ספר
דברי תורה
הגדה של פסח
– א –
מעריב ליל א' של פסח
להורדה של דברי תורה על הגדה של פסח- דברי תורה: לחת על הקישורי ם הבאים: הגדה של פסח
א –
ליל שמורים אותו אל חצה כו'.
המפרשים פירשו עש"ה "ליל שמורים הוא לה' שמורים לכל בני ישראל (שמות י"ב מ"ב).
צ"ב דהנה הצדיקים הקדושים הישמח משה, הרבי ר' מאיר מפרעמישלאן, וחתנו ר' אברהם ממיקאלייעוו, והגה"ק מהרצ"ה מליסקא זצ"ל בעמח"ס אך פרי תבואה, ותלמידיו הק' הרה"ק מוה"ר הירצקא מראצפערט זצ"ל ובעמח"ס אפסי ארץ, ואחיו מו"ה נפתלי שרייבער, ונאמן ביתו (של הצדיק מליסקא) ה"ה הרה"ק מוה"ר ישעי' מקערעסטיר זצ"ל, ועוד הרבה גדולים וצדיקים שאם שאפו מצות באזהרה ושמירה יתירה אעפ"כ לא אכלו מצה כל ימי הפסח חוץ מהכזיתים שאכלו בליל הסדר, , מחשש שימצא דחימצא, עיין להלן טעמם ונימוקם.
צ"ב, איך לא פחדו לאכול ב' לילות הראשונים מטעם הנ"ל, ואפ"ל, בפירוש הפייטן "שמורים הוא לה' הפירוש הוא שיוכלו לקיים הכזיתים לה', שמורים לכל בני ישראל שמשמרים מן השמים לכל בני ישראל, ואמר שמורים הוא לה' בכזיתים שאוכלים לה' לשם ה' ממש, שומרים אותם מן השמים שלא יכשלו, כמו שאמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע בשם זקיני הרה"ק מסטרעליסק זי"ע, דבאמת אם מים מתחברים עם הקמח קשה עד למאד שלא יתחמץ כל שהוא, אלא דכשהקב"ה רואה שישראל מתכוונים בזריזות ובקדושה לאפות מצות כדי לקיים מצות מצה, הוא שולח מלאכים מן השמים שישגיחו לבל תחמיץ העיסה, עכדה"ק. וזהו פירוש הפייטן "שמורים הוא לה' הפירוש הוא שאוכלים לה' לשם ה' ממש, שומרים אותם מן השמים שלא יכשלו, שיוכלו לקיים הכזיתים לה' כנ"ל.
– ג –
סימני הסדר
קדש ורחץ
– א –
יש לפרש בהקדם החז"ל (ברכות נ"ו ע"א)
– ב –
הא לחמא עניא
– א –
הא לחמא עניא – כל דכפין. צ"ב למה מתחיל ההגדה בהא לחמא עניא, שהעיקר עבודתינו היא ליתן לעני בבחינת אאע"ה שמו שהמועדים נתקנו כנגד האבות ופסח הוא כנגד אברהם עיין במחנה טעם ט'.
– ז –
חכם מה הוא אומר
חכם מה הוא אומר מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה"א אתכם, ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן
– א –
מה הוא לשון ענוה "ונחנו מה" כמבואר בחז"ל ב"מ (כ"ג ע"א) בג' דברים מותר לשנות במסכת כו', ושואל בלשון שאלה מה העדות כו' כאלו שאינו יודע כלום ואומר בלשון שמשים עצמו כרשע כמו שהרשע שואל בלשון אתכם.
– ח –
ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן
צ"ב התשובה לשאלת החכם, וא"ל לפרש בהקדם מה דאיתא במסכת הוריות (דף י ע"ב) אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מאי דכתיב (הושע י') כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם אחד אכלו לשום מצה ואחד אכלו לשום אכילה גסה, זה שאכלו לשום מצוה צדיקים ילכו בם זה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם, א"ל ריש לקיש רשע קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מי לא קאכיל.
ועיין תוס' הרא"ש שם וז"ל: פרש"י ז"ל [לשם אכילה גסה] שלא נתכוון לאכלו לשם מצוה אלא נתכוון לאכול בקנוח סעודה (לשם אכילה גסה) ופירושו אינו מובן דבמאי פשע אי במה שאכל בקנוח סעודה היא עיקר מצותו שיהא נאכל על השובע, ועוד מאי דקאמר לשם אכילה גסה אם הוא שבע כל כך שהאכילה גס היא לו מה לו להזכיר לשם אכילה גסה. ואם הוא תאב לאכלו ואכל שלא לשם מצוה לימא ואחד אכלו שלא לשם מצוה. אלא נראה לפרש כפשוטו שאכלו לאחר שהיה שבע כל כך שאינו נהנה כלל מאותה אכילה אע"פ שדרכו להיות נאכל על השובע, היינו משום דכתיב למשחה כדרך שהמלכים אוכלים שמביאין התפנוקין הטובים בקנוח סעודה לפי שכבר שבעו משאר מאכלים ונפשם קצה בהם, אלא שנהנים ממאכלים הטובים באחרונה, אבל אין לאכול קדשים אחר השבע כ"כ שאין נפשם נהנה מהם שאין זה למשחה עכ"ל, ועיין עוד תוספות פסחים (ק"ז ע"ב), ותוספות נזיר (כ"ג ע"א).
הרי דבפסח הקפידה התורה ביותר שיהי' כל מעשינו לשם שמים, וזהו התשובה להחכם דהנה אנו רואים שאין אתה אוכל אחר הפסח זה סימן שכל מעשיך לשם שמים ויצאת עם מצות אכילת הפסח כנ"ל במשל לשני בנ"א, ובזה אפ"ל כוונת בעל ההגדה בלשון "כהלכות הפסח" בכ"ף הדמיון, שיצאת עפ"י ההלכה כהלכות הפסח וכמבואר בזרע קודש (עי' אור שבעת הימים דף ק).
– ט –
רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם כו' ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר
עי' מעשה בעלזא מקוה אם אחד שואל היכן כתוב דבר הזה, הרי הוא אפיקורס אם רואים מנהגי ישראל אסור לשאול קושיות (עי' סידור אור הישר בעלזא, אינו תחת ידי כעת) .
– י –
תם מה הוא אומר
תם "מה" הוא אומר, אפ"ל דהנה הוא באמת חכם רק עושה עצמו לתם, כמו שכתוב ויעקב איש תם יושב אוהלים, ואינו מדבר הרבה כו', ובהקדם הפסוק (דברים יח, יג) תמים תהי' עם ה' אלוקיך, ופירש רש"י ז"ל, התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהי' עמו ולחלקו, ופי' השפתי חכמים וז"ל: ויתפרש הכתוב תמים תהי' ואל תבקש לדעת את העתידות ואז תהי' עם ה' אלוקיך כי ה' יושיעך בכל דרכיך, ע"כ.
ולפי שהולך בתמימות עם השי"ת, מקבל הכל בתמימות ואינו מבקש כלום, ואין לו שום קושיות על השי"ת, כי יודע שכל מה שהשם עושה הוא אך ורק לטובתו כי מאתו לא תצא הרעות. על כן שואל "מה זאת" שאתם עושים עסק מהאמונה ומרגישים האמונה דוקא בלילה הזאת הלא אני מרגיש זאת כל השנה באמונה פשוטה, ולמה לכם דוקא לספר בלילה הזאת עניני אמונה הלא אצלי הוא דבר פשוט הלא כתוב בהלל "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו, ואנו רואים יום יום רק ניסים ונפלאות. ואמרת אליו בחוזק יד הוצאנו ה' ממצרים מבית עבדים ואז זכו לאמונה אמיתית בה', והחוזק יד של אמונה בה' נתגלה לנו בלילה הזאת ביתר שאת וביתר עז, וזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, "זה" בגמט' "יד" עם כולל ב' האותיות שעי"ז נתגלה לנו בבחינת נגילה ונשמחה כו'.
– יא –
ושאינו יודע לשאול את פתח לו
ושאינו יודע לשאול את פתח לו, אפ"ל וכדרשת רז"ל[I] פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם (עירובין דף ג:) ועי"ז את פתח לו, שהשי"ת יפתח לו הפתח ויקבל את תפילתו ובקשתו וימלא אותה. עי"ז שהוא שבור ורצוץ ובטל בעינו עצמו, והוא דכא ושפל רוח, לכן דוקא מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח (ישעי' נז, טו), כי דוקא מחמת ביטולו, דוקא משום זה הוא כלי יותר ראו לקבל ברכותיו של הקב"ה.
עוד אפ"ל, אם תלמוד אתו רק סדר הא-ב אותיות "את", פתח לו זה יפתח לו הפתח ועי"ז לבד יתקבל תפילותו, (עי' סיפור מספר ואמרו אמן באחד שלא ידע רק אותיות א-ב עד אות י' ואמר שהשי"ת יצרף את האותיות לתיבות ועי"ז נתבטל גזירה רעה מעל בנ"י. ועוד סיפור באחד שצפצף על החליל ביוה"כ עיי"ש, ועי' עוד אור שבעת הימים דף קכ"א, או קס"א משער יששכר, ועי' עוד הסיפור מהבעש"ט עם אחד שאמר כל פעם טמא טמא והבעש"ט אמר לו לומר טהור טהור, ושכח זה וזה ועבר הנהר ע"י פאטשיילע כמו הבעל ש"ט ז"ל).
וזה שאנו מבקשים את פתח לו.
– ג –
ובמורא גדול זו גילוי שכינה
ובמורא גדול זו גילוי שכינה. אפ"ל דהנה ידוע הענין הגדול להכין כל ההצטרכות לאורח בעצמו, כפי שאנו מוצאים אצל אברהם אבינו, שמה שהכין בעצמו שילם לו הקב"ה מדה כנגד מדה, כמבואר ברש"י ובשפתי חכמים (בראשית יח, ד). והנה הענין דגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה אנו למדים מזה שהקב"ה עזב את השכינה ורץ לקראת האורחים וכמו שאאע"ה רץ לקראת האורחים אע"פ שבודאי על ידי הריצה זב ממנו דם שהי' עוד ביום שלישי למלתו, ועל ידי המס"נ במצות הכנסת אורחים שקיים אע"פ שהי' במצב כזה שלם הקב"ה בעצמו שרץ הקב"ה ופתח על בתי בני ישראל וזהוא הפירוש בדמיך חיי שע"י הדם מילה חיי.
וזהו ובמורא גדול זו גילוי שכינה שאע"פ שהי' גילוי שכינה פחד שלא יקיים מצות הכנ"א כדבעי.
– ד –
ויוצאנו ה' ממצרים לא על ידי מלאך כו' אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו
– א –
כפי שאנו מוצאים אצל אברהם אבינו, שמה שהכין בעצמו שילם לו הקב"ה בעצמו ומה שעשה ע"י שליח שלם ע"י שליח במדת מדה כנגד מדה, כמבואר ברש"י ובשפתי חכמים (בראשית יח, ד), ועיין ב"מ (פ"ו ע"ב) עה"פ ואל הבקר רץ אברהם עי' אגדות מהרש"א בשם הרא"ם, וצ"ב מי שחט בן הבקר, ועי' מלבים שברא הבקר ע"י ספר יצירה.
ואפ"ל עוד דהנה ע"י ואל הבקר רץ אברהם רץ הקב"ה ופתח על הפתח במכת בכורות.
– ה –
בכל דור ודור
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
– א –
לכאורה אינו מובן איך יכול לחשוב על דבר שלא הי' שיראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וג"ג צ"ב ההמשך של חייב אדם לראות את עצמו לוהגדת לבנך, דלראות את עצמו סובב עליו שהוא יתעורר ויחשוב כאילו הוא ממש לבד יצא ממצרים, אבל מהו ההמשך של והגדת, ומאי קמ"ל בזה.
ויבואר בהקדם דהנה מבואר באור החיים הקדוש ובש"ך על התורה בפרשת דברים דהיו גלגולי נשמות מדור הקודם[II] וכמבואר בספר הגלגולים שדור המדבר הי' דור דעה, ואליהם דיבר משה רבינו ע"ה והוכיחם בדרכי נועם, ועי"כ הרגישו מה שחסר להם התיקון מדור הקודם. וכמו כן מבואר שם דבדורנו זה רוב הנשמות הם גלגולים מדור המדבר
וממילא מובן שבאמת הוא עצמו יצא ממצרים, ומובן ג"כ ההמשך של חייב אדם לראות את עצמו לוהגדת לבנך, דלראות את עצמו סובב עליו שהוא יתעורר ויחשוב כאילו הוא ממש לבד יצא ממצרים שזהוא באמת ואז יוכל להמשיך לספר לבנך הניסים והנפלאות שנעשו ביום ההוא (עי' לקמן מרמב"ם מנחת חינוך ומשנה למלך בענין סיפור יציאת מצרים).
– ו –
יסור יסרנו יה ולמות לא נתננו
אפשר לבאר בדרך רמז שמבקשים יסורים בבחינת ר"א בר"ש עיין ב"מ פ"ד ע"ב שבקש יסורים, עיי"ש.
עוד אפ"ל שסובב על הנשמה, שע"י היסורים מזכך הנשמה, שכידוע שכל יסורי הגוף באים רק על שקלקל הנשמה כמבואר בר"ח ושבט מוסר, וזהו ההמשך של יסור כו' לפתחו לי שערי צדק כו' כי ע"י שיקבל יסורים ויזככך הנשמה יפתחו לו כבר שערי צדק כו'.
– ז –
ה' לי לא אירא
כשהשם לי בבחינת הרי את מקודשת לי אז לא אירא, ועיין הגש"פ אור שבעת הימים דף רלב ד"ה מה יעשה מה שמביא ממאור עינים.
– ב –
שפוך חמתך
– א –
עיין בפ' בחוקותי דרוש להכנסת אורחים באריכות
ועיי"ש גמטרי' על דלת
דלת ר"ת גימט' דל תכניס
ועי' מגלה עמוקות במחנה וע"ז אפ"ל ועי"ז כו' עיי"ש
אפשר לומר טעם לפתיחת הדלת בעת א