ספר זוהר שיר השירים

ספר הזהר הקדוש

חלק שביעי

מאת התנא רבי שמעון בר יוחאי וחבריא קדישא

בו שלשה ספרים נפתחים

שיר השירים משלי וקהלת

להורדה: ספר זוהר- חלק שיביע :

הקדמה כללית לשלשת הספרים שיר השירים

שיר השירים פרק א

נקבצו ובאו בזה כעמיר גורנה כל המאמרים שיש להם שייכות לשלשה ספרים האלה מן הזהר הגדול שעל התורה ומן תיקוני זהר ומן הזהר חדש ומן מדרש הנעלם, הכל בצד אחד לשון הזהר, ולעומתו העתקה בלשון הקודש שורה לעומת שורה, למען תהיה ביכולת לכל בר אוריין לכנוס לטייל בפרדס הזוה"ק שעי"ז תתקרב הגאולה, וסגולה המיוחדת של לימוד אותן ג' הספרים נזכר בתיקוני זהר תיקון י"ג, וזה לשונו "אמר רבי שמעון בההוא זמנא דיהון תרין שמהן כחדא, יתער ברתא דמלכא בשיר השירים משלי וקהלת, דאינון שלשת אלפים משל, תלת יודי"ן דאינון תלת טפין דמוחא דנחתין מן יו"ד, ולאן אתמשכו, לגבי צדי"ק:

ודי בזה למבין שיבין סגולת לימוד ג' ספרים האלה.

וכדי להקל יתר על המעיין הצגתי פירוש זיו הזהר כמו בזוה"ק שעל התורה.

כל זה הכינותי בעזרת השי"ת אני הקטן והצעיר יהודה יודל ראזענבערג

במהו"ר ישראל יצחק ז"ל. מגזע ר' יהודה חסיד ז"ל.

מלפנים רב בווארשא לאדז מדינת פולין, אח"כ ראב"ד בערי טוראנטא ומאנטריאל מדינת קאנאדא, מבחר הספרים: זהר תורה. ידות נדרים. רפאל המלאך. ילקוט אליהו הנביא. קריאה הקדושה. מקוה יהודה. עטרת תפארת. ועוד ספרים בכתובים.

בילגורייא – נדפס בדפוס המשובח של האחים וויינבערג – בשנת תר"צ לפ"ק

מהדורה חדשה

נדפסה בשנת חמשת אלפים שבע מאות עשרים ושבע לבריאת העולם – הוצאת עם עולם בע"מ – ירושלים עיה"ק ת"ו

הקדמה כללית לשלשת הספרים

י'שמחו ה'לומדים ו'יגילו ה'חכמים אשר דעתם נהור יבינו לשאב בקרבם רוח חכמת האמת להבין ולהשכיל אור דברי תורתנו הקדושה על פי פרדס, בראותם זיו האור הגדול מן כוכב הזוהר הקדוש המזהיר כזהר הרקיע ומפיץ אורו על פני תבל אשר יזרח עתה לפניכם, הלא הוא קובץ כל מאמרי הזוהר הקדוש אשר על שלשת הספרים, קדושה המשולשת, שיר השירים משלי וקהלת, המפוזרים בזהר הגדול ובזהר חדש שעל התורה ובזהר חדש המיוחד לאותן ג' הספרים וגם מאמרי מדרש הנעלם, הכל עם העתקה בלשון הקודש שורה לעומת שורה עם פירוש זיו הזהר שחברתי על דרך מפרשים הקדמונים מקובלים המפורסמים על פי קבלת הרמ"ק זצ"ל, אשר כל איש בעל מוח  יוכל להבין לפי ערכו ולפי מדרגתו, ובלי תפוגה נראה בעליל שקרוב להתקיים דברי רשב"י כפי שאמר אליו אליהו הנביא אשר בעוקבתא דמשיחא תתפשט לימוד הזוה"ק בעולם, כמו שתוכיח על זה העובדא שלי שהוצאתי לאור הזוה"ק שעל התורה בהעתקת לה"ק ה' אלף ספרים, ובמשך שתי שנים נמכרה כל ההדפסה, ומזה נראה ג"כ שקורב הדבר להתקיים הפסוק ומלאה הארץ דעה את ה וגו', כי כל הזוה"ק מיסוד להפיץ דעה את ה', ואך לימוד הזוה"ק היא התרופה האחת מיוחדת ללחום לעומת ההפקרות של אפיקורסיות הנפרצה מאד בימים האלה, כדברי חז"ל שבעוקבתא דמשיחא חוצפא יסגי והאפיקורסות תתגבר בכח גדול בכח קליפת עמלק, ואך בכח לימוד הזוה"ק יש בכחנו לקיים מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים:

ויש לדקדק מדוע כתוב מתחת השמים, שהיל"ל מעל הארץ, כי הלא אין עמלק עוף יעופף תחת השמים, אבל הענין הוא מפני שקליפת עמלק היא לקרר מן האמונה קדושה בבורא עולם יחיד והשגחתו הפרטיות, והוא מכניס אפיקורסית שלא להאמין אלא במה שנמצא תחת השמים, והיינו רק מה שאפשר להשיג בחמשה החושים של האדם, ולפיכך עמל"ק בגימטריא ספ"ק ובגימטריא ר"ם, כי ראשית מלחמתו להכניס ספק בלב ישראל אם יש בורא עולם יחיד, ככתוב היש ה' בקרבנו אם אין, מיד ויבא עמלק וגו', ועוד זאת שאף אם יש בורא עולם בא עמלק להלחם באפיקורסת של רם, ככתוב רם על כל גוים ה', ואינו משגיח בארץ, וכח שליטתו ללחום עם ישראל הוא בשביל המעטת תלמוד תורה, כמו שדרשו על הפסוק וילחם עם ישראל ברפידים, בשביל רפיון ידיהם מן התורה, ולפיכך מובן שכאשר ישראל מתחזקים בתלמוד תורה ובפרט בלימוד הזוהר הקדוש אז נפקחו עיני האדם לראות ולהבין עמקי תורתנו הקדושה וסודות האמונה הטהורה כי רם ה' ומכל מקום ושפל יראה, כי מלא כל הארץ כבודו ועיניו משוטטות בכל הארץ ומלכותו בכל משלה, שבשבילה כתוב ואתה מחיה את כלם, ואף גם כל מביני מדע חוקרים ומשכילים אם אך לב טהור להם יזהירו המשכילים כזהר הרקיע בעיונם בלימודי הזוה"ק כי ימצאו בו ענינים נסתרים הכוללים כל חכמות שבעולם, ובכן כל מה שיתפשט יותר בעולם לימוד הזוה"ק יתקרב הדבר שיתקיים הפסוק ומלאה הארץ דעה את ה', וזהו שאמר אליהו הנביא שביאת המשיח תלויה בהתפשטות לימודי הזוה"ק, שכאשר יהיה וכל בינך לימודי ה' אז יהי' ורב שלום בניך, כי המשיח משתוקק לבוא אל עם הספר בעלי תורה וחכמה ולא לעמי הארצים אנשי עמלק שאינם מאמינים אלא במה שתחת השמים:

וכדי להבין סגולת קדושה המשולשת של אלה שלשת הספרים של שלמה המלך שיר השירים משלי קהלת, אביא כאן איזה מאמרי הזוה"ק המדברים מזה: בתיקוני זהר תקון  י"ג איתא, אמר רבי שמעון בההוא זמנא דיהון תרין שמהן כחדא יתער ברתא דמלכא בשיר השירים משלי וקהלת דאינון שלשת אלפים משל תלת יודי"ן, דאינון תלת טפין דמוחא דנחתין מן י, ולאן אתמשכו לגבי צדיק, ע"כ: ויש לומר כונתו שכאשר תגיע העת של הגאולה ושני השמות הוי"ה אדנ"י יזדוגו כחדא, אז יתער ברתא דמלכא, היינו כנסת ישראל על ידי לימוד שלשת הספרים שיר השירים משלי וקהלת הנקראים שלשת אלפים משל, יתער כח להמשיך ממקום היותר גבוה שפע קדושה היותר גדולה הנרמזת בג' יודי"ן שהן ג' טפין דמוחא דנחתין מן י, פירוש מן עולם החכמה,  ואתמשכו לגבי צדי"ק, היינו ספירת היסו"ד, וממנו למלכו"ת, וממנה לעולם הזה, וזאת השפע אין היא שפע גשמיות אלא קדושה רוחניות של חכמה בינה ודעת, שיתקיים הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' על ידי שיושפע לעולם הזה השפע ג' טפין דמוחא, דהיינו הארת חכמה בינה ודעת שנקראין ג' יודי"ן, כי אות יו"ד רמז על אור החכמה, וגם בינה גם דעת חכמות הן, ומאמר הזה של תיקוני זהר מתאים עם דברי הזוה"ק שאמר שג' הספרים שיר השירים משלי וקהלת הם כנגד חכמה תבונה ודעת, ובמקום אחר אומר שהם כנגד חסד גבורה תפארת, ואין זה סתירה כיון שחג"ת הן תולדות חב"ד: ואלו הם שני מאמרי הזוה"ק המדברים מסגולת אותן שלשת הספרים, בזוה"ק אחרי דף (ס"ד.) איתא אמר רבי שמעון בוא וראה ג' ספרים של חכמה הוציא שלמה המלך לעולם, וכלם בחכמה העליונה, שיר השירים כנגד חכמ"ה, קהלת כנגד תבונ"ה, משלי כנגד דע"ה, כנגד שלשת אלה עשה שלמה ג' ספרים האל"ה, ובזוה"ק פרשת בא דף (לח:) אמר רבי שמעון שלמה המלך עשה ג' ספרים שיר השירים קהלת משלי, שיר השירים כנגד חסד, קהלת כנגד דין, משלי כנגד רחמים, בשביל להשלים החכמה, והוא עשה כל מה שעשה בשביל להראות חכמה לעומת מדרגות העליונות, ובזוה"ק פרשת שמות דף (י:) א"ר אלעזר שלמה המלך עשה ספר קהלת והעמידו על ז' הבלים שהעולם עומד עליהם, שהם יסודי העולם, כנגד ז' הרקיעים וילון רקיע שחקים זבול מעון ומכון וערבות, וכנגדם הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל:

מכל זה נוכל לראות והלבין עמקי הסודות וגודל המוסר והחסידות הגנוזים וכמוסים באותן ג' הספרים, וספר שיר השירים עולה על כלם, ומי יוכל לשער גודל קדושה והסודות הצפונים בו, ולכך אמרו שאמר רבי עקיבא לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קדש קדשים, וכך אמר גם רבי אלעזר בן עזריה כל הכתובים קודש ושיר השירים קדש קדשים שכולו יראת שמים וקבול עול מלכותו, ובמדה"נ זהר ויצא דף (צח:) מביא תנו רבנן כשחלה רבי אליעזר הגדול נכנסו חכמי הדור לבקרו והי' ביניהם רבי עקיבא, בכה רבי עקיבא ואמר לו רבי אוליף לי אורייתא, פתח רבי אלעזר פיו במעשה מרכבה ולמד לרבי עקיבא רי"ו טעמים בפסוקי שיר השירים, כשהגיע לפסוק סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני לא יכל עוד רבי עקיבא לסבול, הרים קולו בבכי וגעה ולא יכול לדבר מאימת השכינה שהיתה שם, ולאחר שלמדו כל הסודות של שיר השירים השביעו שלא ישתמש בשום פסוק ממנו, שלא יחריב הקב"ה את העולם, כי אין רצונו שישתמשו בו אנשים מפני גודל קדושתו, ובזוה"ק תרומה דף (קמג:) איתא שאמר רבי יוסי "תשבחתא דשירתא דא איהו כללא דכל אורייתא, כלל מעשה בראשית, כלל סוד האבות כלל גדול מצרים ויציאת ישראל ממצרים והשירה שעל הים, כלל עשרת הדברות ומעמד הר סיני והליכת ישראל במדבר עד שנכנסו לארץ ועד שנבנה בית המקדש, וביום שנתגלה שיר השירים בו ביום ירדה השכינה לארץ, בקיצור מה שהיה מה שהוא ומה שעתיד להיות אחר תחיית המתים עד היום השביעי כאשר יהי' שבת לה' הכל הוא בשיר השירים, ולכך למדנו כל מי שאומר פסוק של שיר השירים בבית המשתה, התורה חוגרת שק ואומרת לפני הקב"ה צחוק עשו לי בניך בבית המשתה, ע"כ:

וכנראה צרה זו היא צרה ישנה, וגם אז לא חסרו פושעים אפיקורסים החורצים לשונם ככלבים לדבר עתק בגאוה ובוז על תורתנו הקדושה, הן תורה שבכתב והן תורה שבע"פ, עפרא לפי הרשעים המשוגעים באמרם על שיר השירים ששלמה המלך נהל אהבה עם רועה נערה ששמה שולמית, ושעל זה נתיסד שיר השירים דברי אהבה ועגבים, אוי לאזנים שכך שומעות, אבל אוי ואבוי לשפתי כסילים פושעים ואפיקורסים שכך נובחות, רוצה אני לשאול לאותן אפיקורסים המשכילים ומסקלים, הלא בעל כרחך מוכרחים הם להודות ששלמה המלך היה בקי בדקדוק לשון הקודש, וא"כ אדרבא יאמרו נא הפירוש תיכף בפסוק ראשון ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, מדוע התחיל בלשון נסתר ומסיים בלשון נוכח, מדוע פיהו ולא פיו, מדוע לריח שמניך ולא ריח שמניך, וכן הלאה והלאה שכל מי שיש לו מוח בקדקדו ובפיו לשון אדם ולא לשון כלב, הוא רואה בעינים פקוחות שבכל פסוק ופסוק של שיר השירים יש גנזי נסתרות סודות נוראים מן הזדוגות העולמות של חכמה ובינה הנקראים אבא ואמא, ומן הזדוגות העולמות של תפארת ומלכות שנקראים ברא וברתא חתן וכלה כנסת ישראל ושכינתא קדישא, וכל הפסוקים של שיר השירים מדברים מהשתוקקות של אהבה רבה ואהבת עולם בענין שני ההזדוגות האלה שנעשים ונתתקנים על ידי עבודת ישראל בתורה ותפלה ומצות, ובפרט בעבודת בית המקדש בקרבנות ושמן וקטרת ישמח לב:

עוד מהראוי לדבר כאן בענין ההסתדרות של ג' ספרים הלאה, מי בראש ומי בסוף, והנה ראיתי בענין זה ז' דעות חלוקות, במדרש רבה ד' דעות, בגמרא ב' דעות, ובזוה"ק דעה ז', ואלו הן, במדרש רבה ריש שיר השירים שואל איזה מהן כתב שלמה תחלה, רבי חייא רבה אליביה ב' דעות שונות, דעה א' משלי שיר השירים קהלת, דעה ב' משלי קהלת שיר השירים, רבי  יונתן אמר שיר השירים משלי קהלת, רבי ינאי אמר הכל מודים שקהלת בסוף אמרה, ובמסכת ב"ב דף (יד:) מביא סידרן של כתובים רות ספר תהלים איוב משלי קהלת ושיר השירים, ופירש"י משלי קהלת שניהם ספרי חכמה, שיר השירים נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו, עכ"ל, ועוד שם בגמרא דף (טו.) חזקיה וסיעתו כתבו ישעי' משלי שיר השירים וקהלת, עד כאן שש דעות, ובזוה"ק בשני המקומות שהבאתי לעיל דברי רשב"י נראה דעה ז' בסדר חדש שיר השירים קהלת משלי כסדר ג' הספירות חב"ד או חג"ת, מכל אלו ז' דעות יש לראות שיש ד' דעות שקהלת בסוף אמרה, הלא הן, א) חזקיה וסיעתו, ב) דעה הראשונה אליבא דרבי חייא רבה, ג) רבי יונתן. ד) רבי ינאי, ויש ב' דעות ששיר השירים אמר לבסוף והן, א) ברייתא דמסכת ב"ב בענין סידרן של כתובים, ב) דעה השניה אליבא דרבי חייא רבה, ולכן מאד הי' קשה לי לבחור איך לסדר בדפוס פירוש הזוה"ק שעל ג' ספרים האלה, וראיתי בסידור התנ"כ הנמצאים בינינו סדר עקלתון, תהלים משלי אביו שיר השירים רות איכה קהלת, ולא אוכל להבין על איזה יסוד ומשום איזה טעם נסתדרו כך, שזה דלא כמאן:

והנה לאחר העיון נראה לי דכפי המובא בזוה"ק שביום שהוקם המקדש נתגלה בעולם הזה שיר השירים, משמע בודאי ששיר השירים אמר שלמה לאחר שהוקם המקדש בתחלת שנות מלכותו, והיינו כרבי יונתן, ולכאורה יפלא על רבי ינאי באמרו הכל מודים שקהלת בסוף אמרה, איך הכל מודים, הלא אנו רואים שמחולקים בזה, ואולי אפשר ליישב דרבי ינאי סובר שמחולקים רק בהסתדרות איך לסדרם בכתובים, אבל איך שאמרם קהלת הכל מודים שקהלת בסוף אמרה, אבל קושיא גדולה יש להקשות על פירשי ז"ל בגמרא שהבאתי לעיל במה שכתב וז"ל נראה בעיני ששיר השירים אמרו לעת זקנתו, וזה להיפוך מפשיטותו של רבי ינאי ולהיפוך מחזקיה וסיעתו, ומה גם דרש"י בעצמו מביא בהתחלת פירושו לשיר השירים דברי רבי עקיבא ששיר השירים קודש קדשים ושלא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים, ומעתה האם שכח רשיז"ל הפסוק ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וגו', ואולי אפשר להעמיס בדברי רשיז"ל שבאמת גם רש"י סובר