האדמו"ר מהאלמין # 1 דרשה רדיו 2000 מוות קליני נער בן 15 מעולם האמת
סֵפֶר
זוֹהַר וְהַנַּעַר
בֶּן 15 מֵעוֹלָם הָאֱמֶת
מכ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
דרשה ברדיו 2000 יום ד' פרשת "מקץ" ז"ך כסלו תשע"ו
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ,יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה
בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה' לכל שומעי רדיו 2000 בארץ ובעולם כולו:
יום ד' פרשת מקץ נר ג' דחנוכה ז"ך כסלו תשע"ו
אנחנו עכשיו בחנוכה שנת תשע"ו נאחל לכולם חנוכה שמח, ובחנוכה הוא זמן מסירת הפתקין וזה זמן מאוד מסוגל לתשובה ולפעול כל הישועות ובפרט במוצאי שנת השמיטה שהוא זמן הגאולה, שכולם יבקשו שנזכה החודש הזה להיגאל בזכות לימוד הזוהר הקדוש שמשה רבינו הבטיח לנו בזכות ספר הזוהר יפקון מגלותא ברחמי אמן.
בראשית דברי נכיר טובה לרדיו 2000 שהם היחידים בעולם שיש להם סידרה של חיים על פי הזוהר הרבה שנים שהתקין הצה"ק רבי יוחנן באנון זיע"א אחרי מוות קליני, שהיה חילוני גמור וקצין במחלקת הסמים, ועלה במוות קליני לישיבת הרשב"י, ובא משם חזרה שיודע כל התורה כולה כולל כל תורת הקבלה זוהר וכתבי האריז"ל בעל פה, וכך אמר בעל פה אידרות וספרא דצניעותה, ועשה ספרים ועלונים על קבלה ועשרות או מאה אלפים בעלי תשובה, בזמן קצר, ויש ממנו מאות דרשות וביאורים בזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל, ישן 2 שעות בלילה, וכל יום הלך למקווה קרה, על אף שהיה חולה מאוד כל הזמן, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
מורי ורבותי היכרנו עוד צדיק גדול וקדוש מרן עובדיה יוסף זצוקללה"ה לא רק שידע את כל כתבי האריז"ל בעל פה אלא כתב הרבה ספרים על קבלה וכתבי האריז"ל [אני מקוה מאוד שידפיסו את הספרים – ואני מוכן לעזור להם בע"ה לפי הכוחות שיש לי בחינם] ובכולל שלנו על קבלה לומד נכדו, ומספר שהסבא שלו למד במצרים כל יום הרבה שעות קבלה ביחד עם מרן זיע"א.
בפרשת השבוע:
ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור, וגו', (מא, א-ד).
וצריך ביאור אם אמר שנתיים למה אמר ימים, אלא יש לפרש דהנה שנתיים הוא בבחינת שינה, "מען פארשלאפט און מען פאר'חלומ'ט די יארן". [השנים חולפות מתוך שינה וחלום]. ובהקדם דברי הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע, שסיפר בשם אביו, שפעם אחת היתה לו "עליית נשמה" בפרשת מקץ, וראה איך שהביאו לעולם העליון איש אחד צעיר לימים, ואחריו איש זקן וּשְׁבַע ימים. והנה להצעיר קראו זקן וישיש, ולאיש הזקן קראו – קטן וילד. ושאל: הלא פה הוא עולם האמת, ולמה תִּתְלוֹצָצוּ?
השיבו לו, כי האמת כן הוא, כי האיש הצעיר פעל בשנותיו המועטות הרבה מאוד, ויום לשנה נחשב לו, אבל הזקן לא פעל כלום בכל שנות חייו, ועל כן הוא נקרא ילד מסכן.
ואמר הצדיק ר' מאיר הנ"ל זי"ע, שזהו שאמר הכתוב 'ויהי מקץ שנתיים ימים', שיש אשר בהגיע האדם לקץ חייו, והנה הוא רואה "שנתיים – ימים", שמכל השנים הרבות שלו, אין אצלו אלא ימים אחדים, והפסוק מרמז בזה לחיי האדם בעוה"ז, שנתיים, כמו שינה חולפת.
כעת נספר לכם מה שדיברתי עם הילד בן 15 מה שראה בעולם האמת אחרי מות קליני: וזה מאוד מסוגל בפרט לימי חנוכה שיכולים לזכות לכל האורות של הקדושה כמו שכתוב בספר הקדוש קב הישר פרק צ"ו.
ברוכים הבאים בשם השם.
התכנסנו היום עם הצדיק הבחור נתן, שליט"א, לקיים הלכה שמוע בין אחיכם.
כתוב בתורה, הבעל שם טוב הקדוש אומר, זכותו יגן עלינו, כתוב בתורה
הפסוק – אומרים את זה בהפטורה – "ואתם בני יעקב לא כליתם"
אומרים הספרים הקדושים, בשם הבעל שם טוב, זכותו יגן עלינו
מה זה "ואתם בני יעקב לא כליתם"? מה זה, הלא? – כליתם את ה"לא"? – מה זה ה"לא"?
אז הם אומרים ככה: שלוקחים את הלא – יש לנו בעשרת הדיברות – לא תגנוב, לא תרצח, וכל הדברים האלה.
אז מוחקים את ה"לא", אז נהיה "תרצח", כן, הכל בסדר, הכל כשר, אתה יכול לרצוח, אתה יכול לגנוב, אתה יכול לעשות כל דבר.
זאת אומרת הם מחקו את ה"לא" של עשרת הדברות, ובמקום "לא תרצח" אומרים – "תִּרְצָח".
תִנְאָף, תעשה את כל העבירות, הכל- הכל בסדר, הכל בסדר.
ובגלל זה, שעוברים על ה"לא" של התורה, [במדה כנגד מדה] ובגלל זה רוצחים היום יהודים, כל יום רחמנא ליצלן.
לוקחים את ה"לא" – זאת אומרת, יכולים לקיים "תרצח", יש הרבה אופנים של רציחה.
למשל, ברמב"ם כתוב, אם מביישים מישהו, זה רציחה, כמו שהרגת אותו.
אז יש לנו רציחה, אז זה – בגלל זה בא דאע"ש ורוצחים יהודים, עוברים על ה"לא".
אותו הדבר כאן, מחקו מן התורה את כל העניין של “שמוע בין אחיכם”, זה עניין חמור מאד בשולחן ערוך.
אסור לי לדבר – אסור לי לעשות שום דבר עד – אם אני לא עשיתי [קיימתי] “שמוע בין אחיכם”.
בגלל זה, אני הזמנתי קודם את הרב רמי לוי שליט"א לדבר איתו, ועכשיו הזמנתי אותך לדבר איתך.
לשמוע, לקיים את "לשמוע בין אחיכם".
השאלה הראשונה שרציתי לשאול – מישהו מן הרבנים קראו לך לדבר איתך על העניין הזה?
נתן: לא.
הרב: אף אחד? שום רב? אף אחד לא שאל אותך?
נתן: לא, רק הרב רמי לוי שהלכתי איתו להרצאה.
הרב: זה היחיד!
עוד דבר, איך השפיע עליך כל הסיפור הזה?
נתן: איך השפיע עלי כל הסיפור? קודם כל, לפני זה, לא היה אכפת לי כל כך מהיהדות, כאילו, הייתי סוג של דתי-מסורתי כזה, אבל לא ממש, שמרתי, ולא היה כל כך אכפת לי,
ועכשיו זה השפיע עלי, עכשיו אני לומד בישיבה, אני עוד מעט גומר ללמוד מסכת ברכות, אני מתפלל שלוש תפילות ביום,
כל הזמן מתפלל במנין,
הרב: ברוך השם, ואיך זה הולך הלימוד?
נתן: בסדר, קשה, אבל מצליחים, מי שמתקשה מקבל על זה שכר.
הרב: נכון, נכון, אם זה קשה זה הרבה, הרבה יותר שכר, אבל יש לי על זה גם כן עצה,
שיהיה לך בקלות, אנחנו עושים מבצעים כאן עם כל הילדים על הזהר הקדוש, זה ידוע בכל העולם כבר, ואפילו בערים אחרים, שעושים מבצעים על הזוהר, כל אחד שמטלפן לי על הטלפון ואומר שיש לו בעיות עם הילדים שלו, אני אומר לו, "ניתן לילדים שלך כסף שילמדו את הארבע תיקונים: פתח אליהו, תיקון מ"ג, תיקון מ"ח, תיקון ל – כל יום, ותראה הצלחה בילדים, רק עכשיו היה אחד, שנתתי להם מתנות וכתבתי להם מכתבים, מרחובות, ארבע ילדים, אני במחשב, אני יכול לראות את זה, ארבע ילדים, ילדים קטנים שנבחנו פתח אליהו, תיקון מ"ג, תיקון מ"ח, תיקון ל, וכל אחד קיבל כסף, ולא רצה לקחת ממני כסף, אני הבטחתי 101 שקלים לילדים – מי שיודע בעל פה, אבל הוא אמר הוא ישלם כבר את הכסף, אני רק יתן מתנות ספרים, ושלחתי להם מתנות ספרים, והוא ברוך השם קיבל את זה, עכשיו הילדים שלו שהיה בעיות, לכל הילדים היה להם כבר בעיות, הם לא היו הכי טובים בכיתה.
יש לי נכד קטן, בן שמונה שנה, שהיה איתי בראש השנה במירון, ואולי 20, 30 אנשים היו לנו שם, והוא למד – כל היום אמר – 13 שעות בראש השנה, אמר תיקון מ"ג, אולי אלף פעמים ויותר מאלף פעמים, קיבל כסף על זה, זה היה שנה שעברה והשנה הזאת גם כן, וכולם – אולי היה שמה במירון אולי חמש או עשר אלף אנשים, מלא מלא אנשים, אני לא יודע סכום, אומרים עשר אלף – אני לא יודע כמה, וכולם רואים את הילד הקטן עם התיקון מ"ג עומד על יד הרשב"י, וכל הזמן עומד ככה בהתמדה מאד גדולה.
למה אני מספר את זה? אומר בדרשה, היה עכשיו במירון, אמר בדרשה אצל הרב בניהו [שמואלי שליט"א] שמה, שיש שמה אלף אנשים, או 700 אנשים אצל הרב בניהו שגומרים את כל הזהר הקדוש, והאידרות, [בכל ל"ג בעומר כל הציבור ביחד]
ועשו סיום על הזהר, אז היה שמה – הנכד שלי היה שם, אז אני אמרתי לו, "אולי תגיד דרשה, ככה, תגיד דרשה על הזהר הקדוש," אז בסדר, הסכים להגיד דרשה, אבל מה היה הדרשה – מי ששומע את הדרשה הזאת הוא דיבר כמו יהודי בן שבעים שנה, וסיפר ככה:
הסבא שלי נתן לי כסף ללמוד תיקון מ"ג, וללמוד תיקון מ"ח,,,ופתאום נכנס לי בראש, אני רוצה לבר מצווה לגמור את כל הש"ס, פתאום, נו – אני רוצה גמרא, איזה גמרא? תענית, שאל איזה גמרא הכי קל – תענית, אבל אין לו גמרא, מחפש, אין לו גמרא בשביל – צריך גמרא עם שוטנשטיין, אז הוא ביקש מאבא שלו – רוצה ללמוד – קנה לו גמרא, והוא גמר בתוך כמה חודשים מאות מאות דפים, מסכתות שלימים, הוא למד – התחיל בתענית, ברכות, יומה, סוכה, ביצה, ועוד מסכתא גדולה – לא זוכר איזה מסכתא, וכל כמה שבועות או חודש עושה סיום מסכתא, ככה, אחד אחרי השני, וזוכר בעל פה, אני הבחנתי אותו, הוא זוכר בעל פה, הוא הלך להבחן אצל רבנים, יודע הכל בעל פה, איך זה? איך זה הולך? שאם לומדים זהר הקדוש, אומר הרבי מקמרנה – שאם לומדים זוהר נפתח הראש.
אז נעשה איתך גם כן עסק כזה, אתה תגיד כל יום לשבעים יום – תגיד שבעים יום את הפתח אליהו, את תיקון מ"ג, תיקון מ"ח, תיקון ל כל יום, ותקבל שקל ליום.
דבר אחד, דבר שני, אנחנו עשינו את הזוהר תהילים עכשיו, זוהר עם תהילים, מחולק לשנה, אני אתן לך גם כן סט כזה, וכל יום תגיד, זה לוקח שלוש דקות ביום, בערך, את השיעור היומי, וגם כן תקבל שקל ליום,
נתן: OK או קיי,
הרב: ואם הנכד שלי אני עושה מבצעים ככה – על כל דף גמרא שהוא לומד מקבל חצי שקל,
אני אעשה איתך גם כן,
נתן: OK או קיי
הרב: כמו הנכד שלי, חצי שקל על כל דף חדש אתה לומד בגמרא, וככה בעזרת השם עם הזהר הקדוש, השם יפתח לך את הראש וילך אחת שתיים, עד שתגיע להיות הכי גדול בארץ ישראל בתורה או במצוות, בעזרת השם, תראה – רואים ניסים ונפלאות על העניינים האלה, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אני עובד כבר חמישים שנה, ברוך השם שיעזור הלה, ועשינו עשרות – עשר אלף ספרים, או יותר מעשר אלף ספרים, אני לא סופר כבר, אבל מישהו אמר לי שעשה את החשבון, יצאו לו עשר אלף ספרים, עשה חשבון כמה קבצים יש לנו בארבעים אתרים, מה שעשו זה לא שלי, אני לא בכלל שולט באתר, לא יודע איך לפתוח, רק לראות אני יודע, לא יודע כלום, כי היה לי גם אירוע מח הרבה פעמים, אני לא זוכר מרגע לרגע אפילו מה שאני אומר, אז יש בערך ארבעים אתרים, ואמרו לי שפתחו עוד עשרות אתרים ששמו את הספרים שלנו – שאצלינו הכל בחינם, זה כל השנים ככה, מיום שהתחלתי להדפיס ספרים, מחלקים בחינם, וגם כן היה לי תורמים שעשו דיסקים, בערך עשו בערך עשר מיליון דיסקים, שבדיסק, בדיסק הזה כתוב "300 ספרים של תורה",
אני חושב שיש כאן חמש או שש מאות ספרים של תורה, לא רצינו לכתוב יותר מדי כדי שהבן אדם לא יחשוב שעושים עליו – שעושים עליו "פראשר" [לחץ] – איך שאומרים,
זה – אתה רואה 300 – זה היה מחולק בכל הארץ, אחר כך, אז עשו עוד דיסק אחד – 7,000 ספרים, אתה רואה? תסתכל בדיסק הזה,
7,000 תורה בוקס פור פרי [ספרים בחינם], שבע אלף ספרים ומודעות של תורה, הדיסק הזה נחלק בחינם לזכות את הרבים, אז עשו בערך עשר מיליון דיסקים, עשר מיליון דיסקים – כל אחד יכול לעשות את החשבון, כפול שבע וחצי אלף ספרים – כל אחד יכול לעשות חשבון כמה שזה יוצא, זה יוצא בביליונים, מליארדים מה שקרואים בארץ ישראל, מיליארדים, אז זה מה שעבדתי כל השנים, לעשות בחינם, ולחלק בחינם לזכות את הרבים, על כל ענייני ויסודי היהדות.
עכשיו הגיע הזמן איתך, הסיפור איתך, אז אני התחלתי – אנשים סיפרו לי את הסיפור הזה – הראו לי את זה בסרט, אז אני אמרתי, "אתם יודעים משהו?" יש – שמעתי יש שלוש מיליון אנשים שכבר צופים בדבר הזה – אני ראיתי את הסרט, תכף התעוררתי לתשובה, אני מפחד כל הזמן,
יש לי פחד שכבר הייתי ילד, על הגיהנם ועל כל הדברים, אבל עכשיו התגבר הרבה הרבה יותר, ואני מתעורר כל הזמן לעשות עוד, לעשות עוד, לעשות עוד, אפילו שאין לי כח, אני נופל כל יום, כמה פעמים ביום אני נופל, שאין לי כח לעמוד אפילו על הרגל, אבל אני עובד, וברוך השם עשיתי – על הסיפור שלך גמרתי אתמול – ספר מספר 14, 14 ספרים – אולי 1000 עמודים, ואולי עברנו את האלף עמודים שכתבתי על הדברים שאתה סיפרת שמה, אז עכשיו אני רציתי פשוט לשמוע ממך, פנים אל פנים, ולראות ולשמוע כמו שכתוב שמוע בין אחיכם לראות [ולשמוע] כל העניין.
אז עכשיו אני רוצה לשאול אותך, אני מקווה, אז מה רציתי להגיד, שמכל הדברים שעשיתי, עשיתי אולי אחוז אחד ממה שאתה עשית, אולי אחוז, אם עשיתי אחוז אחד אני כבר שמח, ממה שאתה זכית לעשות, אתה שליח מהשם, מסתמא יש לך איזה זכויות גדולות למעלה למעלה, אנשים לא יודעים את הזכויות, אבל הקדוש ברוך הוא יודע כל דבר, אז אני רואה, הילד הזה עשה 99 אחוז יותר מה שאני עשיתי, אני מאד שמח, ברוך השם.
ברוך השם שיש לנו זכות שמישהו עושה לקרב את עם ישראל, ואני מקווה שבאמת לא ידח ממנו ידח, וכל עם ישראל יחזרו בתשובה, וכל אלו שלא רוצים שאנשים יחזרו בתשובה – יש להם בעיה, יש להם בעיה, אבל אני שמח שכל יהודי שעושה להחזיר יהודים בתשובה, אני מאד שמח, ובפרט, באופן כזה גדול, שכתוב שמשיח יבוא הוא יחזיר את כולם בתשובה, ולא כולם יזכו לביאת המשיח.
כתוב ב- [חסד לאברהם[1]] הסבא של החיד"א, קראו לו הרב אברהם אזולאי, היה צדיק קדוש מאד.
אז הוא כותב ששבע אלפים אנשים יזכו לביאת המשיח, ככה הוא כותב, הסטמר רבי זכותו יגן עלינו אמר, שהוא מפחד מאד – אם הוא יזכה לביאת המשיח, [להיות מה-] שבע אלפים.
אז עכשיו, אבל, הקדוש ברוך הוא, אבא שלנו, רוצה שלא ידח ממנו ידח, בגלל זה עשיתי את הספרים, שיראו את זה, שלא ידח ממנו ידח, כל יהודי חשוב לפני הקדוש ברוך הוא, כולם צריכים לחזור בתשובה, ואני מקווה עכשיו – יש שלוש מיליון צופים – אני מקווה שיהיה מאות מיליוני צופים בעזרת השם, בקרוב ממש, תראו את זה, כי צריך להתקיים העניין, זה פסוק: "כי לא ידח ממנו ידח," ואני מקווה שכולם יחזרו בתשובה שלימה, וכך נזכה בקרוב ממש לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
נתן: אמן.
הרב: שבוע שעבר, בשבוע שעבר היה לנו ישיבה עם שלוש רבנים גדולים, ואמא שלך הגיעה לשמה, וסיפרה לנו כל הסיפור: שהיית בטרם, ויש לה מסמכים, והכל אמת, עכשיו אנחנו רוצים לשמוע – עכשיו אנחנו כאן שש רבנים, עוד מעט ישמעו את הרבנים ששואלים שאלות, ורוצים לשמוע ממך בדיוק מה שקרה, אתה יכול לספר לנו?
נתן: מה שקרה?
רב: בדיוק מה שקרה ואיך קרה, כל הסיפור.
נתן: או-קיי, מה – מה שקרה, זה קודם כל, ביום כיפור התחלתי להיות חולה, היה לי סינוזיטוס, אתה יודע מה זה? זה מה שיש לך נזלת פה באף, תמיד יש לך עולה.
הרב: כן, כן,
נתן: היה לי סוג של הצטננות, היה לי את זה עד סוכות, בבוקר בערב חג, והחג זה היה ביום ראשון בערב ויום שני, יום ראשון בבוקר, אאא.
הרב: של סוכות,
נתן: כן, של סוכות, אה, התחלתי – היה לי כאילו סחרחורת, כאילו הייתי חולה והכל, והיה לי חום בגלל מה שהיה לי. יום ראשון בבוקר התחיל להיות לי סיבוב וסחרחורות והכל, ומשהו כמו אחרי חצי שעה בערך אני התעלפתי, לעשר דקות, אחרי זה התעוררתי, בסדר, אבל לא רציתי לדבר על זה, חשבתי שאמא שלי תקח אותי לבית חולים וכל זה, אז שמרתי על זה בשקט, ואז פתאום ביום ראשון בערב הייתי אצל הדודים שלי בחג, ואז פתאום, בערך באיזה תשע בערב התחיל להיות לי קר,קר, ממש קר, כל הגוף שלי, ממש רעדתי, הייתי במקום חם, אבל היה לי קור גוף, כאילו, אני לא יודע איך זה קרה לי, פשוט שמתי עלי מלא סוודרים ושמיכות והלכתי כאילו לישון, ואחרי איזה שעה בערך רק הצלחתי להרדם, ואחרי זה, יום שני בצהריים זה קרה לי, ומה שקרה זה – לדודים שלי יש סוכה גדולה, גדולה, וכאילו הם עושים סוכה גדולה וזה, לכבוד החג, ודוד שלי יושן בסוכה, אז יש להם מיטה בתוך הסוכה, אז רעדו לי הרגליים – רק הרגליים רעדו לי, והתחיל לכאוב לי קצת הלב, ואז פשוט – יעללה – פחדתי שאני מתעלף חס ושלום עוד פעם, וידעתי שאם אני יושב אני לא יכול להתעלף, בישיבה, אז גם לא רציתי שיקחו אותי לבית חולים עוד פעם, וכאילו, לא רציתי שיקחו אותי, וזה, פשוט הלכתי – הלכתי לסוכה, בחוץ, ו-ונחתי שמה, או-קיי? ואז פתאום, אני לא יודע – לא יודע להסביר, פשוט, כאילו, נשארתי בחוץ, כולם היו בפנים, בתוך הבית, גם אמא שלי רצתה לצאת החוצה, וזה, ואמרתי לה, "לא אמא, זה כלום, זה כלום, זה כלום, זה יעבור לי," שלא תדאג, אז אני שכבתי שמה, ואז אני לא יודע איך להסביר את זה, כמה דקות לפני שיצאתי מהגוף שלי, פשוט ראיתי-ראיתי הכל יותר איטי, ראיתי בהילוך יותר איטי כזה, לא יודע, הרגשתי הכל יותר לאט, הכל יותר לאט, ואז כמה שניות אחרי שזה קרה לי אני רואה תמונה, תמונה, תמונות שעוברות לי בתוך הראש, ואז פשוט בבום פשוט בסערה יצאתי מהאף שלי, מהגוף, והייתי מכוסה בשמיכות, כי גם היה לי קר ברגליים, ואז פשוט, אני – חצי שנייה אחרי שזה קרה לי ראיתי את עצמי מרחף, כאילו פה היתה המיטה, וזה היה בתוך הסוכה, ואני הייתי על הגג של הסוכה ופשוט רואה את עצמי שוכב, ואני לא מבין אם אני זה שפה או אם אני זה שעל המיטה, אני לא-לא מצליח לקלוט את זה, ואז מה שקרה, אני פתאום – לא יודע להסביר את זה כאילו – יכולתי לדעת הכל, יכולתי לדעת מה כל אדם ואדם בעולם הזה חושב, יכולתי לדעת – יכולתי לראות את הגוף שלך, את אמא שלך, יכולתי – יכולתי לראות הכל, איפה שחשבתי – שם הייתי, הייתי חושב מה אתה חושב, בתוך הראש שלך יכולתי לראות מה אתה חושב, הכל, ואז פשוט – התחלתי פשוט לעלות ולעלות ולעלות, ואני פתאום – לא יודע – יכול כאילו יכול לדעת הכל, כאילו, אני לא יודע להסביר את זה, אם הייתי מסתכל ישר, יכולתי לראות את האין סוף של הישר הזה, יכולתי לראות קדימה, אחורה, למטה, לצדדים – הכל, לא יודע הגבלה של טוב ורע, איך הייתי לקבל אין סוף של טוב או אין סוף של רע, לא – לא יודע להסביר את זה, כאילו לא היה לי הגבלה, הייתי נצחי כאילו, אתה מרגיש שאתה נצחי, אתה יכול להבין מה זה נצח, כי אתה בעצמך נצחי, שאנחנו בתוך-בתוך-בתוך הגוף הזה, שנכנסנו אליו, אז אתה לא נצחי, אתה מוגבל/ אז אתה לא יכול להבין בכלל מה זה הדבר הזה בכלל נצחי, גם אם אתה אומר לי נצח נצח, אתה יכול להגיד כמה שאתה רוצה, אתה לא יכול להבין מה זה הדבר הזה, רק שאתה בעצמך נצחי, אז אתה יכול להבין מה זה נצחי, ואז אני מתחיל לעלות ולעלות, ואני כבר יוצא מכדור הארץ ואני רואה את כל הכוכבים, הכל, הכל, הכל, ואני ממשיך לעלות, ולעלות, ולעלות, ולעלות ולעלות, ואז פתאום אני רואה כזה מנהרה מולי, כאילו מנהרה גדולה, גדולה, גדולה, ענקית, ואני פשוט נכנס לתוכה, ופשוט היה כאלה עיגולים כאלה בתוך המנהרה, ככה ככה, עיגולים עיגולים, ואני רואה בקצה של המנהרה אור, ופשוט כח עצום פשוט משך אותי לאור הזה בחוזקה עדירה, ולא-לא הרגשתי פחד, הייתי שם לבד לגמרי, על הקירות מצד ימין ראתי נשמות של אנשים שהיו רשעים בעולם הזה.
הרב: בתוך המנהרה?
נתן: בתוך המנהרה, אבל על הקירות, ראיתי נשמות צורחות ככה – אהההה! בצד שמאל ראיתי גם נשמות שגם שהיו רשעים, אבל פחות רשעים, ופשוט האור הזה – זה, זה, זה אור שאי אפשר להסביר אותו בעולם הזה, זה אור כל כך טוב, אתה-אתה לא מרגיש פחד, אתה מרגיש ביטחון, אתה מרגיש כאילו חזרת הביתה, לא יודע להסביר את זה, אתה מרגיש כאילו אתה חוזר לבית שלך, כאילו מאיפה שבאת, אתה-אתה מבין שהאור הזה זה אור היטב, זה אור טוב, זה היה אור לבן כזה – אאאה, אי אפשר להסביר מה הדבר הזה, ואני מתקרב לאור הזה, מתחיל לשאול אותי כאן בטלפטיה, "אתה רוצה למות? אתה מוכן למות?" ואני עניתי לו שאני לא יודע, אני לא ידוע מה לעשות, אני לא יודע אם למות – אני לא ידע מה – כאילו לא ידעתי – לא ידעתי שאני מת עד לרגע הזה שהוא אמר לי את זה, וכאילו רק רציתי להישאר עם האור הזה שמה, אמרתי לו שאני לא יודע מה לעשות, התחלתי להסתובב שמה בתוך המנהרה הזאתי, ואז עוד פעם, משום מקום, פשוט משום מקום אני מוצא את עצמי בתוך אולם, פתאום אני פותח את העיניים שלי, אני מוצא את עצמי בתוך אולם ענק, ענק, ענק, עצום, פשוט ענק, גדול רצח, ומאות אלפי אנשים, נשמות, שכולם לבושים בגדים, לא בגדים כאלה – חולצה לבנה ומכנסיים, בגדים כאלה רוחניים, משהו טהור כזה, אור כזה, לא יודע, משהו יפה, ואני מסתכל על עצמי ואני רואה בגדים קרועים עם דם, אגב, שאתה מסתכל.
הרב: על הבגדים שלך?
נתן: כן, קרועים עם דם, אגב, שהסתכלתי על נשמה, אני לא ראית גוף או משהו, ראיתי סוג של רוח, ואתה יודע מה הייתה בעולם הזה, אתה יודע מי, אתה יכול לדעת הכל עליה, כמו שאתה יודע – אתה יודע איפה היא נמצאת, אתה יודע הכל, הכל, כאילו הכל, אם הוא היה דתי.
הרב: על כל נשמה ידעת?
נתן: כן, אתה פשוט – כאילו זה עולם האמת, אתה יכול לדעת הכל, היה להם כזה סוג של בגדים, וזה – ופתאום אני מתחיל להסתובב שם בתוך המקום הזה, ואני רואה גם את סבא שלי מרחוק, הוא עושה לי ככה שלום, סבא שלי, ואני רואה את הרב עובדיה יוסף, הוא בא ולוחץ לי את היד, ואני ממשיך להסתובב שם בתוך כל המקום הזה, וכולם כאילו שמחים בשבילי, וזה, ואז אני רואה במה ענקית, גבוהה רצח, ואני רואה על הבמה – אני רואה על הבמה 3 אבי בית דין, אני רואה את הרב עובדיה יוסף שעומד באמצע, כזה, אור ענק כזה, ממש אור גדול כזה – של הרב עובדיה יוסף, זה היה פשוט גוש אור, ובצד ימין היה הרב כדורי – הרב יצחק כדורי, ובצד שמאל היה הרב אלישיב, ולפני זה לא היכרתי אותם, רק את הרב עובדיה יוסף הכרתי, רק את הרב כדורי אולי שמעתי עליו פעם פעם, אבל את הרב אלישיב – לא שמעתי עליו בכלל, ואז, פתאום בצד, לידם כאילו – פה היה הרבנים, ופה היה אור קטן, קטן, קטן, בצד ימין, ואז כזה, היה הפרדה – סוג של הפרדה, ובצד שמאל היה עוד אורות אותו גודל, אותו הכל, ממש, ואז פתאום נהיה שקט לגמרי בכל המקום, פשוט, פתאום בבום נהיה שקט מוחלט, ווי – התחלתי לשכוח קצת, ואז אני – פתאום – האור הימיני, מתחיל להגיד כל דבר ודבר שעשיתי בחיים שלי, פשוט הכל, הכל, מהשניה שבאתי לעולם הזה, פשוט אתה רואה את התמונות של החיים שלך בצ'יק – פשששששש – תוך שניה, אלפית השנייה, ככה, תררררררר, ככה.
שואל בקהל: לפני כולם?
נתן: לפני כולם.
שואל מן הקהל: כולם מסתכלים על כל מה שבחיים שלך?
נתן: וזה היה לעט כל כך שאי אפשר להסביר, זה כזה תררררררררר-פח! ככה, תוך שניה, ככה ממש את כל החיים שלי, ממש מאז שנולדתי, ראו אותי ככה שאמא שלי מחזיקה אותי, ראו שהייתי ילד, שהייתי בן ארבע, שהייתי בן שש – כך כך כך – והכל מה שקרה בחיים שלי, פשוט הכל, ואחרי זה גם הראו לי את הסרט של החיים שלי, ועצרו לי על כל דבר, אמרו לי למה עשית ככה ולא ככה? למה ככה? לא ככה? למה זה? למה זה? למה פה לא לבשת כיפה? למה פה לא בירכת?
שואל בקהל: מי שואל אותך למה?
נתן: מה?
שואל בקהל: מי שואל?
נתן: הקול הרע, הימיני,
שואל בקהל: הקול הרע?
הרב: הקול, הקול שואל אותך,
שואל בקהל: לפני כולם? לפני הדיינים, לפני,,,
נתן: כן, לפני כולם,
שואל בקהל: כל הקהל באולם?
נתן: כן, וזה בושה, זה בושה, שאי אפשר להסביר בעולם הזה, זה יותר גרוע מכל הגהנום, יותר מהכל, זה גרוע, זה בושה, ש – שאי אפשר לתאר אותה, אין, אין לתאר את הבושה הזאת שיש שם, אי אפשר להסביר את זה, ופשוט, עוצר לך הכל, כל שנייה שאתה לא ידע בכלל שזה עבירה, זה עבירה חמורה, ולמה לא שמרת שבת? ולמה לא לבשת ציצית? ולמה לא חבשת כיפה? ולמה עשית ככה? ולמה זה, ולמה זה? ואתה פשוט לא יודע מה להגיד! כי אתה לא יכול להגיד זה לא קרה, כי אתה רואה את זה מול העיניים שלך שלא עשית את זה, ועשית ככה, כאילו, אתה-אתה יכול לראות את זה, ואתה – אתה לא יכול להגיד זה שקר מה שהוא אומר, כי זה לא, ואז פתאום, האור הטוב מתחיל לדבר ולהגיד כל דבר טוב שעשיתי בחיים, הנה פה הוא נתן צדקה, הנה פה הוא עשה ככה, הנה פה הוא עשה גמילות חסדים, פה הוא לבש כיפה עשה קידוש השם, פה לבש ציצית, כאילו הוא קיים את כל התורה כולה, פה הוא עשה ככה, פה הוא למד תורה, פה – להכריז כאילו דברים טובים, ובתוך כל הרע הזה שהרגשתי, בתוך כל הבושה, הרגשתי כאילו טוב עם עצמי, כאילו בסדר, אני, אני לא רע עד כדי כך, עכשיו עשיתי קצת מצוות בחיים שלי, וחשבתי אפילו שמה שעשיתי – למשל – למשל שהוא אמר שאפילו שאמרתי למשהו מה השעה זה היה מצווה, אני בכלל לא ידעתי את זה, אז הייתי מופתע, כאילו, שלבשתי כיפה, שעשיתי קידוש השם, לא ידעתי את זה, כאילו הוא אמר שזה מסביר שאתה בן של מלך.
שואל בקהל: היה לך זמן שבחיים שלך שכן היית דתי – לא היית דתי?
נתן: מה? היה תקופה – היה תקופה באמת שקצת התרחקתי מכל היהדות ותורה.
שואל בקהל: והיית לפני כן קצת?
נתן: לא, בכללי, הייתי סוג של דתי, או קיי? אבל לא היה אכפת לי מכל הקטע הזה של הדתים, לא הייתי.
שואל בקהל: מה – היית שם כיפה, לא שם כיפה, שם ציצית, לא שם ציצית?
נתן: כן.
שואל בקהל: ככה הולך ומחפף?
נתן: כן, וכן, והיה תקופה בכלל שהייתי מסתובב רק עם חילוניים וכל זה, באמת, שהיה ממש – זה היה איזה חודש וחצי או חודשיים בערך, שכאילו הייתי מסתובב עם חילונים ובכלל לא היה אכפת לי, זהו, ומה שקרה, האור הטוב גם סיים לדבר, ואז פתאום אני רואה שתי אנשים שמחזיקים אותי, אני לא יודע להסביר את זה, לא-לא היה להם פנים, לא-לא יכולתי לראות הפנים שלהם, רק ראיתי אותם שהם מחזיקים אותי, פשוט החזיקו אותי, והייתי בסוג של אולם, אולם שהיה שם את הבית דין הזה, האולם הגדול הזה, פשוט לקחו אותי והורידו אותי לאולם למטה, אולם – לא עולם – אולם למטה, אוקי? לא עולם – אולם, פשוט הייתי בסוג של אולם ענק – יותר גדול מכדור הארץ, שואל בקהל: מאותו מקום שעמדת שמה, פשוט סחבו אותך למטה?
הרב: יותר גדול מכדור הארץ.
נתן: האולם הזה שהייתי בו, האולם, האולם שהייתי בו היה בגודל של כדור הארץ – אולי, כאילו, יותר גדול אפילו. ענק, אי אפשר להסביר.
הרב: אי אפשר לראות.
נתן: כן, והעולם שהיה שמה, שהיה בתוכו את אולם – פששש – אי אפשר להסביר מה זה, וראיתי שמה כוכבים ומה שאתם רוצים, הכל, זה- זה פשוט ענק, ואז פשוט לקחו אותי והורידו אותי אולם אחד למטה, פתאום אני מוצא את עצמי מול שער, רחוק מן השער – רחוק – אאה – מול השער, ופתאום אני – אה, בגלל שזה עולם האמת יכולתי להבין את זה – כי גם אמרו לי את זה וגם ידעתי את זה, כי ידעתי הכל – שאני נמצא במקום שנקרא גן עדן תחתון, ואמרו לי שיש מעל זה גן, מעל זה עדן, מעל זה גן עדן, מעל זה גן עדן עליון, מעל זה כיסא הכבוד, וכיסא הכבוד זה הכי הכי גבוה שיש, ואיפה שאני הייתי, זה היה רק גן עדן תחתון, וראיתי את זה גם מרחוק, בו אני אגיד לכם משהו, כל הכיף של העולם הזה, של כל האנשים, של הכל ביחד, של כל הדורות, של הכל, של כל בן אדם – כל הדברים הכי כיפים שהוא עשה – הכל! הכל של – תחשבו כמה אנשים היו בעולם הזה, כמה אנשים, של כל בן אדם, כל הכיף – אתה שם הכל בכפית, אוכל לא משתווה למה שראיתי שמה, לא משתווה, זה משהו שאי אפשר לתאר מה זה הדבר הזה, זה כזה אור טוב ויפה, כמו האור שראיתי במערה, אפילו יותר גדול, זה היה, ראיתי שם אנשים לומדים תורה, לא,לא, לא זוכר כל כך מה הם למדו, וראיתי אותם שם לומדים תורה, וזה היה כל כך- כל כך טוב, כל כך יפה, כל כך בטחון, אתה מרגיש חופשי מהכל, אתה רק רוצה את זה, אין לך, אין לך – מה – כאילו – אני מוכן לעשות את כל הסיבוב עוד פעם רק בשביל השניה הזה שראיתי את הדבר הזה, לראות את הדבר הזה.
הרב: נכנסת ללמוד גם כן איתם?
נתן: לא, לא נכנסתי פנימה.
הרב: אבל ראית מבחוץ?
נתן: כן, ואז פתאום לוקחים אותי שתי אנשים, מאחורי. פתאום אני רואה – קטנים, גמדים כאלה, יש להם זקנים ארוכים, ארוכים, ארוכים, יש להם בתוך העיניים שלהם אש, ונוזל כזה – יש להם דם על הפנים, והיה להם שוט של אש ביד ככה – שוט ענק, ואז פתאום אומרים, "בוא, בוא, בוא, לא כל כך" – ככה עושים לי ככה, "בוא לפה," ואז אני – אני כזה מסתכל עליהם, והם אומרים לי, "אנחנו רוצים להראות לך עוד מקום," והבנתי שהדברים האלה זה נקרה מלאכי חבלה, המלאכים האלה זה מלאכים רעים, הם – כל הרע שיש שם בגהנום זה הם עושים אותו, זה – כל הרע שיש שם, כל הרוע, והכל כאילו – מלאך המוות בורא אותם, והם כאילו השליחים שלו, זה מה שאתה מבין משמה, ופשוט הם לקחו אותי והכניסו אותי לתוך חדר, חדר, כאילו, גדול, ובתוכו היו מאזניים מצופות זהב יפות, ענקיות, פשוט שמו לי את המצוות ואת העבירות ככה – על המשקל, על המשקל, וזה, ואז ראיתי שיש לי יותר מצוות, בהתחלה לא-לא- לא הבנתי איך זה שיש לי יותר מצוות וזה, אבל אחרי זה גם הוא הסביר לי שאם אתה מתחת לגיל עשרים אז מתנהגים איתך במדת הרחמים יותר ממישהו מעל עשרים, כאילו החומרה פחות גרועה, אבל ידעתי בתוך-בתוכי-בתוכי עוד וגם שמי שמסביבי יודע את זה שבאמת עשיתי יותר עברות, אבל ריחמו עלי קצת, אבל אם הייתי נשאר שם, בכל זאת הייתי נכנס קודם לגהינום, כי יש פסוק שאומר "סור מרע ועשה טוב", קודם כל תקבל גהינום, אחרי זה גן עדן, קודם כל תשלם על העבירות שלך ואחרי זה תכנס למצוות שלך, תקבל את השכר על המצוות שלך, ואז, פשוט, אאם – יצאתי מן החדר הזה, פשוט – פשוט אני שוטטתי ביקום, הכל – הכל ראיתי, פשוט הכל, ואני – ווי – שומע מלמטה, למטה, למטה – אם למשל, תפול על האדמה וחופרים שש קילומטר, יכולים לראות – יכולים לשמוע את הקולות מה ששמעתי, אני שמעתי צרחות, שמעתי – "אהההה!" ככה, אבל צרחות של מיליוני אנשים, "אההה!" ככה, חזק, שמעתי כל הזמן "הב-הב-הב-הב", וככה, וזה, והבב הזה זה השר של הגהינם שמכניס את כל הנשמות שאומר "הב-הב" – תביאו עוד נשמה, תביאו, ככה שמעתי, אהההה! אבל חזק, חזק, משהו מפחיד, ככה, אהההה! אי אפשר לתאר מה זה הדבר הזה, זה פשוט דבר מפחיד, וראיתי-ראיתי מדורים של הגהינום, ראיתי מקום שנקרא בור, שהיה שמה אלפי-אלפי-אלפי כיתות, שבתוך הכיתות האלה היו מלאכי חבלה, וכל עשר שניות יצא אש מהתקרא ככה – פה-פה, עוד פעם ועוד פעם, ושמעתי את האנשים צורחים, צורחים, אי אפשר להסביר, הייתם-הייתם- אם הייתם שומעים את זה בתור-בתור אנשים חיים הייתם מקבלים צמרמורת, הייתם מתים על המקום, בדוק.
כמו שאמרתי – אתם חופרים שש קילומטר מתחת לאדמה יכולים לשמוע את זה גם, כי בסופו של דבר אתה מגיע לשם, כי זה למטה, למטה, למטה, זה – אי אפשר לתאר מה זה, אהההה! ככה חזק מאד, ראיתי מדור שנקרא בור, שהיה שם את הכיתות של המלאכי החבלה מתחת לזה, ומי שמגיע לבור וכל זה, לפי מה שהבנתי, זה אנשים שלא כיבדו את ההורים שלהם, לא כיבדו תלמידי חכמים, לא כיבדו אנשים מבוגרים, כאילו כל הדברים האלה.
הרב: אלו בבור, אלו נכנסים לבור.
נתן: כן, כן, ואז יש מקום שנקרא באר שחת, באר שחת זה היה מדור אחד מתחת, פשוט ראיתי שמה גם, סוג של בור, וכל הזמן נופל פנימה אש, אש ירוקה כזה, חזקה מאד, ככה, ככה, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ככה, כמו שראיתי בבור אבל האש יותר חזק, ירוקה צהובה כזאתי, נופלת עוד פעם ועוד פעם, שורף שמה אנשים, אתה רואה פשוט – אתה רואה – ממש – כמו גוף של בן אדם זה נראה, זה לא- זה לא הנשמה, הנשמות שראיתי שמה – זה היה נראה אחרת, שמה זה היה נראה כמו עצמות, ונשרפות ככה מול העיניים שלך, "אהה!" צורחות ככה מול הפנים, וראיתי, פשוט, משהו שאי אפשר לתאר, וראיתי שם את הבאר שחת הזה – ראיתי כל הזמן אש ירוקה כזה ככה עוברת נופלת פח, כל הזמן, וראיתי את המלאכי חבלה מרביצים להם עם שוטים של אש, פהההה, פהה, ככה עוד פעם ועוד פעם על כל עבירה שהם עשו, ותחת היה – אני כבר לא זוכר – מתחת לזה היה צלמוות, אני חושב, והיה טיט היוון, והיה חושך, ואני זוכר שיש את השלוש אחרונים.
אחד קראו לו שאול – שאול – שאול תחתית, ומתחתיו היה אבדון, ותחתיו היה מקום שנקרא ארץ תחתיות, שארץ תחתיות זה המקום הכי הכי גרוע שיש. האנשים שמגיעים לשמה זה – אם – הכי הרבה אנשים יש שם דווקא, במקום הזה, זה מי שאומר לשון הרע, מי שמלכלך על מישהו, מי שמוציא זרע לבטלה, מי שלא שומר את העיניים שלו, מי ש- מי ש- לא יודע עוד, לא זוכר עוד, אני יודע שזה היה המרכזיים.
הרב: זה באמת כתוב ברמב"ם ובזוהר, וראשית חכמה, יש לי כאן את הספר, כתוב שאלו שמדברים לשון הרע ומבזים פני חברו ברבים.
נתן: כן! מי שמלבין פני חברו ברבים, כן.
הרב: יורדים לשם ואינם עולים.
נתן: כן, פשוט.
הרב: הם לא עולים אף פעם.
נתן: ראיתי פשוט.
הרב: אין להם תיקון, אין להם תיקון בכלל.
נתן: ראיתי – כן אני יודע, וראיתי שיש בארץ תחתית –שתי מקומות, יש מקום כזה עם צואה רותחת פשוט, ענק, ראיתי פשוט בצדדים ככה אש – ככה, להבות, וזה היה מקום ענק כמו – הים זה היה שלולית ליד זה, פשוט שלולית, הים התיכון זה שלולית ליד הדבר הזה, זה היה פשוט בתוך סוג של מערה כזאתי, וראיתי כל הזמן אנשים נופלים פנימה, ונשרפים מחדש, והקדוש ברוך הוא מחיה אותם וממית ומחיה וממית, וכל הזמן הם נופלים וצועקים, אי אפשר להסביר מה זה, עד עכשיו אני שומע את הצרחות האלה ואני חושב עליהם, זה משהו שאני מקבל על זה צמרמורת, אי אפשר, אי אפשר להסביר מה הדבר הזה, ואז – אם – שמעתי ראיתי את המדורות האלה, והבנתי מה- הבנתי שפה זה לא העולם האמיתי, הבנתי לפני שזה קרה לי הדבר בזה – חשבתי שאחרי המוות.
וולה באמת הייתי דתי וזה, אבל בתוך תוכי לא באמת האמנתי שיש עולם הבא, לא האמנתי שיש את הדבר שאולי יש לך חיים אחרי המוות, וחשבתי שזה סוף פסוק אחרי שאתה מת, ועכשיו אני מבין שזה רק ההתחלה שאתה מת, אין כזה דבר מוות, המוות זה רק הוולדות לעולם חדש, זה חיים אחרי חיים, החיים פה – זה לא אמיתי, זה הכל פה שקר, הכל, כאילו – לא יודע להסביר את זה, לפני שהיית פה היית שמה, הביאו אותך לפה כדי שתבחר ותעשה שכר ואז שמה אתה יכול לבחור שיהיה לך את המקום שלך, שמה שראוי לך.
הרב: שתזכה, שתזכה למקום נכון.
נתן: ואז פשוט שמעתי את הקולות האלה והכל, והאנשים האלה, שהייתי איתם שמה
אמרו לי שאני יכול להיות הכי הרבה למעלה בלי לחזור, אני יכול כאילו להיות הכי הרבה למעלה בלי לחזור – שלוש שעות, שלוש שעות זה הכי הרבה שאני יכול להיות שמה, ואז אני חייב לחזור, כאילו, אם לא, אני חייב להשאר שמה לנצח, אמרו לי שעדיין יש לי את הבחירה, שאני זכיתי שיהיה לי את הבחירה, כי יש אנשים שחייבים למות, וזהו, מתים, זהו, הם לא יכולים לרדת למטה, אבל בגלל שאני הייתי ילד, והייתי מתחת לגיל עשרים, אז רחמו עלי יותר, ואמרו לי ש-שאני יכול לחזור למטה, והבנתי שאם אני חוזר אני יכול לקבל שכר על מצוות, וזה שאני נשאר שמה אני הולך לסבול ברמות מטורפות, אז החלטתי – אני אמרתי שאני לא אשאר, מחליט לחזור ללמטה, שחזרתי, בדרך ראיתי – ראיתי בן אדם שעומד מולי, בן אדם ענק, גבוה, גבוה, גבוה, גבוה, לא נגמר, אני יכולתי לראות את הסוף שלו, אתם לא יכולים לראות את הסוף שלו, אני יכולתי לראות בגלל שהייתי נצחי, שאתה מסתכל למעלה כמו בשמיים, אתה רואה אין סוף של למעלה, אתה יכול לראות ישר למעלה ולצדדים – הכל בו זמנית – ואין סוף, אם יש לך מולך קיר אתה יכול לראות מה יש מעבר לקיר הזה, הכל, פשוט ראיתי אותו ככה, הסתכלתי, ראיתי את הסוף, ענק, ענק, מפה לשמיים, ולא התחלה שלו אפילו, יש לו ידיים רגליים הכל כמו בן אדם, כולו עיניים, פשוט כולו, כולו, כולו עיניים – הידיים, רגליים – הכל עיניים, ככה, יש לו – היד שלו, כזה חרב עם קלשון כזה, ככה, שין כזאת – עם שין, יש לו לכל אחד, כזה טיפה, לכל מקל כזה, יש לו טיפה, ואגב, מי ש – אמרו לי את זה: מי שמת, למשל מי שנפטר בגיל תשעים, אז למשל הוא נמצא בבית חולים או משהו במצב קשה, עומד למות, כמה שעות לפני שהוא מת, אז הוא רואה את כל הקירות של החדר שלו עולים באש, והוא רואה את מלאך המוות נכנס פנימה, וממה בן אדם באמת מת?
מהטיפה הזאת שנופלת לו, השטן בא ושולח לו טיפה ככה, לפה שלו, אבל לי, הוא לא שלח, הוא נשאר למעלה, טוב, פתאום אני רואה, פשוט, בהתחלה – הוא אמר לי אחרי זה משהו, בהתחלה היה לי פחד כל כך ענק שאני לא יכול לתאר, תחשבו שאתם רואים דמות, כולה עיניים, כולה, עיניים, עיניים, עיניים, הכל ענקית, פשוט אני שומע: נתן, נתן, נתן, נתן, נתן – וככה צועקים, וזה, פחדתי מאד, ואז פתאום הוא מתחיל כזה להגיד לי, את זה,,,הוא החזיק אותי כאן – בחזה, כאן, וככה חזק חזק.
אדם בקהל: צוואר.
נתן: מה?
אדם בקהל: צוואר.
נתן: לא, בחזה, בחזה הוא החזיק אותי.
אדם בקהל: כאן?
נתן: כן, כאן בחזה, הוא החזיק אותי כאן ככה, ואז פתאום הוא- הוא אומר לי: "תזהר לעשות עבירות, כי בסוף אתה תשלם עליהם, בסוף תשלם עליהם," ואני לא – אגב – יצר הרע – מלאך המוות – השטן – זה אותו אחד, בעולם הזה הוא יצר הרע, וכאשר הוא הורג אותך הוא נהיה מלאך המוות, ושאתה עושה עבירה הוא משטין עליך, וכאילו, לא הבנתי למה.
הרב: כל אחת?
נתן: למה דווקא הוא אמר לי את הדבר זה, ואחרי זה, התחלתי להבין את זה, שלמה להזהר לעשות עבירות בעולם הזה, שבסוף אני אשלם עליהם, ולמה דווקא הוא אומר לי את זה, כי אם בעולם הזה אני אעשה עבירות – הרבה עבירות, כאילו – שאני אגיע למעלה, הוא יגיד לי, "הזהרתי אותך, ובכל זאת עשית," אתה מבין למה הוא אמר לי את זה? הזהרתי אותך ובכל זאת עשית? יענו – זה יותר עונש, יותר חמור, ופתאום אחרי זה אני מוצא את עצמי בתוך האולם הזה, בתוך הבית דין, בתוך האולם הענק הזה, ואז ראיתי מה שראיתי על העתיד, מי ש- מי שרק, לא ראיתי את זה, אבל ראיתי רק שלמשל, מי ש – מי שלומד תורה שהוא מקבל שכר ענק שם, שכל אות ואות שאתה עושה בתורה, אתה מקבל שכר עצום, אני ראיתי שמי שמזכה את הרבים, אז הוא עושה שכר ענק, עם כל דבר ודבר לפי המעלה שלו, ואפילו מי שאומר למישהו מה השעה, אז הוא עושה מצווה גדולה, אז תחשבו מה זה מי שלומד הזוהר או לומד גמרא מה הוא עושה בשמיים, איזה שכר, הוא הופך עולמות שלמים.
אדם בקהל: יש לנו סוג שאלות בטעם אחר, לא טעם על מה שראית כאן, על טעם שאנחנו וודאי כולם ראו את הסרטון הראשון שעשיתם, שדיברתם עם הרב וכו', מה יש לך להגיד לאלה שאומרים שאתה המצאת או שזה לא אמת? יש לך משהו להגיד להם? שאתה רוצה כאילו – כי יש שמועות שאומרים לא אמת, שיקר, המציא!
נתן: אז קודם כל, מי שרוצה לדעת, אני הלכתי עם אמא שלי למיון לטרם, ויש אצלה טפסים רפואים שזה באמת קרא לי, וזה באמת, ומי שלא מאמין זה בעיה שלו, מי שלא מאמין זה בגלל שהוא מפחד, אני לא יודע דרך אחרת, ותכל'ס אני לא מבין מה האינטרס שלי לשקר בסיפור הזה, סיפרתי מה הייתי לפני זה ומה אני עכשיו, אז.
אדם בקהל: ועכשיו אתה – אומרים ש – שאלנו כמה רבנים שאמרו שאתה – ברשותך דיברו – שאתה בישיבה כרגע?
נתן: כן.
אדם בקהל: זה עשה לך שינויים בחיים?
נתן: בטח, זה השפיע עלי מאד, כאילו, לא הייתי כזה בכלל.
אדם בקהל: וביום יום שלך, מה שתארת עכשיו, שדיברת – עוד פעם חזרת על כמה דברים, כמה זה משפיע עליך ביום יום שלך?
אתה חושב על זה הרבה? דברים שראית וכו'?
נתן: נזכר, נזכר, כאילו, כמה שזה טוב לעשות את זה, כמה זה רע לעשות את זה, אני רואה את העולם אחרת, אני רואה את העולם אחרת, לא כמו שראיתי אותו לפני, לא כזאת אחרת, אבל קצת אחרת.
אדם בקהל: עכשיו עם כל זה, חוץ מזה, אני אגיד לך משהו, שהסרטון הזה עשה הרבה רעש, בגלל המצב הנוכחי שהעולם נמצא בו, חוץ מזה שמה שקורא בעם ישראל, כל הפיגועים הללו, גם מה שקורא בעולם, יש לך איזה משהו להוסיף לאנשים שאולי פוחדים, או אנשים שחוששים.
נתן: קודם כל עדיף ש – עדיף שיחזרו מפחד מאשר שיחזרו – שישארו כאילו כופרים, ואתאיסטים או משהו כזה, בדור שלנו גם אתה חוזר – גם אם אתה אומר – גם אם אתה חוזר לפעמים מפחד זה נקרא טוב, גם בדור שלנו, כי בדור שלנו זה דור ממש קשה, אם לפני אלפיים שנה היית אומר "ברוך השם", זה בסדר, כולם אומרים ככה, אבל עכשיו מי שאומר "ברוך השם" בדור הזה, אתה עושה נחת רוח לקדוש ברוך הוא, או שאתה אומר "בעזרת השם" – גם.
הרב: כל דבר קטן.
נתן: כל דבר קטן, כן, כי הדור שלנו דור כל כך קשה ש, כן.
הרב: זה כתוב בבעל שם טוב שדבר קטן שעושים עכשיו, זה כמו שצדיקים גדולים היו עושים דברים גדולים, שזה בדור האחרון. הגמרא אומרת "ייתי ולא אחמיניה",זה כמו ההוא – משיח יבוא אבל אני לא רוצה לראות את זה, למה? שזה יהיה דור כזה קשה, בן אדם – בן אדם יכול להגיד לך שקר בפנים והוא לא מפחד, כל אחד יודע שזה שקר, והוא לא מפחד להגיד זה שקר, זה – אי אפשר לתאר את זה, את השקר הגדול הזה, ויכול להיות אפילו בן אדם גדול, או רב, או זה או זה, יגידו לך שקר בפנים ולא מפחד, זה גמרא אומרת " ייתי ולא אחמיניה ", לא יכלו לראות אפילו את זה, הצדיקים האלה ראו מה שהולך להיות לפני ביאת המשיח, אז הקדוש ברוך הוא שלח אותך לשליח, שתגיד להם מה שהולך בשמיים, שיתחילו לפחד, הגמרא אומרת "אשרי אדם מפחד תמיד", מה זה מפחד תמיד? מפחד ממה שיהיה, וכל הספרים כותבים את זה, זה צריך קודם להיות ביראה, אי אפשר "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך", אי אפשר להגיע לאהבת השם בלי יראת העונש, אז הקדוש ברוך הוא שלך אותך שתגיד לעולם מה הולך בעולם, מה שיהיה, שאנשים יפחדו, וזה – זה כל העניין כאן, וככה יעשו תשובה בעזרת השם.
נתן: בעזרת השם.
הרב: השם יעזור.
אדם בקהל: אז מה היה סיפור ההמשך? שפשוט אחרי שלקחו אותך, שהראו לך את כל זה, אז אתה חזרת.
נתן: עם אמא שלי וזה.
אדם בקהל: איך – אחרי שראית בית המקדש?
נתן: נו?
אדם בקהל: זה הסוף?
נתן: אה.
אדם בקהל: זה הסוף, או ש.
נתן: כן, פתאום אני מוצא את עצמי.
אדם בקהל: אתה ראית את כל החזרה שלך פנימה לתוך הגוף לתוך האף?
נתן: לא, זה היה בבום, זה היה בבום, צ'יק.
אדם בקהל: אה – זה היה בבום?
נתן: אני פתאום פותח את העיניים שלי, ככה, פתאום אני פותח את העיניים שלי.
אדם בקהל: פתחת את העיניים שלך ואז רצת?
נתן: כן.
הרב: ואז סיפרת לאמא את כל הסיפור, זה מה שאמא סיפרה לי, ומה אמרת? מה אמרת לה? את צריכה להאמין לי!
נתן: כן.
הרב: אז תגיד – תגיד את זה, כמו שאמרת.
נתן: אמרתי לה, "אמא, את צריכה להאמין לי, אני לא משקר," וזה, התחלתי לספר לה, בהתחלה היא לא- היא לא האמינה, אבל שפירטתי לה יותר אז היא התחילה להאמין שזה אמת.
הרב: הקדוש ברוך הוא יעזור, שנזכה בעזרת השם להציל את כל עם ישראל, וכולם יעשו תשובה כי לא ידח ממנו נידח", ונזכה לגאולה שלימה בקרוב, ממש במהרה בימינו אמן.
אבל עשינו הסכם שכל יום תגיד את הארבע תיקונים שנדפס כאן בזוהר תהילים, פתח אליהו, תיקון מ"ח, תיקון מ"ג, תיקון ל,
כל יום, שבעים יום, וכל יום תקבל שקל, שקל ליום, וגם כן עשינו הסכם שכל דף גמרא שלומד מקבל חצי דולר, חצי שקל, על כל דף גמרא, בדיוק כמו שאני נותן לנכדים שלי, אז הוא עכשיו גם כן אחד הנכדים של הבנים שלי, אני הבן שלו באמת – שאני למדתי ממנו, אז-אז זה כמו אבא שלי עכשיו, אבל לא חשוב, בעזרת השם, ובזכות זה שילמד את הזהר הקדוש, לפני – לפני כל התפילות יש לך תפילה, ואחרי לימוד הזוהר יש תפילות.
הקהל: אמן!!
[1] ) בספר חסד לאברהם מהקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זקינו של החיד"א זיע"א (מעין ג – נהר כב):
במעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח: כשיבא המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל.
דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא, וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות.
וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע?: וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו, וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע?
מלך המשיח אומר להם: ואומר להם מלך המשיח, כבר נודע ומפורסם שכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, אותם שהיו בחו"ל והשתדלו לבא בארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חשו על ממונם ולא על גופם, ובאו בים וביבשה, ולא חששו להיותם נטבעים בים, או נגזל ביבשה, או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם, לכן חזרו רוחניות מדה כנגד מדה, ואתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון וחששתם לממוניכם וגופכם ומהם עשיתם עיקר ומנפשכם ומרוחכם עשיתם טפל, לכן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת ממון שחמדתם הנה הש"י נותן לכם ממון בלי שיעור, שכל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות הנטבעים בים כל הימים, מושבע הים להביא אותם בים יפו תוך ג' ימים לטבעתם, וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה, הכל הקיא ים יפו ליבשה, ומשם נתעשר שלמה.
משיח יחלק אותם לכל צדיק וצדיק חלקו: ומה שנטבע מזמן שלמה עד זמן קיבוץ גליות, הכל עתידה ים יפו להקיא אותם ליבשה, והמשיח יחלק אותם לכל צדיק וצדיק חלקו, הה"ד "כי שפע ימים יינקו", וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להתגלגל ולהוליך כל אוצרות המלכים, ומוליך אותם לארץ ישראל כדכתיב: וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל וגו', והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו, וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על ממונם ועל גופם ישארו גשמיים ושבעים ממון, ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד, הקדוש ברוך הוא עושה אותם בריה חדשה, ומוליך אותם לגן עדן התחתון כנזכר. וזה מה שנראה לי, מסכ"י [מספר כתב יד].
להורדה:
ספר כי לא ידח ממנו נידח חלק 15
שאלות ותשובות לספר כי לא ידח ממנו נידח חלק יג
כי לא ידח ממנו נידח חלק שנים עשר
http://www.tipot.co.il/r_tora/tazria214.pdf (כל הפוסל במומו פוסל)
כי לא ידח ממנו נידח חלק 10 (word)
הוספה לספר כי לא ידח ממנו נידח חלק י ולא תתורו אחרי לבבכם
ספר כי לא ידח ממנו נידח תמלול הסרט של נער בן 15 בהמשכים – חלק 9
ספר כי לא ידח ממנו נידח חלק שמיני
כי לא ידח חלק שביעי -עדות הנער
Gog and Magog – video – transcription -first 39 minutes
אור הזוהר 1116 בעלת תשובה חלק 5 בית דין
אור הזוהר 1112 בעלת תשובה חלק 1 בית דין
אור-הזוהר-205 הרב יוחנן באנון זצל
קישור: להרב רמי לוי- בשיעור זוהר הקדוש בבית שמש- מלחמת גוג ומגוג
http://www.ha-zohar.info/p/57909