, תמיד כח., ויקרא רבה כה, ילקוט רות על הכתוב וימת אבימלך, אבות דרבי נתן פרק כט, חומת אנך פרשת נח, סנהדרין קא: כו' כו').
פרק ד'
הנני פונה אליכם, אדמורי"ם רבנים גדולי ישראל שליט"א, בבקשה גדולה לטובת הכלל!!!
כבודו ידוע כאחד שנושא עליו את עול הכלל, מוסדות התורה והחסד, ולכל אחד ואחד בלי שיעור, עשיר במצוות, וזכיתם מן השמים לעזור לכלל ישראל, השם יתברך נתן לכבודו כוח הנהגה, וכבודו מבין איך להשתמש בזה, על כן הנני פונה אליכם בבקשה גדולה של הצלת נפשות ישראל, ובלי שום ספק, בכוחכם להוציא זאת מן הכח אל הפועל.
הן ידוע הדבר ע"י שלחו לרוב הרבנים ואדמורי"ם ספרים ועלונים עם דעת כל גדולי התורה שמסבירים את כל העניני עבודה זרה בכל פרטיה ודקדוקיה. – על כן אין כבר תירוץ לא ידעתי לא שמעתי וכו'. – והנה על עבודה זרה לבד – יש תירוצים שקריים ומזוייפים של הסמ"ך מ"ם שהוא עמלק, שלא היו ולא נבראו! להתיר את העבודה זרה בפרהסיא! וככל שיש יותר הוכחות שהכל בא מהודו, בלי שום ספק, ועמלק עובד יותר ומשלם יותר כסף לבתי דינים ורבנים, כמו שרצו לקנות אותי במיליון ₪ להתיר הפאה של עבודה זרה, אבל עכשיו אני שואל – איזה מסמכים צריך על הצניעות של הפאות? האם צריך מסמכים לאסור את הגילוי עריות בפהרסיא? האם יש מסמכים שאנשים לא יכשלו באשה הזאת, בראיה ובהרהור ותאווה וכו', ויחשבו כל היום וכל הלילה עליה וכו', האם צריך לנסוע עד הטמפל בהודו, להביא ראיות שזה לא פריצות, הלא פריצות כזאת לא היתה מימות בריאת העולם עד היום הזה, והיא פריצות מהלכת ברשות הרבים ואלפי אברכים ובחורים נכשלים כל רגע ורגע!!!
ושמעתי היום מצדיק נסתר שאמר, שכמו שיש לנו עמלקים שמתירים עבודה זרה, נולד לנו רב גדול מאוד [שבא בגלגול] שמתיר עריות בפרהסיה, וקוראים זמרי בן סלוא, אז מהיום כל הרבנים המתירים יש להם שני שמות עמלק וזמרי, ר"ת ע"ז, עז פנים לגיהנום. – לכן, כל האדמורי"ם והרבנים שלא מוכיחים על זה – הם אחראים על כל האסונות של כל עם ישראל. וכו'.
עוד אני שואל את האדמורי"ם ורבנים – איזה מסמכים יש שמתירים להביא שואה על עם ישראל??? חוץ מהמסמכים של המן הרשע ואחשורוש? עשרת אלפים ככר כסף – שהכסף שמתיר את הפאה מסמא את העינים!!! וכידוע שהעונש של גזרת כליה שהיה בזמן המן – היה בגלל שהשתחוו לצלם!!! [כמובאר במסכת מגילה, בדברי רשב"י ע"ה], ידוע, מי היה הבעל המסמכים האחרון – היטלר ימח שמו! וזה שמו אדלוף היטלר ראשי תיבות וסופי תיבות פאה ריש – והריש הכוונה, היינו הפאה של הראש!!! – ואם מתירים את הפאה או שלא מוכיחים נגדה – אזי כל הדמים שנשפכים אינם רק ידם, (חז"ל), אלא שיש להם חברותא "טובה" מאד, יאסר ערפאת סאדם חוסיין!!! וגם נרסאללה!!! דאע"ש!!! [הבעיה היא שדאעש הוא נגד עבודה זרה ופריצות – והאנשים האלו שהולכים בפאה נכרית הם בסכנה של אִיּוּם לחיסול על ידי דאעש, שחיטה…, ועל זה נאמר – ואתא השוחט ושחט לתורא, היינו הוא שוחט את כל ה"בני תורא" שלמדו תורה בלא קדושה ועם עבודה זרה, עם העגל הזהב שהוא הבן של השור. ובגלל זה צעק מרן הרב ש"ך זצ"ל לסגור הכוללים כי התורה הולכת לסטרא אחרא.
מורי ורבותי! החיוב עלינו להוכיח וללמד את העם דעת ה'. ראה מה שכתב בזה הגה"ק רבי הילל מקאלאמייא זי"ע בהתנצלות (בתחילת הספר) משכיל אל דל, וז"ל שם: … הנה אמרו חז"ל (שבת נה.) אמרה מידת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו. אמר לה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו, רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו. אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם. אמרה לפניו, רבש"ע אם לפניך גלוי להם מי גלוי, [וכו'] וכתיב (יחזקאל ט ו) ויחלו באנשים הזקנים, תני רב יוסף אלו בני אדם שמקיימים את התורה כולה מא' ועד תי"ו. – ועיין במדרש (ילקו"ש שופטים רמז ס"ח) וז"ל: "וכל מי שסיפק בידו למחות ואינו מוחה להחזיר ישראל למוטב, כל דמים שנשפכים בישראל נשפכים על ידיו", אם תאמר אותם ע"ב אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו, היו להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם, שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל. יום אחד ללכיש, יום אחד לעגלון, יום אחד לחברון, יום אחד לבית אל, יום אחד לירושלים, וילמדו אותם דרך הארץ. הם לא עשו כן אלא כיון שנכנסו ישראל לארצם כל אחד רץ לכרמו ולזיתו, וכשעשו בגבעת בנימין דברים מכוערים ודברים שאינם ראויים יצא הקב"ה להחריב את כל עולם כולה, ונפלו מהם ע"ב אלף. ומי הרג אותם סנהדרי גדולה ופנחס עמהם.
וז"ל מדרש רבה (איכה ב ג; דף נב.) "וממקדשי תחלו באותו שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד אמרה לפניו רבון העולמים, איזה מהן נהרג על שמך, איזה מהן נפצע מוחו על שמך, איזה מהן נתן נפשו על שמך. עכ"ל המדרש. והנה הב"ח (חלק ח"מ סימן ט') הקשה מדוע מימות שמואל הנביא עד עתה לא מצינו אחד מגדולי ישראל שקינא לעשות כמעשיו ולילך בדרכיו לסבב בכל שנה, גלגל, ומצפה, וכל ערי ישראל להדריכם. ובאמת יש לומר תירוצים על קושיא זו אבל קשה מאד לסמוך לעשות הלכה למעשה על תירוץ זה. – והיוצא לנו על כל פנים מזה הוא שאם יש דרך לסבב גלגל, ומצפה, וכל ערי ישראל, להדריכם ולנהלם, ועל דרך זה לא יהיה שייך תירוץ הנ"ל [שהרי לא מנהיג ולא נביא אתה, ומי שמך לאיש ומי שלח עבורך, ומי קראך לבוא לכאן, אטו ראשי שבטי ישראל אתה, הלא גם לנו יש רב ומנהיג, ואין אנו צריכים לך], בודאי בלי שום ספק שרמי' עליו לסבב ולילך כדרך שעשה שמואל, כמו שאמר יחזקאל (ג יז) "צופה נתתיך", [וראה להלן מה שהבאנו מהחפץ חיים זצ"ל, דכל רב בישראל נקרא צופה, (המעתיק)] וכל ישראל ערבים זה בזה, מכל שכן בדור היתום הזה לעת עתה בעווה"ר אשר נתקיים בכמה מקומות אזלת יד, ואמרו חכמינו ז"ל (סוטה מז:) נתמעטו התלמידים, ופירש"י (סנהדרין צז. ד"ה שיתמעטו התלמידים) תלמידים כאלו נתמעטו המחזיקים ידי ישראל להחזירן למוטב. ואם לא יעשה כן בודאי הוא עתיד ליתן את הדין עבור שהוא בכלל עצומים כל הרוגיה (משלי ז כו) [שדרשו ע"ז חז"ל (סוטה כב.)] הגיע להוראה ואינו מורה, כי עיני ראו ולא זר, לא פעם אחת ושתים ושלש אלא פעמים אין מספר, שדברתי עם בני אדם כאלו עד שכמעט לא היה ניכר בהם שום צורות צלם ישראלי, ולבסוף כשנכנסתי עמהם בדברים דברי רכים וכבושים ורכים [כמו שצותה תורה (שמות ו יג) "ויצום "אל "בני "ישראל פירש"י להנהיגם בנחת]. זלגו עיניהם דמעות ואמרו אוי לנו שמימינו לא עוררו אותנו על דברים כאלו. ומעתה נעשה ונשמע ומקבלים עלינו לעשות כל מה שתאמר אלינו, ואנו נותנים לך אלף תודות על שטרחת את עצמך להאיר עינינו ולהורות אותנו הדרך אשר נלך בה. עכ"ל.
עכשיו אני רוצה לשאול מכל האדמורי"ם והבתי דינים וכל הראשי ישיבות, מגידי שיעורים, דרשנים, מורות בבתי ספר, ורבניות וכו' כי רק הם יש להם כח להרים את העם, ולהביא את המשיח ברחמים, או חס ושלום בדין קשה כמו בשואה נוספת על עם ישראל! רח"ל! – כל אחד שרוצה לשמוע את כל הפרטים – המסמכים, מודעות, קול קורא'ס, ספרים וכו', בקו שומרי החומות: 072-33-72-978
אני כותב כל זה, כדי שלא ידונו אותי שלא הוכחתי את האדמורי"ם והרבנים, וכל אחד מישראל שיוכלו לתקן את הדור, ולמנוע את הצרות ולהחיש ביאת המשיח ברחמים וחסדים! כדי שלא ידונו אותי על כל נפש מבני ובנות ישראל, על השואה האיומה, שלא תבוא חס ושלום על עם ישראל, ובזכות התוכחה נגאל ברחמים.
פרק ה'
החובה להזהיר את אחרים
פוק חזי מה שכתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער ז' פ"ד) וז"ל: ואין די להפקיע את עצמו בלבד בזהירות ההשגחי על עצמו, אלא על הכלל כולו יצא להזהיר אחרים ג"כ, ואשרי חלקו למי שמשתדל לזכות הרבים בזה. עכ"ל. – ובספר חובת הלבבות (שער אהבת ד' פ"ו) וז"ל: וכן מי שאינו מתקן אלא נפשו בלבד תהיה זכותו מעוטה, ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות תכפל זכותו כפי זכיות מי שמתקן לאלקים, עכ"ל. – ואמרינן בסנהדרין (דף צ"ט: [ועי"ע ב"מ פה: סנהדרין יט:]) כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו שנאמר (בראשית יב ה) "ואת הנפש אשר עשו בחרן". ואיתא בזוהר חדש (ח"ב לד:) "כרוזא כריז בכל יומא זכאין אינון דמשתדלין באורייתא ואינון דמזכין להון לאחרנין ואינון דמעבירין על מדותיהן". ובזה יקיים ג"כ הפסוק (דברים ו ה) דואהבת את ה' אלהיך, שפירושו ג"כ שתאהב אותו על בריותיו, כמדת אברהם אבינו שקירב את הבריות תחת כנפי השכינה ולמדם דרך ה', כדאיתא בספרי וברמב"ם.
ממה נובע החיוב על כל איש מישראל להציל את אחיו מלסור מדרך ה' – היכן נצטווינו על זה? – ראה מש"כ החפץ חיים הק' זי"ע: החובה להצלת נפשות ישראל בזריזות – מואהבת את ה' אלקיך: כתוב בתורה (דברים ו ה) ואהבת את ד' אלקיך, וכתוב הרמב"ם (ספר המצוות עשין ג) שמצוה זו כוללת שנהיה קוראים לבני אדם כולם, ולעבודתו יתעלה, ולהאמין בו, כמו שאם תאהב איש אחד תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני אדם לאהוב אותו, כן כשתאהב אותו יתעלה באמת אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתאים לידיעת האמת אשר ידעתו.
איתא בספרי וז"ל: "ואהבת את ד' אלקיך, אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר את הנפש אשר עשו בחרן". הנך רואה בעליל שלזרז איש את חבירו לקיום דת ד', הוא עצם המצוה של אהבת ד' שאנו קורין בכל יום בבוקר ובערב. – והנה כהיום שנתרבה בעוונותינו הרבים מצד היצה"ר פרצות גדולות בכל עבר, והוא ממש כאש בוער, ורוצה לכלות כל חלקה טובה, מצוה רבה שימצא בכל עיר כנגדה חבורה של יראי ה' להחזיק הדת בכל נפשם. (חומת הדת להח"ח זצ"ל). – על ידי תוכחה בכתב נפטרנו מהעונש של ערבות ותוכחה (חיד"א).
ובסיום מכתבי זה נפרש מאמר חז"ל (שבת נד:) "כל שיש בידו למחות ולא מיחה" וכו' נתפס על החטא וכו', פי' הגה"ק ר' חיים פלאג'י בס' שו"ת חקקי לב (יו"ד סימן מ"ג) וזל"ק: "כל זה כתבתי להציל את עצמי, והגם שכתבתי איזה דברים כמה פעמים כפולים ומכופלים, הוכרחתי במעשי הן מצד שהכרח לא יגונה כי צריך אני להשיב על כל דיבור ודיבור וכו', והן מצד כי חיובא רמיא משום מצות עשה של הוכח תוכיח אפילו ק' פעמים. ומצאתי לי אח בתשובות נודע ביהודה (סימן ל"ו) שכתב וכו' [ואחר כך כותב להלן]: "ולכן זאת היתה לי חיים ביד לשום לכתוב בספר ויוחקו לבי לחוקקי ישראל גדולים חקרי לב, והיינו מ"ש רז"ל בשבת (נד:) "בידו" למחות וכו', דוקא "בידו" והיינו לכתוב בידם. [הנה הגי' בגמ' דשבת, כל מי "שאפשר" למחות (ולא כתב "בידו" למחות), אבל כבר דייק בזה בספר תוכחת חיים פרשת מקץ וכותב, שבירושלמי איתא "בידו"]. וכן מה שכתבו רז"ל שם ובכמה דוכתי, "כל מי שיש בידו למחות" דנקטי כי האי לישנא שיש "בידו" למחות, להורות לנו כי הגם אם לא בפיהם להוכיח מאיזה צד וסיבה שתהיה, מכל מקום "ביד" מחויבים למחות על ידי מעשה וכתב. והרי זה יכתוב "ידו" לה' לשם שמים להזהיר את העם וכו' עכל"ק. – אם נקיים מצות תוכחה כראוי אז נפטור עצמינו מעונש ועוונות הזולת, ולא נשא עלינו את חטאתם, כמו שכתוב (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. – אבל אם אתם לא שומעים בקול זעקת הקב"ה – להצלת עם ישראל – שלא יהרגו חס ושלום את הילדים שלו ח"ו – אז אתם תהיו אשמים על כל מה שיקרה ח"ו, ואתם תשלמו את המחיר, בשמים ובארץ! כמו שאמרו חז"ל (שבת נד נה), ואם תוכיחו ותחזירו את עם ישראל בתשובה – אז הקב"ה יעורר רחמים עליכם ויעזור לכם, ועל כל עם ה' עם התורה, ונזכה שמשיח יצביע ויאמר על כל אחד ויאמר: בזכותך הגעתי!!! במהרה בימינו אמן סלה!!!
פרק ו: סוף דבר!
ולסיום הדברים: אעתיק מ"ש הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים (דף ו, ע"ב), וז"ל: אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב: צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על א"א, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.
ונסיים בדברי התנא אלקי רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם – אביכם שבשמים (סוף יומא), ובזכות זה יתקיים במהרה ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים (בראשית א' ב'), זו רוחו של מלך המשיח, היינו שבזכות קדושת וטהרת ישראל נזכה לביאת המשיח, עד כאן.
והנני לברך כל הפועל בזה, שיזכה עוד לרבות בשנים, להמשיך את פעליו החשובים להגדיל תורה ולהאדירה באושר ועושר מנוחה ושמחה ונחת בבריות גופא ונהורא מעליא וכל טוב ברוחניות וגשמיות מעתה ועד עולם באריכות ימים ושנים טובים בעזרת ה' אמן סלה, וחפץ ה' בידו יצליח. וה' הטוב יהיה בעזרכם לזכות את הרבים, ומגלגלים זכות ע"י זכאי, ויהא רעוא משמיא שכל המוחים יאריכו ימים ושנים ומתוך נחת והרחבה יזכו עוד לזכות את הרבים, ולהעמיד הדת על תילה, ויהי חלקי עמהם, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע "שלום" על הרי "יהודה" וערבה לד' מנחת "יהודה" מנחת "שי" –בביאגוא"צ בב"א.
הכותב והחותם למען צער השכינה והצלת עם ישראל.
| הק' שלום יהודה גראס
אבדק"ק האלמין |
[1] ) כתוב בספרים הקדושים דאדם צריך לעשות ספר זכרון מכל הניסים שנעשו עמו. ויש לרמז "נדרי" גימטריה "סדר" שצריך לסדר עלי ספר מה שגמל עליו חסדים טובים, ועוד לרמז על ליל הסדר שמסדרים ומספרים את ניסי ה' יתברך ויתעלה.
[2]) וידוע בשם החיד"א זי"ע שכאשר אדם בוטח בהשם יתברך ומודה על הטובות העתידות בוודאי שה' יעשה לו נס ויצליח..
[3]) מרן החפץ חיים זי"ע היה אומר (הובא בספר מאיר עיני ישראל כרך ו' בשם נכדו רבי אברהם הכהן): כי פסגת המעשים הטובים וקיום רצון ה' יתברך הוא, הוא להגיע למדרגת זיכוי הרבים, ובזה תבחן מדת התמסרותו של האדם למען כבוד ה' בעולם. על האדם לדעת כי רצון אבינו שבשמים הוא לזכות את כל בניו בלימוד התורה הקדושה וקיום מצוותיה, ועל ידי זכות הרבים זוכה האדם לסייעתא דשמיא, כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק ה' משנה י"ח), כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וזכות הרבים תלוי בו, עכדה"ק.
[4]) ומסופר על הגאון הצדיק המקובל חכם שמואל דרזי זי"ע, (קונטרס זכר שמואל עמוד ו'-ז'): פעמים אף היה כרוך הדבר במסירות נפש, כך אירע כאשר הוציא לאור את הק"כ צירופי אלוקי"ם שעד אז לא היה מי שפתח את הדבר הזה, לאחר שגמר הענין, הלך רבינו לשכונת גאולה לצלם את הדפים, וסיפר שנכנס קרוב לעשר חנויות שיש בהם מכונות צילום ובכל חנות שצילם באמצע הצילום המכונה התקלקלה, ואף על פי שראה עיכובים המשיך, באותו לילה חיכה רבינו לרכב שיבא לקחתו לכותל אך הנהג מסיבה כל שהיא בושש מלבוא, משראה רבינו כך החליט ללכת לכותל רגלי, והנה כשהגיע לשכונת מאה שערים מעד והחליק על הריצפה בצורה חזקה מאוד שלא יכל להמשיך ללכת, למרות הכאבים העזים לא התייאש רבינו וביקש משני אנשים שיעזרו לו להגיע לכותל, ואכן אותם האנשים סייעו בידיו אחד מימין ואחד משמאל ואחר התפילה בנץ הלך לקופת חולים שיחבשו את הרגל, כשהגיע לישיבה אחר הצהרים וראה הגאון הצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זי"ע את רגלו החבושה רמז לו אולי יש כאן רמז מן השמים וכדאי שיפסיק מלעסוק בזה, ענה לו רבינו בפשטות, גם קיבלתי את המכה וגם אני יפסיק?
ואמר רבינו שדבר זה אירע יומיים לפני חג הפסח ועמד לפני השם יתברך בתפילה: רבונו של עולם לא לכבודי עשיתי אלא לכבודך, ועתה אנחנו לפני פסח וכדי לקיים מצוות בדיקת חמץ וכן לעלות לרגל ביום טוב ראשון של חג הפסח צריך ללכת רגלי, ולעלות מאה חמישים מדריגות, אני צריך רגליים בריאות, וסיפר שמיד למחרת כבר הרגיש שיפור, ויומיים אחר מכן בערב פסח כבר הלך רגיל, אותו אח שטיפל בו בקופת חולים אמר לרבינו זה לא הגיוני מה שקרה ברגל שלך.
