מכתב גילוי של בעל הסולם
"ותדע נאמנה, שעדיין לא היה מזמן האר"י ז"ל עד היום הזה, מי שיבין את שיטת האר"י ז"ל, על שורשו וכו' והנה ברצון העליון ית', זכיתי לעיבור נשמת האר"י ז"ל, לא מפני מעשי הטובים, אלא ברצון עליון, שנשגב גם ממני עצמי, למה נבחרתי אנכי לנשמה נפלאה זו, שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום, ולא אוכל להאריך בענין זה מפני שאין דרכי בזה לדבר בנפלאות" (מרן "בעל הסולם" זי"ע במכתב משנת תר"פ")
מכתב התגלות נבואית של השי"ת אל בעל הסולם
"ויהי בתוך שני המלחמה בימי הטבח האיום, ואני תפלה, ואבך בכי רב כל הלילה. ויהי כעלות הבוקר והנה אנשי העולם כולו כמו מקובצים בקיבוץ אחד לפני דמיוני, ואיש אחד מרחף ביניהם בראש חרבו על ראשיהם, מצליף כלפי ראשיהם, והראשים פורחים למרום וגויותיהם נופלים לבקעה גדולה מאוד ויהיו לים של עצמות.
והנה קול אלי: אני אל שדי המנהיג לכל העולם כולו ברחמים מרובים, שלח ידך ואחוז בהחרב כי עתה נתתי לך עצמה וגבורה. ותלבישיני רוח ה' ואחזתי בהחרב, ותיכף נעלם אותו האיש והבטתי היטב על מקומו ואיננו, והחרב ברשותי לקניני הפרטי.
ויאמר ה' אלי: שא רגלך ולך לך ממולדתך אל ארץ החמדה ארץ האבות הקדושים, ואעשך שם לחכם גדול ועצום ונברכו בך כל גאוני הארץ, כי אותך בחרתי לצדיק וחכם בכל הדור הזה למען תרפא את שבר האנושי בישועה של קיימא, ואת החרב הזה תיקח בידך ותשמור עליה בכל נפשך ומאודך, כי היא האות ביני וביניך אשר כל הדברים הטובים האלו יתקימו על ידיך, כי עד עתה עוד לא היה לי איש נאמן כמותך למסור לו החרב הזאת וע"כ עשו החובלים מה שעשו, ומעתה כל מחבל אשר יראה את חרבי בידיך תיכף יתעלם ויתבער מהארץ.
ואסתיר פני כי יראתי מלהביט לעומת הדובר בי, והחרב שהיתה למראה עיני דמיוני כמו חרב פשוטה של ברזל בדמות משחית נורא, הנה נתהפכה ברשותי לאותיות נוצצות השם הקדוש אל שדי אשר ברק זיוום מלאה אור ונחת והשקט ובטח את כל העולם כולו.
ואומר(ה) אל לבי: מי יתן ואקנה לכל דרי העולם מטופס (מטיפה / מאפס) טהרה של החרב הזאת כי אז ידעו שיש נועם ה' בארץ.
ואשא עיני והנה ה' ניצב עלי ויאמר אלי: אני אל אלקי אבותיך, שא נא עיניך מהמקום אשר אתה עומד לפני ותראה כל המציאות אשר המצאתי יש מאין, עליונים ותחתונים יחד מראש מתחילת יציאתם לגילוי המציאות ועד כל המשך זמן בסדרי התפתחותם עד יבואו על גמר מלאכתם כראוי למעשה ידי להתפאר. ואראה ואשמח מאוד על הבריאה הנהדרה וכל מלואה, והעונג והטוב אשר כל באי הארץ מתענגים עליה, ואודה לה'.
אז אמרתי לה': לפניך נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמך תמיד כי מאתך לא תצא הרעות והטוב, אכן שלשלת של נועם ערוכה לפנינו מראש עד סוף, ואשרי הדורכים על עולמך אשר הכינות להם לנועם ועדן וכל טוב, אין שום נפתל ועקש בכל מעשי ידיך העליונים ותחתונים יחד. ונמלאתי חכמה נהדרה ועל כולם חכמת השגחתו הפרטית בתכלית. כן הלכתי והוספתי חכמה יום יום ימים רבים שמונים ומאת יום.
בימים האלה עלה על ליבי לערוך תפלה לה' לאמור: הן נמלאתי חכמה יותר מכל הקדמונים ואין דבר בעולם אשר יפלא ממני, אולם את דברי הנביאים וחכמי ה' איני מבין כלום, גם השמות הקדושים ברובם לא הבנתי, והרהרתי: הנה ה' הבטיח לי חכמה ודעת עד להיות למופת בין החכמים והנבראים ואני עדיין את שיחתם איני מבין.
ובטרם אקרא והנה ה' שורה עלי ויאמר: הן תראה חכמתך והשגתך למעלה למעלה על כל החכמים אשר היו בארץ עד הנה, ומה שאלת(י) ממני ולא נתתי לך? ולמה תדאיב את רוחך בהבנת דברי הנבואה שאינך מסופק שדבריהם נאמרים מתוך קטנות מהשגתך, האם תרצה שאורידך ממדרגתך ואז תוכל להבין את כל דבריהם כמותם?
והחרשתי ושמחתי בהתפארות רחבה ולא עניתי דבר.
אחרי זה שאלתי את ה': הלא עד הנה לא שמעתי דבר על קיום גויתי וכל הטובות והיעודים הגיעו לי מתוך רוחניות בלבד ואליה הכל מיועד, ואם כן מה יהיה שבגלל איזה מחלה או פגעי הגוף יתבלבל שכלי ואחטא לפניך, האם תשליכני מלפניך ותאבד את כל הטובה הזאת או תענישני?
וישבע לי ה' (הן כבר באת על תכליתך ולכל פשעיך סלחתי והחסד הזה) בשמו הגדול והנורא ובכסאו הנצחי כי לא ירפה חסדו ממני בנצחיות, ואם אחטא ואם לא אחטא חסדו וקדושתו לא יסור הימני לנצח ושמעתי ושמחתי מאוד.
ובמלאת הימים האלה הקשבתי קשב רב לכל היעודים וההבטחות שנועדתי מאת ה', ולא מצאתי בהם סיפוק ולשון איך לדבר אל בני העולם ולהביאם לחפץ ה' אשר הודיע(י)ני, ולא יכולתי להתאפק לטייל בין בני אדם הריקים מכל ודוברים סרה על ה' ועל בריאתו, ואני שב(ו)ע והלל הולך ושמח וכמו מצטחק על האומללים האלה, ונגעו אלי הדברים עד הלב.
אז הוסכם בלבי – יהיה מה שיהיה ואפילו ארד ממדרגתי הרמה, הנני מוכרח לשפוך תפילה חמה לה', ליתן לי השגה ודעת בדברי נבואה וחכמה ולשון להועיל את בני העולם האומללים להעלותם לדרגת החכמה והנועם כמותי. והגם שידעתי מאז שאסור לי להדאיב רוחי עכ"ז לא התאפקתי ושפכתי שיח ותפילה חמה מאד.
ויהי בבוקר ואשא עיני וראיתי יושב בשמים ישחק עלי ועל דברי ויאמר לי: מה אתה רואה? ואומר אני רואה ב' אנשים מתאבקים יחד, אחד חכם ושלם בכל עוז, והשני קטן וטפש כמו קטן שנולד, והשני החסר טעם הקטן והחלש מפיל את הגבור והשלם.
ויאמר לי ה': זה הקטן גדול יהיה. ויפתח הקטן את פיו ואמר לי איזה פסוקים בלתי מובנים לי כל צרכם, אמנם הרגשתי בהם כל אוצרות החכמה והנבואה הנהוגה בין כל נביאי אמת, עד שידעתי כי ענה לי ה' ונתן לי מהלכים בין כל הנביאים וחכמי ה'.
ויאמר לי ה': קום על רגלך והבט לרוח מזרחית קדמה, ונשאתי עיני וראיתי אשר הקטן הלז ברגע אחת נתרומם והשוה את עצמו וקומתו לקומת הגדול, ועדיין היה חסר טעם ושכל כמקדם ונפלאתי מאד.
אח"ז היה דבר ה' אלי במחזה לאמור: שכב על צדך הימנית. ואשכב על הארץ, ויאמר לי: מה אתה רואה? ואומר: אני רואה גויים ולאומים רבים מאד מתנשאים ונאבדים ומראיהם משחת מאדם. ויאמר לי ה': אם תוכל ליתן צורה לכל הגויים האלה ולהפיח בהם רוח חיים אז אביאך אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיך לתת לך וכל יעודי יתקיימו על ידך". (העתק התגלות נבואית מתוך כתב יד קדשו של מרן בעל "הסולם" זי"ע).
מי שמתבונן בב' קטעים אלו היטב, מבין שלפני מספר לא רב של שנים נתגלגל האר"י הקדוש שוב לעולמינו זה וחי בינינו. ולא בכדי הביא השי"ת נשמה נפלאה זו לעולם, אלא עשה זאת מפני שהעולם נצרך לה, בכדי להאיר את דרכם של הדורות הנמוכים, אשר הינם כמגששים קיר מחמת עיורונם הרוחני, ומחמת שליטת החומר והגשמיות בדרכי חייהם. ולפיכך הטביע השי"ת בנשמת רבינו את הסגולה של הבהרת ערכי עבודת ה', באופן הבהיר ביותר, בצורה מיוחדת המתאימה לאנשי הדור הזה. נשמה מאירה כזו אשר יורדת פעם בעשרה דורות לעולם, נשלחת בכדי להורות למבקשים את דרך עבודת השי"ת באופן האמיתי. כי מדריכים רבים יש לדור בעבודת ה', אולם רובם ככולם לא הגיעו להשגות עליונות, ולא נתגלו להם רזי תורה כלל. א"כ כל הדרכתם בנויה על סברות בלבד, ואין ערבות ולו גם קלושה על אמיתיות דבריהם. אולם הדרכתו של רבינו הקדוש, שהגיע לרום המעלות הנשגבות ביותר, הינה בוערת באש אמת יוקדת. וכל ההולך לפי הדרכתו הרי הוא הולך בנתיב שהלך בו רבינו, והגיע על ידו לקרבת השי"ת, כפי שנראה מן ב' הקטעים הנ"ל, וע"כ ודאי תורתו תורת אמת, ללא שמץ של פסולת או ספקות. וזהו ההבדל הגדול בין הדרכתו של מי שכבר הגיע לגמר תיקונו, לבין מי שעדיין תוהה בערפל הספקות, ומנסה לברר בירורים שונים מסופקים לחלוטין.
והנה כדרכם של דברים, כל זמן חיותו לא נתפרסם כ"כ הדבר, ורק לאחר פטירתו, מעט מעט החל לזרוח אורו, עד שכיום עלה נוגה תורתו ומאיר בעוז לכל המבקשים דבר ה'. וכבר נמנו וגמרו הטועמים תורתו, כי אין רפואה לדור זה ולבאים אחריו, אלא בצרי זה שהוא תורת רבינו הקדוש זי"ע. וכבר שוקדים על עמקי סודותיו חסידים ואברכים ובני עליה מכל החוגים והזרמים זה בצד זה.